הפחתת הריבית עומדת גם במרכז הדיווח של Bloomberg על החלטת הבנק ועל השפעת השקל על התנאים המוניטריים והיצואנים. הכתבה ב

ריבית בנק ישראל ירדה ל־3.25%

הוועדה המוניטרית החליטה להפחית את הריבית ברבע נקודת אחוז. הריבית החדשה תיכנס לתוקף ב־3 בספטמבר.

זו ההפחתה השלישית ברציפות. במאי הוריד הבנק את הריבית מ־4% ל־3.75%, ביולי ל־3.5%, וכעת ל־3.25%. בסך הכול ירדה הריבית ב־0.75 נקודת אחוז בשלוש ההחלטות האחרונות.

במבט רחב יותר מדובר בהפחתה החמישית מאז נובמבר 2025. באותו חודש החלה הריבית לרדת מ־4.5%, ולאחר מכן נרשמו הפחתות נוספות בינואר, במאי, ביולי ובספטמבר. כלכלנים היו חלוקים ערב ההחלטה האחרונה בשאלה אם הבנק יפחית שוב את הריבית או יבחר להמתין, כפי שדיווח העיתון הכלכלי הישראלי Globes.

ההחלטה הבאה על הריבית מתוכננת ל־21 באוקטובר, והריבית שתיקבע אז צפויה להיכנס לתוקף ב־25 באוקטובר. לוח המועדים הרשמי של בנק ישראל מפרט את מועדי החלטות הריבית לשנת 2026.

האינפלציה בישראל ירדה ל־1.5%

הגורם המרכזי שאפשר לבנק ישראל להמשיך בהפחתת הריבית הוא התמתנות האינפלציה.

מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי ביוני ועלה ב־0.3% ביולי. קצב האינפלציה ב־12 החודשים שהסתיימו ביולי עמד על 1.5% — מתחת למרכז יעד יציבות המחירים של 1%–3%.

גם האינפלציה בניכוי אנרגיה, פירות וירקות עמדה על 1.5%. קצב העלייה במחירי הרכיבים הבלתי סחירים התמתן ל־2.5% לעומת 2.8% ביוני, ואילו מחירי הרכיבים הסחירים ירדו ב־0.3% לעומת השנה שעברה.

עם זאת, סביבת המחירים אינה נטולת סיכונים. בתקופה שנבחנה לקראת ההחלטה עלתה חבית נפט מסוג ברנט בכ־25% ונסחרה סביב 90 דולר. שוק העבודה נותר הדוק, שיעור המשרות הפנויות הגיע ל־4.5% ביולי והשכר הנומינלי באפריל–יוני היה גבוה ב־6.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

בנק ישראל הדגיש כי תוואי הריבית בהמשך ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, הפעילות הכלכלית, שער החליפין, המצב הפיסקלי ואי־הוודאות במשק.

השקל החזק מסייע לרסן את האינפלציה

שער החליפין ממשיך למלא תפקיד מרכזי בתנאים המוניטריים בישראל, אך חשוב להפריד בין המגמה ברבעון השני לבין השינוי מאז החלטת הריבית הקודמת.

מאז ההחלטה ביולי התחזק השקל ב־0.6% מול הדולר, נחלש ב־1% מול האירו ונחלש בכ־0.1% בלבד במונחים של שער החליפין הנומינלי האפקטיבי — מדד המשקלל את השקל מול המטבעות של שותפות הסחר המרכזיות של ישראל.

ברבעון השני כולו התחזקות השקל הייתה משמעותית בהרבה: כ־5.9% מול הדולר, 6.6% מול האירו ו־6.1% במונחים אפקטיביים. כך עולה מסקירת שוק מטבע החוץ של בנק ישראל.

שקל חזק מפחית את המחיר המקומי של מוצרים מיובאים, חומרי גלם ושירותים הנרכשים בחו"ל ולכן מסייע לרסן את האינפלציה.

עבור יצואנים ההשפעה הפוכה. הכנסות הנקובות בדולרים או באירו מתורגמות לפחות שקלים, ועלייה בערך השקל עלולה לפגוע ברווחיות וביכולת להתחרות במחיר מול חברות מחו"ל.

לכן שער חליפין חזק יכול בעת ובעונה אחת לאפשר לבנק המרכזי להחזיק ריבית נמוכה יותר ולהקשות על חברות יצוא.

הצמיחה של 15.4% אינה משקפת קצב שנתי רגיל

גם נתוני התוצר אפשרו לבנק המרכזי להמשיך במדיניות מקלה מבלי להתמודד עם משק המצוי במיתון.

התוצר צמח ברבעון השני של 2026 בקצב שנתי של 15.4% ביחס לרבעון הראשון. עם זאת, הנתון הגבוה משקף בחלקו התאוששות לאחר חולשה חריגה בפעילות ברבעון הראשון ולכן אינו מעיד שהמשק הישראלי צומח בקצב בר־קיימא של יותר מ־15% בשנה.

בהשוואה לרבעון הרביעי של 2025 היה התוצר ברבעון השני גבוה ב־6.2% במונחים שנתיים.

גם נתון זה דורש הסתייגות. בניכוי פעילותן של חברות ישראליות בחו"ל, התוצר היה גבוה ב־3.8% בלבד לעומת הרבעון האחרון של 2025 במונחים שנתיים.

הפער ממגמת הצמיחה ארוכת הטווח הצטמצם לכ־0.8%. התמונה הכוללת היא אפוא של התאוששות ברורה, אך מתונה יותר מכפי שמעיד הנתון הראשי של 15.4%.

התחזית מצביעה על ריבית של כ־3%

התחזית המאקרו־כלכלית של חטיבת המחקר שפורסמה ביולי כבר הניחה שהריבית תמשיך לרדת.

לפי תרחיש הבסיס, התוצר צפוי לצמוח ב־4% בשנת 2026 וב־5.5% בשנת 2027. האינפלציה ב־2026 צפויה לעמוד על 1.8%, וגם קצב האינפלציה בארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון השני של 2027 צפוי להיות 1.8%.

הריבית הממוצעת ברבעון השני של 2027 צפויה לעמוד על כ־3%. לאחר ההפחתה בספטמבר, הריבית הנוכחית גבוהה מהתחזית הזו ברבע נקודת אחוז בלבד.

התחזית צופה גם גירעון תקציבי של 4.9% מהתוצר ב־2026 ושל 4.2% ב־2027, בתנאי שתקציב הביטחון לא יורחב מעבר לרזרבות שנכללו בתרחיש. יחס החוב לתוצר צפוי להתייצב סביב 69%.

חטיבת המחקר מזהירה שהרחבה נוספת של ההוצאה הממשלתית עלולה להגדיל את הגירעון ולהוסיף לחץ אינפלציוני, ולכן אין לראות בתחזית ריבית של 3% התחייבות להחלטת ריבית עתידית.

מחירי הדירות עדיין יורדים במונחים שנתיים

לשוק הנדל"ן יש עניין מיוחד בהפחתת הריבית, משום שעלויות המימון הן אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על יכולתם של משקי הבית לרכוש דירה.

הנתונים האחרונים עדיין אינם מצביעים על חזרה לעליות מחירים משמעותיות. בחודשים מאי–יוני עלו מחירי הדירות ב־0.1% ביחס לתקופת המדידה הקודמת, אך ב־12 החודשים האחרונים ירדו ב־1.5%.

במקביל, מלאי הדירות שנותרו למכירה נותר יציב ברמה גבוהה. היקף העסקאות גדל במתינות במאי וביוני, בעיקר בדירות חדשות.

ביולי הועמדו משכנתאות בהיקף של כ־10 מיליארד שקל לאחר ניכוי השפעות עונתיות.

המצב יוצר נקודת פתיחה שונה מתקופות שבהן הפחתת ריבית פגשה שוק עם מחסור חריף בדירות. כאשר ההיצע הלא־מכור גבוה, עלייה בביקוש יכולה בשלב הראשון לסייע לקבלנים לצמצם מלאי במקום להתגלגל מיד לעליות מחירים.

הפחתת הריבית אינה מוזילה כל משכנתה ב־0.25%

לירידה בריבית בנק ישראל יש השפעה ישירה במיוחד על הלוואות ומסלולי משכנתה המבוססים על ריבית הפריים.

ריבית הפריים בישראל מוגדרת כריבית בנק ישראל בתוספת 1.5 נקודות אחוז. בעקבות ההחלטה האחרונה היא צפויה לרדת מ־5% ל־4.75%.

עם זאת, לא כל המשכנתאות בישראל מבוססות במלואן על פריים. הלוואות לדיור מורכבות בדרך כלל ממספר מסלולים, שחלקם צמודים לריבית משתנה, חלקם לריבית קבועה וחלקם למדד המחירים לצרכן.

גם הריבית שמציע הבנק על מסלול חדש מושפעת מעלות גיוס הכסף, מתשואות האג"ח, מתקופת ההלוואה, משיעור המימון ומהסיכון של הלווה.

לכן הפחתה של 0.25 נקודת אחוז בריבית בנק ישראל אינה מבטיחה שכל משכנתה חדשה או קיימת תוזל באותו שיעור.

שכר הדירה ממשיך לעלות

התמונה בשוק השכירות חזקה יותר מזו שבשוק המכירות.

קצב העלייה השנתי בסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עמד ביולי על 3.9%. חשוב להבחין בין סעיף זה לבין מדד פשוט של "כל שכר הדירה בישראל": מדובר ברכיב סטטיסטי במדד המחירים לצרכן המשקף, בין היתר, שינויים בשוק השכירות.

בחוזים קיימים שחודשו נרשמה עלייה של כ־2.6% בשכר הדירה לעומת השנה שעברה.

בחוזים שבהם התחלף השוכר נרשמה עלייה של 4.7%. זהו קצב גבוה משמעותית, אך הוא כבר נמוך מ־6.6% שנמדדו ביוני.

מבחינת משקיע בנדל"ן מתקבלת אפוא מגמה מעניינת: מחירי הרכישה נמוכים ב־1.5% לעומת השנה שעברה, בעוד שכר הדירה ממשיך לעלות.

אם המגמה הזו תימשך, התשואה השוטפת ביחס למחיר הרכישה עשויה להשתפר. עם זאת, התשואה נטו עדיין תלויה בעלויות מימון, מסים, תחזוקה, תקופות שבהן הדירה אינה מושכרת והוצאות נוספות.

מלאי גבוה עשוי לעכב עליות מחירים

אחד הנתונים המרכזיים להמשך השנה יהיה קצב הירידה במלאי הדירות הלא־מכורות.

כל עוד מספר רב של דירות חדשות ממתין לקונים, ליזמים יש פחות כוח להעלות מחירים והם עשויים להשתמש במבצעי מימון, פריסת תשלומים והטבות אחרות כדי להשלים מכירות.

הורדת הריבית עשויה לשפר את יכולתם של חלק מהרוכשים לחזור לשוק, אך אין ודאות שהשינוי יהיה מהיר מספיק כדי להפוך את מאזן הכוחות בין קונים למוכרים.

לכן שיעור העסקאות והמלאי הלא־מכור חשובים כעת לא פחות ממדד מחירי הדירות עצמו.

המשך הפחתת הריבית אינו אוטומטי

הנתונים שתומכים בהקלה ברורים: האינפלציה נמוכה ממרכז היעד, השקל עדיין חזק יחסית ומחירי הדירות יורדים במונחים שנתיים.

מנגד, הבנק מתמודד עם שוק עבודה הדוק, עלייה ניכרת במחירי האנרגיה, צמיחת שכר מהירה ואפשרות להרחבה תקציבית.

גם הסביבה הבינלאומית יכולה להשפיע. עלייה בתשואות אג"ח ממשלתיות בעולם מייקרת את המימון ארוך הטווח, ולכן עשויה להגביל את הירידה בריביות משכנתה גם כאשר הריבית הקצרה של הבנק המרכזי יורדת.

המשמעות היא שהשוק אינו יכול להניח מסלול קבוע של הפחתות בכל ישיבה.

כפי שמציינים מומחי International Investment, הורדת הריבית השלישית ברציפות משפרת באופן ממשי את תנאי המימון בישראל, אך מוקדם לראות בריבית של 3.25% אות לפתיחת מחזור חדש של עליות מחירים בנדל"ן. האינפלציה הנמוכה והריבית היורדת פועלות לטובת הרוכשים, ועליית שכר הדירה מחזקת את הכדאיות של חלק מהנכסים להשקעה. מנגד, מחירי הדירות עדיין יורדים במונחים שנתיים ומלאי הדירות שלא נמכרו נותר גבוה. מבחן משמעותי יותר יהיה האם בחודשים הקרובים יירשם שילוב של עלייה עקבית במספר העסקאות, ירידה במלאי הדירות והוזלה בפועל של המשכנתאות. ללא שלושת התנאים האלה, הפחתת הריבית לבדה אינה מספיקה כדי לקבוע ששוק הדיור עבר לגל עליות חדש.

שאלות ותשובות על הריבית והנדל"ן בישראל

מהי ריבית בנק ישראל כיום?

בנק ישראל החליט ב־1 בספטמבר 2026 להוריד את הריבית ל־3.25%. הריבית החדשה תיכנס לתוקף ב־3 בספטמבר.

בכמה הופחתה הריבית?

הריבית הופחתה ב־0.25 נקודת אחוז, כלומר ב־25 נקודות בסיס.

כמה פעמים ברציפות הופחתה הריבית?

זו ההפחתה השלישית ברציפות. הריבית ירדה ל־3.75% במאי, ל־3.5% ביולי ול־3.25% בספטמבר.

כמה הפחתות בוצעו מאז תחילת מחזור ההקלה?

מאז נובמבר 2025 בוצעו חמש הפחתות ריבית.

מדוע בנק ישראל מוריד את הריבית?

הגורם המרכזי הוא התמתנות האינפלציה. ביולי עמדה האינפלציה השנתית על 1.5%, מתחת למרכז טווח היעד של 1%–3%.

האם הריבית צפויה לרדת שוב?

תחזית חטיבת המחקר מיולי מצביעה על ריבית ממוצעת של כ־3% ברבעון השני של 2027. מדובר בתחזית ולא במסלול ריבית שנקבע מראש.

מה קורה למחירי הדירות בישראל?

במאי–יוני עלו המחירים ב־0.1% ביחס לתקופת המדידה הקודמת, אך הם נמוכים ב־1.5% לעומת השנה שעברה.

האם המשכנתאות יוזלו?

הפחתת הריבית צפויה להוזיל במיוחד רכיבי אשראי הקשורים לריבית הפריים, אך השינוי במשכנתה בפועל תלוי בתמהיל המסלולים ובתמחור של כל בנק.

מהי ריבית הפריים לאחר ההפחתה?

בהתאם למנגנון המקובל בישראל, ריבית הפריים יורדת ל־4.75% בעקבות ירידת ריבית בנק ישראל ל־3.25%.

מה קורה לשכר הדירה?

בחוזים מתחדשים נרשמה ביולי עלייה שנתית של כ־2.6%. בחוזים שבהם התחלף השוכר העלייה עמדה על 4.7%.

מתי החלטת הריבית הבאה?

החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל מתוכננת ל־21 באוקטובר 2026.