הנכסים שהושבו לקזחסטן הגיעו ל-1,154 טריליון טנגה

הנתונים הסטטיסטיים החדשים מפרטים באופן משמעותי את מבנה הנכסים שהושבו למדינה בשלוש השנים האחרונות. משרד התובע הכללי של קזחסטן דיווח כי מאז ספטמבר 2023, הוועדה להשבת נכסים והשירות להשבת נכסים השיבו רכוש וכספים בשווי כולל של 1,154 טריליון טנגה.

כספים נזילים היוו 1,044 טריליון טנגה, כלומר כ-90,5% מכלל הסכום. 75,7 מיליארד טנגה נוספים מיוחסים לנדל״ן, 19,2 מיליארד — לחלקות קרקע, 12,1 מיליארד — לאחזקות בחברות ו-2,9 מיליארד טנגה — לסוגי רכוש אחרים. פירוט המבנה פורסם על ידי סוכנות Kazinform בהסתמך על נתוני התביעה הכללית.

היקף ההשבה הגדול ביותר נרשם בשנת 2025 — 773,7 מיליארד טנגה. בשנת 2024 עמד הנתון על 302,5 מיליארד טנגה, ומתחילת שנת 2026 ועד למועד פרסום הנתונים — 77,7 מיליארד. הפילוח השנתי שפורסם מתחיל משנת 2024, אף שתקופת החישוב הכוללת של משרד התובע הכללי נספרת החל מספטמבר 2023.

את ההערכה הדולרית נכון יותר לראות כאומדן. בבורסה לניירות ערך של קזחסטן עמד שער הדולר הממוצע המשוקלל ב-17 באוגוסט 2026 על כ-461 טנגה, ולכן 1,154 טריליון טנגה היו שווים לכ-$2,5 מיליארד. נתוני המסחר ב-KASE מאשרים שער של 461,20 טנגה לדולר בסיום חלק המסחר המרכזי.

הנדל״ן עמד על 75,7 מיליארד טנגה

נדל״ן תופס נתח קטן יחסית מכלל תיק הנכסים שהושב — כ-6,6%. חשוב לקחת זאת בחשבון בעת הערכת התוכנית: רוב הנכסים שהושבו למדינה כבר מיוצגים בכסף נזיל, ולא במבנים ובקרקעות שעוד דורשים הערכת שווי, תחזוקה או מכירה.

במקרה של נדל״ן, השרשרת הכלכלית מורכבת יותר. לאחר העברת הרכוש לידי המדינה, שוויו אינו הופך אוטומטית להכנסה תקציבית. הנכס עשוי לשמש לצרכים ממשלתיים או לעבור לניהול ולהימכר בהמשך. לכן, ההערכה הנומינלית של הנדל״ן שהושב והסכום בפועל שהמדינה תוכל לקבל עם מכירתו עשויים להיות שונים.

בנפרד נספרות חלקות קרקע בשווי 19,2 מיליארד טנגה ואחזקות תאגידיות בשווי 12,1 מיליארד. עבור משקיעים, חלק זה בתוכנית מעורר עניין רב יותר מחלקו היחסי בסכום הכולל: מכירה עתידית של נדל״ן, קרקעות או זכויות בחברות עשויה להביא לשוק נכסים עם בעלים חדשים והערכת שווי חדשה.

יותר מ-617 מיליארד טנגה מופנים לתשתיות

השבת הרכוש הופכת בהדרגה מתהליך משפטי בעיקרו למקור נפרד להשקעות הון ממשלתיות. נכון ל-18 באוגוסט אושר באמצעות קרן המדינה המיוחדת מימון של יותר מ-500 פרויקטים בשווי כולל של 617,7 מיליארד טנגה.

הסכום הגדול ביותר מיועד לתחום אספקת המים. עבור 267 פרויקטים הוקצו 226,5 מיליארד טנגה. במערכת הבריאות אושרו 191 פרויקטים בשווי 176,8 מיליארד טנגה. ל-17 פרויקטים של תשתיות חינוך מיועדים 64,4 מיליארד טנגה.

תחום התחבורה קיבל 43 מיליארד טנגה עבור שמונה פרויקטים. אחד שכבר הושלם הוא שדרוג נמל התעופה בבלחאש בעלות של 946 מיליון טנגה. קיבולת הטרמינל לאחר המודרניזציה עלתה מ-60 ל-80 נוסעים בשעה, ומאז 1 ביוני 2026 מתבצעות מבלחאש טיסות סדירות לאסטנה ולאלמטי חמש פעמים בשבוע.

עוד 67,5 מיליארד טנגה הוקצו לשישה פרויקטים של תשתיות ספורט. בקוקשטאו כבר נבנה קומפלקס ספורט רב-תכליתי, ובזרנדה הושק מתחם כושר ובריאות. הכספים משמשים גם לפיתוח משק האנרגיה, רשתות הנדסיות ומתחמים לתעשיות חדשות. נתונים אלה מובאים על ידי האתר הרשמי של ממשלת קזחסטן בסקירה מ-18 באוגוסט.

הנתון של 617,7 מיליארד טנגה מציין מימון שאושר, ולאו דווקא כספים שכבר הועברו ונוצלו במלואם. כמו כן, לא ניתן להחסירו ישירות משווי 1,154 טריליון הטנגה שהושבו: הנתון הכולל כולל נדל״ן, קרקעות ואחזקות בחברות, בעוד שפרויקטי תשתית ממומנים ממשאבים כספיים נזילים של הקרן.

החוק להשבת נכסים פועל מאז 2023

מערכת משפטית ייעודית הוקמה בקזחסטן בקיץ 2023. החוק ״אודות השבת נכסים שנרכשו שלא כדין לידי המדינה״ התקבל ב-12 ביולי 2023.

הוא מסדיר את האיתור והבדיקה של נכסים, השבה מרצון והשבה כפויה, שיתוף פעולה בינלאומי, ניהול עתידי של הרכוש ושימוש בכספים שהושבו. אחת ממטרות החוק שהוגדרו במפורש היא שימוש יעיל בכספים שהושבו לטובת הציבור.

מנגנון זה אינו מסתכם בהחרמת רכוש רגילה לאחר גזר דין פלילי. החוק קובע הליכים נפרדים לבדיקת מקורות רכישת הנכסים, אפשרות לחתימה על הסכם להשבה מרצון, ובמקרה של עילות המפורטות בחוק — פנייה של התובע לבית המשפט להשבה כפויה של הרכוש.

הנוסח המלא והיסטוריית השינויים בחוק מפורסמים במערכת המידע המשפטית הממשלתית ״Әділет״.

הכספים שהושבו הופכים למקור חדש להשקעות מדינה

היקף התוכנית כבר מאפשר לראות בכספים שהושבו מקור משמעותי נוסף למימון תשתיות אזוריות. הדבר בולט במיוחד בתחומים עתירי הון, שבהם הקמת מתקן יחיד או שדרוג רשת דורשים מיליארדי טנגה.

אספקת מים ושירותי רפואה קיבלו יחד את עיקר המימון המפורט. חלוקה זו מסבירה מדוע לא ניתן להעריך את האפקט הכלכלי של השבת הנכסים אך ורק לפי גודל הסכום שהושב. עבור התקציב חשובים הכספים הנזילים הזמינים, ועבור האזורים — מספר המבנים שנבנו בפועל, לוחות הזמנים למסירה ועלות הפעלתם השוטפת.

פרויקטים שכבר הושלמו מראים שחלק מהכספים הגיע לשלב התשתית הפיזית. עם זאת, נתונים על פרויקטים שאושרו אינם מאפשרים כשלעצמם להעריך את התשואה הסופית מהתוכנית כולה. לשם כך נדרש מידע על ההוצאות בפועל, סטיות של עלויות הבנייה מהאומדנים הראשוניים, מועדי מסירת המתקנים ותוצאות הפעלתם.

סוגיה דומה עולה בנוגע לנדל״ן. ההערכה של 75,7 מיליארד טנגה מציגה את שווי הרכוש שהושב בשלב מסוים, אך לא את התמורה העתידית ממכירתו. התוצאה הפיננסית הסופית תלויה במצב הנכסים, בביקוש, בלוחות הזמנים למכירה ובהליך קביעת המחיר.

ה-OECD מצביע על בעיות שקיפות

היקף ההשבה מעלה במקביל את דרישות השקיפות מהתוכנית. במחקר שפורסם בשנת 2025 אודות מערכת החילוט הקזחית, בחן הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) בין היתר את מנגנון השבת הנכסים לפי חוק 2023.

מחברי הדו״ח ציינו כי נציגי המגזר הלא-ממשלתי דרשו שקיפות רבה יותר בהליך ההשבה מרצון. בעת עריכת המחקר, פעילותה והחלטותיה של הוועדה להשבת נכסים לא היו נגישות לציבור, וכך גם נתונים ממרשם הגופים שנכסיהם עשויים היו להיכלל בהליך ההשבה. במסמך הופנתה תשומת הלב גם לאפשרויות הרחבות לחתימה על הסכמי השבה מרצון ולפומביות המוגבלת של התנהלות זו. מסקנות אלה מופיעות במחקר ה-OECD על חילוט נכסים בקזחסטן.

עם זאת, מחקר ה-OECD פורסם בשנת 2025 ומנתח תקופה מוקדמת יותר, ולכן לא ניתן לראות בהערותיו תיאור אוטומטי של כלל ההליכים כפי שהם באוגוסט 2026. הן נותרות נקודת ייחוס להערכת המערכת, אך שינויים נוספים בחקיקה ובפרקטיקה דורשים ניתוח נפרד.

עבור משקיעים ומשלמי המסים, השקיפות מקבלת חשיבות יתרה ככל ששווי הנכסים גדל. יש להבחין בין מספר שלבים: שווי הרכוש בעת ההשבה, תקבולי הכסף בפועל, מחיר המכירה העתידית של הנדל״ן או הזכויות התאגידיות והעלות הסופית של הפרויקטים שקיבלו מימון.

כפי שמדווחים מומחי International Investment, סכום של 1,154 טריליון טנגה הופך את תוכנית השבת הנכסים למנגנון פיננסי בולט עבור קזחסטן, אך נתון כולל אחד אינו מאפשר לאמוד את יעילותה. גורם חיובי הוא הנתח הגבוה של כספים נזילים — כ-90,5%, מה שמפחית את תלות התוצאה במכירת רכוש עתידית. שקיפות בהערכת הנדל״ן ובמכירתו, מעקב אחר תנועת הכספים מהקרן וגילוי העלות בפועל של פרויקטים שהושלמו נותרים קריטיים. נתונים אלה הם שיאפשרו להבדיל בין השווי הנומינלי של הנכסים שהושבו לבין האפקט הכלכלי הממשי.