69% מיהודי צרפת שוקלים לעזוב את המדינה במקרה של ניצחון מלנשון
IFOPgroup.com
כמעט 70% מיהודי צרפת שוקלים אפשרות להגר במקרה של ניצחון ז׳אן-לוק מלנשון בבחירות לנשיאות בשנת 2027, כך עולה מנתוני מכון IFOP. רוב המשיבים סבורים גם כי הפוליטיקאי תורם לעליית האנטישמיות במדינה.
כיצד משתנות התוכניות בצרפת
בשנת 2024 שקלו 57% מהנשאלים היהודים את האפשרות של הגירה מצרפת במקרה של ניצחון ז׳אן-לוק מלנשון. כיום שיעור זה עלה ל-69%. מתוכם, 40% בהחלט שוקלים מעבר לחו״ל, ועוד 29% רואים באפשרות זו תרחיש סביר. מדובר בבחירות לנשיאות שייערכו בשנת 2027, שבהן עשוי הפוליטיקאי להציג את מועמדותו.
השאיפה לעזוב את המדינה אינה תלויה אך ורק בתוצאות ההצבעה. לפני שנתיים חשבו על הגירה 52% מחברי הקהילה היהודית, וכיום שיעורם עומד על 64%. בין היעדים האטרקטיביים ביותר ציינו המשיבים את ישראל וארצות הברית. עם זאת, המחקר משקף את כוונות המשיבים ולא תוכניות מעבר מעשיות עם לוחות זמנים מוגדרים.
ניצחונם של פוליטיקאים אחרים מעורר תגובה שונה. אם מארין לה פן תיבחר לנשיאות, 31% ממשתתפי הסקר שוקלים אפשרות עזיבה. בקרב כלל האוכלוסייה, 27% מהמשיבים שוקלים מעבר במקרה של בחירת מלנשון. לפיכך, על פי נתוני IFOP, אותו תרחיש פוליטי מעורר בקרב הקהילה היהודית חששות רבים בהרבה מאשר בקרב כלל הצרפתים.
|
מדד |
2024 |
2026 |
שינוי |
|
הגירה במקרה של ניצחון מועמד מטעם LFI / מלנשון |
57% |
69% |
+12 נק׳ אחוז |
|
הגירה ללא תלות בתוצאות הבחירות |
52% |
64% |
+12 נק׳ אחוז |
מדוע מלנשון מעורר חשש
הערכת הפוליטיקאי בקרב המשיבים היהודים שונה באופן חד מדעת כלל האוכלוסייה. 86% מהנשאלים מקהילה זו משוכנעים כי ז׳אן-לוק מלנשון תורם לעליית האנטישמיות, כאשר 76% מהם בחרו בתשובה הנחרצת ביותר. בקרב כלל הצרפתים, 58% שותפים לעמדה זו.
חוסר האמון מופנה גם כלפי נציגים נוספים של מחנה השמאל. מארין טונדלייה צוינה על ידי 68% מהנשאלים היהודים, אוליבייה פור על ידי 62%, ופביאן רוסל על ידי 56%. את מארין לה פן ואריק זמור ציינו בהקשר לעליית האנטישמיות 36% ו-33% בהתאמה. מדובר בהערכות של המשיבים ולא באחריות שהוכחה על ידי החוקרים של הפוליטיקאים לאירועים ספציפיים.
בקרב כלל האוכלוסייה, רעיונות השמאל הקיצוני והימין הקיצוני מוזכרים באותה תדירות כאחת הסיבות לאנטישמיות — 25% לכל אחד מהם. לצד זאת, תנועת LFI דוחה את ההאשמות באנטישמיות ומדגישה את עמדתה הפרו-פלסטינית. על המחלוקות הפוליטיות סביב המפלגה ועל החשש של חלק מהקהילה היהודית דיווחה בעבר סוכנות הידיעות Reuters.
|
פוליטיקאי |
שיעור המשיבים |
|
ז׳אן-לוק מלנשון |
86% |
|
מארין טונדלייה |
68% |
|
אוליבייה פור |
62% |
|
פביאן רוסל |
56% |
|
מארין לה פן |
36% |
|
אריק זמור |
33% |
אנטישמיות בחיי היומיום
82% מהיהודים שהשתתפו בסקר דיווחו כי נתקלו בגילויי אנטישמיות לפחות פעם אחת בחייהם. המקרים הנפוצים ביותר היו עלבונות — אותם ציינו 60% מהמשיבים. באיומים באלימות פיזית נתקלו 35%, ובגניבות או בהשחתת רכוש — 24%. כל שלושת המדדים עלו בהשוואה למחקר שנערך בשנת 2024.
בין המקומות שבהם התרחשו אירועים אלה ציינו המשתתפים לרוב את מוסדות החינוך — 64%. אחריהם מדורגים הרחובות עם 45% והרשתות החברתיות עם 44%. הניסיון היומיומי משפיע גם על תחושת הביטחון: שני שלישים מהמשיבים, 66%, אינם רואים בצרפת מדינה בטוחה ליהודים, ו-80% חוששים מפעולות אנטישמיות חדשות נגדם.
בשנת 2025 רשם משרד הפנים הצרפתי 1,320 תקריות אנטישמיות — ממוצע של יותר משלוש ביום. עם זאת, רוב הנפגעים אינם פונים למשטרה: רק 22% מהקורבנות דיווחו על הגשת תלונה, כך מדגיש הוועד היהודי-אמריקאי.
|
סוגי הגילויים |
2024 |
2026 |
|
עלבונות |
54% |
60% |
|
איומים בתקיפה |
24% |
35% |
|
גניבות והשחתת רכוש |
18% |
24% |
מדוע אנשים מסתירים את זהותם
בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023, החלו 69% מיהודי צרפת להימנע ממצבים שבהם שיוכם הדתי עלול למשוך תשומת לב לא רצויה. כמעט מחצית, 48%, נמנעים מענידה גלויה של סמלים דתיים בולטים. 29% נוספים הסירו את המזוזה — תשמיש מסורתי הנקבע על משקוף בית יהודי.
גם היחס למלחמה במזרח התיכון ממלא תפקיד. 79% ממשתתפי המחקר חשו לפחות פעם אחת שסביבתם מטילה עליהם את האחריות להחלטות ממשלת ישראל. בקרב כלל הצרפתים, 49% מציינים את השנאה לישראל כאחת הסיבות העיקריות לאנטישמיות; בקרב המשיבים היהודים שיעור זה מגיע ל-62%.
ביקורת פוליטית על ישראל והטחת האשמות ביהודי צרפת הם שני דברים שונים. אולם תוצאות הסקר מעידות על כך שחלק מהקהילה היהודית נאלץ להתמודד עם השלכת טענות פוליטיות על חיי היומיום שלהם. במצב כזה, ההחלטה על מעבר אינה קשורה רק לזהות הנשיא הבא, אלא גם לאפשרות להרגיש בטוחים.
כיצד נערך המחקר
הסקר הוכן על ידי IFOP בהזמנת הוועד היהודי-אמריקאי (AJC) ובשיתוף קרן החדשנות הפוליטית Fondapol. במחקר השתתפו שלוש קבוצות: 2,000 תושבים בוגרים במדינה, 500 צרפתים המגדירים עצמם כבני הדת היהודית ו-500 נשאלים מוסלמים. הדבר מאפשר להשוות בין הערכות הקבוצות השונות מבלי לערבב בין תשובותיהן.
המדגם היהודי רואיין באופן מקוון בין 29 ביולי ל-28 בספטמבר 2026. המשתתפים נבחרו מתוך מאגר סקרים רחב יותר שכלל 34,500 איש, בהתחשב במאפיינים דמוגרפיים. שתי הקבוצות האחרות מילאו שאלונים במהלך חודש ספטמבר. השאלה בדבר עזיבה נוסחה כאפשרות לעזוב את המדינה במקרה של ניצחון מועמד מסוים.
התשובות משקפות את יחסם של האנשים לתרחיש היפותטי של תוצאות הבחירות, ולא תחזית הגירה רשמית. הנשאלים לא דיווחו על מועדים מעשיים למעבר, החזקת אשרות שהייה או הכנת מסמכים.
