English  עברית  ქართული  Русский  

רוכשי הדירות בבריטניה שוב יושבים על הגדר

רוכשי הדירות בבריטניה שוב יושבים על הגדר

הביקוש לדיור בבריטניה נותר חלש: הרוכשים דוחים עסקאות בשל משכנתאות יקרות, אי-ודאות סביב המיסוי וציפיות זהירות לגבי הכלכלה. נתוני חודש יוני מראים כי הירידה בפעילות כבר אינה מאיצה, אך השוק עדיין רחוק מהתאוששות מלאה.

שוק הדיור בבריטניה מאבד רוכשים

המכון המלכותי של שמאים מוסמכים, RICS, רשם בסקירת יוני שיפור במדדים מסוימים, אך האיתות הכללי מהשוק נותר חלש. מאזן הפניות החדשות מצד רוכשים עמד על מינוס 29% לעומת מינוס 34% בחודשיים הקודמים. נתון זה מצביע על כך שחלקם של משתתפי הסקר שזיהו ירידה בביקוש עדיין עולה באופן ניכר על חלקם של אלה שהבחינו בעלייה. אין מדובר באחוז ירידת המחירים או העסקאות, אלא באינדיקטור לסנטימנט בקרב שמאים וסוכנים.

בגזרת העסקאות התמונה דומה. מאזן המכירות שסוכמו השתפר למינוס 32% לאחר מינוס 35% חודש קודם לכן, אך נותר בטריטוריה שלילית. הציפיות למכירות בשלושת החודשים הקרובים עלו למינוס 16% לאחר שפל של מינוס 34% במרץ. בראייה לשנה קדימה, פעילי השוק מצפים לדינמיקה כמעט אפסית: מאזן ציפיות המכירה עמד על פלוס 1%. מדובר יותר בהתייצבות לאחר אביב חלש מאשר בתפנית כלפי מעלה.

המשכנתאות הפכו לחסם הביקוש העיקרי

הבנק המרכזי של אנגליה, Bank of England, הציג התקררות חדה בערוץ המשכנתאות עוד לפני סקר יוני. בחודש מאי אישרו הבנקים 56.2 אלף הלוואות משכנתה לרכישת דיור לעומת 66 אלף באפריל. נתון זה נמוך מהרמה הממוצעת בששת החודשים שקדמו לכך — 63.3 אלף — ומהווה שפל מאז דצמבר 2023. היקף נטילת המשכנתאות נטו ירד ל-£2.9 מיליארד לעומת £4.4 מיליארד בחודש הקודם, והריבית האפקטיבית על משכנתאות חדשות עלתה ל-4.22% מ-4.08%.

מבחינת הרוכשים מדובר בחישוב פשוט: אפילו עלייה קלה בריבית מצמצמת את התקציב הזמין, מגדילה את ההחזר החודשי ומאלצת לדחות את הרכישה או לחפש נכס זול יותר. עבור המוכרים, הדבר מגביר את הסיכון לזמני מדף ארוכים ולמשא ומתן קשוח, בייחוד באזורים שבהם הנכסים יקרים.

המחירים מתייצבים, אך הלחץ נמשך

מדדי המחירים מציגים תמונה מעורבת. ארגון RICS דיווח כי מאזן המחירים בשלושת החודשים האחרונים עמד על מינוס 33% לאחר מינוס 34% במאי ומינוס 35% באפריל. הלחץ על המחירים נמשך, אך ההידרדרות אינה מחריפה עוד. האזורים החלשים ביותר בדוח צוינו כדרום-מזרח ודרום-מערב אנגליה, שבהם המאזנים השליליים בולטים יותר מהממוצע הארצי. צפון אירלנד ובמידה פחותה סקוטלנד נותרו בטריטוריית צמיחה.

מדד Lloyds House Price Index הציג עליית מחירים חודשית ראשונה מזה ארבעה חודשים: ביוני עלה המחיר הממוצע של יחידת דיור ב-0.2% לעומת מאי והגיע ל-£299 330. הצמיחה השנתית עמדה על 0.6%, והדינמיקה הרבעונית נותרה שלילית ברמה של מינוס 0.4%. עבור רוכשי דירה ראשונה הגיע המחיר הממוצע ל-£240 433, והצמיחה השנתית הואצה ל-0.8%.

מדד Nationwide הציג נתון שנתי חזק יותר: 2.2% ביוני לעומת 1.7% במאי, לצד שינוי חודשי אפסי כמעט בניכוי עונתיות. המחיר הממוצע לפי מתודולוגיית Nationwide עמד על £277 484. הפער בין המדדים נובע ממאגרי נתונים ומשיטות חישוב שונות, ולכן עבור השוק חשוב יותר האיתות הכולל: המחירים לא קרסו, אך הצמיחה נותרת לא אחידה ותלויה באזור.

אי-הוודאות במיסוי מגבירה את הזהירות

הגורם הפוליטי בשוק הדיור הבריטי מתבטא לרוב לא בסיסמאות, אלא בציפייה להחלטות מיסוי. לאחר השינויים במס הבולים, Stamp Duty Land Tax, בשנת 2025 נתקלו הרוכשים בעלויות כניסה גבוהות יותר לעסקה. המשרד לסטטיסטיקה לאומית של בריטניה, ONS, מייחס את הזינוק השנתי החד במדד המחירים הרשמי באפריל 2026 לאפקט בסיס נמוך: שנה קודם לכן ירדו המחירים בחדות בעקבות שינויים במס הבולים באנגליה ובצפון אירלנד.

הציפיות להחלטות פיסקליות חדשות לוחצות אף הן על השוק. המשרד לאחריות תקציבית של בריטניה, OBR, הזהיר ב-7 ביולי כי כמעט כל התרחישים לטווח ארוך מובילים את החוב הציבורי של המדינה למסלול שאינו בר-קיימא ללא נקיטת צעדים מוקדמים. עבור שוק הנדל״ן הדבר משמעותי לא באופן ישיר, אלא דרך הציפיות למיסים, לריביות, להכנסות משקי הבית ולהערכת הסיכונים הבנקאית.

שוק השכירות נותר מתוח

חולשת ביקושי הרכישה אינה מעידה על היחלשות שוק הדיור כולו. בשוק השכירות חוסר האיזון נמשך: RICS דיווח על עלייה בביקוש מצד שוכרים, כשהמאזן טיפס לפלוס 18%, שיא מאז מאי 2025. מאזן ההוראות החדשות מבעלי נכסים נותר שלילי — מינוס 18%, כלומר ההיצע נותר מוגבל. העלייה הצפויה בדמי השכירות ב-12 החודשים הקרובים מוערכת בכ-2.5% לפי ממוצע נע של שלושה חודשים.

הנתונים הרשמיים של ONS מאשרים כי האינפלציה בשכר הדירה אמנם מאטה, אך אינה נעלמת. שכר הדירה הפרטי הממוצע בבריטניה עלה ב-3.3% בשנה שהסתיימה במאי 2026 והגיע ל-£1 383 לחודש. באנגליה עמד שכר הדירה הממוצע על £1 442, בוויילס על £836 ובסקוטלנד על £1 009.

דרום אנגליה נראה חלש יותר מהאזורים הצפוניים

הפער האזורי נותר מאפיין מרכזי של השוק הבריטי. לונדון ודרום אנגליה חשות בעוצמה רבה יותר את מגבלת הנגישות הכלכלית: המחירים שם גבוהים יותר, נדרש הון עצמי גדול יותר והשפעת ריבית המשכנתה על ההחזר החודשי ניכרת יותר. ה-ONS דיווח כי באפריל 2026 ירדו המחירים בלונדון ב-2.1% בחישוב שנתי, וזהו החודש התשיעי ברציפות של ירידה שנתית. לעומת זאת, בצפון-מזרח אנגליה הגיעה אינפלציית מחירי הדיור ל-9.9% בחישוב שנתי, אך הרשות ציינה במפורש את השפעת אפקט הבסיס.

עבור המשקיעים משמעות הדבר היא שמדד ארצי אחיד מתאר את השוק בצורה פחות ופחות מדויקת. בפלח שוק אחד המוכרים כבר נאלצים להוריד ציפיות, ואילו בפלח אחר ההיצע המוגבל תומך במחירים. פעילות הרכישה תלויה לא רק בריבית, אלא גם בתעסוקה המקומית, ברמת השכר, בנגישות התחבורתית ובשיעור הרוכשים בעלי הון עצמי גבוה.

כפי שמדווחים מומחי International Investment, שוק הדיור הבריטי אינו נראה כעת במשבר, אלא במצב המתנה: המחירים מחזיקים מעמד הודות להיצע מוגבל, אך הביקוש רגיש מדי לריביות המשכנתה ולציפיות המיסוי. הסיכון העיקרי למחצית השנייה של 2026 אינו צניחה חדה במחירים, אלא נזילות נמוכה וממושכת, כאשר עסקאות מתקדמות באיטיות, מוכרים אינם מוכנים להתפשר ורוכשים אינם ערוכים ליטול על עצמם חוב יקר.