בסומליה יותר ממחצית מהאוכלוסייה – 56,5% – אינה מקבלת מספיק מזון. זהו הנתון הגבוה ביותר בעולם. ובקצה השני של הדירוג ניצבות 24 מדינות, שבהן הרעב לפי מדדי החוקרים כמעט ואינו נרשם.

כך נראה מדד הרעב העולמי לשנת 2026. הוא פורסם באוקטובר על ידי הארגון הגרמני Welthungerhilfe, הארגון השוויצרי Helvetas והמכון למשפט בינלאומי של שלום וסכסוכים מזוינים (IFHV). המסקנה המרכזית של הדו״ח מדאיגה: רמת הרעב לראשונה בכל ההיסטוריה של המעקב לא ירדה, אלא עלתה.

עשר המדינות שבהן הרעב הוא החמור ביותר

בראש הדירוג עומדת סומליה עם ציון של 47,0 מתוך 100. מדינה זו מוגדרת בדו״ח כרעבה ביותר. אחריה מופיעות:

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – 39,5

צ׳אד – 38,0

מדגסקר – 36,5

האיטי – 34,4

ניגריה – 34,3

ניז׳ר – 34,1

הרפובליקה המרכז-אפריקאית – 33,1

מזרח טימור – 32,5

ליבריה – 32,3

אלו הן רק המדינות שעבורן ניתן היה לחשב ציון. ארבע מדינות נוספות – בורונדי, סודאן, דרום סודאן ותימן – לא נכללו בטבלה כיוון שאין לגביהן נתונים מהימנים. עם זאת, מחברי הדו״ח סיווגו אותן בכל זאת תחת הקטגוריה ״מדאיגה״. התוצאה היא דפוס עקבי: ככל שהמשבר קשה יותר, כך קשה יותר למדוד אותו.

מאחורי חלק מהמספרים עומדות טרגדיות מוחשיות. בסודאן בשנת 2025 אושר רשמית מצב של רעב בערים הנצורות אל-פאשר וקאדוגלי. ברצועת עזה אושר רעב באוגוסט 2025, ולאחר הפסקת האש עד דצמבר הוא שוב לא נרשם, אך באפריל–יוני 2026 נמצאו 59% מהתושבים במצב משבר או גרוע מכך. צירוף מקרים שכזה לא נרשם בשני עשורי המעקב: אישור רעב באותה שנה בשני משברים שונים במקביל.

ההידרדרות הדרמטית ביותר נרשמה בסוריה. בתוך 26 שנים הציון שלה עלה ב-16,7 נקודות, יותר מכל מדינה אחרת, ועומד כעת על 31,5. שיעור הסובלים מתת-תזונה עומד על 40,8% מהתושבים. בהאיטי, שהפכה למדינה הרעבה ביותר באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים, סובלים מתת-תזונה 51,4%, וכנופיות גירשו מבתיהם כ-1,4 מיליון בני אדם.

הכלכלות הגדולות בעולם לשנת 2026: דירוג תמ״ג וכוח קנייה

מדינות שבהן הרעב כמעט נעלם

וכעת לחדשות הטובות. קבוצת המדינות המובילות בנויה באופן ייחודי: 24 מדינות עם ציון הנמוך מ-5 אינן מחולקות למקומות נפרדים, אלא חולקות יחד את המקומות 1-24, שכן ההבדל ביניהן מזערי. הרשימה כוללת את: ארמניה, בלארוס, בוסניה והרצגובינה, בולגריה, צ׳ילה, סין, קוסטה ריקה, קרואטיה, אסטוניה, גאורגיה, הונגריה, כווית, לטביה, ליטא, מונטנגרו, מקדוניה הצפונית, פרגוואי, רומניה, רוסיה, סרביה, טורקיה, איחוד האמירויות, אורוגוואי ואוזבקיסטן.

המרתק ביותר כאן אינו ההרכב, אלא קצב ההתקדמות. בשנת 2000 עמד הציון של טורקיה על 22,1 נקודות, של אוזבקיסטן על 25,6 ושל ארמניה על 20,3. זוהי רמת רעב ״חמורה״, בדומה לזו הקיימת כיום בהודו או באתיופיה. לסין היו 13,8, לפרגוואי 12,8, לגאורגיה 11,7 ולרוסיה 10,5. בתוך רבע מאה כולן עשו דרך עד לתוצאה שמדינות אפריקה שמדרום לסהרה יכולות כרגע רק לחלום עליה.

מיד לאחר קבוצת המובילות נמצאות מולדובה (5,0), מונגוליה (5,3), ארגנטינה, ברזיל ואזרבייג׳ן (5,5 כל אחת), הרפובליקה הדומיניקנית (5,9), קזחסטן ותוניסיה (6,0 כל אחת). בסך הכול בקטגוריית ״רמת רעב נמוכה״ ישנן 50 מדינות עם ציון מחושב, וכן סלובקיה, שנכללה באופן מקדמי בשל מחסור בנתונים.

הערה חשובה: בדירוג חסרות מדינות עשירות רבות, למשל ארה״ב, גרמניה או צרפת. המדד אינו מכסה את כל המדינות, ולכן היעדרות מהטבלה אינה מעידה על שגשוג וגם לא על בעיות. כמו כן, ״נמוכה״ אין פירושה ״אפסית״: בכל המדינות הללו עדיין קיימות בעיות תזונה משלהן.

העולם נסוג לאחור

וכעת לעיקר. הציון העולמי בשנת 2026 עמד על 18,1 לעומת 17,6 בשנת 2018. לשם השוואה: בשנת 2000 הוא עמד על 28,2. במשך רבע מאה המדד ירד, וכעת לראשונה שינה כיוון.

ב-32 מדינות ישנו כיום יותר רעב מאשר בשנת 2018. בחמש מדינות (פיג׳י, לוב, פפואה גינאה החדשה, איי שלמה וסוריה) הוא גבוה יותר מאשר בשנת 2000, כלומר המדינות הושלכו יותר מרבע מאה לאחור. ב-20 מדינות נוספות ההתקדמות כמעט נעצרה לחלוטין. מספרן הכולל של המדינות עם רעב חמור או מדאיג עומד על 44, מתוכן 36 עם רעב חמור ו-8 עם רעב מדאיג.

שיא ההידרדרות שייך לניגריה: הציון שלה עלה מ-28,2 ל-34,3, וזו העלייה הגבוהה ביותר בעולם. במלאווי הוא עלה ב-3,0, וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ב-2,9. נסיגה בולטת נרשמה גם באוקראינה: מ-9,8 ל-11,6, והמדינה חזרה מרמה ״נמוכה״ לרמה ״מתונה״. שיעור הסובלים מתת-תזונה שם עלה ליותר מפי שלושה מאז פרוץ המלחמה בהיקף מלא ועומד על 10,8%. בלבנון הציון עלה מ-7,2 ל-9,4.

סיכוני בועה בשוק הדיור 2026: דירוג הערים של UBS

מי הצליח לפרוץ קדימה

בין הבשורות הטובות ישנן גם קפיצות מדרגה של ממש. תשע מדינות הפחיתו מאז שנת 2018 את הציון שלהן ביותר מ-20%: נפאל, רואנדה, טוגו, אוגנדה, ונצואלה ואחרות. ונצואלה ירדה מ-16,7 ל-8,9, אוגנדה מ-28,7 ל-20,7, טוגו מ-24,3 ל-17,6 ומוזמביק מ-31,6 ל-25,9.

במבט על פני למעלה מעשרים שנה, המובילות מרשימות עוד יותר: טג׳יקיסטן הפחיתה את הציון מ-39,2 ל-12,7, קמבודיה מ-39,8 ל-14,3, סיירה לאונה מ-57,7 ל-28,7 ונפאל מ-37,0 ל-14,5. מחברי הדו״ח מדגישים: אין מתכוני קסם, והצלחה בת-קיימא נבנית תמיד משילוב של כמה גורמים – חינוך, תברואה, בריאות, צמיחה בהכנסות והגנה סוציאלית.

הודו: יש מספיק מזון, אך הילדים סובלים מתת-משקל קיצוני

סיפור נפרד הוא דרום אסיה. האזור, עם ציון של 23,5, נותר השני בחומרתו אחרי אפריקה שמדרום לסהרה (27,5). הודו תפסה את המקום ה-100 מתוך 122 עם ציון של 24,1, זהה לזה של אתיופיה.

הפרדוקס הוא ששיעור הסובלים מתת-תזונה שם הצטמצם ל-9,8%, אך בד בבד 19,0% מהילדים מתחת לגיל חמש סובלים מבזבוז (wasting / כחישות קיצונית). זהו הנתון הגרוע ביותר באזור, כאשר בדרום אסיה בכללותה שיעור הכחישות בקרב ילדים הוא הגבוה בעולם (15,8%).

אפגניסטן ופקיסטן נותרו המדינות היחידות באזור שבהן המצב החמיר מאז 2018. לעומת זאת, בנגלדש הציגה 19,2, וסרי לנקה עם 10,2 התקרבה כמעט לחלוטין לרמה ״נמוכה״.

מדוע זה קרה: קוקטייל של משברים

הסיבה המרכזית לפי מחברי הדו״ח היא מלחמה. במדינות שבהן מתנהלים סכסוכים ממושכים ועצימים, הציון החציוני עומד על 22,1 (רעב ״חמור״), בעוד שבמדינות ללא סכסוכים הוא עומד על 9,7. בשנת 2025 תועדו 65 סכסוכים מזוינים, יותר מאי פעם מאז שנת 1946.

הסיבה השנייה היא כסף. בשנת 2025 הועברו לתוכניות מזון באזורי משבר כ-10,55 מיליארד דולר מתוך 29 מיליארד דולר הנדרשים. במקביל, ההוצאות הצבאיות העולמיות עלו לשיא של 2,887 טריליון דולר. הקיצוץ במימון פוגע גם בסטטיסטיקה: ב-14 מדינות לא היו מספיק נתונים לחישוב הציון.

לכך נוספה המלחמה בין ארה״ב, ישראל ואיראן, אשר פגעה בשיט דרך מצר הורמוז. דרכו עובר כשליש מייצוא הדשנים הימי העולמי. מחירי האוריאה (דשן חקלאי) צפויים לעלות בשנת 2026 בכ-60%.

מחברי הדו״ח מזהירים כי שיא משבר המחירים יגיע בסוף 2026 – תחילת 2027, ורעב חריף עלול לפגוע ב-45 מיליון בני אדם נוספים. המדד עצמו משקף את התקופה של 2021-2025, כלומר השלכות הזעזוע הזה עדיין לא נכנסו לדירוג הנוכחי.

אם דבר לא ישתנה, 57 מדינות לא יגיעו לרמת רעב נמוכה עד שנת 2030. יעד האו״ם של ״אפס רעב״ נתפס על ידי המחברים כפחות ופחות בר-השגה: בשנת 2025 סבלו מתת-תזונה כ-645 מיליון בני אדם.

10 הערים המובילות בעולם עם התחבורה הציבורית הטובה ביותר

הערים היקרות ביותר

אחרי ברלין ממוקמות תל אביב, אוסלו ולונדון. לעשירייה הראשונה נכנסו שתי ערים גרמניות נוספות: מינכן תפסה את המקום השישי, ופרנקפורט את השביעי. הדירוג וההוצאות החודשיות מוצגים בטבלה.

לצורך ההשוואה נלקחו בחשבון חשמל, חימום, קירור מבנים, אספקת מים ופינוי אשפה. Deutsche Bank השתמש בעיקר בנתוני Numbeo, המבוססים על הערכות משתמשים. הדירוג משקף עלות משוערת של סל שירותים סטנדרטי; החשבונות בפועל עשויים להיות שונים בהרכבם ובתנאי התשלום.

חשבונות שוטפים עבור דירת 85 מ״ר בשנת 2026, $ לחודש

זינוק בהוצאות האחזקה והחשבונות בברלין

בשנת 2012 הוערכו ההוצאות החודשיות בבירת גרמניה ב-$141. עד 2026 המדד כמעט שילש את עצמו. אולם הדינמיקה הדולרית מביאה בחשבון את תנודות שערי החליפין. הסטטיסטיקה המקומית משקפת בצורה מדויקת יותר את השינוי בחשבונות בפועל.

עלויות אחזקת הדיור בברלין זינקו בתוך עשור ב-41,4%, על פי נתוני איגוד חברות הדיור של ברלין וברנדנבורג BBU. עבור דירה בשטח 85 מ״ר ללא מעלית הן עלו מ-€201 בשנת 2014 ל-€285 בשנת 2024. חימום וסעיפים ״חמים״ אחרים התייקרו ב-57,5%, וההוצאות ה״קרות״ — ב-32%.

הוצאות החשבונות בברלין מפורטות בסקירת הסנאט של חשבונות שנת 2024. אחזקת המבנה, ניקיון, אספקת מים ושירותים נוספים ללא חימום עלו בממוצע €1,93 לכל מ״ר בחודש. חימום ומים חמים דרשו עוד €1,50 לכל מ״ר. מדובר בממוצעים של המבנים שנבדקו, ולא בתעריפים אחידים.

הוצאות התפעול על מגורים בגרמניה בשנת 2024 עמדו בממוצע על €2,67 לכל מ״ר בחודש, יותר מ-6% מעל רמת השנה הקודמת, על פי נתוני איגוד השוכרים הגרמני. הסטטיסטיקה הלאומית מקיפה מדגם שונה של נכסים, ולכן לא ניתן להשוות אותה ישירות לזו של ברלין.

מדוע החשבונות נשארים גבוהים

המניע העיקרי להתייקרות היה הגידול בעלויות אספקת האנרגיה לאחר משבר 2022. עליית מחירי הגז השפיעה באופן בולט במיוחד על החימום. חלק אחר מהעומס מורכב מתעריפים עירוניים, תחזוקת שטחים משותפים ושירות מערכות הנדסיות. הסכום תלוי במצב המבנה, בסוג החימום וביעילות האנרגטית שלו.

מחירי הגז והחשמל בגרמניה במחצית הראשונה של 2026 ירדו ב-5,3% וב-6,4% בהתאמה לעומת המחצית השנייה של 2025. עם זאת, בהשוואה למחצית הראשונה של 2021 הם נותרו גבוהים ב-80,7% וב-16,4%, על פי נתוני הלשכה הפדרלית לסטטיסטיקה. הירידה האחרונה לא פיצתה על הזינוק הקודם.

גם עם התייצבות מחירי האנרגיה, החשבונות עשויים להישאר גבוהים. החימום מהווה רק חלק מהחיובים: השאר תלויים בתעריפים מוניציפליים, בחוזים מול חברות הניהול ובמצב הטכני של הבניין. לכן, שטח דירה זהה אינו מעיד בהכרח על הוצאות זהות.

הצעה להגביל את התעריפים בברלין

באוגוסט 2026 הציע איגוד סוכני הנדל״ן Ring Deutscher Makler להגביל את תשלומי החשבונות בברלין עבור שירותים ספציפיים שהרשות העירונית משפיעה על תעריפיהם. מדובר במים, ביוב, פינוי אשפה, ניקיון רחובות ואספקת חום. יוזמי ההצעה סבורים כי נגישות הדיור נקבעת על פי הסכום הכולל של התשלומים יחד עם דמי השכירות.

כללי חלוקת הוצאות האחזקה בגרמניה בין בעלי נכסים לשוכרים קבועים בתקנת Betriebskostenverordnung. ההוצאות המוטלות על השוכרים כוללות שירותים שוטפים נבחרים, ביטוח מבנה ואחזקת שטחים משותפים. שיפוצים וניהול הנכס משולמים על ידי הבעלים. אין תקרת גג כוללת לכל התשלומים; הצעת המתווכים טרם הפכה לחוק.

בדיקת חשבונות בברלין מסייעת לשוכרים לאתר טעויות בחלוקת הסכומים, במקדמות ובחיובי החימום, מציינת אגודת השוכרים המקומית. אם מתגלות הפרות, הדיירים יכולים לערער על החישוב, אם כי הדבר אינו מגן מפני עליית התעריפים עצמם.

השלכות על שוק הנדל״ן

לחשבונות הגבוהים מתווסף פיקוח הדוק יותר על שכר הדירה. בגרמניה הגבלות שכר הדירה בהשכרה חוזרת הוארכו עד סוף שנת 2029. בברלין, התעריף החדש בדרך כלל אינו רשאי לחרוג מהתעריף המקומי להשוואה ביותר מ-10%, אם כי עבור חלק מהדירות מקבלן ונכסים מסוימים קיימים חריגים.

מיולי 2026 הפיקוח על שכר הדירה בברלין התהדק: הרשויות החלו לבדוק באופן אוטומטי מודעות להשכרה ולקבל תלונות מקוונות על מחירים מופקעים. ביוני אותרו סימנים לחשד להפרות ב-46% מתוך 4539 מודעות שנבדקו. נתונים אלה משקפים הערכה ראשונית ולא עבירות מוכחות.

הפקעת מחיר בלתי חוקית עלולה להסתיים עבור הבעלים בדרישה להחזר תשלום יתר על שכר דירה, הנאמד באלפי אירו. כך, ב-5 במאי 2026 הכיר בית המשפט המחוזי של ברלין בזכותם של שוכרים להחזר בסך €11 929,68. תשלומים נוספים אלה שוחקים את ההכנסה הממשית מהשכרת הנכס.

על פי הערכת אנליסטים מ-International Investment, השילוב בין הוצאות תפעול גבוהות להגבלות על שכר הדירה שוחק את פוטנציאל התשואה מדיור להשקעה. הבעלים אינם יכולים תמיד לפצות על העלויות הגוברות באמצעות העלאת שכר הדירה, והדרישות להחזר תשלומים יוצרות סיכון פיננסי נוסף. בשוק כזה, בניינים חסכוניים באנרגיה עם עלויות צפויות זוכים ליתרון ברור.

קבלו ייעוץ בנושא השקעות נדל״ן ממומחי International Investment

עשר המובילות בדירוג הורכבו מערים שתושביהן הגדירו את התחבורה בעירם כ״טובה״ או ״מדהימה״. כדי להבטיח גיוון מרבי, נכללה בדירוג רק עיר אחת מכל מדינה — זו שקיבלה את הציון הגבוה ביותר.

1. טאיפיי

במקום הראשון ניצבת בירת טייוואן, טאיפיי, עם נתון של 95%. התושבים המקומיים מעריכים את תחנות הרכבת התחתית הנקיות, הסימונים לתורים ברציפים והעמידה המדויקת בלוחות הזמנים. בשנת 2025 הסיעה הרכבת התחתית יותר מ-767 מיליון נוסעים, כלומר כ-2,1 מיליון בני אדם ביום.

כרטיס הנסיעות האחוד EasyCard פועל במטרו ובאוטובוסים, מתאים להשכרת אופניים של YouBike, וניתן לשלם באמצעותו אפילו בחנויות 7-Eleven. במקביל הרשת ממשיכה להתרחב: הרכבת הקלה של ניו טאיפיי והקו הטבעתי רשמו בשנה שעברה שיא של 30 מיליון נסיעות.

2. סינגפור

במקום השני בעולם דורגה מערכת התחבורה של סינגפור עם תוצאה של 93,5%. כ-3,5 מיליון נסיעות ביום משרתות 146 תחנות מטרו, ושיעור הרכבות שהגיעו בזמן בשנת 2025 עמד על 99,4%.

בקיץ 2026 התרחש בעיר אירוע אליו נערכו יותר מ-30 שנה: שלוש תחנות חדשות – Keppel, Cantonment ו-Prince Edward Road – סגרו סוף סוף את הקו המעגלי. ממלא מקום שר התחבורה ג׳פרי סיו התבדח בטקס הפתיחה שכעת אפשר להפסיק לשאול את רשות התחבורה מדוע ״הקו המעגלי״ אינו מעגלי.

3. הונג קונג

את השלישייה המובילה סוגרת הונג קונג (92,8%). כמעט 100% מנסיעות רכבת הנוסעים הכבדה MTR בשנת 2025 יצאו והגיעו בזמן, ובמהלך השנה כולה שירתה המערכת כמעט 2 מיליארד נסיעות.

המאפיין המרכזי של העיר הוא מגוון אמצעי התחבורה. על רכבת מהירה, חשמלית קומתיים בת מאה שנה המכונה ״דינג-דינג״ ומעבורת Star Ferry ניתן לשלם באמצעות כרטיס Octopus יחיד.

4. אדינבורו

התוצאה המפתיעה ביותר בדירוג שייכת לאדינבורו: עם נתון של 92,4% היא הגיעה למקום הרביעי והפכה לעיר המובילה בבריטניה, תוך שהיא עוקפת את לונדון וכן מובילות תחבורה אירופיות לשעבר כמו ציריך ווינה.

בסיס מערכת התחבורה של העיר היא חברת האוטובוסים Lothian Buses, הנמצאת בבעלות מועצת העיר – בשנת 2025 היא הסיעה 119 מיליון נוסעים.

החשמליות של אדינבורו רשמו שיא של 12,5 מיליון נסיעות לאחר הארכת הקו לניוהייבן דרך לית׳ לפני שלוש שנים. כיום ניתן לשלם על הנסיעה בכרטיס ללא מגע עם תקרת חיוב יומית או שבועית.

5. סיאול

במקום החמישי נמצאת סיאול (91,1%). המטרו של סיאול ידוע בקרונות נקיים ובקליטה סלולרית מתחת לאדמה, ועלות הנסיעה בו היא 0,9 אירו.

לפני שנתיים הושק בעיר ״כרטיס האקלים״ – מינוי חודשי ב-37 אירו למטרו, לאוטובוסים ולאופניים העירוניים Ttareungi.

החל מספטמבר 2026 החליף אותו עבור התושבים כרטיס Climate Pass חדש, בעוד לתיירים עדיין זמינים כרטיסי נסיעה לתקופה של יום אחד עד שבעה ימים.

סיכוני בועה בשוק הדיור 2026: דירוג הערים של UBS

6. ציריך

המטרופולין השוויצרי (90,7%) במקום השישי בולט בכך שכל סוגי התחבורה בו פועלים כמנגנון אחד מתואם.

תחנת חשמלית או אוטובוס נמצאת כמעט בכל 300 מטרים, וכרטיס ZVV יחיד תקף בחשמליות, באוטובוסים, ברכבת הפרברית S-Bahn, בפוניקולרים ואפילו בסירות באגם ציריך ובנהר לימאט.

7. וינה

וינה (90,3%) במקום השביעי ממשיכה להוות סמל לתחבורה נגישה ומשתלמת: במשך 13 השנים האחרונות עלה כרטיס נסיעה שנתי 365 אירו בלבד, כלומר אירו אחד ליום.

בינואר 2026 עלה המחיר ל-467 אירו, אך הדבר לא השפיע על שביעות הרצון של התושבים. בשנת 2025 הסיעה התחבורה של וינה 903 מיליון נוסעים, ונרשם שיא במספר המינויים השנתיים שהונפקו.

8. טאלין

טאלין (85,3%) נשארה ברשימה הודות לניסוי נועז. בשנת 2013 הייתה לבירה האירופית הראשונה שהפכה את התחבורה הציבורית לחינמית עבור תושבים רשומים, והעיר לא ויתרה על מדיניות זו עד היום. תיירים אומנם נדרשים לשלם על הנסיעה, אך הכרטיסים זולים, וכרטיס Tallinn Card משלב נסיעה בלתי מוגבלת עם הנחות לאטרקציות המרכזיות.

9. הלסינקי

בבירת פינלנד (83,6%) כרטיס HSL יחיד תקף בחשמליות, באוטובוסים, במטרו, ברכבות פרבריות וברכבת הקלה, וכן במעבורת הפועלת בכל ימות השנה אל מבצר סואומנלינה, המוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק״ו. החלק החדש ביותר ברשת הוא קו הרכבת הקלה מס׳ 15 ״ג׳וקרי״: הוא נפתח באוקטובר 2023, כעשרה חודשים לפני המועד המתוכנן.

10. מדיין

את העשירייה הראשונה סוגרת מדיין שבקולומביה (83%). המטרו המקומי, שנפתח בשנת 1995, הוא מקור לגאווה אזרחית, והנוסעים מקפידים על קוד נימוס בלתי כתוב בשם ״Cultura Metro״.

סימן ההיכר של העיר הוא מערכת הרכבלים Metrocable, המחברת בין השכונות ההרריות לעמק. הקו הראשון בסנטו דומינגו החל לפעול בשנת 2004 והיה לאחד מקווי הרכבל העירוניים הראשונים בעולם. כיום פועלים שישה קווים כאלה, ואחד מהם עולה אל יערות פארק ארווי.

בשנת 2025 שירתה רשת התחבורה של מדיין, הכוללת רכבות, רכבלים, חשמליות ואוטובוסים, יותר מ-310 מיליון נסיעות.

במקומות 11 עד 20 דורגו שנגחאי (82,7%), ורשה (81,9%), אוסקה (81,6%), סטוקהולם (80,3%), ג׳קרטה (79,2%), ריאד (78,2%), המבורג (77%), אמסטרדם (76,9%), ונקובר (76,7%) ואוסלו (75,9%).

התוצאות ממחישות כי ציונים גבוהים מהתושבים אינם תלויים רק בהיקף הרשת. לא פחות חשובות הן מערכת תשלום אחודה, דייקנות ונכונותן של הערים להמשיך ולפתח את התשתיות בהדרגה, מציינים ב-InternationalInvestment.

מדד האייפון: היכן הסמארטפונים יקרים והיכן זולים ביותר

דירוג נדל״ן בינלאומי

איחוד האמירויות הערביות הובילה את דירוג המדינות הפופולריות ביותר לרכישת נדל״ן בידי רוסים ברבעון השלישי של שנת 2026. את המקום השני תפסה תאילנד, ובמקום השלישי נמצאת גאורגיה, ששהתה במחצית הראשונה של השנה במקום החמישי. אחריה מוקמה טורקיה, ואת המקום החמישי חלקו מאוריציוס ועומאן. יוון, צרפת וספרד, שנכללו בעבר ברשימת היעדים המבוקשים ביותר, איבדו את מקומן למדינות אחרות, אף שהעניין בנדל״ן אירופי עודו נשמר.

השינויים בדירוג אינם מעידים בהכרח על מהפך מהותי בהעדפות הרוכשים מרוסיה. ב-NF Group הבהירו כי עסקאות בודדות משפיעות על התוצאות הרבעוניות, ולכן לקראת סוף השנה מיקומי המדינות עשויים להשתנות שוב.

בבחירת נדל״ן מעבר לים, הרוסים שוקלים את היכולת להשתמש בדירה למגורים ולחופשה עצמית, לצד הפקת תשואה מהשכרה. העניין נשמר גם בדירות יוקרה, שבמדינות המבוקשות ביותר מתייקרות במתינות בעקבות אינפלציה ועלייה בעלויות הבנייה. אנליסטים אינם מזהים ירידות מחירים חדות או זינוקים פתאומיים.

נגישות תחבורתית ותנאי כניסה ממלאים תפקיד מרכזי. אנה לרינה, מנהלת מחלקת נדל״ן בינלאומי ונופש ב-NF Group, צופה המשך ביקוש ליעדים הנהנים מטיסות ישירות וממשטר ללא צורך באשרות.

מי קונה נדל״ן בגאורגיה

רוכשים מרוסיה מגדילים בהדרגה את נוכחותם בשוק הנדל״ן של טביליסי. על פי נתוני Galt & Taggart, בשנת 2024 חלקם בעסקאות של דירות מקבלן אצל יזמים גדולים עמד על 2%, בשנת 2025 עלה ל-3%, ובתקופת ינואר–יולי 2026 הגיע ל-4%. עיקר הביקוש מגיע מתושבי גאורגיה עצמם — 74%. 11% נוספים שייכים לאזרחי ישראל.

בבתומי תמהיל הביקוש מגוון יותר. מומחים בחנו מכירות ביותר מ-30 מתחמי מגורים, המהווים כ-40% מכלל שוק הדירות מקבלן המקומי. ברבעון הראשון של 2026 עמד חלקם של תושבי גאורגיה על 37%, אזרחי מדינות אירופה — 18%, וישראל — 16%. על רוסיה, אוקראינה ובלארוס יחד נרשמו 13%, ועל טורקיה — 10%.

חברת Colliers Georgia מזהה גם היא עלייה בשיעור הזרים בקרב רוכשי הדירות בטביליסי — מ-12% ביולי ל-14% באוגוסט 2026. בבתומי המדד עלה באותה תקופה מ-48% ל-52%.

רוכשי נדל״ן בטביליסי ובבתומי

הערה: טביליסי — נתוני Galt & Taggart לינואר–יולי 2026 עבור דירות מקבלן אצל יזמים גדולים; בתומי — רבעון ראשון 2026, מדגם מתחמי מגורים. מקף מסמן היעדר נתונים בני-השוואה.

מכירות דירות: טביליסי ובתומי

אנליסטים של Colliers Georgia הצביעו על מגמות חדשות בשוק הנדל״ן של גאורגיה בסיכום חודש אוגוסט 2026. המחקר מקיף את כלל עסקאות הקנייה והמכירה של דירות, ללא תלות באזרחות הרוכשים.

בטביליסי נחתמו 3,388 עסקאות, עלייה של 18.9% לעומת התקופה המקבילה ב-2025. ההיקף הכספי של המכירות זינק בשיעור חד עוד יותר — ב-35.2%, והגיע ל-297 מיליון דולר. נרשמה צמיחה בולטת במיוחד בסגמנט הדירות מקבלן — 23.7%. בדיור היד שנייה נרשם גידול מתון של 3.8% בלבד.

בבתומי ירד מספר הדירות שנמכרו ב-4.3% — ל-1,235. במקביל, השווי הכולל של הנדל״ן שנרכש עלה ב-2.9%, ל-81 מיליון דולר. בפרויקטים חדשים נרשמה ירידה של 6.3%, בעוד שבדירות יד שנייה נרשמה עלייה של 31.4%.

המומחים מייחסים את המגמה השלילית בבתומי לרף הגבוה של אוגוסט 2025, אז נרשמו בבת אחת חבילות חוזים גדולות במספר מתחמי מגורים. נסיבות אלו השפיעו על הנתונים השנתיים ואינן מעידות בשלב זה על היחלשות ממושכת בביקוש.

מכירות דירות בטביליסי ובבתומי באוגוסט 2026

מקור: Colliers Georgia. השינויים ביחס לאוגוסט 2025.

מחירים ותשואת השכרה בגאורגיה

מחירי הדיור בגאורגיה ממשיכים לעלות, אך ההכנסות מהשכרה אינן מדביקות את קצב ההתייקרות. מצב זה שוחק את תשואת ההשקעות ומאריך את תקופת החזר ההשקעה בדירות.

באוגוסט 2026 הגיע המחיר הממוצע של דירות בפרויקטים חדשים בבתומי ל-1,386 דולר למ״ר, עלייה של 1.2% בחישוב שנתי, כך מציינים אנליסטים של Colliers Georgia. במכירה חוזרת של נכסים כאלה נרשמה עליית מחירים של 12.8%, בעוד שברכישה ישירה מהיזם נרשמה ירידה של 16.3%. את הנתון האחרון מסבירים המומחים בבסיס השוואה גבוה מאוגוסט 2025, שבו נסגרו עסקאות יקרות במיוחד. ללא השפעתן, הייתה נרשמת עלייה של 1.2%.

בטביליסי דירות מקבלן התייקרו ב-11.9% ברכישה ישירה מיזמים וב-11% במכירה חוזרת. ההתייקרות הבולטת ביותר נרשמה בשכונות המרכזיות — 16.7%, בשכונות הסמוכות למרכז — 16%, ובאזורי הפריפריה — 10.4%.

על פי נתוני Galt & Taggart, ביולי 2026 שכירות דירות בטביליסי בשטח של 50–60 מ״ר עמדה בממוצע על 10.1 דולר למ״ר לחודש. בוואקה הגיע המחיר ל-15.1 דולר, במתאצמינדה — ל-13 דולר, בסבורתלו — ל-11.4 דולר, ובסמגורי — ל-8.5 דולר.

התשואה הגולמית מהשכרת מגורים בבירה נאמדה ב-8.5% בשנה. מדובר במדד מחושב שאינו כולל הוצאות תחזוקה, שיפוצים, מיסים, ניהול ותקופות שבהן הנכס עומד ריק. הרווח בפועל של הבעלים עשוי להיות נמוך משמעותית.

שינוי במחירי הנדל״ן בטביליסי ובבתומי באוגוסט 2026

מקור: Colliers Georgia. השינויים ביחס לאוגוסט 2025. הירידה בשיעור 16.3% נובעת מבסיס השוואה גבוה.

אפיקי השקעה בנדל״ן בגאורגיה

אנליסטים של International Investment מדגישים כי שוק הנדל״ן בגאורגיה שומר על אטרקטיביות למשקיעים זרים. הרוסים ממשיכים להוות גורם בעל השפעה בשוק המקומי, אולם אזרחי ישראל תופסים עמדות מובילות. העניין במדינה נתמך בתנאי כניסה ושהייה נוחים, היעדר מגבלות על רכישת דירות בידי זרים ונטל מס נמוך. באוקטובר 2026 הועלה רף ההכנסה המשפחתית השנתית הפטור ממס רכוש ל-100,000 לארי (כ-37,000 דולר).

לצד זאת, תשואת הדיור מהשכרה רושמת ירידה בשנים האחרונות, בפרט בבתומי. בעיר הנופש גדל היצע הדירות, התחרות בין הבעלים התעצמה, וההכנסות משוכרים עודן עונתיות ברובן. הירידה בהיקף העסקאות באוגוסט 2026 סימנה שינוי מגמה נוסף בשוק המקומי. בד בבד, עליות המחירים מאריכות את זמן החזר ההשקעה בנכסים שנרכשו.

כיוון אטרקטיבי יותר עבור משקיעים מסתמן בפרויקטים מלונאיים יוקרתיים בניהול מפעילים בינלאומיים. בניגוד לבעלי דירות בודדות, רשתות מלונות נהנות מצוותים מקצועיים, מערכות הזמנות מתקדמות וערוצי שיווק בינלאומיים. הדבר מסייע בשמירה על תפוסה גם מעבר לעונת הקיץ, בעוד שסטנדרטים של מותגים מובילים מבטיחים ביקוש מתמשך מתיירים בעלי כוח קנייה גבוה. בניהול יעיל, נכסים אלו מניבים הכנסה יציבה וגבוהה יותר, מה שהופך אותם לחלופה מצוינת להשכרה מסורתית של דירות מגורים.

קבלו ייעוץ בנושא השקעות נדל״ן ממומחי International Investment

שאלות ותשובות (FAQ)

מדוע גאורגיה נכנסה לשלישייה המובילה ברכישות נדל״ן בקרב רוסים?

ברבעון השלישי של 2026 טיפסה גאורגיה מהמקום החמישי לשלישי בדירוג NF Group. הרוכשים נמשכים לתנאי כניסה ושהייה נוחים, וכן לאפשרות לרכוש נכס למגורים עצמיים או להשכרה.

אילו מדינות הקדימו את גאורגיה בדירוג NF Group?

איחוד האמירויות הערביות תפסה את המקום הראשון, ותאילנד את המקום השני. גאורגיה ניצבת במקום השלישי.

מי רוכש דירות בטביליסי ובבתומי?

בטביליסי רוב העסקאות מבוצעות על ידי מקומיים, ובין הרוכשים הזרים של דירות מקבלן בולטים אזרחי ישראל. בבתומי הרוכשים כוללים תושבי גאורגיה, אזרחי אירופה, ישראל, רוסיה ומדינות נוספות.

כיצד השתנו נתוני מכירות הדירות בטביליסי ובבתומי?

באוגוסט 2026 נרשמו בטביליסי 3,388 עסקאות, עלייה של 18.9% לעומת השנה הקודמת. בבתומי נרשמו 1,235 עסקאות, ירידה של 4.3%.

מי פטור ממס רכוש בגאורגיה בשנת 2026?

יחידים שהכנסת משק הבית השנתית שלהם לשנת 2025 לא עלתה על 100,000 לארי פטורים ממס רכוש (למעט קרקעות). הרף עודכן באוקטובר 2026.

אילו מודלים של השקעה נבחנים בגאורגיה?

נוסף על דירות מגורים להשכרה, משקיעים בוחנים פרויקטים מלונאיים בדרגת פרימיום עם ניהול מקצועי. התשואה בהם תלויה בחברת הניהול, בתפוסה ובתנאי ההסכם.

בעולם היזמות המודרני הולך ומתחדד הגבול בין דיור ״סתם יקר״ לבין נכסים שפורצים את גבולות היגיון ההשקעות המוכר. אנו מכריזים על קטגוריה חדשה כדי להבין מדוע פרויקטים מסוימים נתפסים כיום לא רק כמטרים רבועים, אלא כנכסים ייחודיים החורגים מכל סיווג מקובל.

תופעת נדל״ן האספנות

כאשר אנו מדברים על נדל״ן אספנות, אין מדובר בתג מחיר או במעמד יוקרתי של דיור פרימיום בלבד. המאפיין המרכזי של נכסים כאלה הוא נדירותם המוחלטת ומאפיינים שקשה או כמעט בלתי אפשרי לשחזר.

בדומה ליצירות אמנות או לפריטי אספנות נדירים, פרויקטים אלה בולטים בייחודיותם ובהיסטוריה שלהם. מדובר בנכסים שאינם מושפעים מתנודות השוק, והביקוש אליהם עם הזמן רק מתחזק הודות לאופיים החד-פעמי.

מה תבחן המערכת

המטרה העיקרית של המועמדות היא להבליט פרויקטים בעלי מאפיינים מובהקים של פריט אספנות. לצד זאת, אין צורך שהפרויקט ישלב את כל המאפיינים כולם בו-זמנית: כל משתתף ברשימה הקצרה יכול להיבחר בזכות קריטריון אחד דומיננטי ובולט במיוחד.

המערכת מציינת שבעה פרמטרים מרכזיים להערכה.

מבנה היסטורי

פרויקטים הממוקמים במבנים בעלי ערך היסטורי וארכיטקטוני מובהק. זוהי הזדמנות נדירה להפוך הלכה למעשה לבעלים של חלק ממורשת תרבותית.

נדל״ן במיקום יוצא דופן

נכסים שייחודם נקבע כולו על פי המיקום. אנו בוחנים עד כמה מורכב או בלתי אפשרי מבחינה פיזית לשחזר פרויקט דומה בנקודה מקבילה בעולם.

פרויקטים של אדריכלים דגולים

נדל״ן שנוצר על ידי אמנים בעלי הכרה עולמית. כאן לזהות היוצר יש ערך עצמאי — בדומה לעיצוב לאספנים או ליצירות אמנות.

מספר יחידות מוגבל

הסימן המובהק לנדירות אמיתית. תשומת לב מיוחדת מושכים פרויקטים אינטימיים, שבהם מספר הבעלים מוגבל מראש כבר מעצם הקונספט. יצירות של מאסטרים דגולים אינן יכולות להיות המוניות ולהשתכפל בשיטת סרט נע. הבעלים של יצירות מופת עולמיות הם חוג מצומצם של אנשים בעלי טעם ויכולות מלכותיות של ממש.

מותג יוצא דופן

שותפות עם ״שמות״ שבאופן מסורתי אינם פועלים בתחום היזמות או המלונאות: בתי אופנה, מותגי תכשיטים ושחקנים בולטים אחרים בתחום היוקרה. חשוב שזהותם תשתלב באופן הרמוני באדריכלות ובעיצוב הפנים.

קונספט יוצא דופן

פרויקטים המטשטשים את גבולות הטיפולוגיה הסטנדרטית של luxury real estate. רעיון ייחודי של lifestyle, שירות או עיצוב הופך נכסים אלה למוכרים וליחידים במינם.

שיאים ו״בכורות״

פרמטרים אובייקטיביים המעניקים לפרויקט מעמד מיוחד: בין אם מדובר בנכס ראשון בפורמט מסוים, במיקום הגבוה ביותר, הרחב ביותר או להפך — האינטימי ביותר.

הרשימה הקצרה ומתכונת הפרס

על בסיס ניתוח מפורט תגבש המערכת את הרשימה הקצרה הרשמית של RE:VALUE Awards בקטגוריית Best Collectible Project.

הפעם ויתרנו על תארים נוספים כמו Editor’s Choice או Special Mention. במקום זאת, כל פרויקט שייכנס לרשימה הקצרה יקבל הסבר מערכתי מנומק — בזכות איזה מאפיין ייחודי בדיוק הוא צוין. מתכונת זו תאפשר להמחיש את הפנים השונות של ערך האספנות בנדל״ן ברחבי העולם.

סיכום התוצאות

אירוע הגמר של הפרס והתוצאות יפורסמו ב-15 בדצמבר 2026.

הקטגוריה הקודמת של הפרס הוקדשה לפרויקטים של התחדשות עירונית — התוצאות שלה כאן.

עקבו אחר הפרסומים של RE:VALUE Awards. בקרוב מאוד תציג המערכת את הרשימה הקצרה של פרויקטי נדל״ן האספנות הטובים ביותר מכל רחבי העולם.

לשאלות בנושא שיתוף פעולה כתבו: internationalinvestmentbiz@gmail.com

כמה עולה חופשה במדינות השכנות

אנליסטים של OneTwoTrip בחנו חיפושי נסיעות של רוסים לתאריכים שבין 28 בדצמבר 2026 ל-10 בינואר 2027. המחקר כלל 100 יעדים מבוקשים ביותר ברוסיה ומחוצה לה. לשם ההשוואה נלקח המחיר הממוצע של כרטיס טיסה בכיוון אחד, ומחירי המלונות חושבו על בסיס הזמנות בחגי השנה החדשה הקודמים.

היעד הזר הזול ביותר התברר כבלארוס. כרטיס טיסה מרוסיה אליה עולה בממוצע 10 800 רובל ($127), ולילה במלון — 15 500 ($183). במקום השני דורגה ארמניה, שבה הטיסה תעלה 20 600 ₽ ($243), והלינה — 10 300 ₽ ($121) ללילה. גאורגיה התמקמה במקום השלישי. עלויות הטיסה נאמדות ב-20 900 ₽ ($246), והמלון — ב-12 100 ₽ ($143).

אוזבקיסטן תפסה את המקום הרביעי עם מחירים של 24 200 ₽ ($285) ו-9 500 ₽ ($112) בהתאמה. את החמישייה הראשונה סוגרת קזחסטן, שבה הטיסה עולה כ-26 100 ₽ ($307), והשהייה — 9 800 ₽ ($115) ללילה.

מטורקיה ועד קירגיזסטן: עשרת המובילים

מעבר לחמישייה הראשונה, מחירי הטיסות עולים בהדרגה. טורקיה הגיעה למקום השישי: כרטיס טיסה בתאריכי השנה החדשה עולה בממוצע 29 400 ₽ ($346), וחדר במלון — 14 100 ₽ ($166) ללילה. בספטמבר, טורקיה היוותה 21% מכלל ההזמנות הבינלאומיות של OneTwoTrip, לעומת 9,9% בשנה הקודמת. בקרב תיירים עצמאיים המטיילים לבדם, נתח המדינה בסתיו הגיע ל-23,4% בהשוואה ל-10,4% בעונה הקודמת. משך השהייה הממוצע בנסיעות כאלה עומד על 6,3 ימים.

גורמים בענף אינם צופים ירידה משמעותית במחירי הנופש בטורקיה בעתיד הקרוב. היכולת של בתי המלון להוזיל תעריפים מוגבלת בשל האינפלציה, העלייה בהוצאות ותנודות שערי החליפין. הצעות משתלמות יותר עשויות להופיע בהזמנה מוקדמת או בתאריכים מבוקשים פחות.

הוצאות המלונאות נמוכות משמעותית בטג׳יקיסטן — 6 200 ₽ ($73) ללילה, הנתון הנמוך ביותר בעשירייה הראשונה. עם זאת, הטיסה יקרה יותר — בממוצע 32 100 ₽ ($378). כרטיס טיסה לאזרבייג׳ן עולה 32 600 ₽ ($384), וחדר במלון — 15 600 ₽ ($184), המחיר הגבוה ביותר ללינה מבין המדינות המוצגות. לקירגיזסטן ניתן לטוס ב-34 900 ₽ ($411), והשהייה תעלה כ-10 000 ₽ ($118) ללילה.

תיירות בגאורגיה: הביקוש בעלייה

מחירי הנסיעות לחגי השנה החדשה מספקים רק חלק מהתמונה. נתונים סטטיסטיים עדכניים מאפשרים להעריך את המצב בענף התיירות לקראת תחילת עונת החורף. ביולי 2026 גדל היקף התשלומים ללא מזומן במלונות בגאורגיה דרך ערוצי TBC Bank ב-30%. תיירים זרים היוו 85% מהפעולות, הוצאותיהם עלו ב-35%, והסכום הממוצע לעסקה בודדת הגיע ל-693 לארי ($257).

באוגוסט, ההכנסות מתיירות בינלאומית עלו על הרמה של השנה שעברה ב-8,8% והגיעו ל-695$ מיליון. בשמונת החודשים הראשונים של 2026 הניב הענף 3,2$ מיליארד — 1,6% יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2025. חברת Galt & Taggart צופה הכנסות של כ-4,9$ מיליארד בסיכום שנתי. פעילות ערה נרשמת גם בתחום התעופה. מינואר עד אוגוסט שירתו נמלי התעופה של גאורגיה 5,2 מיליון איש — עלייה של 1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זוהי תוצאת שיא לתקופת ינואר–אוגוסט בעשור האחרון לפחות.

אנליסטים של International Investment מציינים כי הנתונים מעידים על עניין יציב ומתמשך בנסיעות לגאורגיה לא רק מצד רוסים, אלא גם מצד תושבי מדינות אחרות. ניתן לטייל כאן בכל עונות השנה. טביליסי ובתומי מארחות מבקרים ללא תלות בעונה, בחורף פועלים אתרי סקי, והפארקים הלאומיים, ההרים, האגמים, הנהרות ורצועת חוף הים השחור מציעים מגוון אפשרויות לנופש אקטיבי ולטיולים. לכך מתווספים אתרים היסטוריים, מסלולי יין וקולינריה עשירים, שבזכותם המשיכה התיירותית של המדינה אינה מוגבלת לחודשים בודדים בשנה.