אוסטריה הגבילה את ניכוי המע״מ על השכרת יוקרה
באוסטריה נכנס לתוקף החל מ-1 בינואר 2026 פטור חובה ממס ערך מוסף על השכרת נכסי מגורים יוקרתיים במיוחד. אם ההוצאות המוכרות עבור יחידת דיור נפרדת עולות על €2 מיליון ללא מע״מ בתוך תקופה מוגדרת של חמש שנים, הבעלים מפסיק לחייב 10% מס על דמי השכירות, אך מאבד את הזכות לנכות מס תשומות בגין הוצאות הקשורות להשכרה הפטורה. הכללים החדשים מייקרים את הפרויקטים עבור משקיעים, אם כי אינם חלים באופן אוטומטי על כל נדל״ן יוקרתי במדינה.
הכללים החדשים חלים מינואר 2026
השינויים התקבלו במסגרת פרק המיסוי של החוק האוסטרי למאבק בהונאות לשנת 2025. המועצה הלאומית אישרה את המסמך ב-10 בדצמבר 2025, והפרסום הרשמי התקיים ב-23 בדצמבר. התיקונים לחוק מס ערך מוסף נכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2026.
החוק קבע משטר מיוחד עבור ״נכסי נדל״ן ייצוגיים במיוחד המשמשים למגורים״. השכרתם פטורה ממע״מ ללא זכות לניכוי מס תשומות. בנוהג המס האוסטרי זה מוגדר כפטור אמיתי/שלילי: לא נגבה מס על שכר הדירה, אך לא ניתן לקבל החזר על מע״מ ששולם לספקים.
הבעלים גם אינו יכול לבחור מרצונו במסלול חייב במס כדי לשמר את הזכות לניכוי. ברגע שהנכס עומד בקריטריונים שנקבעו, החלת הפטור הופכת לחובה.
השכרת מגורים רגילה שומרת על שיעור של 10%
לפני הרפורמה, השכרת מגורים באוסטריה חויבה ככלל במע״מ בשיעור מופחת של 10%. הסדר זה ממשיך לחול על נכסי מגורים שאינם מוגדרים כייצוגיים במיוחד.
השכרה החייבת במס מאפשרת לבעלים, בכפוף לעמידה בדרישות הכלליות, לנכות מע״מ ששולם בעת רכישה, בנייה, שיפוץ ותפעול הנכס. עבור נדל״ן שנכנס למשטר החדש, זכות זו אובדת בחלק ההוצאות המתייחס לפעילות הפטורה.
רכיבים נפרדים בחוזה עשויים להיות ממוסים באופן שונה. לדוגמה, השכרת מקומות חניה ומוסכים ממוסה בדרך כלל בשיעור של 20%. ריהוט ושירותים עצמאיים מסוימים דורשים גם כן סיווג מס נפרד. אירוח מלונאי והשכרת מגורים רגילה לטווח ארוך נבחנים לפי כללים שונים לחלוטין.
הרף נקבע מעל €2 מיליון ללא מע״מ
נכס נחשב לייצוגי במיוחד אם סך ההוצאות המוכרות עולה על €2 מיליון ללא מע״מ. סכום מדויק של €2 מיליון אינו מספיק: החוק קובע את החלת המשטר רק לאחר חציית הגבול.
ההוצאות נצברות לאורך תקופה של חמש שנים מרגע רכישת הנכס או תחילת בנייתו. החישוב כולל את עלות הרכישה או ההקמה של הנדל״ן, השקעות הוניות והוצאות על שיפוצים משמעותיים.
בעת הרכישה מובא בחשבון לא רק המבנה אלא גם הקרקע המשויכת אליו. החישוב עשוי לכלול גם מוסכים, מבני גינה, בריכות שחייה ומבנים נוספים הקשורים לנכס המגורים. לכן, הרף עלול להיחצות אף כאשר עלות הבית או הדירה עצמם נמוכה מ-€2 מיליון.
הוצאות שוטפות רגילות אינן נחשבות באופן אוטומטי לשיפוץ גדול או לשיפורים מהוונים. סיווג המס שלהן תלוי באופי העבודות ובכללי החשבונאות.
כל דירה נבדקת בנפרד
במבנים מרובי דירות, הרף אינו מוחל על הבניין כולו, אלא על כל יחידת השכרה נפרדת. בבניין אחד חלק מהדירות עשוי להישאר במסלול מע״מ של 10%, בעוד שדירות יקרות יותר יעברו לפטור חובה.
הוצאות משותפות על הקרקע, היסודות, החזית, הגג, מערכות ההנדסה וחלקים אחרים של הבניין יש להקצות בין יחידות הדיור. ההקצאה חייבת להיות מנומקת מבחינה כלכלית. כשיטה מפושטת ניתן להשתמש בחלק היחסי משטח המגורים, בתנאי שהוא משקף כראוי את מבנה העלויות.
הוצאות המתייחסות ישירות לדירה מסוימת נכללות בחישובה במלואן. הדבר נוגע לגימור אישי, אבזור, מרפסת, פתרונות אדריכליים ייחודיים ואלמנטים אחרים שאינם משמשים את הבעלים או השוכרים של שאר החללים.
עבור חברות יזם וחברות השקעה, משמעות הדבר היא הצורך לנהל רישום חשבונאי לא רק ברמת הבניין, אלא עבור כל יחידה מושכרת בנפרד.
חציית הרף אפשרית גם לאחר עבודות נוספות
נכס שעלותו לא עלתה בתחילה על €2 מיליון עלול לעבור למשטר החדש בשלב מאוחר יותר. הדבר יקרה אם במהלך תקופת חמש השנים הוצאות מוכרות נוספות יעלו את הסכום הכולל מעבר לרף שנקבע.
הסיבה לכך יכולה להיות הרחבת המבנה, שיפוץ יסודי, בניית מוסך או בריכת שחייה, שדרוג יקר או שיפוץ משמעותי. מרגע חציית הרף, השכרת יחידת המגורים הרלוונטית הופכת פטורה ממע״מ.
מס תשומות שנוכה בעבר עשוי לדרוש התאמה. עבור נדל״ן באוסטריה תקופת ההתאמה עומדת בדרך כלל על 20 שנה: במקרה של שינוי בתנאי השימוש, הבעלים מחשב מחדש חלק מהניכוי שהתקבל בעבר עבור השנים שנותרו בתקופה.
הוצאות לתיקון נזקים לאחר אסונות טבע, בכפוף לתנאים שנקבעו, אינן נכללות בבדיקת הרף. שיפוץ יסודי רגיל או השבחת נדל״ן אינם זוכים לפטור זה.
הוראות המעבר דורשות פרשנות זהירה
בגרסה קודמת של הדיווח נטען באופן פסקני מדי כי הוצאות כבדות לאחר 1 בינואר 2026 עלולות להחיל אוטומטית את המשטר החדש על כל נכס ישן. קביעה זו אינה מדויקת באופן גורף.
חברות KPMG ו-BDO מציינות כי ההסדר החדש חל על נדל״ן שנרכש או הוקם החל מ-1 בינואר 2026. עבור נכסים שנרכשו או נבנו קודם לכן, ככלל נשמר המשטר הקודם של מיסוי השכרת מגורים וניכוי מע״מ.
יחד עם זאת, יועצי מס אחרים מפנים את תשומת הלב לניסוח הרחב יותר של הוראות המעבר, וממליצים לנתח בנפרד השקעות משמעותיות, שיפוצים והרחבות בנכסים קיימים לאחר כניסת החוק לתוקף. מורכבים במיוחד הם פרויקטים שבנייתם החלה לפני 2026 אך הסתיימה לאחריה.
לכן נכון יותר לקבוע כי נדל״ן ישן אינו נכנס למגבלות באופן אוטומטי. בעת ביצוע עבודות נרחבות לאחר 2025, על הבעלים לבחון את מועד הרכישה, מועד הקמת הנכס, אופי ההוצאות והמבנה הספציפי של הפרויקט.
השכרה במחירי שוק אינה מצילה את הניכוי
הכללים החדשים אינם נוגעים אך ורק למבנים שבהם חברה בונה בית יוקרתי ומעמידה אותו לרשות בעל מניות, מנהל או צד קשור.
אם הנכס עומד בקריטריון השווי, פטור החובה יחול גם בהשכרה לשוכר בלתי תלוי בתנאי שוק. גובהם של דמי השכירות כשלעצמו אינו מחזיר את הזכות לניכוי.
בעבר רשויות המס הקדישו תשומת לב מיוחדת לשאלה האם החוזה בין החברה לצד קשור תואם לתנאי שוק מקובלים והאם לעסקה יש מטרה עסקית עצמאית. הרף החדש יוצר מגבלה אובייקטיבית נוספת, הפועלת ללא תלות בגובה התשלום שהוסכם.
לפיכך, הרפורמה משפיעה על בעלים מקצועיים של דירות יוקרה, חברות השקעה ומבנים משפחתיים, ולא רק על נכסים שנבנו לשימוש פרטי של בעלי עסקים.
מע״מ שאינו בר-החזר מעלה את עלויות ההשקעה
ההשלכה הכלכלית המרכזית אינה טמונה בפטור על דמי השכירות, אלא באובדן הניכוי. המע״מ שחויב על ידי חברות בנייה, אדריכלים, יועצים וספקים הופך לחלק בלתי נפרד מעלויות ההשקעה.
השיעור הסטנדרטי של מע״מ באוסטריה הוא 20%. כאשר חלק ניכר מהוצאות הבנייה או השיפוץ מחויב בשיעור זה, חוסר היכולת לנכות עלול להגדיל במידה ניכרת את היקף ההון הנדרש.
השינוי משפיע על תשואת הפרויקט, גובה המימון, תקופת ההחזר ודמי השכירות המינימליים. עבור נכסים שחצו את הרף רק לאחר תחילת ההפעלה, נוצר סיכון נוסף להתאמת הניכוי שבוצע בעבר.
הוצאות שאינן קשורות ישירות להשכרה הפטורה אינן מאבדות בהכרח את הזכות לניכוי באופן מלא. בשימוש מעורב בנדל״ן עשויה להידרש חלוקה יחסית של מס התשומות.
שכר הדירה לא בהכרח יוזל ב-10%
לאחר המעבר לפטור חובה הבעלים כבר אינו מחייב מע״מ של 10% על דמי שכירות למגורים. עם זאת, אין פירוש הדבר הפחתה אוטומטית של 10% בתשלום הסופי של השוכר.
המשכיר עשוי לגלם את המע״מ הבלתי מנוכה בקביעת שכר הדירה הבסיסי. האפשרות לעדכן את המחיר תלויה בתנאי החוזה, ברגולציה החלה ובביקוש בשוק.
בפרויקטים חדשים, הוצאות המס הנוספות יכולות להילקח בחשבון במודל הפיננסי עוד לפני שיווק הנכס. בחוזים קיימים, יש לבחון את סעיפי המיסוי, ההצמדה והשינויים בדמי השכירות.
על כן, חלק מהנטל עשוי להישאר אצל הבעלים וחלקו עשוי להתגלגל בעקיפין לשוכר באמצעות שכר דירה גבוה יותר.
מלונות ואירוח לטווח קצר נבחנים בנפרד
המשטר החדש נועד מפורשות להשכרת נדל״ן לצורכי מגורים. הוא אינו אמור לחול אוטומטית על כל הדירות, הווילות ויחידות הדיור המושכרות באופן זמני לאורחים.
מלונות, מלונות דירות ודירות עם סל שירותים עשויים להיות מסווגים כמתקני אירוח ולא כהשכרת מגורים רגילה. גורמים משמעותיים הם משך השהות, שירותי ניקיון, החלפת מצעים, הסעדה, עמדת קבלה ושירותים נלווים נוספים.
סיווג שגוי עלול להוביל לוויתור בלתי מוצדק על ניכוי מס תשומות או לחיוב מס שאינו כדין. לבעלי פרויקטים היברידיים מומלץ לנתח את המודל התפעולי בפועל ולא להסתמך רק על כותרת ההסכם.
המשקיעים יידרשו לנהל מעקב של חמש שנים
על הבעלים לעקוב אחר כל ההוצאות המוכרות לאורך תקופה של חמש שנים. בפרויקטים מרובי דירות יהיה צורך לחלק את העלויות המשותפות בין היחידות השונות.
יש לשים לב במיוחד לבנייה בשלבים, עבודות גמר מאוחרות, תוספות בנייה, מוסכים, בריכות ושדרוגים שבוצעו לאחר הרכישה. כל עבודה חדשה עלולה לשנות את החישוב הסופי.
חברה זרה עשויה גם היא להיות כפופה לכללים האוסטריים אם הנדל״ן המושכר ממוקם באוסטריה. שימוש במבנה החזקות זר כשלעצמו אינו מבטל את חובות המע״מ המקומיות.
כפי שמדווחים מומחי International Investment, הרפורמה מגבילה את הטבות המס עבור פרויקטי המגורים היקרים ביותר, אך הרף שנקבע מייצר מצבי גבול מורכבים. סכום אחיד של €2 מיליון אינו מביא בחשבון את הפערים בין האזורים: בווינה ובאזורי תיירות מבוקשים חלק ניכר מהשווי נובע מעלות הקרקע, ולא ממימדים חריגים או מאבזור מיוחד של הנכס. אובדן הניכוי ייקר את עלויות הבנייה והשיפוץ ועלול להוביל לעליית שכר הדירה הבסיסי. הסיכון הגדול ביותר כרוך בהוראות המעבר: הפרשנויות המקצועיות לגבי פרויקטים ישנים ובלתי גמורים שונות אלו מאלו, ולכן בעלי נכסים אינם יכולים להסתמך אך ורק על תאריך הנפקת החשבונית או מועד תחילת ההשכרה.
