תנועת הטיסות בין רוסיה לסין

סגנית ראש הממשלה טטיאנה גוליקובה הציעה להגדיל את מספר הטיסות בין רוסיה לסין. בישיבת הוועדה הדו-צדדית ב-19 באוקטובר בסנקט פטרבורג היא קראה גם לפיתוח תיירות רכב והרחבת תוכניות סיור. מסלולים חדשים ומועדי השקתם טרם פורסמו.

תנועת הטיסות הסדירה התרחבה עוד לפני ישיבת אוקטובר. בקיץ 2026 הפעילו חברות משתי המדינות 309 טיסות בשבוע לעומת 230 שנה קודם לכן, לפי נתוני משרד התחבורה. במהלך ינואר–יולי שירותיהן של חברות תעופה רוסיות בקו זה שירתו מעל 1,3 מיליון איש — ב-50% יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2025.

במאי 2026 הופעלו טיסות ישירות לסין מ-14 ערים ברוסיה. נוסעים יכלו לטוס ללא עצירות ל-17 נמלי תעופה בסין, כולל בייג׳ינג, שנגחאי וגואנגג׳ואו, על פי נתוני ATOR. ביולי הציע סגן שר הפיתוח הכלכלי דמיטרי וחרוקוב לפתוח טיסות לקמצ׳טקה, אלטאי, טיומן והצפון הרוסי. כיום לאזורים אלה אין קשר ישיר עם סין, אף שכבר קיימת בהם תשתית לקליטת אורחים.

משטר ללא ויזה בין רוסיה לסין

החל מ-15 בספטמבר 2025 זמינה לרוסים כניסה ללא ויזה לסין לתקופה של עד 30 ימים. מ-1 בדצמבר הנהיגה רוסיה הסדר דומה לאזרחי סין. הכללים חלים על ביקורים קצרי מועד ואינם מחליפים היתרי עבודה או לימודים.

שתי המדינות האריכו את ההסכמים עד 31 בדצמבר 2027. מותרות נסיעות אירוח ונסיעות עסקיות, כמו גם מעבר.

מפעילי התיירות הרחיבו את ההצעות לסין. בתוכניות לשנת 2026 ישנם סיורים בסין הכוללים ביקורים בבייג׳ינג, שנגחאי, שיאן וסוג׳ואו, טיולים להרי ג׳אנגג׳יאג׳יה וחופשה בהאינאן. חלק מהמסלולים משלבים סיורים בערים היסטוריות עם נופש בחופים.

נסיעות לרוסיה ולסין

בשנת 2025 ביצעו רוסים 1 360 300 נסיעות תיירות לסין — ב-33,6% יותר מאשר שנה קודם לכן, לפי נתוני משמר הגבול של ה-FSB. לרוסיה באותה תקופה הגיעו לנופש 834 466 אזרחי סין — ב-1,6% פחות מאשר ב-2024.

הערכות תנועת התיירות ההדדית לשנת 2025 שונות. בממשלה דיווחו על יותר מ-3 מיליון ביקורים, בעוד שמשמר הגבול של ה-FSB רשם 2 194 766 נסיעות למטרת נופש. שיטת החישוב הראשונה לא פורסמה, ולכן השוואה ישירה אינה מדויקת.

נתוני שנת 2025: השוואת מקורות

בינואר–מרץ 2026 ביצעו רוסים 395 913 נסיעות תיירות לסין — ב-62,4% יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2025. במהלך ששת החודשים של שנת 2026 מספר התיירים מסין גדל ל-380 600 (+19,8% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2025). במחצית הראשונה של 2019 הנתון היה גבוה יותר — 592 000.

תחזית התיירות עד שנת 2030

עד שנת 2030 רוסיה מצפה לקלוט מדי שנה 5,5 מיליון תיירים מסין. להשגת יעד זה יידרש להרחיב את רשת התחבורה, לשפר את הנגישות לאזורים ולהציע יותר שירותי מלונאות וסיור. הרשויות מייחסות חשיבות מיוחדת למסלולים מחוץ למוסקבה ולסנקט פטרבורג.

אחד הפרויקטים הללו הוא מסלול התיירות ״דרך התה הגדולה״, אותו מפתחת רוסיה יחד עם סין ומונגוליה. הצדדים מגבשים תוכניות רכבת חוצות גבולות, ובקיץ 2026 בדקו חלופה לרכב במהלך מסע פיילוט דרך בוריאטיה. עבור תיירות רכב המונית עדיין נדרש לפשט את מעבר הגבולות בכלי רכב פרטיים.

אנליסטים של International Investment מציינים כי האטרקטיביות של נסיעות לרוסיה ירדה עקב המצב המורכב: עיכובים וביטולי טיסות, מתקפות רחפנים תכופות. שינויים בלוחות הזמנים מקשים על תכנון הנסיעות ועלולים להוביל להוצאות נוספות על כרטיסים ולינה. כדי לעמוד ביעדי התיירות, רוסיה תצטרך לא רק לפתוח קווים חדשים, אלא גם להבטיח את פעילותם היציבה של נמלי התעופה ואת ביטחונם של הנוסעים.

לשם השוואה, בשנת 2019 קיבלה סין 145.31 מיליון מבקרים נכנסים, כולל 31.88 מיליון זרים. לפיכך, מספר הנסיעות של זרים בשנת 2025 היה גבוה בכ-10% מהנתון שלפני המגפה. עם זאת, מדויק יותר לדבר על נסיעות או ביקורים, ולא על 35.17 מיליון תיירים זרים ייחודיים: אדם אחד יכול להיכנס למדינה מספר פעמים במהלך השנה.

הבחנה זו משמעותית להערכת גודל השוק. רשויות הגבול, התיירות והסטטיסטיקה של סין משתמשות בהגדרות קרובות אך לא תמיד זהות, ולכן לא ניתן לחבר נתונים מרשויות שונות באופן מכני או להשוותם ישירות ללא בדיקת המתודולוגיה.

הוצאות התיירים עדיין לא שברו שיא מובהק

התאמה חשובה נוספת נוגעת להכנסות מתיירות. הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה של סין העריכה את הוצאות כלל המבקרים הנכנסים בשנת 2025 ב-131.1$ מיליארד, עלייה של 39.2% לעומת שנת 2024.

הנתונים הרשמיים על שוק התיירות לשנת 2019 מצביעים על הכנסות מתיירות בינלאומית בהיקף של 131.3$ מיליארד. ניסוחי המדדים במקורות שונים במקצת, ולכן לא ניתן לראות בהם סדרת זמנים ברת-השוואה לחלוטין. עם זאת, נתונים אלה בוודאי אינם מספקים בסיס מספק לקביעה כי שנת 2025 קבעה שיא הוצאות חדש: בטוח יותר לומר כי תזרים הכספים כמעט שוחזר לרמתו שלפני המגפה.

עובדה זו מבדילה את ההתאוששות הפיננסית מהדינמיקה של מספר הנסיעות. מספר הביקורים של זרים כבר גבוה משמעותית מזה של 2019, אך סך ההוצאות לא גדל באופן פרופורציונלי.

עבור בתי מלון, מסעדות, תחבורה וקמעונאות, שלב הצמיחה הבא יהיה תלוי לפיכך לא רק במספר מעברי הגבול, אלא גם במשך השהייה ובהוצאות של כל נוסע.

הכניסה ללא אשרה הפכה למנוע הצמיחה המרכזי

בשנת 2025 ביצעו אזרחים זרים 30.08 מיליון נסיעות נכנסות במסגרת הסדרי פטור מאשרה שונים — עלייה של 49.5% לעומת השנה הקודמת. נתון זה מדגים את היקף המעבר ממודל האשרות המסורתי לכניסה חופשית בהרבה.

במחצית הראשונה של 2026 המשיכה המגמה. מנהל ההגירה הלאומי רשם 22.91 מיליון כניסות של אזרחים זרים — צמיחה של 20.4%. מתוכן, 17.82 מיליון היו ללא אשרה, המהוות 77.7% מכלל כניסות הזרים באותה תקופה. מספר הכניסות ללא אשרה גדל ב-30.6% בחישוב שנתי.

גם כאן יש להבחין בין הנתונים הסטטיסטיים. 22.91 מיליון מייצגים כניסות גבול של אזרחים זרים, ולא מספר מאומת רשמית של תיירים זרים. בין הנכנסים עשויים להיות מטיילים, משתתפים באירועים עסקיים, מבקרי קרובים וקטגוריות נוספות המותרות על פי כללי הכניסה.

עם זאת, נתונים אלה מראים בצורה המהירה ביותר עד כמה הליברליזציה במדיניות שינתה את התנועתיות הבינלאומית.

דרום קוריאה ורוסיה מובילות בין שוקי המקור הזרים

בעשירייה הראשונה של מדינות המוצא של אזרחים זרים שנכנסו לסין בינואר–יוני 2026 נכללו דרום קוריאה, רוסיה, מלזיה, וייטנאם, תאילנד, סינגפור, ארה״ב, יפן, מונגוליה ואוסטרליה.

עשרת שווקים אלה היוו 62% מכלל כניסות הזרים.

המבנה מראה כי למדינות שכנות ממשיך להיות יתרון גדול הודות למסלולים קצרים ותחבורה זולה יותר. במקביל, נוכחותן של ארה״ב ואוסטרליה מאשרת את התאוששות התנועה מיעדים רחוקים.

הנסיעות מרוסיה גדלות במהירות מיוחדת. הפטור מאשרה, הקרבה הגיאוגרפית של חלק מהאזורים בשתי המדינות והרחבת קווי התחבורה הפחיתו את החסמים הן לנסיעות קצרות לאזורי הגבול והן למסעות לבייג׳ינג, שנגחאי וערים מרכזיות נוספות.

בייג׳ינג רשמה זינוק של 132% בתנועת התיירים מרוסיה

הנתונים הסטטיסטיים של הבירה מספקים תמונה מדויקת יותר של פלח התיירות. בחודשים ינואר–יוני 2026 רשמה בייג׳ינג 3.27 מיליון ביקורי תיירות נכנסת, עלייה של 32.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. על אזרחים זרים נרשמו 2.79 מיליון מביקורים אלה, גידול של 36.7%.

הנתון הרוסי הגיע ל-492,987 — עלייה של 131.8% לעומת השנה הקודמת. מספר המבקרים מארה״ב עלה ב-30.4% ל-220,188, בעוד שהנתון של יפן ירד בכרבע ל-67,117. תנועת התיירים מאירופה כולה גדלה ב-66.7%. נתונים אלה נמסרו על ידי מנהל התרבות והתיירות של בייג׳ינג, המגדיר בנפרד קטגוריות הנכללות ושאינן נכללות בסטטיסטיקת התיירות.

לפיכך, לא ניתן לראות ב-2.79 מיליון הזרים בבייג׳ינג וב-22.91 מיליון כניסות הזרים ברמה הלאומית נתונים מאותה מתודולוגיה.

הראשון משקף סטטיסטיקת תיירות של עיר ספציפית, בעוד השני מייצג חציות גבול מדיני של אזרחים זרים.

סין פתחה פטור מאשרה ל-30 יום עבור 50 מדינות

נכון לאוגוסט 2026, תוכנית הפטור החד-צדדית מאשרות חלה על בעלי דרכונים רגילים מ-50 מדינות. הרשימה כוללת את גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה, ברזיל, ארגנטינה, רוסיה, ערב הסעודית ומדינות נוספות.

מותר לשהות בסין ללא אשרה עד 30 ימים קלנדריים לצורכי תיירות, נסיעות עסקים, ביקור קרובים וחברים, חילופי משלחות ומעבר (טרנזיט). תקופת השהייה נספרת מהיום שלאחר הכניסה. עבודה, לימודים רגילים לטווח ארוך ופעילות עיתונאית אינם נכללים בתוכנית. משרד החוץ של סין מבהיר גם כי מספר הכניסות החוזרות ללא אשרה אינו מוגבל כעת בנפרד, כל עוד הנסיעות תואמות למטרות המאושרות.

עבור רוסיה, ההסדר החד-צדדי הנוכחי בתוקף עד 31 בדצמבר 2027. עבור 48 מדינות אחרות בתוכנית הזמנית הוא נקבע עד 31 בדצמבר 2026. עבור ברוניי, לא נקבע מועד סיום בכללים הנוכחיים.

לפיכך, ההצהרה על ״סין ללא אשרה״ דורשת סייג: הכללים תלויים באזרחות, במטרת הנסיעה ובסוג הדרכון.

הסדר עשרת הימים הוא מעבר (טרנזיט), ולא פטור מלא מאשרה

מנגנון נפרד הוא טרנזיט ללא אשרה ל-240 שעות. אין לתאר זאת כזכות רגילה להגיע לסין לעשרה ימים לצורכי תיירות ולאחר מכן לחזור הביתה באותו מסלול.

ההסדר חל על אזרחי 55 מדינות, כולל ארה״ב, קנדה, בריטניה, רוסיה, מדינות האיחוד האירופי, יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה ומדינות נוספות. ההסדר פועל דרך 65 נקודות ביקורת ב-24 מחוזות, אזורים אוטונומיים ועיריות במעמד מחוז.

התנאי העיקרי הוא שהנוסע חייב לעבור דרך סין למדינה או טריטוריה שלישית ולהחזיק במסלול המשך מאושר.

לדוגמה, נסיעה ארה״ב – סין – יפן תואמת פוטנציאלית למבנה הטרנזיט, בעוד שארה״ב – סין – ארה״ב אינה עומדת בדרישת ההמשך ליעד שלישי. באזור המורשה בזמן המעבר ניתן לטייל, לבצע פעילות עסקית ולבקר קרובים, אך עבודה, לימודים ועיתונות דורשים היתרים נוספים.

עבור השוק האמריקאי, מנגנון זה נותר אחת הדרכים העיקריות לבקר בחלק היבשתי של סין ללא אשרת תייר רגילה.

Chinamaxxing הפך לפרסומת לסין המודרנית

הקלת מגבלות האשרה חפפה לשינוי בתדמית המדינה ברשתות החברתיות הזרות.

בכתבה של Bloomberg, המונח Chinamaxxing משמש לתיאור טרנד אינטרנטי שבו משתמשים מחוץ לסין מביעים עניין מופגן באוכל סיני, תה חם, אסתטיקה אורבנית והרגלי יומיום ייחודיים. במקביל, בפלטפורמות התיירות מופצים סרטונים על צ׳ונגצ׳ינג, שנגחאי, רכבות מהירות, Huawei, DJI, חנויות Pop Mart ומסעדות הוט-פוט סיני. הדבר מרחיב את הדימוי התיירותי של המדינה הרבה מעבר לחומה הגדולה ולצבא הטרקוטה.

המונח אינו מושג רשמי בענף התיירות ואין לראות בו תיאור מדויק של התרבות הסינית. עבור השוק, חשיבותו נעוצה בעיקר בכך שחיי היומיום המודרניים בסין הפכו למוקד עניין תיירותי עצמאי.

אפקט זה חשוב במיוחד עבור מטיילים עצמאיים צעירים, הבוחרים יעדים באמצעות סרטונים קצרים והמלצות ברשתות החברתיות.

היחס לסין השתפר, אך נותר מגוון

לגידול בתנועה תורם גם שינוי בדעת הקהל הבינלאומית.

מחקר של Pew Research Center שנערך מפברואר עד מאי 2026 בקרב 45,658 אנשים ב-37 מדינות, הצביע על שיעור חציוני של 51% עמדות חיוביות כלפי סין לעומת 39% עמדות שליליות. עם זאת, הפערים בין השווקים עצומים: בפקיסטן העריכו את המדינה בחיוב 90% מהמשיבים, ביפן — 11% בלבד. בספרד עמד הנתון על 54%, ובאיטליה על 51%.

לפיכך, הטענה בדבר שיפור גלובלי אחיד בתדמית התיירותית של סין תהיה פשטנית מדי.

אך במספר שווקים חשובים, המחסום הפסיכולוגי לפני נסיעה אכן יורד במקביל לחסמים המנהליים.

ערי סין החלו לרכוש טראפיק בינלאומי

העלייה במודעות התיירותית אינה אורגנית לחלוטין.

הגרסה המופצת של הדיווח המקורי מציינת כי בשנת 2026 קיבלה בייג׳ינג תוספת של 2.64 מיליון יואן עבור כוח אדם וקידום מקוון של תיירות נכנסת. שנגחאי, על פי רכש ממשלתי, צפויה להקצות לפחות 1.6 מיליון יואן לקמפיינים דרך Expedia ו-Booking.com. פקידים במספר ערים מפתחים גם נוכחות בפלטפורמות חברתיות זרות.

עבור סין, זהו שינוי ניכר בשיווק התיירותי.

המדינה אינה מוכרת לזרים רק אתרי מורשת היסטוריים, אלא גם חוויה אורבנית מודרנית: תחבורה, קולינריה, קניות, טכנולוגיה, חיי לילה וארכיטקטורה בעלת נוכחות חזותית בולטת.

אסטרטגיה זו עובדת היטב במיוחד עבור צ׳ונגצ׳ינג, שהסביבה העירונית מרובת המפלסים שלה מופיעה באופן קבוע בתוכן תיירותי בינלאומי.

שנגחאי מנסה להסיר חסמים דיגיטליים

לאחר פישוט נהלי הגבול, המגבלה העיקרית הופכת להיות נוחות הנסיעה עצמה.

בעונת הקיץ של 2026 מרחיבה שנגחאי את השירותים לזרים בתחבורה, לינה, מסעדות, תשלומים והחזרי מס. האפליקציה הבינלאומית HiChina מקבלת פונקציות נוספות, פלטפורמת Easy Go משתמשת בבינה מלאכותית להזמנת מוניות רב-לשונית, רכישת כרטיסים ותרגום, ו-Shanghai Pass מאפשר שימוש בתחבורה ובאתרי תרבות. מערכת החזרי המס החדשה אמורה לאפשר ביצוע חלק ניכר מההליכים באמצעות הטלפון החכם.

בנוסף, חברת Visa מרחיבה את האפשרות לתשלום בכרטיסים בינלאומיים אצל בתי עסק קטנים, ו-Shanghai Pass כבר מקושר למערכות התחבורה של יותר מ-300 ערים בסין.

צעדים אלה מראים שינוי בסדר העדיפויות. לאחר שנפתרה השאלה ״כיצד להיכנס לסין״, הרשויות מתמקדות יותר ויותר בשאלה ״כיצד זר יכול להסתדר בסין״.

תשלומים ואינטרנט ממשיכים להוות מוקד חיכוך

הערים הגדולות בסין ממוקדות כמעט לחלוטין בשירותים מבוססי מובייל.

עבור התושבים המקומיים הדבר מגביר את הנוחות, אך זרים נדרשים להסתגל למערכת אקולוגית דיגיטלית שונה. כעת קל בהרבה לחבר כרטיסי בנק בינלאומיים לאפליקציות התשלום הסיניות, אך הזמנת תחבורה, מסעדות וכרטיסים מסוימים עדיין עשויה לדרוש שימוש בשירותים מקומיים.

במקביל, Google, Instagram, WhatsApp ושירותים מוכרים אחרים למטיילים בינלאומיים בדרך כלל אינם נגישים באמצעות חיבור אינטרנט רגיל בסין היבשתית.

השילוב של שפה, תשלומים ותשתית דיגיטלית הוא בדיוק מה ש-Bloomberg מכנה כאחת המגבלות להמשך צמיחת שוק התיירות הנכנסת.

ככל שמתרחב משטר הפטור מאשרות, גורם זה הופך לחשוב יותר: המחסום המנהלי כבר הופחת, אך המחסום היומיומי טרם הוסר במלואו.

סין מפגרת אחרי ארה״ב בהכנסות מאורחים זרים

מספר המטיילים עדיין אינו הופך את סין לברת-השוואה לשווקים המובילים בעולם מבחינת התשואה הכספית.

בדיווח המקורי מובאת הערכה של Trip.com, שלפיה הוצאות של מטייל נכנס בודד בסין עומדות על כ-2,240$. סך הוצאות התיירות הבינלאומית במדינה מהווה פחות משליש מהנתון האמריקאי, וההוצאה למטייל עומדת על כ-40% מהרמה בארה״ב.

מצב זה מהווה נקודת חולשה ובמקביל עתודת צמיחה משמעותית.

אם סין תצליח להאריך את משך השהייה ולהוביל מטיילים זרים מעבר לבייג׳ינג ולשנגחאי, אותה כניסה תניב הכנסות גבוהות יותר לבתי מלון, מסעדות, רכבות, טיסות פנים ומסחר אזורי.

בייג׳ינג מעוניינת להפנות תיירים זרים מהמטרופולינים לפריפריה

הרשתות החברתיות כבר מסייעות להרחיב את המפה הגיאוגרפית של מוקדי העניין.

מטיילים רואים יותר ויותר בצ׳נגדו, צ׳ונגצ׳ינג, שיאן, חרבין, יונאן ושינג׳יאנג יעדים עצמאיים, ולא רק תוספת למסלול הקלאסי של בייג׳ינג–שנגחאי.

עבור הכלכלה הסינית, דינמיקה זו חשובה יותר מסתם גידול במספר המבקרים. נסיעה בין מספר מחוזות מגדילה את מספר הלינות, הנסיעות ברכבות ובמטוסים, ההוצאות במסעדות והקניות.

רשת הרכבות המהירות המפותחת מעניקה לסין יתרון תשתיתי, אולם רמת השירות הרב-לשוני והנוחות הדיגיטלית מחוץ לערים הגדולות נותרות לא אחידות.

התחזיות לשנת 2026 דורשות השוואה זהירה

האקדמיה לתיירות של סין צפתה לשנת 2026 היקף של 163 מיליון נסיעות תיירות נכנסת בכל הקטגוריות, צמיחה של 8%, ו-36.661 מיליון ביקורי זרים, גידול של 10%.

אין להשוות נתונים אלה ישירות ל-35.17 מיליון נסיעות הזרים של הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה או להשוותם בפשטות ל-22.91 מיליון כניסות הגבול במחצית הראשונה.

עצם העובדה ששיעורי הצמיחה המוצהרים אינם תואמים במלואם בהשוואה מכנית של ערכים מוחלטים מצביעה על השוני בבסיסי הנתונים.

לפיכך, המסקנה המדויקת ביותר לאמצע שנת 2026 אינה שסין בהכרח תחצה יעד שנתי ספציפי, אלא שנתוני הגבול השוטפים ממשיכים להציג צמיחה דו-ספרתית בכניסות זרים.

שאלות ותשובות: סין ללא אשרה ותיירות נכנסת

כמה זרים ביקרו בסין בשנת 2025?

הסטטיסטיקה הלאומית הרשמית רשמה 35.17 מיליון נסיעות נכנסות של זרים. זהו מספר כניסות, ולא מספר אנשים ייחודיים.

האם סין עקפה את רמת טרום המגפה?

במספר כניסות הזרים — כן. בשנת 2019 נרשמו 31.88 מיליון, ובשנת 2025 נרשמו 35.17 מיליון, כלומר עלייה של כ-10%.

האם סין קבעה שיא חדש בהכנסות מתיירות?

קביעה זו אינה מדויקת. בשנת 2025 הסתכמו הוצאות המבקרים הנכנסים ב-131.1$ מיליארד, בעוד שההערכה הרשמית של הכנסות התיירות הבינלאומית ב-2019 עמדה על 131.3$ מיליארד. המתודולוגיה עשויה להיות שונה, ולכן נכון יותר לדבר על חזרה לרמות הקודמות.

כמה כניסות של זרים נרשמו במחצית הראשונה של 2026?

שירותי ביקורת הגבולות רשמו 22.91 מיליון כניסות של אזרחים זרים — עלייה של 20.4% בהשוואה שנתית.

כמה מהן היו ללא אשרה?

17.82 מיליון, המהווים 77.7%. הגידול במספר כניסות אלו עמד על 30.6%.

כמה מדינות נהנות מפטור מאשרה ל-30 יום?

התוכנית החד-צדדית חלה על בעלי דרכונים רגילים מ-50 מדינות.

האם אזרחי רוסיה זקוקים לאשרת תייר?

עבור נסיעות קצרות טווח העומדות בתנאים, בעלי דרכונים רוסיים רגילים זכאים לכניסה ללא אשרה ל-30 יום. ההסדר הנוכחי בתוקף עד 31 בדצמבר 2027.

האם אזרחי ארה״ב יכולים להיכנס ללא אשרה?

ארה״ב אינה נכללת ברשימת הפטור החד-צדדי ל-30 יום, אך אזרחים אמריקאים יכולים לנצל מעבר טרנזיט של 240 שעות בכפוף לתנאי המסלול.

האם ניתן לטוס מארה״ב לסין לעשרה ימים ולחזור ישירות במסגרת טרנזיט ללא אשרה?

לא, מסלול כזה כשלעצמו אינו עומד בתנאי המרכזי של מעבר טרנזיט. נדרש המשך נסיעה מסין למדינה או טריטוריה שלישית.

מהו Chinamaxxing?

זהו אינו מונח תיירותי רשמי, אלא מם אינטרנטי וטרנד תרבותי הקשור לעניין מוגבר באוכל סיני, אסתטיקה, סביבה עירונית והרגלי יומיום.

אילו מדינות מייצרות את מרב כניסות הזרים לסין?

במחצית הראשונה של 2026 השווקים המובילים היו דרום קוריאה, רוסיה, מלזיה, וייטנאם, תאילנד, סינגפור, ארה״ב, יפן, מונגוליה ואוסטרליה.

מה מגביל כיום ביותר את המשך הצמיחה?

לאחר ליברליזציית האשרות, מכשולים אחרים הופכים בולטים יותר: הסתגלות דיגיטלית, תשלומים, תמיכה שפתית ונוחות של טיול עצמאי מחוץ למרכזים הבינלאומיים הגדולים.

כפי שמדווחים מומחי International Investment, התוצאה המרכזית של המדיניות הנוכחית של סין כבר ניכרת במספרים: נסיעות הזרים הנכנסות חצו את רמות 2019, ומשטרי הפטור מאשרה הפכו לאחד הערוצים המרכזיים של התנועה הבינלאומית. עם זאת, מוקדם עדיין להגדיר את התאוששות התיירות כמושלמת. מספר הנסיעות גדל מהר יותר מההכנסות הכספיות, הסטטיסטיקות של הרשויות השונות אינן תמיד בנות-השוואה, ותשתיות השירות לזרים עדיין מפגרות אחרי קצב פתיחת הגבולות. השלב הבא בתחרות של סין על התייר לא יהיה תלוי בעוד הרחבה של רשימת המדינות הפטורות מאשרה, אלא ביכולת להפוך ביקור ראשון קצר למסע ארוך יותר בעל הוצאה גבוהה וחזרה נוספת. אם בייג׳ינג תצליח לפשט תשלומים, התמצאות והזמנות באזורים המחוזיים באותה מהירות שבה פישטה את הליכי הכניסה, ההתאוששות הנוכחית עשויה להפוך ליציבה ובת-קיימא. אם לא, נתוני השיא של חציות הגבול ייראו מרשימים בהרבה מההשפעה הכלכלית בפועל.

כניסות הזרים לסין צמחו ב-20%

רשות ההגירה הלאומית של סין דיווחה כי במחצית הראשונה של 2026 טיפלו שירותי ביקורת הגבולות בשיא של 369 מיליון מעברי גבול — עלייה של 10.8% לעומת השנה הקודמת. אזרחי סין היבשתית היוו 176 מיליון נסיעות, תושבי הונג קונג, מקאו וטייוואן — 147 מיליון, ו-45.91 מיליון מעברים נוספים בוצעו על ידי אזרחים זרים.

מספר הכניסות של אזרחים זרים בפועל הגיע ל-22.91 מיליון וגדל ב-20.4%. מתוכן, 17.82 מיליון נרשמו במסגרת כניסה ללא ויזה — עלייה של 30.6% לעומת המחצית הראשונה של 2025. בסך הכל, 77.7% מכלל כניסות הזרים נעשו ללא ויזה.

מדינות המוצא המובילות של הזרים הנכנסים היו דרום קוריאה, רוסיה, מלזיה, וייטנאם, תאילנד, סינגפור, ארה״ב, יפן, מונגוליה ואוסטרליה. עשר מדינות אלו היוו 62% מכניסות הזרים.

עם זאת, אין לקרוא את הנתונים הסטטיסטיים ישירות כמספר התיירים הזרים. נתוני ההגירה סופרים מעברי גבול, ולכן אדם אחד יכול להירשם בסטטיסטיקה מספר פעמים. קבוצת הנכנסים כוללת גם אנשי עסקים, משתתפי תערוכות, סטודנטים, אנשים המבקרים קרובי משפחה וקטגוריות נוספות של זרים.

פטור מוויזה לסין הוחל על אזרחי 50 מדינות

הרחבת משטר הפטור מוויזה הפכה לאחד הגורמים המרכזיים בהתאוששות זרם הנכנסים. נכון לשנת 2026, אזרחי 50 מדינות המחזיקים בדרכונים רגילים יכולים להיכנס לסין ללא הנפקת ויזה מראש למטרות תיירות, עסקים, ביקור קרובים וחברים, חילופי תרבות ומעבר (טרנזיט).

רשימה זו כוללת, בין היתר, את צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, הולנד, שווייץ, אוסטרליה, ניו זילנד, יפן, דרום קוריאה, ברזיל, ארגנטינה, רוסיה, קנדה ובריטניה. עבור רוב המשתתפות בתוכנית, משך השהייה המותר הוא עד 30 יום.

קנדה ובריטניה צורפו למשטר הפטור החד-צדדי מוויזה החל מ-17 בפברואר 2026. הרחבת התוכנית התרחשה במקביל לחידוש הטיסות הבינלאומיות ולמאמץ הרשויות להסיר את החסמים שחשו מטיילים זרים לאחר המגפה.

בנוסף לפטור הרגיל מוויזה, סין מפתחת משטר מעבר חופשי מוויזה למשך של עד 240 שעות. עד קיץ 2026 הוחל משטר זה כבר ב-65 נקודות ביקורת גבולות.

סין שמה דגש על ערי תיירות חדשות

בלומברג, בדיווח ששימש בסיס לכתבה זו, מפנה את תשומת הלב לשינוי באופי הנסיעות עצמן. מטיילים זרים נוסעים יותר ויותר לא רק לחומה הגדולה, לעיר האסורה או לצבא הטרקוטה, אלא גם לערים שזכו לפופולריות בזכות סרטוני וידאו ברשתות החברתיות.

אחת הדוגמאות הבולטות היא צ׳ונגצ׳ינג. הבנייה הרב-מפלסית, קווי הרכבת העוברים דרך בניינים, האדריכלות הצפופה לגובה והתאורה הלילית הפכו את העיר לסמל תיירותי בולט של סין באינטרנט. פופולריות רבה צוברות גם שנז׳ן, צ׳נגדו, חארבין, יונאן ושינג׳יאנג.

מבקרים זרים מגלים עניין גובר בחיי העיר היומיומיים: רכבות מהירות, תחבורה אוטונומית, רכבים חשמליים סיניים, חנויות דיגיטליות, מסעדות, מותגי קוסמטיקה מקומיים ומרכזי קניות ענקיים.

על פי הנתונים שפורסמו, בשנת 2025 ביקרו בסין כ-35 מיליון תיירים זרים. הוצאותיו של תייר זר בודד נאמדו בכ-$2,240 — כ-40% מהנתון המקביל בארה״ב. גם סך ההכנסות מתיירות בינלאומית פיגר משמעותית אחר הנתונים האמריקאיים.

סין מייצרת אפקט תיירותי באמצעות הרשתות החברתיות

התאוששות התיירות הנכנסת לוותה בזינוק חד בהיקף תוכן הגולשים אודות סין. מטיילים זרים מפרסמים סרטונים לא רק על אתרי תיירות, אלא גם על הרכבת התחתית, הרכבות המהירות, שירותי משלוחי המזון, החנויות, המלונות, השירותים הרובוטיים והתשתית העירונית.

עבור סין, הדבר יוצר ערוץ קידום בינלאומי השונה מהפרסום הממשלתי המסורתי. המשתמש בוחר בעצמו את מושא הצילום ופונה ישירות לקהל במדינתו.

מסיבה זו בדיוק, לגידול בתיירות הנכנסת יש חשיבות למה שמכונה ״עוצמה רכה״. מונח זה מבטא את יכולתה של מדינה להגביר את השפעתה הבינלאומית בזכות המשיכה של תרבותה, החברה, הטכנולוגיות, החינוך ואורח החיים שלה, ולא באמצעות לחץ פוליטי או כלכלי.

עם זאת, העלייה במספר הנסיעות כשלעצמה אינה מוכיחה כי היחס כלפי סין משתנה אך ורק בשל התיירות. קשה להפריד את הקשר בין נסיעות לדעת הקהל מהשפעות של גיאו-פוליטיקה, מסחר, סכסוכים בינלאומיים ושינוי בעמדות כלפי מעצמות אחרות.

היחס כלפי סין השתפר במדינות רבות

סקר בינלאומי עדכני של Pew Research Center מספק הקשר נוסף. המחקר נערך בין 8 בפברואר ל-13 במאי 2026 בקרב 45,658 נשאלים ב-37 מדינות.

השיעור החציוני של המשיבים בעלי יחס חיובי לסין הגיע ל-51%, בעוד 39% העריכו את המדינה באופן שלילי. במספר מדינות נרשמו נתונים הקרובים לשיאים היסטוריים. באיטליה, 51% מהנשאלים הביעו עמדה חיובית כלפי סין, לעומת 45% ב-2025 ו-31% ב-2022. בספרד הגיע הנתון ל-54%, עלייה של 17 נקודות אחוז בתוך שנה.

הערכות גבוהות או קרובות לשיא נרשמו גם בקולומביה, יוון, הונגריה, אינדונזיה, מלזיה, מקסיקו, ניגריה, פרו, סינגפור, סרי לנקה וטורקיה.

עם זאת, התמונה נותרה בלתי אחידה. ביפן, רק 11% מהמבוגרים העריכו את סין בחיוב. במדינות העשירות של אירופה, צפון אמריקה ומזרח אסיה, היחס בממוצע צונן בהרבה מאשר במדינות רבות בעלות שווקים מתעוררים.

סין הכניסה $33.3 מיליארד תחת סעיף ״נסיעות״

המגבלה המשמעותית ביותר להערכת האפקט הכלכלי משתקפת במאזן התשלומים. המינהל הממלכתי למטבע חוץ פרסם ב-14 באוגוסט נתונים ראשוניים למחצית הראשונה של 2026.

בסעיף ״נסיעות״ קיבלה סין מתושבי חוץ 229.2 מיליארד יואן, שהם $33.3 מיליארד. במקביל, תושבי סין הוציאו בחו״ל במסגרת סעיף זה 829 מיליארד יואן, שהם $120.2 מיליארד. הגירעון הנקי עמד על 599.8 מיליארד יואן, או $86.9 מיליארד.

כך, ההכנסות הנכנסות היוו פחות מ-28% מהוצאותיהם של תושבי סין בחו״ל.

ברבעון השני בלבד קיבלה סין בסעיף ״נסיעות״ כ-$18.1 מיליארד, בעוד הוצאות התושבים עמדו על $57.7 מיליארד. הגירעון לרבעון הגיע ל-$39.6 מיליארד.

סטטיסטיקה זו מעידה רבות על היקף הנסיעות הבינלאומיות, אך אין להגדירה אך ורק כ״הכנסות מתיירות״.

מאזן התשלומים מודד לא רק תיירים

סעיף ״נסיעות״ במאזן התשלומים הבינלאומי מקיף את הוצאותיהם של אנשים בעת שהייתם מחוץ לכלכלת מקום מגוריהם הקבוע. הוא כולל לא רק נסיעות תיירותיות קלאסיות, אלא גם חלק מהוצאותיהם של אנשי עסקים, סטודנטים, מטופלים רפואיים ותושבי חוץ אחרים השוהים במדינה באופן זמני.

לפיכך, לא ניתן להשוות ישירות את הנתון של $33.3 מיליארד עם כלל ההערכות הרשמיות להכנסות ענף התיירות.

הדבר מסביר גם את הפער מול הנתונים הרחבים יותר של סין לגבי תיירות נכנסת. תוכנית הפיתוח הממשלתית של הענף מדווחת כי בשנת 2025 נרשמו במדינה יותר מ-150 מיליון ביקורי תיירות נכנסת, וההוצאות הנלוות אליהם חצו את רף ה-$130 מיליארד.

סטטיסטיקה זו מבוססת על מתודולוגיה שונה וכוללת מעגל רחב יותר של תיירות נכנסת, לרבות נסיעות של תושבי הונג קונג, מקאו וטייוואן. לכן, אין להשוות באופן מכני בין הסכום של $130 מיליארד ל-2025 לבין נתוני מאזן התשלומים כערכים זהים.

התיירות עדיין קטנה מדי עבור כלכלת סין

היקף הכלכלה הסינית הופך אפילו עשרות מיליארדי דולרים של הכנסות מתיירות לקטנים יחסית.

התוצר המקומי הגולמי (תמ״ג) של סין במחצית הראשונה של 2026 הגיע ל-69.57 טריליון יואן וצמח ב-4.7% במחירים קבועים. ברבעון הראשון עמדה הצמיחה על 5%, וברבעון השני הואטה ל-4.3%.

הערך המוסף של מגזר השירותים הגיע ל-41.37 טריליון יואן וצמח ב-5.2%, ומגזר התעשייה והבנייה הגיע ל-25.05 טריליון יואן עם צמיחה של 3.9%.

הכנסות של 229.2 מיליארד יואן בסעיף הנסיעות הבינלאומיות מהוות כ-0.33% מהתמ״ג הנומינלי של סין למחצית הראשונה. אין פירוש הדבר שתרומת התיירות הנכנסת לתמ״ג שווה ל-0.33%: הכנסות מאזן התשלומים והערך המוסף מחושבים בדרכים שונות לחלוטין. ההשוואה מציגה רק את ההיקף היחסי של תזרימי הכספים.

התיירים חשובים לחנויות יותר מאשר לתמ״ג

ברמה הלאומית, התיירות הזרה עדיין מצומצמת, אך השפעתה עשויה להיות משמעותית עבור חברות ספציפיות ואזורים עירוניים מסוימים.

בחנות הדגל של Miniso ברחוב נאנג׳ינג בשנגחאי, זרים מהווים בשעות מסוימות עד 70% מתנועת המבקרים. החברה מקשרת את הפופולריות הבינלאומית, בין היתר, לתפוצת התוכן של מטיילים זרים על חנויות ומוצרים סיניים.

אזרחים זרים מגדילים גם את הביקוש למלונות, מסעדות, טיסות פנים, כרטיסי רכבת, מוזיאונים, מוקדי בידור, קוסמטיקה ומותגי צריכה מקומיים.

השפעה זו חשובה במיוחד כעת, שכן הצריכה המקומית בסין צומחת במתינות. במחצית הראשונה גדלו המכירות הקמעונאיות של מוצרים ב-1.1% בלבד, והכנסות מפעלי ההסעדה ב-2.8%. המכירות הקמעונאיות של שירותים צמחו מהר יותר — ב-5.3%.

לפיכך, הביקוש הזר מסוגל להוות גורם בולט עבור מקטעי שירותים מסוימים, גם אם ברמת הכלכלה כולה הוא נותר קטן.

תיירות הפנים בסין גדולה בהרבה

שוק התיירות העיקרי של המדינה נותר תושביה שלה. משרד התרבות והתיירות דיווח כי במחצית הראשונה של 2026 ביצעו אזרחי סין 3.463 מיליארד נסיעות תיירות פנים, עלייה של 5.4% לעומת השנה הקודמת.

תושבי הערים ביצעו 2.594 מיליארד נסיעות, גידול של 5.8%. תושבי האזורים הכפריים רשמו 869 מיליון נסיעות, 4.3% יותר מהשנה הקודמת. ברבעון הראשון נרשמו 1.901 מיליארד נסיעות פנים, וברבעון השני — 1.562 מיליארד.

ההוצאות על נסיעות פנים הגיעו לכ-3.21 טריליון יואן ועלו ב-2% בלבד. מספר הנסיעות צומח אפוא מהר משמעותית מההוצאות, מה שמעיד על זהירות הצרכנים ועל דינמיקה חלשה יחסית של ההוצאה לנסיעה בודדת.

עבור הכלכלה הלאומית, דווקא לתיירות הפנים יש היקף גדול בהרבה מזה של הוצאות המבקרים הזרים.

בייג׳ינג שואפת להגדיל את ההוצאה של כל תייר זר

בחודש מרץ אישרו תשעה משרדי ממשלה תוכנית ייעודית לעידוד ייצוא שירותי תיירות וצריכה נכנסת.

המסמך מתווה הרחבה נוספת של משטר הפטור מוויזה, שיפור כללי המעבר, בחינת האפשרות להנהגת אשרות אלקטרוניות ומילוי מסמכי כניסה דרך האינטרנט.

הרשויות מתכוונות גם להקים פלטפורמת מידע אחידה למטיילים מחו״ל, להגדיל את מספר השפות הזרות בשירותי התיירות, להקל על הזמנת כרטיסים על ידי זרים ולהרחיב את השימוש בכרטיסי אשראי בינלאומיים ובאמצעי תשלום נוספים.

התוכנית כוללת יצירת מסלולים משולבים המחברים תחבורה, אטרקציות, מלונות וקניות. מתוכנן לקשור את הצריכה התיירותית עם הופעות, תחרויות ספורט, שירותי רפואה, תערוכות והשכלה.

כלומר, המדיניות הממשלתית עוברת בהדרגה מהיעד הפשוט של ״הגדלת מספר התיירים״ ליעד של ״הגדלת ההוצאות ומשך השהייה״.

התשלומים והשירותים הדיגיטליים נותרו מכשול

למרות השיפור המהיר בתשתית התיירותית, אזרחים זרים ממשיכים להיתקל במאפיינים הייחודיים של הסביבה הדיגיטלית בסין.

בערים הגדולות, חלק ניכר מהתשלומים היומיומיים, הזמנות המזון, הזמנת הנסיעות ורכישת הכרטיסים תלוי באפליקציות מובייל. בשנים האחרונות הקלה סין משמעותית על זרים בחיבור כרטיסי אשראי זרים למערכות התשלום המקומיות, אולם הצורך להשתמש באפליקציות לא מוכרות עדיין עלול ליצור קשיים.

בעיה נוספת נותרה סביבת השפה. ממשקים באנגלית אינם זמינים בכל מקום, במיוחד מחוץ למרכזי התיירות הגדולים. הרשויות כללו במפורש את הגדלת השילוט הרב-לשוני, שיפור פעולתם של כרטיסי אשראי זרים ופיתוח גרסאות רב-לשוניות של אפליקציות בתוכנית לפיתוח הצריכה הנכנסת.

מגבלות אלו משמעותיות במיוחד עבור מטיילים עצמאיים, אשר עשויים לשהות במדינה זמן רב יותר ולהוציא יותר מאשר קבוצות תיירים מאורגנות.

סין הציבה יעד של 190 מיליון ביקורי תיירות

הממשלה מצפה להגדיל משמעותית את היקף השוק עד סוף העשור. תוכנית החומש החדשה צופה הגעה ל-190 מיליון ביקורי תיירות נכנסת בשנה עד שנת 2030.

יעד ההוצאות של תיירים נכנסים נקבע על למעלה מ-$150 מיליארד מדי שנה. מדובר בעלייה של כ-26% במספר הביקורים בהשוואה לנתוני 2025, וברמה הגבוהה בכ-15% מהיקף ההוצאות המדווח.

במקביל, סין שואפת להגדיל את מספר נסיעות תיירות הפנים ל-8.3 מיליארד בשנה, ואת הוצאות תיירות הפנים — ל-7.7 טריליון יואן.

כדי לעמוד ביעדים אלה, מתכננות הרשויות להרחיב את קווי התעופה והרכבת הבינלאומיים, לשפר את שירותי התשלומים, התקשורת והאירוח, להגדיל את מספר החנויות המציעות החזר מס ולפתח מרכזי צריכה בינלאומיים.

הגירעון התיירותי נותר עצום

אפילו הצמיחה המהירה בזרם הנכנס אינה משנה לעת עתה את המאפיין היסודי של שוק הנסיעות הסיני: תושבי המדינה מוציאים בחו״ל משמעותית יותר מאשר תושבי חוץ בתוך סין.

במחצית הראשונה של השנה עמד הגירעון הכולל של סין בסחר בשירותים על $112 מיליארד. מתוך סכום זה, $86.9 מיליארד יוחסו לקטגוריית הנסיעות — כמעט 78% מכלל המאזן השלילי בשירותים.

לשם השוואה, העודף העצום בסחר בסחורות אפשר לסין לשמור על עודף בחשבון השוטף בסך $379.4 מיליארד. העודף בסחר בסחורות הגיע ל-$526.3 מיליארד.

נתון זה מסביר מדוע אפילו זינוק חד בתיירות הנכנסת כמעט אינו מורגש עדיין במודל המאקרו-כלכלי הכולל של המדינה. סין נותרה בראש ובראשונה ענקית תעשייה וייצוא, בעוד התיירות הבינלאומית ממלאת תפקיד קטן בהרבה.

עוצמה רכה מעניקה לסין תועלת נפרדת

עם זאת, הסטטיסטיקה הפיננסית אינה משקפת את מלוא התוצאות של מדיניות התיירות.

מטייל זר שרואה לראשונה את שנגחאי, צ׳ונגצ׳ינג או שנז׳ן המודרניות, זוכה לחוויה שאי אפשר להחליף במלואה באמצעות פרסום, חדשות או דיפלומטיה רשמית. הנסיעות מאפשרות לזרים להתרשם באופן עצמאי מרמת התחבורה, הביטחון האישי, המחירים, הטכנולוגיות, המסעדות וחיי היומיום.

עבור סין, לאפקט זה יש ערך פוליטי בתנאים של תחרות בינלאומית גוברת. בד בבד, ההשפעה יכולה לפעול לשני הכיוונים: המטיילים רואים לא רק תשתית מפותחת ונוחות עירונית, אלא גם את מאפייני הפיקוח הממשלתי, מגבלות הסביבה הדיגיטלית והיבטים נוספים במדינה.

משום כך, יש לראות בתיירות הנכנסת הרחבה של המגע הישיר של קהל זר עם סין, ולא ניצחון תעמולתי מובטח. הרושם הסופי של כל תייר נותר אינדיבידואלי.

כפי שמציינים מומחי International Investment, הגאות התיירותית הנוכחית בסין מהווה בראש ובראשונה הצלחה במיתוג הבינלאומי, אך טרם הפכה למנוע מאקרו-כלכלי עצמאי. נתון המפתח הוא הגירעון בסעיף ״נסיעות״ שעמד על $86.9 מיליארד במחצית הראשונה: תושבי סין הוציאו בחו״ל יותר מפי שלושה ממה שתושבי חוץ השאירו בסין לפי סעיף מקביל במאזן התשלומים. עבור הכלכלה, מדד היעילות הבא אינו צריך להיות מספר הכניסות, אלא הגידול בהוצאה למבקר זר, משך השהייה ושיעור הכסף שנשאר בבתי המלון, במסעדות, בחברות התחבורה ובחנויות הקמעונאות הסיניות. אם הרשויות יצליחו לתרגם את הפופולריות הוויראלית של ערי סין לנסיעות ארוכות יותר ולהוצאות גבוהות יותר, התיירות תחל למלא תפקיד כלכלי בולט בהרבה. בינתיים, התוצאה המהותית ביותר שלה היא מיליוני זרים המגבשים דעה על סין מתוך ניסיונם האישי, ולא אך ורק מתוך רקע תקשורתי חיצוני.