<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0" xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/" xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/" xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom" xmlns:georss="http://www.georss.org/georss">
<channel>
<title>הונגריה - Международные инвестиции и аналитика – InternationalInvestment.biz​</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/</link>
<language>he</language><item>
<title>לאן טסה אירופה: חברות הלואו-קוסט מובילות את הצמיחה</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/business/8957-lean-tasa-eyropa-low-cost-movilot-tzmichah.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/business/8957-lean-tasa-eyropa-low-cost-movilot-tzmichah.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/business/8957-lean-tasa-eyropa-low-cost-movilot-tzmichah.html</guid>
<pubDate>Tue, 20 Oct 2026 10:41:08 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/1350b2fc44_image3.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/7e27df684b_image2.webp" type="image/webp" />
<content:encoded><![CDATA[<p><b id="docs-internal-guid-61906578-7fff-8d79-c3df-1e6f59b288a1">התעופה האירופית מגדילה את ההיצע באיטיות, אך מפת הצמיחה משתנה. באוקטובר 2026 תכננו חברות התעופה 160.7 מיליון מושבי נוסעים, 2% יותר מאשר לפני שנה. מרכז ומזרח אירופה רשמו עלייה של 7.4%, חברות הלואו-קוסט ב-5.1%, ו-Wizz Air ב-23.1%. איטליה הפכה לשוק בעל קצב הצמיחה המהיר ביותר מבין עשרת השווקים הלאומיים הגדולים. עבור ערי תיירות, קווים חדשים פותחים הזדמנויות, אך מספר המושבים בלוח הטיסות אינו מעיד בהכרח על גידול מקביל במספר אורחי המלונות.</b></p> <p dir="ltr">השוק מתפצל ליעדים שאליהם מעבירות חברות התעופה מטוסים ומרחיבות בהם את רשת הנתיבים, ולשווקים עם היצע קפוא. הביקוש לטיסות בין אירופה לאזור אסיה-פסיפיק תומך בהרחבת הקיבולת, בעוד שנתיבי המזרח התיכון מצטמצמים. הבדלים אלה מהווים איתות מוקדם לנמלי תעופה, בתי מלון ומשקיעים בתחום הנדל״ן התיירותי.</p> <h2 dir="ltr">השוק האירופי הוסיף רק 2% מושבים</h2> <p dir="ltr">סקירת אוקטובר של <a href="https://www.oag.com/european-aviation-data" rel="external noopener">OAG European Aviation Market Data</a> מציגה 160.7 מיליון מושבים מתוכננים לעומת 157.6 מיליון באוקטובר 2025. הקיבולת הבינלאומית צמחה ב-2.2%, ל-129.7 מיליון, והמקומית — ב-0.9%, ל-31.1 מיליון. המחקר מבוסס על לוחות זמנים: הוא מודד את ההיצע, ולא את מספר הנוסעים שהוטסו בפועל.</p> <p><b> </b></p> <div dir="ltr" align="left"> <table><colgroup><col width="297"><col width="133"><col width="132"></colgroup> <tbody> <tr> <td> <p dir="ltr">מגזר</p> </td> <td> <p dir="ltr">מושבים, מיליון</p> </td> <td> <p dir="ltr">לעומת אוקטובר 2025</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">אירופה כולה</p> </td> <td> <p dir="ltr">160.7</p> </td> <td> <p dir="ltr">+2.0%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">מרכז ומזרח אירופה</p> </td> <td> <p dir="ltr">21.0</p> </td> <td> <p dir="ltr">+7.4%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">מערב אירופה</p> </td> <td> <p dir="ltr">117.1</p> </td> <td> <p dir="ltr">+1.0%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">חברות לואו-קוסט</p> </td> <td> <p dir="ltr">64.9</p> </td> <td> <p dir="ltr">+5.1%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">חברות תעופה מסורתיות</p> </td> <td> <p dir="ltr">95.8</p> </td> <td> <p dir="ltr">−0.03%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">Wizz Air</p> </td> <td> <p dir="ltr">8.15</p> </td> <td> <p dir="ltr">+23.1%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">איטליה</p> </td> <td> <p dir="ltr">13.28</p> </td> <td> <p dir="ltr">+7.2%</p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> <p><b> </b></p> <p dir="ltr">מערב אירופה מספקת 117.1 מיליון מושבים, כ-73% מהנפח האזורי, אך הגדילה את ההיצע ב-1% בלבד. מרכז ומזרח אירופה הוסיפה 7.4%, ל-21 מיליון. במונחים מוחלטים, השווקים הגדולים של המערב ממשיכים להוביל, אם כי הצמיחה המהירה ביותר באחוזים מרוכזת מזרחה משם.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/1350b2fc44_image3.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <h2 dir="ltr">חברות הלואו-קוסט מתרחבות מהר יותר מחברות התעופה המסורתיות</h2> <p dir="ltr">חברות התעופה המוזלות הציעו לחודש אוקטובר 64.9 מיליון מושבים, עלייה של 5.1% לעומת התקופה המקבילה. נתח השוק שלהן הגיע לכ-40%. בידי המובילים המסורתיים נותרו 95.8 מיליון מושבים וכ-60% מהשוק: השינוי השנתי עמד על 0.03%− בלבד. אין מדובר בנטישה של חברות התעופה הגדולות את אירופה, אלא בהבדל בקצב ההתרחבות.</p> <p dir="ltr">לחברות לואו-קוסט קל יותר לשנות נתיבים ותדירויות טיסה בין נמלי תעופה קטנים לגדולים. הדבר עשוי לעודד נסיעות סוף שבוע, ביקורי קרובים וחופשות קצרות בערים בעלות היצע לינה מגוון. עם זאת, כרטיסי טיסה זולים אינם מובטחים תמיד: התעריף בפועל תלוי בתחרות, בתפוסת המטוס, בדלק ובאגרות.</p> <h2 dir="ltr">Wizz Air הוסיפה 1.53 מיליון מושבים</h2> <p dir="ltr">Wizz Air טיפסה למקום השלישי בין חברות התעופה האירופיות הגדולות לפי קיבולת אוקטובר: 8.15 מיליון מושבים לעומת 6.62 מיליון לפני שנה, עלייה של 23.1%. Ryanair שמרה על המקום הראשון עם 20.19 מיליון מושבים (+1.1%), easyJet על המקום השני עם 9.76 מיליון (+0.9%). Lufthansa צמצמה את ההיצע ב-6.7%, ו-Vueling ב-9.8%. החברות הגדולות נעות במסלולים שונים, וגם התפתחות מגזר הלואו-קוסט אינה אחידה.</p> <p dir="ltr">חלק מהתרחבותה של Wizz Air נובע מהעברת מטוסים מנתיבי המזרח התיכון למרכז ומזרח אירופה, ספרד, איטליה, קרואטיה ואלבניה. נתיבים קצרים יותר מאפשרים לבצע יותר טיסות במטוס בודד. לפיכך, עלייה במספר המושבים אינה משקפת בהכרח גידול מהיר באותה מידה במושב-קילומטר זמין (ASK), הלוקח בחשבון את מרחקי הטיסה.</p> <h2 dir="ltr">הגידול במספר הנוסעים לא מנע מ-Wizz Air הפסד</h2> <p dir="ltr"><a href="https://www.lse.co.uk/rns/f27-q1-results-56p8uljkwsojvn3.html" rel="external noopener">הדוחות הכספיים של Wizz Air</a> לאפריל–יוני 2026 ממחישים מדוע אין לבלבל בין הגדלת קיבולת לרווחיות. המוביל הטיס 21.2 מיליון נוסעים, 25.1% יותר משנה קודמת. ההכנסות צמחו ב-5.5% בלבד, ל-€1.51 מיליארד, בעוד שהשורה התחתונה הפכה מרווח של €38.4 מיליון להפסד של €198.2 מיליון. שיעור תפוסת המושבים נותר גבוה — 90.9%.</p> <p dir="ltr">הוצאות דלק גבוהות וירידה בהכנסה ליחידת קיבולת הובלה פגעו בתוצאות הכספיות. התרחבות עשויה להעניק לאזורי תיירות יותר טיסות זמינות, אך במקביל מפעילה לחץ על רווחיות חברת התעופה עצמה. קודם לכן סקר <a href="https://internationalinvestment.biz/he/tourism/8596-dorogoe-toplivo-uvelichilo-ubytok-wizz-air.html">International Investment</a> בהרחבה את הגורמים להפסד של Wizz Air ואת הסטת הקיבולת לרשת האירופית.</p> <h2 dir="ltr">מרכז אירופה מושכת קווים חדשים</h2> <p dir="ltr">הצמיחה בשיעור 7.4% מתייחסת לאזור Eastern/Central Europe בהגדרת OAG; אין פירושה עלייה זהה בכל מדינה. להערכת הפוטנציאל התיירותי של עיר מסוימת, יש לבחון בנוסף את נמל התעופה, מספר היעדים, העונתיות ושיעור התיירים הזרים הנכנסים.</p> <p dir="ltr">באוגוסט שירתו נמלי התעופה באירופה 3.1% יותר נוסעים מאשר בשנה הקודמת, לפי נתוני <a href="https://www.aci-europe.org/mediaroom/617-passenger-traffic-strengthens-over-summer-despite-geopolitical-and-economic-headwinds.html" rel="external noopener">ACI EUROPE</a>. בין השווקים בעלי הדינמיקה הגבוהה בלטו סלובקיה (+61%), סלובניה (+19.3%), אסטוניה (+16.4%) והונגריה (+13%). מדובר בתנועת נוסעים בפועל, אך עבור אוגוסט ולא אוקטובר; לא ניתן להשוות אותה ישירות לקיבולת המתוכננת של אוקטובר.</p> <p dir="ltr">בשווקים קטנים, פתיחה או חידוש של מספר קווים עשויים לייצר זינוק מרשים באחוזים בשל בסיס השוואה נמוך. עבור משקיע, קפיצה שכזו מהווה סיבה לבדוק את יציבות קישורי התעופה, ולא תחזית מוכנה לתפוסת המלונות בשנה הבאה.</p> <h2 dir="ltr">איטליה הובילה בין השווקים הגדולים</h2> <p dir="ltr">איטליה הציעה באוקטובר 13.28 מיליון מושבים, 7.2% יותר מאשר שנה קודם לכן — הצמיחה המהירה ביותר מבין עשר המדינות המובילות באירופה. במונחים מוחלטים עמדה התוספת על כ-890 אלף מושבים. ספרד שמרה על מעמדה כשוק הגדול ביותר — 17.48 מיליון מושבים (+3.5%), ובריטניה במקום השני עם 16.56 מיליון (+1.2%).</p> <p dir="ltr">קיבולת הטיסות הפנימיות באיטליה צמחה ב-8.9%, תוספת של כ-331 אלף מושבים. OAG מקשרת זאת לפעילותן של Aeroitalia ו-Wizz Air Malta, מול צמצום קווים פנימיים מסוימים של ITA Airways. נמל התעופה פיומיצ׳ינו ברומא נמנה עם נמלי התעופה הגדולים בעלי הצמיחה המהירה ביותר (+7%), בדומה למדריד (+7%).</p> <p dir="ltr">מגמה זו עשויה לתמוך בתנועת הנסיעות ברחבי איטליה ובנגישות מחוזותיה, אך אין בה כדי לקבוע שכל התוספת תגיע למלונות ברומא או בערי החוף. נוסע מקומי חוזר לא פעם לביתו או משתמש בנמל התעופה לצורך טיסת המשך.</p> <h2 dir="ltr">גרמניה וצרפת מצמצמות קיבולת</h2> <p dir="ltr">שווקים מרכזיים במערב אירופה מציגים גם ירידות. צרפת איבדה 3% מקיבולת אוקטובר, גרמניה — 0.4%, טורקיה — 1.2%, ושווייץ — 0.7%. בתוך גרמניה הצטמצם היצע הטיסות הפנימיות ב-9.1%; לשם השוואה, באיטליה חלה התרחבות בטיסות הפנים.</p> <p dir="ltr">אין לראות בכך באופן אוטומטי ירידה באטרקטיביות התיירותית. חברות תעופה שוקלות עלויות, קווי מעבר, תחרות מול רכבות ואסטרטגיות צי מטוסים. בנמלי תעופה בינלאומיים קיים שיעור גבוה של נוסעי עסקים ונוסעי מעבר, שאינם מייצרים ביקוש זהה למלונות מקומיים כמו תיירים השוהים לפרקי זמן ממושכים.</p> <h2 dir="ltr">אירופה מאבדת קווים למזרח התיכון, אך מגדילה טיסות לאסיה</h2> <p dir="ltr">לפי נתוני אוקטובר של OAG, היצע המושבים בקווים שבין אירופה למזרח התיכון ירד ב-10.6%, צמצום של כ-1.1 מיליון מושבים. בין אירופה לאזור אסיה-פסיפיק צמחה הקיבולת ב-11.7%, תוספת של 988 אלף מושבים, לכדי 9.4 מיליון מושבים.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/7e27df684b_image2.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <p dir="ltr">השוק הבינלאומי התוך-אירופי נותר הגדול ביותר: 86.6 מיליון מושבים, עלייה של 2.2%. הוא מהווה כ-67% מכלל הקיבולת הבינלאומית במדגם של OAG. עם זאת, הרחבת הנתיבים לאסיה כשלעצמה אינה מעידה על גידול מיידי בתיירות הנכנסת מאסיה: חלק מהנוסעים יוצאים מאירופה, ואחרים ממשיכים בטיסות המשך.</p> <h2 dir="ltr">מושבים חדשים — אינדיקטור מקדים, לא תחזית מוגמרת</h2> <p dir="ltr">תחילה חברת תעופה מוסיפה קו או תדירות ללוח הטיסות, לאחר מכן הנוסעים רוכשים כרטיסים, ורק בהמשך מתקבלים נתוני התנועה בפועל. רק חלק מן המגיעים הופכים ללקוחות בתי המלון: חלקם שבים למקום מגוריהם, אחרים מבצעים טיסת המשך או לנים אצל קרובי משפחה. על כן לא ניתן לתרגם באופן ישיר את מספר המושבים לכמות תיירים ולינות בבתי מלון.</p> <p dir="ltr">כדי להעריך יעד ספציפי רצוי להצליב בין נתוני קיבולת לתפוסת המטוסים בפועל, כניסות תיירים זרים, משך השהייה, עונתיות, היצע חדרי המלון, ADR ו-RevPAR. המדד האחרון משקף את ההכנסה לחדר זמין ועשוי לרדת אף בעת עלייה במספר התיירים, אם היצע המלונות צומח מהר יותר מן הביקוש.</p> <p dir="ltr">קודם לכן ניתח <a href="https://internationalinvestment.biz/he/tourism/8686-oteli-vyrosli-v-pervom-polugodii-2026-goda.html">International Investment</a> את תוצאות המלונות באירופה למחצית הראשונה של 2026: ה-RevPAR עלה ב-4.5%, אך הממוצע הסתיר פערים ניכרים בין ערים ולחץ על הוצאות התפעול. קווי תעופה חדשים עשויים לתמוך בביקוש, אך אינם מבטיחים לבעלי המלונות עלייה ברווחיות.</p> <h2 dir="ltr">כיצד משתנים סיכוני ההשקעה בערי תיירות</h2> <p dir="ltr">עבור נמל תעופה אזורי, פתיחת קו ישיר עשויה לשפר את נגישות העיר, ועבור מלון — למשוך אורחים חדשים בחודשים פחות עמוסים. אולם תלות בחברת לואו-קוסט אחת מגבירה את הסיכון: המוביל יכול להעביר מטוס לבסיס אחר או לסגור קו במהירות אם כדאיותו הכלכלית תישחק. בית מלון אינו יכול לנדוד בעקבותיו.</p> <p dir="ltr">יעדים המוגנים בצורה טובה יותר הם אלה שבהם פועלות מספר חברות תעופה, עם ביקוש מקומי ובינלאומי יציב, חיבורי רכבת ומבנה אורחים מגוון. ניתוח השקעות נדרש להביא בחשבון לא רק את הטיסות החדשות של אוקטובר, אלא גם את מידת השמירה על רשת הנתיבים בעונות קודמות.</p> <h2 dir="ltr">לאן עשוי לנטות הביקוש התיירותי ב-2027</h2> <p dir="ltr">קיבולת חודש אוקטובר מסמנת היכן צופות חברות התעופה להרחיב את השוק: במרכז ומזרח אירופה, באיטליה ובחלק מנתיבי אסיה. עם זאת, מדובר בלוח זמנים לחודש אחד ולא בתחזית כניסות מאושרת לשנת 2027. המבחן הבא יהיה הטיסות שיבוצעו בפועל, מכירות הכרטיסים, הזמנות המלונות ויציבות הקווים לאחר עונת החורף.</p> <p dir="ltr">עבור משקיעים בתחום נדל״ן תיירותי, האיתות המרכזי אינו טמון בצמיחה האירופית הכוללת בשיעור 2%, אלא בחוסר האחידות שלה. שווקים מסוימים זוכים לקישורים נוספים בעוד אחרים מאבדים קיבולת. ההזדמנות להניב תשואה תיווצר במקומות שבהם תוספת הטיסות תתורגם ללינות יציבות ולרווחיות תפעולית במלונות, ולא רק לאחוז צמיחה גבוה בלוח הטיסות.</p> <h2 dir="ltr">שאלות נפוצות</h2> <p dir="ltr"><b>כיצד השתנתה קיבולת התעופה באירופה באוקטובר 2026?</b></p> <p dir="ltr">חברת OAG מעריכה את ההיצע המתוכנן ב-160.7 מיליון מושבים, גידול של 2% לעומת אוקטובר 2025. אין מדובר במספר הנוסעים שהוטסו בפועל.</p> <p dir="ltr"><b>מדוע חברות הלואו-קוסט צומחות מהר יותר מחברות התעופה המסורתיות?</b></p> <p dir="ltr">הן מגדילות ומנתבות מחדש טיסות באופן גמיש יותר. קיבולת אוקטובר של חברות הלואו-קוסט צמחה ב-5.1%, בעוד שאצל החברות המסורתיות כמעט לא חל שינוי.</p> <p dir="ltr"><b>כמה מושבים הוסיפה Wizz Air?</b></p> <p dir="ltr">היצע המושבים שלה לאוקטובר עלה ב-23.1% — תוספת של כ-1.53 מיליון מקומות — ל-8.15 מיליון מושבים.</p> <p dir="ltr"><b>היכן באירופה מתרחבת תנועת הטיסות בקצב המהיר ביותר?</b></p> <p dir="ltr">לפי הגדרת OAG, מרכז ומזרח אירופה רשמו עלייה של 7.4%. מבין עשר המדינות הגדולות מובילה איטליה עם גידול של 7.2%.</p> <p dir="ltr"><b>מדוע הצטמצם קו אירופה–המזרח התיכון?</b></p> <p dir="ltr">חברות התעופה מתאימות את הרשתות שלהן בשל סיכונים גיאופוליטיים ותפעוליים. באוקטובר ירדה הקיבולת המתוכננת ב-10.6%.</p> <p dir="ltr"><b>האם עלייה במספר המושבים מעידה על עלייה בתיירות?</b></p> <p dir="ltr">לא באופן אוטומטי. יש לקחת בחשבון את תפוסת המטוסים, שיעור התיירים הזרים בין הנוסעים, משך השהייה והלינות בפועל בבתי מלון.</p> <p dir="ltr"><b>מה חשוב למשקיע במלונות לבדוק?</b></p> <p dir="ltr">את יציבות קווי התעופה, התחרות בין המובילים, תנועת התיירים בפועל, העונתיות, היצע החדרים והמגמות במדדי ADR, RevPAR והרווח התפעולי.</p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>מיסים באירופה 2026: היכן המשקיע משלם יותר</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/business/8921-misim-be-eyropa-2026-eifo-ha-mashkia-meshalem-yoter.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/business/8921-misim-be-eyropa-2026-eifo-ha-mashkia-meshalem-yoter.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/business/8921-misim-be-eyropa-2026-eifo-ha-mashkia-meshalem-yoter.html</guid>
<pubDate>Fri, 09 Oct 2026 13:38:31 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/62388735ed_image2.webp" type="image/webp" />
<content:encoded><![CDATA[<p dir="ltr">השוואת מיסים באירופה על פי שיעור מס בודד היא כמעט חסרת תועלת. מס ההכנסה המרבי מציג את הנטל על הכנסה אישית גבוהה, אך כמעט ואינו מעיד על הסכום שישלם בעל דירה, משקיע המחזיק במספר נכסים או תושב חוץ בעת מכירת נדל״ן.</p> <p dir="ltr">בשנת 2026, שיעורי מס ההכנסה השוליים הגבוהים ביותר ליחידים בקרב מדינות אירופה הגדולות חלים בדנמרק — 60,5%, צרפת — 55,4%, אוסטריה — 55%, ספרד — 54%, בלגיה — 53,5% ופורטוגל — 53%. בבולגריה וברומניה השיעור המרבי עומד על 10%, בהונגריה — 15%, ובגאורגיה — 20%. הנתונים של <a href="https://taxfoundation.org/data/all/eu/top-personal-income-tax-rates-europe/" rel="external noopener">Tax Foundation</a> כוללים מיסים לאומיים ואזוריים ותוספות היכן שרלוונטי, אך אינם כוללים דמי ביטוח לאומי.</p> <p dir="ltr">עבור המשקיע, הדירוג משתנה כאשר מביאים בחשבון את מס הרכוש השנתי, מס במכירה והיטלים על הון משמעותי. צרפת וספרד הופכות יקרות יותר לבעלי תיקי נכסים גדולים, בעוד גרמניה ואיטליה מעניקות יתרונות בעת החזקה לטווח ארוך. גאורגיה בולטת עם מס של 5% בלבד על השכרת מגורים, היעדר מס רכישה ופטור מלא ממס רווחי הון לאחר החזקה של מעל שנתיים; קפריסין ומלטה אינן גובות מס רכוש שנתי ברמה הלאומית, אך ממסות את היציאה מההשקעה.</p> <h2 dir="ltr">השוואה: הכנסה והחזקת נדל״ן<b><br></b></h2> <div dir="ltr" align="left"> <table><colgroup><col width="107"><col width="120"><col width="400"></colgroup> <thead> <tr> <th scope="col"> <p dir="ltr">מדינה</p> </th> <th scope="col"> <p dir="ltr">מס הכנסה מרבי</p> </th> <th scope="col"> <p dir="ltr">מיסוי שנתי על החזקת נדל״ן</p> </th> </tr> </thead> <tbody> <tr> <td> <p dir="ltr">צרפת</p> </td> <td> <p dir="ltr">55,4%</p> </td> <td> <p dir="ltr">taxe fonciere; עבור דירה שנייה ייתכן מס מקומי נוסף</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">ספרד</p> </td> <td> <p dir="ltr">54%</p> </td> <td> <p dir="ltr">IBI: בדרך כלל 0,4–1,1% עבור נדל״ן עירוני</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">פורטוגל</p> </td> <td> <p dir="ltr">53%</p> </td> <td> <p dir="ltr">IMI: 0,3–0,45%; עבור החזקות גדולות ייתכן מס AIMI</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">הולנד</p> </td> <td> <p dir="ltr">49,5%</p> </td> <td> <p dir="ltr">מס מוניציפלי לפי הערכת שווי; השקעות נכללות במסגרת Box 3</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">גרמניה</p> </td> <td> <p dir="ltr">47,5%</p> </td> <td> <p dir="ltr">Grundsteuer מקומי; אין שיעור אחיד בכל המדינה</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">איטליה</p> </td> <td> <p dir="ltr">47,2%</p> </td> <td> <p dir="ltr">IMU: בסיס של כ-0,86% עבור נכס שני ונכסי השקעה</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">יוון</p> </td> <td> <p dir="ltr">44%</p> </td> <td> <p dir="ltr">ENFIA לפי מאפייני הנכס; תוספת תשלום אפשרית בתיק מעל 500 אלף אירו</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">שווייץ</p> </td> <td> <p dir="ltr">39,7%</p> </td> <td> <p dir="ltr">הכללים תלויים בקנטון וברשות המקומית; עושר ממוסה בנפרד</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">קפריסין</p> </td> <td> <p dir="ltr">35%</p> </td> <td> <p dir="ltr">מס הרכוש השנתי הלאומי בוטל; אגרות מקומיות נותרו בתוקף</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">מלטה</p> </td> <td> <p dir="ltr">35%</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין מס רכוש שנתי לאומי כללי</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">גאורגיה</p> </td> <td> <p dir="ltr">20%</p> </td> <td> <p dir="ltr">רכוש (למעט קרקע) פטור בהכנסה משפחתית של עד 100 אלף לארי; מעל לכך — 0,8–1% משווי השוק</p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> <p dir="ltr">הטבלה מציגה את שיעורי המס המרביים על הכנסת יחיד ואת הכללים הבסיסיים למיסוי שנתי על החזקת נדל״ן להשקעה. אין זה שיעור המס האפקטיבי של נישום ספציפי: התוצאה תלויה בתושבות המס, ברשות המקומית, בשווי הנכס, בהטבות ובמבנה ההחזקה.</p> <h2 dir="ltr">מס הכנסה גבוה אינו שווה בהכרח לנטל גבוה על המשקיע</h2> <p dir="ltr">דנמרק מובילה בשיעור מס ההכנסה המרבי, אך אין זה הופך אותה באופן אוטומטי למדינה היקרה ביותר עבור בעל נדל״ן. אותו הגיון פועל גם בכיוון ההפוך: שיעור מס הכנסה נמוך אינו מבטיח נטל נמוך על ההון.</p> <p dir="ltr">בתחום הנדל״ן יש להבחין בין שלושה שלבים עיקריים. הראשון חל במהלך ההחזקה: מס רכוש שנתי, מס על הכנסות משכירות ולעיתים מס עושר. השני — בעת הרכישה, כאשר חלות אגרות רישום או מס רכישה. השלישי — בעת המכירה, כאשר המדינה עשויה למסות את השבח או את סכום העסקה כולו.</p> <p dir="ltr">מסיבה זו, צרפת נראית יקרה משמעותית בתרחיש של תיק נכסים גדול בהשוואה לבעלים של דירה בודדת. גרמניה, לעומת זאת, משלבת שיעור מס גבוה על הכנסה אישית עם אפשרות למכור נדל״ן פרטי לאחר החזקה ממושכת ללא מס שבח.</p> <h2 dir="ltr">מכירת נדל״ן ומס עושר<b><br></b></h2> <div dir="ltr" align="left"> <table><colgroup><col width="104"><col width="273"><col width="249"></colgroup> <thead> <tr> <th scope="col"> <p dir="ltr">מדינה</p> </th> <th scope="col"> <p dir="ltr">מכירת נדל״ן</p> </th> <th scope="col"> <p dir="ltr">מס עושר</p> </th> </tr> </thead> <tbody> <tr> <td> <p dir="ltr">צרפת</p> </td> <td> <p dir="ltr">19% + דמי ביטוח לאומי 17,2%; פטור מלא לאחר 22/30 שנה</p> </td> <td> <p dir="ltr">IFI: עבור נדל״ן חייב נטו מעל 1,3 מיליון אירו; 0,5–1,5%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">ספרד</p> </td> <td> <p dir="ltr">תושב: עד 30% בבסיס החיסכון; תושב חוץ: בדרך כלל 19%</p> </td> <td> <p dir="ltr">מס עושר תלוי אזור; מס סולידריות — עד 3,5%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">פורטוגל</p> </td> <td> <p dir="ltr">בדרך כלל 50% מהשבח נכלל בבסיס המס הפרוגרסיבי</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין מס כללי; AIMI להחזקות נדל״ן גדולות</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">הולנד</p> </td> <td> <p dir="ltr">בדרך כלל דרך Box 3, ללא מס שבח קלאסי נפרד</p> </td> <td> <p dir="ltr">Box 3: תשואה מחושבת; שיעור 36%, רף פטור אישי 59,357 אירו</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">גרמניה</p> </td> <td> <p dir="ltr">עד 10 שנים — ייתכן מס הכנסה; לאחר 10 שנים מכירה פרטית לרוב פטורה</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">איטליה</p> </td> <td> <p dir="ltr">ייתכן מס הכנסה או 26%; מכירות פרטיות רבות פטורות לאחר 5 שנים</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין מס כללי פנימי; מס IVIE של 1,06% על נדל״ן זר של תושב</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">יוון</p> </td> <td> <p dir="ltr">מס רווחי הון על נדל״ן מושהה עד סוף שנת 2026</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין מס כללי; ENFIA נגבה בנפרד</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">שווייץ</p> </td> <td> <p dir="ltr">מס קנטונלי על שבח מקרקעין</p> </td> <td> <p dir="ltr">מס קנטונלי/מוניציפלי; שיעור כולל מרבי של כ-0,1–0,87%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">קפריסין</p> </td> <td> <p dir="ltr">מס רווחי הון 20%; היטל נוסף של 0,4% מסכום המכירה במקרים מוגדרים</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין; מס רכוש שנתי לאומי בוטל</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">מלטה</p> </td> <td> <p dir="ltr">בדרך כלל 8% או 10% משווי ההעברה, ולא מהשבח</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">גאורגיה</p> </td> <td> <p dir="ltr">שבח חייב במס בדיור — 5%; לאחר החזקה של מעל שנתיים לרוב פטור</p> </td> <td> <p dir="ltr">אין מס עושר כללי</p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> <p dir="ltr">כאן מוצגים הכללים הכלליים עבור משקיע פרטי. במקרים ספציפיים עשויים לחול שינויים בהתאם לדירת מגורים יחידה, תקופת ההחזקה, אופן הרכישה, מעמד של מוכר מקצועי ואמנות למניעת כפל מס.</p> <h2 dir="ltr">צרפת ממסה תיקי נדל״ן גדולים</h2> <p dir="ltr">בצרפת מוטל מס נפרד על עושר נדל״ני המכונה IFI. הוא חל כאשר השווי הנקי של הנדל״ן החייב במס עולה על 1,3 מיליון אירו. המדרגות מתחילות מ-0,5% ומגיעות ל-1,5%; לאחר חציית הרף, החישוב מבוצע כבר מחלק הבסיס שמעל 800 אלף אירו. <a href="https://www.impots.gouv.fr/particulier/calcul-de-lifi" rel="external noopener">רשות המיסים הצרפתית</a> מציינת במפורש כי תושב מצהיר על נדל״ן ברחבי העולם, בעוד שתושב חוץ מצהיר על נכסים בצרפת בכפוף לתנאי המיסוי.</p> <p dir="ltr">מכירת דירה שנייה או נדל״ן להשקעה מחויבת בדרך כלל במס שבח בשיעור <a href="https://www.impots.gouv.fr/particulier/questions/je-vends-mon-bien-immobilier-vais-je-payer-de-la-plus-value-immobiliere" rel="external noopener">19%</a> בתוספת היטלים סוציאליים של 17,2%. ההטבה גדלה ככל שתקופת ההחזקה מתארכת: ניתן להגיע לפטור מלא מחלק מס ההכנסה לאחר 22 שנה, ומההיטלים הסוציאליים — לאחר 30 שנה. עבור חלק מתושבי החוץ חלים כללים שונים ביחס להיטלים אלו, ולכן שיעור של 36,2% אינו אוניברסלי לכל מוכר זר.</p> <p dir="ltr">עבור משקיע בעל נכסים יוקרתיים, הדבר דורש חישוב כפול: עלות החזקה שנתית דרך ה-IFI והשלכות המס בעת המכירה.</p> <h2 dir="ltr">ספרד משלבת מיסוי מקומי ומס רכוש</h2> <p dir="ltr">בספרד, מס ה-<a href="https://taxsummaries.pwc.com/spain/individual/other-taxes" rel="external noopener">IBI</a> השנתי תלוי בערך הקדסטרלי וברשות המקומית. עבור נדל״ן עירוני, הטווח הבסיסי הוא 0,4–1,1%, אם כי הרשות המקומית רשאית להפעיל התאמות נוספות בתנאים הקבועים בחוק.</p> <p dir="ltr">מיסוי הון גדול מורכב אף יותר. מס העושר מוסדר בין היתר על ידי הקהילות האוטונומיות, ולכן השיעור והפטורים משתנים לפי אזור. במקביל חל מס סולידריות קבוע על עושר רב. הוא חל על בסיס רלוונטי מעל 3 מיליון אירו בשיעורים של 1,7%, 2,1% ו-3,5%. החישוב לוקח בחשבון את יחסי הגומלין עם מס העושר, ולכן לא ניתן פשוט לחבר שיעורים אלה.</p> <p dir="ltr">בעת מכירת נכס על ידי תושב מס, השבח נכנס לבסיס הכנסות החיסכון, שבו בשנת 2026 חלים שיעורים של עד 30%. עבור תושב חוץ, השבח מנדל״ן ספרדי ממוסה בדרך כלל בשיעור <a href="https://taxsummaries.pwc.com/spain/individual/income-determination" rel="external noopener">19%</a>; הרוכש מנכה במקביל 3% ממחיר המכירה כמקדמת מס של המוכר.</p> <p dir="ltr">מכלול כללים זה הופך את ספרד למדינה שבה עבור תיק נכסים גדול, מיקום הרכישה חשוב כמעט כמו שווי הנכס עצמו.</p> <h2 dir="ltr">פורטוגל אינה מטילה מס עושר כללי</h2> <p dir="ltr">בפורטוגל המבנה שונה. שיעור מס ההכנסה המרבי לתושב עומד על 48%, ועבור הכנסות גבוהות חל היטל סולידריות נוסף של 2,5% ו-5%. בטווח העליון שיעור המס השולי הכולל מגיע לכ-53%.</p> <p dir="ltr">נדל״ן עירוני חייב במס <a href="https://info.portaldasfinancas.gov.pt/pt/apoio_contribuinte/Cidadaos/Casa_e_propriedades/Imposto_anual/Paginas/default.aspx" rel="external noopener">IMI</a> שנתי. הרשויות המקומיות קובעות שיעור בטווח של 0,3–0,45% משווי המס. עבור תיקי נדל״ן למגורים בהיקף גדול יותר חל מס AIMI נוסף. ליחידים ניתן ניכוי של 600 אלף אירו מבסיס המס, ובחישוב משותף של בני זוג — 1,2 מיליון אירו; מעבר לכך חלה מדרגת מס פרוגרסיבית.</p> <p dir="ltr">בפורטוגל אין מס כללי על עושר נקי. עם זאת, עבור בעלים של מספר נכסים יוקרתיים, AIMI ממלא תפקיד דומה בכל הנוגע לנדל״ן.</p> <p dir="ltr">במכירת נדל״ן נלקחים בדרך כלל בחשבון <a href="https://taxsummaries.pwc.com/portugal/individual/income-determination" rel="external noopener">50% מהשבח</a>. עבור תושבי חוץ חל מודל דומה מאז 2023: מחצית מהשבח נכללת בחישוב לפי מדרגות המס, וההכנסה העולמית משמשת לקביעת שיעור המס החל.</p> <h2 dir="ltr">גרמניה ואיטליה מתגמלות החזקה ארוכת טווח</h2> <p dir="ltr">בגרמניה אין מס עושר כללי פעיל. בעל נדל״ן משלם מס <a href="https://www.bundesfinanzministerium.de/Content/DE/FAQ/faq-die-neue-grundsteuer.html" rel="external noopener">Grundsteuer</a> מקומי, אשר לאחר הרפורמה של שנת 2025 תלוי במדינה הפדרלית, במקדם המוניציפלי ובמאפייני הנכס. אין שיעור אחיד למדינה כולה.</p> <p dir="ltr">הדבר החשוב ביותר למשקיע פרטי הוא תקופת ההחזקה. אם הנכס נמכר תוך <a href="https://lsth.bundesfinanzministerium.de/lsth/2026/A-Einkommensteuergesetz/II-Einkommen-2-24b/8-Die-einzelnen-Einkunftsarten-13-24b/g-Sonstige-Einkuenfte-22-23/Paragraf-23/inhalt.html" rel="external noopener">עשר שנים</a> ממועד הרכישה, השבח עשוי להיות מחויב במס הכנסה לפי שיעור פרוגרסיבי אישי. לאחר עשר שנים, מכירה פרטית פטורה בדרך כלל ממס. עבור דירת מגורים אישית חלים חריגים ייעודיים.</p> <p dir="ltr">איטליה משתמשת בסף דומה אך קצר יותר. נדל״ן להשקעה ונכס שני כפופים בדרך כלל למס מוניציפלי מסוג <a href="https://taxsummaries.pwc.com/italy/individual/other-taxes" rel="external noopener">IMU</a>; שיעור הבסיס לנכסים אחרים עומד על כ-0,86%, אך הרשות המקומית רשאית לשנותו. במכירה, השבח עשוי להיות ממוסה לפי סולם פרוגרסיבי או בשיעור נפרד של <a href="https://taxsummaries.pwc.com/italy/individual/income-determination" rel="external noopener">26%</a>, אך לאחר יותר מחמש שנות החזקה מכירות פרטיות רבות פטורות ממס.</p> <p dir="ltr">עבור תושב מס איטלקי, גם נדל״ן מחוץ למדינה בעל חשיבות. הוא כפוף למס IVIE בשיעור של 1,06%, כאשר מס רכוש ששולם בחו״ל יכול, בכפוף לתנאים, להקטין את התשלום באיטליה.</p> <h2 dir="ltr">יוון שומרת על חלון הזדמנויות זמני במכירה</h2> <p dir="ltr">ביוון, מס ENFIA השנתי מחושב על בסיס מיקום, שטח, ייעוד, גיל ומאפיינים נוספים של הנכס. עבור יחידים, נטל נוסף חל כאשר שווי התיק עולה על 500 אלף אירו.</p> <p dir="ltr">החל משנת 2026, הכנסות משכירות ממוסות במדרגות של 15%, 25%, 35% ו-45%. במקביל, מס רווחי הון על מכירת נדל״ן מושהה עד סוף שנת 2026. סעיף המס קיים בחוק, אך אינו מיושם בשנה הנוכחית.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/62388735ed_image2.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <p dir="ltr"><i>נדל״ן למגורים באירופה עשוי להיות ממוסה בעת החזקה, מכירה וכחלק מעושר רחב. בניין ברחוב rue Gay-Lussac בפריז. צילום: <a href="https://commons.wikimedia.org/wiki/File:15_rue_Gay-Lussac.jpg" rel="external noopener">Wikimedia Commons</a>.<br><br></i></p> <p dir="ltr">עבור המשקיע מדובר ביתרון זמני ולא במאפיין קבוע של המערכת היוונית. תוכניות מכירה לאחר שנת 2026 יש לחשב מחדש בהתאם לכללים שיחולו במועד העסקה.</p> <h2 dir="ltr">גאורגיה: 5% על שכירות והגנה מפני עליות מיסים חדות</h2> <p dir="ltr"><a href="https://new.matsne.gov.ge/en/document/view/1043717" rel="external noopener">קוד המס של גאורגיה</a> קובע שיעור מס הכנסה כללי ליחידים ברמה של 20%, אך עבור השכרת מגורים חל משטר מיוחד: יחיד שאינו דורש ניכויים בגין הכנסה זו משלם 5% בלבד. שבח חייב במס ממכירת דירת מגורים או בית עם הקרקע הצמודה ממוסה אף הוא בשיעור של 5%. אם הנכס היה בבעלות במשך יותר משנתיים, השבח מהמכירה פטור ממס הכנסה.</p> <p dir="ltr">בעת רכישת נדל״ן אין מס רכישה נפרד ואין מס בולים. <a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/georgia/overview">International Investment</a>, בסקירת התנאים למשקיעים בגאורגיה, מדגישה אף היא את שיעור ה-5% על השכרת מגורים ואת היעדר מס הרכישה כחלק מנטל המס הנמוך על המשקיע הפרטי. לחישוב התשואה יש לכך השפעה ניכרת: מערכת המס אינה מוסיפה אחוזים בודדים למחיר הכניסה, בשונה ממספר תחומי שיפוט אירופיים.</p> <p dir="ltr">החל מ-30 בספטמבר 2026, משטר מס הרכוש ליחידים הפך למקל יותר. <a href="https://www.matsne.gov.ge/ka/document/view/7013098" rel="external noopener">תיקון לקוד המס</a> העלה את רף הפטור המלא מ-40 אלף לארי ל-100 אלף לארי של הכנסה משפחתית בשנה הקודמת עבור רכוש החייב במס, למעט קרקע. אם ההכנסה המשפחתית עולה על 100 אלף לארי, המס על רכוש זה עומד על 0,8–1% משווי השוק. קרקע ממוסה בנפרד. ההטבה החדשה חלה גם על מס רכוש שיש להצהיר עליו בשנת 2026.</p> <p dir="ltr">מרכיב ייחודי במודל הגיאורגי הוא ההגבלה על העלאה חדה של מיסים לאומיים. מנגנון זה מתואר לעיתים כמורטוריום, אך משפטית הוא בנוי אחרת. <a href="https://www.matsne.gov.ge/en/document/view/1405264" rel="external noopener">החוק האורגני ״על חירות כלכלית״</a> דורש משאל עם לצורך הטלת מס לאומי חדש או העלאת הרף העליון של שיעור המס הקיים, למעט מס קנייה (בלו). שינוי שיעור המס בתוך הגבולות שכבר נקבעו אינו דורש משאל עם; הממשלה רשאית גם להעלות מיסים באופן זמני לתקופה של עד שלוש שנים ללא משאל עם. מס רכוש מוסדר בנפרד בקוד המס.</p> <p dir="ltr">עבור בעל נדל״ן, השילוב נראה אטרקטיבי בהרבה משיעור בודד של 20%: 5% על השכרת מגורים, היעדר מס רכישה, פטור משבח לאחר שנתיים של החזקה, רף מוגדל במס רכוש ו<a href="https://taxsummaries.pwc.com/georgia" rel="external noopener">היעדר מס עושר כללי</a>. אין פירוש הדבר אפס מס, אך לאורך מחזור ההחזקה המלא, גאורגיה מתגלה כמקילה משמעותית בהשוואה לצרפת, ספרד או פורטוגל.</p> <h2 dir="ltr">קפריסין ומלטה נוחות יותר בהחזקה השנתית</h2> <p dir="ltr">קפריסין ביטלה את מס הרכוש השנתי הלאומי עוד בשנת 2017. תשלומים מקומיים נותרו, אך אין מקבילה לאומית ל-IFI הצרפתי או למס העושר הספרדי.</p> <p dir="ltr">מכירת נדל״ן בקפריסין חייבת במס רווחי הון בשיעור של <a href="https://taxsummaries.pwc.com/cyprus/individual/other-taxes" rel="external noopener">20%</a>. החל משנת 2026 עודכנו הניכויים לכל החיים ליחידים, ורף ההחזקה העקיפה בנדל״ן באמצעות חברה הורד מ-50% ל-20% משווי המניות. בנוסף, המוכר משלם היטל של 0,4% מסכום העסקה במקרים הקבועים בחוק.</p> <p dir="ltr">במלטה אין מס רכוש שנתי מסורתי ואין מס עושר כללי. במקום מס רווחי הון רגיל, בעת מכירת נדל״ן מקומי חל בדרך כלל מס סופי על מחיר ההעברה. השיעור הסטנדרטי במקרים רבים הוא <a href="https://taxsummaries.pwc.com/malta/corporate/other-taxes" rel="external noopener">8%</a>, ועבור חלק מהנכסים הישנים — 10%; קיימים שיעורים מיוחדים וחריגים.</p> <p dir="ltr">לכן, שורה ריקה בעמודת המס השנתי אינה מעידה על אפס עלויות מיסוי להשקעה.</p> <h2 dir="ltr">שווייץ והולנד מיישמות מודל שונה</h2> <p dir="ltr">בשווייץ, מס העושר הנקי חל ברמת הקנטונים והרשויות המקומיות. אין מס עושר פדרלי. השיעור המרבי המצטבר תלוי מאוד במקום המגורים ונע בקירוב בין <a href="https://taxsummaries.pwc.com/Switzerland" rel="external noopener">0,1% ל-0,87%</a>. נדל״ן נכלל בחישוב העושר, וחובות מנוכים בהתאם לכללים הקבועים.</p> <p dir="ltr">השבח ממכירת נדל״ן שוויצרי ממוסה ברמת הקנטון. לכן שתי השקעות זהות בקנטונים שונים עשויות להניב תוצאות שונות לחלוטין.</p> <p dir="ltr">הולנד אינה מפעילה באופן רשמי מס עושר קלאסי. נכסי השקעה נכללים ב-<a href="https://taxsummaries.pwc.com/netherlands/individual/significant-developments" rel="external noopener">Box 3</a> — מערכת מיסוי על תשואה מחושבת של חסכונות והשקעות. בשנת 2026 רף הפטור האישי עומד על 59,357 אירו, וההכנסה המחושבת ממוסה בשיעור של 36%. מערכת המעבר ממשיכה לפעול בהתאם לפסיקות בית המשפט העליון: הנישום יכול להוכיח תשואה ממשית נמוכה יותר, אם היא נמוכה מזו המחושבת.</p> <p dir="ltr">נדל״ן להשקעה בהולנד מסווג כנכס Box 3 בתרחיש פרטי שכיח. בעת רכישת נכס שאינו מיועד למגורים אישיים, החל משנת 2026 חל מס העברת זכויות בשיעור 8%.</p> <h2 dir="ltr">היכן המשקיע משלם יותר</h2> <p dir="ltr">אין תשובה אחידה לכל אירופה, מכיוון שהתוצאה תלויה בשאלה מה בדיוק משווים.</p> <p dir="ltr">עבור אדם בעל הכנסה אקטיבית גבוהה מאוד, שיעורי המס העליונים הם הגבוהים ביותר בדנמרק, צרפת, אוסטריה, ספרד, בלגיה ופורטוגל. עבור בעל תיק נדל״ן גדול, צרפת וספרד בולטות במיוחד: שם מתווספים למס ההכנסה ומס הנכס גם מנגנוני מיסוי על הון גבוה. שווייץ ממסה עושר נקי מדי שנה ברמה הקנטונלית, ופורטוגל מחילה AIMI נוסף על החזקות נדל״ן גדולות.</p> <p dir="ltr">עבור משקיע פרטי עם אופק השקעה ארוך, גרמניה ואיטליה עשויות להתגלות כמקלות יותר בעת יציאה, הודות לפטורים הניתנים לאחר תקופת החזקה מוגדרת. גאורגיה שייכת למשטרים הקלים יותר: 5% על השכרת מגורים, היעדר מס רכישה, פטור משבח לאחר החזקה של מעל שנתיים ורף חדש של 100 אלף לארי למס רכוש. קפריסין ומלטה נוחות יותר במס הרכוש הלאומי השנתי, אך המכירה נותרת אירוע מס. יוון בולטת בשנת 2026 עם הקפאה זמנית של מס השבח על נדל״ן.</p> <p dir="ltr">לכן, לשאלה ״היכן באירופה המיסים הם הגבוהים ביותר״ יש מספר תשובות נכונות. עבור שכר זוהי קבוצת מדינות אחת, עבור תיק נכסים גדול — קבוצה אחרת, ועבור מכירת נכס לאחר חמש או עשר שנים — קבוצה שלישית.</p> <h2 dir="ltr">תושב ותושב חוץ משלמים אחרת</h2> <p dir="ltr">תושבות מס יכולה לשנות לחלוטין את התמונה. תושב מצהיר בדרך כלל על הכנסותיו מכל העולם ובמדינות מסוימות גם על נכסיו בעולם. תושב חוץ ממוסה בדרך כלל רק על הכנסות ונכסים בתוך המדינה, אך כללי מכירת הנדל״ן עשויים להיות ייחודיים.</p> <p dir="ltr">רובד נוסף נוצר על ידי אמנות למניעת כפל מס. הן קובעות לאיזו מדינה יש זכות למסות את השכירות או השבח, ובאיזה אופן המדינה השנייה מקזזת את המס שכבר שולם.</p> <p dir="ltr">לפיכך, אותה דירה בשווי 500 אלף אירו עשויה להניב תשואה נטו שונה לשני בעלים בעלי אותה שכירות, אם הם תושבי מס של מדינות שונות.</p> <h2 dir="ltr">בעל הנדל״ן נדרש להביא בחשבון את עלות ההחזקה הכוללת</h2> <p dir="ltr">בעת רכישת נכס, אין זה מספיק להשוות את מס ההכנסה או שיעור מס שבח בודד. יש להכניס למודל את מס הרכישה, מס הרכוש השנתי, המס על שכירות, מס עושר אפשרי, תשלומים מוניציפליים ומס בעת מכירה.</p> <p dir="ltr">סכום כולל זה מסביר מדוע אותה תשואה ברוטו בגרמניה, פורטוגל, קפריסין או צרפת מתורגמת לתוצאה נטו שונה בתכלית.</p> <p dir="ltr">לצורך קבלת החלטת השקעה, כדאי לחשב לא את ״המס הנמוך ביותר באירופה״, אלא תרחיש קונקרטי: תושבות המס של הבעלים, מחיר וסוג הנכס, השכירות הצפויה, תקופת ההחזקה ואופן היציאה מההשקעה.</p> <p><a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/consultation/" target="_blank"><b>קבלו ייעוץ בנושא השקעות נדל״ן ממומחי International Investment</b></a></p> <h1>שאלות נפוצות: מיסים באירופה בשנת 2026</h1> <p><b>היכן מסי ההכנסה הם הגבוהים ביותר באירופה?</b></p> <p>מבין מדינות אירופה בהשוואת Tax Foundation, השיעורים המרביים הגבוהים ביותר בשנת 2026 חלים בדנמרק, צרפת, אוסטריה, ספרד, בלגיה ופורטוגל. דמי ביטוח לאומי אינם כלולים בנתון זה.</p> <p><b>באילו מדינות באירופה קיים מס עושר?</b></p> <p>מס עושר נקי קלאסי או קרוב לכך חל בספרד ובשווייץ. בצרפת ה-IFI חל רק על נדל״ן בהיקף גדול. בפורטוגל אין מס עושר נקי כללי, אך נגבה מס AIMI מתיקים גדולים של נדל״ן מסוים.</p> <p><b>היכן אין מס רכוש שנתי לאומי?</b></p> <p>קפריסין ביטלה את מס הרכוש השנתי הלאומי, ובמלטה אין מס רכוש לאומי תקופתי קלאסי. עם זאת, אגרות מקומיות ומיסים בעת רכישה או מכירה נותרו בעינם.</p> <p><b>היכן תקופת החזקה ארוכה מפחיתה את המס בעת מכירה?</b></p> <p>בגרמניה, מכירה פרטית של נדל״ן לאחר יותר מעשר שנות החזקה פטורה בדרך כלל ממס שבח. באיטליה, מכירות פרטיות רבות פטורות לאחר יותר מחמש שנות החזקה.</p> <p><b>האם קיים מס על מכירת נדל״ן ביוון בשנת 2026?</b></p> <p>מיסוי רווחי הון בעת מכירת נדל״ן יווני מושהה עד סוף שנת 2026. מיסים והיטלים אחרים בעסקה ממשיכים לחול.</p> <p><b>האם תושב חוץ משלם אותם מיסים כמו תושב מקומי?</b></p> <p>לא תמיד. תושבים מקומיים ממוסים לרוב על הכנסות ונכסים עולמיים, בעוד תושבי חוץ ממוסים על מקורות ונדל״ן מקומיים. התוצאה תלויה גם באמנות למניעת כפל מס.</p> <p><b>אילו מיסים משלם בעל נדל״ן בגאורגיה?</b></p> <p>עבור יחיד, השכרת מגורים עשויה להיות ממוסה בשיעור 5% ללא ניכויים. שבח חייב במס ממכירת דיור ממוסה אף הוא בשיעור 5%, ולאחר יותר משנתיים של החזקה הוא לרוב פטור. החל מ-30 בספטמבר 2026, רכוש למעט קרקע פטור ממס בהכנסה משפחתית של עד 100 אלף לארי; מעל הרף חל שיעור של 0,8–1% משווי השוק. אין מס רכישה ואין מס בולים.</p> <p><b>האם ניתן להעלות מיסים בגאורגיה ללא משאל עם?</b></p> <p>לא תמיד. לצורך הטלת מס לאומי חדש או העלאת הרף העליון של שיעור המס הקיים נדרש בדרך כלל משאל עם. החריג לכך הוא מס קנייה (בלו); בנוסף, הממשלה יכולה להעלות מיסים זמנית למשך שלוש שנים לכל היותר ללא משאל עם, וניתן לשנות שיעורים בתוך הגבולות שנקבעו מראש. מס רכוש מוסדר בנפרד.</p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>הונגריה מקדמת מס על הון מעל מיליארד פורינט</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/hungary/8755-hungaria-mas-osher-milliard-forint.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/hungary/8755-hungaria-mas-osher-milliard-forint.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/hungary/8755-hungaria-mas-osher-milliard-forint.html</guid>
<pubDate>Thu, 03 Sep 2026 15:43:01 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<content:encoded><![CDATA[<p><strong>הונגריה מתכוונת להטיל מס שנתי על בעלי הון גדול החל משנת 2027. הממשלה קבעה רף יעד של מיליארד פורינט — כ-3.1 מיליון דולר לפי שער החליפין הנוכחי, אם כי הכללים הסופיים טרם פורסמו. בעבר בחנו הרשויות שיעור של 1% על חלק השווי הנקי שמעבר לרף זה, וכן הכללה בחישוב של נדל״ן, מניות ואחזקות בחברות ונכסים פיננסיים. פרמטרים אלו נותרו בינתיים בגדר טיוטה. הממשלה צופה הכנסות של 300–600 מיליארד פורינט בשנה מהמס החדש, וההכנות החקיקתיות החלו רשמית כבר בחודש מאי.</strong></p> <h2>הממשלה אישרה את הטלת המס על הון עתק</h2> <p>ממשלת הונגריה אישרה ב-2 בספטמבר את כוונתה להטיל מס שיחול על התושבים האמידים ביותר במדינה. השר העומד בראש משרד ראש הממשלה, באלינט רוף (Bálint Ruff), הצהיר כי הכללים נמצאים בעבודה כבר זמן ממושך ומתמקדים ברף של מיליארד פורינט.</p> <p><a href="https://www.bloomberg.com/news/articles/2026-09-02/hungary-plans-wealth-tax-on-assets-exceeding-3-1-million" target="_blank" rel="noopener external">Bloomberg</a> מעריך סכום זה בכ-3.1 מיליון דולר ומדווח כי המס החדש צפוי לחול החל מהשנה הבאה. עם זאת, נכון ל-2 בספטמבר טרם פורסם חוק שיאפשר לקבוע סופית את שיעור המס, בסיס המס ואופן החישוב.</p> <p>זוהי מגבלה מהותית להערכת הרפורמה. ההחלטה הפוליטית על הטלת המס כבר אושרה, אך חישוב סכום החבות הספציפי עבור בעל נדל״ן או עסק עדיין אינו אפשרי.</p> <h2>הרף של מיליארד פורינט כבר אושר</h2> <p>בראיון ל-<a href="https://telex.hu/belfold/2026/09/02/ruff-balint-miniszterelnokseget-vezeto-miniszter-tisza-kormany-interju" target="_blank" rel="noopener external">Telex</a> אישר רוף כי יוטל מס עושר וכי מדובר ברף של מיליארד פורינט. כלי התקשורת ההונגרי ציטט את דבריו כמיסוי הכנסות מעל סכום זה, בעוד Bloomberg תיאר את היוזמה כמס על נכסים בשווי העולה על מיליארד פורינט. רוף עצמו לא חשף בראיון את נוסחת החישוב או את רשימת הנכסים.</p> <p>הבדל זה בניסוחים ממחיש שוב מדוע מוקדם לראות ברף כלל מוכן של מס פעיל. הצהרות ממשלתיות קודמות ויועצי מס תיארו את המערכת העתידית בדיוק כמיסוי עושר שנתי, ולא כשיעור מס הכנסה נוסף.</p> <h2>שיעור של 1% נותר לעת עתה אפשרות עבודה</h2> <p>המבנה האפשרי של המשטר החדש תואר בפירוט רב ביותר ביוני על ידי <a href="https://www.ey.com/en_hu/insights/tax/hungary-new-government-plans-introduction-of-wealth-tax-for-individuals" target="_blank" rel="noopener external">EY Hungary</a>. יועצי המס צפו שיעור של 1% על חלק השווי הנקי של תושב מס הונגרי העולה על מיליארד פורינט. ביוני גבול זה היה שווה ערך לכ-2.81 מיליון אירו.</p> <p>מילת המפתח כאן היא ״העולה״. אם מודל זה יישמר, המס לא יוטל על כל הונו של האדם עם הגעתו לרף, אלא רק על הסכום שמעבר למיליארד פורינט.</p> <p>לדוגמה, עם שווי נקי של 1.2 מיליארד פורינט ושיעור של 1%, בסיס המס הפוטנציאלי יעמוד על 200 מיליון פורינט. המס במבנה כזה יגיע ל-2 מיליון פורינט בשנה. עם זאת, זוהי רק המחשה של המודל שנידון בעבר, ולא חישוב לפי חוק שכבר התקבל.</p> <h2>נדל״ן נחשב לחלק מההון</h2> <p>הקונספט של חודש יוני כלל בסיס מס רחב. הוא עשוי לכלול נדל״ן, כספים בחשבונות בנק, חשבונות השקעות ומסחר, מזומן, ניירות ערך, אחזקות בחברות, וייתכן שגם כלי רכב יוקרתיים ונכסים יקרי ערך אחרים.</p> <p>עבור משקיעי נדל״ן, משמעות הדבר היא שהרף ייקבע לא על פי שוויו של בית או דירה בודדים, אלא על פי הונו הכולל של האדם.</p> <p>בעלים של נדל״ן בשווי 600 מיליון פורינט ואחזקות בחברות בשווי 600 מיליון פורינט נוספים עשוי למצוא את עצמו מעל הרף תחת מודל רחב, גם אם אף אחד מהנכסים כשלעצמו אינו שווה מיליארד.</p> <p>עם זאת, עדיין לא ידוע האם דירת מגורים עיקרית תקבל פטור נפרד, אילו חובות ניתן יהיה לנכות משווי הנכסים, כיצד תחושב משכנתה ובאיזה אופן יקבעו הרשויות את שווי השוק של הנכסים.</p> <h2>הכנת החקיקה החלה כבר בחודש מאי</h2> <p>היוזמה כבר קיבלה ביטוי רשמי ברמת הממשלה.</p> <p>החלטה 1147/2026 מ-14 במאי, שפורסמה בביטאון הרשמי <a href="https://magyarkozlony.hu/hivatalos-lapok/1a6OZ4UgbNBejrwOtdg069fcf8304ed6b/dokumentumok/ef7512d91ae713e4ba14f47260a61ec446755bdb/letoltes" target="_blank" rel="noopener external">Magyar Közlöny</a>, הטילה על שר האוצר להכין חקיקה שתגדיר את תנאי מיסוי ההון. המועד להשלמת המשימה נקבע ל-5 ביוני. המסמך כולל במקביל הכנה חקיקתית לביטול הפטור ממס הקשור לנאמנויות וניהול נכסים.</p> <p>ההחלטה עצמה עדיין אינה מטילה את המס. מדובר בהנחיה לפתח מסגרת משפטית, ולכן יש להפריד בין הפרמטרים שנדונו לאחר פרסומה לבין חקיקה שכבר בתוקף.</p> <h2>ההשקה צפויה בשנת 2027</h2> <p>ראש הממשלה פטר מגיאר (Péter Magyar) הודיע כבר ב-11 ביוני כי הממשלה בוחנת מספר חלופות למבנה המס החדש.</p> <p>באותה תקופה תכננו הרשויות לאשר את הכללים הנדרשים יחד עם הכנת תקציב 2027. <a href="https://news.bloomberglaw.com/daily-tax-report-international/hungary-mulling-various-options-to-introduce-wealth-tax-magyar" rel="external noopener">Bloomberg Law</a> דיווח כי הממשלה צופה הכנסות שנתיות בהיקף של 300–600 מיליארד פורינט ושוקלת אחזקות בחברות, נדל״ן וסוגי רכוש אחרים כבסיס מס אפשרי.</p> <p>בהצהרות מיוני הוצב גם היעד להעביר את החוק לא יאוחר מסוף אוקטובר, כדי שהכללים החדשים יוכלו להיכנס לתוקף מ-1 בינואר 2027.</p> <p>נכון ל-2 בספטמבר נכון יותר לדבר על השקה מתוכננת ב-2027: התאריך הסופי ייגזר מהחוק שיתקבל.</p> <h2>חלק עיקרי מבסיס המס עשוי להגיע מעסקים</h2> <p>נדל״ן הוא אחד הנכסים הברורים ביותר למס מסוג זה, אך ייתכן שהוא יהיה רחוק מלהיות מקור ההכנסות המרכזי.</p> <p>מגיאר ציין בעבר כי חלק ניכר מההון החייב במס יגיע ככל הנראה מאחזקות בחברות. עבורן שקלה הממשלה להשתמש בשווי העסקים לסוף 2025 על בסיס הדוחות הכספיים שיוגשו ב-2026.</p> <p>הערכת השווי של חברות פרטיות עשויה להיות אחד החלקים המורכבים ביותר ברפורמה. למניה של חברה ציבורית קיים ציטוט שוק, בעוד ששוויו של עסק פרטי עשוי להשתנות באופן משמעותי בהתאם לשימוש בשווי מאזני, רווח, תזרים מזומנים או השוואה לחברות דומות.</p> <p>ההבדל בין שיטות אלו עשוי לשנות את הערכת המס של עסק אחד פי כמה וכמה.</p> <h2>הונגריה צופה 300–600 מיליארד פורינט בשנה</h2> <p>הממשלה מצפה שהמס החדש יוכל להכניס לתקציב בין 300 ל-600 מיליארד פורינט מדי שנה.</p> <p>מכון המחקר <a href="https://research.gki.hu/en/2026/06/17/wealth-tax-how-much-could-it-really-bring-in/?utm_source=chatgpt.com" rel="external noopener">GKI</a> השווה יעד זה לנתונים על ההון הפרטי הגדול ביותר. העושר המצרפי של מאה ההונגרים העשירים ביותר בדירוג של שנת 2026 הוערך ב-12.579 טריליון פורינט. החלה פשוטה של שיעור 1% על כל הסכום הזה הייתה מניבה כ-125 מיליארד פורינט.</p> <p>עם זאת, לא ניתן להשוות חישוב זה ישירות להכנסות תקציביות פוטנציאליות. הדירוג מכסה מאה אנשים בלבד, בעוד שהמס העתידי עשוי להשפיע על מעגל רחב בהרבה של בעלי נכסים.</p> <p>GKI מציג גם הערכה של שווי אחזקות משקי בית בחברות פרטיות בכ-40 טריליון פורינט ונכסים לא פיננסיים של משקי בית בכ-235 טריליון פורינט לסוף 2025.</p> <p>זו הסיבה שהמכון מעריך כי יעד הממשלה עשוי להיות בר השגה תחת בסיס מס רחב ומספר מועט של פטורים.</p> <h2>התקציב מגביר את הצורך בהכנסות נוספות</h2> <p>הכנת המס החדש חפפה לבחינה מחודשת משמעותית של כספי המדינה.</p> <p>הממשלה העלתה את יעד הגירעון בתקציב לשנת 2026 ל-7.5% מהתמ״ג. במקביל, יחס החוב הציבורי לתמ״ג עשוי לעלות זמנית מ-74.6% ל-77.5%, ולאחר מכן מקוות הרשויות לחזור למגמת ירידה.</p> <p>פרמטרים אלו נכללים בהודעת <a href="https://kormany.hu/hirek/a-valosag-koltsegvetese-a-kormany-modositja-a-2026-evi-koltsegvetest" target="_blank" rel="noopener external">ממשלת הונגריה על תיקון התקציב</a> שפורסמה באוגוסט. הרשויות מתכוונות להציג תוכנית לטווח בינוני להפחתת החוב יחד עם טיוטת תקציב 2027 בחודש אוקטובר.</p> <p>אפילו ההערכה המקסימלית של הכנסות ממס עושר בגובה 600 מיליארד פורינט אינה פותרת לבדה את בעיית הגירעון התקציבי. עם זאת, לאחר השקתו עשוי המס להפוך למקור הכנסה נוסף קבוע.</p> <h2>גם נאמנויות נכנסו לתחום הרפורמה</h2> <p>עבור בעלי עסקים אמידים, אלמנט חשוב עשוי להיות מיסוי רכוש המוחזק במבני נאמנות וניהול נכסים.</p> <p>החלטת הממשלה מ-14 במאי קושרת ישירות את הכנת המס לביטול הפטור ממס על נאמנויות.</p> <p>צעד זה סוגר פוטנציאלית את אחת הדרכים הנפוצות להוצאת חלק מההון מבעלות ישירה של אדם פרטי.</p> <p>עם זאת, טרם ברור סופית למי ייוחסו הנכסים לצורכי מס — לבעלים המקורי, למבנה הניהול או לנהנה.</p> <p>פרטים אלו עשויים לשנות מהותית את נטל המס בפועל על הון משפחתי והון פרטי גדול.</p> <h2>למשקיעים בינלאומיים מעמד התושבות הוא קריטי</h2> <p>מודל העבודה שתואר על ידי יועצי המס מכוון בראש ובראשונה ליחידים שהם תושבי מס בהונגריה.</p> <p>נותרה פתוחה השאלה האם תושב יידרש לדווח על נכסים ברחבי העולם כולו או רק על נכסים הממוקמים בתוך המדינה.</p> <p>בדיון הציבורי עלתה גם אפשרות לקביעת כללים מיוחדים לאנשים אמידים המשנים את תושבות המס שלהם לפני החלת המשטר החדש. בין החלופות הוזכר מס יציאה ממערכת המס ההונגרית, אך אין עדיין הוראה קונקרטית.</p> <p>עבור בעלי נדל״ן זרים חלק זה חשוב במיוחד: עצם הבעלות על נכס יקר בהונגריה ומעמד של תושב מס הם מצבים משפטיים שונים.</p> <p>לפיכך, לא ניתן לקבוע כעת כי המס החדש יחול אוטומטית על כל הזרים המחזיקים בנדל״ן הונגרי בשווי מעל רמה מסוימת.</p> <h2>נדל״ן יוצר אתגר בהערכת שווי שנתית</h2> <p>בשונה מכסף נזיל או מניות ציבוריות, לנדל״ן אין שווי שוק יחיד שניתן לעקוב אחריו באופן רציף.</p> <p>עבור דירה סטנדרטית בבודפשט ניתן לקבל אומדן מעסקאות דומות. עבור אחוזה היסטורית, מלון, מגרש לבנייה או מבנה מסחרי גדול, המחיר עשוי להיות תלוי בשיטת השמאות.</p> <p>אם המס יהפוך לשנתי, המדינה תצטרך לקבוע באיזו תדירות יעודכן שווי הנכסים, למי יש סמכות לבצע את השמאות וכיצד יוכל הבעלים לערער עליה.</p> <p>שאלה חשובה לא פחות היא סוגיית החוב. נדל״ן בשווי מיליארד פורינט שנרכש ללא אשראי, ואותו נכס עם משכנתה שטרם נפרעה של 600 מיליון פורינט, יוצרים שווי נקי שונה לחלוטין.</p> <p>לכן, עבור שוק הנדל״ן, לכללי ההכרה בחובות עשויה להיות חשיבות שאינה נופלת מזו של שיעור המס עצמו.</p> <h2>החוק הסופי יקבע את ההשפעה על השוק</h2> <p>בתחילת ספטמבר ידועים שלושה מרכיבים יציבים יחסית של הרפורמה העתידית: הממשלה מתכוונת להטיל מס על הון גדול, מתמקדת ברף של מיליארד פורינט ומתכננת להתחיל ליישם את המערכת החדשה ב-2027.</p> <p>שיעור של 1%, מיסוי רק של החלק העולה על הרף, רשימת הנכסים, כללי הערכת שווי נדל״ן וחברות, הכרה בחובות ופטורים שייכים כולם עדיין למודל התכנוני ולא לחקיקה סופית שהתקבלה.</p> <p>דבר זה חשוב במיוחד לבעלי נדל״ן. לעת עתה לא ניתן לחשב באופן מהימן כיצד ישנה המס את הוצאותיו של בעל דירת יוקרה, תיק דירות להשכרה, בית מלון או מבנה מסחרי.</p> <p>לדברי מומחי International Investment, ההשפעה הפוטנציאלית של המס ההונגרי תהיה תלויה בראש ובראשונה לא בשיעור ה-1% הנדון בהרחבה, אלא בהגדרת השווי הנקי. הכללת נדל״ן ואחזקות בחברות פרטיות תוך מיעוט פטורים עשויה לייצר בסיס מס משמעותי, אך במקביל תדרוש מערכת שמאות מורכבת. עבור בעלי נכסים עתירי הון נוצר סיכון מובחן: שווי מחושב גבוה של עסק או נדל״ן אינו מעיד תמיד על קיומו של תזרים מזומנים חופשי מקביל לתשלום המס השנתי. עד לפרסום החוק הסופי, מוקדם לקבוע ירידה באטרקטיביות ההשקעות בנדל״ן בהונגריה או לחזות שינויים במחירים.</p> <h2>שאלות ותשובות: מס עושר בהונגריה</h2> <p>איזה רף מתכננת הונגריה לקבוע?</p> <p>הממשלה מכוונת למיליארד פורינט. Bloomberg מעריך סכום זה בכ-3.1 מיליון דולר לפי שער החליפין בתחילת ספטמבר 2026.</p> <p>האם חוק המס כבר התקבל?</p> <p>לא. הממשלה הורתה רשמית להכין חקיקה, ונציגי הקבינט אישרו את הכוונה להטיל את המס. הכללים הסופיים טרם פורסמו נכון ל-2 בספטמבר.</p> <p>מה יהיה שיעור המס?</p> <p>במודל עבודה מוקדם יותר עלה שיעור של 1% על חלק השווי הנקי שמעבר למיליארד פורינט. לעת עתה הדבר טרם עוגן בחוק סופי.</p> <p>מתי המס עשוי להיכנס לתוקף?</p> <p>הממשלה מתכננת להחיל אותו בשנת 2027. בעבר ציינו הרשויות את 1 בינואר כתאריך השקה אפשרי אם החקיקה תאושר בסתיו 2026.</p> <p>האם נדל״ן ייכלל בחישוב?</p> <p>בקונספט מיוני נדל״ן נכלל ברשימת הנכסים המוצעת. החוק הסופי יצטרך לקבוע פטורים, שיטת הערכת שווי ואת אופן ההכרה במשכנתאות ובחובות אחרים.</p> <p>האם המס יוטל על כל ההון לאחר ההגעה לרף?</p> <p>בעבר נדון מודל שבו 1% מוטל רק על השווי הנקי שמעל מיליארד פורינט. המנגנון הסופי עדיין צריך להיות מעוגן בחוק.</p> <p>האם יובאו בחשבון אחזקות בחברות?</p> <p>הממשלה רואה באחזקות תאגידיות את אחד החלקים העיקריים של בסיס המס הפוטנציאלי. מתודולוגיית הערכת השווי לחברות פרטיות טרם נקבעה סופית.</p> <p>כמה מתכננות הרשויות לגבות?</p> <p>יעד הממשלה עומד על 300–600 מיליארד פורינט מדי שנה.</p> <p>האם בעלי נדל״ן זרים ישלמו?</p> <p>עניין זה טרם הוכרע. קונספט העבודה נוגע בראש ובראשונה לתושבי מס בהונגריה, והכללים לגבי תושבי חוץ ונכסים מחוץ למדינה עדיין דורשים הבהרה.</p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>Wizz Air חוזרת לתל אביב</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/israel/8035-wizz-air-chozeret-le-tel-aviv.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/israel/8035-wizz-air-chozeret-le-tel-aviv.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/israel/8035-wizz-air-chozeret-le-tel-aviv.html</guid>
<pubDate>Mon, 18 May 2026 17:05:13 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<content:encoded><![CDATA[<p><strong>Wizz Air תחדש את הטיסות בין בודפשט לתל אביב החל מ-28 במאי 2026, ובכך תחזיר לשוק את אחד מקווי הלואו-קוסט המרכזיים בין מרכז אירופה לישראל לאחר הפסקה בת שלושה חודשים. ההחלטה התקבלה על רקע הקלת המלצות התעופה של הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה והתאוששות הדרגתית של התנועה הבינלאומית בנמל התעופה בן גוריון.</strong></p> <p><strong>בודפשט ותל אביב יחוברו מחדש בטיסות ישירות</strong></p> <p>חברת הלואו-קוסט ההונגרית Wizz Air הודיעה על חידוש הטיסות בין נמל התעופה הבינלאומי פרנץ ליסט בבודפשט לנמל התעופה בן גוריון בתל אביב החל מ-28 במאי. Daily News Hungary מדווח כי טיסות יומיות מבודפשט מתוכננות לשעה 5 בבוקר, וכבר הוצעו למכירה כמה מאות אלפי כרטיסים דרך האתר והאפליקציה של חברת התעופה. צעד זה מחדש קו שהושעה למשך כ-3 חודשים עקב הידרדרות המצב הביטחוני במזרח התיכון.</p> <p>עבור הונגריה, הקו חשוב לא רק כיעד תיירותי. בודפשט היא אחד ממוקדי הפעילות (Hubs) הגדולים של Wizz Air במרכז אירופה, ותל אביב נותרה שוק משמעותי לנסיעות עסקיות, ביקורי משפחות, תיירות דתית, נסיעות רפואיות ומסלולי לימודים. החזרת הפעילות היומית מעידה על כך שהמוביל אינו בונה על טיסות מזדמנות, אלא על התאוששות יציבה בביקוש.</p> <p><strong>ההחלטה קשורה להערכת המצב הביטחוני</strong></p> <p>העילה המרכזית לחזרה היא שינוי בהמלצות התעופה. The Times of Israel מדווח כי Wizz Air קישרה את ההחלטה לעדכון של הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה, שהקלה את המלצתה נגד פעילות במרחב האווירי של ישראל. סמנכ״ל המסחר של Wizz Air, איאן מאלין, הצהיר כי החברה חוזרת לתל אביב בזהירות ובשלבים, כאשר בטיחות הנוסעים והצוותים נותרת בראש סדר העדיפויות.</p> <p>הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה היא גוף של האיחוד האירופי המעריך סיכונים לתעופה האזרחית ומפרסם המלצות לחברות תעופה ולרגולטורים לאומיים. עבור חברות התעופה, המלצות אלו אינן עניין פורמלי בלבד: הן משפיעות ישירות על ביטוח, נתיבי טיסה, נהלים מבצעיים, הערכת סיכוני צוות והחלטות לגבי מכירת כרטיסים.</p> <p><strong>הפסקה של שלושה חודשים החלה לאחר סגירת השמיים</strong></p> <p>Wizz Air עצרה את טיסותיה לאזור בסוף פברואר, כאשר בעקבות פריצת הלחימה בין ארה״ב, ישראל ואיראן עזבו חברות התעופה הזרות למעשה את שמי ישראל. על פי דיווחי התקשורת הישראלית, הטיסות הושעו לאחר סגירת המרחב האווירי של ישראל בפני מובילים זרים ב-28 בפברואר.</p> <p>הפסקה שכזו כואבת במיוחד למודל הלואו-קוסט. חברות לואו-קוסט פועלות על תחלופה מהירה של מטוסים, לוח זמנים צפוף ומכירות מוקדמות. כל השעיה ממושכת של קו מובילה להקצאה מחדש של ציי המטוסים, ביטולים, החזרים כספיים, שינויי לו״ז ואובדן חלק מקהל הלקוחות הנאמן. לכן, חזרתה של Wizz Air לתל אביב היא לא רק איתות לחזרה לשגרה ביטחונית, אלא גם ניסיון לתפוס נתח שוק לפני שובם המלא של המתחרים.</p> <p><strong>שוק התעופה הישראלי מתאושש באופן לא אחיד</strong></p> <p>נמל התעופה בן גוריון פתוח ופעיל, אך הטיסות הבינלאומיות מתחדשות בהדרגה. פורטל התיירות Tourist Israel מציין כי חברות התעופה הישראליות וחלק מהמובילים הזרים כבר חידשו את הטיסות, בעוד שחברות תעופה בינלאומיות גדולות רבות טרם חזרו או דחו את מועדי החזרה. מומלץ לנוסעים לבדוק את סטטוס הקווים ישירות מול חברות התעופה לפני רכישת כרטיסים.</p> <p>מצב זה יוצר חלון הזדמנויות עבור חברות הלואו-קוסט. אם חלק מחברות התעופה הגדולות נוקטות משנה זהירות, Wizz Air עשויה להחזיר לעצמה במהירות את נתח השוק בקווים שבין ישראל לאירופה. אולם צעד כזה נושא בחובו גם סיכון: לוח הטיסות עלול להשתנות שוב במידה והמלצות הרגולטורים יוחמרו או שהמצב באזור יסלים מחדש.</p> <p><strong>Wizz Air מחזקת את מעמדה בישראל</strong></p> <p>החזרה לקו בודפשט–תל אביב משתלבת בתוכנית רחבה יותר לחידוש פעילותה של Wizz Air בישראל. החברה הדגישה בעבר את מעמדה כחברת הלואו-קוסט הגדולה ביותר בקווים לישראל. עבור הנוסעים יש לכך משמעות ישירה: חזרתה של Wizz Air מגבירה בדרך כלל את התחרות על המחירים, במיוחד בקווים לאירופה, שבהם החלופה היא חברות תעופה בשירות מלא או טיסות קונקשן יקרות יותר.</p> <p>לפי Daily News Hungary, חברת Wizz Air מפעילה כיום למעלה מ-1,000 קווים ומצפה להטיס 80 מיליון נוסעים ברחבי הרשת שלה בשנת 2026. בקנה מידה זה, הטיסות לישראל אינן מהוות את החלק הגדול ביותר של הפעילות, אך הן בעלות חשיבות אסטרטגית: תל אביב מחברת את אירופה לאחד משווקי הנסיעות הרווחיים והיציבים ביותר, שבו הביקוש נשמר גם בתקופות משבר.</p> <p><strong>מובילים נוספים חוזרים, אך בזהירות</strong></p> <p>חזרתה של Wizz Air מתרחשת על רקע חידוש רחב יותר של הטיסות לישראל לאחר הפסקת האש עם איראן. JNS דיווח כי רשות שדות התעופה בישראל (Israel Airports Authority) ציפתה לחזרתן ההדרגתית של מספר חברות זרות, בהן Bluebird Airways, TUS Airways, Smartwings, Georgian Airways, Ethiopian Airlines, Etihad Airways ו-Hainan Airlines. במקביל, שחקניות מרכזיות כמו United Airlines ו-Air Canada שמרו על השעיה ממושכת יותר.</p> <p>חוסר אחידות זה מעיד על כך שהשוק טרם שב לשגרתו שלפני המשבר. חלק מהמובילים מוכנים לחדש טיסות במהירות, מתוך ציפייה לביקוש כבוש ולתעריפים גבוהים, בעוד שאחרים מעדיפים להמתין לתמונת מצב ביטחונית יציבה כדי למנוע ביטולים חוזרים והפסדים תפעוליים.</p> <p><strong>מה זה אומר עבור הנוסעים</strong></p> <p>עבור נוסעים מהונגריה ומישראל, חידוש הטיסות מציע אפשרויות ישירות רבות יותר והוזלה פוטנציאלית במחירי הטיסות בקו. מודל הלואו-קוסט של Wizz Air חיוני במיוחד לנסיעות משפחתיות, חופשות עירוניות קצרות, סטודנטים, תיירות דתית ועסקים קטנים, שבהם מחיר הכרטיס מכריע לעיתים קרובות את עצם ההחלטה על הנסיעה.</p> <p>עם זאת, השוק נותר תנודתי. על הנוסעים לקחת בחשבון שינויים אפשריים בלוח הזמנים, תנאי החזר וביטול, כיסוי ביטוחי, דרישות נמלי התעופה ואזהרות מסע של מדינותיהם. ברכישת כרטיסים לאזור שבו המצב הביטחוני עשוי להשתנות במהירות, המחיר אינו הקריטריון היחיד: גמישות התעריף, שקיפות הפיצויים והיכולת לשנות תאריכים במהירות חשובות לא פחות.</p> <p><strong>ההשפעה על בודפשט ועל התיירות</strong></p> <p>עבור בודפשט, חזרת הקו מחזקת את הנגישות הבינלאומית לעיר. השוק הישראלי חשוב באופן מסורתי לחופשות קצרות בבירות אירופיות, תיירות מרפא, סיורים קולינריים, מופעי תרבות וביקורים משפחתיים. טיסה ישירה תומכת לא רק בנמל התעופה ובחברת התעופה, אלא גם בבתי המלון, דירות להשכרה לטווח קצר, מסעדות, שירותי הסעות ותשתיות עירוניות נוספות.</p> <p>עבור תל אביב, ההשפעה תלויה בקצב שיקום אמון הנוסעים. אם הקו ישמור על לוח זמנים יציב, הוא יסייע להחזיר חלק מתנועת הנוסעים מאירופה, במיוחד בקרב מטיילים שדחו את נסיעתם בהיעדר טיסות ישירות נגישות. אם המצב הביטחוני יחזור להטיל מגבלות נוקשות, השוק ישוב במהירות למודל זהיר של הזמנות לטווח קצר בלבד.</p> <p>לדברי מומחי International Investment, חזרתה של Wizz Air לקו בודפשט–תל אביב מהווה איתות חיובי משמעותי לתעופה האזורית, אך אין בה כדי להעיד על התאוששות מלאה של השוק. השאלה המכרעת אינה מועד הטיסה הראשונה, אלא יציבות לוח הטיסות לאחר 28 במאי: אם המלצות הרגולטורים יישארו מקלות והביקוש יתבטא במכירות, הקו יהפוך במהרה לגורם תחרותי המוריד מחירים; אך אם המצב הביטחוני יורע שוב, מודל הלואו-קוסט יהיה פגיע במיוחד לביטולים, החזרים ואובדן אמון הנוסעים.</p>]]></content:encoded>
</item></channel></rss>