באוסטריה ובצרפת אסרו על טיסות קצרות כדי להפחית פליטות
ההגבלות על טיסות פנים קצרות באוסטריה ובצרפת צמצמו את הפליטות בקווים שהושפעו, אך לא שינו את המסלול הכולל של התעופה העולמית. באוסטריה פליטות טיסות הפנים ירדו ב-22% בשנים 2023–2025, ובנמל התעופה אורלי בפריז — ב-16%. ההשפעה התבררה כמדידה, אך מוגבלת עקב מספרם המועט של הקווים שנסגרו והמשך קיומן של טיסות ארוכות טווח, המהוות את עיקר הנטל האקלימי של הענף.
אוסטריה וצרפת קישרו בין סיוע לחברות תעופה לבין האקלים
ההגבלות הראשונות הופיעו במהלך המגפה, כאשר הירידה החדה בתנועת הנוסעים העמידה את חברות התעופה הגדולות באירופה בעמדת תלות בתמיכה ממשלתית. אוסטריה העניקה ל-Austrian Airlines סיוע בסך €450 מיליון, בעוד צרפת אישרה חבילה של €7 מיליארד עבור Air France. בשני המקרים המימון לווה בהתחייבויות להפחתת פליטות מטיסות פנים.
חברת התעופה האוסטרית נדרשה לצמצם ב-50% עד שנת 2030 את הפליטות הקשורות לפעילותה הפנימית במדינה. חברת התעופה הצרפתית קיבלה יעד מוקדם אף יותר — לחתוך בחצי את פליטות טיסות הפנים עד 2024. רכבות הפכו לחלופה המרכזית בקווים שבהם הנסיעה ברכבת אפשרה הגעה ליעד בזמן בר-השוואה.
לעתים קרובות מתייחסים לצעדים של שתי המדינות כאל איסורים זהים, אך מבחינה משפטית הם מובנים באופן שונה. בצרפת ההגבלה מעוגנת בחקיקה לאומית וחלה על טיסות פנים סדירות העומדות בקריטריונים שנקבעו. אוסטריה לא הטילה איסור חקיקתי כולל על כל חברות התעופה: הוויתור על חלק מהקווים היה תנאי לקבלת הסיוע הממשלתי על ידי Austrian Airlines, שהייתה למעשה החברה היחידה בקווים הפנימיים הרלוונטיים.
אוסטריה החליפה מטוסים ברכבות של עד שלוש שעות
התוכנית האוסטרית כללה ויתור על טיסות בקווים שבהם נסיעת הרכבת ארכה לא יותר משלוש שעות. במקביל נקבע היטל מוגדל של €30 לטיסות קצרות מ-350 ק״מ, ומחיר כרטיס טיסה מינימלי חויב לעמוד על €40.
ההחלטה השפיעה בצורה הניכרת ביותר על הקו בין וינה לזלצבורג. חברת Austrian Airlines הפסיקה את טיסותיה בקו זה והרחיבה את המוצר המשותף עם רכבת אוסטריה הפדרלית, המאפשר לנוסעים להגיע לנמל התעופה של וינה ברכבת באמצעות כרטיס טיסה ולבצע צ׳ק-אין לטיסת ההמשך.
גראץ לא נכללה בתחילה תחת מגבלת שלוש השעות הקשיחה: הנסיעה ברכבת ארכה מעט מעבר לזמן שהוגדר. מאוחר יותר שולב גם יעד זה במערכת ה-AirRail. לפיכך, המודל האוסטרי התפתח לא רק באמצעות סגירת טיסות, אלא גם באמצעות שילוב מקטע רכבתי במסלולו של נוסע הטיסה.
גישה זו חיונית במיוחד עבור נוסעי קונקשן. ביטול פשוט של טיסה לנמל תעופה מרכזי עלול לגרום לאדם לבחור במרכז תעופה אחר ולהגיע אליו ברכב פרטי. כרטיס משולב לרכבת ולטיסה משמר את המסלול דרך וינה ומקטין את הסיכון לכך שהצעד הסביבתי יוביל להעתקת הפליטות במקום להפחתתן.
פליטות טיסות הפנים של אוסטריה ירדו ב-22%
חישובי Climate TRACE מראים כי פליטות טיסות הפנים באוסטריה ירדו במשך שלוש שנים ברציפות, ובשנת 2025 היו נמוכות ב-22% מרמתן בשנת 2023. מגזר זה הפך למקור הפליטות הקטן ביותר מבין ענפי התחבורה במדינה.
ירידה נרשמה בנמלי התעופה של וינה ושל גראץ לאחר התאוששות התנועה משפל המגפה. בזלצבורג הקשר האווירי הסדיר עם וינה ועם ערים אוסטריות אחרות כמעט ונעלם לחלוטין.
לא ניתן לייחס את התוצאה במלואה להגבלה אחת בלבד. על המדדים השפיעו גם כמות הנוסעים, מחירי הדלק, חידוש צי המטוסים, התנאים הכלכליים ושינויים בלוחות הזמנים. הנתונים מצביעים על חפיפה בין הפחתת הפליטות לסגירת הקווים, אך אינם מהווים ניסוי מבודד המאפשר להפריד את תרומתו של כל גורם.
שוק התעופה הכללי של אוסטריה לא התכווץ בקצב דומה. נמל התעופה של וינה שיקם את התנועה הבינלאומית ובשנים 2024–2025 הגיע לשיאי נוסעים חדשים. לכן, הפחתת הפליטות הפנימיות התרחשה במקביל לצמיחה בפעילות הבינלאומית.
האיסור הצרפתי השפיע על שלושה קווים בלבד
צרפת שילבה בשנת 2021 את ההגבלה על טיסות קצרות בחוק האקלים והחוסן שלה. היישום בפועל החל במאי 2023 לאחר תיאום ואישור מול הנציבות האירופית.
החוק אוסר על טיסה סדירה רק אם קיים קישור רכבתי ישיר שנמשך פחות משעתיים וחצי. הרכבות חייבות לפעול מספר פעמים ביום, לאפשר שהות מספקת ביעד ולהבטיח לנוסע יכולת להגיע לנמל התעופה המשרת את הקו הרלוונטי.
בתחילה בחנו הרשויות שמונה קווים שונים. הגרסה הסופית נגעה רק לטיסות בין פריז-אורלי לבין בורדו, נאנט וליון. הקווים דרך נמל התעופה שארל דה גול נשמרו, מכיוון שהחלופה הרכבתית לא עמדה במלוא הדרישות עבור נוסעי קונקשן.
ההיקף המצומצם נבע מכללי שוק התעופה האירופי. על המדינה להוכיח כי ההגבלה נחוצה, מידתית לבעיה הסביבתית, אינה יוצרת אפליה בלתי מוצדקת וניתנת לבחינה מחדש במקרה של שינויים בשירות הרכבות.
פליטות נמל התעופה אורלי ירדו ב-16%
פליטות התעופה הפנימית הקשורות לאורלי הצטמצמו מ-259 אלף טון שווה-ערך פחמן דו-חמצני בשנת 2023 ל-218 אלף טון בשנת 2025. הירידה עמדה על כ-16%. גם בורדו, נאנט וליון הציגו ירידה עקבית לאחר החלת ההגבלה.
מדד שווה-ערך פחמן דו-חמצני מאחד את ההשפעה של גזי חממה שונים לכדי נתון אחד, תוך המרת השפעתם האקלימית לכמות שוות-ערך של פחמן דו-חמצני. בתעופה, הערכה כזו עשויה לכלול פליטות משריפת דלק ומקורות נוספים הנלקחים בחשבון במודל.
התוצאות בצרפת נראות משכנעות יותר ברמת נמל התעופה הספציפי מאשר ברמת המדינה כולה. אורלי היה המוקד המרכזי של הקווים שנפגעו, ולכן הדינמיקה המקומית בולטת יותר. בכלל התעופה הצרפתית, שלושת הקווים שנסגרו מהווים נתח קטן בלבד מהיקף הטיסות.
הירידה החלה גם בתקופה שבה Air France כבר צמצמה את הרשת הפנימית שלה במסגרת תהליך רה-ארגון. חלק מהפעילות המסחרית נעלם עוד לפני כניסת החוק לתוקף באופן רשמי. לפיכך, החקיקה עיגנה והרחיבה על כלל המובילים תהליך שחברת התעופה הלאומית החלה בו באופן חלקי קודם לכן.
התעופה העולמית כבר חצתה את רמות הפליטה שלפני המגפה
ההשפעה הסביבתית באוסטריה ובצרפת מתרחשת בניגוד למגמה העולמית. בשנת 2020 ירדו פליטות התעופה העולמיות ב-49% בהשוואה לשנת 2019. עד סוף שנת 2025 הן חצו רף של 921 מיליון טון שווה-ערך פחמן דו-חמצני וקבעו שיא חדש.
חזרתם של הנוסעים ממחישה את המגבלה העיקרית של איסורים לאומיים. צמצום של מספר קווים פנימיים אינו מקזז את הצמיחה בטיסות בינלאומיות וארוכות טווח.
טיסות קצרות אינן יעילות במיוחד בחישוב לקילומטר, שכן ההמראה והנסיקה דורשות כמות דלק רבה. עם זאת, טיסות ארוכות טווח עוברות מרחקים גדולים בהרבה ומייצרות יחד את רוב הפליטות של התעופה האירופית.
לפי הערכות Eurocontrol, טיסות קצרות מ-500 ק״מ היוו כ-31% מכלל ההמראות באירופה, אך יצרו מעט יותר מ-4% מפליטות התעופה. קווים שאורכם מעל 4,000 ק״מ היוו כ-6% בלבד מהטיסות, אך כ-52% מכלל הפליטות.
נתון זה אינו הופך את החלפת הטיסות הקצרות לחסרת תועלת. קווים אלה הם הקלים ביותר להעברה לתחבורה קיימת מבלי להמתין לדלקים חדשים או למטוסים חדישים. אולם לא ניתן לראות בסגירתם את הפתרון העיקרי למשבר האקלימי של ענף התעופה.
רכבת יכולה לצמצם עד 97% מפליטות הנסיעה
ההשפעה המרבית מושגת במקומות שבהם מסילות הרכבת כבר מחושמלות, הרכבות פועלות בתדירות גבוהה והתשתית משמשת מספר רב של נוסעים. מחקרים על קווים אירופיים מראים כי מעבר ממטוס לרכבת עשוי להפחית את פליטות הנסיעה הבודדת בעד 97%, בהתאם למרחק, למקור החשמל ולתפוסת כלי התחבורה.
ניתוח הקו פריז–בורדו הדגים כי לרכבת מהירה יש השפעה אקלימית נמוכה בהרבה בהשוואה למטוס ולרכב פרטי. בתרחיש תפעול רגיל, קיזוז אקלימי של פליטות מבניית מסילה חדשה עשוי להימשך עשרות שנים. אם הרכבת אכן מחליפה מספר משמעותי של טיסות, משך הזמן מתקצר לכעשר שנים בלבד.
מסקנה זו חשובה להערכת פרויקטים חדשים. הרכבת אינה נטולת פחמן לחלוטין: סלילת מסילות, בניית גשרים, מנהרות, תחנות וייצור פלדה ובטון כרוכים בפליטות ראשוניות כבדות. התועלת הסביבתית מותנית בתפוסה גבוהה של הקו ובנטישה אמיתית של אמצעי תחבורה מזהמים יותר מצד הנוסעים.
במסילות קיימות ועמוסות, נוסע נוסף מייצר בדרך כלל פליטות נמוכות בהרבה לעומת טיסה. בניית תשתית יקרה אך ורק למען סגירתן של טיסות ספורות בעלות תפוסה נמוכה עלולה שלא להניב תוצאה דומה.
הרחבת האיסור עשויה לחסוך 91 מיליון טון
ב-Climate TRACE מעריכים כי החלפת טיסות פנים קצרות מ-800 ק״מ ברכבות הייתה עשויה לצמצם את פליטות התעופה באירופה בכמעט 9 מיליון טון שווה-ערך פחמן דו-חמצני בשנה. נתון זה שווה ערך לכ-40% מפליטות טיסות הפנים באזור.
בקנה מידה עולמי, כלל דומה יכול היה לצמצם מעל 72 מיליון טון. החלת הגישה על קווים בינלאומיים קצרים הייתה מוסיפה חיסכון של יותר מ-19 מיליון טון נוספים. הפוטנציאל המצטבר עולה על 91 מיליון טון בשנה.
הערכה זו מציגה פוטנציאל טכני ולא תוצאה מובטחת. היא מניחה כי היקף התנועה הרלוונטי אכן יעבור לרכבות. בפועל, חלק מהנוסעים עלולים לבחור ברכב פרטי, לוותר על הנסיעה כליל או לטוס דרך נמל תעופה אחר.
קווים בינלאומיים יוצרים אתגרים ייחודיים. כרטיסי רכבת בין מדינות הם לרוב יקרים יותר ופחות משולבים, זכויות הנוסעים משתנות, ורכבות לילה ורכבות מהירות אינן מספקות תמיד לוח זמנים נוח. כמו כן, ממשלה לאומית אינה יכולה לסגור באופן חד-צדדי קו המחבר בין שתי מדינות.
כרטיס זול לבדו אינו גורם לנוסעים לעבור לרכבת
אוסטריה השלימה את הוויתור על טיסות קצרות באמצעות ה-KlimaTicket הכלל-ארצי, המאפשר שימוש בתחבורה הציבורית באמצעות מנוי שנתי אחיד. מחקר של שנות התוכנית הראשונות הצביע על האצה מתונה בביקוש בהשוואה לשווקי רכבת דומים, אך ההשפעה ארוכת הטווח והיציבה התבררה כמעורפלת מבחינה סטטיסטית.
עלות הנסיעה חשובה, אך הנוסעים שוקלים גם את משך הנסיעה, האמינות, תדירות היציאות, האפשרות לרכוש כרטיס משולב ונוחות המעבר עם מטען.
אם רכבת הערב האחרונה יוצאת מוקדם מדי, נסיעת עסקים עשויה להפוך לבלתי אפשרית גם כאשר זמן הנסיעה קצר. אם תחנת הרכבת אינה מחוברת ישירות לנמל התעופה, נוסע עם טיסת המשך עשוי להעדיף טיסה.
המודל היעיל ביותר משלב הגבלת טיסות יחד עם השקעות בקיבולת הרכבות, לוחות זמנים נוחים, כרטיסים משולבים והגנה על הנוסע במקרה של עיכוב ברכבת לטיסת המשך.
סגירת קו מפנה מקום לטיסות אחרות
להגבלות על קווים קצרים עלולה להיות השפעת לוואי בנמלי תעופה עמוסים. חברת תעופה יכולה לנצל את חלון הזמן שהתפנה (סלוט) להמראה או נחיתה לטובת טיסה ארוכת טווח יותר.
במקרה כזה, הפליטות הפנימיות המקומיות אכן יורדות, אך החיסכון האקלימי הכולל של נמל התעופה קטן יותר. קו בינלאומי שורף בדרך כלל כמות דלק גדולה בהרבה מזו של טיסה קצרה שבוטלה.
כדי למנוע תופעה זו, על מדיניות האקלים להתייחס לא רק לרשימת היעדים, אלא גם לאופן השימוש בסלוטים שהתפנו. אחרת, המדינה מצמצמת מקטע פנימי גלוי לעין מבלי להגביל את הנפח הכולל של הפעילות האווירית.
במקביל, חברת התעופה עשויה להעביר את המטוס שהתפנה לבסיס אחר או לקו אחר. לכן ההערכה חייבת להקיף את רשת הקווים של המוביל ונמל התעופה, ולא להסתפק בקו בודד שבוטל.
רשתות הרכבת נתקלות במגבלות קיבולת
מעבר המוני מטיסות לרכבות מצריך מקומות ישיבה פנויים, ציוד נייד ותשתית עמידה. הקווים המהירים בצרפת בין הערים הגדולות כבר משרתים תנועת נוסעים עמוסה, והגדלת תדירות הנסיעות דורשת שדרוג של צמתים ומערכות איתות.
הרשת האוסטרית נהנית מקישור פנימי צפוף, אך הטופוגרפיה ההררית מייקרת את סלילתם של קווים חדשים. הקו וינה–גראץ יהפוך למהיר בהרבה רק לאחר הפעלה מלאה של פרויקטי תשתית מרכזיים, בהם מנהרת הבסיס זמרינג.
הבעיה הופכת מורכבת אף יותר ברמה הבינלאומית. רכבות אירופיות משתמשות במערכות הזמנה שונות, תעריפים נפרדים, תקנים טכניים וכללי גישה שונים לתשתיות. הפער בין רשתות לאומיות מפותחות היטב לבין קשרים חוצי-גבולות מסורבלים משמר את היתרון התחרותי של התעופה.
השוק מגיב גם לתקלות. בירידה ברמת האמינות של הרכבות, חברות התעופה עשויות להחזיר או להרחיב את ההיצע בקווים שבהם הרכבת הגדילה קודם לכן את חלקה. המעבר האקולוגי תלוי לפיכך לא רק בקיומן של מסילות, אלא גם באיכות התפעול היומיומי.
איסורים פועלים טוב יותר כחלק ממדיניות תחבורה כוללת
ניסיונן של אוסטריה וצרפת מאשר כי סגירה ממוקדת של טיסות קצרות יכולה להפחית פליטות מבלי לפגוע באופן קשה בניידות, כאשר החלופה הרכבתית כבר קיימת בפועל. ההשפעה המשכנעת ביותר נצפית בקווים ספציפיים ובנמלי תעופה מסוימים.
היקף התוצאה ברמה הלאומית נותר צנוע. החוק הצרפתי השפיע על שלושה קווים, והמודל האוסטרי — על מספר מוגבל של טיסות המוביל הלאומי. בשני המקרים טיסות הפנים תפסו מלכתחילה נתח קטן מפליטות התעופה בהשוואה לטיסות הבינלאומיות.
הרחבת הכללים לארבע, חמש או שש שעות נסיעה הייתה מגדילה את ההשפעה הסביבתית, אך דורשת רכבות נוספות, תעריפים נמוכים יותר ומערך החלפות מפותח. ככל שנסיעת הרכבת ארוכה יותר, גובר הסיכון שהנוסעים יעברו לרכב פרטי ולא לרכבת.
כפי שמדווחים מומחי International Investment, אוסטריה וצרפת הוכיחו כי איסור על טיסה קצרה יכול להניב ירידה מדידה בפליטות, בתנאי שהרכבת כבר פועלת במהירות, בתדירות גבוהה ובאופן ישיר. עם זאת, נתוני Climate TRACE מצביעים על קורלציה ולא על סיבתיות מלאה: התוצאה עוצבה גם על ידי רה-ארגון של חברות התעופה, התאוששות מהמגפה ושינויים בביקושים. נקודת התורפה העיקרית של המודל הצרפתי היא היקפו הצר מדי, ושל המודל האוסטרי — תלותו בתנאי סיוע למוביל יחיד. ללא פיקוח על הקיבולת הכוללת של נמלי התעופה, טיסות בינלאומיות ושימוש בסלוטים שהתפנו, חלק מהתועלת האקלימית עלול ללכת לאיבוד. יש לראות באיסורים כלי עזר שימושי, אך לא תחליף להשקעה ברכבות ולצמצום הפליטות מתעופה ארוכת טווח.
FAQ
האם אוסטריה אסרה על כל טיסות הפנים הקצרות?
לא. לא הוטל איסור חקיקתי כולל על כל חברות התעופה. חברת Austrian Airlines התחייבה לוותר על יעדים בעלי חלופה רכבתית של עד שלוש שעות כחלק מתנאי הסיוע הממשלתי.
אילו טיסות אסרה צרפת?
ההגבלה נגעה לטיסות סדירות בין נמל התעופה פריז-אורלי לבין בורדו, נאנט וליון. קווים אחרים לא עמדו בכל התנאים הנדרשים למשך, תדירות ונוחות הקישור הרכבתי.
בכמה ירדו הפליטות באוסטריה?
לפי הערכת Climate TRACE, פליטות טיסות הפנים ירדו ב-22% בין השנים 2023 ל-2025.
כיצד השתנו הפליטות בנמל התעופה אורלי?
פליטות טיסות הפנים ירדו מ-259 אלף ל-218 אלף טון שווה-ערך פחמן דו-חמצני בשנים 2023–2025, ירידה של כ-16%.
האם ניתן להוכיח שהאיסור הוא שגרם לירידה?
לא ניתן לבודד לחלוטין את השפעת האיסור. המדדים הושפעו מהמגפה, שינויי ביקוש, מחירי דלק, לוחות זמנים של חברות תעופה ושדרוג מטוסים. הנתונים מצביעים על קשר עקבי בזמן ובקווים, אך לא על סיבתיות מוחלטת.
מדוע נסגרו כל כך מעט טיסות בצרפת?
הכללים האירופיים דורשים חלופה רכבתית מלאה: הנסיעה חייבת להימשך פחות משעתיים וחצי, המסלולים חייבים להיות ישירים ובתדירות מספקת, ולוח הזמנים צריך לאפשר שהות נדרשת ביעד.
האם רכבת אכן ידידותית יותר לסביבה ממטוס?
בקווים מחושמלים ובעלי תפוסה טובה, רכבת מייצרת בדרך כלל פליטות נמוכות בהרבה לנוסע. התוצאה תלויה במקור ייצור החשמל, בתפוסת הרכבת ובפליטות הכרוכות בהקמת התשתית.
האם איסורים יכולים לפתור את בעיית האקלים של התעופה?
לא. עיקר הפליטות מיוצר בטיסות ארוכות טווח, שקשה להחליפן ברכבות. הגבלות על קווים קצרים מניבות תוצאה מקומית מהירה, אך חייבות להשתלב עם צעדים נוספים.
מה נדרש לצורך מעבר המוני לרכבות?
נדרשים קווים ישירים ותכופים, מחירים תחרותיים, קיבולת מספקת, לוחות זמנים אמינים, קישור נוח לנמלי תעופה וכרטיסים משולבים לרכבת ולטיסת המשך.
