English  עברית  ქართული  Русский  

ספרד ופורטוגל מהדקות את הפיקוח על המשכנתאות

ספרד ופורטוגל מהדקות את הפיקוח על המשכנתאות

ספרד ופורטוגל מגבירות את המעקב אחר מתן המשכנתאות, לאחר שמחירי הדיור בשתי המדינות רשמו שיאים חדשים. הרגולטורים עדיין אינם מזהים חזרה על בועת האשראי של שנות ה-2000, אך זינוק מחירי הנדל״ן ב-12.8% בספרד וב-17.8% בפורטוגל מאלץ אותם לבדוק בקפדנות יתרה את ההון העצמי, את נטל החוב ואת יכולת הלווים לעמוד בהחזרים.

המחירים בחצי האי האיברי מזנקים מהר יותר משאר אירופה

ספרד ופורטוגל הפכו לשניים משווקי הנדל״ן בעלי הצמיחה המהירה ביותר בגוש האירו. סוכנות Reuters דיווחה כי הרשויות הפיננסיות בשתי המדינות הידקו את הפיקוח על איכות המשכנתאות החדשות, מאחר שההתאוששות בביקוש הצטלבה עם מחסור כרוני בהיצע ובהאצה בהלוואות הבנקאיות. מגבלות גורפות טרם הוטלו: הרגולטורים מנסים להפריד בין משבר הנגישות לדיור לבין איום על היציבות הפיננסית.

ברבעון הראשון של שנת 2026 התייקרו מחירי הדיור בפורטוגל ב-17.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. היה זה הנתון הגבוה ביותר באיחוד האירופי. בספרד הגיעה העלייה ל-12.8%, יותר מפי שניים מהממוצע באיחוד האירופי שעמד על 5.1%. בחישוב רבעוני עלו המחירים בפורטוגל ב-3.8% נוספים, ובספרד — ב-3.5%.

מגמה זו שונה מהמצב בצרפת ובגרמניה, שם עמדה העלייה בתחילת השנה על 0.1% ו-1.4% בהתאמה. שווקי חצי האי האיברי נתמכים בגידול באוכלוסייה, בתעסוקה ובהכנסות, בזרימת תושבים זרים, בהתאוששות הביקוש למשכנתאות ובהיקף בנייה מוגבל.

הלחץ הכבד ביותר מתרכז בליסבון, פורטו, מדריד, ברצלונה, ולנסיה, מאלגה, באיים הבלאריים ובאיים הקנריים, באלגרבה ובאזורים נוספים בעלי ריכוז גבוה של מקומות עבודה, תיירות וביקוש בינלאומי. הנתונים הלאומיים מטשטשים פערים ניכרים: באזורים פנימיים ומאוכלסים פחות, המחירים והיקף העסקאות צומחים בקצב איטי בהרבה.

ספרד הגדילה את תיק המשכנתאות ל-€496 מיליארד

יתרת הלוואות הדיור בבנקים הספרדיים התקרבה ל-€496 מיליארד. במקביל גדל חלקן של הלוואות חדשות בעלות יחס מימון גבוה (LTV — יחס בין סכום ההלוואה לשווי הנכס). בשיעור של 80%, למשל, הרוכש מקבל מהבנק €80 אלף עבור נכס ששוויו €100 אלף, ועליו להביא הון עצמי של €20 אלף הנותרים.

יחס מימון גבוה מגביר את הסיכון לשני הצדדים. ללווה נותרת כרית ביטחון מצומצמת של הון עצמי, כך שאפילו ירידת ערך מתונה עלולה לגרום לחוב לעלות על שווי השוק של הדירה. במקרה של מימוש כפוי, הבנק עלול שלא להחזיר לעצמו את מלוא הסכום שהועמד.

המצב כיום שונה מהותית מהסטנדרטים שלפני משבר 2008. מימון מעל 80% משווי הנכס ניתן כיום רק בכ-13% מהמשכנתאות החדשות בספרד. רוב הרוכשים נדרשים לשלם לפחות חמישית משווי הדירה מהונם העצמי, והבנקים מקפידים על בדיקות מעמיקות יותר של הכנסות ותעסוקה.

קרן המטבע הבינלאומית המליצה לספרד לשקול קביעת מגבלת LTV רשמית ומחייבת. כלל כזה יקבע תקרה אחידה לכלל הבנקים, במקום להשאיר את ההחלטה למערכות ניהול הסיכונים הפנימיות של המוסדות הפיננסיים.

הרשויות בספרד נוקטות גישה זהירה ביחס להצעה זו. העלאת רף ההון העצמי הנדרש עשויה להפחית סיכונים במערכת הבנקאית, אך בעת ובעונה אחת תחסום את השוק בפני משפחות צעירות שמסוגלות לעמוד בהחזר החודשי, אך טרם צברו עשרות אלפי אירו.

פורטוגל הפחיתה את נטל החוב המותר

הגישה בפורטוגל הפכה לקפדנית יותר. הרף המקובל ליחס שבין ההחזר החודשי של חובות להכנסת הלווה הורד מ-50% ל-45%. מדד זה משקף את חלק ההכנסה הפנויה של משק הבית שישמש, לאחר נטילת ההלוואה, לפירעון המשכנתא, הלוואות צרכניות והתחייבויות אחרות.

עבור משק בית בעל הכנסה של €3 אלפים, הרף החדש מגביל את סך ההחזרים החודשיים לכ-€1,350 בחודש במקום €1,500 בעבר. סכום המשכנתא המרבי בפועל תלוי בריבית, בתקופת ההלוואה, בגיל הלווים ובחובות קיימים.

המגבלה נועדה לצמצם את מספר הלווים שאחרי תשלום ההלוואה נותרים ללא מרווח מספק להוצאות מזון, אנרגיה, תחבורה, חינוך ובלת״מים. בנוסף, היא מגינה על המערכת הבנקאית במקרה של עלייה באבטלה או בריביות.

עבור פורטוגל סיכון זה משמעותי במיוחד עקב מבנה תיק המשכנתאות הקיים. בסוף שנת 2024, הלוואות בריבית משתנה או מקובעת לתקופה של עד שנה היוו 62% מתיק המשכנתאות. שינויים בריבית השוק מתגלגלים מהר יותר להחזרים החודשיים של משקי הבית בפורטוגל, בהשוואה לשווקים שבהם שלטים מסלולים בריבית קבועה לטווח ארוך.

האתגר מחריף בשל תוכניות סיוע ממשלתיות לרוכשים צעירים. אזרחים עד גיל 35 זכאים להטבות מס ולערבות מדינה בשיעור של 15% מהמשכנתא ברכישת נכס בשווי של עד €450 אלף. תוכנית זו מקטינה את ההון העצמי הנדרש, אך בד בבד עלולה לתדלק את עליות המחירים כל עוד היצע הדירות אינו גדל.

הרגולטורים טרם מגדירים את השוק כבועה

עליית מחירים חדה כשלעצמה אינה מהווה הוכחה לקיומה של בועה ספקולטיבית. בועת אשראי קלאסית דורשת שילוב של מחירים מנופחים, חיתום אשראי רופף, צבירת חובות מהירה, בניית יתר וציפיות שהנדל״ן ימשיך להתייקר ללא קשר לרמת ההכנסה של האוכלוסייה.

המחזור הנוכחי מתנהג אחרת. ספרד בונה כיום הרבה פחות בהשוואה לשנים שקדמו למשבר 2008. הבנקים נהנים מכריות הון משמעותיות, והלווים נוטים יותר לבחור במסלולי ריבית קבועה. המחירים הריאליים — כלומר שווי מתואם אינפלציה — עדיין נמוכים בספרד מרמות השיא של שנת 2007.

הבנק המרכזי של ספרד לא זיהה הצטברות של חוסר איזון מאקרו-פיננסי בהיקף המזכיר את המחזור הקודם. המניע העיקרי לעליות המחירים, לראייתו, הוא תגובה אטית של ההיצע לגידול במספר משקי הבית, ולא חלוקת אשראי חסרת רסן.

הבחנה זו חיונית לבחירת הצעדים הנדרשים. הגבלת משכנתאות עשויה להפחית סיכון פיננסי, אך אינה פותרת את המחסור בדירות. כל עוד הביקוש נשמר, רוכשים בעלי הון עצמי גבוה ימשיכו להתחרות על אותם הנכסים, ואילו משפחות עם חסכונות צנועים ייאלצו להישאר זמן רב יותר בשוק השכירות.

בועה פיננסית ומשבר נגישות לדיור יכולים להתקיים במקביל ובאופן בלתי תלוי. הבנקים עשויים לשמור על יציבות ואיתנות מלאה גם כאשר הדיור הופך לבלתי מושג עבור מרבית הצעירים ובעלי ההכנסה הממוצעת.

לספרד חסרים כ-750 אלף בתים

בשנים 2021–2025 עלה מספר משקי הבית החדשים בספרד על היקף הדירות החדשות שנמסרו בכ-750 אלף יחידות. כמחצית מפער זה מרוכזת במדריד, ברצלונה, אליקנטה, ולנסיה, מורסיה ומאלגה. שנה קודם לכן הוערך הגירעון המצטבר בכ-600 אלף נכסים, מה שמלמד כי ההיצע ממשיך לפגר מאחור.

בין הגורמים לכך: הליכי הכשרת קרקע אטיים, בירוקרטיה סבוכה בין הממשלה, הקהילות האוטונומיות והעיריות, מחסור בכוח אדם מקצועי, פריון עבודה נמוך בענף הבנייה ועיכובים ממושכים בהוצאת היתרים.

ספרד משלימה כיום בנייה של הרבה פחות בתים מאשר בתחילת המאה. במהלך הגאות הקודמת ההיצע גדל בקצב מהיר עד כדי כך שלאחר שינוי תנאי האשראי נותרו בשוק מאות אלפי דירות ללא קונים ופרויקטים לא גמורים. כיום נוצר חוסר איזון הפוך: האוכלוסייה ומספר משקי הבית גדלים בקצב מהיר בהרבה מקצב הבנייה.

מאגר הדיור הציבורי מצומצם מדי מכדי לאזן את השוק. דיור סוציאלי ומפוקח מהווה חלק זעיר בלבד ממלאי המגורים. הרשויות המקומיות אינן מסוגלות להציע דירות בשכירות מוזלת בהיקף שיבלום את עליית מחירי השכירות הפרטית.

המחסור פוגע גם בניידות התעסוקתית. עובד עשוי לקבל הצעת עבודה אטרקטיבית במדריד, ברצלונה או מאלגה, אך לוותר עליה עקב מחירי השכירות הגבוהים. במצב כזה מצוקת הדיור מתחילה להעיב על פריון העבודה ועל יכולתן של חברות לגייס עובדים.

פורטוגל בונה בקצב נמוך מקצב הגידול בביקוש

שוק הנדל״ן בפורטוגל מתמודד עם מגבלות דומות. מאז 2013 עלו המחירים בקצב מהיר מההכנסות וממרבית מדינות גוש האירו. היקף ההשקעות בבנייה למגורים נותר מתון, וההתאוששות בביקוש חשפה את המחסור החריף בהיצע שנוצר לאחר משבר החובות.

ארגון ה-OECD מציין בין החסמים העיקריים פריון בנייה נמוך, מחסור בעובדים מיומנים, עלויות גבוהות, מתן היתרים אטי ומחסור בקרקעות זמינות לפיתוח. עיכובים אלה מכבידים במיוחד על יזמים קטנים, הנאלצים לממן קרקע ואשראי זמן רב לפני תחילת המכירות.

למדינה קיים אמנם מלאי דירות נרחב, אך השימוש בו אינו יעיל. בשנת 2021 עמדו כ-12% מהבתים והדירות ריקים, ו-19% נוספים שימשו כדירות נופש או נכסים עונתיים. חלק ניכר מנכסים אלה אינם ממוקמים במוקדי הביקוש, זקוקים לשיפוץ יסודי או שאינם מוצעים לשכירות ארוכת טווח.

גם החזרת חלק מהנכסים הנטושים לשוק לא תהווה תחליף לבנייה חדשה. ליסבון, פורטו, אזור אלגרבה וערי החוף מושכות תושבים חדשים, עובדים ורוכשים, בעוד שהבתים הפנויים מצויים לעיתים קרובות בפנים הארץ, באזורים דלי תעסוקה.

רוכשים זרים מגבירים את הלחץ המקומי

הביקוש הבינלאומי משפיע בעיקר על אזורי יוקרה ומוקדי תיירות. זרים רוכשים נכסים בעיקר בליסבון, פורטו, אלגרבה, מדריד, ברצלונה, מאלגה, אליקנטה ובאיים. התקציבים שלהם עולים לעיתים משמעותית על כוח הקנייה של התושבים המקומיים.

עם זאת, הטלת מגבלות על רכישות של זרים לא תפתור את הבעיה מהשורש. השווקים הלאומיים גדולים בהרבה מפלחי הפעילות של תושבי חוץ, ועיקר הביקוש מונע על ידי משקי בית מקומיים, תושבים חדשים ואזרחי האיחוד האירופי.

עבור הרגולטור הפיננסי, אזרחות הרוכש פחות רלוונטית ממקורות המימון והיקף האשראי. רוכש זר המשלם במלואו מהונו העצמי אמנם מפעיל לחץ כלפי מעלה על המחיר, אך כמעט שאינו יוצר סיכון לבנק. לעומתו, לווה מקומי עם הון עצמי מינימלי זוכה אולי לפחות תשומת לב ציבורית, אך השפעתו על היציבות הפיננסית מכרעת בהרבה.

לפיכך, מגבלות על זרים נוגעות בראש ובראשונה למדיניות נגישות לדיור וחלוקת המשאבים. לעומת זאת, רגולציית הון עצמי ויחסי החזר חוב נועדה להשיג יעד אחר — הגנה על הלווים והבנקים מפני ירידה פוטנציאלית בהכנסות או שחיקה בשווי הבטוחות.

הידוק הרגולציה עלול לפגוע במשפחות צעירות

כללי מאקרו-יציבות — תקנות שנועדו להגן על המערכת הפיננסית כולה — פועלים לרוב באמצעות הגבלת סכום ההלוואה, תקופת הפירעון או תקרת ההחזר החודשי. הם מפחיתים את הסיכון לחדלות פירעון המונית, אך נושאים השלכות חברתיות מובהקות.

לרוכש בעל הכנסה גבוהה וחסכונות משמעותיים קל יותר לעמוד בדרישות החדשות. מנגד, משפחה המוציאה על שכר דירה סכום זהה להחזר משכנתא, אך אינה מחזיקה בהון עצמי מספק, עלולה לאבד סופית את היכולת להגיע לדירה בבעלות.

ערבויות מדינה מנסות לגשר על פער זה באמצעות מתן אפשרות לבנקים להעמיד אשראי בשיעור גבוה יותר ללא תוספת סיכון. ואולם, שילוב של הגבלות מחמירות וסובסידיות עלול ליצור אפקט סותר: תוכנית אחת מגבילה את המימון הזמין, בעוד השנייה מגדילה מחדש את כוח הקנייה.

בתנאי מחסור חריף בהיצע, סיוע לרוכשים בודדים אינו הופך את השוק לנגיש יותר בכללותו. הוא רק משנה את זהות הזוכים בתחרות על מספר מוגבל של דירות, ועלול להתגלגל ברובו לכיסי המוכרים באמצעות עליית מחירים נוספת.

הבנקים יציבים, אך הנגישות לדיור ממשיכה להישחק

האיום המרכזי על ספרד ופורטוגל כיום אינו קריסה מידית של המערכת הבנקאית. שיעור ההלוואות הבעייתיות נותר נמוך, הבנקים נהנים מכריות הון חזקות, וסטנדרטי החיתום מחמירים בהרבה מאשר לפני עשרים שנה.

הסיכון האמיתי נצבר בחזית אחרת: המחירים מתנתקים מרמות השכר, צעירים דוחים את הקמת המשפחה, שוכרים מקצים חלק גדל והולך מהכנסתם לדיור, ומעסיקים מתקשים לגייס כוח אדם בערים הגדולות.

הקשחת תנאי האשראי עשויה להאט את היקף העסקאות, אך לא בהכרח תוריד את המחירים. מוכרים עשויים להקפיא מכירות אם לא יקבלו את המחיר המבוקש, בעוד רוכשים אמידים ימשיכו לתמוך ברמת הביקושים.

תיקון מחירים עמוק ייתכן רק בשילוב של מיתון כלכלי, עלייה באבטלה, משכנתאות יקרות וגידול משמעותי בהיקפי הבנייה. כל עוד ההיצע מוגבל, הירידה בביקוש תתבטא בעיקר בירידה בכמות העסקאות ופחות בצניחת מחירים חדה.

כפי שמציינים מומחי International Investment, הידוק הפיקוח על המשכנתאות מפחית את ההסתברות למשבר בנקאי, אך אינו פותר את משבר הדיור. ספרד ופורטוגל מסתכנות בהגנה על המערכת הפיננסית במחיר הדרת משפחות צעירות ובעלות הכנסה ממוצעת משוק הרכישה. הגבלת נטל החוב מוצדקת כאשר האשראי הופך לאגרסיבי, אולם ההתייקרות הנוכחית נובעת ברובה מבנייה בלתי מספקת. ללא זירוז היתרים, הכשרת קרקעות ותוספת מסיבית של דיור בר-השגה, הכללים החדשים רק יחלקו מחדש את המחסור בין רוכשים לשוכרים.

FAQ

האם מתפתחת בועת דיור חדשה בספרד ובפורטוגל?

אין כיום סימנים לבועת אשראי קלאסית. הקריטריונים הבנקאיים קפדניים, ההון העצמי הנדרש גבוה, הבנייה מתונה והצטברות החוב אינה מתקרבת לקצב שנרשם לפני המשבר הקודם. עם זאת, רמות המחירים מנותקות לעיתים מהכנסות משקי הבית.

בכמה עלו מחירי הדיור?

ברבעון הראשון של 2026 עלו מחירי הנדל״ן ב-17.8% בפורטוגל וב-12.8% בספרד בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת.

מהו יחס מימון (LTV)?

זהו שיעור ההלוואה משווי הנכס שמעמיד הבנק. ביחס של 80%, הרוכש מקבל משכנתא של €160 אלף לרכישת נכס בשווי €200 אלף, ומשלים €40 אלף מהונו העצמי.

מה המשמעות של מגבלת נטל חוב של 45%?

סך ההחזרים החודשיים בגין הלוואות לא יעלה על 45% מהכנסתו המוכרת של הלווה. החישוב כולל תשלומי משכנתא וכל התחייבות אשראי אחרת.

מדוע ספרד אינה קובעת רף אחיד להון עצמי?

הרשויות חוששות שדרישת הון עצמי גבוהה תחסום את השוק בפני משפחות צעירות ורוכשי דירה ראשונה. עם זאת, הבנקים מגבילים בעצמם את מרבית ההלוואות לרף של כ-80% משווי הנכס.

במה שונה הגאות הנוכחית ממשבר 2008?

המחזור הקודם לווה בבניית יתר, בחיתום לקוי ובזינוק מהיר בחובות. כיום הגורם המרכזי הוא מחסור בהיצע מול גידול מתמשך באוכלוסייה ובמספר משקי הבית.

האם הגבלות המשכנתא החדשות יביאו לירידת מחירים?

הן עשויות לצמצם את מעגל הרוכשים ולהאט את קצב העסקאות, אך אינן מבטיחות ירידת מחירים. בתנאי מחסור בהיצע, הנכסים עשויים להמשיך להתייקר גם תחת מדיניות אשראי הדוקה יותר.

מה נדרש כדי לייצב את השוק?

נדרש להאיץ את מתן היתרי הבנייה, להכשיר קרקעות לפיתוח, להרחיב את מלאי השכירות הציבורי והבר-השגה, ולהתאים את תוכניות הסיוע הממשלתיות לגידול ממשי בהיצע הדירות.