<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0" xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/" xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/" xmlns:media="http://search.yahoo.com/mrss/" xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom" xmlns:georss="http://www.georss.org/georss">
<channel>
<title>סלובקיה - Международные инвестиции и аналитика – InternationalInvestment.biz​</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/</link>
<language>he</language><item>
<title>מחירי הדיור באיחוד האירופי עלו ב-4.7%</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8989-mehirei-hadiyur-baichud-haeoropi-alu-4-7.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8989-mehirei-hadiyur-baichud-haeoropi-alu-4-7.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/real-estate/8989-mehirei-hadiyur-baichud-haeoropi-alu-4-7.html</guid>
<pubDate>Fri, 23 Oct 2026 13:51:21 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/evropa-ceny.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/evropa-dohodnost.webp" type="image/webp" />
<content:encoded><![CDATA[<p><strong>ברבעון השני של 2026 עלו מחירי הדיור באיחוד האירופי ב-4.7% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2025. מחירי השכירות עלו ב-3%. הפער בין המדינות נותר משמעותי.</strong></p> <h2>מה השתנה ברבעון השני של 2026</h2> <p><a href="https://ec.europa.eu/eurostat/en/web/products-euro-indicators/w/2-01102026-bp" rel="external noopener">Eurostat דיווח ב-1 באוקטובר</a> על עליית מחירים של 4% בחישוב שנתי בגוש האירו ברבעון השני. הנתון לרבעון הראשון עודכן מ-4.7% ל-4.6%; עבור האיחוד האירופי הוא נותר ברמה של 5.1%.</p> <p>ברבעון השני מובילות בצמיחה השנתית פורטוגל (+16.5%), בולגריה (+15.5%) וליטא (+14.3%). ירידות נרשמו בפינלנד (2.7%−), לוקסמבורג (2.2%−) וצרפת (0.8%−).</p> <p>במהלך הרבעון <a href="https://ec.europa.eu/eurostat/en/web/products-eurostat-news/w/ddn-20261001-3" rel="external noopener">מחירי הדיור באיחוד האירופי עלו ב-1.2%, ושכר הדירה ב-0.7%</a>. ההאטה בקצב הגידול השנתי עדיין לא הפכה לירידת מחירים כוללת.</p> <h2>כיצד הגיע השוק לשנת 2026</h2> <p>ברבעון הראשון של 2022 השוק היה בשיא הצמיחה: מחירי הדיור עלו ב-10.7% באיחוד האירופי וב-10% בגוש האירו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בהמשך, העלאות הריבית והחמרת תנאי האשראי ציננו את הביקוש. עד לרבעון הרביעי של 2023 הואטה עליית המחירים באיחוד האירופי ל-0.2%, ובגוש האירו ירדו מחירי הנדל״ן ב-1.2% לאורך 12 חודשים.</p> <p>נקודת המפנה חלה בשנת 2024: כבר בינואר–מרץ עלו מחירי הדיור באיחוד האירופי ב-1.3%, בעוד שבגוש האירו נרשמה ירידה של 0.4%, וברבעון הרביעי הגיעו המדדים ל-4.9% ול-4.2% בהתאמה. בתחילת 2025 עלו המחירים ב-5.8% באיחוד האירופי וב-5.5% בגוש האירו. לקראת סוף דצמבר ירדו הנתונים ל-5.4% ול-5.1%, וברבעון הראשון של 2026 – ל-5.1% ולאחר עדכון, ל-4.6%. במהלך ינואר–מרץ התייקר הנדל״ן ב-1.1% וב-0.9% בהתאמה.</p> <p>מחירי <a href="https://ec.europa.eu/eurostat/de/web/products-eurostat-news/w/ddn-20260702-2" target="_blank" rel="noopener external">השכירות באירופה</a> עולים לאט יותר ממחירי הדיור. ברבעון הראשון של 2026 הם היו באיחוד האירופי גבוהים ב-3% לעומת התקופה המקבילה ב-2025, בעוד שווי הנדל״ן עלה ב-5.1%. בהשוואה לאוקטובר–דצמבר עלו דמי השכירות ב-0.7%, והדיור ב-1.1% לאחר עדכון. כך, מחירי הדיור עלו מהר יותר מדמי השכירות הן בחישוב של 12 חודשים והן ברמה הרבעונית.</p> <h2>רבעון ראשון: הערכות Eurostat מיולי</h2> <p>הנתונים הבאים מתייחסים לרבעון הראשון ול<a href="https://ec.europa.eu/eurostat/web/products-euro-indicators/w/2-02072026-bp" rel="external noopener">הערכה שפורסמה ב-2 ביולי</a>.</p> <p>בינואר–מרץ 2026 עלו מחירי הדיור ב-25 מדינות באיחוד האירופי שלגביהן קיימים נתונים ב-Eurostat. במקום הראשון ניצבת פורטוגל — עלייה של 17.8% לאורך 12 חודשים ו-3.8% בשלושה חודשים. בבולגריה הגיעה העלייה השנתית ל-14.8%, וברבעון ל-6.2%, הנתון הגבוה ביותר לתקופה זו באיחוד האירופי. בסלובקיה נרשמה עלייה של 14.4% ו-3.6% בהתאמה, ובקרואטיה — 14.3% ו-3.3%.</p> <p>בספרד התייקר הדיור ב-12.8% במונחים שנתיים וב-3.5% בשלושה חודשים. בליטא עמדו הנתונים המקבילים על 11.9% ו-3.3%. אסטוניה לא נכללה בקבוצת המדינות עם צמיחה שנתית דו-ספרתית, אך מינואר עד מרץ עלו בה המחירים ב-3.4%. בהונגריה הדיור יקר ב-11.2% בהשוואה לשנה שעברה, אך ברבעון הראשון ירד ב-0.5%. בלטביה עלו המחירים ב-10.9% לאורך 12 חודשים, ובצ׳כיה — ב-10%.</p> <p>בשווקים הגדולים של מערב אירופה הקצבים נמוכים בהרבה. גרמניה הוסיפה 1.4% בשנה. בצרפת הוגבלה העלייה השנתית ל-0.1%, ומינואר עד מרץ ירדו המחירים ב-0.6%. איטליה והולנד הציגו תוצאה שנתית זהה — 5.2%, ואוסטריה — 4.2%. בבלגיה נרשמה ירידה רבעונית של 0.8%. פינלנד הייתה המדינה היחידה באיחוד האירופי שבה הדיור היה זול יותר מאשר ב-2025 — ב-2%. מינואר עד מרץ ירדו המחירים ב-0.8% נוספים.</p> <h2>רמת המחירים בתחילת 2026</h2> <p>ב<a href="https://edito.seloger.com/locaux-pros/points-marche/printemps-de-l-immobilier-augmenter-pouvoir-d-achat-attendre-une-baisse" target="_blank" rel="noopener external">צרפת</a> נכון ל-1 במרץ 2026 הוערך מ״ר ב-€3,124. בפריז הגיע המחיר ל-€9,739 — יותר מפי שלושה מהממוצע הארצי. ב<a href="https://nbs.sk/komentare/rast-cien-nehnutelnosti-zostava-na-zaciatku-roka-2026-solidny/" target="_blank" rel="noopener external">סלובקיה</a> ברבעון הראשון ביקשו עבור מ״ר €3,005. עבור דירות הגיע הנתון ל-€3,378, ועבור בתים פרטיים — ל-€2,118. ב<a href="https://pxdata.stat.fi/PxWeb/pxweb/en/StatFin/StatFin__ashi/statfin_ashi_pxt_13mp.px/" target="_blank" rel="noopener external">פינלנד</a> נמכר נדל״ן מיד שנייה בינואר–מרץ במחיר של €2,483: בבנייני דירות הגיע המחיר ל-€2,710, ובבתי שורה (טאונהאוס) — ל-€2,056.</p> <p>ב<a href="https://www.registradores.org/documents/d/guest/eri-2026_1t" target="_blank" rel="noopener external">ספרד</a> עסקאות שנרשמו נחתמו לפי חישוב של €2,429 למ״ר. דירות מקבלן נמכרו ב-€2,655, ונכסים מיד שנייה — ב-€2,366. ב<a href="https://jornaleconomico.sapo.pt/noticias/precos-das-casas-subiram-para-198-no-primeiro-trimestre/" target="_blank" rel="noopener external">פורטוגל</a> המחיר החציוני של דירות שנמכרו ברבעון הראשון הגיע ל-€2,337 למ״ר. ב<a href="https://www.immobiliare.it/info/ufficio-stampa/2026/mercato-immobiliare-nei-primi-tre-mesi-dell-anno-crescono-ancora-prezzi-di-vendita-e-canoni-2798/" target="_blank" rel="noopener external">איטליה</a> ביקשו €2,179 למ״ר. בערים הגדולות הנדל״ן היה יקר משמעותית: €5,645 במילאנו, €4,733 בפירנצה ו-€3,758 ברומא. במילאנו עלה מ״ר פי 2.6 מהרמה הארצית.</p> <p>הנתונים מדגימים פער מחירים משמעותי בתוך השווקים השונים. בפריז עלה מ״ר פי שלושה ויותר מהממוצע בצרפת, ובמילאנו חרג פי 2.6 מהרמה הארצית של איטליה. ההבדל בולט גם בין המגזרים: בספרד דירות מקבלן היו יקרות ב-12.2% מדירות יד שנייה, ובסלובקיה דירות היו יקרות בכמעט 60% מבתים פרטיים.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/evropa-ceny.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <p><em>מחירים למטר רבוע ברבעון הראשון של 2026; צרפת — נכון ל-1 במרץ. הנתונים כוללים מחירי ביקוש, מחירי עסקאות ממוצעים וחציונים, ולכן שיטות החישוב שונות.</em></p> <h2>מה המשמעות עבור משקיעים</h2> <p>הדיור האירופי נותר נכס יקר עם רף כניסה גבוה יחסית. ברמת מחירים של כמה אלפי אירו למ״ר, רכישת נכס דורשת הון משמעותי, בעוד שתשואת השכירות במדינות רבות נותרה מתונה. על פי נתונים מ-29 בספטמבר 2026, <a href="https://www.globalpropertyguide.com/rental-yields" target="_blank" rel="noopener external">Global Property Guide</a> העריך את התשואה ברוטו באוסטריה ב-3.31%, בצ׳כיה ב-3.37%, בקרואטיה ב-4.21% ובבולגריה ב-4.27%. בפורטוגל היא הגיעה ל-4.29%, בצרפת ל-4.84%, ובספרד ל-5.54%. החישוב אינו כולל מיסים, תחזוקת הנכס והוצאות נוספות של הבעלים. התשואה נטו תלויה בהוצאות בפועל ובתנאי המימון.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/evropa-dohodnost.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <p><em>תשואת שכירות ברוטו: נתונים שנמסרו ב-29 בספטמבר 2026. מיסים והוצאות בעל הנכס לא נוכו.</em></p> <p>התחזיות לענף קשורות במידה רבה להיצע המוגבל. היקף הבנייה החדשה נותר בלתי מספק, מה שתומך בביקוש לדיור קיים ולהשכרה. <a href="https://www.cbre.com/insights/books/european-real-estate-market-outlook-midyear-review-2026/living" target="_blank" rel="noopener external">CBRE</a> העלתה את תחזית עליית דמי השכירות בפלח ה-multifamily באירופה לשנת 2026 מ-2.4% ל-3.9%. יחד עם זאת, עליית שכר הדירה בשוק אינה משתקפת תמיד במלואה בהכנסות הבעלים עקב רגולציה ותנאי חוזים.</p> <p>שיעורי הריבית הגבוהים ממשיכים להוות גורם מרסן. ב-CBRE צופים כי בשנת 2026 ההכנסה השוטפת תמלא תפקיד מרכזי יותר בתוצאות השקעות בנדל״ן אירופי. ההזדמנויות לעליית ערך מהירה של נכסים באמצעות הוזלת המימון נותרות מוגבלות. במחצית הראשונה של השנה משך תחום המגורים השקעות בסך €29.9 מיליארד — 17% יותר מהתקופה המקבילה ב-2025.</p> <p>אנליסטים של International Investment מציינים כי עבור משקיעים, שוק הדיור האירופי בשנת 2026 נותר הטרוגני: התייקרות מהירה בפורטוגל, בבולגריה ובמדינות מרכז אירופה מתקיימת לצד דינמיקה חלשה בשווקים המערביים הגדולים. לנוכח מחירי רכישה גבוהים ומימון יקר, גוברת החשיבות של יכולת הנכס להניב הכנסה יציבה משכירות. במקביל, היקף הבנייה המוגבל משמר פוטנציאל להמשך עליית דמי השכירות ותומך בעניין של ההון בסקטור המגורים.</p> <h2>FAQ</h2> <p><strong>בכמה עלו מחירי הדיור ברבעון השני של 2026?</strong></p> <p>במהלך השנה עלו המחירים ב-4.7% באיחוד האירופי וב-4% בגוש האירו.</p> <p><strong>היכן מחירי הדיור עולים בקצב המהיר ביותר?</strong></p> <p>פורטוגל מובילה בעלייה שנתית: +16.5%.</p> <p><strong>האם מחירי השכירות עולים מהר יותר ממחירי הדיור?</strong></p> <p>באיחוד האירופי עלה שכר הדירה ב-3% בשנה, לאט יותר ממחירי הדיור.</p> <p><strong>האם עליית מחירים מבטיחה תשואת שכירות גבוהה?</strong></p> <p>לא. התשואה תלויה במחיר הרכישה, בשכר הדירה המתקבל, בתנאי המימון, במיסים ובהוצאות השוטפות על הנכס.</p> <p><a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/consultation/" target="_blank"><strong>קבלו ייעוץ בנושא השקעות בנדל״ן ממומחי International Investment</strong></a></p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>לאן טסה אירופה: חברות הלואו-קוסט מובילות את הצמיחה</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/business/8957-lean-tasa-eyropa-low-cost-movilot-tzmichah.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/business/8957-lean-tasa-eyropa-low-cost-movilot-tzmichah.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/business/8957-lean-tasa-eyropa-low-cost-movilot-tzmichah.html</guid>
<pubDate>Tue, 20 Oct 2026 10:41:08 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/1350b2fc44_image3.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/7e27df684b_image2.webp" type="image/webp" />
<content:encoded><![CDATA[<p><b id="docs-internal-guid-61906578-7fff-8d79-c3df-1e6f59b288a1">התעופה האירופית מגדילה את ההיצע באיטיות, אך מפת הצמיחה משתנה. באוקטובר 2026 תכננו חברות התעופה 160.7 מיליון מושבי נוסעים, 2% יותר מאשר לפני שנה. מרכז ומזרח אירופה רשמו עלייה של 7.4%, חברות הלואו-קוסט ב-5.1%, ו-Wizz Air ב-23.1%. איטליה הפכה לשוק בעל קצב הצמיחה המהיר ביותר מבין עשרת השווקים הלאומיים הגדולים. עבור ערי תיירות, קווים חדשים פותחים הזדמנויות, אך מספר המושבים בלוח הטיסות אינו מעיד בהכרח על גידול מקביל במספר אורחי המלונות.</b></p> <p dir="ltr">השוק מתפצל ליעדים שאליהם מעבירות חברות התעופה מטוסים ומרחיבות בהם את רשת הנתיבים, ולשווקים עם היצע קפוא. הביקוש לטיסות בין אירופה לאזור אסיה-פסיפיק תומך בהרחבת הקיבולת, בעוד שנתיבי המזרח התיכון מצטמצמים. הבדלים אלה מהווים איתות מוקדם לנמלי תעופה, בתי מלון ומשקיעים בתחום הנדל״ן התיירותי.</p> <h2 dir="ltr">השוק האירופי הוסיף רק 2% מושבים</h2> <p dir="ltr">סקירת אוקטובר של <a href="https://www.oag.com/european-aviation-data" rel="external noopener">OAG European Aviation Market Data</a> מציגה 160.7 מיליון מושבים מתוכננים לעומת 157.6 מיליון באוקטובר 2025. הקיבולת הבינלאומית צמחה ב-2.2%, ל-129.7 מיליון, והמקומית — ב-0.9%, ל-31.1 מיליון. המחקר מבוסס על לוחות זמנים: הוא מודד את ההיצע, ולא את מספר הנוסעים שהוטסו בפועל.</p> <p><b> </b></p> <div dir="ltr" align="left"> <table><colgroup><col width="297"><col width="133"><col width="132"></colgroup> <tbody> <tr> <td> <p dir="ltr">מגזר</p> </td> <td> <p dir="ltr">מושבים, מיליון</p> </td> <td> <p dir="ltr">לעומת אוקטובר 2025</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">אירופה כולה</p> </td> <td> <p dir="ltr">160.7</p> </td> <td> <p dir="ltr">+2.0%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">מרכז ומזרח אירופה</p> </td> <td> <p dir="ltr">21.0</p> </td> <td> <p dir="ltr">+7.4%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">מערב אירופה</p> </td> <td> <p dir="ltr">117.1</p> </td> <td> <p dir="ltr">+1.0%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">חברות לואו-קוסט</p> </td> <td> <p dir="ltr">64.9</p> </td> <td> <p dir="ltr">+5.1%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">חברות תעופה מסורתיות</p> </td> <td> <p dir="ltr">95.8</p> </td> <td> <p dir="ltr">−0.03%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">Wizz Air</p> </td> <td> <p dir="ltr">8.15</p> </td> <td> <p dir="ltr">+23.1%</p> </td> </tr> <tr> <td> <p dir="ltr">איטליה</p> </td> <td> <p dir="ltr">13.28</p> </td> <td> <p dir="ltr">+7.2%</p> </td> </tr> </tbody> </table> </div> <p><b> </b></p> <p dir="ltr">מערב אירופה מספקת 117.1 מיליון מושבים, כ-73% מהנפח האזורי, אך הגדילה את ההיצע ב-1% בלבד. מרכז ומזרח אירופה הוסיפה 7.4%, ל-21 מיליון. במונחים מוחלטים, השווקים הגדולים של המערב ממשיכים להוביל, אם כי הצמיחה המהירה ביותר באחוזים מרוכזת מזרחה משם.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/1350b2fc44_image3.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <h2 dir="ltr">חברות הלואו-קוסט מתרחבות מהר יותר מחברות התעופה המסורתיות</h2> <p dir="ltr">חברות התעופה המוזלות הציעו לחודש אוקטובר 64.9 מיליון מושבים, עלייה של 5.1% לעומת התקופה המקבילה. נתח השוק שלהן הגיע לכ-40%. בידי המובילים המסורתיים נותרו 95.8 מיליון מושבים וכ-60% מהשוק: השינוי השנתי עמד על 0.03%− בלבד. אין מדובר בנטישה של חברות התעופה הגדולות את אירופה, אלא בהבדל בקצב ההתרחבות.</p> <p dir="ltr">לחברות לואו-קוסט קל יותר לשנות נתיבים ותדירויות טיסה בין נמלי תעופה קטנים לגדולים. הדבר עשוי לעודד נסיעות סוף שבוע, ביקורי קרובים וחופשות קצרות בערים בעלות היצע לינה מגוון. עם זאת, כרטיסי טיסה זולים אינם מובטחים תמיד: התעריף בפועל תלוי בתחרות, בתפוסת המטוס, בדלק ובאגרות.</p> <h2 dir="ltr">Wizz Air הוסיפה 1.53 מיליון מושבים</h2> <p dir="ltr">Wizz Air טיפסה למקום השלישי בין חברות התעופה האירופיות הגדולות לפי קיבולת אוקטובר: 8.15 מיליון מושבים לעומת 6.62 מיליון לפני שנה, עלייה של 23.1%. Ryanair שמרה על המקום הראשון עם 20.19 מיליון מושבים (+1.1%), easyJet על המקום השני עם 9.76 מיליון (+0.9%). Lufthansa צמצמה את ההיצע ב-6.7%, ו-Vueling ב-9.8%. החברות הגדולות נעות במסלולים שונים, וגם התפתחות מגזר הלואו-קוסט אינה אחידה.</p> <p dir="ltr">חלק מהתרחבותה של Wizz Air נובע מהעברת מטוסים מנתיבי המזרח התיכון למרכז ומזרח אירופה, ספרד, איטליה, קרואטיה ואלבניה. נתיבים קצרים יותר מאפשרים לבצע יותר טיסות במטוס בודד. לפיכך, עלייה במספר המושבים אינה משקפת בהכרח גידול מהיר באותה מידה במושב-קילומטר זמין (ASK), הלוקח בחשבון את מרחקי הטיסה.</p> <h2 dir="ltr">הגידול במספר הנוסעים לא מנע מ-Wizz Air הפסד</h2> <p dir="ltr"><a href="https://www.lse.co.uk/rns/f27-q1-results-56p8uljkwsojvn3.html" rel="external noopener">הדוחות הכספיים של Wizz Air</a> לאפריל–יוני 2026 ממחישים מדוע אין לבלבל בין הגדלת קיבולת לרווחיות. המוביל הטיס 21.2 מיליון נוסעים, 25.1% יותר משנה קודמת. ההכנסות צמחו ב-5.5% בלבד, ל-€1.51 מיליארד, בעוד שהשורה התחתונה הפכה מרווח של €38.4 מיליון להפסד של €198.2 מיליון. שיעור תפוסת המושבים נותר גבוה — 90.9%.</p> <p dir="ltr">הוצאות דלק גבוהות וירידה בהכנסה ליחידת קיבולת הובלה פגעו בתוצאות הכספיות. התרחבות עשויה להעניק לאזורי תיירות יותר טיסות זמינות, אך במקביל מפעילה לחץ על רווחיות חברת התעופה עצמה. קודם לכן סקר <a href="https://internationalinvestment.biz/he/tourism/8596-dorogoe-toplivo-uvelichilo-ubytok-wizz-air.html">International Investment</a> בהרחבה את הגורמים להפסד של Wizz Air ואת הסטת הקיבולת לרשת האירופית.</p> <h2 dir="ltr">מרכז אירופה מושכת קווים חדשים</h2> <p dir="ltr">הצמיחה בשיעור 7.4% מתייחסת לאזור Eastern/Central Europe בהגדרת OAG; אין פירושה עלייה זהה בכל מדינה. להערכת הפוטנציאל התיירותי של עיר מסוימת, יש לבחון בנוסף את נמל התעופה, מספר היעדים, העונתיות ושיעור התיירים הזרים הנכנסים.</p> <p dir="ltr">באוגוסט שירתו נמלי התעופה באירופה 3.1% יותר נוסעים מאשר בשנה הקודמת, לפי נתוני <a href="https://www.aci-europe.org/mediaroom/617-passenger-traffic-strengthens-over-summer-despite-geopolitical-and-economic-headwinds.html" rel="external noopener">ACI EUROPE</a>. בין השווקים בעלי הדינמיקה הגבוהה בלטו סלובקיה (+61%), סלובניה (+19.3%), אסטוניה (+16.4%) והונגריה (+13%). מדובר בתנועת נוסעים בפועל, אך עבור אוגוסט ולא אוקטובר; לא ניתן להשוות אותה ישירות לקיבולת המתוכננת של אוקטובר.</p> <p dir="ltr">בשווקים קטנים, פתיחה או חידוש של מספר קווים עשויים לייצר זינוק מרשים באחוזים בשל בסיס השוואה נמוך. עבור משקיע, קפיצה שכזו מהווה סיבה לבדוק את יציבות קישורי התעופה, ולא תחזית מוכנה לתפוסת המלונות בשנה הבאה.</p> <h2 dir="ltr">איטליה הובילה בין השווקים הגדולים</h2> <p dir="ltr">איטליה הציעה באוקטובר 13.28 מיליון מושבים, 7.2% יותר מאשר שנה קודם לכן — הצמיחה המהירה ביותר מבין עשר המדינות המובילות באירופה. במונחים מוחלטים עמדה התוספת על כ-890 אלף מושבים. ספרד שמרה על מעמדה כשוק הגדול ביותר — 17.48 מיליון מושבים (+3.5%), ובריטניה במקום השני עם 16.56 מיליון (+1.2%).</p> <p dir="ltr">קיבולת הטיסות הפנימיות באיטליה צמחה ב-8.9%, תוספת של כ-331 אלף מושבים. OAG מקשרת זאת לפעילותן של Aeroitalia ו-Wizz Air Malta, מול צמצום קווים פנימיים מסוימים של ITA Airways. נמל התעופה פיומיצ׳ינו ברומא נמנה עם נמלי התעופה הגדולים בעלי הצמיחה המהירה ביותר (+7%), בדומה למדריד (+7%).</p> <p dir="ltr">מגמה זו עשויה לתמוך בתנועת הנסיעות ברחבי איטליה ובנגישות מחוזותיה, אך אין בה כדי לקבוע שכל התוספת תגיע למלונות ברומא או בערי החוף. נוסע מקומי חוזר לא פעם לביתו או משתמש בנמל התעופה לצורך טיסת המשך.</p> <h2 dir="ltr">גרמניה וצרפת מצמצמות קיבולת</h2> <p dir="ltr">שווקים מרכזיים במערב אירופה מציגים גם ירידות. צרפת איבדה 3% מקיבולת אוקטובר, גרמניה — 0.4%, טורקיה — 1.2%, ושווייץ — 0.7%. בתוך גרמניה הצטמצם היצע הטיסות הפנימיות ב-9.1%; לשם השוואה, באיטליה חלה התרחבות בטיסות הפנים.</p> <p dir="ltr">אין לראות בכך באופן אוטומטי ירידה באטרקטיביות התיירותית. חברות תעופה שוקלות עלויות, קווי מעבר, תחרות מול רכבות ואסטרטגיות צי מטוסים. בנמלי תעופה בינלאומיים קיים שיעור גבוה של נוסעי עסקים ונוסעי מעבר, שאינם מייצרים ביקוש זהה למלונות מקומיים כמו תיירים השוהים לפרקי זמן ממושכים.</p> <h2 dir="ltr">אירופה מאבדת קווים למזרח התיכון, אך מגדילה טיסות לאסיה</h2> <p dir="ltr">לפי נתוני אוקטובר של OAG, היצע המושבים בקווים שבין אירופה למזרח התיכון ירד ב-10.6%, צמצום של כ-1.1 מיליון מושבים. בין אירופה לאזור אסיה-פסיפיק צמחה הקיבולת ב-11.7%, תוספת של 988 אלף מושבים, לכדי 9.4 מיליון מושבים.</p> <p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-10/7e27df684b_image2.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p> <p dir="ltr">השוק הבינלאומי התוך-אירופי נותר הגדול ביותר: 86.6 מיליון מושבים, עלייה של 2.2%. הוא מהווה כ-67% מכלל הקיבולת הבינלאומית במדגם של OAG. עם זאת, הרחבת הנתיבים לאסיה כשלעצמה אינה מעידה על גידול מיידי בתיירות הנכנסת מאסיה: חלק מהנוסעים יוצאים מאירופה, ואחרים ממשיכים בטיסות המשך.</p> <h2 dir="ltr">מושבים חדשים — אינדיקטור מקדים, לא תחזית מוגמרת</h2> <p dir="ltr">תחילה חברת תעופה מוסיפה קו או תדירות ללוח הטיסות, לאחר מכן הנוסעים רוכשים כרטיסים, ורק בהמשך מתקבלים נתוני התנועה בפועל. רק חלק מן המגיעים הופכים ללקוחות בתי המלון: חלקם שבים למקום מגוריהם, אחרים מבצעים טיסת המשך או לנים אצל קרובי משפחה. על כן לא ניתן לתרגם באופן ישיר את מספר המושבים לכמות תיירים ולינות בבתי מלון.</p> <p dir="ltr">כדי להעריך יעד ספציפי רצוי להצליב בין נתוני קיבולת לתפוסת המטוסים בפועל, כניסות תיירים זרים, משך השהייה, עונתיות, היצע חדרי המלון, ADR ו-RevPAR. המדד האחרון משקף את ההכנסה לחדר זמין ועשוי לרדת אף בעת עלייה במספר התיירים, אם היצע המלונות צומח מהר יותר מן הביקוש.</p> <p dir="ltr">קודם לכן ניתח <a href="https://internationalinvestment.biz/he/tourism/8686-oteli-vyrosli-v-pervom-polugodii-2026-goda.html">International Investment</a> את תוצאות המלונות באירופה למחצית הראשונה של 2026: ה-RevPAR עלה ב-4.5%, אך הממוצע הסתיר פערים ניכרים בין ערים ולחץ על הוצאות התפעול. קווי תעופה חדשים עשויים לתמוך בביקוש, אך אינם מבטיחים לבעלי המלונות עלייה ברווחיות.</p> <h2 dir="ltr">כיצד משתנים סיכוני ההשקעה בערי תיירות</h2> <p dir="ltr">עבור נמל תעופה אזורי, פתיחת קו ישיר עשויה לשפר את נגישות העיר, ועבור מלון — למשוך אורחים חדשים בחודשים פחות עמוסים. אולם תלות בחברת לואו-קוסט אחת מגבירה את הסיכון: המוביל יכול להעביר מטוס לבסיס אחר או לסגור קו במהירות אם כדאיותו הכלכלית תישחק. בית מלון אינו יכול לנדוד בעקבותיו.</p> <p dir="ltr">יעדים המוגנים בצורה טובה יותר הם אלה שבהם פועלות מספר חברות תעופה, עם ביקוש מקומי ובינלאומי יציב, חיבורי רכבת ומבנה אורחים מגוון. ניתוח השקעות נדרש להביא בחשבון לא רק את הטיסות החדשות של אוקטובר, אלא גם את מידת השמירה על רשת הנתיבים בעונות קודמות.</p> <h2 dir="ltr">לאן עשוי לנטות הביקוש התיירותי ב-2027</h2> <p dir="ltr">קיבולת חודש אוקטובר מסמנת היכן צופות חברות התעופה להרחיב את השוק: במרכז ומזרח אירופה, באיטליה ובחלק מנתיבי אסיה. עם זאת, מדובר בלוח זמנים לחודש אחד ולא בתחזית כניסות מאושרת לשנת 2027. המבחן הבא יהיה הטיסות שיבוצעו בפועל, מכירות הכרטיסים, הזמנות המלונות ויציבות הקווים לאחר עונת החורף.</p> <p dir="ltr">עבור משקיעים בתחום נדל״ן תיירותי, האיתות המרכזי אינו טמון בצמיחה האירופית הכוללת בשיעור 2%, אלא בחוסר האחידות שלה. שווקים מסוימים זוכים לקישורים נוספים בעוד אחרים מאבדים קיבולת. ההזדמנות להניב תשואה תיווצר במקומות שבהם תוספת הטיסות תתורגם ללינות יציבות ולרווחיות תפעולית במלונות, ולא רק לאחוז צמיחה גבוה בלוח הטיסות.</p> <h2 dir="ltr">שאלות נפוצות</h2> <p dir="ltr"><b>כיצד השתנתה קיבולת התעופה באירופה באוקטובר 2026?</b></p> <p dir="ltr">חברת OAG מעריכה את ההיצע המתוכנן ב-160.7 מיליון מושבים, גידול של 2% לעומת אוקטובר 2025. אין מדובר במספר הנוסעים שהוטסו בפועל.</p> <p dir="ltr"><b>מדוע חברות הלואו-קוסט צומחות מהר יותר מחברות התעופה המסורתיות?</b></p> <p dir="ltr">הן מגדילות ומנתבות מחדש טיסות באופן גמיש יותר. קיבולת אוקטובר של חברות הלואו-קוסט צמחה ב-5.1%, בעוד שאצל החברות המסורתיות כמעט לא חל שינוי.</p> <p dir="ltr"><b>כמה מושבים הוסיפה Wizz Air?</b></p> <p dir="ltr">היצע המושבים שלה לאוקטובר עלה ב-23.1% — תוספת של כ-1.53 מיליון מקומות — ל-8.15 מיליון מושבים.</p> <p dir="ltr"><b>היכן באירופה מתרחבת תנועת הטיסות בקצב המהיר ביותר?</b></p> <p dir="ltr">לפי הגדרת OAG, מרכז ומזרח אירופה רשמו עלייה של 7.4%. מבין עשר המדינות הגדולות מובילה איטליה עם גידול של 7.2%.</p> <p dir="ltr"><b>מדוע הצטמצם קו אירופה–המזרח התיכון?</b></p> <p dir="ltr">חברות התעופה מתאימות את הרשתות שלהן בשל סיכונים גיאופוליטיים ותפעוליים. באוקטובר ירדה הקיבולת המתוכננת ב-10.6%.</p> <p dir="ltr"><b>האם עלייה במספר המושבים מעידה על עלייה בתיירות?</b></p> <p dir="ltr">לא באופן אוטומטי. יש לקחת בחשבון את תפוסת המטוסים, שיעור התיירים הזרים בין הנוסעים, משך השהייה והלינות בפועל בבתי מלון.</p> <p dir="ltr"><b>מה חשוב למשקיע במלונות לבדוק?</b></p> <p dir="ltr">את יציבות קווי התעופה, התחרות בין המובילים, תנועת התיירים בפועל, העונתיות, היצע החדרים והמגמות במדדי ADR, RevPAR והרווח התפעולי.</p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>מחירי הדיור באיחוד האירופי עלו ב-5,1%: היכן המחירים מזנקים הכי מהר</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8874-mehiri-hadiyur-be-iud-haeropi-alu-5-1.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/real-estate/8874-mehiri-hadiyur-be-iud-haeropi-alu-5-1.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/real-estate/8874-mehiri-hadiyur-be-iud-haeropi-alu-5-1.html</guid>
<pubDate>Tue, 29 Sep 2026 09:00:05 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/evropa-prajs.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/evropa-prajs1.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/europe_housing_prices_q1_2026.webp" type="image/webp" />
<enclosure url="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/europe_gross_rental_yields_2026.webp" type="image/webp" />
<content:encoded><![CDATA[<p><b>שוק הדיור באירופה ממשיך להתאושש לאחר התיקון של השנים האחרונות. ברבעון הראשון של 2026 <a href="https://ec.europa.eu/eurostat/web/products-euro-indicators/w/2-02072026-bp" target="_blank" rel="noopener external">מחירי הדיור באיחוד האירופי</a> עלו ב-5,1% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2025, כך מדווח Eurostat. הפער בין המדינות הופך לבולט יותר, בעוד שמחירי השכירות מתייקרים באופן כללי בקצב איטי יותר.</b></p>n<h2><b>דינמיקת מחירי הנדל״ן באירופה</b></h2>n<p>ברבעון הראשון של 2022 הגיע השוק לשיא הצמיחה: מחירי הדיור עלו ב-10,7% באיחוד האירופי וב-10% בגוש האירו ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. לאחר מכן, העלאות הריבית והחמרת תנאי האשראי ציננו את הביקוש. עד לרבעון הרביעי של 2023 הואטה עליית המחירים באיחוד האירופי ל-0,2%, ובגוש האירו ירדו מחירי הנדל״ן ב-1,2% לאורך 12 חודשים.</p>n<p>נקודת המפנה נרשמה ב-2024: כבר בינואר-מרץ עלו מחירי הדיור באיחוד האירופי ב-1,3%, ובגוש האירו ירדו ב-0,4%, וברבעון הרביעי הגיעו המדדים ל-4,9% ו-4,2% בהתאמה. בתחילת 2025 עלו המחירים ב-5,8% באיחוד האירופי וב-5,5% בגוש האירו. לקראת סוף דצמבר התמתנו הנתונים ל-5,4% ו-5,1%, וב-2026 — ל-5,1% ו-4,7%. בחודשים ינואר-מרץ התייקר הנדל״ן ב-1,2% וב-1% בהתאמה.</p>n<p>מחירי <a href="https://ec.europa.eu/eurostat/de/web/products-eurostat-news/w/ddn-20260702-2" target="_blank" rel="noopener external">השכירות באירופה</a> עולים לאט יותר ממחירי הדיור לרכישה. ברבעון הראשון של 2026 הם היו גבוהים באיחוד האירופי ב-3% לעומת התקופה המקבילה ב-2025, בעוד ששוויו של הנדל״ן עלה ב-5,1%. בהשוואה לאוקטובר-דצמבר עלתה השכירות ב-0,7%, ומחירי הדיור עלו ב-1,2%. כך, מחירי הדיור עלו מהר יותר מדמי השכירות הן בחישוב של 12 חודשים והן בחישוב רבעוני.</p>n<p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/evropa-prajs.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p>n<h2><b>היכן מחירי הדיור באיחוד האירופי עלו הכי הרבה</b></h2>n<p>בינואר-מרץ 2026 עלו מחירי הדיור ב-25 ממדינות האיחוד האירופי שלגביהן קיימים נתונים ב-Eurostat. במקום הראשון ניצבת פורטוגל — עם עלייה של 17,8% ב-12 חודשים ושל 3,8% בשלושה חודשים. בבולגריה הגיעה העלייה השנתית ל-14,8%, וברבעון ל-6,2%, הנתון הגבוה ביותר לתקופה זו באיחוד האירופי. בסלובקיה נרשמה עלייה של 14,4% ו-3,6% בהתאמה, ובקרואטיה — 14,3% ו-3,3%.</p>n<p>בספרד עלו מחירי הדיור ב-12,8% במונחים שנתיים וב-3,5% בשלושה חודשים. בליטא עמדו הנתונים המקבילים על 11,9% ו-3,3%. אסטוניה לא נכנסה לקבוצת המדינות עם דינמיקה שנתית דו-ספרתית, אך בין ינואר למרץ עלו המחירים בה ב-3,4%. בהונגריה הדיור יקר ב-11,2% בהשוואה לשנה שעברה, אך ברבעון הראשון ירד ב-0,5%. בלטביה עלו המחירים ב-10,9% לאורך 12 חודשים, ובצ׳כיה — ב-10%.</p>n<p>בשווקים הגדולים של מערב אירופה הקצב נמוך בהרבה. גרמניה הוסיפה 1,4% בשנה. בצרפת הוגבלה העלייה השנתית ל-0,1%, ובין ינואר למרץ ירדו המחירים ב-0,6%. איטליה והולנד הציגו תוצאה זהה לשנה — 5,2%, ואוסטריה — 4,2%. בבלגיה נרשמה ירידה של 0,8% ברבעון. פינלנד הייתה המדינה היחידה באיחוד האירופי שבה הדיור הוזל לעומת 2025 — ב-2%. מינואר עד מרץ ירדו המחירים בעוד 0,8%.</p>n<p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/evropa-prajs1.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p>n<h2><b>כמה עולה דיור במדינות אירופה</b></h2>n<p>ב<a href="https://edito.seloger.com/locaux-pros/points-marche/printemps-de-l-immobilier-augmenter-pouvoir-d-achat-attendre-une-baisse" target="_blank" rel="noopener external">צרפת</a> נכון ל-1 במרץ 2026 עמד מחיר מ״ר על €3,124. בפריז הגיע המחיר ל-€9,739 — יותר מפי שלושה מהממוצע הארצי. ב<a href="https://nbs.sk/komentare/rast-cien-nehnutelnosti-zostava-na-zaciatku-roka-2026-solidny/" target="_blank" rel="noopener external">סלובקיה</a> נדרשו ברבעון הראשון €3,005 למ״ר. עבור דירות הגיע הנתון ל-€3,378, ועבור בתים פרטיים — ל-€2,118. ב<a href="https://pxdata.stat.fi/PxWeb/pxweb/en/StatFin/StatFin__ashi/statfin_ashi_pxt_13mp.px/" target="_blank" rel="noopener external">פינלנד</a> נמכר דיור יד שנייה בינואר-מרץ במחיר של €2,483: בבנייני מגורים הגיע המחיר ל-€2,710, ובבתי טאונהאוס — ל-€2,056.</p>n<p>ב<a href="https://www.registradores.org/documents/d/guest/eri-2026_1t" target="_blank" rel="noopener external">ספרד</a> עסקאות שנרשמו נסגרו לפי חישוב של €2,429 למ״ר. דירות מקבלן עלו €2,655, ונכסים מיד שנייה — €2,366. ב<a href="https://jornaleconomico.sapo.pt/noticias/precos-das-casas-subiram-para-198-no-primeiro-trimestre/" target="_blank" rel="noopener external">פורטוגל</a> המחיר החציוני של דירות שנמכרו ברבעון הראשון הגיע ל-€2,337 למ״ר. ב<a href="https://www.immobiliare.it/info/ufficio-stampa/2026/mercato-immobiliare-nei-primi-tre-mesi-dell-anno-crescono-ancora-prezzi-di-vendita-e-canoni-2798/" target="_blank" rel="noopener external">איטליה</a> ביקשו €2,179 למ״ר. בערים הגדולות היה הנדל״ן יקר משמעותית: €5,645 במילאנו, €4,733 בפירנצה ו-€3,758 ברומא. במילאנו מחיר מ״ר היה יקר פי 2,6 מהממוצע הארצי.</p>n<p>הנתונים ממחישים פער מחירים משמעותי בתוך שווקים מסוימים. בפריז מחיר מ״ר היה גבוה ביותר מפי שלושה מהממוצע בצרפת, ובמילאנו חרג מהממוצע הארצי של איטליה פי 2,6. ההבדל בולט גם בין המגזרים: בספרד דירות מקבלן היו יקרות ב-12,2% מדיור יד שנייה, ובסלובקיה דירות היו יקרות בכמעט 60% מבתים פרטיים.</p>n<p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/europe_housing_prices_q1_2026.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p>n<h2><b>מה המשמעות עבור המשקיעים</b></h2>n<p>הדיור האירופי נותר נכס יקר עם רף כניסה גבוה יחסית. ברמת מחירים של כמה אלפי אירו למ״ר, רכישת נכס דורשת הון משמעותי, בעוד שתשואת השכירות במדינות רבות נותרת מתונה. על פי נתוני <a href="https://www.globalpropertyguide.com/rental-yields" target="_blank" rel="noopener external">Global Property Guide</a> התשואה הגולמית באוסטריה עומדת על 3,31%, בצ׳כיה — 3,37%, בקרואטיה — 4,21% ובבולגריה — 4,27%. בפורטוגל היא מגיעה ל-4,29%, בצרפת — 4,84%, ובספרד — 5,54%. החישוב אינו לוקח בחשבון מיסים, תחזוקת הנכס והוצאות נוספות של הבעלים, ולכן התשואה נטו נמוכה בכמה אחוזים.</p>n<p><img src="https://internationalinvestment.biz/uploads/posts/2026-09/europe_gross_rental_yields_2026.webp" alt="" style="display:block;margin-left:auto;margin-right:auto;max-width:100%;"></p>n<p>התחזיות לענף קשורות בעיקר בהיצע המוגבל. היקף הבנייה החדשה נותר בלתי מספיק, מה שתומך בביקוש לדיור קיים ולהשכרה. חברת <a href="https://www.cbre.com/insights/books/european-real-estate-market-outlook-midyear-review-2026/living" target="_blank" rel="noopener external">CBRE</a> העלתה את תחזית עליית מחירי השכירות במגזר המגורים מרובי המשפחות באירופה לשנת 2026 מ-2,4% ל-3,9%. עם זאת, עליית מחירי השכירות בשוק אינה מתבטאת תמיד במלואה בהכנסות הבעלים עקב רגולציה ותנאי חוזים.</p>n<p>שיעורי הריבית הגבוהים נותרים אחד הגורמים המרסנים. ב-CBRE צופים כי ב-2026 תמלא ההכנסה השוטפת תפקיד משמעותי יותר בתוצאות השקעות הנדל״ן באירופה. ההזדמנויות לעלייה מהירה בערך הנכסים כתוצאה ממימון זול נותרות מוגבלות. במחצית הראשונה משך מגזר המגורים השקעות בסך €29,9 מיליארד — 17% יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2025.</p>n<p>אנליסטים של International Investment מציינים כי עבור משקיעים, שוק הדיור האירופי ב-2026 נותר הטרוגני: התייקרות מהירה בפורטוגל, בולגריה ומדינות מרכז אירופה משתלבת עם דינמיקה חלשה בשווקים המערביים הגדולים. לנוכח מחירי רכישה גבוהים ומימון יקר, היכולת של הנכס להניב תשואת שכירות יציבה מקבלת חשיבות הולכת וגוברת. במקביל, הבנייה המוגבלת שומרת על פוטנציאל לעלייה נוספת בדמי השכירות ותומכת בעניין של ההון במגזר המגורים.</p>n<p><a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/consultation/" target="_blank"><b>קבלו ייעוץ בנושא השקעות נדל״ן ממומחי International Investment</b></a></p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>משרדים משכו שני שלישים מההשקעות בסלובקיה</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/slovakia/8796-misradim-mashkhu-shnei-shlishim-mehashkaot-be-slovakia.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/slovakia/8796-misradim-mashkhu-shnei-shlishim-mehashkaot-be-slovakia.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/slovakia/8796-misradim-mashkhu-shnei-shlishim-mehashkaot-be-slovakia.html</guid>
<pubDate>Sun, 20 Sep 2026 16:08:22 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<content:encoded><![CDATA[<p><strong>ההשקעות בנדל״ן מסחרי בסלובקיה במחצית הראשונה של 2026 הגיעו ל-€244 מיליון, אך נותרו ב-43% מתחת לרמת השנה שעברה. המשרדים גרפו 66% מההון, ומשקיעים צ׳כים סיפקו 73% מההיקף הכולל. במהלך ששת החודשים רשמה CBRE שמונה עסקאות בלבד, ולכן תוצאת השוק הוכרעה במידה רבה על ידי מספר רכישות גדולות בברטיסלבה ובקושיצה.</strong> הפרסום המקורי של OfficeRentInfo מביא נתונים אלה בהתבסס על מחקר של CBRE Slovakia.</p><h2>ההשקעות בנדל״ן בסלובקיה ירדו ב-43%</h2><p>CBRE מעריכה את היקף העסקאות בינואר–יוני בכ-€244 מיליון. זהו נתון הנמוך ב-43% לעומת המחצית הראשונה של 2025. ב-12 החודשים האחרונים עמד ההיקף על €797 מיליון, ירידה של 1% בלבד בחישוב שנתי. במהלך המחצית ספרו היועצים שמונה עסקאות. משרדים הניבו €160 מיליון, או 66% מהשוק, נדל״ן קמעונאי — €63 מיליון, או 26%, ונכסי תעשייה ולוגיסטיקה — €21 מיליון, או 8%. הון צ׳כי היווה 73% מההיקף, סלובקי — 22%, ואסייתי — 5%. כך, 78% מההשקעות הגיעו מרוכשים זרים, אך עיקר הכספים הללו הגיע מצ׳כיה השכנה.</p><p>השוק הסלובקי נותר קטן, ולכן רכישה גדולה אחת מסוגלת לשנות באופן ניכר את התוצאה הרבעונית. במחצית הראשונה הדבר בלט במיוחד בסגמנט המשרדים: מרבית ההון רוכזה במספר מוגבל של נכסים איכותיים עם שוכרים פעילים.</p><h2>The Mill עבר לקרן הצ׳כית REICO</h2><p>אחת העסקאות המרכזיות הייתה מכירת בניין המשרדים The Mill בברטיסלבה. היזם Immocap העביר את הנכס לקרן REICO LONG LEASE, השייכת ל-Erste Asset Management. הבניין בשדרות Mlynské nivy הושלם בדצמבר 2023, כולל 26,732 מ״ר של שטחים להשכרה ומשמש כמטה המקומי של Henkel. עבור REICO LONG LEASE מדובר בהשקעה ראשונה בנדל״ן משרדי. שווי העסקה לא נחשף על ידי הצדדים בפומבי.</p><p>הרכישה תואמת את פרופיל הביקוש הנוכחי: משקיעים בוחרים בבניינים מודרניים עם שוכר עוגן גדול וחוזה לטווח ארוך, שבהם קל יותר להעריך את תזרים המזומנים העתידי. בשוק בעל נזילות מוגבלת, מאפיינים אלה הופכים לחשובים במיוחד.</p><h2>CPI Europe השיגה שליטה מלאה ב-Einsteinova</h2><p>עסקה גדולה נוספת התקיימה בפברואר. CPI Europe, מקבוצת CPI Property Group, רכשה את 40% הנותרים של החברה הסלובקית International Property Development מידי SJP Invest. חברה זו מחזיקה ב-Einsteinova Business Center ברובע פטרז׳לקה בברטיסלבה. לפני העסקה החזיקה CPI Europe ב-60% מהחברה.</p><p>עבור הנתח הנותר שולמו €10.9 מיליון. Einsteinova Business Center כולל כ-23,500 מ״ר של משרדים. לאחר העסקה הפכה CPI Europe לבעלים היחיד של החברה השולטת בנכס.</p><p>עבור הסטטיסטיקה של שוק ההשקעות, פעולה מסוג זה נבדלת ממכירה מלאה של בניין: מושא העסקה היה נתח בחברה הבעלים. זוהי אחת הסיבות לכך שהערכות היקף השוק הכולל בקרב יועצים שונים עשויות להיות שונות.</p><h2>ההון הצ׳כי הגיע לקושיצה</h2><p>בקושיצה החליף בעלות Business Centrum Tesla 1. Occam Real Estate מכרה את הנכס לקרן ZFP UP Premium SICAV, המנוהלת על ידי חברת ההשקעות הצ׳כית Avant. מחיר העסקה לא פורסם.</p><p>המתחם כולל 19,288 מ״ר של שטחים להשכרה: 16,281 מ״ר משרדים, 1,230 מ״ר שטחי מסחר ו-1,777 מ״ר מחסנים. השוכר הגדול ביותר, Deutsche Telekom IT Solutions Slovakia, שוכר למעלה מ-17,000 מ״ר ובאפריל 2026 האריך את החוזה לשבע שנים נוספות. בשנת 2025 קיבל הבניין תעודת יעילות סביבתית BREEAM ברמת Excellent.</p><p>חוזה ארוך טווח עם שוכר גדול מקטין את הסיכון לאובדן הכנסה ומגביר את הוודאות של תזרים המזומנים. נכסים מסוג זה בדיוק נותרו המבוקשים ביותר על ידי רוכשים מוסדיים במחצית הראשונה של השנה.</p><h2>סגמנט התעשייה קיבל €21 מיליון בלבד</h2><p>פעילות ההשקעות בנדל״ן תעשייתי ולוגיסטי הייתה חלשה משמעותית מזו של המשרדים. אחת העסקאות הייתה רכישת פארק התעשייה Trenčín-Záblatie על ידי קרן ERSTE Realitná Renta מידי ARETE INDUSTRIAL SICAV. הקרן קיבלה 100% ממניות החברה המחזיקה בנכס.</p><p>הפארק נבנה בשנת 2023, כולל 5,603 מ״ר של שטחי ייצור ולוגיסטיקה מושכרים ומאוכלס במלואו על ידי שוכר יחיד. הנכס ממוקם בסמוך לכביש המהיר D1 ומאפשר אפשרות להרחבה.</p><p>CBRE מונה בין העסקאות הבולטות של המחצית הראשונה גם את מכירת המפעל לשעבר של ECCO במרטין לחברת WIA Slovakia מקבוצת Hyundai WIA Group. הבעלים החדש מתכנן להחזיר את האתר לשימוש תעשייתי. ייצור ECCO במפעל הסתיים בקיץ 2025, מה שהשפיע על כ-650 עובדים; מאז פתיחת המפעל ב-1998 יוצרו בו למעלה מ-50 מיליון זוגות נעליים.</p><h2>הערכות היקף השוק נבדלות ב-€20 מיליון</h2><p>CBRE ו-Cushman &amp; Wakefield מספקות נתונים שונים לגבי המחצית הראשונה. Cushman &amp; Wakefield מעריכה את היקף העסקאות ב-€224 מיליון לעומת €244 מיליון של CBRE. ברבעון השני מנתה החברה חמש עסקאות בסך €137 מיליון, כאשר כולן נגעו לנדל״ן משרדי. לפי הערכתה, כל ההון במחצית הראשונה הגיע מסלובקיה ומצ׳כיה.</p><p>הפער של €20 מיליון כשלעצמו אינו מעיד על טעות באחת הסטטיסטיקות. חברות ייעוץ משתמשות בכללי רישום עסקאות משלהן, עשויות להגדיר אחרת את מועד סגירתן ואת הכללת העסקאות במניות תאגידיות או נדל״ן לשימוש עצמי. לכן אמין יותר להשוות דינמיקה שנתית בתוך אותה סדרת נתונים.</p><h2>השוק נסוג משנת 2025 החזקה</h2><p>ההאטה במחצית הראשונה בולטת במיוחד לאחר השנה החזקה שעברה. Colliers מעריכה את ההשקעות בנדל״ן מסחרי בסלובקיה בשנת 2025 ב-€973 מיליון ומכנה תוצאה זו שיא של עשור. על נדל״ן קמעונאי נרשמו אז 43% מההיקף, קרנות מוסדיות סיפקו 93% מהעסקאות, והון ממרכז ומזרח אירופה — 57%.</p><p>תחילת שנת 2026 התבררה כחלשה משמעותית. ברבעון הראשון ספרה Colliers עסקאות בסך €87 מיליון בלבד. נדל״ן מלונאי הוביל, ואחריו נכסי תעשייה ולוגיסטיקה. התאוששות ניכרת יותר התרחשה ברבעון השני, כאשר נסגרו עסקאות משרדים בברטיסלבה ובקושיצה.</p><p>לכן, העלייה בפעילות באביב אינה מעידה עדיין על כך שהשוק חזר לקצבי 2025. תוצאת חצי השנה של CBRE נותרה נמוכה ב-43% מזו של השנה שעברה.</p><h2>תשואת המשרדים המובילים נותרה על 6.25%</h2><p>שיעור התשואה עבור נכסי המשרדים האיכותיים ביותר והמושכרים במלואם עמד ברבעון השני על 6.25%. במהלך הרבעון הוא לא השתנה, אך היה גבוה ב-0.25 נקודת אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד.</p><p>רף דומה מציגה CBRE עבור נדל״ן תעשייתי ולוגיסטי מוביל. עבור מרכזי הקניות הטובים ביותר עומד הנתון על 6.5%, ועבור פארקים מסחריים — 6.75%.</p><p>התשואה משקפת את היחס בין הכנסות השכירות הצפויות לשווי הנכס. בהינתן שאר התנאים ללא שינוי, עלייתה מעידה על ירידה בשווי הנדל״ן ביחס לתזרים המזומנים. התייצבות השיעורים בין הרבעון הראשון לשני מעידה על כך ששערוך הנכסים האיכותיים הואט, אך עלות ההון נותרה גבוהה יותר מרמות תקופת הריביות הנמוכות.</p><h2>סלובקיה מפגרת בבירור אחרי פולין וצ׳כיה</h2><p>על רקע מרכז ומזרח אירופה, השוק הסלובקי נותר קטן. בשש המדינות העיקריות באזור הגיע היקף ההשקעות בנדל״ן מסחרי במחצית הראשונה ל-€5.8 מיליארד. פולין משכה למעלה מ-€3 מיליארד — התוצאה הטובה ביותר שלה לששת החודשים הראשונים מאז 2018. בצ׳כיה עלה ההיקף על €1.4 מיליארד, והונגריה הציגה את התוצאה החזקה ביותר לפתיחת שנה מאז 2021.</p><p>עבור סלובקיה פירוש הדבר תלות גבוהה יותר בעסקאות גדולות בודדות. אפילו מספר מכירות בודדות מסוגל לשנות מהותית את תוצאת הרבעון, והיעדר נכסים גדולים בשוק מוביל במהירות לירידה בהיקף הכולל.</p><p>כפי שמדווחים מומחי International Investment, מוקדם עדיין לראות ב-€244 מיליון סימן להתאוששות מלאה של שוק ההשקעות. תוצאת הרבעון השני טובה משמעותית מתחילת השנה, אך בהשוואה שנתית היקף העסקאות לפי מתודולוגיית CBRE ירד ב-43%, שני שלישים מההון הופנו למשרדים, וכמעט שלושה רבעים מכלל השוק סופקו על ידי קונים צ׳כים. איתות יציב יותר יהיה גידול במספר העסקאות והרחבת מעגל המשקיעים והסגמנטים, ולא רק סגירתן של מספר רכישות משרדים גדולות.</p><p><a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/consultation/" target="_blank"><b>קבלו ייעוץ בנושא השקעות בנדל״ן ממומחי International Investment</b></a></p><h2>שאלות ותשובות: השקעות בנדל״ן בסלובקיה</h2><p>כמה הושקע בנדל״ן מסחרי בסלובקיה בשנת 2026?</p><p>CBRE מעריכה את היקף ההשקעות במחצית הראשונה של 2026 בכ-€244 מיליון. Cushman &amp; Wakefield מציגה הערכה נמוכה יותר — €224 מיליון.</p><p>כיצד השתנה היקף ההשקעות בחישוב שנתי?</p><p>על פי נתוני CBRE, ההשקעות במחצית הראשונה התכווצו ב-43% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2025.</p><p>איזה סגמנט משך את מירב ההשקעות?</p><p>נדל״ן משרדי קיבל €160 מיליון, שהם 66% מההיקף הכולל. נכסי מסחר סיפקו 26%, ונדל״ן תעשייתי ולוגיסטי — 8%.</p><p>מהיכן מגיע עיקר ההון?</p><p>משקיעים צ׳כים סיפקו 73% מההיקף לפי נתוני CBRE. על רוכשים סלובקים נרשמו 22%, ועל אסייתים — 5%.</p><p>אילו עסקאות משרדים גדולות נסגרו בשנת 2026?</p><p>בין העסקאות העיקריות היו מכירת The Mill לקרן REICO LONG LEASE, רכישת 40% הנותרים על ידי CPI Europe בחברה הבעלים של Einsteinova Business Center והחלפת הבעלות ב-Business Centrum Tesla 1 בקושיצה.</p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>סלובקיה משנה את חוקי הבנייה, אך היקף הבנייה למגורים צונח</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/slovakia/8804-slovakia-meshana-hukei-bniya-habniya-tzonahat.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/slovakia/8804-slovakia-meshana-hukei-bniya-habniya-tzonahat.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/slovakia/8804-slovakia-meshana-hukei-bniya-habniya-tzonahat.html</guid>
<pubDate>Tue, 15 Sep 2026 11:54:28 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<content:encoded><![CDATA[<p><strong>סלובקיה פשטה את מערכת אישורי הבנייה והעבירה חלק ניכר מההליכים לפורמט דיגיטלי, אך הבנייה למגורים ממשיכה להצטמצם. ברבעון השני של שנת 2026 הושלמו במדינה 2368 יחידות דיור — התוצאה הגרועה ביותר לתקופה זו מאז שנת 2000. נתון ההיצע החדש נראה חלש אף יותר: מספר הנכסים שסווגו בסטטיסטיקה כהתחלות בנייה צנח ביותר מ-40% בחישוב שנתי.</strong></p> <h2>הבנייה למגורים ירדה לשפל של 26 שנה</h2> <p>ברבעון השני של שנת 2026 הושלמו בסלובקיה 2368 יחידות דיור. מספרן ירד ביותר משליש בהשוואה לאפריל–יוני 2025 והיה נמוך ביותר מ-40% מהממוצע לרבעונים שניים בעשר השנים שקדמו לכך. זוהי התוצאה הנמוכה ביותר לרבעון השני מאז שנת 2000.</p> <p>לקטגוריית התחלות הבנייה ברבעון השני שויכו כמעט 2400 יחידות דיור. נתון זה ירד ביותר מ-40% בחישוב שנתי והיווה רק כמחצית מהרמה הממוצעת לתקופה המקבילה בשנים 2016–2025. בסטטיסטיקה הסלובקית נחשבות יחידות דיור להתחלות בנייה כאשר הונפקו עבורן היתרי בנייה ברבעון המדווח, ולכן הנתון משקף בעיקר את הופעתם של פרויקטים חדשים שאושרו, ולא בהכרח את יום תחילת העבודות בפועל באתר.</p> <p>בינואר–יוני הושלמו במדינה 4849 יחידות דיור, 29% פחות מבתקופה המקבילה אשתקד. כהתחלות בנייה סווגו 4839 יחידות — כשליש פחות מהנתון אשתקד וכמעט מחצית מהממוצע לטווח הארוך. בתים פרטיים היוו 66% מהדיור שהושלם ו-63% מהנכסים שסווגו כהתחלות בנייה. בסוף יוני נרשמו בשלבי בנייה 76,8 אלף יחידות דיור, ירידה של 0,7% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ונמוך ב-0,5% מהממוצע לעשר שנים. נתונים אלה מובאים על ידי <a href="https://susr.statistics.sk/wps/portal/ext/products/informati&#111;nmessages/inf_sprava_detail/!ut/p/z0/fY-xTsMwEIafhSHjxWfHiZ2xQaK0ICRUIVovyI6d1qRx0iYE-va4AxJTl1_f3XD3_USRLVFBz36vJ98HfYzzThUfr2Ilq4ouEKvnDFfrp83L4_0DW77lZOMCWRPlTZd-112KKWVSFJxRLkuWRb6e8J-nk1oQVfdhcj8T2fZm1AdwAYYvk2CMo2917V2C8-im9vJ_47CgpuEUciMQeIEFSKkFIKWWNbyJP-xV4bbnTQsfGtDtlGCE_tzF8nNwMA5nPV_-lBLMGctQsAwkK2vgJTLQBiVwa2zG0dHSCjK0y3dQu7tf8LY4Zw!!/" rel="external noopener">הרשות לסטטיסטיקה של סלובקיה</a>.</p> <h2>ההאטה הקיפה כמעט את כל סלובקיה</h2> <p>הירידה הייתה רחבה ולא הוגבלה לברטיסלבה בלבד. מספר יחידות הדיור שהושלמו ירד בשבעה מתוך שמונת מחוזות המדינה. הירידה השנתית החדה ביותר, שעלתה על 50%, נרשמה במחוזות טרנצ׳ין ופרשוב. החריג היחיד היה מחוז באנסקה ביסטריצה, שבו היקף המסירות צמח בכ-20%.</p> <p>נתוני הפרויקטים החדשים שאושרו נראו חלשים אף יותר. מספרם ירד בכל שמונת המחוזות. במחוזות ברטיסלבה וטרנצ׳ין הירידה עלתה על 60%. בכל האזורים הנתון היה נמוך מהממוצע לרבעונים שניים של העשור הקודם, ובמחוזות ברטיסלבה, טרנצ׳ין, קושיצה, פרשוב וניטרה הפיגור עלה על 50%.</p> <p>התמונה מראה שהבעיה חורגת מעבר לשוק עירוני יחיד שהתחמם יתר על המידה או התייקר. בו-זמנית חוו ירידה הבירה, מרכזים אזוריים גדולים ואזורים שבהם מחירי הנדל״ן נמוכים בהרבה.</p> <h2>חוק הבנייה החדש בתוקף מאפריל 2025</h2> <p>צמצום הבנייה מתרחש בעקבות השינוי הגדול ביותר במערכת ההיתרים מזה עשרות שנים. חוק הבנייה החדש נכנס לתוקף ב-1 באפריל 2025. הוא איחד שורה של הליכים להליך יחיד על פי תוכנית הבנייה, הרחיב את רשימת העבודות הדורשות הודעה בלבד, והעביר חלק ניכר מהאינטראקציה לפורטל הבנייה הדיגיטלי.</p> <p>המערכת כללה גם את מה שמכונה ״הסכמה מכללא״ — מנגנון נגד חוסר מעש של הרשויות, שלפיו היעדר מענה מצד הרשות המוסמכת במקרים המוגדרים בכללים לא יעצור את אישור הפרויקט ללא הגבלת זמן. עד אפריל 2026 הוגשו דרך הפורטל כמעט 31 אלף בקשות, ומספר המשתמשים הרשומים עלה על 10 אלפים. הרשות לתכנון מרחבי ובנייה קיבלה גם כ-6 אלפים פניות במסגרת הפיקוח הממשלתי על הבנייה. מספרים אלה מאשרים כי התשתית החדשה נמצאת בשימוש, אך כשלעצמם עדיין אינם מראים בכמה התקצר הזמן הממוצע לקבלת היתר. <a href="https://uupv.sk/aktuality/rok-s-novym-stavebnym-zakonom-cisla-potvrdzuju-ze-vystavba-na-slovensku-prechadza-zasadnou-zmenou" rel="external noopener">הרשות לתכנון מרחבי ובנייה של סלובקיה</a> מביאה נתונים על פניות ופעילות הפורטל, ולא סטטיסטיקה השוואתית של זמני הטיפול בפרויקטים לפני הרפורמה ואחריה.</p> <h2>רפורמת ההיתרים טרם הניבה דירות חדשות</h2> <p>לא ניתן לראות בהיקף הגמר החלש של שנת 2026 תוצאה ישירה של החוק החדש. פרויקט מגורים עובר רכישת או איחוד קרקעות, תכנון, אישורים, מימון ובנייה, ולכן בתים רבים שהושלמו לאחר אפריל 2025 החלו בהכנות עוד במסגרת המערכת הקודמת.</p> <p>הירידה במספר הפרויקטים שקיבלו היתרי בנייה מעידה יותר. דווקא הם אמורים להוות את ההיצע של השנים הבאות. אם מספר פרויקטים אלה יישאר קרוב לשפל רב-שנתי לאורך זמן, הצמצום הנוכחי עלול לעבור מסטטיסטיקת ההיתרים לסטטיסטיקת גמר הבנייה בעתיד.</p> <p>במקביל, כמעט 76,8 אלף יחידות דיור הנמצאות רשמית בשלבי בנייה מציגות פן אחר של השוק. היקף הפרויקטים המצטבר הגדול עדיין אינו מבטיח היקף מסירות גבוה. חלק מהנכסים נבנים במשך מספר שנים, מתחמי מגורים גדולים מאוכלסים בשלבים, והלו״ז עשוי להתארך עקב מימון, עלויות ביצוע, תשתיות או החלטות של היזמים עצמם.</p> <p><a href="https://cij.world/slovakia-has-faster-building-rules-but-housing-construction-is-still-going-backwards/?utm_source=chatgpt.com" rel="external noopener">CIJ.World</a> מצביע אף הוא על פער הזמנים שבין הרפורמה החקיקתית לבין הוצאתו הפיזית של הדיור לשוק: פרויקטים המושלמים כעת גובשו ברובם תחת הכללים הישנים. כדי להעריך את הרפורמה, חשוב יותר לעקוב אחר גורלם של נכסים שנכנסו למערכת האישורים לאחר 1 באפריל 2025, ולהשוות את זמני קבלת ההחלטות לכמות מתוך אותם פרויקטים שאכן הגיעה בסופו של דבר לשלב הבנייה.</p> <h2>המחירים עולים מהר יותר מההיצע החדש</h2> <p>הירידה בהיקפי הבנייה טרם הובילה להוזלת הדיור. ברבעון השני של שנת 2026 עלו מחירי העסקאות בפועל בנדל״ן למגורים בסלובקיה ב-1,4% לעומת הרבעון הקודם וב-13,6% בחישוב שנתי. צמיחה שנתית דו-ספרתית נשמרה זה הרבעון השישי ברציפות.</p> <p>דירות יד שנייה התייקרו ב-14,3% בהשוואה שנתית, ודירות מקבלן — ב-10%. המחירים עלו בכל שמונת מחוזות המדינה. העלייה המרבית, 16,2%, נרשמה במחוז ברטיסלבה. עם זאת, בהשוואה לרבעון הראשון, המחירים באזור הבירה ירדו ב-0,5% עקב הוזלת הדיור הקיים.</p> <p>בהשוואה ארוכת טווח הפער בולט עוד יותר. ברבעון השני של שנת 2026 נמכר דיור בסלובקיה במחיר הגבוה בממוצע ב-133% מרמתו בשנת 2010. נדל״ן חדש עלה בכ-90%, ודירות ובתים קיימים — ביותר מ-150%. כך עולה מתוך <a href="https://slovak.statistics.sk/wps/portal/ext/products/informati&#111;nmessages/inf_sprava_detail/de121cb7-4941-4f44-a5bb-308a8cdb7ec0/!ut/p/z0/lVRNc9owEP0ruXBcvPqWjyaZEAjJlGRCU186kiUHx8Em2NDCr6_ctDNJJ1AYXVYr7Xu72qeN0ugxSiuzKZ5MW9SVeQn7b6n8PlUjPRiQBHEwYTgaX9_fXp1f0uGDiO59FY2jNFxKptPp_WQ2w-GMXuKIkSHePjwg3qkOpXh-fU2TKM3qqvU_2-ixto2ZQ1P2sGkDWwa_T6q2h8tV7dZluw3W2r4UpckK33EUdtH_kS362CdUK8kp4TqmLNgHCSCgvIfq4abxbbl979Ha5I7kEgwTFDilDoywOTjpFErpMsXjjoSubs5vnqJ0ado5FFVeR49HhX7Ingd_zDlqwoKpJf_P-xhbr9uFbxrz5Jvuefz8xTjYmdLsCl9CA1WxK-s1zGtX1W0wqnBMEBH8etXFC0Y8RRC5NMC5UWBkbIDYsNDFFnO1p7ijQt_aP5t8edOIvh5dYMKv5ZjJIeMJOa085P3clO16FfqfZ4IppigYJwhw4_JAzzgQJjDXhlgqsj2ZHxX6lvkBdX-O7TyhJLMKeMwDds5513ILDLXRmbPKZ3hYkgEHQpE97ABXi6D_TeWhWa7MZvtXnz08iueDtARjQU8qlopwQSnZU4D1hjBiDVAmNXAWx6A5p4DCZp74PPwrcVrXavvsXZgc5RbC3AiOoyj-VQ6RDKcXk8ndLLkZD674vi9nDVpBFCjJPHAS1K5zFiQfo5KOkExwfVr6RJ39Ed0ZRYphIBxDsSyHXyG1W7ab-E-M5BfddCWl/" rel="external noopener">הסטטיסטיקה הרשמית של מחירי העסקאות בפועל</a>, הלוקחת בחשבון מכירות אמיתיות ולא מחירי מודעות.</p> <p>עליית המחירים לצד הצמצום במספר הפרויקטים החדשים המאושרים מגבירה את חשיבות ההיצע בטווח של מספר שנים. השגת היתר פשוטה יותר עשויה לקצר את החלק המנהלי של הפרויקט, אך לאחר מכן היזם עדיין זקוק למימון, לעלויות ביצוע כדאיות כלכלית ולביקוש ברמת מחיר המאפשרת להתחיל בבנייה.</p> <p>כפי שמדווחים מומחי International Investment, הסיכון המרכזי טמון בהערכה מוקדמת מדי של הרפורמה רק על פי מספר הבקשות במערכת הדיגיטלית. לעת עתה הסטטיסטיקה מראה תהליכים מנוגדים: המערכת המנהלית כבר שונתה, אך מספר פרויקטי המגורים החדשים וגמר הבנייה נמצאים סמוך לשפל רב-שנתי. אם פרויקטים שאושרו לפי הכללים שלאחר אפריל 2025 לא יביאו להתאוששות במספר ההיתרים, באתרי הבנייה ובגמר הבנייה העתידי, יהיה צורך לחפש את הסיבות לחולשת ההיצע מעבר להליכי הרישוי — בעלויות המימון, בכלכליות הפרויקטים, בתשתיות וביכולתו של השוק לספק ביקוש מספק.</p> <h2>FAQ</h2> <p>כמה יחידות דיור נבנו בסלובקיה ברבעון השני של שנת 2026?</p> <p>ברבעון השני הושלמו 2368 יחידות דיור. נתון זה נמוך ביותר משליש בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ומהווה את הנתון הנמוך ביותר לרבעון שני מאז שנת 2000.</p> <p>כמה יחידות דיור נבנו בסלובקיה במחצית הראשונה של שנת 2026?</p> <p>בינואר–יוני הושלמו 4849 יחידות דיור, ירידה של 29% לעומת המחצית הראשונה של 2025.</p> <p>כמה פרויקטי מגורים חדשים החלו בשנת 2026?</p> <p>במחצית הראשונה סווגו 4839 יחידות דיור כהתחלות בנייה. הסטטיסטיקה הסלובקית כוללת בקטגוריה זו דיור שהונפק עבורו היתר בנייה בתקופת הדיווח.</p> <p>מתי נכנס לתוקף חוק הבנייה החדש של סלובקיה?</p> <p>חוק הבנייה החדש בתוקף מאז 1 באפריל 2025. הוא שינה את אופן אישור הפרויקטים והרחיב את השימוש בפורטל הבנייה הדיגיטלי.</p> <p>האם החוק החדש האיץ את הבנייה למגורים?</p> <p>לעת עתה אין מספיק נתונים כדי להגיע למסקנה זו. הסטטיסטיקה מראה שימוש פעיל במערכת הדיגיטלית החדשה, אך חסרים נתונים השוואתיים פומביים על משך הזמן הממוצע לאישור פרויקטים לפני הרפורמה ואחריה. במקביל, מספר יחידות הדיור החדשות שאושרו נותר נמוך מאוד.</p> <p>מה קורה למחירי הדיור בסלובקיה?</p> <p>ברבעון השני של שנת 2026 עלו מחירי העסקאות בפועל ב-13,6% בחישוב שנתי. דירות יד שנייה התייקרו ב-14,3%, ודירות מקבלן — ב-10%.</p> <p>האם הירידה בבנייה עלולה להוביל למחסור בדיור?</p> <p>קיים סיכון כזה במידה ורמת האישורים הנמוכה תימשך לאורך זמן. היתרי הבנייה כיום מהווים חלק מהיצע השנים הבאות, ולכן האטה מתמשכת עלולה להשתקף מאוחר יותר בכמות הדיור המוכן.</p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>ארבע מתוך עשר חברות לא היו בוחרות בסלובקיה</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/slovakia/8801-arba-mitokh-eser-khevrot-lo-hayu-bokharot-beslovakia.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/slovakia/8801-arba-mitokh-eser-khevrot-lo-hayu-bokharot-beslovakia.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/slovakia/8801-arba-mitokh-eser-khevrot-lo-hayu-bokharot-beslovakia.html</guid>
<pubDate>Sun, 13 Sep 2026 19:36:02 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<content:encoded><![CDATA[<p><strong>ארבע מתוך עשר חברות זרות שהשתתפו בסקר אקלים עסקי בסלובקיה באביב 2026 הצהירו כי כיום לא היו בוחרות במדינה כיעד להשקעות. רק 4% מהנשאלים העריכו את המצב הכלכלי הנוכחי כטוב, ו-61% — כרע. עם זאת, 28% מהחברות מתכוונות להגדיל את ההשקעות השנה, וכל חברה רביעית מתכננת להרחיב את מצבת כוח האדם. סלובקיה שומרת על בסיס תעשייתי גדול, אך העלייה בנטל המס, חולשת הכלכלה והשינויים התכופים בכללים מאלצים קבוצות בינלאומיות לחשב מחדש בקפידה פרויקטים חדשים.</strong></p> <h2>סנטימנט ההשקעות בסלובקיה הידרדר</h2> <p>הסקר נערך במרץ 2026 על ידי לשכת המסחר והתעשייה הגרמנית-סלובקית בשיתוף עם לשכות המסחר של אוסטריה, איטליה, שוודיה והולנד. בסקר השתתפו 112 חברות. תעשיית הייצור היוותה 51% מהמדגם, ענף השירותים — 38%, והמסחר — 11%.</p> <p>התוצאות מצביעות על הרעה ניכרת ביחס של המגזר העסקי למדינה כיעד להשקעות חדשות. רק 3% מהנשאלים צופים שיפור במצב הכלכלי בשנת 2026, בעוד שכמעט שלושה רבעים צופים הידרדרות. לצד זאת, 28% מהחברות מתכוונות להגדיל את השקעות ההון, כל חברה רביעית צופה הגדלת מספר העובדים, ושיעור העלייה הצפוי בהוצאות השכר עומד בממוצע על 7.2% לעומת 6.5% בשנה הקודמת.</p> <p>מדדים אלה מתארים היבטים שונים של אקלים ההשקעות. התשובה לשאלה האם החברה הייתה בוחרת במדינה שוב משקפת את האטרקטיביות הכוללת של המיקום. התוכנית להגדיל הוצאות מעידה על מצבו של מפעל שכבר פועל במקום, שעבורו העברת הייצור למדינה אחרת עלולה לעלות הרבה יותר מהמשך ביצוע השקעות במפעל הקיים.</p> <p>על הבחנה זו בדיוק מתבסס הניתוח של CE Interim. החברה בוחנת את המצב דרך קבלת ההחלטות בתוך קבוצות תעשייתיות בינלאומיות: המפעל ממשיך לבצע הזמנות, אך מכונה חדשה, קו ייצור או הרחבת כושר ייצור עוברים בדיקת כדאיות מחודשת. סדרה של דחיות כאלה עלולה לאורך זמן להשפיע על השאלה איזה מפעל בתוך הקונצרן יקבל את הדגם או את תוכנית הייצור הבאה. מדובר בתרחיש ניתוחי, ולא בעדות להחלטה שכבר התקבלה להוציא קווי ייצור מסלובקיה.</p> <h2>המסים והחיזוי העסקי קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר</h2> <p>בין הגורמים שדורגו הנמוך ביותר על ידי משתתפי הסקר היו המאבק בשחיתות, מידת החיזוי של המדיניות הכלכלית ונטל המס. בסולם הגרמני בן שש הדרגות שבו נעשה שימוש במחקר, שבו הציון אחת מייצג את ההערכה הטובה ביותר, הם קיבלו 4.4, 4.2 ו-4.1 בהתאמה.</p> <p>יתרונותיה של סלובקיה נשמרו במקביל. החברות באיחוד האירופי זכתה לציון 1.6, תשתית התקשורת — ל-2.3, ואיכות הספקים המקומיים וזמינותם — ל-2.5. התוצאות מצביעות בראש ובראשונה על טענות כלפי הסביבה העסקית וכללי העבודה, תוך שמירה על יתרונות הבסיס היצרני וההשתלבות בשוק האירופי האחיד.</p> <p>עבור משקיע תעשייתי יש לשילוב זה חשיבות מכרעת. מפעל ניתן להקים בסמוך לספקים ולמסדרונות תחבורה, אולם החלטת השקעה מחושבת בדרך כלל לשנים קדימה. שינויים במסים, בתשלומי חובה ובהוצאות עבודה משפיעים ישירות על תקופת ההחזר של קו הייצור הבא.</p> <h2>מס החברות עבור חברות גדולות עלה ל-24%</h2> <p>החל משנת 2025 פועל בסלובקיה מדרג חדש למס חברות. חברות בעלות הכנסה חייבת במס של עד €100 אלף מחויבות בשיעור של 10%. עבור חברות עם הכנסות בין €100 אלף ל-€5 מיליון עומד השיעור על 21%, ומעל €5 מיליון — 24%.</p> <p>בשנת 2026 נקבעה עבור החברות הגדולות ביותר גם רמה חדשה של מס מינימום. תאגידים עם הכנסות חייבות במס של מעל €5 מיליון נדרשים לשלם לפחות €11,520 כמס חברות, גם במקרה של חבות מס זעומה או הפסד. עבור חברות עם הכנסות של €500 אלף עד €5 מיליון עומד המינימום על €3,840.</p> <p>שיעור המע״מ הסטנדרטי עלה קודם לכן מ-20% ל-23%. השינויים נכנסו לתוקף בינואר 2025 יחד עם חבילת הגיבוש התקציבי הקודמת.</p> <p>עבור מפעל תעשייתי גדול, השיעור הנומינלי של מס החברות נותר רק רכיב הוצאה אחד. משמעות רבה נודעת גם לעלויות העובדים, האנרגיה, הפעילות הבנקאית והדרישות להון חוזר.</p> <h2>המס על פעולות פיננסיות ממשיך לחול</h2> <p>הוצאה חדשה נוספת היא המס על עסקאות פיננסיות. תקופת המס הראשונה החלה באפריל 2025. השיעור הבסיסי למשיכת כספים מחשבון עסקי עומד על 0.4% מסכום הפעולה, עד לתקרה של €40 לעסקה בודדת. משיכת מזומנים מחויבת במס בשיעור של 0.8%.</p> <p>החל מינואר 2026 שונו הכללים: עוסקים מורשים יחידים הוחרגו מרשימת החייבים במס, ותחולת המס התמקדה בעיקר בחברות ובתאגידים. במקביל הובהרו הכללים עבור נציגויות קבועות והורחבו הפטורים.</p> <p>עבור עסקים עם היקף תשלומים גבוה, מס זה מייקר את תנועת הכספים ללא קשר לרווחיות של פעולה מסוימת. תקרת המקסימום של €40 מגבילה את הנטל על תשלום בודד גדול, אך התחשבנות שוטפת מול מספר רב של ספקים יוצרת עלויות נוספות.</p> <h2>חבילת הגיבוש התקציבי החדשה העלתה את עלויות העבודה</h2> <p>חבילת גיבוש תקציבי נוספת נכנסה לתוקף בינואר 2026. הפרשת העובד לביטוח בריאות עבור מרבית המועסקים עלתה מ-4% ל-5%. עבור עצמאים עלה השיעור מ-15% ל-16%.</p> <p>כמו כן שונו תנאי תשלום דמי המחלה. המעסיק מחויב כעת לשלם פיצוי לעובד במהלך 14 הימים הראשונים של אי-כושר עבודה זמני, במקום עשרה ימים בעבר.</p> <p>עבור חברות תעשייתיות השינויים חלו במקביל לעליית עלות העבודה ולמחסור בעובדים. בסקר AHK צופים המפעלים עלייה של 7.2% בהוצאות השכר בשנת 2026.</p> <p>משום כך, בדיקה מחודשת של פרויקט השקעות יכולה להתרחש גם ללא פגיעה במכירות של מפעל ספציפי. אם התחשיב המקורי לקו ייצור חדש נעשה לפי עלות עבודה נמוכה יותר, שיעור מס שונה והיקף קטן יותר של תשלומי חובה, הרי שתקופת החזר ההון משתנה.</p> <h2>כלכלת סלובקיה צומחת בפחות מ-1%</h2> <p>המצב המאקרו-כלכלי נותר חלש אף הוא. על פי האומדן הסופי של המשרד לסטטיסטיקה של סלובקיה, התוצר המקומי הגולמי ברבעון השני של 2026 צמח ב-0.8% בחישוב שנתי במחירים קבועים. זהו קצב הצמיחה הנמוך ביותר בארבעת הרבעונים האחרונים.</p> <p>במחצית הראשונה של השנה עלה התמ״ג ב-0.8% אף הוא. ההשקעה הגולמית בהון קבוע, המשקפת השקעות בנכסים קבועים, התכווצה ב-2.9%. התעשייה סיפקה 17.5% מהתוצר והגדילה את הערך המוסף ברבעון השני ב-0.3% בלבד. ייצור הרכבים ירד ב-0.6%.</p> <p>הנציבות האירופית צופה צמיחה של 0.8% בכלכלת סלובקיה בסיכום שנת 2026 ו-1.5% בשנת 2027. האינפלציה השנה צפויה לעמוד על 4.3%. הגירעון התקציבי עשוי להגיע ל-4.6% מהתמ״ג לאחר 4.5% בשנת 2025, והחוב הציבורי צפוי לעלות מ-61.4% ל-63.7% מהתמ״ג.</p> <p>הערכות הגופים השונים חלוקות. סוכנות S&amp;P Global Ratings צופה צמיחה של 0.5% בלבד בשנת 2026. ב-24 באפריל הורידה הסוכנות את דירוג האשראי הריבוני לטווח ארוך של סלובקיה מ-A+ ל-A, תוך שמירה על תחזית יציבה. ההחלטה נבעה מהגירעונות התקציביים הגבוהים ומגידול צפוי בנטל החוב.</p> <h2>התעשייה שיפרה את ביצועיה בקיץ</h2> <p>נתוני הייצור האחרונים נראים טוב יותר מהתמונה הכללית של המחצית הראשונה. ביולי עלתה התפוקה התעשייתית ב-2.4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.1% ביוני.</p> <p>התרומה החיובית העיקרית נרשמה בייצור כלי רכב, שזינק ב-9.2%. עם זאת, על התוצאה השפיע לוח השנה: אחת מיצרניות הרכב המרכזיות פעלה ביולי 2026 שבוע אחד יותר מאשר ביולי 2025, עקב לוח חופשות מפעלי שונה.</p> <p>בתקופת ינואר–יולי נותר הייצור התעשייתי נמוך ב-0.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. תפוקת הרכב ירדה ביותר מ-1%, ייצור מחשבים, אלקטרוניקה ואופטיקה — בכמעט 10%, ומוצרי קוק ונפט מזוקק — ביותר מ-12%.</p> <p>לפיכך, חודש יולי משקף לעת עתה שיפור לאחר פתיחת שנה חלשה, ולא מפנה בר-קיימא במחזור התעשייתי.</p> <h2>סלובקיה תלויה בהחלטות תאגידי הרכב</h2> <p>מצב אקלים ההשקעות קריטי במיוחד בשל מקומה המרכזי של תעשיית הרכב. בשנת 2024 יוצרו במדינה 993,750 מכוניות נוסעים. מדובר בירידה של 7.6% לעומת השנה הקודמת, אך סלובקיה עדיין שומרת על אחד משיעורי ריכוז ייצור הרכב הגבוהים בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה.</p> <p>סוכנות ההשקעות SARIO מעריכה את התעסוקה הישירה והעקיפה בענף הרכב בכ-244 אלף איש. ענף הרכב לצד ייצור המכונות מהווה 49.5% מכלל הייצור התעשייתי במדינה.</p> <p>מפעלי רכב גדולים מופעלים על ידי Volkswagen בברטיסלבה, Kia בז׳ילינה, Stellantis בטרנבה ו-Jaguar Land Rover בניטרה. באזור קושיצה מוקם מפעל של Volvo Cars, שיהיה מפעל הרכב הגדול החמישי במדינה.</p> <p>חברת Volvo תכננה במקור להשיק את המפעל בשנת 2026. משרות פנויות שהחברה מפרסמת כעת מצביעות על תחילת ייצור בקושיצה בשנת 2027. היקף ההשקעה במפעל מוערך בכ-€1.2 מיליארד, וכושר הייצור המתוכנן עומד על עד 250 אלף כלי רכב חשמליים בשנה.</p> <p>עבור הספקים להחלטות אלו יש השפעה החורגת בהרבה ממפעל בודד. קבלת דגם חדש או תוכנית ייצור מבטיחה הזמנות לעשרות יצרני רכיבים. העברת הפרויקט הבא למפעל של הקונצרן במדינה אחרת עלולה לצמצם בהדרגה את היקף ההשקעות לאורך כל שרשרת האספקה המקומית.</p> <h2>ההשקעות הזרות הישירות התאוששו לאחר הנפילה של 2023</h2> <p>מגמת ההשקעות הזרות הישירות מחייבת ניתוח זהיר. בניתוח של CE Interim מוזכרת הנפילה החדה בזרימת ההון בשנת 2023 כאחד הסימנים להרעת המצב. אולם נתוני UNCTAD העדכניים מראים כי ירידה זו הייתה זמנית.</p> <p>זרימת ההשקעות הזרות הישירות לסלובקיה עמדה על $3.46 מיליארד בשנת 2022, צנחה ל-$180 מיליון בשנת 2023 והתאוששה ל-$1.84 מיליארד בשנת 2024. לפיכך, הנתון של 2024 היה גבוה ביותר מפי עשרה לעומת השנה הקודמת, אם כי נותר נמוך משמעותית מרמת 2022.</p> <p>נתונים אלה אינם מאששים בריחה שיטתית והמונית של הון זר מהמדינה. הם ממחישים תנודתיות גבוהה בהשקעות חוצות-גבולות חדשות. עם זאת, סקרי המגזר העסקי מצביעים על שחיקה בציפיות, העלולה להשפיע באיחור מסוים על החלטות לגבי פרויקטים עתידיים.</p> <h2>חברות ממשיכות להשקיע משאבים</h2> <p>הפסימיות בסקר לא הובילה לעצירת פעילות ההשקעות של חברות שכבר פועלות במדינה. כמעט שלוש מתוך עשר חברות מתכננות להגדיל השקעות בשנת 2026, וכל חברה רביעית מתכוונת להרחיב את מצבת כוח האדם.</p> <p>הפער מוסבר בעלויות הגבוהות של העברת ייצור וביתרונות המצטברים של האתרים הקיימים. בסלובקיה פועלים כבר עובדים מיומנים, רשת ספקים, מערכי לוגיסטיקה ותשתית מפעלית. לקבוצה בינלאומית עשוי להיות כדאי יותר להמשיך בשדרוג מפעל קיים גם בתנאים שהורעו.</p> <p>הסיכון מתעורר בעת בחירת האתר להשקעה הבאה. במקרים אלה סלובקיה אינה מתחרה בעלויות סגירת המפעל שלה, אלא במדינות אחרות המציעות אתרים חלופיים עבור ציוד או מוצר חדש.</p> <p>כפי שמציינים מומחי International Investment, נתון ה-40% אינו אומר שארבע מתוך עשר חברות זרות עומדות לעזוב את סלובקיה. הסקר מודד את הנכונות לבחור במדינה מחדש כיעד להשקעות. הסיכון המשמעותי יותר לטווח ארוך קשור בחלוקת השקעות חדשות בתוך קבוצות בינלאומיות: המפעל עשוי להמשיך לפעול, אך להפסיד לאתרים אחרים בקרב על הקו הבא, הדגם הבא או הרחבת הפעילות. לעת עתה הסטטיסטיקה אינה מראה יציאת הון המונית — זרימת ההשקעות הזרות הישירות התאוששה לאחר הנפילה של 2023, ו-28% מהחברות שנסקרו מתכננות להגדיל את ההשקעות. עם זאת, השילוב של צמיחה כלכלית מתונה, ירידה בהשקעות בהון קבוע ושחיקה בהערכת סביבת המס והרגולציה מגביר את התחרות של סלובקיה מול אתרי ייצור שכנים.</p> <h2>FAQ: אקלים ההשקעות בסלובקיה</h2> <p>כמה חברות לא היו בוחרות שוב בסלובקיה להשקעות?</p> <p>40% ממשתתפי הסקר באביב 2026 הצהירו כי כיום לא היו בוחרים בסלובקיה כיעד להשקעות.</p> <p>כמה חברות השתתפו במחקר?</p> <p>בסקר השתתפו 112 חברות. תעשיית הייצור היוותה 51% מהמדגם, השירותים — 38%, והמסחר — 11%.</p> <p>כיצד מעריכים המשקיעים את המצב הכלכלי?</p> <p>רק 4% מהנשאלים הגדירו אותו כטוב, 61% — כרע. שיפור בכלכלה בשנת 2026 צופים רק 3% מהחברות.</p> <p>האם חברות מצמצמות את ההשקעות בסלובקיה?</p> <p>אין מגמה אחידה. 28% ממשתתפי הסקר מתכוונים להגדיל את ההשקעות בשנת 2026.</p> <p>אילו תנאים עסקיים קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר?</p> <p>הציונים החלשים ביותר ניתנו למאבק בשחיתות, למידת החיזוי של המדיניות הכלכלית ולנטל המס.</p> <p>איזה מס חברות משלמות חברות גדולות?</p> <p>עבור תאגידים עם הכנסה חייבת במס של מעל €5 מיליון חל שיעור של 24%. עבור טווח של €100 אלף עד €5 מיליון חל שיעור של 21%.</p> <p>באיזה קצב צומחת כלכלת סלובקיה?</p> <p>ברבעון השני של 2026 צמח התמ״ג ב-0.8% בחישוב שנתי. קצב צמיחה זהה נרשם על ידי המשרד לסטטיסטיקה במחצית הראשונה כולה.</p> <p>מה קורה בייצור התעשייתי?</p> <p>ביולי עלתה התפוקה ב-2.4% בחישוב שנתי, אך בשבעת החודשים הראשונים של 2026 נותרה נמוכה ב-0.4% מהרמה בשנה שעברה.</p> <p>האם משקיעים זרים עוזבים את סלובקיה?</p> <p>הנתונים הסטטיסטיים הזמינים אינם מצביעים על עזיבה המונית. זרימת ההשקעות הזרות הישירות ירדה ל-$180 מיליון בשנת 2023, ולאחר מכן התאוששה ל-$1.84 מיליארד בשנת 2024.</p>]]></content:encoded>
</item><item>
<title>ברטיסלבה מרחיבה את היצע הדירות מקבלן, קצב המכירות מאיט</title>
<link>https://internationalinvestment.biz/he/slovakia/8622-bratislava-marhivah-et-hevtzea-hadirot-mikablan.html</link>
<pdalink>https://internationalinvestment.biz/he/slovakia/8622-bratislava-marhivah-et-hevtzea-hadirot-mikablan.html</pdalink>
<guid>https://internationalinvestment.biz/slovakia/8622-bratislava-marhivah-et-hevtzea-hadirot-mikablan.html</guid>
<pubDate>Thu, 13 Aug 2026 11:31:24 +0300</pubDate>
<category>index</category>

<content:encoded><![CDATA[<p><strong>שוק הדירות מקבלן בברטיסלבה ברבעון השני של 2026 השתנה משמעותית לטובת הרוכשים: ההיצע עלה על 4.2 אלף דירות והגיע לרמת שיא של כתשע שנים, בעוד שהמכירות לפי נתוני CBRE ירדו ב-12% ברבעון. המחיר המבוקש הממוצע נסוג קלות מרמתו בתחילת השנה, אך ירידה מלאה במחירי הדיור טרם נרשמה. יתר על כן, ניטור שוק חלופי מצביע על עלייה במספר הדירות שנמכרו, מה שמחייב זהירות בהערכת הביקוש ובהשוואה בין שיטות מדידה שונות.</strong></p> <h2><strong>מכירות הדירות מקבלן בברטיסלבה ירדו ב-12%</strong></h2> <p>CBRE Slovakia רשמה ברבעון השני של 2026 652 דירות שנמכרו בפרויקטי מגורים חדשים בברטיסלבה לעומת 742 בינואר—מרץ. במקביל גדל ההיצע ל-4,231 דירות ב-105 פרויקטים. במהלך הרבעון גדל מספר הנכסים הזמינים בכ-300, ובהשוואה לתקופה המקבילה ב-2025 — ב-25%. לראשונה מאז 2017 חצה ההיצע את רף ה-4 אלף דירות. המחיר המבוקש הממוצע ירד ב-€43 למ״ר, או בפחות מ-1%, ל-€5,341 למ״ר, כשהוא נותר בכ-2% מעל רמתו לפני שנה. השטח הממוצע של דירה שהוצעה למכירה עמד על 66 מ״ר. בשוק השכירות הוצעו במקביל 2,195 דירות — 16% פחות מאשר ברבעון הקודם, ו-18% פחות מאשר לפני שנה. ב-Staré Mesto עמד שכר הדירה בפלח האיכותי ביותר על כ-€19 למ״ר לחודש, ב-Ružinov, ב-Nové Mesto וב-Petržalka — על כ-€16. הפער בין ההחזר החודשי הממוצע על משכנתה לעלות שכירות של נכס דומה גדל מ-€209 ל-€233 לחודש לטובת השכירות. תחזית המכירות עומדת על כ-600–700 דירות לרבעון; הרחבה משמעותית נוספת של ההיצע עלולה להגביר את הלחץ על המחירים המבוקשים.</p> <p>כך, השינוי המרכזי ברבעון השני אינו קשור לקריסת מחירים, אלא לשינוי ביחס שבין מספר הנכסים המוצעים למספר הרוכשים. יזמים מציעים דירות רבות יותר באופן משמעותי מאשר לפני מספר רבעונים, ולרוכש עומד מבחר רחב יותר לפי אזורים, תוכניות דירה ושלבי מוכנות הפרויקטים.</p> <h2><strong>BuiltMind רושמת עלייה במכירות ולא ירידה</strong></h2> <p>מאגר הנתונים החלופי של BuiltMind מציג דינמיקה שונה. לפי נתוניו, ברבעון השני נמכרו פומבית 704 דירות, כמעט 12% יותר מאשר ברבעון הראשון, וזו הייתה התוצאה הרבעונית הגבוהה ביותר מאז אפריל—יוני 2025. מספר הדירות הזמינות והשמורות התקרב ל-3,900, לאחר עלייה של מעל 4% ברבעון והגעה לשיא מאז סוף 2017. שיעור הקליטה, כלומר היחס בין המכירות הרבעוניות להיקף ההיצע, עלה על 18%. המחיר המבוקש הממוצע לדירות זמינות עמד על €5,622 למ״ר כולל מע״מ וללא שטחי חוץ. דירות של שניים ושלושה חדרים עלו כ-€5,500 למ״ר, ודירות גדולות התקרבו ל-€6,000. ב-Staré Mesto עמד הנתון הממוצע על כ-€7,900, ב-Ružinov — על €6,200, וב-Nové Mesto — על €5,800 למ״ר. השטח הממוצע של דירה שנמכרה ירד מיותר מ-62 ל-57 מ״ר, בעוד שהשטח הממוצע של הנכסים הזמינים עמד על קרוב ל-65 מ״ר. על האזורים Bratislava II ו-Bratislava IV נרשמו כ-61% מכלל המכירות.</p> <p>הפער בין 652 ל-704 מכירות הוא קריטי לניתוח השוק. כבר ברבעון הראשון סיפקו שתי המערכות תוצאות שונות: 742 עסקאות בסדרת CBRE לעומת 631 מכירות פומביות במאגר BuiltMind. לפיכך, לא ניתן לראות בנתונים אלה שתי בדיקות בלתי תלויות של אותו מדד. מדובר במאגרי תצפיות ובכללי רישום שונים, ולכן נכון יותר לבחון את המגמה של כל סדרה בנפרד.</p> <p>עם זאת, שתי ההערכות מאששות דבר אחד: היצע הדיור החדש בברטיסלבה נמצא בשיא של שנים רבות. השאלה שנותרה במחלוקת נוגעת בעיקר לכיוון הדינמיקה של המכירות בטווח הקצר.</p> <h2><strong>מחירי הדיור בסלובקיה ממשיכים לעלות</strong></h2> <p>השוק הסלובקי הרחב יותר טרם מציג ירידת מחירים. הבנק הלאומי של סלובקיה דיווח כי ברבעון השני של 2026 עלה המחיר הממוצע של נדל״ן למגורים במדינה ב-1.2% לעומת הרבעון הקודם, או ב-€36, ל-€3,041 למ״ר. קצב העלייה השנתי האט ל-9.5%. המחיר הממוצע של דירות עלה ב-1.6% ברבעון ל-€3,430 למ״ר וב-10.2% בשנה. דירה מקבלן התייקרה בממוצע ב-2.9% ברבעון, בעוד שדירות יד שנייה התייקרו ב-0.7%. הרגולטור ציין במיוחד את הדינמיקה החלשה בברטיסלבה: העיר נמנעה מירידה רבעונית הודות לחודש יוני חזק יותר, ואנליסטים העריכו כי המחירים בבירה הגיעו ככל הנראה לתקרה מקומית. בסוף יוני עמדה הריבית הממוצעת על הלוואות לדיור לתקופת קיבוע ראשונית של שנה עד חמש שנים על 3.66%, והעלייה השנתית במחירי נדל״ן למגורים עמדה על 9.51%.</p> <p>הפער בין הסטטיסטיקה הכלל-סלובקית לנתוני השוק הראשוני בברטיסלבה אינו מהווה סתירה. המדד הלאומי כולל מגוון רחב בהרבה של נכסים ואזורים, ומחיר ההיצע הממוצע של דירות מקבלן בבירה תלוי גם בשאלה אילו פרויקטים ושלבים יצאו לשוק ברבעון מסוים.</p> <p>כתוצאה מכך, הרוכש בברטיסלבה מתמודד כעת עם שילוב גורמים יוצא דופן: מבחר הדירות גדל, קצב עליית המחירים המבוקשים נחלש, אך העלות המוחלטת של הדיור נותרה גבוהה, והאשראי עדיין לא נעשה זול מספיק כדי להגדיל באופן חד את נגישות הרכישה.</p> <h2><strong>המשכנתאות שוב נפגעו מהעלאות הריבית של ה-ECB</strong></h2> <p>הרקע המוניטרי ברבעון השני התברר גם הוא כפחות נוח ממה שהניחה הגרסה הקודמת של הכתבה. הבנק המרכזי האירופי (ECB) העלה ב-11 ביוני 2026 את כל שלוש ריביות המפתח ב-0.25 נקודת אחוז. החל מ-17 ביוני עלתה הריבית על פיקדונות הבנקים ב-ECB ל-2.25%, ריבית פעולות המימון העיקריות — ל-2.40%, וריבית ההלוואות ליום אחד — ל-2.65%. ההחלטה נבעה מהתגברות סיכוני האינפלציה בשל זעזוע האנרגיה על רקע הסכסוך במזרח התיכון. ב-23 ביולי הותיר הרגולטור את הרמות הללו ללא שינוי והדגיש שוב כי ההחלטות העתידיות יהיו תלויות בנתונים, ללא מסלול ריבית שנקבע מראש.</p> <p>עבור השוק בברטיסלבה יש לכך משמעות ניכרת. בשנים 2024–2025 הציפיות למימון זול יותר תמכו בהתאוששות הביקוש, אולם העלאת הריבית של ה-ECB ביוני מראה כי שינוי עלות האשראי אינו חד-כיווני. אפילו עלייה קטנה בריבית מורגשת במיוחד בקרב רוכשי דירות יוקרתיות בבירה, שכן היא מגדילה את נטל החוב החודשי.</p> <p>זו בדיוק הסיבה לכך שהרחבת ההיצע אינה מלווה לפי שעה בזרם מהיר באותה מידה של רוכשים הנעזרים במשכנתה.</p> <h2><strong>השכירות שומרת על יתרון מול רכישה באשראי</strong></h2> <p>ההבדל בהוצאות החודשיות מסייע להסביר את יציבותו של שוק השכירות. אם החזר משכנתה על דירה דומה יקר בממוצע ב-€233 לחודש מדמי שכירות, משק בית נדרש להון עצמי משמעותי או לביטחון בעליית ערך ארוכת טווח של הנדל״ן כדי לפצות על הפער הזה.</p> <p>במקביל, מבחר הדירות להשכרה מצטמצם. ירידת מספר ההצעות מ-2,613 ל-2,195 במהלך רבעון אחד בלבד מעידה על כך שהשוק הראשוני וענף השכירות נעים בכיוונים מנוגדים: מספר הדירות שבידי יזמים הולך וגדל, בעוד שמספר הנכסים הזמינים לשוכרים פוחת.</p> <p>מצב זה יוצר הבדל מהותי בין מחיר הרכישה לבין עלות המגורים. גם אם התחרות בין פרויקטי המגורים תתגבר, ההיצע המוגבל בשכירות עשוי לתמוך ברמות שכר הדירה ובביקוש להשקעות בדירות קטנות.</p> <h2><strong>הרוכשים פונים לדירות קטנות יותר</strong></h2> <p>הירידה בשטח הממוצע של דירה שנמכרת בפועל ל-57 מ״ר היא אחד המדדים המובהקים ביותר לשינוי בטעמי הביקוש.</p> <p>נוכח מחירים גבוהים למ״ר, הרוכש יכול להגביל את התקציב הכולל בראש ובראשונה באמצעות צמצום השטח. זו הסיבה לכך שתוכניות דירה קומפקטיות הופכות לנזילות ביותר, בעוד שהפער בין השטח הממוצע של דירה נמכרת לשטח הממוצע של ההיצע הזמין גדל.</p> <p>עבור היזמים המשמעות היא שעצם השפע של דירות חדשות בשוק אינו מבטיח כשלעצמו התאמה לביקוש בעל יכולת תשלום. לפרויקט יכולים להיות מאפיינים מצוינים, אך שטחים גדולים יותר הופכים את עלותו הסופית לקשה להשגה, גם כאשר המחיר למ״ר תחרותי יחסית.</p> <h2><strong>הבנייה בברטיסלבה אינה מצטמצמת בכל המדדים</strong></h2> <p>בגרסה הקודמת נפלה כאן טעות עובדתית מהותית. המשרד לסטטיסטיקה של הרפובליקה הסלובקית דיווח כי ברבעון הראשון של 2026 הושלמו במדינה 2,210 דירות — הרמה הנמוכה ביותר ברבעונים ראשונים מאז שנת 2000 והשנייה הנמוכה ביותר מבין כלל הרבעונים בתקופה זו. מספר הדירות שהושלמו ירד ביותר מרבע בהשוואה שנתית והיה נמוך ביותר מ-40% מהממוצע בעשר השנים שקדמו לכך. החלה בנייתן של כמעט 2.1 אלף דירות — הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 1998; בקנה מידה לאומי נרשמה ירידה של יותר משליש, והנתון היה כמחצית מהממוצע לעשור. אולם במחוז ברטיסלבה הייתה המגמה של התחלות הבנייה הפוכה: מספר ההתחלות החדשות זינק ביותר מ-60% בחישוב שנתי. במקביל, מספר הדירות שהושלמו באזור ירד ב-56%. הרשות מזהירה כי נתוני הבנייה החל מהרבעון השלישי של 2025 הם ראשוניים בשל המעבר למרשם אלקטרוני חדש ועלולים להתעדכן בהמשך.</p> <p>עובדה זו משנה לחלוטין את המסקנה. לא ניתן להשליך אוטומטית מנתוני הבנייה החלשים בסלובקיה כולה על הדינמיקה העתידית של ההיצע בברטיסלבה. במחוז הבירה אכן חלה ירידה חדה במספר הדירות שהושלמו, אך במקביל נרשמה עלייה משמעותית במספר הנכסים שהחלה בנייתם.</p> <p>מכאן שאת 4,231 הדירות המוצעות כעת למכירה אי אפשר לפרש בוודאות לא כתחילתו של עודף היצע מתמשך ולא כשיא זמני לפני מחסור בלתי נמנע. לצורך מסקנה כזו יש לעקוב אחר קצב מסירת הנכסים והתחלות הבנייה החדשות במשך מספר רבעונים נוספים.</p> <h2><strong>מה קורה בשוק הדירות מקבלן בברטיסלבה</strong></h2> <p>הרבעון השני ממחיש כי השוק עובר בהדרגה ממודל שבו מחסור בהיצע אפשר העלאות מחירים מהירות למבנה תחרותי יותר.</p> <p>מספר הדירות מקבלן המוצעות עלה במידה ניכרת, והמחיר המבוקש הממוצע לפי אחת ממערכות הניטור המרכזיות ירד קלות. עם זאת, הירידה עמדה על פחות מ-1%, ולכן מוקדם לדבר על היפוך במחזור המחירים.</p> <p>נימוק נוסף נגד תרחיש של נפילה חדה הוא המשך עליית מחירי הדיור ברחבי סלובקיה והיעדר קריסה מובהקת במכירות: הסטטיסטיקה החלופית אף מצביעה על עלייה בהן.</p> <p>עבור הרוכשים המשמעות היא אפשרויות בחירה ומשא ומתן רחבות יותר. עבור היזמים — צורך להתאים במדויק את גודל הדירות, את תקציב הרכישה הסופי, את תנאי המימון ואת קצב שיווק השלבים הבאים.</p> <p>כפי שמדווחים מומחי International Investment, המצב הנוכחי בברטיסלבה מזכיר לפי שעה מעבר לאיזון לאחר מספר שנות מחסור, יותר מאשר תחילתו של משבר אמיתי בשוק הדירות מקבלן. הסיכון המרכזי עבור המוכרים אינו היעלמות פתאומית של הביקוש, אלא פער מתרחב בין היקף ההיצע הגדול ליכולותיהם הכספיות של הרוכשים. במקביל, הנתונים אינם תומכים בטענה לקראת מחסור קרוב ובלתי נמנע: אף שמסירת הדירות במחוז ברטיסלבה צנחה, מספר הדירות שבנייתן החלה ברבעון הראשון זינק ביותר מ-60%. לפיכך, התוצאה הסבירה ביותר בטווח הקצר היא החרפת התחרות בין הפרויקטים, שינוי זהיר יותר של מחירונים ועלייה בחשיבותם של הנחות, הטבות, מקומות חניה ומסלולי מימון מותאמים אישית. ירידה משמעותית במחירי השוק הממוצעים תדרוש פרק זמן ממושך יותר שבו ההיצע יעלה בעקביות על המכירות בפועל.</p> <p><a href="https://internationalinvestment.biz/he/agency/consultation/" target="_blank"><b>קבלו ייעוץ בנושא השקעות בנדל״ן ממומחי International Investment</b></a></p> <h2><strong>שאלות ותשובות: נדל״ן בברטיסלבה בשנת 2026</strong></h2> <p><strong>כמה דירות מקבלן נמכרו בברטיסלבה ברבעון השני של 2026?</strong></p> <p>התשובה תלויה במערכת הניטור. CBRE רשמה 652 דירות שנמכרו, ואילו BuiltMind תיעדה 704 מכירות פומביות. לא ניתן להשוות ישירות בין המאגרים הללו כסדרות סטטיסטיות זהות.</p> <p><strong>כמה דירות חדשות מוצעות כיום בברטיסלבה?</strong></p> <p>לפי מערכת CBRE, בסוף הרבעון השני הגיע ההיצע ל-4,231 דירות ב-105 פרויקטים. זהו הנתון הגבוה ביותר מאז שנת 2017 בקירוב.</p> <p><strong>כמה עולה מטר מרובע בדירה מקבלן בברטיסלבה?</strong></p> <p>ההערכות שונות בהתאם למתודולוגיה. הנתון הממוצע של CBRE עמד על €5,341 למ״ר, בעוד ש-BuiltMind העריכה את המחיר המבוקש הממוצע לדירות זמינות ב-€5,622 למ״ר.</p> <p><strong>היכן נמצאות הדירות מקבלן היקרות ביותר בברטיסלבה?</strong></p> <p>בין האזורים המרכזיים נרשם המחיר המבוקש הממוצע הגבוה ביותר ב-Staré Mesto — כ-€7,900 למ״ר. עבור Ružinov נקודת הייחוס הייתה כ-€6,200, ועבור Nové Mesto — כ-€5,800 למ״ר.</p> <p><strong>האם מחירי הדירות בברטיסלבה יורדים?</strong></p> <p>נכון לעכשיו אין סימנים לירידת מחירים רחבה. המחיר המבוקש הממוצע לדירות מקבלן לפי סדרה אחת ירד בפחות מ-1% ברבעון, בעוד שמחירי נדל״ן למגורים בסלובקיה המשיכו לעלות.</p> <p><strong>מה משתלם יותר בברטיסלבה: משכנתה או שכירות?</strong></p> <p>לפי מדד עלות הדיור, החזר חודשי של משכנתה על נכס דומה ברבעון השני היה יקר בכ-€233 משכר דירה. עם זאת, התוצאה האישית תלויה בגובה ההון העצמי, בריבית, בתקופת ההלוואה ובנכס הספציפי.</p> <p><strong>האם חלה ירידה בבניית הדיור בברטיסלבה?</strong></p> <p>התמונה מעורבת. ברבעון הראשון ירד מספר הדירות שהושלמו במחוז ברטיסלבה ב-56% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך מספר הדירות שבנייתן החלה זינק ביותר מ-60%.</p> <p><strong>האם היצע גדול עלול להוביל לירידת מחירים?</strong></p> <p>כן, אם ההיצע ימשיך לגדול לאורך זמן בקצב מהיר יותר מהמכירות בפועל. בינתיים השוק מציג התייצבות מחירים והחרפת תחרות בין פרויקטים, ולא תיקון מחירים מובהק.</p>]]></content:encoded>
</item></channel></rss>