שאלות נפוצות: מיסים באירופה בשנת 2026

כמעט 259 מיליון לינות ברבעון אחד

בין אפריל ליוני 2026 תיירים שהו 258.8 מיליון לינות בדירות נופש באירופה שהוזמנו דרך Airbnb, Booking ו-Expedia. נתון זה גבוה ב-5.3% מזה של הרבעון השני של 2025, וב-23.9% יותר מהתקופה המקבילה ב-2024. בתוך שנתיים גדל ההיקף ב-50 מיליון לינות.

הצמיחה נמשכת לאחר שנת שיא ב-2025: דרך שלוש הפלטפורמות הגדולות באיחוד האירופי הוזמנו 951.6 מיליון לינות — עלייה של 11.4% לעומת 2024 ו-32.4% מעל לנתוני 2023.

נתוני Eurostat האזוריים מתפרסמים בעיכוב מסוים בהשוואה לנתונים הלאומיים. ברבעון הראשון של 2026 השווקים המובילים היו האיים הקנריים וחבל Rhône-Alpes בצרפת — עם 8.8 מיליון לינות בכל אחד. אנדלוסיה תפסה את המקום השלישי עם 8.3 מיליון. מתוך עשרת האזורים הפופולריים ביותר, חמישה היו בספרד, שלושה בצרפת ושניים באיטליה.

מספרים אלה מצביעים על ביקוש יציב, אך אינם מובילים למסקנה שההגבלות עצמן תורמות לעלייתו או לחלופין בולמות אותו. הסטטיסטיקה מודדת את מספר הלינות בנכסים שהוזמנו באמצעות הפלטפורמות, ויש לבחון אותה בנפרד משינויי הרגולציה.

השכרה לטווח קצר באירופה

התחום כבר הפך לחלק מהותי מהיצע התיירות האירופי. לפי הערכת הנציבות האירופית, השכרה לטווח קצר מספקת כרבע מכלל היצע אירוח התיירים באיחוד האירופי. ההתפתחות המהירה של הפלטפורמות המקוונות הרחיבה את ההזדמנויות עבור בעלי נכסים פרטיים, אך בד בבד הגבירה את הלחץ על שוקי הדיור בערים המתמודדות עם מחסור בדיור בר-השגה ותנועת תיירות ערה.

עם זאת, העלייה במספר הלינות אינה מעידה בהכרח על הרחבת ההיצע. בערים עם חוקים מחמירים, נכס חדש עשוי לדרוש רישום, היתר מיוחד או שינוי ייעוד הנכס, ובאזורים מסוימים ההשכרה מוגבלת לשבועות בודדים בשנה. האפשרות להיכנס לשוק תלויה כיום לא רק באטרקטיביות התיירותית של המיקום, אלא יותר ויותר בדרישות העירוניות.

כללים חדשים לפלטפורמות נכנסו לתוקף באיחוד האירופי

החל מ-20 במאי 2026 מיושמת תקנת האיחוד האירופי 2024/1028 בדבר איסוף והעברת נתונים על השכרה לטווח קצר. התקנה אינה קובעת מגבלת השכרה אחידה לכל רחבי אירופה ואינה אוסרת על פעילותן של Airbnb או פלטפורמות אחרות. המסמך מגדיר כללים משותפים לשיתוף מידע בין הפלטפורמות לרשויות.

באזורים שבהם חלה חובת רישום להשכרה לטווח קצר, הפלטפורמות מחויבות להבטיח את השימוש במספר הרישום של הנכס ולהעביר לרשויות נתונים על הפעילות. התקנה שומרת למדינות, למחוזות ולעיריות את הזכות להסדיר בעצמן את הגישה לשוק, את השימוש בנדל״ן ואת מדיניות הדיור. כתוצאה מכך, הדרישות הכלל-אירופיות מגבירות את שקיפות השוק, בעוד שתנאי ההשכרה בפועל עדיין שונים מהותית מעיר לעיר.

השכרת דירות בפריז: מגבלה של 90 ימים

בפריז, החל מ-1 בינואר 2025 מותר להשכיר מקום מגורים עיקרי לתיירים עד 90 ימים בשנה בלבד במקום 120 בעבר. יש לרשום את הנכס ולציין את המספר שהתקבל במודעה. עבור דירות שאינן משמשות כמקום מגוריו העיקרי של הבעלים חלות דרישות נוספות, כולל היתרים לשינוי ייעוד הנכס.

העירייה מסבירה את הקשחת הכללים בהשפעת ההשכרה לתיירות על שוק הדיור הרגיל. על פי נתוני העירייה, בספטמבר 2024 היו רשומים בפריז יותר מ-95,000 נכסים להשכרה לטווח קצר, מתוכם למעלה מ-78,000 הוצהרו כמקום מגוריו העיקרי של הבעלים.

מגבלות באמסטרדם

באמסטרדם נדרשים מספר רישום והיתר כדי להשכיר דירה לתיירות. הבעלים או השוכר חייב להתגורר בעצמו בכתובת זו, ונדרש להצהיר מראש על כל תקופת השכרה. ברוב השכונות מותר להשכיר דירה לתיירים עד 30 לילות בשנה קלנדרית.

החל מ-1 באפריל 2026 חלה מגבלה מחמירה יותר בשמונה אזורים במרכז העיר וב-De Pijp — מקסימום 15 לילות בשנה. המגבלה חלה, בין היתר, על Jordaan, Oude Pijp וחלקים ממרכז העיר ההיסטורי.

אמסטרדם כבר בוחנת הרחבה נוספת של אזור זה. באוקטובר 2026 הציעה העירייה להפחית מ-1 בינואר 2027 את משך ההשכרה המותר מ-30 ל-15 לילות גם ב-Helmersbuurt. אם ההחלטה תאושר, השכונה תהיה התשיעית בעיר עם מגבלה כזו. הדיון בהצעה יימשך עד 8 בנובמבר.

ברצלונה תוריד מהשוק 10,000 דירות

ברצלונה הרחיקה לכת אף יותר והחליטה שלא לחדש את הרישיונות הקיימים לדירות נופש. העירייה מתכוונת להחיל תקנות אזוריות המגבילות את תוקפם של ההיתרים הנוכחיים לחמש שנים. עד סוף שנת 2028 יותר מ-10,000 נכסים צפויים לחזור למאגר הדיור הרגיל.

עבור משקיעים גישה כזו אינה מסתכמת עוד בהוצאות רישוי נוספות. אם לא ניתן לחדש את הרישיון, משתנה מודל השימוש בנכס כולו: נכס שנרכש להשכרה יומית ייאלץ לעבור למסלול של השכרה לטווח ארוך, לשמש למגורים עצמיים או להימכר.

תשואת השקעות במגורים באירופה

כמעט 259 מיליון לינות ברבעון מאשרות את הביקוש הגבוה לאירוח לטווח קצר. עם זאת, חישוב התשואה הפוטנציאלית למשקיע הופך למורכב יותר. מלבד מחיר הרכישה, המחיר הממוצע ללילה ושיעור התפוסה, יש לקחת בחשבון את מספר ימי ההשכרה המותרים, קיומו של רישיון או רישום, מיסי תיירות ומיסים נוספים, עמלות פלטפורמות, עלויות ניהול, ניקיון, חשבונות שוטפים ותקופות שבהן הנכס עומד ריק.

ההבדלים בין הערים יכולים לשנות לחלוטין את המודל הפיננסי. באמסטרדם, נכס באזור עם מגבלה של 15 לילות אינו יכול להימדד באותה נוסחה כמו דירה במיקום שבו השכרה לתיירים מותרת כמעט כל השנה. בברצלונה, סיכון מרכזי הוא פקיעת תוקפו של רישיון התיירות, ובפריז יש להביא בחשבון את מעמד הנכס ואת האפשרות החוקית להשתמש בו להשכרה לטווח קצר.

עבור רוכשי נדל״ן, בדיקת הנאותות המשפטית הופכת לחלק בלתי נפרד מחישוב התשואה עוד לפני ביצוע העסקה. תנועת תיירים ערה היא גורם חשוב, אך לא פחות מכך חשובים הכללים של הבניין, השכונה והעיר הספציפיים, שכן הם אלה שקובעים כמה לילות בשנה יוכל הנכס לייצר הכנסה ואילו הוצאות יש לקזז מההכנסות.

אופקים למשקיעים באירופה

אנליסטים של International Investment מציינים כי שוק ההשכרה לטווח קצר באירופה נכנס לשלב בוגר יותר בהתפתחותו. הגידול בביקוש התיירותי שומר על האטרקטיביות של התחום, אך מודל הרווח עצמו נעשה פחות אוניברסלי: התוצאה תלויה יותר ויותר בתחום השיפוט הספציפי, במבנה הנכס ובעמידות האסטרטגיה הנבחרת מול שינויי רגולציה.

היתרון התחרותי כבר אינו התשואה המרבית הנוכחית, אלא יכולתה של ההשקעה לשמור על יעילות כלכלית בתרחישים שונים. נכסים שניתן להסב ללא הפסדים משמעותיים מהשכרה לטווח קצר להשכרה לטווח ארוך או לייעד למכירה חוזרת, נראים יציבים יותר מנדל״ן שהכלכלה שלו נשענת כולה על אירוח יומי.

ההבדלים בין השווקים באירופה צפויים להעמיק. באזורי שיפוט עם רגולציה גמישה יותר, השכרה לטווח קצר תשמור על הפוטנציאל שלה כמודל השקעה עצמאי, בעוד שהחמרת ההגבלות תפחית את מקומה ותגביר את חשיבותם של תרחישי שימוש חלופיים בנדל״ן. עבור משקיעים, הדבר מעלה את חשיבותם של יציבות המיקום הספציפי והיכולת להתאים את האסטרטגיה לשינויי הכללים.

קבלו ייעוץ בנושא השקעות בנדל״ן ממומחי International Investment

האינפלציה בצרפת עקפה את התחזיות

עליית המחירים בספטמבר הייתה חדה מתחזיות השוק. מדד המחירים לצרכן הלאומי עלה ב-3.0% בחישוב שנתי לעומת תחזית של כ-2.8%. המדד ההרמוני, המחושב לפי מתודולוגיה אחידה של האיחוד האירופי, עלה ל-3.4% והגיע לשיא של יותר משנתיים. סוכנות Bloomberg קושרת את ההאצה החדה בראש ובראשונה להתייקרות הנפט והגז הטבעי.

הפער בין שני המדדים נובע מהבדלי מתודולוגיה. המדד הלאומי מותאם למבנה הוצאות הצריכה בצרפת, בעוד שהמדד ההרמוני מיועד להשוואת האינפלציה בין מדינות האיחוד האירופי. בין היתר, המדדים משקללים באופן שונה את הוצאות הבריאות: המדד ההרמוני מתבסס על מחירים לאחר החזרים ממערכת הביטוח הלאומי, ואילו המדד הלאומי מחשב אותם לפניהם.

הנתונים הסופיים לחודש ספטמבר צפויים להתפרסם ב-15 באוקטובר.

מחירי האנרגיה זינקו ביותר מ-20%

המקור העיקרי להאצה היה משאבי האנרגיה. בספטמבר עלותם זינקה ב-21.2% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 16.7% באוגוסט. ההאצה נובעת בעיקר מתזקיקי נפט ומגז. מחירי השירותים עלו ב-2.2% לאחר 1.9%, ואינפלציית המזון הגיעה ל-1.5% לעומת 1.1% בחודש הקודם. מוצרים טריים התייקרו ב-9.9%, ואילו מוצרי התעשייה נותרו נמוכים ב-0.3% מרמתם בשנה שעברה.

עוד באוגוסט התמונה הכללית הייתה רגועה בהרבה. באותה עת עמדה האינפלציה הלאומית על 2.4%, והאנרגיה התייקרה ב-16.7%. במהלך החודש עלה רכיב האנרגיה ב-3.4%, ובתוכו מוצרי הנפט ב-5.6%. המכון הלאומי לסטטיסטיקה ולמחקרים כלכליים של צרפת ציין כי האנרגיה היא שסיפקה את עיקר ההאצה במדד השנתי.

עבור הכלכלה הצרפתית, עלייה מהירה כזו בעלויות האנרגיה אינה משפיעה רק על חשבונות משקי הבית. דלק, גז וחשמל נכללים בהוצאות התחבורה, התעשייה, המסחר, המלונאות ותחזוקת הנדל״ן. ככל שמחירי האנרגיה הגבוהים נמשכים זמן רב יותר, כך גוברת ההסתברות לגלגולם ההדרגתי אל מוצרים ושירותים אחרים.

גם השירותים והמזון מתייקרים מהר יותר

הסטטיסטיקה של ספטמבר מצביעה על כך שלחצי המחירים כבר אינם מוגבלים לתחום האנרגיה בלבד. קצב עליית מחירי השירותים האיץ ל-2.2%, ושל המזון ל-1.5%. שינוי בולט במיוחד נרשם במחירי המוצרים הטריים, שזינקו בכמעט 10% בתוך שנה.

לצד זאת, מוצרי התעשייה נותרו הקטגוריה הגדולה היחידה שהציגה מגמה שלילית. מחיריהם ירדו ב-0.3% בחישוב שנתי לאחר ירידה של 0.4% באוגוסט. מוצרי הטבק התייקרו ב-3.3%.

העלייה במחירי השירותים קריטית במיוחד להערכת המשך האינפלציה. בשונה ממחירי הנפט והגז, שציטוטיהם עשויים להשתנות במהירות, מחירי השירותים תלויים יותר בגורמים מקומיים — שכר, שכירות, הוצאות שוטפות ועלויות עסקיות. לפיכך, התבססות של אינפלציה גבוהה יותר במגזר זה עשויה להפוך את עליית המחירים הכוללת לעיקשת יותר.

במהלך החודש נרשמה ירידת מחירים

ההאצה השנתית התרחשה במקביל לירידה במחירי הצריכה בהשוואה לאוגוסט. המדד הלאומי ירד ב-0.3% בחודש לאחר עלייה של 0.7%, והמדד ההרמוני ירד ב-0.4%.

הסיבה העיקרית לכך נעוצה בסיומה של עונת התיירות. בסתיו חלה ירידה עונתית מסורתית במחירי התחבורה והאירוח. בספטמבר קיזזה השפעה זו חלקית את המשך התייקרות האנרגיה.

המגמות המנוגדות בין הנתון החודשי לשנתי אינן סותרות זו את זו. המדד החודשי משווה את המחירים לאוגוסט 2026, ואילו המדד השנתי משווה אותם לספטמבר 2025, כאשר מוצרי האנרגיה היו זולים באופן משמעותי.

לכן, לצורך הערכת עמידותו של הזינוק הנוכחי, נודעת חשיבות רבה לנתוני החודשים הבאים. התייצבות במחירי הנפט והגז עשויה לצמצם במהירות את תרומת האנרגיה למדד. אם התייקרות התשומות תמשיך לזלוג לשירותים ולמזון, ירידת האינפלציה הכוללת תארך זמן רב יותר.

האינפלציה מאיצה מתחילת הקיץ

חודש ספטמבר המשיך את המגמה שהחלה להסתמן בקיץ. האינפלציה הלאומית עמדה על 1.8% ביוני, 2.1% ביולי, 2.4% באוגוסט ו-3.0% בספטמבר.

המדד ההרמוני עלה מ-2.0% ביוני ל-2.4% ביולי והמשיך לעלות בחודשים שלאחר מכן. השינוי החד בולט במיוחד בהשוואה לשנת 2025, שבה נותרה צרפת במשך תקופה מסוימת כאחת ממדינות גוש האירו עם עליות המחירים המתונות ביותר.

ההאצה מתרחשת גם באיחוד המוניטרי בכללותו. לפי הנתונים הסופיים של Eurostat, האינפלציה בגוש האירו באוגוסט הגיעה ל-3.2% לעומת 2.9% ביולי ו-2.0% שנה קודם לכן. האנרגיה התייקרה ב-14.3%, והשירותים ב-3.0%. השירותים תרמו 1.43 נקודות אחוז לאינפלציה הכוללת, והאנרגיה תרמה 1.29 נקודות נוספות.

האומדן המקדמי של האינפלציה בגוש האירו לספטמבר צפוי להראות עד כמה הזינוק הצרפתי תואם את הדינמיקה בכלכלות הגדולות האחרות באיחוד המוניטרי.

בנק צרפת צופה האטה לאחר 2026

בנק צרפת צופה כי בממוצע של שנת 2026 תעמוד האינפלציה ההרמונית על 2.3% לעומת 0.9% ב-2025. בשנת 2027 אמור המדד לרדת ל-1.9%, וב-2028 ל-1.6%. הרגולטור מייחס את הלחץ הנוכחי בעיקר למשק האנרגיה, כולל מחירי הנפט והגז ומרווחי הזיקוק הגבוהים. אינפלציית הליבה, ללא אנרגיה ומזון, צפויה לעמוד על 1.6% ב-2026, אך עלולה לעלות ל-2.3% ב-2027 בשל זליגת זעזוע האנרגיה הקודם אל מחירים אחרים.

זהו אחד הסיכונים המרכזיים לכלכלת צרפת. אם עלויות האנרגיה הגבוהות יישמרו לאורך זמן מספק, החברות יגלגלו אותן בהדרגה למחירי ההובלה, הייצור, האחסון, החימום ושירותים נוספים.

מחירי המזון מושפעים בנוסף מתנאי מזג האוויר. השירות הסטטיסטי הצרפתי מעריך כי גל החום בקיץ 2026 עלול להפחית את הצמיחה הכלכלית השנתית בכ-0.1 נקודת אחוז, בעיקר דרך ענף החקלאות, ובמקביל לתמוך במחיריהם של ירקות מסוימים.

ה-ECB כבר העלה את הריביות

העלייה באינפלציה בצרפת מגיעה בעקבות הידוק נוסף של המדיניות המוניטרית. הבנק המרכזי האירופי העלה ב-10 בספטמבר את כל שלוש הריביות העיקריות ב-0.25 נקודת אחוז. החל מ-16 בספטמבר עומדת ריבית הפיקדונות על 2.50%, ריבית המימון מחדש על 2.65%, וריבית ההלוואות השוליות על 2.90%.

ה-ECB צופה אינפלציה ממוצעת בגוש האירו של 3.0% ב-2026, 2.5% ב-2027 ו-2.1% ב-2028. הרגולטור מדגיש כי החלטות עתידיות יהיו תלויות בנתונים שיזרמו ולא ייקבעו מראש לפי תוואי ריבית מוגדר.

הנתונים מצרפת אינם קובעים לבדם את החלטות ה-ECB, שכן המדיניות המוניטרית נקבעת עבור כלל גוש האירו. עם זאת, צרפת נותרה הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד המוניטרי, ולכן האצה חדה כזו מהווה מרכיב מרכזי בתמונת האינפלציה הכוללת.

כלכלת צרפת כמעט אינה צומחת

האצת המחירים מתרחשת על רקע פעילות עסקית חלשה. ברבעון השני של 2026 התוצר המקומי הגולמי של צרפת נותר ללא שינוי לעומת הרבעון הקודם, לאחר התכווצות של 0.2% בשלושת החודשים הראשונים של השנה. האבטלה ברבעון השני הגיעה ל-8.3%, מדד אמון משקי הבית בספטמבר עמד על 86 נקודות, ומדד האקלים העסקי על 96.

הבנק המרכזי צופה צמיחה של 0.4% בלבד בכלכלת צרפת בסיכום שנת 2026, 0.9% ב-2027 ו-1.2% ב-2028. השקעות המגזר הפרטי צפויות להיות מוגבלות בשל תנאי מימון נוקשים ואי-ודאות במדיניות התקציבית.

כך נכנסת צרפת אל עונת הסתיו עם שילוב של צמיחה כלכלית רפה ולחצי מחירים גוברים. עבור משקי הבית המשמעות היא פגיעה נוספת בכוח הקנייה, ועבור המגזר העסקי — עלייה בהוצאות לצד אשראי יקר.

הכסף היקר מכביד על שוק הנדל״ן

עבור שוק הנדל״ן, ההשלכה המרכזית של האינפלציה הגבוהה נותרת עלות המימון. ככל שעליית המחירים חורגת מיעד ה-2% של ה-ECB לאורך זמן רב יותר, כך גובר הסיכון ששיעורי הריבית יישארו ברמות מוגבהות.

עבור רוכשי דירות המשמעות היא משכנתאות יקרות יותר והיקף אשראי נגיש נמוך יותר. יזמים נאלצים להתמודד עם עלויות גבוהות של מימון בנייה ומחזור חובות. בשוק ההשקעות, עליית תשואות האג״ח דוחפת את רוכשי הנדל״ן לדרוש תשואה גבוהה יותר על הנכסים.

גורם האנרגיה מגדיל עוד יותר את הוצאות התחזוקה והתפעול. המבנים הפגיעים ביותר הם אלה בעלי יעילות אנרגטית נמוכה, שכן התייקרות החימום והחשמל מרחיבה את פער העלויות בין נכסים חדשים למלאי מבנים מיושן.

כפי שמדווחים מומחי International Investment, נתוני ספטמבר אינם מעידים עדיין על התחממות יתר רוחבית של כלכלת צרפת: מקור ההאצה העיקרי נותר האנרגיה, ובהשוואה לאוגוסט מחירי הצריכה אף רשמו ירידה. הסיכון טמון במקום אחר — התייקרות הנפט והגז מחלחלת בהדרגה אל השירותים והמזון. אם מגמה זו תתבסס, עלויות האשראי הגבוהות עלולות להישמר זמן רב יותר, והתאוששות שוק הנדל״ן תוגבל בשל מימון יקר ולחץ על תשואות הנכסים.

FAQ

מהו שיעור האינפלציה בצרפת בספטמבר 2026?

מדד המחירים לצרכן הלאומי עלה ב-3.0% בחישוב שנתי. המדד ההרמוני, המשמש להשוואה בין מדינות האיחוד האירופי, הגיע ל-3.4%. מדובר בנתונים מקדמיים.

מדוע האיצה האינפלציה בצרפת?

הגורם המרכזי היה זינוק של 21.2% במחירי האנרגיה בתוך שנה. במקביל נרשמה האצה בהתייקרות השירותים ומוצרי המזון.

בכמה עלו מחירי המזון?

אינפלציית המזון הכוללת הגיעה ל-1.5%, כאשר מחירי המוצרים הטריים זינקו ב-9.9% בחישוב שנתי.

מדוע ירדו המחירים בחישוב חודשי לצד עלייה באינפלציה השנתית?

בספטמבר, עם תום עונת הקיץ, נרשמה הוזלה במחירי התחבורה והאירוח. המדד השנתי עלה במקביל בשל ההשוואה לספטמבר 2025, אז מחירי האנרגיה היו נמוכים בהרבה.

מה ההבדל בין הנתונים 3.0% ו-3.4%?

3.0% הוא מדד המחירים לצרכן הלאומי. 3.4% הוא המדד ההרמוני, המחושב לפי המתודולוגיה האחידה של האיחוד האירופי.

כיצד משפיעה האינפלציה על שוק הנדל״ן בצרפת?

אינפלציה גבוהה עלולה להשאיר את עלויות האשראי ברמה מוגבהת לזמן ממושך יותר. הדבר מייקר את עלויות המשכנתאות, את מימון הבנייה ואת מחזור החוב בנדל״ן מסחרי.

מתי יפורסמו הנתונים הסופיים?

הנתונים הסטטיסטיים הסופיים לספטמבר צפויים להתפרסם ב-15 באוקטובר 2026.

מחירי הדיור בצרפת ירדו

לאחר ארבעה רבעונים של עליות, שוק הדיור הצרפתי שב לרדת. באפריל-יוני 2026 ירד שווי נכסי היד השנייה ב-1% בהשוואה לינואר-מרץ וב-0,8% בחישוב של 12 חודשים. ברבעון הראשון נרשמה גם כן ירידה של 0,2%, והמגמה השלילית נמשכת כבר שישה חודשים.

מחירי הדירות ירדו לאורך השנה ב-0,1% בלבד, בעוד שמחירי הבתים הפרטיים הצטמצמו ב-1,3%. בערי השדה נרשמה ירידה של 1%, ובאזור איל-דה-פראנס — 0,3%. יחד עם זאת, בפריז נשמרה מגמת העלייה: המחיר הממוצע לדירות יד שנייה הגיע ל-€9 560 לכל מ״ר (+0,6%).

הקונים באזור פריז רבתי הפכו לתובעניים יותר בנוגע למחיר הנכסים. נוטריונים מציינים כי נכסים במחיר מופרז עשויים שלא לקבל הצעות כלל. בעלי נכסים שרכשו דירות במחירים נמוכים יותר וצברו עליית ערך משמעותית אינם ממהרים להוריד את ציפיותיהם. הפער בין דרישות המוכרים ליכולות הקונים מקשה על סגירת עסקאות.

דינמיקת העסקאות בשוק הנדל״ן בצרפת

שיא הפעילות בשוק הדירות מיד שנייה בצרפת נרשם ברבעון השלישי של 2021, כאשר ב-12 חודשים נרשמו 1,248 מיליון עסקאות. לאחר מכן היקף המכירות ירד, ועד סוף 2025 עמד הנתון על 952 000 — 24% פחות מרמת השיא.

ב-2026 נמשכה ההתאוששות, אך היא נותרה מוגבלת. עד סוף מרץ עלה מספר העסקאות ב-12 החודשים שקדמו לו ל-953 000, וביוני ל-958 000. בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2025 מדובר בעלייה של 5,6%, אך הנתון הנוכחי עדיין נמוך ב-23% משיא שנת 2021.

הפדרציה הלאומית לנדל״ן בצרפת (FNAIM) עדכנה את התחזית לכל שנת 2026. בעבר צפה הארגון בין 960 000 ל-980 000 עסקאות, וכעת התחזית עומדת על 900 000–920 000. ב-FNAIM מקשרים את הרעת התחזיות, בין היתר, לסכסוך במזרח התיכון, משבר האנרגיה שבא בעקבותיו והעלייה המחודשת בריביות המשכנתא.

מכירות דירות מקבלן בצרפת

בשוק הדירות החדשות נרשם לחץ מצד הביקוש בחודשים אפריל-יוני. רוכשים פרטיים שריינו 16 112 נכסים, ירידה של 4,8% בהשוואה לרבעון הקודם. במקביל, יזמים הוציאו לשוק 17 499 יחידות דיור — עליה של 11,1% לעומת ינואר-מרץ.

כתוצאה מכך, לראשונה במחזור הנוכחי עלה ההיצע על היקף ההזמנות מצד רוכשים פרטיים. הפער בין כמות הנכסים החדשים שמציע כל יזם לבין הביקוש גדל, מה שמייצר אתגרים נוספים לשוק של דירה מקבלן.

המצב משמעותי במיוחד על רקע ההאטה הכללית בשוק הדיור. הירידה בכמות ההזמנות מתרחשת במקביל לעלייה בהיצע, ולכן חברות הבנייה נאלצות לפעול בסביבה של זהירות רבה יותר מצד הקונים ותחרות גוברת על כל ביצוע עסקה.

ריביות המשכנתא בצרפת עלו ל-3,3%

עלות האשראי לדיור הפכה לאחד הגורמים המרכזיים הבולמים את הביקוש. הבנק המרכזי האירופי העלה את הריבית ביוני לראשונה מזה שלוש שנים, ובספטמבר ביצע העלאה נוספת. בצרפת הדבר כבר השפיע על מחירי המשכנתאות החדשות, אף שהשפעת השינויים טרם הוטמעה במלואה.

הריבית הממוצעת להלוואות דיור חדשות (ללא מחזור הלוואות קיימות) הגיעה ביולי ל-3,30%, לעומת 3,08% בדצמבר 2025. עליית עלות המימון משפיעה ישירות בראש ובראשונה על קונים הזקוקים למימון חדש לרכישת דירה.

מרבית המשכנתאות בצרפת ניתנות בריבית קבועה, ולכן לווים בעלי הלוואות קיימות מוגנים במידה רבה מהחלטות ה-ECB. עיקר הנטל נופל על קונים חדשים: משכנתא יקרה יותר שוחקת את כוח הקנייה שלהם ומגבילה את האפשרות לעלייה נוספת בכמות העסקאות.

תשואת השכירות על דירות בצרפת

על רקע ההאטה במכירות, שוק השכירות בצרפת שומר על יציבות יחסית. השינויים בדמי השכירות נותרים מתונים, ונתוני תשואה ממוצעת בנדל״ן למגורים כמעט לא השתנו מאז סוף 2025. ברבעון השני הגיעה התשואה הגולמית הממוצעת ל-4,83%. המובילה מבין הערים שנבדקו הייתה מרסיי עם נתון של 5,57%. בפריז הרמה נמוכה יותר — 4,69%. דמי השכירות במגזר הפרטי עלו ב-1% בשנה. המדד הרשמי לעדכון שכר הדירה עלה ב-1,15%, כך שהקצב בפועל היה מעט מתון יותר מההנחיות הרשמיות.

באזורי ביקוש גבוה בצרפת חלות מגבלות על העלאת שכר הדירה בעת חתימה וחידוש של חוזים מסוימים. ביולי 2026 הוארך תוקפן של תקנות אלו בשנה נוספת. בפריז ובערים נוספות פועל גם מנגנון תקרת שכר דירה הקובע רף מקסימלי לקטגוריות מסוימות. עמידת השוק בהנחיות אלה בבירה נחלשה: לפי מדד Fondation pour le Logement השישי, שיעור המודעות עם דמי שכירות מעל התקרה המותרת זינק מ-31% ב-2025 ל-46% ב-2026. ברובע ה-16 של פריז הוא הגיע ל-62%, וברובע ה-7 ל-59%. המחקר ניתח מעל 10 000 מודעות שנאספו בין אוגוסט 2025 לאוגוסט 2026.

כלכלת צרפת נותרה חלשה

המצב הכלכלי הכללי בצרפת ממשיך להוות גורם מעכב עבור שוק הדיור. באוגוסט 2026 הואצה האינפלציה ל-2,4% לעומת החודש המקביל ב-2025 — בעיקר עקב התייקרות מחירי האנרגיה. ברבעון השני התמ״ג לא השתנה בהשוואה לינואר-מרץ. המכון הלאומי לסטטיסטיקה ולמחקרים כלכליים (INSEE) הוריד את תחזית הצמיחה לשנת 2026 ל-0,4%.

שוק העבודה נותר חלש עם אבטלה של 8,3%. סנטימנט הצרכנים נשאר מתחת לממוצע ארוך הטווח. זהירות משקי הבית באה לידי ביטוי גם בהחלטות על רכישת נדל״ן: לנוכח עלויות מימון גבוהות ואי-ודאות כלכלית, הקונים פחות נכונים לקחת על עצמם התחייבויות ארוכות טווח גדולות.

אנליסטים של International Investment מציינים כי רמות המחירים הגבוהות והרקע הכלכלי המאופק מגבילים את הפוטנציאל לעליות מחירים נוספות. צניחה חדה אינה מתרחשת לעת עתה, אך אין מספיק תנאים להתאוששות מהירה בקצב הקודם. ביחס הנוכחי בין מחירי הנכסים לדמי השכירות, גם הפוטנציאל עבור השקעות שמניבות תשואה נותר מתון.

קבלו ייעוץ בנושא השקעות בנדל״ן ממומחי International Investment

ההשקעות בנדל״ן באירופה הגיעו ל-106 מיליארד אירו בחצי שנה

שוק הנדל״ן האירופי נכנס לרבעון השני עם דינמיקה חזקה יותר, אולם המשך ההתאוששות התברר כאיטי מציפיות ראשוניות. במחקר Savills Global Capital Markets Research Q2 2026 – Europe שפורסם ב-25 באוגוסט, צוין כי המשקיעים אינם עוזבים את תחום הנדל״ן, אך נעשו בררנים וקפדניים יותר בבחירת הנכסים, תוך מתן עדיפות לנכסים בעלי הכנסה יציבה, מחיר ברור וביקוש ארוך טווח.

לפי הנתונים הסופיים של המחקר, היקף העסקאות ברבעון השני עמד על 54 מיליארד אירו לעומת הערכה מקדימה של 53 מיליארד אירו שפורסמה ביולי. הצמיחה לעומת התקופה המקבילה בשנת 2025 הגיעה ל-7.7%. בחודשים ינואר–יוני הסתכמו ההשקעות ב-106 מיליארד אירו, עלייה של 6.3%. ההבדל מול הנתונים הראשוניים משמעותי: ההערכה מיולי צפתה 103 מיליארד אירו וצמיחה של 3% בלבד.

גם לאחר העדכון כלפי מעלה, לא ניתן לומר שהשוק מתאושש בכל מקום. ב-11 מתוך 19 מדינות אירופיות שנכללו במדגם הסופי, היקף ההשקעות במחצית הראשונה ירד. הממוצע האירופי מסתיר פערים ניכרים בין השווקים השונים.

בריטניה בירידה, ספרד וצפון אירופה מאיצות

בריטניה תרמה את התרומה השלילית הגדולה ביותר לדינמיקה הכלל-אירופית. במחצית הראשונה ירדו ההשקעות בה ב-16% לעומת התקופה המקבילה, ל-21 מיליארד ליש״ט, שהם כ-24 מיליארד אירו. עקב הירידה הבריטית, התוצאה האירופית איבדה כמעט 5 מיליארד אירו.

בלגיה הציגה אף היא ירידה בולטת. במקביל, מספר שווקים נעו בכיוון ההפוך. ההשקעות בפינלנד צמחו בכ-100%, בפולין — ב-93%, ובשוודיה — ב-80%. ספרד נותרה אחד השווקים הצומחים הגדולים ביותר: היקף ההשקעות בה גדל ב-60%, ל-12.5 מיליארד אירו.

גרמניה וצרפת הוסיפו 3% בלבד כל אחת. פעילות ההשקעות בהן עדיין נמוכה ב-21% עד 36% מהרמות הממוצעות בחמש השנים האחרונות. בממוצע אירופי, הפיגור מהנורמה של חמש השנים עומד על כ-7%.

כך, הצמיחה הכוללת של 6.3% אינה מעידה על התאוששות סינכרונית של אירופה. השווקים הגדולים נעים בקצבים שונים, וחלק ניכר מהצמיחה מיוחס למדינות שבהן ההשקעות עולות מבסיס נמוך יחסית או בזכות עסקאות פורטפוליו גדולות.

נדל״ן למגורים משך 29% מההשקעות באירופה

היעד הגדול ביותר לחלוקת הון היה נכסים הקשורים למגורים. מתחמי דיור להשכרה מרובי דירות, מעונות סטודנטים ייעודיים, בתי אבות ודיור מוגן ריכזו 29% מכלל ההשקעות בנדל״ן באירופה במחצית הראשונה.

הביקוש נתמך בהיצע מוגבל ובאופק לעליית הכנסות משכר דירה. תרומה נוספת נבעה מעסקאות פורטפוליו גדולות בספרד, פינלנד, צרפת ופולין.

נתונים נפרדים עבור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה מאשרים את ריכוז ההון בסגמנט זה. מחקר JLL על שוק הנדל״ן להשקעה במגורים מעריך את היקף העסקאות ברבעון השני ב-17.4 מיליארד אירו — עלייה של 49% בהשוואה לתקופה המקבילה, וזוהי התוצאה הרבעונית הגבוהה ביותר מאז 2022. במחצית השנה עמדו ההשקעות על 31.2 מיליארד אירו, עלייה של 10%.

דיור מולטי-פמילי להשכרה צמח במהירות מיוחדת: ברבעון השני גדל היקף העסקאות מסוג זה ב-83%, ל-14.3 מיליארד אירו. במקביל, מספר העסקאות בסגמנט המגורים ירד ב-19%, בעוד גודל העסקה הממוצע עלה מ-39 מיליון אירו ל-72 מיליון אירו. עסקאות מעל 100 מיליון אירו היוו 68% מכלל הנפח. נתון זה ממחיש כי חלק ניכר מהצמיחה מונע מפורטפולים גדולים ורכישות פלטפורמה, ולא מעלייה במספר העסקאות הקטנות.

הלוגיסטיקה איבדה נפח, המסחר הקמעונאי נחלש ב-12%

לאחר מספר שנים של צמיחה מהירה, נדל״ן לוגיסטי הציג דינמיקה חלשה יותר. במחצית הראשונה של השנה ירדו ההשקעות בנכסי תעשייה ולוגיסטיקה באירופה בכ-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הירידה התרחשה אפילו בהתחשב באחת העסקאות הגדולות של השנה — רכישת פלטפורמת הלוגיסטיקה הצרפתית Proudreed בכ-2.3 מיליארד אירו. הביקוש ארוך הטווח למחסנים נתמך בהתפתחות המסחר האלקטרוני וארגון מחדש של שרשראות האספקה, אך המשקיעים הפכו זהירים יותר לגבי מחירים ואיכות המבנים.

ההשקעות בנדל״ן מסחרי וקמעונאי ירדו ב-12% לאחר מחצית ראשונה חזקה בשנת 2025. עם זאת, נכסי עוגן במיקומים מובילים ממשיכים למצוא קונים. בין העסקאות הבולטות — מכירת 80% מ-Palazzo del Monte בויה מונטנפוליאונה במילאנו בכ-1.2 מיליארד אירו, מבנה בשדרות השאנז אליזה בפריז תמורת 402 מיליון אירו, קניון Merry Hill בבריטניה תמורת 331 מיליון אירו ו-Islazul במדריד תמורת 329 מיליון אירו.

עסקאות אלו מעמיקות את הפער בין נכסי פריים איכותיים לנכסים משניים. מבנים נזילים עם שוכרים חזקים ומיקומים מצוינים ממשיכים למשוך הון, בעוד שנכסים בעלי הוצאות כבדות על שיפוץ, שדרוג אנרגטי או השכרה מחדש נמכרים בקושי רב יותר.

הון בינלאומי מהווה כ-45% מהעסקאות

השקעות חוצות גבולות היוו במחצית הראשונה כ-45% מההיקף האירופי, נתון שנשאר נמוך יחסית בקנה מידה היסטורי.

משקיעים מארה״ב, קנדה וסינגפור צמצמו את פעילותם. עם זאת, ההון האמריקאי שמר על המקום הראשון מבין מקורות המימון הזרים. בקרב המשקיעים האירופיים, פעילות גבוהה יחסית מחוץ לשוק המקומי הציגו חברות וקרנות מהולנד ומצרפת.

היחלשות הפעילות חוצת הגבולות מגבירה את התלות של שווקים בודדים בהון מקומי. במקביל, עסקאות גדולות מוכיחות כי הכסף עבור נכסים איכותיים נותר זמין.

ריביות ה-ECB מגבילות את עליית מחירי הנדל״ן

עלות המימון נותרת אחת המגבלות המרכזיות בשוק האירופי. הבנק המרכזי האירופי הותיר ב-23 ביולי את ריבית הפיקדונות על 2.25%, את ריבית פעולות המימון העיקריות על 2.40%, ואת ריבית ההלוואות ליום אחד על 2.65%.

רמת הריביות הנוכחית התעצבה בעקבות ההחלטה מ-11 ביוני, כאשר הרגולטור העלה את כל שלוש הריביות ב-25 נקודות בסיס עקב התגברות הלחצים האינפלציוניים. ריבית הפיקדונות עלתה ל-2.25% החל מ-17 ביוני.

לכך יש משמעות ישירה עבור הנדל״ן. ככל שעלות ההון המגויס ותשואות אגרות החוב הממשלתיות גבוהות יותר, כך המשקיעים דורשים בדרך כלל תשואה גבוהה יותר מהנדל״ן. כאשר ההכנסה משכירות נותרת קבועה, הדבר מגביל את המחיר שהקונה מוכן לשלם עבור הנכס.

תשואת הנדל״ן, או שיעור ההיוון (Cap Rate), משקפת את היחס בין הכנסת הנכס לשווי השוק שלו. ירידה בתשואה הנדרשת בהינתן שכירות קבועה מביאה לעליית מחיר המבנה. בתנאים הנוכחיים טרם מתרחשת ירידה רוחבית של שיעורים אלה.

האינפלציה בגוש האירו שוב התקרבה ל-3%

המצב המאקרו-כלכלי אינו מספק בסיס לצפות לחזרה מהירה של מימון זול. הנתונים האחרונים של Eurostat על התוצר ברבעון השני מראים כי כלכלת גוש האירו צמחה ב-0.4% בהשוואה לרבעון הקודם, וכלכלת האיחוד האירופי ב-0.5%. בחישוב שנתי עמדה הצמיחה על 1% ו-1.2% בהתאמה.

האינפלציה השנתית בגוש האירו עלתה ביולי ל-2.9% לעומת 2.8% ביוני, ובאיחוד האירופי ל-3% מ-2.9%. נתון זה נתמך בפרסום חישוב האינפלציה הסופי של יולי שפורסם ב-19 באוגוסט.

האינפלציה בגוש האירו נותרת מעל יעד הטווח הבינוני של ה-ECB העומד על 2%. עבור שוק הנדל״ן פירוש הדבר חוסר ודאות לגבי תוואי הריבית העתידי: צמיחה כלכלית תומכת בשוכרים ובביקוש לשטחים, אך עלות הון גבוהה בולמת את עליית שווי ההשקעות.

מחירי נכסי העילית נותרים יציבים לפי שעה

השינוי העיקרי במחזור ההשקעות הנוכחי אינו נעוץ רק בהיקף ההון הזמין, אלא בדרישות מן הנכסים עצמם.

נדל״ן פריים מובחר עם חוזי שכירות ארוכי טווח, שוכרים יציבים, תשתיות הנדסיות מודרניות ותחרות מוגבלת של היצע חדש נהנה מיתרון מובהק. נכסים משניים נאלצים להתחרות על מאגר קונים מצומצם בהרבה.

הציפיות לירידה מהירה בשיעורי ההיוון, שהייתה יכולה להעלות אוטומטית את ערך הנדל״ן, נחלשו. ל-12 החודשים הקרובים, תרחיש הבסיס צופה תשואות יציבות בעיקר בנכסי פריים, כאשר ירידת תשואות נקודתית תיתכן בעיקר עבור נכסים איכותיים במיוחד.

לפיכך, המקור העיקרי לייצור תשואה עבור משקיעים הופך להיות עליית שכר הדירה, ניהול אקטיבי של הנכס ורכישת נכסים במחיר אטרקטיבי, ולא עליית שווי רוחבית של כלל השוק.

ההשקעות בנדל״ן באירופה עשויות להגיע ל-251 מיליארד אירו

התחזית למחצית השנייה צופה המשך גידול בעסקאות, אך ללא האצה חדה. חלק מהעסקאות לא בוטל אלא נדחה, ולכן צבר העסקאות הקיים בתהליך עשוי לתמוך בתוצאות הרבעון השלישי והרביעי.

היקף ההשקעות בנדל״ן האירופי לשנת 2026 כולה צפוי לעמוד על כ-251 מיליארד אירו, המשקף גידול של 11% בהשוואה לשנה הקודמת. בשנת 2027 עשוי הנתון לעלות ב-17% נוספים, ל-297 מיליארד אירו.

גם התממשות תרחיש זה לא תחזיר את השוק לצמיחה אחידה. השקעות ממשיכות להתרכז במקומות שבהם הקונים מזהים תזרים מזומנים יציב, מחסור בהיצע ורמת סיכון ברורה.

כפי שמדווחים מומחי International Investment, העלייה ל-54 מיליארד אירו ברבעון ול-106 מיליארד אירו במחצית השנה נראית חזקה מההערכות המוקדמות, אך מבנה השוק נותר מורכב. מרבית המדינות שנבדקו לא הציגו צמיחה שנתית, ההון חוצה הגבולות נותר מתחת לרמות ההיסטוריות, ועלות המימון הגבוהה מגבילה את תמחור מחדש של הנכסים. לפיכך, את הגידול בנפח העסקאות הכולל נכון יותר לראות כהתאוששות סלקטיבית: המרוויחים העיקריים הם שווקים ונכסים בעלי שכירות יציבה, היצע מוגבל וצורך נמוך בהשקעות הון נוספות.

קבלו ייעוץ בנושא השקעות בנדל״ן ממומחי International Investment

FAQ: שוק הנדל״ן של אירופה בשנת 2026

כמה הושקע בנדל״ן האירופי ברבעון השני של 2026?

היקף העסקאות הגיע ל-54 מיליארד אירו, עלייה של 7.7% בהשוואה לרבעון השני של 2025.

מה היה היקף ההשקעות במחצית הראשונה של 2026?

בששת החודשים הראשונים עמד היקף ההשקעות על 106 מיליארד אירו, עלייה של 6.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מדוע מופיע לעיתים הנתון 53 מיליארד אירו?

53 מיליארד אירו היוותה הערכה ראשונית לרבעון השני שפורסמה ביולי. בדוח הסופי מ-25 באוגוסט עודכן הנתון ל-54 מיליארד אירו.

אילו שווקי נדל״ן באירופה צמחו במהירות הגבוהה ביותר?

במחצית הראשונה זינקו ההשקעות בפינלנד בכ-100%, בפולין — ב-93%, ובשוודיה — ב-80%. בספרד גדל הנפח ב-60% ל-12.5 מיליארד אירו.

איזה תחום נדל״ן מושך את מירב ההון?

נכסי מגורים למשקיעים מוסדיים, לרבות דיור להשכרה, מעונות סטודנטים, בתי אבות ודיור מוגן, ריכזו 29% מכלל ההשקעות באירופה.

מה קורה בתחום הנדל״ן הלוגיסטי?

ההשקעות בנכסי תעשייה ולוגיסטיקה באירופה ירדו במחצית הראשונה בכ-7% בהשוואה שנתית. הביקוש המבני נשמר, אך המשקיעים בוחנים ביתר קפדנות את המחירים ואיכות הנכסים.

מדוע ריביות ה-ECB קריטיות לשוק הנדל״ן?

ריביות גבוהות מייקרות את עלות החוב ומעלות את רף התשואה המינימלי הנדרש מנכסים. עובדה זו מרסנת את עליית המחירים גם בסביבת שכר דירה יציב.

כמה השקעות צפויות בסיכום שנת 2026?

התחזית הנוכחית צופה כ-251 מיליארד אירו של השקעות בשנת 2026 ו-297 מיליארד אירו בשנת 2027.

האם שוק הנדל״ן האירופי התאושש?

באופן חלקי בלבד לפי שעה. היקף העסקאות הכולל נמצא בצמיחה, אך ב-11 מתוך 19 שווקים נרשמה ירידה בהשקעות במחצית הראשונה. ההתאוששות נותרה ממוקדת במדינות ספציפיות, בסגמנטים נבחרים ובנכסי איכות גדולים.

אירופה מקבלת כשליש מההוצאות העולמיות על נופש

על פי נתונים שפורסמו ב-Hospitality Net ב-17 באוגוסט 2026, בהתבסס על מחקר חדש של מועצת הנסיעות והתיירות העולמית, ההוצאות העולמיות על נסיעות נופש הגיעו ל-6.15 טריליון דולר בשנת 2025 ורשמו עלייה של 3.5%. תחום הנופש היווה 80.5% מכלל הוצאות המטיילים, המחולקות במחקר לנסיעות פרטיות ועסקיות. אירופה קיבלה כ-2 טריליון דולר, שהם כ-32.5% מההיקף הגלובלי.

אין מדובר בהכנסות בתי מלון או בתרומת ענף התיירות לתוצר המקומי הגולמי. מחקר ה-Economic Impact Research בוחן בנפרד את הוצאות התיירים, תרומת הענף לכלכלה, תעסוקה וזרימת תיירות פנים וחוץ. הדוח האירופי מסדרה זו פורסם ב-6 באוגוסט 2026 וכולל נתונים בפועל לשנים 2020–2025 ותחזיות לשנת 2026.

בשנת 2025 צמחו ההוצאות על נסיעות נופש בצרפת ב-3.6%, בספרד ב-2.6% ובאיטליה ב-2.2%. בשנת 2026 נחזית עבור אירופה צמיחה של 3.7% לעומת 3.1% בעולם. איטליה עשויה להוסיף 4.7%, ספרד 4.3%, טורקיה 4.1% וצרפת 2.6%.

לפיכך, הניסוח על שליש מההוצאות העולמיות אינו מתייחס לשליש מהכנסות המלונות בעולם, אלא לכ-1 דולר מכל 3 דולר שהוצאו על נסיעות תיירות למטרות נופש לפי המתודולוגיה של המחקר.

אירופה קולטת יותר ממחצית מהתיירים הבינלאומיים

נתח ההוצאות הגבוה תואם את היקף תנועת התיירות האירופית. ארגון התיירות של האו״ם (UN Tourism) מעריך את מספר כניסות התיירים הבינלאומיות עם לינה אחת לפחות בעולם ב-1.52 מיליארד בשנת 2025 — כמעט 60 מיליון יותר מתוצאות שנת 2024.

אירופה קלטה 793 מיליון תיירים בינלאומיים, שהם כ-52% מהכמות העולמית. התנועה גדלה ב-4% בשנה והייתה גבוהה ב-6% מרמת שנת 2019. מערב אירופה הוסיפה 5%, דרום אירופה והאזור הים-תיכוני 3%, ומרכז ומזרח אירופה 6%, אף שהאזור האחרון נותר עדיין ב-9% מתחת לרמות שלפני המגפה.

ההכנסות העולמיות הראשוניות מתיירות בינלאומית הגיעו בשנת 2025 לכ-1.9 טריליון דולר, עלייה של 5%. יחד עם תחבורת נוסעים בינלאומית, הכנסות היצוא מתיירות נאמדו בכ-2.2 טריליון דולר.

אין לערבב גם נתונים אלה עם 6.15 טריליון דולר של הוצאות נופש: הסטטיסטיקה הראשונה מתייחסת לתיירות בינלאומית, בעוד שמודל הוצאות הנסיעה כולל שוק רחב יותר, לרבות נסיעות פנים.

ספרד ואיטליה התקרבו למיליארד לינות

באיחוד האירופי, המהווה מונח מצומצם יותר מאשר אירופה בסטטיסטיקת שוק התיירות העולמי, נרשמו בשנת 2025 כמעט 3.1 מיליארד לינות בבתי מלון ובמתקני אירוח מוסדרים אחרים. הנתון עלה ב-2.2%, שהם 66.4 מיליון לינות.

ספרד דורגה במקום הראשון עם 513.6 מיליון לינות. איטליה רשמה 476.9 מיליון, צרפת 471.7 מיליון וגרמניה 442.1 מיליון. ארבע מדינות אלו היוו 61.7% מכלל הלינות באיחוד האירופי.

ספרד ואיטליה יחד רשמו כ-990.5 מיליון לינות.

המקור העיקרי לגידול היו אורחים זרים: מספר הלינות שלהם גדל ב-3.4%, כלומר בכמעט 49.7 מיליון. הביקוש המקומי עלה ב-1.1%, והוסיף כ-16.7 מיליון לינות.

ריכוזיות זו מסבירה מדוע שינויים בביקוש בכמה מהמדינות הגדולות ביותר מסוגלים להשפיע באופן ניכר על הנתונים האירופיים הכוללים.

יולי ואוגוסט מייצרים כמעט שליש מהשוק השנתי באיחוד האירופי

התיירות האירופית ממשיכה להיות עונתית ביותר. בשנת 2025, 31.1% מכלל הלינות במתקני תיירות רשומים באיחוד האירופי התרכזו בחודשיים בלבד — יולי ואוגוסט.

חודשים אלה היו שני העמוסים ביותר בכל מדינות האיחוד. באוגוסט היה מספר הלינות באיחוד האירופי גבוה פי 3.6 מזה של ינואר.

הפערים בתוך אירופה עצומים. בקרואטיה יולי ואוגוסט סיפקו 54.5% מהלינות השנתיות, בבולגריה 43.4% וביוון 41.6%. במלטה חלקם של שני חודשי השיא עמד על 21.9%, בגרמניה 24% ובפינלנד 24.1%.

המשמעות היא שנכון יותר לקשר את מושג ״הדומיננטיות של דרום אירופה״ בעיקר לריכוז הביקוש לנופש קיצי. צרפת שייכת אף היא לשוקי תיירות הקיץ הגדולים ביותר, אך מבחינה גאוגרפית אינה נחשבת במלואה לדרום אירופה.

התיירות המשיכה לצמוח בתחילת 2026

הנתונים הראשונים לשנת 2026 מאשרים בינתיים את המשך התרחבות השוק. בחודשים ינואר–מרץ נרשמו 471.1 מיליון לינות במתקני תיירות באיחוד האירופי, עליה של 3.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

ינואר צמח ב-3.2%, פברואר ב-3.4% ומרץ ב-3.7%. הביקוש הבינלאומי גדל במהירות מיוחדת: מספר הלינות של אורחים זרים עלה ב-5.5%, בעוד ששוק הפנים עלה ב-1.7%.

מטיילים זרים היוו 46.6% מכלל הלינות. במלטה חלקם הגיע ל-93.3%, בקפריסין ל-85.6% ובלוקסמבורג ל-85.1%. בגרמניה, פולין ורומניה, לעומת זאת, רוב השוק נוצר על ידי מטיילים מקומיים.

הגידול במספר הלינות הפיזיות חשוב להערכת תחזית ההוצאות: העלייה בנתונים הכספיים אינה נובעת רק מעליית מחירי השירותים, אלא גם מהמשך התרחבות תנועת התיירות.

השכרות לטווח קצר צומחות מהר בהרבה מהשוק

מקור צמיחה נפרד נותר דיור תיירותי המוזמן דרך פלטפורמות דיגיטליות גדולות.

ברבעון הראשון של 2026 נרשמו באיחוד האירופי 144.3 מיליון לינות אורחים במתקני אירוח לטווח קצר שהוזמנו באמצעות Airbnb, Booking.com ו-Expedia. נתון זה גבוה ב-9.7% מתוצאות הרבעון הראשון של 2025.

ה-Eurostat מקבל נתונים אלה ישירות מהפלטפורמות. Tripadvisor הפסיקה להעביר נתונים למאגר זה לאחר הרבעון הרביעי של 2024, ולכן החל מ-2025 הפרסומים מכסים שלוש פלטפורמות.

קצב הצמיחה של פלח שוק זה היה גבוה כמעט פי שלושה מהעלייה בכלל לינות התיירות הרשומות באיחוד האירופי ברבעון הראשון. עם זאת, אין להשוות באופן מכני בין שני הנתונים: היקפי הכיסוי הסטטיסטי ומקורות המידע שונים.

עבור ספרד, איטליה, פורטוגל, יוון ויעדים מבוקשים אחרים, ההתרחבות המהירה של השכרות לטווח קצר מגדילה במקביל את קיבולת שוק התיירות ומגבירה את הלחץ על היצע הדיור באזורים הפופולריים ביותר.

זרים הוציאו בספרד 134.7 מיליארד אירו

ספרד ממחישה עד כמה עשויים הנתונים הכספיים להיות שונים בהתאם למתודולוגיה שבה נעשה שימוש.

על פי נתונים שנתיים ראשוניים של המכון הלאומי לסטטיסטיקה של ספרד, תיירים זרים הוציאו במדינה 134.712 מיליארד אירו בשנת 2025 — 6.8% יותר מאשר בשנה הקודמת.

תיירים מבריטניה היוו 23.65 מיליארד אירו, מגרמניה 15.831 מיליארד אירו ומצרפת 11.613 מיליארד אירו. קטלוניה רשמה 24.807 מיליארד אירו מהוצאות אורחים זרים, האיים הקנריים 24.431 מיליארד אירו והאיים הבלאריים 21.058 מיליארד אירו.

אין להשוות 134.7 מיליארד אירו אלה ישירות לעלייה של 2.6% בהוצאות הנופש בספרד במודל הבינלאומי. הלשכה הסטטיסטית של ספרד מודדת הוצאות של תושבי חוץ שביקרו במדינה, בעוד שהמחקר הבינלאומי בוחן מכלול אחר של הוצאות תיירות וכולל גם נסיעות פנים.

ביקוש זר מחזק את שוק הקיץ של איטליה

באיטליה הסתיימה עונת הקיץ הכוללת מיוני עד ספטמבר 2025 בעלייה של 4% בלינות ובמספר כניסות כמעט ללא שינוי — עלייה של 0.2% בלבד.

את הצמיחה הובילו מבקרים זרים. מספר הכניסות שלהם עלה ב-4.3%, ומספר הלינות ב-8.3%. מספר הכניסות של תושבי איטליה ירד ב-4.8%, ולינותיהם ירדו ב-0.8%.

חלקם של האורחים הזרים בלינות הקיץ הגיע ל-54.7% לעומת 52.5% בשנה הקודמת.

בבחינת הרבעון השלישי בלבד, יולי עד ספטמבר, גדל מספר הלינות של זרים ב-5%, והנתון הכולל ב-2.5%. אוגוסט נותר החודש הגדול ביותר עם 85.2 מיליון לינות.

מבנה ביקוש זה מעניק לאיטליה הזדמנויות נוספות להגדלת הכנסות התיירות, אך בו-זמנית הופך חלק מהשוק לרגיש יותר לשערי חליפין, לקישוריות תעופתית ולמצב הכלכלי במדינות המוצא של המטיילים.

גידול בהוצאות אינו מעיד על גידול זהה במספר התיירים

אין לפרש את התחזית לעלייה של 3.7% בהוצאות הנופש באירופה בשנת 2026 כתחזית לעלייה זהה בכניסות תיירים או בתפוסת בתי המלון.

ההוצאות יכולות לגדול עקב עליית מחירי המלונות, הטיסות, ההסעדה והבידור גם ללא שינוי במספר המטיילים. על המדד משפיעים גם משך השהייה ושינוי במבנה הביקוש לטובת חופשות יקרות יותר או חסכוניות יותר.

ולהיפך, מספר התיירים עשוי לגדול מהר יותר מההכנסות הכספיות אם המטיילים מקצרים את משך הנסיעות או בוחרים באפשרויות לינה חסכוניות יותר.

לפיכך, להערכת מצב שוק התיירות יש לנתח במקביל את ההוצאות, הכניסות הבינלאומיות, מספר הלינות ומשך השהייה הממוצע.

מדינות הים התיכון שומרות על יתרון בקיץ

ספרד ואיטליה משלבות תיירות חופים, תיירות עירונית, תרבות, גסטרונומיה וקרוזים עם תשתית תעופה בינלאומית רחבה.

טורקיה מתחרה במקביל בפלח הנופש ההמוני ובשוק הנסיעות העירוניות, בעיקר הודות לאיסטנבול ולחופי הים התיכון.

צרפת נותרה אף היא אחד משוקי התיירות הגדולים באירופה הודות לפריז, הים התיכון, החוף האטלנטי, האלפים וביקוש פנימי נרחב.

גיוון זה מבדיל את השוק האירופי מיעדים שכלכלתם תלויה בעיקר בסוג נופש יחיד או בקבוצה קטנה של מדינות מוצא של תיירים.

המגבלה העיקרית הופכת להיות התשתית

הגידול בהוצאות התיירות מייצר הכנסות נוספות למלונות, מסעדות, חברות תחבורה ובעלי נדל״ן מסחרי, אך בהיקפי תנועה שוברי שיאים מתמודדים האזורים המתויירים ביותר עם בעיה אחרת — כושר נשיאה מוגבל.

כמעט 3.1 מיליארד לינות באיחוד האירופי וריכוז של 31.1% מהנפח השנתי בחודשיים בלבד של הקיץ מעלים את הדרישות מנמלי תעופה, רכבות, תחבורה עירונית, אספקת מים, מערכות פינוי פסולת ואזורי תיירות בערים היסטוריות.

במקביל, ההתרחבות המהירה של השכרות לטווח קצר מגבירה את התחרות בין תיירים לתושבים מקומיים על מלאי הדיור. הדבר הופך את הרגולציה על דיור תיירותי לאחד הנושאים המרכזיים בברצלונה, מדריד, רומא, ליסבון ויעדים מרכזיים נוספים.

כפי שמדווחים מומחי International Investment, נתון של כ-2 טריליון דולר מאשר את ההובלה היציבה של אירופה בשוק הנופש העולמי, אך אין לראות בו אינדיקציה אוטומטית לגידול מהיר באותה מידה בתנועת התיירות הפיזית או בתשואה של נדל״ן מלונאי. המגבלה העיקרית עבור השווקים הגדולים ביותר הופכת להיות יכולת התשתיות ומלאי הדיור לעמוד בביקוש הנוסף, במיוחד ביולי ובאוגוסט. התחזית לשנת 2026 נותרת אף היא הערכת מודל והיא רגישה לאינפלציה, לעלויות תחבורה, לשערי חליפין, למצב הגיאופוליטי ולהתנהגות הצרכנים.