<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0" xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/" xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/" xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom" xmlns:georss="http://www.georss.org/georss">
<channel>
<title>צרפת - Международные инвестиции и аналитика – InternationalInvestment.biz​</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/</link>
<language>he</language><item>
<title>מחירי הדיור באיחוד האירופי עלו ב-4.7%</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8989-mehirei-hadiyur-baichud-haeoropi-alu-4-7.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8989-mehirei-hadiyur-baichud-haeoropi-alu-4-7.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/real-estate/8989-mehirei-hadiyur-baichud-haeoropi-alu-4-7.html</guid>
<pubDate>Fri, 23 Oct 2026 13:51:21 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/evropa-ceny.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/evropa-dohodnost.webp" type="image/webp" />
<content:encoded><![CDATA[<p><strong>ברבעון השני של 2026 עלו מחירי הדיור באיחוד האירופי ב-4.7% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2025. מחירי השכירות עלו ב-3%. הפער בין המדינות נותר משמעותי.</strong></p> <h2>מה השתנה ברבעון השני של 2026</h2> <p><a href="https://ec.europa.eu/eurostat/en/web/products-euro-indicators/w/2-01102026-bp" rel="external noopener">Eurostat דיווח ב-1 באוקטובר</a> על עליית מחירים של 4% בחישוב שנתי בגוש האירו ברבעון השני. הנתון לרבעון הראשון עודכן מ-4.7% ל-4.6%; עבור האיחוד האירופי הוא נותר ברמה של 5.1%.</p> <p>ברבעון השני מובילות בצמיחה השנתית פורטוגל (+16.5%), בולגריה (+15.5%) וליטא (+14.3%). ירידות נרשמו בפינלנד (2.7%−), לוקסמבורג (2.2%−) וצרפת (0.8%−).</p> <p>במהלך הרבעון <a href="https://ec.europa.eu/eurostat/en/web/products-eurostat-news/w/ddn-20261001-3" rel="external noopener">מחירי הדיור באיחוד האירופי עלו ב-1.2%, ושכר הדירה ב-0.7%</a>. ההאטה בקצב הגידול השנתי עדיין לא הפכה לירידת מחירים כוללת.</p> <h2>כיצד הגיע השוק לשנת 2026</h2> <p>ברבעון הראשון של 2022 השוק היה בשיא הצמיחה: מחירי הדיור עלו ב-10.7% באיחוד האירופי וב-10% בגוש האירו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בהמשך, העלאות הריבית והחמרת תנאי האשראי ציננו את הביקוש. עד לרבעון הרביעי של 2023 הואטה עליית המחירים באיחוד האירופי ל-0.2%, ובגוש האירו ירדו מחירי הנדל״ן ב-1.2% לאורך 12 חודשים.</p> <p>נקודת המפנה חלה בשנת 2024: כבר בינואר–מרץ עלו מחירי הדיור באיחוד האירופי ב-1.3%, בעוד שבגוש האירו נרשמה ירידה של 0.4%, וברבעון הרביעי הגיעו המדדים ל-4.9% ול-4.2% בהתאמה. בתחילת 2025 עלו המחירים ב-5.8% באיחוד האירופי וב-5.5% בגוש האירו. לקראת סוף דצמבר ירדו הנתונים ל-5.4% ול-5.1%, וברבעון הראשון של 2026 – ל-5.1% ולאחר עדכון, ל-4.6%. במהלך ינואר–מרץ התייקר הנדל״ן ב-1.1% וב-0.9% בהתאמה.</p> <p>מחירי <a href="https://ec.europa.eu/eurostat/de/web/products-eurostat-news/w/ddn-20260702-2" target="_blank" rel="noopener external">השכירות באירופה</a> עולים לאט יותר ממחירי הדיור. ברבעון הראשון של 2026 הם היו באיחוד האירופי גבוהים ב-3% לעומת התקופה המקבילה ב-2025, בעוד שווי הנדל״ן עלה ב-5.1%. בהשוואה לאוקטובר–דצמבר עלו דמי השכירות ב-0.7%, והדיור ב-1.1% לאחר עדכון. כך, מחירי הדיור עלו מהר יותר מדמי השכירות הן בחישוב של 12 חודשים והן ברמה הרבעונית.</p> <h2>רבעון ראשון: הערכות Eurostat מיולי</h2> <p>הנתונים הבאים מתייחסים לרבעון הראשון ול<a href="https://ec.europa.eu/eurostat/web/products-euro-indicators/w/2-02072026-bp" rel="external noopener">הערכה שפורסמה ב-2 ביולי</a>.</p> <p>בינואר–מרץ 2026 עלו מחירי הדיור ב-25 מדינות באיחוד האירופי שלגביהן קיימים נתונים ב-Eurostat. במקום הראשון ניצבת פורטוגל — עלייה של 17.8% לאורך 12 חודשים ו-3.8% בשלושה חודשים. בבולגריה הגיעה העלייה השנתית ל-14.8%, וברבעון ל-6.2%, הנתון הגבוה ביותר לתקופה זו באיחוד האירופי. בסלובקיה נרשמה עלייה של 14.4% ו-3.6% בהתאמה, ובקרואטיה — 14.3% ו-3.3%.</p> <p>בספרד התייקר הדיור ב-12.8% במונחים שנתיים וב-3.5% בשלושה חודשים. בליטא עמדו הנתונים המקבילים על 11.9% ו-3.3%. אסטוניה לא נכללה בקבוצת המדינות עם צמיחה שנתית דו-ספרתית, אך מינואר עד מרץ עלו בה המחירים ב-3.4%. בהונגריה הדיור יקר ב-11.2% בהשוואה לשנה שעברה, אך ברבעון הראשון ירד ב-0.5%. בלטביה עלו המחירים ב-10.9% לאורך 12 חודשים, ובצ׳כיה — ב-10%.</p> <p>בשווקים הגדולים של מערב אירופה הקצבים נמוכים בהרבה. גרמניה הוסיפה 1.4% בשנה. בצרפת הוגבלה העלייה השנתית ל-0.1%, ומינואר עד מרץ ירדו המחירים ב-0.6%. איטליה והולנד הציגו תוצאה שנתית זהה — 5.2%, ואוסטריה — 4.2%. בבלגיה נרשמה ירידה רבעונית של 0.8%. פינלנד הייתה המדינה היחידה באיחוד האירופי שבה הדיור היה זול יותר מאשר ב-2025 — ב-2%. מינואר עד מרץ ירדו המחירים ב-0.8% נוספים.</p> <h2>רמת המחירים בתחילת 2026</h2> <p>ב<a href="https://edito.seloger.com/locaux-pros/points-marche/printemps-de-l-immobilier-augmenter-pouvoir-d-achat-attendre-une-baisse" target="_blank" rel="noopener external">צרפת</a> נכון ל-1 במרץ 2026 הוערך מ״ר ב-€3,124. בפריז הגיע המחיר ל-€9,739 — יותר מפי שלושה מהממוצע הארצי. ב<a href="https://nbs.sk/komentare/rast-cien-nehnutelnosti-zostava-na-zaciatku-roka-2026-solidny/" target="_blank" rel="noopener external">סלובקיה</a> ברבעון הראשון ביקשו עבור מ״ר €3,005. עבור דירות הגיע הנתון ל-€3,378, ועבור בתים פרטיים — ל-€2,118. ב<a href="https://pxdata.stat.fi/PxWeb/pxweb/en/StatFin/StatFin__ashi/statfin_ashi_pxt_13mp.px/" target="_blank" rel="noopener external">פינלנד</a> נמכר נדל״ן מיד שנייה בינואר–מרץ במחיר של €2,483: בבנייני דירות הגיע המחיר ל-€2,710, ובבתי שורה (טאונהאוס) — ל-€2,056.</p> <p>ב<a href="https://www.registradores.org/documents/d/guest/eri-2026_1t" target="_blank" rel="noopener external">ספרד</a> עסקאות שנרשמו נחתמו לפי חישוב של €2,429 למ״ר. דירות מקבלן נמכרו ב-€2,655, ונכסים מיד שנייה — ב-€2,366. ב<a href="https://jornaleconomico.sapo.pt/noticias/precos-das-casas-subiram-para-198-no-primeiro-trimestre/" target="_blank" rel="noopener external">פורטוגל</a> המחיר החציוני של דירות שנמכרו ברבעון הראשון הגיע ל-€2,337 למ״ר. ב<a href="https://www.immobiliare.it/info/ufficio-stampa/2026/mercato-immobiliare-nei-primi-tre-mesi-dell-anno-crescono-ancora-prezzi-di-vendita-e-canoni-2798/" target="_blank" rel="noopener external">איטליה</a> ביקשו €2,179 למ״ר. בערים הגדולות הנדל״ן היה יקר משמעותית: €5,645 במילאנו, €4,733 בפירנצה ו-€3,758 ברומא. במילאנו עלה מ״ר פי 2.6 מהרמה הארצית.</p> <p>הנתונים מדגימים פער מחירים משמעותי בתוך השווקים השונים. בפריז עלה מ״ר פי שלושה ויותר מהממוצע בצרפת, ובמילאנו חרג פי 2.6 מהרמה הארצית של איטליה. ההבדל בולט גם בין המגזרים: בספרד דירות מקבלן היו יקרות ב-12.2% מדירות יד שנייה, ובסלובקיה דירות היו יקרות בכמעט 60% מבתים פרטיים.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/evropa-ceny.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <p><em>מחירים למטר רבוע ברבעון הראשון של 2026; צרפת — נכון ל-1 במרץ. הנתונים כוללים מחירי ביקוש, מחירי עסקאות ממוצעים וחציונים, ולכן שיטות החישוב שונות.</em></p> <h2>מה המשמעות עבור משקיעים</h2> <p>הדיור האירופי נותר נכס יקר עם רף כניסה גבוה יחסית. ברמת מחירים של כמה אלפי אירו למ״ר, רכישת נכס דורשת הון משמעותי, בעוד שתשואת השכירות במדינות רבות נותרה מתונה. על פי נתונים מ-29 בספטמבר 2026, <a href="https://www.globalpropertyguide.com/rental-yields" target="_blank" rel="noopener external">Global Property Guide</a> העריך את התשואה ברוטו באוסטריה ב-3.31%, בצ׳כיה ב-3.37%, בקרואטיה ב-4.21% ובבולגריה ב-4.27%. בפורטוגל היא הגיעה ל-4.29%, בצרפת ל-4.84%, ובספרד ל-5.54%. החישוב אינו כולל מיסים, תחזוקת הנכס והוצאות נוספות של הבעלים. התשואה נטו תלויה בהוצאות בפועל ובתנאי המימון.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/evropa-dohodnost.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <p><em>תשואת שכירות ברוטו: נתונים שנמסרו ב-29 בספטמבר 2026. מיסים והוצאות בעל הנכס לא נוכו.</em></p> <p>התחזיות לענף קשורות במידה רבה להיצע המוגבל. היקף הבנייה החדשה נותר בלתי מספק, מה שתומך בביקוש לדיור קיים ולהשכרה. <a href="https://www.cbre.com/insights/books/european-real-estate-market-outlook-midyear-review-2026/living" target="_blank" rel="noopener external">CBRE</a> העלתה את תחזית עליית דמי השכירות בפלח ה-multifamily באירופה לשנת 2026 מ-2.4% ל-3.9%. יחד עם זאת, עליית שכר הדירה בשוק אינה משתקפת תמיד במלואה בהכנסות הבעלים עקב רגולציה ותנאי חוזים.</p> <p>שיעורי הריבית הגבוהים ממשיכים להוות גורם מרסן. ב-CBRE צופים כי בשנת 2026 ההכנסה השוטפת תמלא תפקיד מרכזי יותר בתוצאות השקעות בנדל״ן אירופי. ההזדמנויות לעליית ערך מהירה של נכסים באמצעות הוזלת המימון נותרות מוגבלות. במחצית הראשונה של השנה משך תחום המגורים השקעות בסך €29.9 מיליארד — 17% יותר מהתקופה המקבילה ב-2025.</p> <p>אנליסטים של International Investment מציינים כי עבור משקיעים, שוק הדיור האירופי בשנת 2026 נותר הטרוגני: התייקרות מהירה בפורטוגל, בבולגריה ובמדינות מרכז אירופה מתקיימת לצד דינמיקה חלשה בשווקים המערביים הגדולים. לנוכח מחירי רכישה גבוהים ומימון יקר, גוברת החשיבות של יכולת הנכס להניב הכנסה יציבה משכירות. במקביל, היקף הבנייה המוגבל משמר פוטנציאל להמשך עליית דמי השכירות ותומך בעניין של ההון בסקטור המגורים.</p> <h2>FAQ</h2> <p><strong>בכמה עלו מחירי הדיור ברבעון השני של 2026?</strong></p> <p>במהלך השנה עלו המחירים ב-4.7% באיחוד האירופי וב-4% בגוש האירו.</p> <p><strong>היכן מחירי הדיור עולים בקצב המהיר ביותר?</strong></p> <p>פורטוגל מובילה בעלייה שנתית: +16.5%.</p> <p><strong>האם מחירי השכירות עולים מהר יותר ממחירי הדיור?</strong></p> <p>באיחוד האירופי עלה שכר הדירה ב-3% בשנה, לאט יותר ממחירי הדיור.</p> <p><strong>האם עליית מחירים מבטיחה תשואת שכירות גבוהה?</strong></p> <p>לא. התשואה תלויה במחיר הרכישה, בשכר הדירה המתקבל, בתנאי המימון, במיסים ובהוצאות השוטפות על הנכס.</p> <p><a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/consultation/" target="_blank"><strong>קבלו ייעוץ בנושא השקעות בנדל״ן ממומחי International Investment</strong></a></p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>לאן טסה אירופה: חברות הלואו-קוסט מובילות את הצמיחה</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/business/8957-lean-tasa-eyropa-low-cost-movilot-tzmichah.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/business/8957-lean-tasa-eyropa-low-cost-movilot-tzmichah.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/business/8957-lean-tasa-eyropa-low-cost-movilot-tzmichah.html</guid>
<pubDate>Tue, 20 Oct 2026 10:41:08 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/1350b2fc44_image3.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/7e27df684b_image2.webp" type="image/webp" />
<content:encoded><![CDATA[<p><b id="docs-internal-guid-61906578-7fff-8d79-c3df-1e6f59b288a1">התעופה האירופית מגדילה את ההיצע באיטיות, אך מפת הצמיחה משתנה. באוקטובר 2026 תכננו חברות התעופה 160.7 מיליון מושבי נוסעים, 2% יותר מאשר לפני שנה. מרכז ומזרח אירופה רשמו עלייה של 7.4%, חברות הלואו-קוסט ב-5.1%, ו-Wizz Air ב-23.1%. איטליה הפכה לשוק בעל קצב הצמיחה המהיר ביותר מבין עשרת השווקים הלאומיים הגדולים. עבור ערי תיירות, קווים חדשים פותחים הזדמנויות, אך מספר המושבים בלוח הטיסות אינו מעיד בהכרח על גידול מקביל במספר אורחי המלונות.</b></p> <p dir="ltr">השוק מתפצל ליעדים שאליהם מעבירות חברות התעופה מטוסים ומרחיבות בהם את רשת הנתיבים, ולשווקים עם היצע קפוא. הביקוש לטיסות בין אירופה לאזור אסיה-פסיפיק תומך בהרחבת הקיבולת, בעוד שנתיבי המזרח התיכון מצטמצמים. הבדלים אלה מהווים איתות מוקדם לנמלי תעופה, בתי מלון ומשקיעים בתחום הנדל״ן התיירותי.</p> <h2 dir="ltr">השוק האירופי הוסיף רק 2% מושבים</h2> <p dir="ltr">סקירת אוקטובר של <a href="https://www.oag.com/european-aviation-data" rel="external noopener">OAG European Aviation Market Data</a> מציגה 160.7 מיליון מושבים מתוכננים לעומת 157.6 מיליון באוקטובר 2025. הקיבולת הבינלאומית צמחה ב-2.2%, ל-129.7 מיליון, והמקומית — ב-0.9%, ל-31.1 מיליון. המחקר מבוסס על לוחות זמנים: הוא מודד את ההיצע, ולא את מספר הנוסעים שהוטסו בפועל.</p> <p><b> </b></p> <div dir="ltr" align="left"> <table><colgroup><col width="297"><col width="133"><col width="132"></colgroup> <tbody> <tr> <td> <p dir="ltr">מגזר</p> </td> <td> <p dir="ltr">מושבים, מיליון</p> </td> <td> <p dir="ltr">לעומת אוקטובר 2025</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">אירופה כולה</p> </td> <td> <p dir="ltr">160.7</p> </td> <td> <p dir="ltr">+2.0%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">מרכז ומזרח אירופה</p> </td> <td> <p dir="ltr">21.0</p> </td> <td> <p dir="ltr">+7.4%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">מערב אירופה</p> </td> <td> <p dir="ltr">117.1</p> </td> <td> <p dir="ltr">+1.0%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">חברות לואו-קוסט</p> </td> <td> <p dir="ltr">64.9</p> </td> <td> <p dir="ltr">+5.1%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">חברות תעופה מסורתיות</p> </td> <td> <p dir="ltr">95.8</p> </td> <td> <p dir="ltr">−0.03%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">Wizz Air</p> </td> <td> <p dir="ltr">8.15</p> </td> <td> <p dir="ltr">+23.1%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">איטליה</p> </td> <td> <p dir="ltr">13.28</p> </td> <td> <p dir="ltr">+7.2%</p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> <p><b> </b></p> <p dir="ltr">מערב אירופה מספקת 117.1 מיליון מושבים, כ-73% מהנפח האזורי, אך הגדילה את ההיצע ב-1% בלבד. מרכז ומזרח אירופה הוסיפה 7.4%, ל-21 מיליון. במונחים מוחלטים, השווקים הגדולים של המערב ממשיכים להוביל, אם כי הצמיחה המהירה ביותר באחוזים מרוכזת מזרחה משם.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/1350b2fc44_image3.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <h2 dir="ltr">חברות הלואו-קוסט מתרחבות מהר יותר מחברות התעופה המסורתיות</h2> <p dir="ltr">חברות התעופה המוזלות הציעו לחודש אוקטובר 64.9 מיליון מושבים, עלייה של 5.1% לעומת התקופה המקבילה. נתח השוק שלהן הגיע לכ-40%. בידי המובילים המסורתיים נותרו 95.8 מיליון מושבים וכ-60% מהשוק: השינוי השנתי עמד על 0.03%− בלבד. אין מדובר בנטישה של חברות התעופה הגדולות את אירופה, אלא בהבדל בקצב ההתרחבות.</p> <p dir="ltr">לחברות לואו-קוסט קל יותר לשנות נתיבים ותדירויות טיסה בין נמלי תעופה קטנים לגדולים. הדבר עשוי לעודד נסיעות סוף שבוע, ביקורי קרובים וחופשות קצרות בערים בעלות היצע לינה מגוון. עם זאת, כרטיסי טיסה זולים אינם מובטחים תמיד: התעריף בפועל תלוי בתחרות, בתפוסת המטוס, בדלק ובאגרות.</p> <h2 dir="ltr">Wizz Air הוסיפה 1.53 מיליון מושבים</h2> <p dir="ltr">Wizz Air טיפסה למקום השלישי בין חברות התעופה האירופיות הגדולות לפי קיבולת אוקטובר: 8.15 מיליון מושבים לעומת 6.62 מיליון לפני שנה, עלייה של 23.1%. Ryanair שמרה על המקום הראשון עם 20.19 מיליון מושבים (+1.1%), easyJet על המקום השני עם 9.76 מיליון (+0.9%). Lufthansa צמצמה את ההיצע ב-6.7%, ו-Vueling ב-9.8%. החברות הגדולות נעות במסלולים שונים, וגם התפתחות מגזר הלואו-קוסט אינה אחידה.</p> <p dir="ltr">חלק מהתרחבותה של Wizz Air נובע מהעברת מטוסים מנתיבי המזרח התיכון למרכז ומזרח אירופה, ספרד, איטליה, קרואטיה ואלבניה. נתיבים קצרים יותר מאפשרים לבצע יותר טיסות במטוס בודד. לפיכך, עלייה במספר המושבים אינה משקפת בהכרח גידול מהיר באותה מידה במושב-קילומטר זמין (ASK), הלוקח בחשבון את מרחקי הטיסה.</p> <h2 dir="ltr">הגידול במספר הנוסעים לא מנע מ-Wizz Air הפסד</h2> <p dir="ltr"><a href="https://www.lse.co.uk/rns/f27-q1-results-56p8uljkwsojvn3.html" rel="external noopener">הדוחות הכספיים של Wizz Air</a> לאפריל–יוני 2026 ממחישים מדוע אין לבלבל בין הגדלת קיבולת לרווחיות. המוביל הטיס 21.2 מיליון נוסעים, 25.1% יותר משנה קודמת. ההכנסות צמחו ב-5.5% בלבד, ל-€1.51 מיליארד, בעוד שהשורה התחתונה הפכה מרווח של €38.4 מיליון להפסד של €198.2 מיליון. שיעור תפוסת המושבים נותר גבוה — 90.9%.</p> <p dir="ltr">הוצאות דלק גבוהות וירידה בהכנסה ליחידת קיבולת הובלה פגעו בתוצאות הכספיות. התרחבות עשויה להעניק לאזורי תיירות יותר טיסות זמינות, אך במקביל מפעילה לחץ על רווחיות חברת התעופה עצמה. קודם לכן סקר <a href="https://internationalinvestment.biz/he/tourism/8596-dorogoe-toplivo-uvelichilo-ubytok-wizz-air.html">International Investment</a> בהרחבה את הגורמים להפסד של Wizz Air ואת הסטת הקיבולת לרשת האירופית.</p> <h2 dir="ltr">מרכז אירופה מושכת קווים חדשים</h2> <p dir="ltr">הצמיחה בשיעור 7.4% מתייחסת לאזור Eastern/Central Europe בהגדרת OAG; אין פירושה עלייה זהה בכל מדינה. להערכת הפוטנציאל התיירותי של עיר מסוימת, יש לבחון בנוסף את נמל התעופה, מספר היעדים, העונתיות ושיעור התיירים הזרים הנכנסים.</p> <p dir="ltr">באוגוסט שירתו נמלי התעופה באירופה 3.1% יותר נוסעים מאשר בשנה הקודמת, לפי נתוני <a href="https://www.aci-europe.org/mediaroom/617-passenger-traffic-strengthens-over-summer-despite-geopolitical-and-economic-headwinds.html" rel="external noopener">ACI EUROPE</a>. בין השווקים בעלי הדינמיקה הגבוהה בלטו סלובקיה (+61%), סלובניה (+19.3%), אסטוניה (+16.4%) והונגריה (+13%). מדובר בתנועת נוסעים בפועל, אך עבור אוגוסט ולא אוקטובר; לא ניתן להשוות אותה ישירות לקיבולת המתוכננת של אוקטובר.</p> <p dir="ltr">בשווקים קטנים, פתיחה או חידוש של מספר קווים עשויים לייצר זינוק מרשים באחוזים בשל בסיס השוואה נמוך. עבור משקיע, קפיצה שכזו מהווה סיבה לבדוק את יציבות קישורי התעופה, ולא תחזית מוכנה לתפוסת המלונות בשנה הבאה.</p> <h2 dir="ltr">איטליה הובילה בין השווקים הגדולים</h2> <p dir="ltr">איטליה הציעה באוקטובר 13.28 מיליון מושבים, 7.2% יותר מאשר שנה קודם לכן — הצמיחה המהירה ביותר מבין עשר המדינות המובילות באירופה. במונחים מוחלטים עמדה התוספת על כ-890 אלף מושבים. ספרד שמרה על מעמדה כשוק הגדול ביותר — 17.48 מיליון מושבים (+3.5%), ובריטניה במקום השני עם 16.56 מיליון (+1.2%).</p> <p dir="ltr">קיבולת הטיסות הפנימיות באיטליה צמחה ב-8.9%, תוספת של כ-331 אלף מושבים. OAG מקשרת זאת לפעילותן של Aeroitalia ו-Wizz Air Malta, מול צמצום קווים פנימיים מסוימים של ITA Airways. נמל התעופה פיומיצ׳ינו ברומא נמנה עם נמלי התעופה הגדולים בעלי הצמיחה המהירה ביותר (+7%), בדומה למדריד (+7%).</p> <p dir="ltr">מגמה זו עשויה לתמוך בתנועת הנסיעות ברחבי איטליה ובנגישות מחוזותיה, אך אין בה כדי לקבוע שכל התוספת תגיע למלונות ברומא או בערי החוף. נוסע מקומי חוזר לא פעם לביתו או משתמש בנמל התעופה לצורך טיסת המשך.</p> <h2 dir="ltr">גרמניה וצרפת מצמצמות קיבולת</h2> <p dir="ltr">שווקים מרכזיים במערב אירופה מציגים גם ירידות. צרפת איבדה 3% מקיבולת אוקטובר, גרמניה — 0.4%, טורקיה — 1.2%, ושווייץ — 0.7%. בתוך גרמניה הצטמצם היצע הטיסות הפנימיות ב-9.1%; לשם השוואה, באיטליה חלה התרחבות בטיסות הפנים.</p> <p dir="ltr">אין לראות בכך באופן אוטומטי ירידה באטרקטיביות התיירותית. חברות תעופה שוקלות עלויות, קווי מעבר, תחרות מול רכבות ואסטרטגיות צי מטוסים. בנמלי תעופה בינלאומיים קיים שיעור גבוה של נוסעי עסקים ונוסעי מעבר, שאינם מייצרים ביקוש זהה למלונות מקומיים כמו תיירים השוהים לפרקי זמן ממושכים.</p> <h2 dir="ltr">אירופה מאבדת קווים למזרח התיכון, אך מגדילה טיסות לאסיה</h2> <p dir="ltr">לפי נתוני אוקטובר של OAG, היצע המושבים בקווים שבין אירופה למזרח התיכון ירד ב-10.6%, צמצום של כ-1.1 מיליון מושבים. בין אירופה לאזור אסיה-פסיפיק צמחה הקיבולת ב-11.7%, תוספת של 988 אלף מושבים, לכדי 9.4 מיליון מושבים.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/7e27df684b_image2.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <p dir="ltr">השוק הבינלאומי התוך-אירופי נותר הגדול ביותר: 86.6 מיליון מושבים, עלייה של 2.2%. הוא מהווה כ-67% מכלל הקיבולת הבינלאומית במדגם של OAG. עם זאת, הרחבת הנתיבים לאסיה כשלעצמה אינה מעידה על גידול מיידי בתיירות הנכנסת מאסיה: חלק מהנוסעים יוצאים מאירופה, ואחרים ממשיכים בטיסות המשך.</p> <h2 dir="ltr">מושבים חדשים — אינדיקטור מקדים, לא תחזית מוגמרת</h2> <p dir="ltr">תחילה חברת תעופה מוסיפה קו או תדירות ללוח הטיסות, לאחר מכן הנוסעים רוכשים כרטיסים, ורק בהמשך מתקבלים נתוני התנועה בפועל. רק חלק מן המגיעים הופכים ללקוחות בתי המלון: חלקם שבים למקום מגוריהם, אחרים מבצעים טיסת המשך או לנים אצל קרובי משפחה. על כן לא ניתן לתרגם באופן ישיר את מספר המושבים לכמות תיירים ולינות בבתי מלון.</p> <p dir="ltr">כדי להעריך יעד ספציפי רצוי להצליב בין נתוני קיבולת לתפוסת המטוסים בפועל, כניסות תיירים זרים, משך השהייה, עונתיות, היצע חדרי המלון, ADR ו-RevPAR. המדד האחרון משקף את ההכנסה לחדר זמין ועשוי לרדת אף בעת עלייה במספר התיירים, אם היצע המלונות צומח מהר יותר מן הביקוש.</p> <p dir="ltr">קודם לכן ניתח <a href="https://internationalinvestment.biz/he/tourism/8686-oteli-vyrosli-v-pervom-polugodii-2026-goda.html">International Investment</a> את תוצאות המלונות באירופה למחצית הראשונה של 2026: ה-RevPAR עלה ב-4.5%, אך הממוצע הסתיר פערים ניכרים בין ערים ולחץ על הוצאות התפעול. קווי תעופה חדשים עשויים לתמוך בביקוש, אך אינם מבטיחים לבעלי המלונות עלייה ברווחיות.</p> <h2 dir="ltr">כיצד משתנים סיכוני ההשקעה בערי תיירות</h2> <p dir="ltr">עבור נמל תעופה אזורי, פתיחת קו ישיר עשויה לשפר את נגישות העיר, ועבור מלון — למשוך אורחים חדשים בחודשים פחות עמוסים. אולם תלות בחברת לואו-קוסט אחת מגבירה את הסיכון: המוביל יכול להעביר מטוס לבסיס אחר או לסגור קו במהירות אם כדאיותו הכלכלית תישחק. בית מלון אינו יכול לנדוד בעקבותיו.</p> <p dir="ltr">יעדים המוגנים בצורה טובה יותר הם אלה שבהם פועלות מספר חברות תעופה, עם ביקוש מקומי ובינלאומי יציב, חיבורי רכבת ומבנה אורחים מגוון. ניתוח השקעות נדרש להביא בחשבון לא רק את הטיסות החדשות של אוקטובר, אלא גם את מידת השמירה על רשת הנתיבים בעונות קודמות.</p> <h2 dir="ltr">לאן עשוי לנטות הביקוש התיירותי ב-2027</h2> <p dir="ltr">קיבולת חודש אוקטובר מסמנת היכן צופות חברות התעופה להרחיב את השוק: במרכז ומזרח אירופה, באיטליה ובחלק מנתיבי אסיה. עם זאת, מדובר בלוח זמנים לחודש אחד ולא בתחזית כניסות מאושרת לשנת 2027. המבחן הבא יהיה הטיסות שיבוצעו בפועל, מכירות הכרטיסים, הזמנות המלונות ויציבות הקווים לאחר עונת החורף.</p> <p dir="ltr">עבור משקיעים בתחום נדל״ן תיירותי, האיתות המרכזי אינו טמון בצמיחה האירופית הכוללת בשיעור 2%, אלא בחוסר האחידות שלה. שווקים מסוימים זוכים לקישורים נוספים בעוד אחרים מאבדים קיבולת. ההזדמנות להניב תשואה תיווצר במקומות שבהם תוספת הטיסות תתורגם ללינות יציבות ולרווחיות תפעולית במלונות, ולא רק לאחוז צמיחה גבוה בלוח הטיסות.</p> <h2 dir="ltr">שאלות נפוצות</h2> <p dir="ltr"><b>כיצד השתנתה קיבולת התעופה באירופה באוקטובר 2026?</b></p> <p dir="ltr">חברת OAG מעריכה את ההיצע המתוכנן ב-160.7 מיליון מושבים, גידול של 2% לעומת אוקטובר 2025. אין מדובר במספר הנוסעים שהוטסו בפועל.</p> <p dir="ltr"><b>מדוע חברות הלואו-קוסט צומחות מהר יותר מחברות התעופה המסורתיות?</b></p> <p dir="ltr">הן מגדילות ומנתבות מחדש טיסות באופן גמיש יותר. קיבולת אוקטובר של חברות הלואו-קוסט צמחה ב-5.1%, בעוד שאצל החברות המסורתיות כמעט לא חל שינוי.</p> <p dir="ltr"><b>כמה מושבים הוסיפה Wizz Air?</b></p> <p dir="ltr">היצע המושבים שלה לאוקטובר עלה ב-23.1% — תוספת של כ-1.53 מיליון מקומות — ל-8.15 מיליון מושבים.</p> <p dir="ltr"><b>היכן באירופה מתרחבת תנועת הטיסות בקצב המהיר ביותר?</b></p> <p dir="ltr">לפי הגדרת OAG, מרכז ומזרח אירופה רשמו עלייה של 7.4%. מבין עשר המדינות הגדולות מובילה איטליה עם גידול של 7.2%.</p> <p dir="ltr"><b>מדוע הצטמצם קו אירופה–המזרח התיכון?</b></p> <p dir="ltr">חברות התעופה מתאימות את הרשתות שלהן בשל סיכונים גיאופוליטיים ותפעוליים. באוקטובר ירדה הקיבולת המתוכננת ב-10.6%.</p> <p dir="ltr"><b>האם עלייה במספר המושבים מעידה על עלייה בתיירות?</b></p> <p dir="ltr">לא באופן אוטומטי. יש לקחת בחשבון את תפוסת המטוסים, שיעור התיירים הזרים בין הנוסעים, משך השהייה והלינות בפועל בבתי מלון.</p> <p dir="ltr"><b>מה חשוב למשקיע במלונות לבדוק?</b></p> <p dir="ltr">את יציבות קווי התעופה, התחרות בין המובילים, תנועת התיירים בפועל, העונתיות, היצע החדרים והמגמות במדדי ADR, RevPAR והרווח התפעולי.</p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>מיסים באירופה 2026: היכן המשקיע משלם יותר</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/business/8921-misim-be-eyropa-2026-eifo-ha-mashkia-meshalem-yoter.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/business/8921-misim-be-eyropa-2026-eifo-ha-mashkia-meshalem-yoter.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/business/8921-misim-be-eyropa-2026-eifo-ha-mashkia-meshalem-yoter.html</guid>
<pubDate>Fri, 09 Oct 2026 13:38:31 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/62388735ed_image2.webp" type="image/webp" />
<content:encoded><![CDATA[<p dir="ltr">השוואת מיסים באירופה על פי שיעור מס בודד היא כמעט חסרת תועלת. מס ההכנסה המרבי מציג את הנטל על הכנסה אישית גבוהה, אך כמעט ואינו מעיד על הסכום שישלם בעל דירה, משקיע המחזיק במספר נכסים או תושב חוץ בעת מכירת נדל״ן.</p> <p dir="ltr">בשנת 2026, שיעורי מס ההכנסה השוליים הגבוהים ביותר ליחידים בקרב מדינות אירופה הגדולות חלים בדנמרק — 60,5%, צרפת — 55,4%, אוסטריה — 55%, ספרד — 54%, בלגיה — 53,5% ופורטוגל — 53%. בבולגריה וברומניה השיעור המרבי עומד על 10%, בהונגריה — 15%, ובגאורגיה — 20%. הנתונים של <a href="https://taxfoundation.org/data/all/eu/top-personal-income-tax-rates-europe/" rel="external noopener">Tax Foundation</a> כוללים מיסים לאומיים ואזוריים ותוספות היכן שרלוונטי, אך אינם כוללים דמי ביטוח לאומי.</p> <p dir="ltr">עבור המשקיע, הדירוג משתנה כאשר מביאים בחשבון את מס הרכוש השנתי, מס במכירה והיטלים על הון משמעותי. צרפת וספרד הופכות יקרות יותר לבעלי תיקי נכסים גדולים, בעוד גרמניה ואיטליה מעניקות יתרונות בעת החזקה לטווח ארוך. גאורגיה בולטת עם מס של 5% בלבד על השכרת מגורים, היעדר מס רכישה ופטור מלא ממס רווחי הון לאחר החזקה של מעל שנתיים; קפריסין ומלטה אינן גובות מס רכוש שנתי ברמה הלאומית, אך ממסות את היציאה מההשקעה.</p> <h2 dir="ltr">השוואה: הכנסה והחזקת נדל״ן<b><br></b></h2> <div dir="ltr" align="left"> <table><colgroup><col width="107"><col width="120"><col width="400"></colgroup> <thead> <tr> <th scope="col"> <p dir="ltr">מדינה</p> </th> <th scope="col"> <p dir="ltr">מס הכנסה מרבי</p> </th> <th scope="col"> <p dir="ltr">מיסוי שנתי על החזקת נדל״ן</p> </th> </tr> </thead> <tbody> <tr> <td> <p dir="ltr">צרפת</p> </td> <td> <p dir="ltr">55,4%</p> </td> <td> <p dir="ltr">taxe fonciere; עבור דירה שנייה ייתכן מס מקומי נוסף</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">ספרד</p> </td> <td> <p dir="ltr">54%</p> </td> <td> <p dir="ltr">IBI: בדרך כלל 0,4–1,1% עבור נדל״ן עירוני</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">פורטוגל</p> </td> <td> <p dir="ltr">53%</p> </td> <td> <p dir="ltr">IMI: 0,3–0,45%; עבור החזקות גדולות ייתכן מס AIMI</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">הולנד</p> </td> <td> <p dir="ltr">49,5%</p> </td> <td> <p dir="ltr">מס מוניציפלי לפי הערכת שווי; השקעות נכללות במסגרת Box 3</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">גרמניה</p> </td> <td> <p dir="ltr">47,5%</p> </td> <td> <p dir="ltr">Grundsteuer מקומי; אין שיעור אחיד בכל המדינה</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">איטליה</p> </td> <td> <p dir="ltr">47,2%</p> </td> <td> <p dir="ltr">IMU: בסיס של כ-0,86% עבור נכס שני ונכסי השקעה</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">יוון</p> </td> <td> <p dir="ltr">44%</p> </td> <td> <p dir="ltr">ENFIA לפי מאפייני הנכס; תוספת תשלום אפשרית בתיק מעל 500 אלף אירו</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">שווייץ</p> </td> <td> <p dir="ltr">39,7%</p> </td> <td> <p dir="ltr">הכללים תלויים בקנטון וברשות המקומית; עושר ממוסה בנפרד</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">קפריסין</p> </td> <td> <p dir="ltr">35%</p> </td> <td> <p dir="ltr">מס הרכוש השנתי הלאומי בוטל; אגרות מקומיות נותרו בתוקף</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">מלטה</p> </td> <td> <p dir="ltr">35%</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין מס רכוש שנתי לאומי כללי</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">גאורגיה</p> </td> <td> <p dir="ltr">20%</p> </td> <td> <p dir="ltr">רכוש (למעט קרקע) פטור בהכנסה משפחתית של עד 100 אלף לארי; מעל לכך — 0,8–1% משווי השוק</p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> <p dir="ltr">הטבלה מציגה את שיעורי המס המרביים על הכנסת יחיד ואת הכללים הבסיסיים למיסוי שנתי על החזקת נדל״ן להשקעה. אין זה שיעור המס האפקטיבי של נישום ספציפי: התוצאה תלויה בתושבות המס, ברשות המקומית, בשווי הנכס, בהטבות ובמבנה ההחזקה.</p> <h2 dir="ltr">מס הכנסה גבוה אינו שווה בהכרח לנטל גבוה על המשקיע</h2> <p dir="ltr">דנמרק מובילה בשיעור מס ההכנסה המרבי, אך אין זה הופך אותה באופן אוטומטי למדינה היקרה ביותר עבור בעל נדל״ן. אותו הגיון פועל גם בכיוון ההפוך: שיעור מס הכנסה נמוך אינו מבטיח נטל נמוך על ההון.</p> <p dir="ltr">בתחום הנדל״ן יש להבחין בין שלושה שלבים עיקריים. הראשון חל במהלך ההחזקה: מס רכוש שנתי, מס על הכנסות משכירות ולעיתים מס עושר. השני — בעת הרכישה, כאשר חלות אגרות רישום או מס רכישה. השלישי — בעת המכירה, כאשר המדינה עשויה למסות את השבח או את סכום העסקה כולו.</p> <p dir="ltr">מסיבה זו, צרפת נראית יקרה משמעותית בתרחיש של תיק נכסים גדול בהשוואה לבעלים של דירה בודדת. גרמניה, לעומת זאת, משלבת שיעור מס גבוה על הכנסה אישית עם אפשרות למכור נדל״ן פרטי לאחר החזקה ממושכת ללא מס שבח.</p> <h2 dir="ltr">מכירת נדל״ן ומס עושר<b><br></b></h2> <div dir="ltr" align="left"> <table><colgroup><col width="104"><col width="273"><col width="249"></colgroup> <thead> <tr> <th scope="col"> <p dir="ltr">מדינה</p> </th> <th scope="col"> <p dir="ltr">מכירת נדל״ן</p> </th> <th scope="col"> <p dir="ltr">מס עושר</p> </th> </tr> </thead> <tbody> <tr> <td> <p dir="ltr">צרפת</p> </td> <td> <p dir="ltr">19% + דמי ביטוח לאומי 17,2%; פטור מלא לאחר 22/30 שנה</p> </td> <td> <p dir="ltr">IFI: עבור נדל״ן חייב נטו מעל 1,3 מיליון אירו; 0,5–1,5%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">ספרד</p> </td> <td> <p dir="ltr">תושב: עד 30% בבסיס החיסכון; תושב חוץ: בדרך כלל 19%</p> </td> <td> <p dir="ltr">מס עושר תלוי אזור; מס סולידריות — עד 3,5%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">פורטוגל</p> </td> <td> <p dir="ltr">בדרך כלל 50% מהשבח נכלל בבסיס המס הפרוגרסיבי</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין מס כללי; AIMI להחזקות נדל״ן גדולות</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">הולנד</p> </td> <td> <p dir="ltr">בדרך כלל דרך Box 3, ללא מס שבח קלאסי נפרד</p> </td> <td> <p dir="ltr">Box 3: תשואה מחושבת; שיעור 36%, רף פטור אישי 59,357 אירו</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">גרמניה</p> </td> <td> <p dir="ltr">עד 10 שנים — ייתכן מס הכנסה; לאחר 10 שנים מכירה פרטית לרוב פטורה</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">איטליה</p> </td> <td> <p dir="ltr">ייתכן מס הכנסה או 26%; מכירות פרטיות רבות פטורות לאחר 5 שנים</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין מס כללי פנימי; מס IVIE של 1,06% על נדל״ן זר של תושב</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">יוון</p> </td> <td> <p dir="ltr">מס רווחי הון על נדל״ן מושהה עד סוף שנת 2026</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין מס כללי; ENFIA נגבה בנפרד</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">שווייץ</p> </td> <td> <p dir="ltr">מס קנטונלי על שבח מקרקעין</p> </td> <td> <p dir="ltr">מס קנטונלי/מוניציפלי; שיעור כולל מרבי של כ-0,1–0,87%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">קפריסין</p> </td> <td> <p dir="ltr">מס רווחי הון 20%; היטל נוסף של 0,4% מסכום המכירה במקרים מוגדרים</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין; מס רכוש שנתי לאומי בוטל</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">מלטה</p> </td> <td> <p dir="ltr">בדרך כלל 8% או 10% משווי ההעברה, ולא מהשבח</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">גאורגיה</p> </td> <td> <p dir="ltr">שבח חייב במס בדיור — 5%; לאחר החזקה של מעל שנתיים לרוב פטור</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין מס עושר כללי</p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> <p dir="ltr">כאן מוצגים הכללים הכלליים עבור משקיע פרטי. במקרים ספציפיים עשויים לחול שינויים בהתאם לדירת מגורים יחידה, תקופת ההחזקה, אופן הרכישה, מעמד של מוכר מקצועי ואמנות למניעת כפל מס.</p> <h2 dir="ltr">צרפת ממסה תיקי נדל״ן גדולים</h2> <p dir="ltr">בצרפת מוטל מס נפרד על עושר נדל״ני המכונה IFI. הוא חל כאשר השווי הנקי של הנדל״ן החייב במס עולה על 1,3 מיליון אירו. המדרגות מתחילות מ-0,5% ומגיעות ל-1,5%; לאחר חציית הרף, החישוב מבוצע כבר מחלק הבסיס שמעל 800 אלף אירו. <a href="https://www.impots.gouv.fr/particulier/calcul-de-lifi" rel="external noopener">רשות המיסים הצרפתית</a> מציינת במפורש כי תושב מצהיר על נדל״ן ברחבי העולם, בעוד שתושב חוץ מצהיר על נכסים בצרפת בכפוף לתנאי המיסוי.</p> <p dir="ltr">מכירת דירה שנייה או נדל״ן להשקעה מחויבת בדרך כלל במס שבח בשיעור <a href="https://www.impots.gouv.fr/particulier/questions/je-vends-mon-bien-immobilier-vais-je-payer-de-la-plus-value-immobiliere" rel="external noopener">19%</a> בתוספת היטלים סוציאליים של 17,2%. ההטבה גדלה ככל שתקופת ההחזקה מתארכת: ניתן להגיע לפטור מלא מחלק מס ההכנסה לאחר 22 שנה, ומההיטלים הסוציאליים — לאחר 30 שנה. עבור חלק מתושבי החוץ חלים כללים שונים ביחס להיטלים אלו, ולכן שיעור של 36,2% אינו אוניברסלי לכל מוכר זר.</p> <p dir="ltr">עבור משקיע בעל נכסים יוקרתיים, הדבר דורש חישוב כפול: עלות החזקה שנתית דרך ה-IFI והשלכות המס בעת המכירה.</p> <h2 dir="ltr">ספרד משלבת מיסוי מקומי ומס רכוש</h2> <p dir="ltr">בספרד, מס ה-<a href="https://taxsummaries.pwc.com/spain/individual/other-taxes" rel="external noopener">IBI</a> השנתי תלוי בערך הקדסטרלי וברשות המקומית. עבור נדל״ן עירוני, הטווח הבסיסי הוא 0,4–1,1%, אם כי הרשות המקומית רשאית להפעיל התאמות נוספות בתנאים הקבועים בחוק.</p> <p dir="ltr">מיסוי הון גדול מורכב אף יותר. מס העושר מוסדר בין היתר על ידי הקהילות האוטונומיות, ולכן השיעור והפטורים משתנים לפי אזור. במקביל חל מס סולידריות קבוע על עושר רב. הוא חל על בסיס רלוונטי מעל 3 מיליון אירו בשיעורים של 1,7%, 2,1% ו-3,5%. החישוב לוקח בחשבון את יחסי הגומלין עם מס העושר, ולכן לא ניתן פשוט לחבר שיעורים אלה.</p> <p dir="ltr">בעת מכירת נכס על ידי תושב מס, השבח נכנס לבסיס הכנסות החיסכון, שבו בשנת 2026 חלים שיעורים של עד 30%. עבור תושב חוץ, השבח מנדל״ן ספרדי ממוסה בדרך כלל בשיעור <a href="https://taxsummaries.pwc.com/spain/individual/income-determination" rel="external noopener">19%</a>; הרוכש מנכה במקביל 3% ממחיר המכירה כמקדמת מס של המוכר.</p> <p dir="ltr">מכלול כללים זה הופך את ספרד למדינה שבה עבור תיק נכסים גדול, מיקום הרכישה חשוב כמעט כמו שווי הנכס עצמו.</p> <h2 dir="ltr">פורטוגל אינה מטילה מס עושר כללי</h2> <p dir="ltr">בפורטוגל המבנה שונה. שיעור מס ההכנסה המרבי לתושב עומד על 48%, ועבור הכנסות גבוהות חל היטל סולידריות נוסף של 2,5% ו-5%. בטווח העליון שיעור המס השולי הכולל מגיע לכ-53%.</p> <p dir="ltr">נדל״ן עירוני חייב במס <a href="https://info.portaldasfinancas.gov.pt/pt/apoio_contribuinte/Cidadaos/Casa_e_propriedades/Imposto_anual/Paginas/default.aspx" rel="external noopener">IMI</a> שנתי. הרשויות המקומיות קובעות שיעור בטווח של 0,3–0,45% משווי המס. עבור תיקי נדל״ן למגורים בהיקף גדול יותר חל מס AIMI נוסף. ליחידים ניתן ניכוי של 600 אלף אירו מבסיס המס, ובחישוב משותף של בני זוג — 1,2 מיליון אירו; מעבר לכך חלה מדרגת מס פרוגרסיבית.</p> <p dir="ltr">בפורטוגל אין מס כללי על עושר נקי. עם זאת, עבור בעלים של מספר נכסים יוקרתיים, AIMI ממלא תפקיד דומה בכל הנוגע לנדל״ן.</p> <p dir="ltr">במכירת נדל״ן נלקחים בדרך כלל בחשבון <a href="https://taxsummaries.pwc.com/portugal/individual/income-determination" rel="external noopener">50% מהשבח</a>. עבור תושבי חוץ חל מודל דומה מאז 2023: מחצית מהשבח נכללת בחישוב לפי מדרגות המס, וההכנסה העולמית משמשת לקביעת שיעור המס החל.</p> <h2 dir="ltr">גרמניה ואיטליה מתגמלות החזקה ארוכת טווח</h2> <p dir="ltr">בגרמניה אין מס עושר כללי פעיל. בעל נדל״ן משלם מס <a href="https://www.bundesfinanzministerium.de/Content/DE/FAQ/faq-die-neue-grundsteuer.html" rel="external noopener">Grundsteuer</a> מקומי, אשר לאחר הרפורמה של שנת 2025 תלוי במדינה הפדרלית, במקדם המוניציפלי ובמאפייני הנכס. אין שיעור אחיד למדינה כולה.</p> <p dir="ltr">הדבר החשוב ביותר למשקיע פרטי הוא תקופת ההחזקה. אם הנכס נמכר תוך <a href="https://lsth.bundesfinanzministerium.de/lsth/2026/A-Einkommensteuergesetz/II-Einkommen-2-24b/8-Die-einzelnen-Einkunftsarten-13-24b/g-Sonstige-Einkuenfte-22-23/Paragraf-23/inhalt.html" rel="external noopener">עשר שנים</a> ממועד הרכישה, השבח עשוי להיות מחויב במס הכנסה לפי שיעור פרוגרסיבי אישי. לאחר עשר שנים, מכירה פרטית פטורה בדרך כלל ממס. עבור דירת מגורים אישית חלים חריגים ייעודיים.</p> <p dir="ltr">איטליה משתמשת בסף דומה אך קצר יותר. נדל״ן להשקעה ונכס שני כפופים בדרך כלל למס מוניציפלי מסוג <a href="https://taxsummaries.pwc.com/italy/individual/other-taxes" rel="external noopener">IMU</a>; שיעור הבסיס לנכסים אחרים עומד על כ-0,86%, אך הרשות המקומית רשאית לשנותו. במכירה, השבח עשוי להיות ממוסה לפי סולם פרוגרסיבי או בשיעור נפרד של <a href="https://taxsummaries.pwc.com/italy/individual/income-determination" rel="external noopener">26%</a>, אך לאחר יותר מחמש שנות החזקה מכירות פרטיות רבות פטורות ממס.</p> <p dir="ltr">עבור תושב מס איטלקי, גם נדל״ן מחוץ למדינה בעל חשיבות. הוא כפוף למס IVIE בשיעור של 1,06%, כאשר מס רכוש ששולם בחו״ל יכול, בכפוף לתנאים, להקטין את התשלום באיטליה.</p> <h2 dir="ltr">יוון שומרת על חלון הזדמנויות זמני במכירה</h2> <p dir="ltr">ביוון, מס ENFIA השנתי מחושב על בסיס מיקום, שטח, ייעוד, גיל ומאפיינים נוספים של הנכס. עבור יחידים, נטל נוסף חל כאשר שווי התיק עולה על 500 אלף אירו.</p> <p dir="ltr">החל משנת 2026, הכנסות משכירות ממוסות במדרגות של 15%, 25%, 35% ו-45%. במקביל, מס רווחי הון על מכירת נדל״ן מושהה עד סוף שנת 2026. סעיף המס קיים בחוק, אך אינו מיושם בשנה הנוכחית.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/62388735ed_image2.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <p dir="ltr"><i>נדל״ן למגורים באירופה עשוי להיות ממוסה בעת החזקה, מכירה וכחלק מעושר רחב. בניין ברחוב rue Gay-Lussac בפריז. צילום: <a href="https://commons.wikimedia.org/wiki/File:15_rue_Gay-Lussac.jpg" rel="external noopener">Wikimedia Commons</a>.<br><br></i></p> <p dir="ltr">עבור המשקיע מדובר ביתרון זמני ולא במאפיין קבוע של המערכת היוונית. תוכניות מכירה לאחר שנת 2026 יש לחשב מחדש בהתאם לכללים שיחולו במועד העסקה.</p> <h2 dir="ltr">גאורגיה: 5% על שכירות והגנה מפני עליות מיסים חדות</h2> <p dir="ltr"><a href="https://new.matsne.gov.ge/en/document/view/1043717" rel="external noopener">קוד המס של גאורגיה</a> קובע שיעור מס הכנסה כללי ליחידים ברמה של 20%, אך עבור השכרת מגורים חל משטר מיוחד: יחיד שאינו דורש ניכויים בגין הכנסה זו משלם 5% בלבד. שבח חייב במס ממכירת דירת מגורים או בית עם הקרקע הצמודה ממוסה אף הוא בשיעור של 5%. אם הנכס היה בבעלות במשך יותר משנתיים, השבח מהמכירה פטור ממס הכנסה.</p> <p dir="ltr">בעת רכישת נדל״ן אין מס רכישה נפרד ואין מס בולים. <a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/georgia/overview">International Investment</a>, בסקירת התנאים למשקיעים בגאורגיה, מדגישה אף היא את שיעור ה-5% על השכרת מגורים ואת היעדר מס הרכישה כחלק מנטל המס הנמוך על המשקיע הפרטי. לחישוב התשואה יש לכך השפעה ניכרת: מערכת המס אינה מוסיפה אחוזים בודדים למחיר הכניסה, בשונה ממספר תחומי שיפוט אירופיים.</p> <p dir="ltr">החל מ-30 בספטמבר 2026, משטר מס הרכוש ליחידים הפך למקל יותר. <a href="https://www.matsne.gov.ge/ka/document/view/7013098" rel="external noopener">תיקון לקוד המס</a> העלה את רף הפטור המלא מ-40 אלף לארי ל-100 אלף לארי של הכנסה משפחתית בשנה הקודמת עבור רכוש החייב במס, למעט קרקע. אם ההכנסה המשפחתית עולה על 100 אלף לארי, המס על רכוש זה עומד על 0,8–1% משווי השוק. קרקע ממוסה בנפרד. ההטבה החדשה חלה גם על מס רכוש שיש להצהיר עליו בשנת 2026.</p> <p dir="ltr">מרכיב ייחודי במודל הגיאורגי הוא ההגבלה על העלאה חדה של מיסים לאומיים. מנגנון זה מתואר לעיתים כמורטוריום, אך משפטית הוא בנוי אחרת. <a href="https://www.matsne.gov.ge/en/document/view/1405264" rel="external noopener">החוק האורגני ״על חירות כלכלית״</a> דורש משאל עם לצורך הטלת מס לאומי חדש או העלאת הרף העליון של שיעור המס הקיים, למעט מס קנייה (בלו). שינוי שיעור המס בתוך הגבולות שכבר נקבעו אינו דורש משאל עם; הממשלה רשאית גם להעלות מיסים באופן זמני לתקופה של עד שלוש שנים ללא משאל עם. מס רכוש מוסדר בנפרד בקוד המס.</p> <p dir="ltr">עבור בעל נדל״ן, השילוב נראה אטרקטיבי בהרבה משיעור בודד של 20%: 5% על השכרת מגורים, היעדר מס רכישה, פטור משבח לאחר שנתיים של החזקה, רף מוגדל במס רכוש ו<a href="https://taxsummaries.pwc.com/georgia" rel="external noopener">היעדר מס עושר כללי</a>. אין פירוש הדבר אפס מס, אך לאורך מחזור ההחזקה המלא, גאורגיה מתגלה כמקילה משמעותית בהשוואה לצרפת, ספרד או פורטוגל.</p> <h2 dir="ltr">קפריסין ומלטה נוחות יותר בהחזקה השנתית</h2> <p dir="ltr">קפריסין ביטלה את מס הרכוש השנתי הלאומי עוד בשנת 2017. תשלומים מקומיים נותרו, אך אין מקבילה לאומית ל-IFI הצרפתי או למס העושר הספרדי.</p> <p dir="ltr">מכירת נדל״ן בקפריסין חייבת במס רווחי הון בשיעור של <a href="https://taxsummaries.pwc.com/cyprus/individual/other-taxes" rel="external noopener">20%</a>. החל משנת 2026 עודכנו הניכויים לכל החיים ליחידים, ורף ההחזקה העקיפה בנדל״ן באמצעות חברה הורד מ-50% ל-20% משווי המניות. בנוסף, המוכר משלם היטל של 0,4% מסכום העסקה במקרים הקבועים בחוק.</p> <p dir="ltr">במלטה אין מס רכוש שנתי מסורתי ואין מס עושר כללי. במקום מס רווחי הון רגיל, בעת מכירת נדל״ן מקומי חל בדרך כלל מס סופי על מחיר ההעברה. השיעור הסטנדרטי במקרים רבים הוא <a href="https://taxsummaries.pwc.com/malta/corporate/other-taxes" rel="external noopener">8%</a>, ועבור חלק מהנכסים הישנים — 10%; קיימים שיעורים מיוחדים וחריגים.</p> <p dir="ltr">לכן, שורה ריקה בעמודת המס השנתי אינה מעידה על אפס עלויות מיסוי להשקעה.</p> <h2 dir="ltr">שווייץ והולנד מיישמות מודל שונה</h2> <p dir="ltr">בשווייץ, מס העושר הנקי חל ברמת הקנטונים והרשויות המקומיות. אין מס עושר פדרלי. השיעור המרבי המצטבר תלוי מאוד במקום המגורים ונע בקירוב בין <a href="https://taxsummaries.pwc.com/Switzerland" rel="external noopener">0,1% ל-0,87%</a>. נדל״ן נכלל בחישוב העושר, וחובות מנוכים בהתאם לכללים הקבועים.</p> <p dir="ltr">השבח ממכירת נדל״ן שוויצרי ממוסה ברמת הקנטון. לכן שתי השקעות זהות בקנטונים שונים עשויות להניב תוצאות שונות לחלוטין.</p> <p dir="ltr">הולנד אינה מפעילה באופן רשמי מס עושר קלאסי. נכסי השקעה נכללים ב-<a href="https://taxsummaries.pwc.com/netherlands/individual/significant-developments" rel="external noopener">Box 3</a> — מערכת מיסוי על תשואה מחושבת של חסכונות והשקעות. בשנת 2026 רף הפטור האישי עומד על 59,357 אירו, וההכנסה המחושבת ממוסה בשיעור של 36%. מערכת המעבר ממשיכה לפעול בהתאם לפסיקות בית המשפט העליון: הנישום יכול להוכיח תשואה ממשית נמוכה יותר, אם היא נמוכה מזו המחושבת.</p> <p dir="ltr">נדל״ן להשקעה בהולנד מסווג כנכס Box 3 בתרחיש פרטי שכיח. בעת רכישת נכס שאינו מיועד למגורים אישיים, החל משנת 2026 חל מס העברת זכויות בשיעור 8%.</p> <h2 dir="ltr">היכן המשקיע משלם יותר</h2> <p dir="ltr">אין תשובה אחידה לכל אירופה, מכיוון שהתוצאה תלויה בשאלה מה בדיוק משווים.</p> <p dir="ltr">עבור אדם בעל הכנסה אקטיבית גבוהה מאוד, שיעורי המס העליונים הם הגבוהים ביותר בדנמרק, צרפת, אוסטריה, ספרד, בלגיה ופורטוגל. עבור בעל תיק נדל״ן גדול, צרפת וספרד בולטות במיוחד: שם מתווספים למס ההכנסה ומס הנכס גם מנגנוני מיסוי על הון גבוה. שווייץ ממסה עושר נקי מדי שנה ברמה הקנטונלית, ופורטוגל מחילה AIMI נוסף על החזקות נדל״ן גדולות.</p> <p dir="ltr">עבור משקיע פרטי עם אופק השקעה ארוך, גרמניה ואיטליה עשויות להתגלות כמקלות יותר בעת יציאה, הודות לפטורים הניתנים לאחר תקופת החזקה מוגדרת. גאורגיה שייכת למשטרים הקלים יותר: 5% על השכרת מגורים, היעדר מס רכישה, פטור משבח לאחר החזקה של מעל שנתיים ורף חדש של 100 אלף לארי למס רכוש. קפריסין ומלטה נוחות יותר במס הרכוש הלאומי השנתי, אך המכירה נותרת אירוע מס. יוון בולטת בשנת 2026 עם הקפאה זמנית של מס השבח על נדל״ן.</p> <p dir="ltr">לכן, לשאלה ״היכן באירופה המיסים הם הגבוהים ביותר״ יש מספר תשובות נכונות. עבור שכר זוהי קבוצת מדינות אחת, עבור תיק נכסים גדול — קבוצה אחרת, ועבור מכירת נכס לאחר חמש או עשר שנים — קבוצה שלישית.</p> <h2 dir="ltr">תושב ותושב חוץ משלמים אחרת</h2> <p dir="ltr">תושבות מס יכולה לשנות לחלוטין את התמונה. תושב מצהיר בדרך כלל על הכנסותיו מכל העולם ובמדינות מסוימות גם על נכסיו בעולם. תושב חוץ ממוסה בדרך כלל רק על הכנסות ונכסים בתוך המדינה, אך כללי מכירת הנדל״ן עשויים להיות ייחודיים.</p> <p dir="ltr">רובד נוסף נוצר על ידי אמנות למניעת כפל מס. הן קובעות לאיזו מדינה יש זכות למסות את השכירות או השבח, ובאיזה אופן המדינה השנייה מקזזת את המס שכבר שולם.</p> <p dir="ltr">לפיכך, אותה דירה בשווי 500 אלף אירו עשויה להניב תשואה נטו שונה לשני בעלים בעלי אותה שכירות, אם הם תושבי מס של מדינות שונות.</p> <h2 dir="ltr">בעל הנדל״ן נדרש להביא בחשבון את עלות ההחזקה הכוללת</h2> <p dir="ltr">בעת רכישת נכס, אין זה מספיק להשוות את מס ההכנסה או שיעור מס שבח בודד. יש להכניס למודל את מס הרכישה, מס הרכוש השנתי, המס על שכירות, מס עושר אפשרי, תשלומים מוניציפליים ומס בעת מכירה.</p> <p dir="ltr">סכום כולל זה מסביר מדוע אותה תשואה ברוטו בגרמניה, פורטוגל, קפריסין או צרפת מתורגמת לתוצאה נטו שונה בתכלית.</p> <p dir="ltr">לצורך קבלת החלטת השקעה, כדאי לחשב לא את ״המס הנמוך ביותר באירופה״, אלא תרחיש קונקרטי: תושבות המס של הבעלים, מחיר וסוג הנכס, השכירות הצפויה, תקופת ההחזקה ואופן היציאה מההשקעה.</p> <p><a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/consultation/" target="_blank"><b>קבלו ייעוץ בנושא השקעות נדל״ן ממומחי International Investment</b></a></p> <h1>שאלות נפוצות: מיסים באירופה בשנת 2026</h1> <p><b>היכן מסי ההכנסה הם הגבוהים ביותר באירופה?</b></p> <p>מבין מדינות אירופה בהשוואת Tax Foundation, השיעורים המרביים הגבוהים ביותר בשנת 2026 חלים בדנמרק, צרפת, אוסטריה, ספרד, בלגיה ופורטוגל. דמי ביטוח לאומי אינם כלולים בנתון זה.</p> <p><b>באילו מדינות באירופה קיים מס עושר?</b></p> <p>מס עושר נקי קלאסי או קרוב לכך חל בספרד ובשווייץ. בצרפת ה-IFI חל רק על נדל״ן בהיקף גדול. בפורטוגל אין מס עושר נקי כללי, אך נגבה מס AIMI מתיקים גדולים של נדל״ן מסוים.</p> <p><b>היכן אין מס רכוש שנתי לאומי?</b></p> <p>קפריסין ביטלה את מס הרכוש השנתי הלאומי, ובמלטה אין מס רכוש לאומי תקופתי קלאסי. עם זאת, אגרות מקומיות ומיסים בעת רכישה או מכירה נותרו בעינם.</p> <p><b>היכן תקופת החזקה ארוכה מפחיתה את המס בעת מכירה?</b></p> <p>בגרמניה, מכירה פרטית של נדל״ן לאחר יותר מעשר שנות החזקה פטורה בדרך כלל ממס שבח. באיטליה, מכירות פרטיות רבות פטורות לאחר יותר מחמש שנות החזקה.</p> <p><b>האם קיים מס על מכירת נדל״ן ביוון בשנת 2026?</b></p> <p>מיסוי רווחי הון בעת מכירת נדל״ן יווני מושהה עד סוף שנת 2026. מיסים והיטלים אחרים בעסקה ממשיכים לחול.</p> <p><b>האם תושב חוץ משלם אותם מיסים כמו תושב מקומי?</b></p> <p>לא תמיד. תושבים מקומיים ממוסים לרוב על הכנסות ונכסים עולמיים, בעוד תושבי חוץ ממוסים על מקורות ונדל״ן מקומיים. התוצאה תלויה גם באמנות למניעת כפל מס.</p> <p><b>אילו מיסים משלם בעל נדל״ן בגאורגיה?</b></p> <p>עבור יחיד, השכרת מגורים עשויה להיות ממוסה בשיעור 5% ללא ניכויים. שבח חייב במס ממכירת דיור ממוסה אף הוא בשיעור 5%, ולאחר יותר משנתיים של החזקה הוא לרוב פטור. החל מ-30 בספטמבר 2026, רכוש למעט קרקע פטור ממס בהכנסה משפחתית של עד 100 אלף לארי; מעל הרף חל שיעור של 0,8–1% משווי השוק. אין מס רכישה ואין מס בולים.</p> <p><b>האם ניתן להעלות מיסים בגאורגיה ללא משאל עם?</b></p> <p>לא תמיד. לצורך הטלת מס לאומי חדש או העלאת הרף העליון של שיעור המס הקיים נדרש בדרך כלל משאל עם. החריג לכך הוא מס קנייה (בלו); בנוסף, הממשלה יכולה להעלות מיסים זמנית למשך שלוש שנים לכל היותר ללא משאל עם, וניתן לשנות שיעורים בתוך הגבולות שנקבעו מראש. מס רכוש מוסדר בנפרד.</p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>השכרה לטווח קצר באירופה צומחת למרות ההגבלות</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8916-haskara-letvakh-katzar-be-eropa-lemrot-hahagbalot.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8916-haskara-letvakh-katzar-be-eropa-lemrot-hahagbalot.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/real-estate/8916-haskara-letvakh-katzar-be-eropa-lemrot-hahagbalot.html</guid>
<pubDate>Thu, 08 Oct 2026 13:26:20 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<content:encoded><![CDATA[<p>שוק ההשכרה לטווח קצר באירופה ממשיך לצמוח, אף על פי שהדרישות מבעלי הדירות הופכות לקפדניות יותר. ברבעון השני של שנת 2026 הוזמנו כמעט 259 מיליון לינות באיחוד האירופי דרך Airbnb, Booking ו-Expedia. במקביל נכנסו לתוקף כללים כלל-אירופיים חדשים לשיתוף נתונים, וערים שונות מקצרות את תקופות ההשכרה המותרות ומחמירות את תנאי הרישוי.</p>n<h2><b>כמעט 259 מיליון לינות ברבעון אחד</b></h2>n<p>בין אפריל ליוני 2026 תיירים שהו 258.8 מיליון לינות ב<a href="https://ec.europa.eu/eurostat/en/web/products-eurostat-news/w/ddn-20261002-1" target="_blank" rel="noopener external">דירות נופש באירופה</a> שהוזמנו דרך Airbnb, Booking ו-Expedia. נתון זה גבוה ב-5.3% מזה של הרבעון השני של 2025, וב-23.9% יותר מהתקופה המקבילה ב-2024. בתוך שנתיים גדל ההיקף ב-50 מיליון לינות.</p>n<p>הצמיחה נמשכת לאחר שנת שיא ב-2025: דרך שלוש הפלטפורמות הגדולות ב<a href="https://ec.europa.eu/eurostat/en/web/products-eurostat-news/w/ddn-20260401-1" target="_blank" rel="noopener external">איחוד האירופי</a> הוזמנו 951.6 מיליון לינות — עלייה של 11.4% לעומת 2024 ו-32.4% מעל לנתוני 2023.</p>n<p>נתוני Eurostat האזוריים מתפרסמים בעיכוב מסוים בהשוואה לנתונים הלאומיים. ברבעון הראשון של 2026 השווקים המובילים היו האיים הקנריים וחבל Rhône-Alpes בצרפת — עם 8.8 מיליון לינות בכל אחד. אנדלוסיה תפסה את המקום השלישי עם 8.3 מיליון. מתוך עשרת האזורים הפופולריים ביותר, חמישה היו בספרד, שלושה בצרפת ושניים באיטליה.</p>n<p>מספרים אלה מצביעים על ביקוש יציב, אך אינם מובילים למסקנה שההגבלות עצמן תורמות לעלייתו או לחלופין בולמות אותו. הסטטיסטיקה מודדת את מספר הלינות בנכסים שהוזמנו באמצעות הפלטפורמות, ויש לבחון אותה בנפרד משינויי הרגולציה.</p>n<h2><b>השכרה לטווח קצר באירופה</b></h2>n<p>התחום כבר הפך לחלק מהותי מהיצע התיירות האירופי. לפי הערכת הנציבות האירופית, <a href="https://single-market-economy.ec.europa.eu/news/new-rules-bring-increased-transparency-short-term-rentals-sector-2026-05-20_en" target="_blank" rel="noopener external">השכרה לטווח קצר</a> מספקת כרבע מכלל היצע אירוח התיירים באיחוד האירופי. ההתפתחות המהירה של הפלטפורמות המקוונות הרחיבה את ההזדמנויות עבור בעלי נכסים פרטיים, אך בד בבד הגבירה את הלחץ על שוקי הדיור בערים המתמודדות עם מחסור בדיור בר-השגה ותנועת תיירות ערה.</p>n<p>עם זאת, העלייה במספר הלינות אינה מעידה בהכרח על הרחבת ההיצע. בערים עם חוקים מחמירים, נכס חדש עשוי לדרוש רישום, היתר מיוחד או שינוי ייעוד הנכס, ובאזורים מסוימים ההשכרה מוגבלת לשבועות בודדים בשנה. האפשרות להיכנס לשוק תלויה כיום לא רק באטרקטיביות התיירותית של המיקום, אלא יותר ויותר בדרישות העירוניות.</p>n<h2><b>כללים חדשים לפלטפורמות נכנסו לתוקף באיחוד האירופי</b></h2>n<p>החל מ-20 במאי 2026 מיושמת תקנת האיחוד האירופי 2024/1028 בדבר איסוף והעברת נתונים על השכרה לטווח קצר. התקנה אינה קובעת <a href="https://eur-lex.europa.eu/eli/reg/2024/1028/oj" target="_blank" rel="noopener external">מגבלת השכרה</a> אחידה לכל רחבי אירופה ואינה אוסרת על פעילותן של Airbnb או פלטפורמות אחרות. המסמך מגדיר כללים משותפים לשיתוף מידע בין הפלטפורמות לרשויות.</p>n<p>באזורים שבהם חלה חובת רישום להשכרה לטווח קצר, הפלטפורמות מחויבות להבטיח את השימוש במספר הרישום של הנכס ולהעביר לרשויות נתונים על הפעילות. התקנה שומרת למדינות, למחוזות ולעיריות את הזכות להסדיר בעצמן את הגישה לשוק, את השימוש בנדל״ן ואת מדיניות הדיור. כתוצאה מכך, הדרישות הכלל-אירופיות מגבירות את שקיפות השוק, בעוד שתנאי ההשכרה בפועל עדיין שונים מהותית מעיר לעיר.</p>n<h2><b>השכרת דירות בפריז: מגבלה של 90 ימים</b></h2>n<p><a href="https://www.paris.fr/pages/meubles-touristiques-3637" target="_blank" rel="noopener external">בפריז</a>, החל מ-1 בינואר 2025 מותר להשכיר מקום מגורים עיקרי לתיירים עד 90 ימים בשנה בלבד במקום 120 בעבר. יש לרשום את הנכס ולציין את המספר שהתקבל במודעה. עבור דירות שאינן משמשות כמקום מגוריו העיקרי של הבעלים חלות דרישות נוספות, כולל היתרים לשינוי ייעוד הנכס.</p>n<p>העירייה מסבירה את הקשחת הכללים בהשפעת ההשכרה לתיירות על שוק הדיור הרגיל. על פי נתוני העירייה, בספטמבר 2024 היו רשומים <a href="https://www.paris.fr/pages/les-temps-forts-du-conseil-de-paris-de-decembre-2024-29622" target="_blank" rel="noopener external">בפריז</a> יותר מ-95,000 נכסים להשכרה לטווח קצר, מתוכם למעלה מ-78,000 הוצהרו כמקום מגוריו העיקרי של הבעלים.</p>n<h2><b>מגבלות באמסטרדם</b></h2>n<p><a href="https://www.amsterdam.nl/en/housing/holiday-rentals/holiday-rental-permit/" target="_blank" rel="noopener external">באמסטרדם</a> נדרשים מספר רישום והיתר כדי להשכיר דירה לתיירות. הבעלים או השוכר חייב להתגורר בעצמו בכתובת זו, ונדרש להצהיר מראש על כל תקופת השכרה. ברוב השכונות מותר להשכיר דירה לתיירים עד 30 לילות בשנה קלנדרית.</p>n<p>החל מ-1 באפריל 2026 חלה מגבלה מחמירה יותר בשמונה אזורים במרכז העיר וב-De Pijp — מקסימום <a href="https://www.amsterdam.nl/en/housing/holiday-rentals/holiday-rental-permit/holiday-rentals-centrum-pijp/" target="_blank" rel="noopener external">15 לילות בשנה</a>. המגבלה חלה, בין היתר, על Jordaan, Oude Pijp וחלקים ממרכז העיר ההיסטורי.</p>n<p><a href="https://www.amsterdam.nl/en/news/holiday-rentals-helmersbuurt/" target="_blank" rel="noopener external">אמסטרדם</a> כבר בוחנת הרחבה נוספת של אזור זה. באוקטובר 2026 הציעה העירייה להפחית מ-1 בינואר 2027 את משך ההשכרה המותר מ-30 ל-15 לילות גם ב-Helmersbuurt. אם ההחלטה תאושר, השכונה תהיה התשיעית בעיר עם מגבלה כזו. הדיון בהצעה יימשך עד 8 בנובמבר.</p>n<h2><b>ברצלונה תוריד מהשוק 10,000 דירות</b></h2>n<p><a href="https://ajuntament.barcelona.cat/agenda2030/sites/default/files/2025-10/VLR_2024_2025_Agenda_2030_Barcelona-EN.pdf" target="_blank" rel="noopener external">ברצלונה </a>הרחיקה לכת אף יותר והחליטה שלא לחדש את הרישיונות הקיימים לדירות נופש. העירייה מתכוונת להחיל תקנות אזוריות המגבילות את תוקפם של ההיתרים הנוכחיים לחמש שנים. עד סוף שנת 2028 יותר מ-10,000 נכסים צפויים לחזור למאגר הדיור הרגיל.</p>n<p>עבור משקיעים גישה כזו אינה מסתכמת עוד בהוצאות רישוי נוספות. אם לא ניתן לחדש את הרישיון, משתנה מודל השימוש בנכס כולו: נכס שנרכש להשכרה יומית ייאלץ לעבור למסלול של השכרה לטווח ארוך, לשמש למגורים עצמיים או להימכר.</p>n<h2><b>תשואת השקעות במגורים באירופה</b></h2>n<p>כמעט 259 מיליון לינות ברבעון מאשרות את הביקוש הגבוה לאירוח לטווח קצר. עם זאת, חישוב התשואה הפוטנציאלית למשקיע הופך למורכב יותר. מלבד מחיר הרכישה, המחיר הממוצע ללילה ושיעור התפוסה, יש לקחת בחשבון את מספר ימי ההשכרה המותרים, קיומו של רישיון או רישום, מיסי תיירות ומיסים נוספים, עמלות פלטפורמות, עלויות ניהול, ניקיון, חשבונות שוטפים ותקופות שבהן הנכס עומד ריק.</p>n<p>ההבדלים בין הערים יכולים לשנות לחלוטין את המודל הפיננסי. באמסטרדם, נכס באזור עם מגבלה של 15 לילות אינו יכול להימדד באותה נוסחה כמו דירה במיקום שבו השכרה לתיירים מותרת כמעט כל השנה. בברצלונה, סיכון מרכזי הוא פקיעת תוקפו של רישיון התיירות, ובפריז יש להביא בחשבון את מעמד הנכס ואת האפשרות החוקית להשתמש בו להשכרה לטווח קצר.</p>n<p>עבור רוכשי נדל״ן, בדיקת הנאותות המשפטית הופכת לחלק בלתי נפרד מחישוב התשואה עוד לפני ביצוע העסקה. תנועת תיירים ערה היא גורם חשוב, אך לא פחות מכך חשובים הכללים של הבניין, השכונה והעיר הספציפיים, שכן הם אלה שקובעים כמה לילות בשנה יוכל הנכס לייצר הכנסה ואילו הוצאות יש לקזז מההכנסות.</p>n<h2><b>אופקים למשקיעים באירופה</b></h2>n<p>אנליסטים של International Investment מציינים כי שוק ההשכרה לטווח קצר באירופה נכנס לשלב בוגר יותר בהתפתחותו. הגידול בביקוש התיירותי שומר על האטרקטיביות של התחום, אך מודל הרווח עצמו נעשה פחות אוניברסלי: התוצאה תלויה יותר ויותר בתחום השיפוט הספציפי, במבנה הנכס ובעמידות האסטרטגיה הנבחרת מול שינויי רגולציה.</p>n<p>היתרון התחרותי כבר אינו התשואה המרבית הנוכחית, אלא יכולתה של ההשקעה לשמור על יעילות כלכלית בתרחישים שונים. נכסים שניתן להסב ללא הפסדים משמעותיים מהשכרה לטווח קצר להשכרה לטווח ארוך או לייעד למכירה חוזרת, נראים יציבים יותר מנדל״ן שהכלכלה שלו נשענת כולה על אירוח יומי.</p>n<p>ההבדלים בין השווקים באירופה צפויים להעמיק. באזורי שיפוט עם רגולציה גמישה יותר, השכרה לטווח קצר תשמור על הפוטנציאל שלה כמודל השקעה עצמאי, בעוד שהחמרת ההגבלות תפחית את מקומה ותגביר את חשיבותם של תרחישי שימוש חלופיים בנדל״ן. עבור משקיעים, הדבר מעלה את חשיבותם של יציבות המיקום הספציפי והיכולת להתאים את האסטרטגיה לשינויי הכללים.</p>n<p><a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/consultation/" target="_blank"><b>קבלו ייעוץ בנושא השקעות בנדל״ן ממומחי International Investment</b></a></p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>האינפלציה בצרפת האיצה ל-3.4%</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/france/8886-ha-inflatsya-be-tsarfat-heitsa-le-shelosh-ve-arba.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/france/8886-ha-inflatsya-be-tsarfat-heitsa-le-shelosh-ve-arba.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/france/8886-ha-inflatsya-be-tsarfat-heitsa-le-shelosh-ve-arba.html</guid>
<pubDate>Thu, 01 Oct 2026 10:40:55 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<content:encoded><![CDATA[<p><strong>האינפלציה בצרפת האיצה באופן ניכר בספטמבר 2026. מדד המחירים לצרכן ההרמוני, המשמש להשוואה בין מדינות האיחוד האירופי, עלה ב-3.4% בחישוב שנתי לאחר 2.6% באוגוסט. מדד המחירים לצרכן הלאומי עלה ב-3.0% לעומת 2.4% בחודש הקודם. המקור העיקרי לעלייה נותר האנרגיה, אך התייקרות מהירה יותר נרשמה גם בשירותים ובמוצרי המזון.</strong></p> <h2>האינפלציה בצרפת עקפה את התחזיות</h2> <p>עליית המחירים בספטמבר הייתה חדה מתחזיות השוק. מדד המחירים לצרכן הלאומי עלה ב-3.0% בחישוב שנתי לעומת תחזית של כ-2.8%. המדד ההרמוני, המחושב לפי מתודולוגיה אחידה של האיחוד האירופי, עלה ל-3.4% והגיע לשיא של יותר משנתיים. סוכנות Bloomberg קושרת את ההאצה החדה בראש ובראשונה להתייקרות הנפט והגז הטבעי.</p> <p>הפער בין שני המדדים נובע מהבדלי מתודולוגיה. המדד הלאומי מותאם למבנה הוצאות הצריכה בצרפת, בעוד שהמדד ההרמוני מיועד להשוואת האינפלציה בין מדינות האיחוד האירופי. בין היתר, המדדים משקללים באופן שונה את הוצאות הבריאות: המדד ההרמוני מתבסס על מחירים לאחר החזרים ממערכת הביטוח הלאומי, ואילו המדד הלאומי מחשב אותם לפניהם.</p> <p>הנתונים הסופיים לחודש ספטמבר צפויים להתפרסם ב-15 באוקטובר.</p> <h2>מחירי האנרגיה זינקו ביותר מ-20%</h2> <p>המקור העיקרי להאצה היה משאבי האנרגיה. בספטמבר עלותם זינקה ב-21.2% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 16.7% באוגוסט. ההאצה נובעת בעיקר מתזקיקי נפט ומגז. מחירי השירותים עלו ב-2.2% לאחר 1.9%, ואינפלציית המזון הגיעה ל-1.5% לעומת 1.1% בחודש הקודם. מוצרים טריים התייקרו ב-9.9%, ואילו מוצרי התעשייה נותרו נמוכים ב-0.3% מרמתם בשנה שעברה.</p> <p>עוד באוגוסט התמונה הכללית הייתה רגועה בהרבה. באותה עת עמדה האינפלציה הלאומית על 2.4%, והאנרגיה התייקרה ב-16.7%. במהלך החודש עלה רכיב האנרגיה ב-3.4%, ובתוכו מוצרי הנפט ב-5.6%. המכון הלאומי לסטטיסטיקה ולמחקרים כלכליים של צרפת ציין כי האנרגיה היא שסיפקה את עיקר ההאצה במדד השנתי.</p> <p>עבור הכלכלה הצרפתית, עלייה מהירה כזו בעלויות האנרגיה אינה משפיעה רק על חשבונות משקי הבית. דלק, גז וחשמל נכללים בהוצאות התחבורה, התעשייה, המסחר, המלונאות ותחזוקת הנדל״ן. ככל שמחירי האנרגיה הגבוהים נמשכים זמן רב יותר, כך גוברת ההסתברות לגלגולם ההדרגתי אל מוצרים ושירותים אחרים.</p> <h2>גם השירותים והמזון מתייקרים מהר יותר</h2> <p>הסטטיסטיקה של ספטמבר מצביעה על כך שלחצי המחירים כבר אינם מוגבלים לתחום האנרגיה בלבד. קצב עליית מחירי השירותים האיץ ל-2.2%, ושל המזון ל-1.5%. שינוי בולט במיוחד נרשם במחירי המוצרים הטריים, שזינקו בכמעט 10% בתוך שנה.</p> <p>לצד זאת, מוצרי התעשייה נותרו הקטגוריה הגדולה היחידה שהציגה מגמה שלילית. מחיריהם ירדו ב-0.3% בחישוב שנתי לאחר ירידה של 0.4% באוגוסט. מוצרי הטבק התייקרו ב-3.3%.</p> <p>העלייה במחירי השירותים קריטית במיוחד להערכת המשך האינפלציה. בשונה ממחירי הנפט והגז, שציטוטיהם עשויים להשתנות במהירות, מחירי השירותים תלויים יותר בגורמים מקומיים — שכר, שכירות, הוצאות שוטפות ועלויות עסקיות. לפיכך, התבססות של אינפלציה גבוהה יותר במגזר זה עשויה להפוך את עליית המחירים הכוללת לעיקשת יותר.</p> <h2>במהלך החודש נרשמה ירידת מחירים</h2> <p>ההאצה השנתית התרחשה במקביל לירידה במחירי הצריכה בהשוואה לאוגוסט. המדד הלאומי ירד ב-0.3% בחודש לאחר עלייה של 0.7%, והמדד ההרמוני ירד ב-0.4%.</p> <p>הסיבה העיקרית לכך נעוצה בסיומה של עונת התיירות. בסתיו חלה ירידה עונתית מסורתית במחירי התחבורה והאירוח. בספטמבר קיזזה השפעה זו חלקית את המשך התייקרות האנרגיה.</p> <p>המגמות המנוגדות בין הנתון החודשי לשנתי אינן סותרות זו את זו. המדד החודשי משווה את המחירים לאוגוסט 2026, ואילו המדד השנתי משווה אותם לספטמבר 2025, כאשר מוצרי האנרגיה היו זולים באופן משמעותי.</p> <p>לכן, לצורך הערכת עמידותו של הזינוק הנוכחי, נודעת חשיבות רבה לנתוני החודשים הבאים. התייצבות במחירי הנפט והגז עשויה לצמצם במהירות את תרומת האנרגיה למדד. אם התייקרות התשומות תמשיך לזלוג לשירותים ולמזון, ירידת האינפלציה הכוללת תארך זמן רב יותר.</p> <h2>האינפלציה מאיצה מתחילת הקיץ</h2> <p>חודש ספטמבר המשיך את המגמה שהחלה להסתמן בקיץ. האינפלציה הלאומית עמדה על 1.8% ביוני, 2.1% ביולי, 2.4% באוגוסט ו-3.0% בספטמבר.</p> <p>המדד ההרמוני עלה מ-2.0% ביוני ל-2.4% ביולי והמשיך לעלות בחודשים שלאחר מכן. השינוי החד בולט במיוחד בהשוואה לשנת 2025, שבה נותרה צרפת במשך תקופה מסוימת כאחת ממדינות גוש האירו עם עליות המחירים המתונות ביותר.</p> <p>ההאצה מתרחשת גם באיחוד המוניטרי בכללותו. לפי הנתונים הסופיים של Eurostat, האינפלציה בגוש האירו באוגוסט הגיעה ל-3.2% לעומת 2.9% ביולי ו-2.0% שנה קודם לכן. האנרגיה התייקרה ב-14.3%, והשירותים ב-3.0%. השירותים תרמו 1.43 נקודות אחוז לאינפלציה הכוללת, והאנרגיה תרמה 1.29 נקודות נוספות.</p> <p>האומדן המקדמי של האינפלציה בגוש האירו לספטמבר צפוי להראות עד כמה הזינוק הצרפתי תואם את הדינמיקה בכלכלות הגדולות האחרות באיחוד המוניטרי.</p> <h2>בנק צרפת צופה האטה לאחר 2026</h2> <p>בנק צרפת צופה כי בממוצע של שנת 2026 תעמוד האינפלציה ההרמונית על 2.3% לעומת 0.9% ב-2025. בשנת 2027 אמור המדד לרדת ל-1.9%, וב-2028 ל-1.6%. הרגולטור מייחס את הלחץ הנוכחי בעיקר למשק האנרגיה, כולל מחירי הנפט והגז ומרווחי הזיקוק הגבוהים. אינפלציית הליבה, ללא אנרגיה ומזון, צפויה לעמוד על 1.6% ב-2026, אך עלולה לעלות ל-2.3% ב-2027 בשל זליגת זעזוע האנרגיה הקודם אל מחירים אחרים.</p> <p>זהו אחד הסיכונים המרכזיים לכלכלת צרפת. אם עלויות האנרגיה הגבוהות יישמרו לאורך זמן מספק, החברות יגלגלו אותן בהדרגה למחירי ההובלה, הייצור, האחסון, החימום ושירותים נוספים.</p> <p>מחירי המזון מושפעים בנוסף מתנאי מזג האוויר. השירות הסטטיסטי הצרפתי מעריך כי גל החום בקיץ 2026 עלול להפחית את הצמיחה הכלכלית השנתית בכ-0.1 נקודת אחוז, בעיקר דרך ענף החקלאות, ובמקביל לתמוך במחיריהם של ירקות מסוימים.</p> <h2>ה-ECB כבר העלה את הריביות</h2> <p>העלייה באינפלציה בצרפת מגיעה בעקבות הידוק נוסף של המדיניות המוניטרית. הבנק המרכזי האירופי העלה ב-10 בספטמבר את כל שלוש הריביות העיקריות ב-0.25 נקודת אחוז. החל מ-16 בספטמבר עומדת ריבית הפיקדונות על 2.50%, ריבית המימון מחדש על 2.65%, וריבית ההלוואות השוליות על 2.90%.</p> <p>ה-ECB צופה אינפלציה ממוצעת בגוש האירו של 3.0% ב-2026, 2.5% ב-2027 ו-2.1% ב-2028. הרגולטור מדגיש כי החלטות עתידיות יהיו תלויות בנתונים שיזרמו ולא ייקבעו מראש לפי תוואי ריבית מוגדר.</p> <p>הנתונים מצרפת אינם קובעים לבדם את החלטות ה-ECB, שכן המדיניות המוניטרית נקבעת עבור כלל גוש האירו. עם זאת, צרפת נותרה הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד המוניטרי, ולכן האצה חדה כזו מהווה מרכיב מרכזי בתמונת האינפלציה הכוללת.</p> <h2>כלכלת צרפת כמעט אינה צומחת</h2> <p>האצת המחירים מתרחשת על רקע פעילות עסקית חלשה. ברבעון השני של 2026 התוצר המקומי הגולמי של צרפת נותר ללא שינוי לעומת הרבעון הקודם, לאחר התכווצות של 0.2% בשלושת החודשים הראשונים של השנה. האבטלה ברבעון השני הגיעה ל-8.3%, מדד אמון משקי הבית בספטמבר עמד על 86 נקודות, ומדד האקלים העסקי על 96.</p> <p>הבנק המרכזי צופה צמיחה של 0.4% בלבד בכלכלת צרפת בסיכום שנת 2026, 0.9% ב-2027 ו-1.2% ב-2028. השקעות המגזר הפרטי צפויות להיות מוגבלות בשל תנאי מימון נוקשים ואי-ודאות במדיניות התקציבית.</p> <p>כך נכנסת צרפת אל עונת הסתיו עם שילוב של צמיחה כלכלית רפה ולחצי מחירים גוברים. עבור משקי הבית המשמעות היא פגיעה נוספת בכוח הקנייה, ועבור המגזר העסקי — עלייה בהוצאות לצד אשראי יקר.</p> <h2>הכסף היקר מכביד על שוק הנדל״ן</h2> <p>עבור שוק הנדל״ן, ההשלכה המרכזית של האינפלציה הגבוהה נותרת עלות המימון. ככל שעליית המחירים חורגת מיעד ה-2% של ה-ECB לאורך זמן רב יותר, כך גובר הסיכון ששיעורי הריבית יישארו ברמות מוגבהות.</p> <p>עבור רוכשי דירות המשמעות היא משכנתאות יקרות יותר והיקף אשראי נגיש נמוך יותר. יזמים נאלצים להתמודד עם עלויות גבוהות של מימון בנייה ומחזור חובות. בשוק ההשקעות, עליית תשואות האג״ח דוחפת את רוכשי הנדל״ן לדרוש תשואה גבוהה יותר על הנכסים.</p> <p>גורם האנרגיה מגדיל עוד יותר את הוצאות התחזוקה והתפעול. המבנים הפגיעים ביותר הם אלה בעלי יעילות אנרגטית נמוכה, שכן התייקרות החימום והחשמל מרחיבה את פער העלויות בין נכסים חדשים למלאי מבנים מיושן.</p> <p>כפי שמדווחים מומחי International Investment, נתוני ספטמבר אינם מעידים עדיין על התחממות יתר רוחבית של כלכלת צרפת: מקור ההאצה העיקרי נותר האנרגיה, ובהשוואה לאוגוסט מחירי הצריכה אף רשמו ירידה. הסיכון טמון במקום אחר — התייקרות הנפט והגז מחלחלת בהדרגה אל השירותים והמזון. אם מגמה זו תתבסס, עלויות האשראי הגבוהות עלולות להישמר זמן רב יותר, והתאוששות שוק הנדל״ן תוגבל בשל מימון יקר ולחץ על תשואות הנכסים.</p> <h2>FAQ</h2> <p>מהו שיעור האינפלציה בצרפת בספטמבר 2026?</p> <p>מדד המחירים לצרכן הלאומי עלה ב-3.0% בחישוב שנתי. המדד ההרמוני, המשמש להשוואה בין מדינות האיחוד האירופי, הגיע ל-3.4%. מדובר בנתונים מקדמיים.</p> <p>מדוע האיצה האינפלציה בצרפת?</p> <p>הגורם המרכזי היה זינוק של 21.2% במחירי האנרגיה בתוך שנה. במקביל נרשמה האצה בהתייקרות השירותים ומוצרי המזון.</p> <p>בכמה עלו מחירי המזון?</p> <p>אינפלציית המזון הכוללת הגיעה ל-1.5%, כאשר מחירי המוצרים הטריים זינקו ב-9.9% בחישוב שנתי.</p> <p>מדוע ירדו המחירים בחישוב חודשי לצד עלייה באינפלציה השנתית?</p> <p>בספטמבר, עם תום עונת הקיץ, נרשמה הוזלה במחירי התחבורה והאירוח. המדד השנתי עלה במקביל בשל ההשוואה לספטמבר 2025, אז מחירי האנרגיה היו נמוכים בהרבה.</p> <p>מה ההבדל בין הנתונים 3.0% ו-3.4%?</p> <p>3.0% הוא מדד המחירים לצרכן הלאומי. 3.4% הוא המדד ההרמוני, המחושב לפי המתודולוגיה האחידה של האיחוד האירופי.</p> <p>כיצד משפיעה האינפלציה על שוק הנדל״ן בצרפת?</p> <p>אינפלציה גבוהה עלולה להשאיר את עלויות האשראי ברמה מוגבהת לזמן ממושך יותר. הדבר מייקר את עלויות המשכנתאות, את מימון הבנייה ואת מחזור החוב בנדל״ן מסחרי.</p> <p>מתי יפורסמו הנתונים הסופיים?</p> <p>הנתונים הסטטיסטיים הסופיים לספטמבר צפויים להתפרסם ב-15 באוקטובר 2026.</p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>מחירי הדיור באיחוד האירופי עלו ב-5,1%: היכן המחירים מזנקים הכי מהר</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8874-mehiri-hadiyur-be-iud-haeropi-alu-5-1.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8874-mehiri-hadiyur-be-iud-haeropi-alu-5-1.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/real-estate/8874-mehiri-hadiyur-be-iud-haeropi-alu-5-1.html</guid>
<pubDate>Tue, 29 Sep 2026 09:00:05 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/evropa-prajs.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/evropa-prajs1.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/europe_housing_prices_q1_2026.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/europe_gross_rental_yields_2026.webp" type="image/webp" />
<content:encoded><![CDATA[<p><b>שוק הדיור באירופה ממשיך להתאושש לאחר התיקון של השנים האחרונות. ברבעון הראשון של 2026 <a href="https://ec.europa.eu/eurostat/web/products-euro-indicators/w/2-02072026-bp" target="_blank" rel="noopener external">מחירי הדיור באיחוד האירופי</a> עלו ב-5,1% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2025, כך מדווח Eurostat. הפער בין המדינות הופך לבולט יותר, בעוד שמחירי השכירות מתייקרים באופן כללי בקצב איטי יותר.</b></p>n<h2><b>דינמיקת מחירי הנדל״ן באירופה</b></h2>n<p>ברבעון הראשון של 2022 הגיע השוק לשיא הצמיחה: מחירי הדיור עלו ב-10,7% באיחוד האירופי וב-10% בגוש האירו ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. לאחר מכן, העלאות הריבית והחמרת תנאי האשראי ציננו את הביקוש. עד לרבעון הרביעי של 2023 הואטה עליית המחירים באיחוד האירופי ל-0,2%, ובגוש האירו ירדו מחירי הנדל״ן ב-1,2% לאורך 12 חודשים.</p>n<p>נקודת המפנה נרשמה ב-2024: כבר בינואר-מרץ עלו מחירי הדיור באיחוד האירופי ב-1,3%, ובגוש האירו ירדו ב-0,4%, וברבעון הרביעי הגיעו המדדים ל-4,9% ו-4,2% בהתאמה. בתחילת 2025 עלו המחירים ב-5,8% באיחוד האירופי וב-5,5% בגוש האירו. לקראת סוף דצמבר התמתנו הנתונים ל-5,4% ו-5,1%, וב-2026 — ל-5,1% ו-4,7%. בחודשים ינואר-מרץ התייקר הנדל״ן ב-1,2% וב-1% בהתאמה.</p>n<p>מחירי <a href="https://ec.europa.eu/eurostat/de/web/products-eurostat-news/w/ddn-20260702-2" target="_blank" rel="noopener external">השכירות באירופה</a> עולים לאט יותר ממחירי הדיור לרכישה. ברבעון הראשון של 2026 הם היו גבוהים באיחוד האירופי ב-3% לעומת התקופה המקבילה ב-2025, בעוד ששוויו של הנדל״ן עלה ב-5,1%. בהשוואה לאוקטובר-דצמבר עלתה השכירות ב-0,7%, ומחירי הדיור עלו ב-1,2%. כך, מחירי הדיור עלו מהר יותר מדמי השכירות הן בחישוב של 12 חודשים והן בחישוב רבעוני.</p>n<p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/evropa-prajs.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p>n<h2><b>היכן מחירי הדיור באיחוד האירופי עלו הכי הרבה</b></h2>n<p>בינואר-מרץ 2026 עלו מחירי הדיור ב-25 ממדינות האיחוד האירופי שלגביהן קיימים נתונים ב-Eurostat. במקום הראשון ניצבת פורטוגל — עם עלייה של 17,8% ב-12 חודשים ושל 3,8% בשלושה חודשים. בבולגריה הגיעה העלייה השנתית ל-14,8%, וברבעון ל-6,2%, הנתון הגבוה ביותר לתקופה זו באיחוד האירופי. בסלובקיה נרשמה עלייה של 14,4% ו-3,6% בהתאמה, ובקרואטיה — 14,3% ו-3,3%.</p>n<p>בספרד עלו מחירי הדיור ב-12,8% במונחים שנתיים וב-3,5% בשלושה חודשים. בליטא עמדו הנתונים המקבילים על 11,9% ו-3,3%. אסטוניה לא נכנסה לקבוצת המדינות עם דינמיקה שנתית דו-ספרתית, אך בין ינואר למרץ עלו המחירים בה ב-3,4%. בהונגריה הדיור יקר ב-11,2% בהשוואה לשנה שעברה, אך ברבעון הראשון ירד ב-0,5%. בלטביה עלו המחירים ב-10,9% לאורך 12 חודשים, ובצ׳כיה — ב-10%.</p>n<p>בשווקים הגדולים של מערב אירופה הקצב נמוך בהרבה. גרמניה הוסיפה 1,4% בשנה. בצרפת הוגבלה העלייה השנתית ל-0,1%, ובין ינואר למרץ ירדו המחירים ב-0,6%. איטליה והולנד הציגו תוצאה זהה לשנה — 5,2%, ואוסטריה — 4,2%. בבלגיה נרשמה ירידה של 0,8% ברבעון. פינלנד הייתה המדינה היחידה באיחוד האירופי שבה הדיור הוזל לעומת 2025 — ב-2%. מינואר עד מרץ ירדו המחירים בעוד 0,8%.</p>n<p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/evropa-prajs1.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p>n<h2><b>כמה עולה דיור במדינות אירופה</b></h2>n<p>ב<a href="https://edito.seloger.com/locaux-pros/points-marche/printemps-de-l-immobilier-augmenter-pouvoir-d-achat-attendre-une-baisse" target="_blank" rel="noopener external">צרפת</a> נכון ל-1 במרץ 2026 עמד מחיר מ״ר על €3,124. בפריז הגיע המחיר ל-€9,739 — יותר מפי שלושה מהממוצע הארצי. ב<a href="https://nbs.sk/komentare/rast-cien-nehnutelnosti-zostava-na-zaciatku-roka-2026-solidny/" target="_blank" rel="noopener external">סלובקיה</a> נדרשו ברבעון הראשון €3,005 למ״ר. עבור דירות הגיע הנתון ל-€3,378, ועבור בתים פרטיים — ל-€2,118. ב<a href="https://pxdata.stat.fi/PxWeb/pxweb/en/StatFin/StatFin__ashi/statfin_ashi_pxt_13mp.px/" target="_blank" rel="noopener external">פינלנד</a> נמכר דיור יד שנייה בינואר-מרץ במחיר של €2,483: בבנייני מגורים הגיע המחיר ל-€2,710, ובבתי טאונהאוס — ל-€2,056.</p>n<p>ב<a href="https://www.registradores.org/documents/d/guest/eri-2026_1t" target="_blank" rel="noopener external">ספרד</a> עסקאות שנרשמו נסגרו לפי חישוב של €2,429 למ״ר. דירות מקבלן עלו €2,655, ונכסים מיד שנייה — €2,366. ב<a href="https://jornaleconomico.sapo.pt/noticias/precos-das-casas-subiram-para-198-no-primeiro-trimestre/" target="_blank" rel="noopener external">פורטוגל</a> המחיר החציוני של דירות שנמכרו ברבעון הראשון הגיע ל-€2,337 למ״ר. ב<a href="https://www.immobiliare.it/info/ufficio-stampa/2026/mercato-immobiliare-nei-primi-tre-mesi-dell-anno-crescono-ancora-prezzi-di-vendita-e-canoni-2798/" target="_blank" rel="noopener external">איטליה</a> ביקשו €2,179 למ״ר. בערים הגדולות היה הנדל״ן יקר משמעותית: €5,645 במילאנו, €4,733 בפירנצה ו-€3,758 ברומא. במילאנו מחיר מ״ר היה יקר פי 2,6 מהממוצע הארצי.</p>n<p>הנתונים ממחישים פער מחירים משמעותי בתוך שווקים מסוימים. בפריז מחיר מ״ר היה גבוה ביותר מפי שלושה מהממוצע בצרפת, ובמילאנו חרג מהממוצע הארצי של איטליה פי 2,6. ההבדל בולט גם בין המגזרים: בספרד דירות מקבלן היו יקרות ב-12,2% מדיור יד שנייה, ובסלובקיה דירות היו יקרות בכמעט 60% מבתים פרטיים.</p>n<p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/europe_housing_prices_q1_2026.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p>n<h2><b>מה המשמעות עבור המשקיעים</b></h2>n<p>הדיור האירופי נותר נכס יקר עם רף כניסה גבוה יחסית. ברמת מחירים של כמה אלפי אירו למ״ר, רכישת נכס דורשת הון משמעותי, בעוד שתשואת השכירות במדינות רבות נותרת מתונה. על פי נתוני <a href="https://www.globalpropertyguide.com/rental-yields" target="_blank" rel="noopener external">Global Property Guide</a> התשואה הגולמית באוסטריה עומדת על 3,31%, בצ׳כיה — 3,37%, בקרואטיה — 4,21% ובבולגריה — 4,27%. בפורטוגל היא מגיעה ל-4,29%, בצרפת — 4,84%, ובספרד — 5,54%. החישוב אינו לוקח בחשבון מיסים, תחזוקת הנכס והוצאות נוספות של הבעלים, ולכן התשואה נטו נמוכה בכמה אחוזים.</p>n<p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/europe_gross_rental_yields_2026.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p>n<p>התחזיות לענף קשורות בעיקר בהיצע המוגבל. היקף הבנייה החדשה נותר בלתי מספיק, מה שתומך בביקוש לדיור קיים ולהשכרה. חברת <a href="https://www.cbre.com/insights/books/european-real-estate-market-outlook-midyear-review-2026/living" target="_blank" rel="noopener external">CBRE</a> העלתה את תחזית עליית מחירי השכירות במגזר המגורים מרובי המשפחות באירופה לשנת 2026 מ-2,4% ל-3,9%. עם זאת, עליית מחירי השכירות בשוק אינה מתבטאת תמיד במלואה בהכנסות הבעלים עקב רגולציה ותנאי חוזים.</p>n<p>שיעורי הריבית הגבוהים נותרים אחד הגורמים המרסנים. ב-CBRE צופים כי ב-2026 תמלא ההכנסה השוטפת תפקיד משמעותי יותר בתוצאות השקעות הנדל״ן באירופה. ההזדמנויות לעלייה מהירה בערך הנכסים כתוצאה ממימון זול נותרות מוגבלות. במחצית הראשונה משך מגזר המגורים השקעות בסך €29,9 מיליארד — 17% יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2025.</p>n<p>אנליסטים של International Investment מציינים כי עבור משקיעים, שוק הדיור האירופי ב-2026 נותר הטרוגני: התייקרות מהירה בפורטוגל, בולגריה ומדינות מרכז אירופה משתלבת עם דינמיקה חלשה בשווקים המערביים הגדולים. לנוכח מחירי רכישה גבוהים ומימון יקר, היכולת של הנכס להניב תשואת שכירות יציבה מקבלת חשיבות הולכת וגוברת. במקביל, הבנייה המוגבלת שומרת על פוטנציאל לעלייה נוספת בדמי השכירות ותומכת בעניין של ההון במגזר המגורים.</p>n<p><a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/consultation/" target="_blank"><b>קבלו ייעוץ בנושא השקעות נדל״ן ממומחי International Investment</b></a></p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>סיכוני בועת נדל״ן למגורים 2026: דירוג הערים של UBS</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8866-sikunei-buat-nadlan-2026-dirug-ubs.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8866-sikunei-buat-nadlan-2026-dirug-ubs.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/real-estate/8866-sikunei-buat-nadlan-2026-dirug-ubs.html</guid>
<pubDate>Fri, 25 Sep 2026 10:37:25 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-bubble-index.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-zurich-tokio.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-miami-dubai.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-frankfurt-london.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-price.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-60-sqm.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-rent.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-rent1.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-index.webp" type="image/webp" />
<content:encoded><![CDATA[<p>הבנק השוויצרי UBS העריך <a href="https://www.ubs.com/global/en/wealthmanagement/insights/global-real-estate-bubble-index.html" target="_blank" rel="noopener external">סיכוני בועה</a> בשוקי הדיור של 23 ערים מרכזיות בעולם. מחקר ה-Global Real Estate Bubble Index 2026 בוחן חוסר איזון בין מחירי הנדל״ן, רמות ההכנסה ודמי השכירות, לצד היקפי האשראי והבנייה. באופן כללי הסיכונים כמעט לא השתנו בשנה האחרונה, אך הפערים בין השווקים השונים הולכים ומעמיקים.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-bubble-index.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <h2><b>אזור סיכון גבוה: ציריך וטוקיו</b></h2> <p>רק שתי ערים נכנסו לקטגוריית הסיכון הגבוה לבועת נדל״ן בשנת 2026. הסיבות להצטברות חוסר האיזון שונות: במקרה אחד השוק נשען על היצע מוגבל במיוחד וביקוש יציב, ובמקרה השני הפגיעות נובעת מעלייה מהירה במחירי הדיור ומשחיקת הנגישות לרכישה.</p> <p><b>ציריך </b>הובילה את הדירוג עם ציון של 1.69 נקודות. מחירי הדיור הריאליים בעיר הגדולה ביותר בשוויץ עלו בכמעט 140% ב-20 השנים האחרונות, דמי השכירות עלו ב-40%, וההכנסות ב-30%. בשנה האחרונה התייקר הנדל״ן בעוד 4.6% במונחים ריאליים (בניכוי אינפלציה), בעוד דמי השכירות ירדו ב-0.6%.</p> <p>השוק נתמך בריביות נמוכות ובמחסור חריף בהיצע. שיעור הדירות הפנויות קרוב לאפס, וכמות הנכסים המוצעים למכירה נמוכה בכשני שלישים בהשוואה ללפני 20 שנה. ההאטה בצמיחת התעסוקה כמעט שלא השפיעה על הביקוש, והמימון הנגיש תרם לעליית נטל החוב של משקי הבית.</p> <p>ב-UBS לא צופים תיקון מחירים משמעותי בזמן הקרוב. הביקוש נתמך בכלכלה המקומית החזקה ובזרימת מומחים בעלי כישורים גבוהים, בין היתר בתחומי טכנולוגיית המידע והבינה המלאכותית (AI). לצד זאת, השוק הופך לתלוי יותר ויותר בהמשך סביבת הריבית הנמוכה. היחס בין מחיר הרכישה לשכירות בציריך הוא הגבוה ביותר מבין כל ערי המחקר.</p> <p><b>טוקיו </b>תופסת את המקום השני — 1.54 נקודות. בתוך שבע שנים עלו מחירי הדיור הריאליים ב-50% — פי שניים מקצב עליית השכירות ובערך פי חמישה מקצב גידול ההכנסות. בשנה האחרונה התייקרו גם הנדל״ן וגם השכירות ב-6% במונחים ריאליים. מדד הסיכון כמעט שלא השתנה בהשוואה לשנת 2025.</p> <p>הביקוש נתמך בעליית ההכנסות הנומינליות, בהגירה בינלאומית ובהתעניינות של משקיעים זרים בדירות יוקרה במרכז. יחד עם זאת, מחירי הדיור הגבוהים כבר דוחקים חלק מהרוכשים המקומיים לפרוורים נגישים יותר ולשוק השכירות. מומחי UBS סבורים כי הגאות בטוקיו מתקרבת לשיאה. עלייה נוספת בעלויות המימון תפחית את האטרקטיביות של רכישת דירה כהשקעה ותגביר את הסיכוי לתיקון מחירים.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-zurich-tokio.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <h2><b>סיכון מוגבר בחמש ערים</b></h2> <p>לקטגוריית הסיכון המוגבר נכנסו חמש ערים. הקרובה ביותר לקבוצה המובילה היא <b>מיאמי</b> — 1.41 נקודות. ב-15 השנים האחרונות שולשו מחירי הדיור הריאליים בעיר, בעוד שהכנסות משקי הבית עלו ב-25% בלבד. עם זאת, תנופת העבר כבר נחלשת: במהלך השנה האחרונה הוזלו הנכסים ב-1.6% במונחים ריאליים, ודמי השכירות ירדו ב-3.1%. ריביות גבוהות, עלויות ביטוח יקרות והוצאות תחזוקה נוספות של בעלי קונדומיניום ישנים מרסנים את הביקוש. במקביל, מחסור בבתים פרטיים ועמידות סגמנט הפרימיום מונעים כרגע ירידת מחירים רחבה יותר.</p> <p><b>דובאי</b> תופסת את המיקום הבא — 1.16 נקודות. לאחר עלייה של יותר מ-10% במחירים הריאליים בשנת 2025, הבום נבלם: עד לאמצע 2026 שבו מחירי הדיור לרמתם הקודמת, ודמי השכירות הריאליים ירדו. ב-UBS מציינים כי הסיכון לבועה נותר מוגבר למרות התקררות השוק. אחד האיומים המרכזיים ממשיך להיות עודף היצע אפשרי, אף שחלק מהפרויקטים מתעכבים. לצד זאת, מחירי השכירות הגבוהים הופכים את רכישת הדירה לאטרקטיבית יחסית גם בסביבת משכנתאות יקרה, ומעמדה העסקי של דובאי ממשיך לתמוך בביקוש.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-miami-dubai.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <p><b>סיאול</b> קיבלה 1.13 נקודות — כאן הסיכונים מתגברים בעקבות גל עליות מחירים מחודש. בארבעת הרבעונים האחרונים התייקר הנדל״ן ב-11% במונחים ריאליים — הנתון הגבוה ביותר מבין כל ערי המחקר, בעוד השכירות עלתה ב-4.9%. השוק החל להתאושש ב-2024 לאחר האטה קודמת, וכעת מתעד UBS את אחת ההתרחבויות הבולטות ביותר בחוסר האיזון בדירוג.</p> <p><b>בז׳נבה </b>(1.12) עלו המחירים הריאליים ב-2.7% במהלך השנה, ודמי השכירות כמעט לא השתנו. עלויות מימון נמוכות תומכות בביקוש, וכתוצאה מכך חוסר האיזון ממשיך להצטבר. צינון ממשי של השוק טרם נראה כאן.</p> <p><b>ליסבון</b> (1.04) סוגרת את קבוצת הסיכון המוגבר. במשך 10 שנים עלו המחירים הריאליים בעיר זו בממוצע של 6.6% מדי שנה, ובשנה האחרונה זינקו ב-10.2%. הדבר החמיר באופן דרמטי את נגישות הרכישה: בירת פורטוגל כבר נמנית עם שוקי הנדל״ן האירופיים היקרים ביותר ביחס להכנסות התושבים.</p> <h2><b>סיכון מתון: מאמסטרדם ועד סינגפור</b></h2> <p>בקטגוריית הסיכון המתון נכללו עשר ערים עם ציונים שבין 0.54 ל-0.95 נקודות. בשנה האחרונה הצטמצם חוסר האיזון ברבות מהן לצד תיקון במחירים. על רקע זה בולטות מדריד והונג קונג, שבהן הנדל״ן התייקר במידה ניכרת והסיכונים גברו.</p> <p><b>אמסטרדם</b> היא הקרובה ביותר לסף הקטגוריה הבאה — 0.95 נקודות. בשנה האחרונה הוזלו דירות ובתים ב-2% במונחים ריאליים, ודמי השכירות עלו ב-2%. לאחר תקופה ארוכה של עליות, השוק מתרחק בהדרגה משיאיו.</p> <p>ב<b>מדריד</b>, לעומת זאת, עלה המדד ל-0.86 נקודות. השווי הריאלי של הנדל״ן עלה ב-9%, ועקף באופן משמעותי את שכר הדירה שעלה ב-2.2%. ההתייקרות המהירה כבר משנה את מבנה הביקוש: חלק מהרוכשים עוברים לפרוורים נגישים יותר.</p> <p><b>בלוס אנג׳לס</b> (0.69) איבדו המחירים 3.2% במונחים ריאליים, ודמי השכירות ירדו ב-3.7%. בעקבות הירידה בשני המדדים, הערכת UBS הפכה לנמוכה מזו של 2025. ב<b>סידני</b> (0.68) ירדו מחירי הנדל״ן ב-4.4%, בעוד שדמי השכירות ירדו ב-0.6% בלבד. הלוואות יקרות יותר ממשיכות להגביל את יכולות הרוכשים ולרסן את הביקוש.</p> <p>התיקון נמשך גם בגרמניה. <b>פרנקפורט</b> קיבלה 0.64 נקודות, ו<b>מינכן</b> — 0.61. המחירים הריאליים בערים אלו ירדו ב-3.2% וב-3.7% בהתאמה. ב-UBS מציינים כי השלכות העלאות הריבית על המשכנתאות עדיין לא באו לידי ביטוי מלא במחירי הנכסים.</p> <p>הירידה החדה ביותר נרשמה בקנדה. <b>טורונטו</b> (0.63) איבדה 10.7% במונחים ריאליים, <b>ונקובר</b> (0.62) — 9.7%, ודמי השכירות ירדו ב-3.8% וב-5%. ב<b>הונג קונג</b> (0.61) החלה התאוששות מהירה לאחר הירידות הקודמות. הנדל״ן התייקר ב-8.7%, ודמי השכירות ב-3.6%. ב<b>סינגפור</b> (0.54) השינויים היו מתונים: המחירים הריאליים עלו ב-1%, ודמי השכירות ירדו ב-0.1%. UBS אינו מזהה התגברות משמעותית בפגיעות השוק.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-frankfurt-london.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <h2><b>סיכון נמוך: ממילאנו ועד סאו פאולו</b></h2> <p>בקטגוריית הסיכון הנמוך נכללו שש ערים. במרביתן מחירי הדיור ירדו או כמעט שלא השתנו בשנה האחרונה. עם זאת, הציון הנמוך מ-UBS אינו מעיד על כך שהנדל״ן הפך לנגיש. בפריז, לונדון וניו יורק המחירים עדיין גבוהים מאוד ביחס להכנסות התושבים.</p> <p><b>מילאנו</b> ניצבת על הגבול שבין הקטגוריה המתונה לנמוכה — 0.50 נקודות. המחירים הריאליים ירדו ב-0.4%, ודמי השכירות ב-6.3%. יחד עם זאת, הערכת הסיכון עלתה בהשוואה ל-2025. ב<b>פריז (0.33)</b> ירדו מחירי הנדל״ן ב-1.6% במונחים ריאליים, ודמי השכירות ב-0.9%. התיקון נמשך כבר מספר שנים: בעשור האחרון ירדו המחירים הריאליים בממוצע שנתי של 0.5%.</p> <p><b>לונדון (0.32)</b> ממשיכה אף היא לרשום ירידות. בשנה האחרונה ירדו מחירי הדיור ב-1.1%, ודמי השכירות ב-0.5%. בעשור האחרון ירדו המחירים הריאליים בממוצע של 2.1% בשנה, אך מחירי הנדל״ן הגבוהים והאשראי היקר עדיין יוצרים מעמסה כבדה על הרוכשים.</p> <p>ב<b>ניו יורק (0.28)</b> ירדו המחירים ב-0.9%, ואילו דמי השכירות עלו ב-1.2%. מגמה זו הופכת את היחס בין רכישה לשכירות למאוזן יותר, אף שההוצאות השוטפות על אחזקת נכס נותרו גבוהות.</p> <p><strong>בסן פרנסיסקו </strong><strong>המדד ירד מתחת לאפס, ל-0.02− נקודות.</strong> בשנה האחרונה עלו מחירי הדיור ב-1.4% במונחים ריאליים, ודמי השכירות זינקו ב-8.3% — העלייה החדה ביותר מבין כל ערי המחקר. ב-UBS מייחסים מגמה זו, בין היתר, לזרימת הון מענפי הטכנולוגיה וה-AI, הבולטת במיוחד בסגמנט היוקרה.</p> <p><span style="font-size:11pt;">את המקום האחרון תפסה <strong>סאו פאולו</strong> (0.24−), שבה ירדו מחירי הנדל״ן ב-0.7%, ודמי השכירות עלו ב-1.1%. היחס בין המחירים לשכר הדירה נותר מהנמוכים בשווקים שנבדקו, אך אשראי יקר מגביל את נגישות הדיור.</span></p> <h2><span style="font-size:11pt;"><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-price.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"><br></span><b>רכישת דירה בהכנסה ממוצעת</b></h2> <p>מחירים גבוהים והלוואות שהתייקרו צמצמו משמעותית את כוח הקנייה של הרוכשים. לפי חישובי UBS, ברוב הערים שנבדקו, איש מקצוע מיומן בעל הכנסה ממוצעת יתקשה לרכוש דירת 60 מ״ר בסמוך למרכז העיר. בהשוואה לשנת 2021, עובד כזה יכול להרשות לעצמו כיום כשליש פחות שטח מגורים.</p> <p>המצב המאתגר ביותר נרשם בהונג קונג, שם רכישת דירה דורשת כ-15 שנות הכנסה שנתית. יותר מעשר שנות עבודה יידרשו עבור דירה כזו גם בטוקיו, פריז, לונדון וסיאול. נטל כבד ביחס להכנסות נשמר גם בסינגפור, ליסבון, ציריך, ז׳נבה, סאו פאולו, מינכן, סידני, מילאנו וניו יורק.</p> <p>עם זאת, היחס בין המחיר להכנסה מציג רק חלק מהתמונה. ההוצאות הסופיות תלויות בריביות המשכנתא ובתנאי פריסת ההלוואה. בארה״ב ובקנדה הנדל״ן עשוי להיראות נגיש יותר ביחס לשכר, אך עלויות המימון הגבוהות מגדילות משמעותית את התשלומים החודשיים.</p> <p>ב-UBS מדגישים במיוחד את ניו יורק, סידני, סאו פאולו ולונדון. ברמות הריבית הנוכחיות, רמת המחירים שנוצרה בערים אלו הופכת לקשה יותר לתמיכה על ידי הכנסות הרוכשים. כתוצאה מכך, נגישות הדיור נשחקת אפילו במקומות שבהם מדד הסיכון לבועה נותר מתון או נמוך.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-60-sqm.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <h2><b>היכן השכירות משתלמת יותר מרכישה</b></h2> <p>UBS משווה בין עלות הדירה לבין הוצאות השכירות עבור נכס דומה. נתון זה מסייע להעריך עד כמה הרכישה מוצדקת מבחינה פיננסית. ככל שהפער גדול יותר, כך יידרש לבעל הנכס זמן רב יותר להחזיר את ההשקעה באמצעות השכרה, וכך גדלה התלות בעליית ערך עתידית של הנדל״ן.</p> <p>הפער הבולט ביותר נרשם בציריך: מחיר דירה שווה ערך ל-46 שנות שכירות. בז׳נבה הנתון מגיע ל-40 שנה, ובמינכן, פרנקפורט והונג קונג הוא עולה על 30. ביחס כזה, קשה להצדיק רכישת נדל״ן רק על סמך התשואה הפוטנציאלית משכירות. האטרקטיביות להשקעה תלויה במידה רבה בהמשך עליות המחירים או בירידת ריביות.</p> <p>תמונה שונה לחלוטין קיימת בסאו פאולו, דובאי ובערים האמריקאיות שבדוח. כאן הרכישה זולה יותר ביחס לדמי השכירות. ב-UBS מייחסים זאת לרגולציית שכירות קשיחה פחות, לריביות גבוהות ולפרמיית סיכון מוגברת בחלק מהשווקים.</p> <p>הפער בין רכישה לשכירות הצטמצם בממוצע בשנים 2022–2023, כאשר עליות הריבית שינו את דרישות המשקיעים לגבי תשואה על נדל״ן. מאז 2024 היחס לא השתנה מהותית, מאחר שהמחירים ודמי השכירות ברוב הערים שנבדקו נעים בקצב דומה. מומחי UBS סבורים כי ברמות התמחור הנוכחיות במטרופולינים רבים, לרכישה יש היגיון פיננסי בעיקר בהנחה שמחירי הדיור ימשיכו לעלות.</p> <h2><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-rent.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-rent1.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"><br><b>גורמים חדשים מעצבים את שוק הדיור</b></h2> <p>אחד השינויים המרכזיים שמציין UBS הוא מעמדו הגובר של ההון הנצבר. עליות בשוקי המניות והשקעות בבינה מלאכותית הרחיבו את יכולותיהם הפיננסיות של רוכשים אמידים. הם מסוגלים לעיתים קרובות להסתדר ללא משכנתא או להיעזר בפחות מימון זר, ולכן הביקוש לנכסי יוקרה הופך לפחות רגיש לשינויי הריבית.</p> <p>תהליך זה בולט במיוחד בסן פרנסיסקו ובסיאול, שבהן סגמנט הפרימיום מקדים את שאר השוק. ביקוש נוסף נוצר בערים שמשקיעים בינלאומיים רואים בהן יעדים בטוחים לשימור הון בתקופות של אי-ודאות גיאופוליטית ואינפלציונית. כתוצאה מכך, מחירי הנכסים באזורים המבוקשים ביותר עשויים להמשיך לעלות גם כשהנגישות לדיור עבור תושבים מקומיים נשחקת.</p> <p>שינויים אלה מקשים על הערכת הסיכונים. היחס בין מחירים להכנסות התושבים נותר עוגן חשוב, אך הוא כבר אינו משקף תמיד את יכולותיהם של רוכשים בעלי נכסים משמעותיים. במקביל, מדד UBS גבוה אינו מעיד בהכרח על ירידת מחירים בלתי נמנעת: בציריך, למשל, חוסר איזון חריף מתקיים לצד מחסור בהיצע וביקוש יציב.</p> <p>אנליסטים של International Investment סבורים כי יש להתייחס לדירוג UBS בעיקר כאינדיקטור לפגיעויות שהצטברו, ולא כתחזית לתנועת המחירים. עבור המשקיע חשוב לא רק הציון הסופי, אלא גם הגורמים לו. התייקרות מהירה לצד עלייה מתונה בשכירות, עודף היצע חדש או תלות במימון חיצוני מייצרים סיכונים מסוג אחד; בנייה מוגבלת, זרימת אוכלוסייה וביקוש חזק מצד רוכשים בעלי הון עצמי — מייצרים סיכונים מסוג אחר.</p> <p>משמעות מעשית יש גם לתשואה של הנכס הספציפי. מחירים גבוהים לצד שכירות זולה יחסית הופכים את ההשקעה לתלויה יותר בעליית ערך עתידית של הנדל״ן. במקומות שבהם מחירי הרכישה ודמי השכירות נמצאים ביחס מאוזן יותר, התוצאה תלויה פחות בהמשך צמיחת השוק. שילוב הגורמים הללו, ולא מיקום העיר בדירוג כשלעצמו, הוא שמעניק תמונה מלאה יותר על הסיכונים למשקיע.</p> <p><a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/consultation/" target="_blank"><b>קבלו ייעוץ בנושא השקעות בנדל״ן ממומחי International Investment</b></a><br><br><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/ubs-index.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>מכירות הדירות בצרפת כמעט ואינן צומחות</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8821-mekhirot-dirot-batzarfat-kimat-naatzru.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8821-mekhirot-dirot-batzarfat-kimat-naatzru.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/real-estate/8821-mekhirot-dirot-batzarfat-kimat-naatzru.html</guid>
<pubDate>Wed, 16 Sep 2026 10:29:17 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<content:encoded><![CDATA[<p>מחירי הדירות מיד שנייה ב<a href="https://www.rprealtyplus.com/news-views/france-housing-recovery-stalls-as-prices-fall-borrowing-costs-rise-126811.html" target="_blank" rel="noopener external">דיור בצרפת</a> ברבעון השני של 2026 ירדו ב-1% בהשוואה לינואר-מרץ וב-0,8% לעומת התקופה המקבילה ב-2025. במקביל, ריביות המשכנתא עולות והתאוששות הביקוש מאטה, כך מדווח Realty+ בהתבסס על נתוני המכון הלאומי לסטטיסטיקה ולמחקרים כלכליים של צרפת (INSEE).</p> <h2><b>מחירי הדיור בצרפת ירדו</b></h2> <p>לאחר ארבעה רבעונים של עליות, שוק הדיור הצרפתי שב לרדת. באפריל-יוני 2026 ירד שווי נכסי היד השנייה ב-1% בהשוואה לינואר-מרץ וב-0,8% בחישוב של 12 חודשים. ברבעון הראשון נרשמה גם כן ירידה של 0,2%, והמגמה השלילית נמשכת כבר שישה חודשים.</p> <p>מחירי הדירות ירדו לאורך השנה ב-0,1% בלבד, בעוד שמחירי הבתים הפרטיים הצטמצמו ב-1,3%. בערי השדה נרשמה ירידה של 1%, ובאזור איל-דה-פראנס — 0,3%. יחד עם זאת, בפריז נשמרה מגמת העלייה: המחיר הממוצע לדירות יד שנייה הגיע ל-€9 560 לכל מ״ר (+0,6%).</p> <p>הקונים באזור פריז רבתי הפכו לתובעניים יותר בנוגע למחיר הנכסים. נוטריונים מציינים כי נכסים במחיר מופרז עשויים שלא לקבל הצעות כלל. בעלי נכסים שרכשו דירות במחירים נמוכים יותר וצברו עליית ערך משמעותית אינם ממהרים להוריד את ציפיותיהם. הפער בין דרישות המוכרים ליכולות הקונים מקשה על סגירת עסקאות.</p> <h2><b>דינמיקת העסקאות בשוק הנדל״ן בצרפת</b></h2> <p>שיא הפעילות בשוק הדירות מיד שנייה בצרפת נרשם ברבעון השלישי של 2021, כאשר ב-12 חודשים נרשמו 1,248 מיליון עסקאות. לאחר מכן היקף המכירות ירד, ועד סוף 2025 עמד הנתון על 952 000 — 24% פחות מרמת השיא.</p> <p>ב-2026 נמשכה ההתאוששות, אך היא נותרה מוגבלת. עד סוף מרץ עלה מספר העסקאות ב-12 החודשים שקדמו לו ל-953 000, וביוני ל-958 000. בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2025 מדובר בעלייה של 5,6%, אך הנתון הנוכחי עדיין נמוך ב-23% משיא שנת 2021.</p> <p>הפדרציה הלאומית לנדל״ן בצרפת (FNAIM) עדכנה את התחזית לכל שנת 2026. בעבר צפה הארגון בין 960 000 ל-980 000 עסקאות, וכעת התחזית עומדת על 900 000–920 000. ב-FNAIM מקשרים את הרעת התחזיות, בין היתר, לסכסוך במזרח התיכון, משבר האנרגיה שבא בעקבותיו והעלייה המחודשת בריביות המשכנתא.</p> <h2><b>מכירות דירות מקבלן בצרפת</b></h2> <p>בשוק הדירות החדשות נרשם לחץ מצד הביקוש בחודשים אפריל-יוני. רוכשים פרטיים שריינו 16 112 נכסים, ירידה של 4,8% בהשוואה לרבעון הקודם. במקביל, יזמים הוציאו לשוק 17 499 יחידות דיור — עליה של 11,1% לעומת ינואר-מרץ.</p> <p>כתוצאה מכך, לראשונה במחזור הנוכחי עלה ההיצע על היקף ההזמנות מצד רוכשים פרטיים. הפער בין כמות הנכסים החדשים שמציע כל יזם לבין הביקוש גדל, מה שמייצר אתגרים נוספים לשוק של דירה מקבלן.</p> <p>המצב משמעותי במיוחד על רקע ההאטה הכללית בשוק הדיור. הירידה בכמות ההזמנות מתרחשת במקביל לעלייה בהיצע, ולכן חברות הבנייה נאלצות לפעול בסביבה של זהירות רבה יותר מצד הקונים ותחרות גוברת על כל ביצוע עסקה.</p> <h2><b>ריביות המשכנתא בצרפת עלו ל-3,3%</b></h2> <p>עלות האשראי לדיור הפכה לאחד הגורמים המרכזיים הבולמים את הביקוש. הבנק המרכזי האירופי העלה את הריבית ביוני לראשונה מזה שלוש שנים, ובספטמבר ביצע העלאה נוספת. בצרפת הדבר כבר השפיע על מחירי המשכנתאות החדשות, אף שהשפעת השינויים טרם הוטמעה במלואה.</p> <p>הריבית הממוצעת להלוואות דיור חדשות (ללא מחזור הלוואות קיימות) הגיעה ביולי ל-3,30%, לעומת 3,08% בדצמבר 2025. עליית עלות המימון משפיעה ישירות בראש ובראשונה על קונים הזקוקים למימון חדש לרכישת דירה.</p> <p>מרבית המשכנתאות בצרפת ניתנות בריבית קבועה, ולכן לווים בעלי הלוואות קיימות מוגנים במידה רבה מהחלטות ה-ECB. עיקר הנטל נופל על קונים חדשים: משכנתא יקרה יותר שוחקת את כוח הקנייה שלהם ומגבילה את האפשרות לעלייה נוספת בכמות העסקאות.</p> <h2><b>תשואת השכירות על דירות בצרפת</b></h2> <p>על רקע ההאטה במכירות, שוק השכירות בצרפת שומר על יציבות יחסית. השינויים בדמי השכירות נותרים מתונים, ונתוני תשואה ממוצעת בנדל״ן למגורים כמעט לא השתנו מאז סוף 2025. ברבעון השני הגיעה התשואה הגולמית הממוצעת ל-4,83%. המובילה מבין הערים שנבדקו הייתה מרסיי עם נתון של 5,57%. בפריז הרמה נמוכה יותר — 4,69%. דמי השכירות במגזר הפרטי עלו ב-1% בשנה. המדד הרשמי לעדכון שכר הדירה עלה ב-1,15%, כך שהקצב בפועל היה מעט מתון יותר מההנחיות הרשמיות.</p> <p>באזורי ביקוש גבוה בצרפת חלות <a href="https://www.service-public.gouv.fr/particuliers/actualites/A17566?lang=en" target="_blank" rel="noopener external">מגבלות על העלאת שכר הדירה</a> בעת חתימה וחידוש של חוזים מסוימים. ביולי 2026 הוארך תוקפן של תקנות אלו בשנה נוספת. בפריז ובערים נוספות פועל גם מנגנון תקרת שכר דירה הקובע רף מקסימלי לקטגוריות מסוימות. עמידת השוק בהנחיות אלה בבירה נחלשה: לפי מדד Fondation pour le Logement השישי, שיעור המודעות עם דמי שכירות מעל התקרה המותרת זינק מ-31% ב-2025 ל-46% ב-2026. ברובע ה-16 של <a href="https://www.lemonde.fr/en/france/article/2026/09/04/paris-rents-exceed-legal-limits-at-record-levels_6757150_7.html" target="_blank" rel="noopener external">פריז</a> הוא הגיע ל-62%, וברובע ה-7 ל-59%. המחקר ניתח מעל 10 000 מודעות שנאספו בין אוגוסט 2025 לאוגוסט 2026.</p> <h2><b>כלכלת צרפת נותרה חלשה</b></h2> <p>המצב הכלכלי הכללי בצרפת ממשיך להוות גורם מעכב עבור שוק הדיור. באוגוסט 2026 הואצה האינפלציה ל-2,4% לעומת החודש המקביל ב-2025 — בעיקר עקב התייקרות מחירי האנרגיה. ברבעון השני התמ״ג לא השתנה בהשוואה לינואר-מרץ. המכון הלאומי לסטטיסטיקה ולמחקרים כלכליים (INSEE) הוריד את תחזית הצמיחה לשנת 2026 ל-0,4%.</p> <p>שוק העבודה נותר חלש עם אבטלה של 8,3%. סנטימנט הצרכנים נשאר מתחת לממוצע ארוך הטווח. זהירות משקי הבית באה לידי ביטוי גם בהחלטות על רכישת נדל״ן: לנוכח עלויות מימון גבוהות ואי-ודאות כלכלית, הקונים פחות נכונים לקחת על עצמם התחייבויות ארוכות טווח גדולות.</p> <p>אנליסטים של International Investment מציינים כי רמות המחירים הגבוהות והרקע הכלכלי המאופק מגבילים את הפוטנציאל לעליות מחירים נוספות. צניחה חדה אינה מתרחשת לעת עתה, אך אין מספיק תנאים להתאוששות מהירה בקצב הקודם. ביחס הנוכחי בין מחירי הנכסים לדמי השכירות, גם הפוטנציאל עבור השקעות שמניבות תשואה נותר מתון.</p> <p><a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/consultation/" target="_blank"><b>קבלו ייעוץ בנושא השקעות בנדל״ן ממומחי International Investment</b></a></p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>הדרכונים החזקים בעולם לנסיעות, מגורים והשקעות</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/tourism/8764-hadarkonim-hachazakim-baolam-lenesiot-megurim-vehaskamot.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/tourism/8764-hadarkonim-hachazakim-baolam-lenesiot-megurim-vehaskamot.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/tourism/8764-hadarkonim-hachazakim-baolam-lenesiot-megurim-vehaskamot.html</guid>
<pubDate>Fri, 04 Sep 2026 12:03:10 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/luchshie-pasporta-mira-2026.webp" type="image/webp" />
<content:encoded><![CDATA[<p>חברת Global Citizen Solutions השוותה בין 200 מדינות לפי 15 מדדים, תוך שקלול חופש התנועה, תנאי ההשקעות ואיכות החיים. בראש <a href="https://www.globalcitizensolutions.com/global-passport-index/" target="_blank" rel="noopener external">דירוג הדרכונים העולמי</a> ניצבו שוודיה, שוויץ ופינלנד, בעוד שבתחתית הרשימה נמצאות סומליה ואפגניסטן.</p> <h2><b>כיצד הורכב דירוג הדרכונים</b></h2> <p>במסגרת עריכת ה-Global Passport Index הוערכו המדינות לפי 15 מדדים, אשר חולקו לשלושה תחומים עיקריים. מחצית מהציון הסופי נקבעת על פי ניידות בינלאומית, ו-25% נוספים מוקצים לכל אחד מהתחומים: הזדמנויות להשקעות ואיכות חיים.</p> <p>בחישוב מדד <b>הניידות</b> נלקחים בחשבון תנאי הכניסה למדינות אחרות — ללא צורך בוויזה, עם ויזה בעת ההגעה או באמצעות אשרה אלקטרונית. חשיבות ניתנת גם ל<b>איכות החיים</b> ביעדים הנגישים: נסיעות למדינות מפותחות ומשגשגות יותר מעניקות משקל רב יותר לציון.</p> <p><b>חלק ההשקעות</b> כולל את מצב הכלכלה והסביבה העסקית, רמת ההכנסות ומדיניות המיסוי. בהערכת איכות החיים מובאים בחשבון יוקר המחיה, רמת הביטחון האישי, התשתיות, חירויות הפרט, תנאים סביבתיים ומדדים נוספים.</p> <h2><b>הדרכון השוודי כבש את המקום הראשון</b></h2> <p>שוודיה זכתה לציון של 96.05 נקודות מתוך 100 ותפסה את המקום הראשון ב-Global Passport Index זו השנה השלישית ברציפות. יחד עם זאת, היא אינה מובילה בכל מדד בנפרד: במדד הניידות הבינלאומית היא ממוקמת במקום ה-11, בהזדמנויות השקעה במקום התשיעי, ובאיכות החיים במקום השני.</p> <p>המקום הראשון הובטח הודות לשילוב של הישגים גבוהים בכל שלושת התחומים. הדרכון השוודי פותח מגוון רחב של אפשרויות נסיעה, והמעמד החזק של המדינה מבחינת איכות חיים ותנאים כלכליים מעלה את הציון הכולל שלה.</p> <p>המתחרה הקרובה ביותר של שוודיה היא שוויץ, התופסת את המקום השני בדירוג הכללי ונמנית עם המובילות בעולם באטרקטיביות להשקעות, אם כי במדד איכות החיים היא ניצבת במקום ה-36 בלבד. פינלנד, המדורגת שלישית, מציגה תמונה הפוכה: היא עומדת בראש דירוג איכות החיים ונמצאת במקום הרביעי בניידות בינלאומית, אך מפגרת במידה ניכרת אחרי המובילות במדדי ההשקעות.</p> <p>גרמניה הגיעה למקום הרביעי הודות לתוצאה גבוהה באיכות החיים, שם היא תופסת את המקום השלישי. בעשירייה הראשונה נכללות גם דנמרק, הולנד, אירלנד, בריטניה ונורווגיה. המדינה הלא-אירופית היחידה בצמרת היא סינגפור: היא מובילה הן בניידות והן בהזדמנויות השקעה, אך ממוקמת במקום ה-115 באיכות החיים, מה שהוריד אותה למקום העשירי בדירוג הכולל.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/luchshie-pasporta-mira-2026.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <h2><b>סינגפור מובילה בחופש התנועה</b></h2> <p>סינגפור קיבלה את הציון הגבוה ביותר במדד הניידות הבינלאומית — 114.2 נקודות. אזרחיה נהנים מגישה ל-184 יעדים: ב-129 מדינות קיים משטר ללא ויזה, וב-55 נוספות ניתן לקבל אשרה בעת ההגעה או אישור כניסה אלקטרוני.</p> <p>מיד אחריה ניצבות איחוד האמירויות וספרד עם 112.4 נקודות. לחלק העליון של הרשימה נכנסו גם פינלנד, נורווגיה, איטליה, בלגיה, שוויץ, צרפת ואירלנד. במקביל, ההבדלים במספר היעדים הנגישים מינימליים: לספרד, נורווגיה, איטליה ושוויץ יש מספר יעדים זהה לזה של סינגפור — 184, לאיחוד האמירויות, בלגיה וצרפת — 183, ולפינלנד ואירלנד — 182.</p> <p>המיקום בדירוג אינו נקבע רק על סמך כמות המדינות שאליהן ניתן להיכנס ללא ויזה רגילה. Global Citizen Solutions מביאה בחשבון גם את איכות החיים ביעדים הנגישים, ולכן פריסה כמותית זהה עשויה להניב ציון סופי שונה.</p> <h2><b>הזדמנויות להשקעה</b></h2> <p>בפרק ההשקעות של הדירוג מובילה שוב סינגפור עם 84 נקודות. אחריה נמצאות שוויץ (82.7) וארצות הברית (80). לחמישייה הראשונה הצטרפו גם איחוד האמירויות ומונקו, שזכו ליתרון בין היתר בזכות שיעור מס הכנסה אפס ליחידים.</p> <p>מיקומים גבוהים נרשמו גם עבור הונג קונג, אנדורה ומקאו. בתחומי שיפוט אלה עומס מס נמוך יחסית משתלב עם סביבה עסקית חזקה והכנסות גבוהות של האוכלוסייה. שוודיה, למרות מס הכנסה מרבי של 52%, הגיעה למקום התשיעי הודות למדדים כלכליים אחרים, ואת העשירייה סגרה דרום קוריאה.</p> <p>בחישוב מרכיב ההשקעות מתחשבת Global Citizen Solutions בפיתוח שווקים וחדשנות, בהכנסה הלאומית הגולמית לנפש ובשיעור מס ההכנסה המרבי. עקב כך, פריסתו הגיאוגרפית של תחום זה שונה מהותית מהדירוג הכללי: לצד מדינות אירופה, בולטות כאן מדינות וטריטוריות מאסיה, המזרח התיכון וצפון אמריקה.</p> <h2><b>צפון אירופה מובילה באיכות החיים</b></h2> <p>במקום הראשון במדד איכות החיים זכתה פינלנד עם 89.6 נקודות, כשהיא מקדימה במעט את שוודיה (89.2). בהמשך הרשימה מדורגות גרמניה, דנמרק ונורווגיה. כך תפסו מדינות צפון אירופה ארבע מתוך חמשת המקומות הראשונים.</p> <p>לעשירייה המובילה נכנסו גם ספרד, ניו זילנד, קנדה, בריטניה והולנד. החישוב התבסס על רמת הפיתוח הסוציו-אקונומי, יוקר המחיה, חירויות הפרט, המצב האקולוגי, הרווחה הסובייקטיבית ויחס החברה למהגרים.</p> <p>תוצאות גבוהות בתחום זה מסבירות במידה רבה את מיקומן של מדינות אירופה ב-Global Passport Index הכללי. גם כאשר מדדי הניידות או המשיכה להשקעות צנועים יותר, איכות החיים מסוגלת להעלות משמעותית את הציון הסופי.</p> <h2><b>קוסובו הציגה את הצמיחה הבולטת ביותר</b></h2> <p>השיפור המשמעותי ביותר בשנה האחרונה נרשם בקוסובו: הציון שלה עלה ב-5.27 נקודות, והמדינה זינקה בשמונה מקומות — עד למקום ה-91. הסיבה המרכזית לכך הייתה הרחבת אפשרויות הנסיעה בעקבות הנהגת משטר ללא ויזה עם אזור שנגן. לאורך חמש שנים עומדת התוספת על 18 נקודות — הנתון הגבוה ביותר מבין כל המשתתפות בדירוג.</p> <p>איחוד האמירויות חיזקה אף היא את מעמדה באופן ניכר. בזכות הסכמי ויזה חדשים, המדינה דורגה במקום השלישי בניידות בינלאומית והגיעה למקום ה-21 בדירוג הכללי — שיא עבורה. גם עומאן שיפרה את תוצאותיה בעיקר באמצעות הרחבת הגישה ללא ויזה.</p> <p>אצל חלק מהמדינות נבעה הצמיחה בעיקר משינויים כלכליים. אלבניה שיפרה את מדדי אקלים ההשקעות וההכנסות, ערב הסעודית רשמה עלייה בהכנסות, בהשקעות ובאיכות החיים, והונג קונג טיפסה 12 שלבים בזכות התקדמות בכמה ממרכיבי המדד במקביל.</p> <h2><b>הפער בין המדינות נותר עצום</b></h2> <p>בקצה השני של Global Passport Index ניצבת אפגניסטן עם 23.10 נקודות. בין המדינות החלשות ביותר נמנות גם סומליה, דרום סודאן, תימן וסוריה. הפער בין המקום הראשון לאחרון מגיע ל-72.95 נקודות, ולפי נתוני Global Citizen Solutions הוא הולך וגדל בהתמדה מאז 2021.</p> <p>עורכי הדירוג מייחסים פער זה למצבן הכלכלי של המדינות, לאיכות המוסדות הממשלתיים, ליחסים הבינלאומיים ולמדיניות הוויזות. הניגודים בולטים במיוחד בתוך אסיה: סינגפור נכללת בעשירייה העולמית, איחוד האמירויות במקום ה-21 ויפן במקום ה-23, אך אפגניסטן, תימן וסוריה נותרות בתחתית הרשימה.</p> <p>בחמש השנים האחרונות חלו מעט מאוד שינויים בצמרת הדירוג, בעוד שמעמדן של המדינות בתחתית נותר פגיע בהרבה. כתוצאה מכך, ההזדמנויות שמעניקה אזרחות לצורכי נסיעות, השקעות ומגורים עדיין תלויות במידה רבה במדינת המוצא.</p> <h2><b>מה הדירוג מלמד את המשקיעים</b></h2> <p>אנליסטים מבית International Investment מציינים כי מדדים מסוג זה יכולים לשמש כמצפן בבחירת מדינה לקבלת אזרחות שנייה, למעבר מגורים או להקצאת הון לטווח ארוך. מיקום גבוה משקף שילוב של מספר גורמים — חופש תנועה, יציבות כלכלית, איכות חיים, סביבת מס והזדמנויות בינלאומיות.</p> <p>עם זאת, מקום בדירוג אינו מהווה תחליף לבחינה מעמיקה של תחום שיפוט ספציפי. התנאים לקבלת אזרחות או אשרת שהייה, מיסים, הגנה על הון, עלויות נדל״ן ודרישות כלפי תושבים עשויים להיות שונים מהותית גם בין מדינות בעלות ציונים קרובים. יתרה מזאת, מדדים אוניברסליים אינם מביאים בחשבון תמיד מאפיינים החשובים לקטגוריות מסוימות של משקיעים.</p> <p>לדוגמה, גאורגיה נכנסה לשליש העליון של הדירוג בהזדמנויות להשקעות, ותפסה את המקום ה-68 מתוך 200 מדינות. לצד זאת, האטרקטיביות שלה עבור משקיעים זרים נקבעת על ידי גורמים נוספים: תנאי כניסה ושהייה פשוטים יחסית, היעדר מגבלות על זרים ברכישת מרבית סוגי הנדל״ן, מיסוי מתון והטבות ייעודיות לקטגוריות שונות של יזמים ובעלי נכסים.</p> <p>מדדים אלה מעניקים כלי עזר להשוואה בין מדינות, אך הבחירה הסופית נותרת תלויה ביעדיו ובסדרי העדיפויות של המשקיע.</p> <p><a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/consultation/" target="_blank"><b>קבלו ייעוץ בנושא השקעות בנדל״ן ממומחי International Investment</b></a></p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>הכלכלות הגדולות בעולם ב-2026: דירוג תמ״ג ושווי כוח קנייה</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/ratings/8749-hakalkalot-hagdolot-baolam-2026-dirug-tmg.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/ratings/8749-hakalkalot-hagdolot-baolam-2026-dirug-tmg.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/ratings/8749-hakalkalot-hagdolot-baolam-2026-dirug-tmg.html</guid>
<pubDate>Wed, 02 Sep 2026 13:19:43 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/rejting-vvp-top-15.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/rejting-vvp-ppp.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/rejting-vvp.webp" type="image/webp" />
<content:encoded><![CDATA[<p>Visual Capitalist הציג <a href="https://www.visualcapitalist.com/the-worlds-largest-economies-in-2026-nominal-vs-ppp/" target="_blank" rel="noopener external">דירוג של הכלכלות הגדולות בעולם</a> לשנת 2026, תוך השוואת מעמדן לפי תמ״ג נומינלי ושווי כוח קנייה. החישובים מבוססים על תחזית חודש אפריל של קרן המטבע הבינלאומית וממחישים הבדלים מהותיים ביחסי הכוחות בהתאם למדד הנבחר.</p> <h2><b>ארה״ב מובילה בתמ״ג נומינלי</b></h2> <p>הכלכלה הגדולה בעולם לפי תמ״ג נומינלי נותרה ארה״ב. לשנת 2026 חוזה קרן המטבע הבינלאומית את הנתון האמריקאי ברמה של $32.4 טריליון, בעוד סין תופסת את המקום השני עם $20.9 טריליון. את שלישיית המובילות סוגרת גרמניה — $5.5 טריליון.</p> <p>אחריהן מדורגות יפן ($4.4 טריליון), בריטניה ($4.3 טריליון), הודו ($4.2 טריליון) וצרפת ($3.6 טריליון). איטליה ממוקמת במקום השמיני — $2.7 טריליון, ורוסיה במקום התשיעי עם היקף דומה. ברזיל תפסה את המקום העשירי עם $2.6 טריליון.</p> <p>ההשוואה מתבצעת באמצעות שערי חליפין של השוק. גישה זו חשובה להערכת גודל השווקים הפיננסיים, סחר בינלאומי ומעמד הכלכלה בתזרימי הון גלובליים, אולם תנודות במטבעות הלאומיים משפיעות באופן ניכר על התוצאות.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/rejting-vvp-top-15.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <h2><b>סין כובשת את המקום הראשון לפי שווי כוח קנייה</b></h2> <p>הדירוג משתנה באופן מהותי בעת חישוב מחדש של התמ״ג לפי שווי כוח קנייה (PPP). מדד זה מביא בחשבון את פערי המחירים בין המדינות ומאפשר להשוות את היקף הסחורות והשירותים שניתן לרכוש בסכום מקביל בתוך כלכלות שונות.</p> <p>במקרה זה סין תופסת את המקום הראשון עם PPP של כ-$44.3 טריליון. ארה״ב יורדת למקום השני עם $32.4 טריליון, והודו מתבססת במקום השלישי עם $18.9 טריליון.</p> <p>רוסיה תפסה את המקום הרביעי עם נתון של כ-$7.5 טריליון. בהמשך ממוקמות יפן — $7.3 טריליון, גרמניה — $6.4 טריליון, אינדונזיה — $5.4 טריליון וברזיל — $5.2 טריליון. צרפת ובריטניה סוגרות את העשירייה הראשונה: התמ״ג לפי שווי כוח קנייה של כל אחת מהן מוערך בכ-$4.7 טריליון.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/rejting-vvp-ppp.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <h2><b>רוסיה — הכלכלה הרביעית לפי כוח קנייה</b></h2> <p>ההבדל בין שתי המתודולוגיות בולט במיוחד בדוגמה של רוסיה. בדירוג הנומינלי היא מדורגת במקום התשיעי עם תמ״ג של כ-$2.7 טריליון, בעוד חישוב מחדש הלוקח בחשבון את המחירים המקומיים מעלה את המדינה למקום הרביעי עם כ-$7.5 טריליון.</p> <p>ב-Visual Capitalist מציינים כי בשימוש ב-PPP, רוסיה עולה מהמקום החמישי למקום הראשון מבין כלכלות אירופה. הפער נובע בראש ובראשונה מרמת מחירים נמוכה יותר בהשוואה למדינות המפותחות המובילות: סכום זהה במונחים דולריים מאפשר לרכוש בתוך רוסיה היקף גדול יותר של סחורות ושירותים.</p> <p>תוצאה זו מאוששת גם בגרסה מוקדמת יותר של דירוג Visual Capitalist, שפורסמה במרץ 2026. באותה עת, על בסיס תחזיות קודמות של קרן המטבע הבינלאומית, הוערך התמ״ג של רוסיה לפי כוח קנייה ב-$7.34 טריליון, מה שתאם גם אז את המקום הרביעי אחרי סין, ארה״ב והודו.</p> <h2><b>הודו ואינדונזיה מחזקות את מעמדן</b></h2> <p>החישוב מחדש לפי PPP משנה באופן משמעותי במיוחד את מיקומן של כלכלות מתפתחות גדולות. הודו עולה מהמקום השישי בתמ״ג נומינלי למקום השלישי, כשהיא מפגרת רק אחרי סין וארה״ב. שינוי חד עוד יותר נרשם במעמדה של אינדונזיה: עם תמ״ג נומינלי של כ-$1.5 טריליון המדינה מדורגת במקום ה-17, אך לפי כוח קנייה, עם נתון של $5.4 טריליון, היא מזנקת למקום השביעי — עלייה של עשרה שלבים בבת אחת.</p> <p>תמונה הפוכה מאפיינת מספר מדינות מפותחות בעלות רמת מחירים מקומית גבוהה. קנדה מדורגת במקום ה-11 בתמ״ג נומינלי, אך רק במקום ה-16 לפי כוח קנייה, וספרד עוברת מהמקום ה-14 ל-15. שווייץ נכללת בין 20 הכלכלות הגדולות במדד הנומינלי, אך נעדרת מ-20 המובילות לפי PPP.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/rejting-vvp.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <h2><b>מה מראה שווי כוח קנייה</b></h2> <p>קרן המטבע הבינלאומית מחשבת את התמ״ג לפי PPP על ידי המרת התמ״ג הלאומי לדולרים בינלאומיים באמצעות מקדם מיוחד, המביא בחשבון הבדלים ברמות המחירים. דולר בינלאומי מייצג את כמות הסחורות והשירותים שדולר אחד מאפשר לרכוש בארה״ב.</p> <p>שיטה זו אינה מחליפה את התמ״ג הנומינלי, שכן שני המדדים משרתים מטרות שונות. שערי השוק משקפים טוב יותר את העוצמה הפיננסית של מדינה, את יכולותיה בסחר חוץ ובתשלומים בינלאומיים, בעוד ששווי כוח קנייה מאפשר להשוות בצורה מדויקת יותר את היקפי הייצור הריאליים ואת כוח הקנייה המקומי של הכלכלות.</p> <p>דירוג 2026 מראה עד כמה בחירת המתודולוגיה משפיעה על התפיסה לגבי הכלכלות הגדולות בעולם. ארה״ב שומרת על הובלה ברורה בשערי שוק, בעוד מדד ה-PPP מעלה את סין למקום הראשון ומחזק משמעותית את מעמדן של הודו, רוסיה ואינדונזיה. לצד זאת, נתוני 2026 מהווים תחזית של קרן המטבע הבינלאומית ולא סטטיסטיקה סופית לשנה, ועשויים להתעדכן במהדורות הבאות של World Economic Outlook.</p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>ההשקעות בנדל״ן באירופה זינקו ל-54 מיליארד אירו</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8706-hahashkaot-benadlan-be-europa-alu-le-54-miliard-euro.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8706-hahashkaot-benadlan-be-europa-alu-le-54-miliard-euro.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/real-estate/8706-hahashkaot-benadlan-be-europa-alu-le-54-miliard-euro.html</guid>
<pubDate>Wed, 26 Aug 2026 09:05:39 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<content:encoded><![CDATA[<p><strong>ההשקעות בנדל״ן האירופי ברבעון השני של 2026 הגיעו ל-54 מיליארד אירו, עלייה של 7.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במחצית הראשונה של השנה עמד היקף העסקאות על 106 מיליארד אירו — עלייה של 6.3% בהשוואה לשנה הקודמת. לצד זאת, ההתאוששות נותרה בלתי אחידה בעליל: ב-11 מתוך 19 שווקים אירופיים שנבדקו נרשמה ירידה בהשקעות, והצמיחה העיקרית נבעה ממספר מדינות ספציפיות ומעסקאות ענק.</strong></p> <h2>ההשקעות בנדל״ן באירופה הגיעו ל-106 מיליארד אירו בחצי שנה</h2> <p>שוק הנדל״ן האירופי נכנס לרבעון השני עם דינמיקה חזקה יותר, אולם המשך ההתאוששות התברר כאיטי מציפיות ראשוניות. במחקר <a href="https://www.savills.com/research_articles/255800/394001-0" target="_blank" rel="noopener external">Savills Global Capital Markets Research Q2 2026 – Europe</a> שפורסם ב-25 באוגוסט, צוין כי המשקיעים אינם עוזבים את תחום הנדל״ן, אך נעשו בררנים וקפדניים יותר בבחירת הנכסים, תוך מתן עדיפות לנכסים בעלי הכנסה יציבה, מחיר ברור וביקוש ארוך טווח.</p> <p>לפי הנתונים הסופיים של המחקר, היקף העסקאות ברבעון השני עמד על 54 מיליארד אירו לעומת הערכה מקדימה של 53 מיליארד אירו שפורסמה ביולי. הצמיחה לעומת התקופה המקבילה בשנת 2025 הגיעה ל-7.7%. בחודשים ינואר–יוני הסתכמו ההשקעות ב-106 מיליארד אירו, עלייה של 6.3%. ההבדל מול הנתונים הראשוניים משמעותי: ההערכה מיולי צפתה 103 מיליארד אירו וצמיחה של 3% בלבד.</p> <p>גם לאחר העדכון כלפי מעלה, לא ניתן לומר שהשוק מתאושש בכל מקום. ב-11 מתוך 19 מדינות אירופיות שנכללו במדגם הסופי, היקף ההשקעות במחצית הראשונה ירד. הממוצע האירופי מסתיר פערים ניכרים בין השווקים השונים.</p> <h2>בריטניה בירידה, ספרד וצפון אירופה מאיצות</h2> <p>בריטניה תרמה את התרומה השלילית הגדולה ביותר לדינמיקה הכלל-אירופית. במחצית הראשונה ירדו ההשקעות בה ב-16% לעומת התקופה המקבילה, ל-21 מיליארד ליש״ט, שהם כ-24 מיליארד אירו. עקב הירידה הבריטית, התוצאה האירופית איבדה כמעט 5 מיליארד אירו.</p> <p>בלגיה הציגה אף היא ירידה בולטת. במקביל, מספר שווקים נעו בכיוון ההפוך. ההשקעות בפינלנד צמחו בכ-100%, בפולין — ב-93%, ובשוודיה — ב-80%. ספרד נותרה אחד השווקים הצומחים הגדולים ביותר: היקף ההשקעות בה גדל ב-60%, ל-12.5 מיליארד אירו.</p> <p>גרמניה וצרפת הוסיפו 3% בלבד כל אחת. פעילות ההשקעות בהן עדיין נמוכה ב-21% עד 36% מהרמות הממוצעות בחמש השנים האחרונות. בממוצע אירופי, הפיגור מהנורמה של חמש השנים עומד על כ-7%.</p> <p>כך, הצמיחה הכוללת של 6.3% אינה מעידה על התאוששות סינכרונית של אירופה. השווקים הגדולים נעים בקצבים שונים, וחלק ניכר מהצמיחה מיוחס למדינות שבהן ההשקעות עולות מבסיס נמוך יחסית או בזכות עסקאות פורטפוליו גדולות.</p> <h2>נדל״ן למגורים משך 29% מההשקעות באירופה</h2> <p>היעד הגדול ביותר לחלוקת הון היה נכסים הקשורים למגורים. מתחמי דיור להשכרה מרובי דירות, מעונות סטודנטים ייעודיים, בתי אבות ודיור מוגן ריכזו 29% מכלל ההשקעות בנדל״ן באירופה במחצית הראשונה.</p> <p>הביקוש נתמך בהיצע מוגבל ובאופק לעליית הכנסות משכר דירה. תרומה נוספת נבעה מעסקאות פורטפוליו גדולות בספרד, פינלנד, צרפת ופולין.</p> <p>נתונים נפרדים עבור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה מאשרים את ריכוז ההון בסגמנט זה. <a href="https://www.jll.com/en-sa/newsroom/emea-living-investment-jumps-in-second-quarter" target="_blank" rel="noopener external">מחקר JLL על שוק הנדל״ן להשקעה במגורים</a> מעריך את היקף העסקאות ברבעון השני ב-17.4 מיליארד אירו — עלייה של 49% בהשוואה לתקופה המקבילה, וזוהי התוצאה הרבעונית הגבוהה ביותר מאז 2022. במחצית השנה עמדו ההשקעות על 31.2 מיליארד אירו, עלייה של 10%.</p> <p>דיור מולטי-פמילי להשכרה צמח במהירות מיוחדת: ברבעון השני גדל היקף העסקאות מסוג זה ב-83%, ל-14.3 מיליארד אירו. במקביל, מספר העסקאות בסגמנט המגורים ירד ב-19%, בעוד גודל העסקה הממוצע עלה מ-39 מיליון אירו ל-72 מיליון אירו. עסקאות מעל 100 מיליון אירו היוו 68% מכלל הנפח. נתון זה ממחיש כי חלק ניכר מהצמיחה מונע מפורטפולים גדולים ורכישות פלטפורמה, ולא מעלייה במספר העסקאות הקטנות.</p> <h2>הלוגיסטיקה איבדה נפח, המסחר הקמעונאי נחלש ב-12%</h2> <p>לאחר מספר שנים של צמיחה מהירה, נדל״ן לוגיסטי הציג דינמיקה חלשה יותר. במחצית הראשונה של השנה ירדו ההשקעות בנכסי תעשייה ולוגיסטיקה באירופה בכ-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.</p> <p>הירידה התרחשה אפילו בהתחשב באחת העסקאות הגדולות של השנה — רכישת פלטפורמת הלוגיסטיקה הצרפתית Proudreed בכ-2.3 מיליארד אירו. הביקוש ארוך הטווח למחסנים נתמך בהתפתחות המסחר האלקטרוני וארגון מחדש של שרשראות האספקה, אך המשקיעים הפכו זהירים יותר לגבי מחירים ואיכות המבנים.</p> <p>ההשקעות בנדל״ן מסחרי וקמעונאי ירדו ב-12% לאחר מחצית ראשונה חזקה בשנת 2025. עם זאת, נכסי עוגן במיקומים מובילים ממשיכים למצוא קונים. בין העסקאות הבולטות — מכירת 80% מ-Palazzo del Monte בויה מונטנפוליאונה במילאנו בכ-1.2 מיליארד אירו, מבנה בשדרות השאנז אליזה בפריז תמורת 402 מיליון אירו, קניון Merry Hill בבריטניה תמורת 331 מיליון אירו ו-Islazul במדריד תמורת 329 מיליון אירו.</p> <p>עסקאות אלו מעמיקות את הפער בין נכסי פריים איכותיים לנכסים משניים. מבנים נזילים עם שוכרים חזקים ומיקומים מצוינים ממשיכים למשוך הון, בעוד שנכסים בעלי הוצאות כבדות על שיפוץ, שדרוג אנרגטי או השכרה מחדש נמכרים בקושי רב יותר.</p> <h2>הון בינלאומי מהווה כ-45% מהעסקאות</h2> <p>השקעות חוצות גבולות היוו במחצית הראשונה כ-45% מההיקף האירופי, נתון שנשאר נמוך יחסית בקנה מידה היסטורי.</p> <p>משקיעים מארה״ב, קנדה וסינגפור צמצמו את פעילותם. עם זאת, ההון האמריקאי שמר על המקום הראשון מבין מקורות המימון הזרים. בקרב המשקיעים האירופיים, פעילות גבוהה יחסית מחוץ לשוק המקומי הציגו חברות וקרנות מהולנד ומצרפת.</p> <p>היחלשות הפעילות חוצת הגבולות מגבירה את התלות של שווקים בודדים בהון מקומי. במקביל, עסקאות גדולות מוכיחות כי הכסף עבור נכסים איכותיים נותר זמין.</p> <h2>ריביות ה-ECB מגבילות את עליית מחירי הנדל״ן</h2> <p>עלות המימון נותרת אחת המגבלות המרכזיות בשוק האירופי. <a href="https://www.ecb.europa.eu/press/pr/date/2026/html/ecb.mp260723~29f24d99bc.en.html" target="_blank" rel="noopener external">הבנק המרכזי האירופי</a> הותיר ב-23 ביולי את ריבית הפיקדונות על 2.25%, את ריבית פעולות המימון העיקריות על 2.40%, ואת ריבית ההלוואות ליום אחד על 2.65%.</p> <p>רמת הריביות הנוכחית התעצבה בעקבות ההחלטה מ-11 ביוני, כאשר הרגולטור העלה את כל שלוש הריביות ב-25 נקודות בסיס עקב התגברות הלחצים האינפלציוניים. ריבית הפיקדונות עלתה ל-2.25% החל מ-17 ביוני.</p> <p>לכך יש משמעות ישירה עבור הנדל״ן. ככל שעלות ההון המגויס ותשואות אגרות החוב הממשלתיות גבוהות יותר, כך המשקיעים דורשים בדרך כלל תשואה גבוהה יותר מהנדל״ן. כאשר ההכנסה משכירות נותרת קבועה, הדבר מגביל את המחיר שהקונה מוכן לשלם עבור הנכס.</p> <p>תשואת הנדל״ן, או שיעור ההיוון (Cap Rate), משקפת את היחס בין הכנסת הנכס לשווי השוק שלו. ירידה בתשואה הנדרשת בהינתן שכירות קבועה מביאה לעליית מחיר המבנה. בתנאים הנוכחיים טרם מתרחשת ירידה רוחבית של שיעורים אלה.</p> <h2>האינפלציה בגוש האירו שוב התקרבה ל-3%</h2> <p>המצב המאקרו-כלכלי אינו מספק בסיס לצפות לחזרה מהירה של מימון זול. הנתונים האחרונים של <a href="https://ec.europa.eu/eurostat/web/products-euro-indicators/w/2-30072026-ap" target="_blank" rel="noopener external">Eurostat על התוצר ברבעון השני</a> מראים כי כלכלת גוש האירו צמחה ב-0.4% בהשוואה לרבעון הקודם, וכלכלת האיחוד האירופי ב-0.5%. בחישוב שנתי עמדה הצמיחה על 1% ו-1.2% בהתאמה.</p> <p>האינפלציה השנתית בגוש האירו עלתה ביולי ל-2.9% לעומת 2.8% ביוני, ובאיחוד האירופי ל-3% מ-2.9%. נתון זה נתמך בפרסום <a href="https://ec.europa.eu/eurostat/web/products-euro-indicators/w/2-19082026-ap" target="_blank" rel="noopener external">חישוב האינפלציה הסופי של יולי</a> שפורסם ב-19 באוגוסט.</p> <p>האינפלציה בגוש האירו נותרת מעל יעד הטווח הבינוני של ה-ECB העומד על 2%. עבור שוק הנדל״ן פירוש הדבר חוסר ודאות לגבי תוואי הריבית העתידי: צמיחה כלכלית תומכת בשוכרים ובביקוש לשטחים, אך עלות הון גבוהה בולמת את עליית שווי ההשקעות.</p> <h2>מחירי נכסי העילית נותרים יציבים לפי שעה</h2> <p>השינוי העיקרי במחזור ההשקעות הנוכחי אינו נעוץ רק בהיקף ההון הזמין, אלא בדרישות מן הנכסים עצמם.</p> <p>נדל״ן פריים מובחר עם חוזי שכירות ארוכי טווח, שוכרים יציבים, תשתיות הנדסיות מודרניות ותחרות מוגבלת של היצע חדש נהנה מיתרון מובהק. נכסים משניים נאלצים להתחרות על מאגר קונים מצומצם בהרבה.</p> <p>הציפיות לירידה מהירה בשיעורי ההיוון, שהייתה יכולה להעלות אוטומטית את ערך הנדל״ן, נחלשו. ל-12 החודשים הקרובים, תרחיש הבסיס צופה תשואות יציבות בעיקר בנכסי פריים, כאשר ירידת תשואות נקודתית תיתכן בעיקר עבור נכסים איכותיים במיוחד.</p> <p>לפיכך, המקור העיקרי לייצור תשואה עבור משקיעים הופך להיות עליית שכר הדירה, ניהול אקטיבי של הנכס ורכישת נכסים במחיר אטרקטיבי, ולא עליית שווי רוחבית של כלל השוק.</p> <h2>ההשקעות בנדל״ן באירופה עשויות להגיע ל-251 מיליארד אירו</h2> <p>התחזית למחצית השנייה צופה המשך גידול בעסקאות, אך ללא האצה חדה. חלק מהעסקאות לא בוטל אלא נדחה, ולכן צבר העסקאות הקיים בתהליך עשוי לתמוך בתוצאות הרבעון השלישי והרביעי.</p> <p>היקף ההשקעות בנדל״ן האירופי לשנת 2026 כולה צפוי לעמוד על כ-251 מיליארד אירו, המשקף גידול של 11% בהשוואה לשנה הקודמת. בשנת 2027 עשוי הנתון לעלות ב-17% נוספים, ל-297 מיליארד אירו.</p> <p>גם התממשות תרחיש זה לא תחזיר את השוק לצמיחה אחידה. השקעות ממשיכות להתרכז במקומות שבהם הקונים מזהים תזרים מזומנים יציב, מחסור בהיצע ורמת סיכון ברורה.</p> <p>כפי שמדווחים מומחי International Investment, העלייה ל-54 מיליארד אירו ברבעון ול-106 מיליארד אירו במחצית השנה נראית חזקה מההערכות המוקדמות, אך מבנה השוק נותר מורכב. מרבית המדינות שנבדקו לא הציגו צמיחה שנתית, ההון חוצה הגבולות נותר מתחת לרמות ההיסטוריות, ועלות המימון הגבוהה מגבילה את תמחור מחדש של הנכסים. לפיכך, את הגידול בנפח העסקאות הכולל נכון יותר לראות כהתאוששות סלקטיבית: המרוויחים העיקריים הם שווקים ונכסים בעלי שכירות יציבה, היצע מוגבל וצורך נמוך בהשקעות הון נוספות.</p> <p><a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/consultation/" target="_blank"><b>קבלו ייעוץ בנושא השקעות בנדל״ן ממומחי International Investment</b></a></p> <h2>FAQ: שוק הנדל״ן של אירופה בשנת 2026</h2> <p>כמה הושקע בנדל״ן האירופי ברבעון השני של 2026?</p> <p>היקף העסקאות הגיע ל-54 מיליארד אירו, עלייה של 7.7% בהשוואה לרבעון השני של 2025.</p> <p>מה היה היקף ההשקעות במחצית הראשונה של 2026?</p> <p>בששת החודשים הראשונים עמד היקף ההשקעות על 106 מיליארד אירו, עלייה של 6.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.</p> <p>מדוע מופיע לעיתים הנתון 53 מיליארד אירו?</p> <p>53 מיליארד אירו היוותה הערכה ראשונית לרבעון השני שפורסמה ביולי. בדוח הסופי מ-25 באוגוסט עודכן הנתון ל-54 מיליארד אירו.</p> <p>אילו שווקי נדל״ן באירופה צמחו במהירות הגבוהה ביותר?</p> <p>במחצית הראשונה זינקו ההשקעות בפינלנד בכ-100%, בפולין — ב-93%, ובשוודיה — ב-80%. בספרד גדל הנפח ב-60% ל-12.5 מיליארד אירו.</p> <p>איזה תחום נדל״ן מושך את מירב ההון?</p> <p>נכסי מגורים למשקיעים מוסדיים, לרבות דיור להשכרה, מעונות סטודנטים, בתי אבות ודיור מוגן, ריכזו 29% מכלל ההשקעות באירופה.</p> <p>מה קורה בתחום הנדל״ן הלוגיסטי?</p> <p>ההשקעות בנכסי תעשייה ולוגיסטיקה באירופה ירדו במחצית הראשונה בכ-7% בהשוואה שנתית. הביקוש המבני נשמר, אך המשקיעים בוחנים ביתר קפדנות את המחירים ואיכות הנכסים.</p> <p>מדוע ריביות ה-ECB קריטיות לשוק הנדל״ן?</p> <p>ריביות גבוהות מייקרות את עלות החוב ומעלות את רף התשואה המינימלי הנדרש מנכסים. עובדה זו מרסנת את עליית המחירים גם בסביבת שכר דירה יציב.</p> <p>כמה השקעות צפויות בסיכום שנת 2026?</p> <p>התחזית הנוכחית צופה כ-251 מיליארד אירו של השקעות בשנת 2026 ו-297 מיליארד אירו בשנת 2027.</p> <p>האם שוק הנדל״ן האירופי התאושש?</p> <p>באופן חלקי בלבד לפי שעה. היקף העסקאות הכולל נמצא בצמיחה, אך ב-11 מתוך 19 שווקים נרשמה ירידה בהשקעות במחצית הראשונה. ההתאוששות נותרה ממוקדת במדינות ספציפיות, בסגמנטים נבחרים ובנכסי איכות גדולים.</p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>אירופה שמרה על שליש מההוצאות העולמיות על נופש</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/tourism/8654-eropa-shamra-al-shlish-me-hotsaot-nofesh.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/tourism/8654-eropa-shamra-al-shlish-me-hotsaot-nofesh.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/tourism/8654-eropa-shamra-al-shlish-me-hotsaot-nofesh.html</guid>
<pubDate>Wed, 19 Aug 2026 17:09:33 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<content:encoded><![CDATA[<p><strong>ההוצאות על נסיעות תיירות למטרות נופש באירופה הגיעו לכ-2 טריליון דולר בשנת 2025 — כמעט שליש מהנתון העולמי שעמד על 6.15 טריליון דולר. מועצת הנסיעות והתיירות העולמית צופה כי בשנת 2026 פלח שוק אירופי זה יצמח בעוד 3.7%, מהר יותר מהתחזית העולמית של 3.1%. בין היעדים האירופיים המובילים, שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר צפויים באיטליה, ספרד וטורקיה, בעוד שנתוני הלינות כבר מראים כי תנועת התיירות באיחוד האירופי ממשיכה לגדול.</strong></p> <h2>אירופה מקבלת כשליש מההוצאות העולמיות על נופש</h2> <p>על פי נתונים שפורסמו ב-Hospitality Net ב-17 באוגוסט 2026, בהתבסס על מחקר חדש של מועצת הנסיעות והתיירות העולמית, ההוצאות העולמיות על נסיעות נופש הגיעו ל-6.15 טריליון דולר בשנת 2025 ורשמו עלייה של 3.5%. תחום הנופש היווה 80.5% מכלל הוצאות המטיילים, המחולקות במחקר לנסיעות פרטיות ועסקיות. אירופה קיבלה כ-2 טריליון דולר, שהם כ-32.5% מההיקף הגלובלי.</p> <p>אין מדובר בהכנסות בתי מלון או בתרומת ענף התיירות לתוצר המקומי הגולמי. מחקר ה-Economic Impact Research בוחן בנפרד את הוצאות התיירים, תרומת הענף לכלכלה, תעסוקה וזרימת תיירות פנים וחוץ. הדוח האירופי מסדרה זו פורסם ב-6 באוגוסט 2026 וכולל נתונים בפועל לשנים 2020–2025 ותחזיות לשנת 2026.</p> <p>בשנת 2025 צמחו ההוצאות על נסיעות נופש בצרפת ב-3.6%, בספרד ב-2.6% ובאיטליה ב-2.2%. בשנת 2026 נחזית עבור אירופה צמיחה של 3.7% לעומת 3.1% בעולם. איטליה עשויה להוסיף 4.7%, ספרד 4.3%, טורקיה 4.1% וצרפת 2.6%.</p> <p>לפיכך, הניסוח על שליש מההוצאות העולמיות אינו מתייחס לשליש מהכנסות המלונות בעולם, אלא לכ-1 דולר מכל 3 דולר שהוצאו על נסיעות תיירות למטרות נופש לפי המתודולוגיה של המחקר.</p> <h2>אירופה קולטת יותר ממחצית מהתיירים הבינלאומיים</h2> <p>נתח ההוצאות הגבוה תואם את היקף תנועת התיירות האירופית. ארגון התיירות של האו״ם (UN Tourism) מעריך את מספר כניסות התיירים הבינלאומיות עם לינה אחת לפחות בעולם ב-1.52 מיליארד בשנת 2025 — כמעט 60 מיליון יותר מתוצאות שנת 2024.</p> <p>אירופה קלטה 793 מיליון תיירים בינלאומיים, שהם כ-52% מהכמות העולמית. התנועה גדלה ב-4% בשנה והייתה גבוהה ב-6% מרמת שנת 2019. מערב אירופה הוסיפה 5%, דרום אירופה והאזור הים-תיכוני 3%, ומרכז ומזרח אירופה 6%, אף שהאזור האחרון נותר עדיין ב-9% מתחת לרמות שלפני המגפה.</p> <p>ההכנסות העולמיות הראשוניות מתיירות בינלאומית הגיעו בשנת 2025 לכ-1.9 טריליון דולר, עלייה של 5%. יחד עם תחבורת נוסעים בינלאומית, הכנסות היצוא מתיירות נאמדו בכ-2.2 טריליון דולר.</p> <p>אין לערבב גם נתונים אלה עם 6.15 טריליון דולר של הוצאות נופש: הסטטיסטיקה הראשונה מתייחסת לתיירות בינלאומית, בעוד שמודל הוצאות הנסיעה כולל שוק רחב יותר, לרבות נסיעות פנים.</p> <h2>ספרד ואיטליה התקרבו למיליארד לינות</h2> <p>באיחוד האירופי, המהווה מונח מצומצם יותר מאשר אירופה בסטטיסטיקת שוק התיירות העולמי, נרשמו בשנת 2025 כמעט 3.1 מיליארד לינות בבתי מלון ובמתקני אירוח מוסדרים אחרים. הנתון עלה ב-2.2%, שהם 66.4 מיליון לינות.</p> <p>ספרד דורגה במקום הראשון עם 513.6 מיליון לינות. איטליה רשמה 476.9 מיליון, צרפת 471.7 מיליון וגרמניה 442.1 מיליון. ארבע מדינות אלו היוו 61.7% מכלל הלינות באיחוד האירופי.</p> <p>ספרד ואיטליה יחד רשמו כ-990.5 מיליון לינות.</p> <p>המקור העיקרי לגידול היו אורחים זרים: מספר הלינות שלהם גדל ב-3.4%, כלומר בכמעט 49.7 מיליון. הביקוש המקומי עלה ב-1.1%, והוסיף כ-16.7 מיליון לינות.</p> <p>ריכוזיות זו מסבירה מדוע שינויים בביקוש בכמה מהמדינות הגדולות ביותר מסוגלים להשפיע באופן ניכר על הנתונים האירופיים הכוללים.</p> <h2>יולי ואוגוסט מייצרים כמעט שליש מהשוק השנתי באיחוד האירופי</h2> <p>התיירות האירופית ממשיכה להיות עונתית ביותר. בשנת 2025, 31.1% מכלל הלינות במתקני תיירות רשומים באיחוד האירופי התרכזו בחודשיים בלבד — יולי ואוגוסט.</p> <p>חודשים אלה היו שני העמוסים ביותר בכל מדינות האיחוד. באוגוסט היה מספר הלינות באיחוד האירופי גבוה פי 3.6 מזה של ינואר.</p> <p>הפערים בתוך אירופה עצומים. בקרואטיה יולי ואוגוסט סיפקו 54.5% מהלינות השנתיות, בבולגריה 43.4% וביוון 41.6%. במלטה חלקם של שני חודשי השיא עמד על 21.9%, בגרמניה 24% ובפינלנד 24.1%.</p> <p>המשמעות היא שנכון יותר לקשר את מושג ״הדומיננטיות של דרום אירופה״ בעיקר לריכוז הביקוש לנופש קיצי. צרפת שייכת אף היא לשוקי תיירות הקיץ הגדולים ביותר, אך מבחינה גאוגרפית אינה נחשבת במלואה לדרום אירופה.</p> <h2>התיירות המשיכה לצמוח בתחילת 2026</h2> <p>הנתונים הראשונים לשנת 2026 מאשרים בינתיים את המשך התרחבות השוק. בחודשים ינואר–מרץ נרשמו 471.1 מיליון לינות במתקני תיירות באיחוד האירופי, עליה של 3.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.</p> <p>ינואר צמח ב-3.2%, פברואר ב-3.4% ומרץ ב-3.7%. הביקוש הבינלאומי גדל במהירות מיוחדת: מספר הלינות של אורחים זרים עלה ב-5.5%, בעוד ששוק הפנים עלה ב-1.7%.</p> <p>מטיילים זרים היוו 46.6% מכלל הלינות. במלטה חלקם הגיע ל-93.3%, בקפריסין ל-85.6% ובלוקסמבורג ל-85.1%. בגרמניה, פולין ורומניה, לעומת זאת, רוב השוק נוצר על ידי מטיילים מקומיים.</p> <p>הגידול במספר הלינות הפיזיות חשוב להערכת תחזית ההוצאות: העלייה בנתונים הכספיים אינה נובעת רק מעליית מחירי השירותים, אלא גם מהמשך התרחבות תנועת התיירות.</p> <h2>השכרות לטווח קצר צומחות מהר בהרבה מהשוק</h2> <p>מקור צמיחה נפרד נותר דיור תיירותי המוזמן דרך פלטפורמות דיגיטליות גדולות.</p> <p>ברבעון הראשון של 2026 נרשמו באיחוד האירופי 144.3 מיליון לינות אורחים במתקני אירוח לטווח קצר שהוזמנו באמצעות Airbnb, Booking.com ו-Expedia. נתון זה גבוה ב-9.7% מתוצאות הרבעון הראשון של 2025.</p> <p>ה-Eurostat מקבל נתונים אלה ישירות מהפלטפורמות. Tripadvisor הפסיקה להעביר נתונים למאגר זה לאחר הרבעון הרביעי של 2024, ולכן החל מ-2025 הפרסומים מכסים שלוש פלטפורמות.</p> <p>קצב הצמיחה של פלח שוק זה היה גבוה כמעט פי שלושה מהעלייה בכלל לינות התיירות הרשומות באיחוד האירופי ברבעון הראשון. עם זאת, אין להשוות באופן מכני בין שני הנתונים: היקפי הכיסוי הסטטיסטי ומקורות המידע שונים.</p> <p>עבור ספרד, איטליה, פורטוגל, יוון ויעדים מבוקשים אחרים, ההתרחבות המהירה של השכרות לטווח קצר מגדילה במקביל את קיבולת שוק התיירות ומגבירה את הלחץ על היצע הדיור באזורים הפופולריים ביותר.</p> <h2>זרים הוציאו בספרד 134.7 מיליארד אירו</h2> <p>ספרד ממחישה עד כמה עשויים הנתונים הכספיים להיות שונים בהתאם למתודולוגיה שבה נעשה שימוש.</p> <p>על פי נתונים שנתיים ראשוניים של המכון הלאומי לסטטיסטיקה של ספרד, תיירים זרים הוציאו במדינה 134.712 מיליארד אירו בשנת 2025 — 6.8% יותר מאשר בשנה הקודמת.</p> <p>תיירים מבריטניה היוו 23.65 מיליארד אירו, מגרמניה 15.831 מיליארד אירו ומצרפת 11.613 מיליארד אירו. קטלוניה רשמה 24.807 מיליארד אירו מהוצאות אורחים זרים, האיים הקנריים 24.431 מיליארד אירו והאיים הבלאריים 21.058 מיליארד אירו.</p> <p>אין להשוות 134.7 מיליארד אירו אלה ישירות לעלייה של 2.6% בהוצאות הנופש בספרד במודל הבינלאומי. הלשכה הסטטיסטית של ספרד מודדת הוצאות של תושבי חוץ שביקרו במדינה, בעוד שהמחקר הבינלאומי בוחן מכלול אחר של הוצאות תיירות וכולל גם נסיעות פנים.</p> <h2>ביקוש זר מחזק את שוק הקיץ של איטליה</h2> <p>באיטליה הסתיימה עונת הקיץ הכוללת מיוני עד ספטמבר 2025 בעלייה של 4% בלינות ובמספר כניסות כמעט ללא שינוי — עלייה של 0.2% בלבד.</p> <p>את הצמיחה הובילו מבקרים זרים. מספר הכניסות שלהם עלה ב-4.3%, ומספר הלינות ב-8.3%. מספר הכניסות של תושבי איטליה ירד ב-4.8%, ולינותיהם ירדו ב-0.8%.</p> <p>חלקם של האורחים הזרים בלינות הקיץ הגיע ל-54.7% לעומת 52.5% בשנה הקודמת.</p> <p>בבחינת הרבעון השלישי בלבד, יולי עד ספטמבר, גדל מספר הלינות של זרים ב-5%, והנתון הכולל ב-2.5%. אוגוסט נותר החודש הגדול ביותר עם 85.2 מיליון לינות.</p> <p>מבנה ביקוש זה מעניק לאיטליה הזדמנויות נוספות להגדלת הכנסות התיירות, אך בו-זמנית הופך חלק מהשוק לרגיש יותר לשערי חליפין, לקישוריות תעופתית ולמצב הכלכלי במדינות המוצא של המטיילים.</p> <h2>גידול בהוצאות אינו מעיד על גידול זהה במספר התיירים</h2> <p>אין לפרש את התחזית לעלייה של 3.7% בהוצאות הנופש באירופה בשנת 2026 כתחזית לעלייה זהה בכניסות תיירים או בתפוסת בתי המלון.</p> <p>ההוצאות יכולות לגדול עקב עליית מחירי המלונות, הטיסות, ההסעדה והבידור גם ללא שינוי במספר המטיילים. על המדד משפיעים גם משך השהייה ושינוי במבנה הביקוש לטובת חופשות יקרות יותר או חסכוניות יותר.</p> <p>ולהיפך, מספר התיירים עשוי לגדול מהר יותר מההכנסות הכספיות אם המטיילים מקצרים את משך הנסיעות או בוחרים באפשרויות לינה חסכוניות יותר.</p> <p>לפיכך, להערכת מצב שוק התיירות יש לנתח במקביל את ההוצאות, הכניסות הבינלאומיות, מספר הלינות ומשך השהייה הממוצע.</p> <h2>מדינות הים התיכון שומרות על יתרון בקיץ</h2> <p>ספרד ואיטליה משלבות תיירות חופים, תיירות עירונית, תרבות, גסטרונומיה וקרוזים עם תשתית תעופה בינלאומית רחבה.</p> <p>טורקיה מתחרה במקביל בפלח הנופש ההמוני ובשוק הנסיעות העירוניות, בעיקר הודות לאיסטנבול ולחופי הים התיכון.</p> <p>צרפת נותרה אף היא אחד משוקי התיירות הגדולים באירופה הודות לפריז, הים התיכון, החוף האטלנטי, האלפים וביקוש פנימי נרחב.</p> <p>גיוון זה מבדיל את השוק האירופי מיעדים שכלכלתם תלויה בעיקר בסוג נופש יחיד או בקבוצה קטנה של מדינות מוצא של תיירים.</p> <h2>המגבלה העיקרית הופכת להיות התשתית</h2> <p>הגידול בהוצאות התיירות מייצר הכנסות נוספות למלונות, מסעדות, חברות תחבורה ובעלי נדל״ן מסחרי, אך בהיקפי תנועה שוברי שיאים מתמודדים האזורים המתויירים ביותר עם בעיה אחרת — כושר נשיאה מוגבל.</p> <p>כמעט 3.1 מיליארד לינות באיחוד האירופי וריכוז של 31.1% מהנפח השנתי בחודשיים בלבד של הקיץ מעלים את הדרישות מנמלי תעופה, רכבות, תחבורה עירונית, אספקת מים, מערכות פינוי פסולת ואזורי תיירות בערים היסטוריות.</p> <p>במקביל, ההתרחבות המהירה של השכרות לטווח קצר מגבירה את התחרות בין תיירים לתושבים מקומיים על מלאי הדיור. הדבר הופך את הרגולציה על דיור תיירותי לאחד הנושאים המרכזיים בברצלונה, מדריד, רומא, ליסבון ויעדים מרכזיים נוספים.</p> <p>כפי שמדווחים מומחי International Investment, נתון של כ-2 טריליון דולר מאשר את ההובלה היציבה של אירופה בשוק הנופש העולמי, אך אין לראות בו אינדיקציה אוטומטית לגידול מהיר באותה מידה בתנועת התיירות הפיזית או בתשואה של נדל״ן מלונאי. המגבלה העיקרית עבור השווקים הגדולים ביותר הופכת להיות יכולת התשתיות ומלאי הדיור לעמוד בביקוש הנוסף, במיוחד ביולי ובאוגוסט. התחזית לשנת 2026 נותרת אף היא הערכת מודל והיא רגישה לאינפלציה, לעלויות תחבורה, לשערי חליפין, למצב הגיאופוליטי ולהתנהגות הצרכנים.</p>]]></content:encoded>
</item></channel></rss>