האבטלה בצרפת עשויה לעלות ל-8,2% בסוף שנת 2026 ולהגיע לרמת שיא מאז 2019. זוהי תחזית החציון של 16 כלכלנים שהשתתפו בסקר של Bloomberg News בין ה-3 ל-8 ביולי. ההרעה מתרחשת בעקבות צמצום התעסוקה במגזר הפרטי, ירידה בתוכניות הגיוס של חברות והאטה בכלכלת צרפת בתחילת השנה.
האבטלה בצרפת עלתה ל-8,1%
המכון הלאומי לסטטיסטיקה ולמחקרים כלכליים של צרפת דיווח כי ברבעון הראשון של 2026 שיעור האבטלה עלה מ-7,9% ל-8,1%. מספר הבלתי מועסקים גדל במהלך שלושה חודשים ב-68 אלף והגיע ל-2,59 מיליון. במהלך השנה עלה המדד ב-0,7 נקודת אחוז והגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז הרבעון הראשון של 2021.
הרמה הנוכחית כמעט זהה לנתוני הרבעון הרביעי של 2019, אז עמדה האבטלה על 8,2%. ברבעון השני של 2019 היא הגיעה ל-8,4%, וברבעון הראשון — ל-8,7%. לאחר מכן התאושש שוק העבודה בהדרגה, ובתחילת 2023 ירד שיעור הבלתי מועסקים ל-7,1%. מסוף 2024 המגמה שוב התהפכה: המדד עלה מ-7,3% ל-8,1% במשך חמישה רבעונים.
החישוב מתבצע על פי מתודולוגיית ארגון העבודה הבינלאומי. מובטל מוגדר כאדם ללא עבודה בשכר, המוכן להתחיל לעבוד ומחפש משרה באופן פעיל. לפיכך, הנתון שונה ממספר האזרחים הרשומים בשירות התעסוקה הממשלתי או מקבלי הקצבאות.
אבטלת הצעירים חצתה את רף ה-21%
המצב המורכב ביותר נותר בקרב צעירים בגילאי 15 עד 24. ברבעון הראשון עמדה האבטלה בקבוצה זו על 21,1%. נתון זה גבוה ב-2 נקודות אחוז לעומת השנה הקודמת, אם כי במהלך הרבעון נרשמה ירידה של 0,4 נקודה. מספר הצעירים הבלתי מועסקים הוערך ב-725 אלף איש.
בקרב אזרחים בני 25 עד 49 עלתה האבטלה ל-7,3%, הנתון הגבוה ביותר מאז תחילת 2021. בקבוצת הגיל מעל 50 היא הגיעה ל-5,2%. שיעור האבטלה בקרב גברים עלה ל-8,5%, ואילו בקרב נשים עמד על 7,7%. לאורך השנה עלתה אבטלת הגברים ב-1 נקודת אחוז, ואילו אבטלת הנשים עלתה ב-0,3 נקודה.
גם האבטלה הממושכת העמיקה. כ-626 אלף איש חיפשו עבודה במשך שנה לפחות. חלקם באוכלוסייה הפעילה כלכלית עלה מ-1,8% ל-2%. חיפוש עבודה ממושך מגביר את הסיכון לאובדן מיומנויות ומקטין את הסיכוי לחזור לתעסוקה יציבה.
הרפורמה ברישום הגדילה את מספר דורשי העבודה
חלק מהעלייה קשור להרחבת הרישום הסטטיסטי. בעקבות כניסתו לתוקף של חוק התעסוקה המלאה, מקבלי קצבת הרווחה המינימלית RSA וצעירים בני 15 עד 29 החלו להירשם אוטומטית במערכת הממשלתית לחיפוש עבודה.
אוכלוסיות אלה היו אחראיות לכמעט מחצית מהגידול באבטלה בחמשת הרבעונים האחרונים. עם זאת, שינוי המתודולוגיה אינו מסביר את מלוא ההחמרה: במקביל צומצם מספר המשרות בענפי השוק, והמעסיקים הפחיתו את תוכניות גיוס העובדים.
שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה בכוח העבודה המשיך לעלות. יותר אנשים עובדים או מחפשים עבודה באופן רשמי, בין היתר בשל העלייה בתעסוקת קבוצות גיל מבוגרות יותר בעקבות רפורמת הפנסיה. הרחבת כוח העבודה מגדילה את האבטלה כאשר יצירת מקומות עבודה חדשים אינה מדביקה את קצב זרימת דורשי העבודה החדשים.
כלכלת צרפת התכווצה ברבעון הראשון
התוצר המקומי הגולמי של צרפת ירד ב-0,1% בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים. ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-0,2%, וההשקעות — ב-0,6%. ההשקעות בענף הבנייה צנחו ב-1,7%, נתון המצביע על חולשה באחד הענפים עתירי כוח האדם ביותר במשק.
היצוא ירד ב-3,5%, בעיקר עקב ירידה באספקת מוצרי תעופה. היבוא התכווץ ב-0,9%. סחר החוץ גרע 0,9 נקודת אחוז מהצמיחה הרבעונית, אך ההשפעה השלילית קוזזה כמעט לחלוטין על ידי צבירת מלאים.
כוח הקנייה של ההכנסה הפנויה ליחידת צריכה נשחק ב-0,1%. משקי הבית הגיבו בהגדלת החיסכון: שיעורו מההכנסה הפנויה עלה מ-17,7% ל-17,9%. נטייה גבוהה לצבירת חסכונות מגבילה את ההוצאות על מוצרים, שירותים ודיור, גם כאשר הכנסות הציבור נותרות יציבות למראית עין.
רווחיות החברות הלא-פיננסיות ירדה מ-32,5% ל-31,7% מהערך המוסף. המדד אמנם נותר גבוה מהרמה הממוצעת של 2019, אך צניחתו הרבעונית החדה פוגעת ביכולת המגזר העסקי לממן הרחבת פעילות ויצירת מקומות עבודה מתוך הרווחים העצמיים.
התחזיות לשנת 2026 חלוקות
בנק צרפת צופה כי כלכלת המדינה תצמח בשנת 2026 ב-0,5% בלבד. התחזית הופחתה ב-0,4 נקודת אחוז בעקבות הנסיגה הבלתי צפויה בתוצר המקומי הגולמי והעלייה במחירי האנרגיה. הוצאות הצרכנים עשויות לעלות ב-0,2% בלבד, והשקעות החברות — ב-0,5%.
הבנק המרכזי צופה שיעור אבטלה שנתי ממוצע של 8,1% בשנים 2026 ו-2027. הנתון הרבעוני עלול להגיע ל-8,2% ברבעון השני ולהישאר ברמה זו עד סוף השנה. ירידה לרמה של 7,8% צפויה רק בשנת 2028.
התעסוקה הכוללת ברבעון הראשון הצטמצמה בכ-7 אלפים איש. במגזר העסקי נגרעו 24 אלף משרות, לאחר ירידה של 26 אלף משרות ברבעון הקודם. הסטטיסטיקה הכללית נתמכה על ידי עצמאים ורישום עסקים זעירים, בעוד מספר השכירים המשיך לרדת. היקף התעסוקה עשוי להישאר כמעט ללא שינוי עד אמצע 2027.
גם ההכנסות הריאליות של הציבור נתונות ללחץ. כוח הקנייה של משקי הבית עלול להישחק ב-2026 ב-0,4%, שכן השכר מגיב לעליית המחירים בפיגור. מדד המחירים לצרכן המתואם, המשמש להשוואת האינפלציה בין מדינות האיחוד האירופי, צפוי לעמוד על 2,5%.
החברות צמצמו את תוכניות הגיוס
ארגון France Travail העריך כי בשנת 2026 יבוצעו כ-2,3 מיליון גיוסי עובדים פוטנציאליים — ירידה של 6,5% לעומת השנה הקודמת. הירידה הורגשה בכל הענפים המרכזיים: בתעשייה קוצצו התוכניות ב-2,4%, ובענף הבנייה — ב-16,4%.
שיעור המשרות הפנויות שהמעסיקים מגדירים כקשות לאיוש ירד מ-50,1% ל-43,8%. הירידה במחסור בעובדים אינה נובעת משיפור בהיצע של כוח אדם מיומן, אלא מצמצום מספר המשרות המוצעות ומעלייה במספר המועמדים.
עיקר הביקוש נותר בענפי ההסעדה, הניקיון, הטיפול בקשישים ועבודות עונתיות. בשנת 2026 תכננו החברות לגייס כ-97,1 אלף עובדי מטבח ועובדים כלליים למסעדות, וכן 93,8 אלף מלצרים. חלק ניכר ממשרות אלו מוצע במסגרת חוזים זמניים או עונתיים, ולכן תחלופה גבוהה של עובדים אינה מביאה תמיד לגידול נטו בתעסוקה.
ההרעה בולטת במיוחד בענף הבנייה, המתמודד בעת ובעונה אחת עם צמצום תוכניות גיוס, ירידה בהשקעות וביקוש מאופק לנדל״ן. שילוב זה מגביר את הסיכונים עבור קבלנים, יצרני חומרי בנייה ואזורים גאוגרפיים שבהם הענף מספק חלק משמעותי ממקומות העבודה.
הנציבות האירופית צופה החמרה נוספת
הנציבות האירופית מעריכה את צמיחת כלכלת צרפת ב-2026 ב-0,8%, נתון הגבוה מתחזית הבנק המרכזי המקומי. עם זאת, מספר השכירים עלול להצטמצם ב-0,4%, בעוד כוח העבודה צפוי לגדול ב-0,7%. כתוצאה מכך, שיעור האבטלה עלול להגיע ל-8,3% ב-2026 ול-8,7% ב-2027.
האינפלציה צפויה לעמוד על 2,4% ב-2026, לעומת 0,9% שנה קודם לכן. עליית המחירים שוחקת את ההכנסות הריאליות ומעיבה על הצריכה הפרטית. הגורמים שאמורים לתמוך בכלכלה הם יצוא נטו, תעשיות ביטחוניות, ייצור תעופתי והשקעות בטכנולוגיות מידע ותקשורת.
מרחב התמרון התקציבי מוגבל. הגירעון הציבורי צפוי לעמוד על 5,1% מהתוצר המקומי הגולמי ב-2026 ועל 5,7% ב-2027. החוב הציבורי עשוי לטפס מ-115,6% מהתמ״ג ב-2025 ל-118,1% ב-2026 ול-120,2% בשנה שלאחר מכן. הגידול בהוצאות הריבית מצמצם את היכולת להעניק סובסידיות חדשות למעסיקים ולממן תוכניות לתמרוץ תעסוקה.
שוק הנדל״ן עומד בפני לחץ כפול
העלייה באבטלה משפיעה על ענף הנדל״ן דרך פגיעה בהכנסות הציבור והחמרת תנאי האשראי. משקי בית החוששים מאובדן מקום העבודה נוטים לדחות רכישת דירות, להגדיל את החסכונות ולהימנע מהתחייבויות פיננסיות ארוכות טווח. הפגיעה בביטחון הכלכלי עלולה לרסן את הביקוש למשכנתאות גם בתנאים של התייצבות בריבית.
ההשקעות בדיור ברבעון הראשון ירדו ב-1,5%, ובסיכום שנת 2026 כולה הן עשויות להיוותר ללא צמיחה. תשואת איגרות החוב הממשלתיות ממשיכה להשפיע על עלויות המימון הבנקאי, עובדה המעכבת עסקאות והשקעות בשירותים הנלווים לנדל״ן.
האזורים הפגיעים ביותר הם אלה התלויים בבנייה, בתעשייה, במסחר ובשירותי צריכה. פריז והמרכזים העירוניים הגדולים עשויים להפגין עמידות יחסית הודות למחסור בהיצע דירות, תעסוקה מגוונת יותר ושיעור גבוה של רוכשים אמידים. במקביל, העלייה באבטלה עלולה להרחיב את הפערים בין מוקדי הביקוש במרכז לבין שווקי הפריפריה.
כפי שמציינים מומחי International Investment, האיום המרכזי על צרפת אינו מתמצה בהגעה לנתון אבטלה נקודתי כזה או אחר, אלא בשילוב של צמיחה כלכלית רפה, צמצום גיוסים, שחיקת כוח הקנייה ונטל חוב ציבורי כבד. הכלכלה אמנם אינה חווה קריסה פתאומית בתעסוקה, אך תקופה ממושכת של קיפאון עלולה לקבע את אבטלת הצעירים והאבטלה ארוכת הטווח. עבור המשקיעים, הדבר מעלה את רמת הסיכון בענפי הבנייה, המסחר הקמעונאי, שירותי הצריכה ובשוק הנדל״ן בפריפריה, שבו הביקוש תלוי במידה רבה בשכר ובנגישות לאשראי.
