English  עברית  ქართული  Русский  

יוון תגביל את שכר הדירה הגבוה

יוון תגביל את שכר הדירה הגבוה

יוון מגבשת אסטרטגיית דיור לעשור הקרוב, שצפויה לשנות את שוק השכירות, המשכנתאות והנדל״ן להשקעה. הרשויות מציעות לקשור תקרות שכר דירה לאיכות הנכס, להפוך את המשכנתה המסובסדת לקבועה, לנתב את ״גולדן ויזה״ לשכירות ארוכת טווח ולהחזיר לשוק מאות אלפי דירות ריקות.

אתונה הציגה אסטרטגיית דיור עד לשנת 2035

ממשלת יוון העמידה לדיון ציבורי את אסטרטגיית הדיור הלאומית לשנים 2026–2035. המסמך מהווה ניסיון לאחד צעדים מפוזרים נגד משבר הדיור למדיניות ארוכת טווח: החל מפיקוח על שכר הדירה ועד לתמריצי משכנתה, ממיסוי יזמים ועד להגבלות על השקעות באמצעות תוכנית התושבות.

Greek City Times מדווח כי האסטרטגיה כוללת מדד לאומי של מחירים ושכר דירה, תקרות אפשריות לשכר דירה עבור נכסים ישנים ובעלי יעילות אנרגטית נמוכה, גרסה קבועה לתוכנית המשכנתאות ״הבית שלי״, קטגוריה מיוחדת של ״גולדן ויזה״ למשקיעים המשכירים דירות לטווח ארוך, ומע״מ מופחת לבנייה חברתית וברת-השגה.

משבר הדיור ביוון כבר חרג מעבר לעליית מחירים רגילה. לאחר משבר החובות, ענף הבנייה התאושש באיטיות, הכנסות משקי הבית עלו במתינות, התיירות והשכירות לטווח קצר הגבירו את הלחץ על אזורי המרכז, והביקוש הזר תמך במחירים באתונה, בסלוניקי ובאיים.

מדד לאומי יהווה את הבסיס לפיקוח על שכר הדירה

אחד המרכיבים המרכזיים באסטרטגיה אמור להיות מדד לאומי לנדל״ן ושכירות. הוא ירכז נתונים על עסקאות מכירה, חוזי שכירות, שומות בנקאיות ורישומי מס. מדד זה נחוץ לא רק למעקב אחר השוק, אלא גם להטלת הגבלות ממוקדות אפשריות על שכר הדירה.

מדד נדל״ן הוא מערכת למדידה שוטפת של מחירי דיור ושכירות לפי אזורים, סוגי נכסים ומאפייניהם. עבור יוון כלי זה חשוב במיוחד, שכן השוק מפוצל: המחירים במרכז אתונה, באיים, בפרברים ובערים קטנות שונים באופן דרמטי, והנתונים הרשמיים לעיתים קרובות מפגרים אחרי העסקאות בפועל.

האסטרטגיה מציעה כי הרשויות יוכלו לסווג נכסים לפי מיקום, מצב פיזי, איכות בנייה ויעילות אנרגטית. המשמעות היא ששכר הדירה המרבי עשוי להיות תלוי לא רק באזור, אלא גם במצב הדירה. בית ישן בעל דירוג אנרגטי נמוך לא יוכל עוד לדרוש באופן אוטומטי שכר דירה ברמה של דירה מקבלן או דירה ששופצה ברמה גבוהה.

תקרות שכר דירה יפגעו בנכסים באיכות ירודה

ההצעה לתקרות שכר דירה נחשבת לרגישה מבחינה פוליטית, שכן השוק היווני נותר חופשי יחסית במשך שנים רבות. עם זאת, הרשויות אינן מעוניינות בפיקוח מחירים גורף, אלא במנגנון ממוקד יותר לנכסים באיכות ירודה.

דיור בעל יעילות אנרגטית נמוכה הוא דירה או בית שבהם הוצאות החימום, הקירור, החשמל והמים החמים גבוהות בשל בידוד לקוי, חלונות ישנים, מערכות תשתית מיושנות או דירוג אנרגטי נמוך. ביוון בעיה זו בולטת במיוחד במלאי הדירות הישן של אתונה וסלוניקי.

אם יוטלו תקרות, הן עשויות לשנות את התנהגות בעלי הנכסים. לבעל דירה ישנה יהיה קשה יותר להעלות את שכר הדירה ללא שיפוץ, מכיוון שהרגולטור יוכל להביא בחשבון את איכותו הטכנית של הנכס. הדבר עשוי לתמרץ שיפוץ והתחדשות, אך גם לייצר סיכון של זליגת חלק מהמשכירים לשוק הלא-פורמלי, אם הפיקוח ומערכת המס יהיו נוקשים מדי.

תוכנית ״הבית שלי״ תהפוך לקבועה

הנדבך המרכזי השני הוא הפיכת תוכנית ״הבית שלי״ לכלי קבוע לתמיכה במשכנתאות. התוכנית מיועדת לרוכשים צעירים, למשפחות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית ולרוכשי דירה ראשונה.

במודל החדש, המדינה מעוניינת להתרחק מסובסידיות ישירות וזמניות ולעשות שימוש בתמריצי מס לבנקים. הבנקים יקבלו הטבות מס אם יציעו ריביות משכנתה נמוכות יותר לקבוצות היעד. מנגנון זה אמור לייצר מודל בר-קיימא שאינו תלוי לחלוטין בכספי האיחוד האירופי או בקרנות ההתאוששות ממשבר הקורונה.

ריבית המשכנתה היא מחיר ההלוואה לרכישת דיור. ככל שהיא נמוכה יותר, כך התשלום החודשי נגיש יותר למשפחה. אולם בתנאים של מחסור בהיצע, למשכנתה מסובסדת יש השפעה כפולה: היא מסייעת לרוכשים, אך עלולה גם לתמוך בעליית המחירים אם השוק אינו מקבל מספיק דירות חדשות או משופצות.

המשכנתה לא תפתור את הבעיה ללא הגדלת ההיצע

השוק היווני כבר התמודד בעבר עם מצב שבו הביקוש מתאושש מהר יותר מההיצע. אם הלוואות זולות יגדילו את מספר הרוכשים בעוד שכמות הדירות הזמינות תישאר מוגבלת, המחירים עלולים לקבל תנופה מחודשת.

זו בדיוק הסיבה שבגללה האסטרטגיה קושרת בין התמיכה במשכנתאות לצעדים נוספים: החזרת דירות ריקות לשוק, הפחתת מסים לבנייה ברת-השגה, הגבלות על שכירות לטווח קצר וניתוב מחדש של השקעות במסגרת ״גולדן ויזה״. ללא צעדים אלה, תוכנית ״הבית שלי״ מסתכנת בכך שלא רק תהווה תמיכה חברתית, אלא גם תהפוך למנוע ביקוש נוסף.

עבור משפחות צעירות, השאלה המרכזית לא תהיה הריבית בלבד, אלא גם הזמינות של נכס מתאים. אם השוק נשלט על ידי דירות ישנות הדורשות שיפוץ, משכנתה מסובסדת חייבת להשתלב עם מימון שיפוצים. אחרת הרוכש מקבל הלוואה, אך נאלץ להתמודד עם עלויות כבדות על בידוד, חשמל, אינסטלציה ומצבו הכללי של המבנה.

״גולדן ויזה״ תקושר לשכירות לטווח ארוך

חלק נפרד באסטרטגיה נוגע לתוכנית ״גולדן ויזה״ היוונית. זוהי תוכנית להענקת אשרת שהייה לאזרחי מדינות שמחוץ לאיחוד האירופי תמורת עמידה בתנאי השקעה, לרוב באמצעות רכישת נדל״ן.

הקטגוריה החדשה אמורה להתמקד במשקיעים שרוכשים נכסים ומעמידים אותם לשכירות לטווח ארוך, במקום להשכרה קצרת טווח לתיירים. Greek City Times מציין כי משקיעים יוכלו לרכוש מספר נכסים, ובלבד שיוצעו לחוזי שכירות ארוכי טווח ולא לפלטפורמות קצרות טווח כדוגמת Airbnb.

זוהי תפנית משמעותית. בעבר, הגירת השקעות הגבירה לעיתים קרובות את הביקוש לדירות באזורי מרכז ובאזורי תיירות, אך לא תמיד הגדילה את היצע הדיור עבור התושבים המקומיים. כעת מנסות הרשויות להפוך את ההון הזר לחלק מהפתרון, ולא רק לגורם שלוחץ על המחירים כלפי מעלה.

הגירת ההשקעות משנה מיקוד

ה״גולדן ויזה״ היוונית נותרה אחת מתוכניות התושבות המובילות להשקעה באירופה. בשנת 2026 רפי הסף המינימליים תלויים באזור ובסוג הנכס: באזורים המבוקשים ביותר, כולל חלקים מאתונה, סלוניקי, מיקונוס וסנטוריני, חלות דרישות גבוהות יותר; באזורים מבוקשים פחות נותרו ספים נמוכים יותר. יועצים מסחריים של התוכנית מצביעים על טווח שבין €250,000 ל-€800,000, בהתאם לקטגוריה ולמיקום.

עבור שוק הדיור, לא רק הסכום חשוב אלא גם ייעוד הנכס. אם משקיע קונה דירה לשכירות קצרת טווח לתיירים, השוכרים המקומיים מאבדים דיור פוטנציאלי. אם אותו הון מופנה לחוזי שכירות ארוכי טווח, השוק מקבל היצע נוסף.

עם זאת, הפיקוח יהיה מורכב. הרשויות יצטרכו לבדוק האם הנכסים אכן מושכרים לטווח ארוך, אינם מועברים לתחום התיירות והאם תנאי חידוש אשרת השהייה מתקיימים. ללא בדיקה קפדנית, הקטגוריה החדשה עלולה להפוך לעניין פורמלי בלבד.

מע״מ מופחת יתמוך בבנייה ברת-השגה

האסטרטגיה כוללת גם הפחתה של מס ערך מוסף עבור פרויקטים של דיור חברתי ובר-השגה. מס ערך מוסף הוא מס עקיף המגולם במחיר המוצרים והשירותים. עבור היזמים, שיעור מס נמוך יותר עשוי להוזיל את עלויות הבנייה ולשפר את הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים.

דיור בר-השגה אינו בהכרח דיור ציבורי ממשלתי. בדרך כלל מדובר בדירות המושכרות או נמכרות במחיר הנמוך ממחיר השוק עבור משקי בית בעלי רמת הכנסה מסוימת. דיור חברתי מיועד לשכבות אוכלוסייה פגיעות יותר ולעיתים קרובות דורש מעורבות ממשלתית ישירה.

אתר OT.gr דיווח כי פרויקטים במסגרת מתווה זה עשויים לכלול התחייבות לשמירה על שכר דירה בר-השגה למשך 10 שנים לפחות, ניכויי מס מהכנסות משכירות ותקרות מחיר שייקבעו באופן מרכזי. עבור המשקיעים המשמעות היא תשואה נמוכה יותר ליחידת שטח, אך ודאות גבוהה יותר ופיצוי מס אפשרי.

דירות ריקות הפכו לעתודה המרכזית של השוק

הנתון המשמעותי ביותר באסטרטגיה הוא 800 אלף בתים ריקים, לא כולל בתי נופש ובתים שניים. בסטטיסטיקה הכללית של יוון מופיעים 2.2 מיליון נכסי מגורים ריקים. זוהי עתודה עצומה עבור מדינה שבה משפחות מתמודדות עם זינוק בשכר הדירה ורוכשים צעירים דוחים שוב ושוב את רכישת דירתם הראשונה.

הבעיה היא שדיור ריק אינו שווה ערך לדיור בר-השגה. חלק ניכר מהנכסים ישן: 32.7% נבנו בין השנים 1961–1980, 30.7% בין השנים 1981–2000, ויותר מ-22% נבנו לפני שנת 1960. דירות אלו דורשות לעיתים קרובות שיפוץ, שדרוג אנרגטי, הסדרה משפטית או פתרון סכסוכי ירושה.

כדי להחזיר אותן לשוק לא די בקריאות לבעלי הנכסים, אלא נדרשים מנגנונים פיננסיים. שיפוץ דירה ישנה באתונה עשוי לדרוש חלונות חדשים, חשמל, אינסטלציה, חימום, מיזוג אוויר, בידוד והנפקת אישורים טכניים. ללא אשראי זול או סבסוד, בעלים רבים לא יוציאו נכסים אלה לשוק השכירות.

ההתחדשות והשיפוצים הופכים לכלי מרכזי

שיפוץ והתחדשות הם שדרוג מקיף של הנכס, כולל תיקונים, שיפור היעילות האנרגטית, החלפת תשתיות והכנת הנכס למכירה או להשכרה. עבור יוון נושא זה קריטי יותר מאשר בשווקים אירופיים רבים אחרים, שכן חלק ניכר ממלאי הדיור נבנה לפני עשרות שנים.

בעבר כתב Greek Reporter כי בשנת 2025 היו 75.6% מנכסי המגורים שנמכרו ביוון בני למעלה מ-20 שנה, בחבל אטיקה הגיע נתח זה ל-86.2%, ובסלוניקי לכ-87%. המשמעות היא שהמחסור בבנייה חדשה כבר הפך את המאגר הישן למוקד העסקאות העיקרי.

האסטרטגיה החדשה מכירה למעשה בעובדה זו: לא ניתן לבנות מספיק דירות חדשות במהירות כדי לפתור את המשבר. לפיכך, על המדינה להחזיר למחזור את מה שכבר בנוי אך אינו מנוצל או אינו עומד בסטנדרטים מודרניים.

השכירות לטווח קצר נותרת תחת לחץ

אף שהפרסום החדש שם דגש על ״גולדן ויזה״, משכנתאות ותקרות שכר דירה, השכירות התיירותית לטווח קצר נותרת אחד הגורמים המרכזיים למשבר הדיור ביוון. באתונה, בסלוניקי ובאיים חלק מהדירות עבר משוק השכירות לטווח ארוך למודל התיירותי.

שכירות לטווח קצר היא השכרת דירות למספר ימים או שבועות באמצעות פלטפורמות דיגיטליות. עבור בעל הנכס היא לעיתים קרובות רווחית יותר משכירות רגילה, אך עבור העיר משמעותה צמצום ההיצע לתושבי הקבע, עליית מחירים ושינוי אופי השכונות.

העיתון eKathimerini דיווח בעבר כי הממשלה כבר הכריזה על צעדים להגבלת השכירות לטווח קצר ועל תמריצי מס להחזרת נכסים לשוק לטווח ארוך. האסטרטגיה החדשה לעשור הקרוב הופכת קו זה למערכתי יותר: שוק השכירות צריך להפוך לחלק ממדיניות רווחה ולא לתוצר לוואי של התיירות.

מחירי הדיור חצו את הרמות שלפני המשבר

שוק הנדל״ן היווני השלים מחזור מלא: קריסה בעקבות משבר החוב, התאוששות, האצה בעקבות השקעות זרות ותיירות, ומעבר לשלב של משבר נגישות. ב-Greek Reporter צוין כי המחירים כבר עלו מעבר לרמות שלפני המשבר, והממשלה בונה סל צעדים המבוסס על תמריצים פיסקליים, רגולציה ותמיכה ישירה.

עבור משקי הבית המשמעות היא פער הולך וגדל בין ההכנסות למחירי הדיור. גם אם המשכנתה תוזל, ההון העצמי הנדרש, השיפוצים והמסים נותרים חסם גבוה. עבור השוכרים הבעיה חריפה עוד יותר: הם אינם מרוויחים מעליית ערך הנדל״ן, אך נושאים בנטל דרך התשלומים החודשיים.

בטווח הארוך, יציבות השוק תהיה תלויה ביכולתה של המדינה להגדיל את ההיצע. אם הצעדים יסתכמו בפיקוח על שכר הדירה ובמשכנתאות מסובסדות בלבד, הביקוש יישאר גבוה והמחסור המבני יימשך.

סיכונים לבעלי נכסים ולמשקיעים

עבור בעלי הנכסים, האסטרטגיה החדשה מייצרת קשר הדוק יותר בין איכות הנכס להכנסות משכר דירה. דירות ישנות ובעלות בידוד לקוי עלולות להיתקל בהגבלת שכר הדירה המרבי. הדבר הופך את השיפוץ לא רק לעניין של נוחות, אלא לתנאי לשמירה על התשואה.

עבור משקיעים בנדל״ן ביוון, ההיגיון של העסקה משתנה. נכס המיועד לשכירות קצרת טווח או החזקה פסיבית באמצעות ״גולדן ויזה״ הופך למסוכן יותר. מנגד, נכס שניתן להשכיר באופן חוקי ויציב לטווח ארוך, בפרט לאחר שיפוץ, עשוי ליהנות מיתרונות.

אך סיכון הרגולציה עדיין קיים. אם תקרות שכר הדירה יהיו נמוכות מדי, חלק מהמשקיעים עשוי לצמצם את פעילותו. אם תמריצי המס יהיו מורכבים, היזמים לא יקבלו איתות מספק לבניית דיור בר-השגה. אם האכיפה על השכירות לטווח ארוך תהיה רופפת, ה״גולדן ויזה״ החדשה לא תגדיל את ההיצע האמיתי.

השוק ממתין לפרטי הדיון הציבורי

כל עוד האסטרטגיה נמצאת בשלב הדיון הציבורי, פרמטרים מרכזיים עשויים להשתנות. עבור השוק חשובות הנוסחאות המדויקות: כיצד יחושב מדד השכירות, אילו נכסים ייכנסו תחת התקרות, אילו שיעורי מע״מ יוחלו על דיור בר-השגה, אילו תמריצי מס יקבלו הבנקים ומה יהיו התנאים לקטגוריה החדשה של ״גולדן ויזה״.

כמו כן חשוב האם המדינה תהיה מסוגלת לנהל מערכת כזו. המדד הלאומי מחייב נתונים איכותיים, עדכון שוטף וסנכרון בין רשות המסים, הבנקים, הנוטריונים, חוזי השכירות והעיריות. ללא נתונים מדויקים, הפיקוח על שכר הדירה עלול להפוך לשנוי במחלוקת ולא אחיד.

עבור יזמים ובנקים, שאלת המפתח היא הוודאות. אם הכללים יהיו ברורים ל-10 שנים, השוק יוכל להסתגל. אם הם ישתנו תכופות, המשקיעים יגלמו את הסיכון הפוליטי במחיר.

מה משמעות האסטרטגיה עבור השוק היווני

עבור השוכרים, האסטרטגיה מבטיחה הגנה מפני שכר דירה מופרז, בייחוד בדירות ישנות ובאיכות נמוכה. עבור רוכשים צעירים — הזדמנות למשכנתה נגישה יותר. עבור יזמים — תמריץ מס לבניית דיור בר-השגה. עבור משקיעים זרים — מסלול חדש ל״גולדן ויזה״, אך הפעם עם מחויבות חברתית באמצעות שכירות לטווח ארוך.

עבור המדינה, זהו ניסיון להפוך את מדיניות הדיור למנוהלת. עד כה הגיבה יוון לעיתים קרובות למשבר באמצעות צעדים נקודתיים: סובסידיות, תוכניות שיפוץ, שינויים ב״גולדן ויזה״ והגבלות על שכירות לטווח קצר. אסטרטגיית 2026–2035 אמורה לאגד כלים אלה למערכת אחת כוללת.

כפי שמדווחים מומחי International Investment, אסטרטגיית הדיור החדשה של יוון נראית כהודאה המשמעותית ביותר בכך שהשוק אינו מסוגל להחזיר את נגישות הדיור בכוחות עצמו. אך הצלחתה לא תימדד במספר הצעדים המוצהרים אלא ביישומם: במדד השכירות, בפיקוח על חוזים ארוכי טווח, בהחזרת דירות ריקות ובהיתכנות הכלכלית של בנייה ברת-השגה. תקרות שכר דירה עשויות להגן על הדיירים, אך ללא שיפוץ והיצע חדש הן רק יחלקו מחדש את המחסור. עבור משקיעים, יוון נותרת יעד אטרקטיבי, אולם המודל החדש מעודד פחות החזקה פסיבית של נדל״ן ודורש יותר מעורבות בפתרון משבר הדיור.

קבלו ייעוץ בנושא השקעות נדל״ן ממומחי International Investment

שאלות ותשובות על אסטרטגיית הדיור של יוון 2026–2035

מהי אסטרטגיית הדיור הלאומית של יוון לשנים 2026–2035?

זוהי תוכנית ארוכת טווח של ממשלת יוון למאבק במשבר הדיור. היא כוללת צעדים לפיקוח על שכר דירה, תמיכה במשכנתאות, החזרת בתים ריקים לשוק, הפחתת מסים לדיור בר-השגה ושינוי תנאי ה״גולדן ויזה״.

האם יוטלו הגבלות על שכר הדירה ביוון?

האסטרטגיה מאפשרת הטלת תקרות שכר דירה ממוקדות על נכסים ישנים, בעלי איכות ירודה ובעלי יעילות אנרגטית נמוכה. ההחלטה תתבסס על מדד מחירים ושכירות לאומי שיביא בחשבון את המיקום, המצב הפיזי ומאפייני הדיור.

מה ישתנה בתוכנית ״הבית שלי״?

תוכנית המשכנתאות המסובסדת ״הבית שלי״ מיועדת להפוך לקבועה. במקום סובסידיות ישירות וזמניות, הרשויות מציעות תמריצי מס לבנקים, כדי שאלה יעניקו הלוואות בריביות מופחתות לרוכשים צעירים ולמשפחות בעלות הכנסה נמוכה או בינונית.

כיצד תשתנה ה״גולדן ויזה״ היוונית?

מתוכננת קטגוריה חדשה של ״גולדן ויזה״ למשקיעים הרוכשים נדל״ן ומשכירים אותו לשכירות ארוכת טווח. המטרה היא לנתב את ההון הזר להגדלת היצע הדיור לתושבים, במקום להשכרה קצרת טווח לתיירים.

מדוע בתים ריקים כה חשובים לפתרון המשבר?

ביוון ישנם כ-800 אלף בתים ריקים, לא כולל בתי נופש ובתים שניים. אם לפחות חלק ממלאי זה ישופץ ויוחזר לשוק, הדבר עשוי להגדיל את היצע הדיור ולהפחית את הלחץ על המחירים ועל שכר הדירה.