מספר המולטי-מיליונרים בישראל זינק ב-71% בחמש שנים

מספר המולטי-מיליונרים בישראל בחמש השנים האחרונות זינק ב-71%, מה שמשקף צבירת הון מואצת בעשירונים העליונים, כך מדווח Ynet בהתבסס על נתוני Knight Frank. היעד העיקרי של השקעות עשירי-העל נותר נדל״ן: כ-21% מההון מושקעים דווקא במגזר זה.

העלייה במספר המולטי-מיליונרים והשקעות בנדל״ן

בשנת 2021 נרשמו בישראל 3,186 בעלי הון עם שווי של מעל 30 מיליון דולר. עד שנת 2026 עלה מספרם ל-5,462, מה שמהווה עלייה של 71.4% בחמש שנים. נתון זה מציב את ישראל כאחד השווקים בעלי קצב הצמיחה המהיר ביותר באוכלוסייה האמידה.

לשם השוואה, ברחבי העולם כולו גדל מספר עשירי-העל מ-551,000 ל-713,000. בחמש השנים האחרונות כ-89 אנשים בעולם הצטרפו מדי יום לקטגוריית עשירי-העל. ארה״ב סיפקה 41% מהגידול, בעוד שהודו הציגה עלייה של 63% במספר המולטי-מיליונרים.

במקביל, המחקר מצביע על מודל השקעות יציב בקרב האזרחים האמידים בישראל. נדל״ן נותר אחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים: כ-21% מההון המושקע של בני המעמד העליון מופנה לענף זה. משקיעים פרטיים משקיעים באופן פעיל בנדל״ן מסחרי, תוך ניצול היכולת לקבל החלטות מהירות ותלות נמוכה יותר בתנודות הריבית לעומת קרנות מוסדיות.

כיצד ההייטק הישראלי מייצר עשירים חדשים

אחת הסיבות המרכזיות לזינוק החד במספר המולטי-מיליונרים בישראל, לפי כותבי המאמר, היא הצלחת מגזר הטכנולוגיה. לא מדובר רק במשכורות גבוהות בענף, אלא בעיקר ב״אקזיטים״ גדולים — מכירת חברות לתאגידים בינלאומיים, שלאחריהן מייסדים ועובדים מקבלים תשלומים של מיליוני דולרים.

הדוגמה הבולטת ביותר בשנים האחרונות הייתה מכירת חברת Wiz לתאגיד Google תמורת 32 מיליארד דולר. חלקו של כל אחד מארבעת המייסדים השותפים, כולל אסף רפפורט, מוערך בכ-3.2 מיליארד דולר לפני מס. במקביל, סכומים משמעותיים קיבלו גם עשרות מעובדי החברה שהחזיקו באופציות.

בולטת גם מכירת Mellanox הישראלית לחברת Nvidia. לאחר העסקה, הזינוק במחיר מניית Nvidia הגדיל משמעותית את הונם של עובדי Mellanox לשעבר שקיבלו מניות במסגרת ההסכם. כתוצאה מכך, מאות אנשים הגדילו משמעותית את הונם. עסקאות מסוג זה במגזר הטכנולוגיה הופכות יותר ויותר למנגנון מהיר ליצירת הון עתק חדש בישראל.

כיצד צמיחת ההון משפיעה על שוק נדל״ן היוקרה

עסקאות ענק במגזר הטכנולוגי משפיעות ישירות על שוק הנדל״ן, בייחוד באזורי המרכז בישראל. ההון החדש מייצר ביקוש למגרשים יקרים, בתים פרטיים ונכסים מסחריים, מה ששומר על רמות מחירים גבוהות בפלח היוקרה.

כדוגמה, מביא Ynet את העסקאות של מייסדי Wiz. אסף רפפורט רכש שטח של כ-8 דונם ברישפון (8,000 מ״ר) בכמעט 40 מיליון ש״ח (11 מיליון דולר). שותפו עמי לוטבאק רכש מספר מגרשים בבנימינה בכ-28 מיליון ש״ח (7.7 מיליון דולר). רוכשים אמידים מייצרים ביקוש יציב לנדל״ן יוקרה, המשפיע על ערך הנכסים ועל רמת המחירים הכללית.

פמילי אופיס (Family Offices) משנים את הגישה לניהול הון

אחד השינויים הבולטים בקרב עשירי-העל בישראל הוא המעבר לניהול הון מקצועי באמצעות משרדים משפחתיים (Family Offices). גופים אלו חורגים יותר ויותר משימור הון בלבד והופכים לפלטפורמות השקעה מן המניין עם מומחים ואסטרטגיות משלהם.

מנכ״ל המרכז לתכנון פיננסי, ישראל עטיה, מציין כי בעלי הון גדול משקיעים באופן פעיל וישיר במרכזי נתונים (Data Centers) ובתשתיות אנרגיה הקשורות לפיתוח בינה מלאכותית. לדבריו, עדיין אין מדובר בנטישת המערכת הבנקאית המסורתית, אך מודל ״הגמישות הפיננסית״ צובר פופולריות רבה — כאשר הון משפחתי פועל כקרן הון סיכון פרטית ומשקיע במהירות לצד שחקנים מוסדיים.

תחזית: מספר עשירי-העל ימשיך לגדול

מומחי Knight Frank מעריכים כי המגמה תימשך. עד שנת 2031 עשוי מספר הישראלים בעלי הון של מעל 30 מיליון דולר לעלות ב-26% נוספים ולהגיע ל-6,889 איש. ישראל מדורגת במקום ה-16 בעולם בפוטנציאל הגידול במספר עשירי-העל בשנים הקרובות.

עבור משקיעי-העל, נדל״ן נותר הכלי המרכזי לשימור והגדלת ההון. על פי נתוני Knight Frank, דיור ראשוני ומשני מהווה בממוצע כ-32% מהונם של אנשים עם נכסים מעל 30 מיליון דולר. בממוצע, משקיע כזה מחזיק בכמעט ארבעה נכסים מסוג זה. כ-14% נוספים מההון מופנים לנדל״ן מסחרי, מה שהופך תחום זה לאפיק ההשקעה הגדול ביותר בקרב האוכלוסייה האולטרה-עשירה.

מכשירים פיננסיים ממלאים תפקיד חשוב אך משני. מניות מהוות כ-18% מתיק ההשקעות, איגרות חוב — 12%, והשקעות פרטיות, כולל השקעות בחברות ובפרויקטים של הון סיכון, מהוות כ-6%. אנליסטים מציינים כי הגידול במספר עשירי-העל מחזק את הביקוש בראש ובראשונה לנדל״ן יוקרה, שכן הוא נותר נכס מפתח לשימור הון ולהגנה מפני תנודות בשוק.

קבלו ייעוץ בנושא השקעות בנדל״ן