מדד ההגירה 2026: המדינות האטרקטיביות ביותר למעבר
רמת הניידות הגלובלית בשנת 2026 נותרת גבוהה. לחצים כלכליים, שינויים במדיניות ההגירה ונסיבות אישיות משנים את יחסם של אנשים למעבר לחו״ל, כך מצוין במחקר של חברת Remitly. האטרקטיביות של 82 מדינות נמדדת במסגרת Immigration Index 2026 לפי 34 פרמטרים שונים, כאשר בעשירייה הראשונה שולטות מדינות אירופה.
האנליסטים אספו נתונים ממקורות בינלאומיים מהימנים, בהם הבנק העולמי, אוניברסיטאות ייל וקולומביה, ארגון ה-OECD ואחרים. איסוף המידע הושלם לפני תחילת העימות במזרח התיכון, ולכן ההתפתחויות האחרונות באזור אינן באות לידי ביטוי במדד.
שלישיית המובילות בדירוג ההגירה
שווייץ עלתה מהמקום השני בשנת 2025 למקום הראשון בשנת 2026. המדינה מתבלטת בפוטנציאל השתכרות יוצא דופן — מדד שבו היא מובילה ברמה עולמית. כמו כן נרשמו נגישות גבוהה למערכת הבריאות, סטנדרטים מחמירים של ביטחון אישי ורמות הכנסה גבוהות.
האטרקטיביות של שווייץ נובעת מקהילת מהגרים מבוססת ומתשתיות ציבוריות מפותחות. השפעה נוספת נובעת מדירוגים גבוהים בקריטריונים חדשים, בהם היצע של בתי ספר בינלאומיים וביטחון אנרגטי. במדינה נדון בעבר רעיון להגביל את גודל האוכלוסייה ל-10 מיליון נפש, מה שעלול היה להשפיע על מדיניות ההגירה בעתיד, אך יוזמה זו נדחתה.
איסלנד ירדה מהמקום הראשון לשני, אך ממשיכה להציג תוצאות גבוהות ברמות ההכנסה והביטחון, ואף מובילה במדדים הסביבתיים. הירידה מוסברת במספר נמוך יחסית של בתי ספר בינלאומיים בהשוואה למדינות אחרות. לצד זאת, נשמרות תוכניות תמיכה משפחתיות חזקות ואחת מרמות האושר הגבוהות בעולם. איסלנד מספקת איכות חיים גבוהה בתוך חברה מלוכדת ומצומצמת.
לוקסמבורג שומרת על מעמדה כאחת המדינות הקטנות והיציבות באירופה, תוך שילוב בין רמת הכנסה גבוהה, תחבורה ציבורית מפותחת וקהילת מהגרים פעילה. יתרונות בולטים נוספים הם ביטחון אישי, איכות סביבה ושביעות רצון גבוהה מהחיים, מה שהופך אותה ליעד מושך למומחים ולמשפחות השואפים ליציבות ולאיכות חיים בלב אירופה.
עשר המדינות המובילות ברילוקיישן
אוסטרליה תופסת את המקום הרביעי. ציונים גבוהים בתחומי הבריאות, מדד האושר ואיכות הסביבה משתלבים בה עם שוק עבודה איתן ורמות הכנסה יציבות. גורם משמעותי הוא סביבת הגירה פתוחה והפופולריות של המדינה בקרב מי שמחפשים מעבר לצורכי עבודה ואיכות חיים ארוכת טווח, במיוחד משפחות.
גרמניה ממוקמת במקום החמישי. יתרונותיה טמונים בתשתיות מתקדמות ובמערכת רווחה מקיפה. מדדים גבוהים בבריאות, מדיניות אקלים וביטחון אנרגטי מחזקים את מעמדה של גרמניה כאחד ממוקדי המשיכה המרכזיים להגירה באירופה. גורם נוסף הוא תנאי העסקה אמינים ואופק תעסוקתי ארוך טווח בכלכלה הגדולה ביותר ביבשת.
בעשירייה הראשונה נכללות גם אירלנד, ארה״ב, דנמרק, נורווגיה וספרד.

מדינות נוספות בדירוג
העשירייה השנייה נפתחת עם הולנד, המתבלטת בכלכלה מאוזנת ובתשתיות חזקות. במקום ה-12 נמצאת צרפת עם מערכת סוציאלית יציבה, אך עם דינמיקה מתונה יותר בחלק מהמדדים הכלכליים. איכות חיים גבוהה ומדדים אקולוגיים מרשימים העניקו מיקום גבוה לשוודיה. במקום ה-14 נמצאת איחוד האמירויות, שבה צוינו הישגים כלכליים מרשימים ויעילות מוסדית, לצד היבטים כלכליים רחבים יותר שקיבלו ציונים מתונים יותר.
בין המדינות הנוספות שנחשבות אטרקטיביות למעבר נמצאות בריטניה, קנדה, פינלנד, וכן סינגפור, אוסטריה, איטליה. מדינות אירופיות רבות דורגו בעשירייה השלישית לצד דרום קוריאה, ניו זילנד ויפן. לצד זאת, יוון נמצאת במקום ה-32, וקפריסין במקום ה-36. בין תאילנד (37) לסין (39) ממוקמת בולגריה (38).
סרביה מדורגת במקום ה-49, למרות תנאים פשוטים להסדרה חוקית ולקבלת אשרת שהייה, בעוד ארגנטינה במקום ה-50. אלבניה במקום ה-55, והודו במקום ה-60. קרובות בדירוג הן אינדונזיה וגאורגיה — מקומות 61 ו-63. ראוי לציין כי גאורגיה בולטת מבין שאר המדינות בזכות תנאי הכניסה והשהייה המקלים ביותר — עד שנה ללא צורך בוויזה או ברישום. נמוך יותר נמצאות אזרבייג׳ן והפיליפינים. ארמניה במקום ה-74, וסוגרות את הרשימה עיראק (81) וקובה (82).

סיכום
סגן נשיא לשיווק באזורי אירופה, המזרח התיכון, אפריקה ואסיה-פסיפיק, ריאן ריילי, ציין כי בחירת מקום מגורים מעבר לים היא אחת ההחלטות החשובות בחיים. מדד ההגירה לשנת 2026 משקף מגוון רחב של שיקולים שמהגרים מביאים בחשבון בעת קבלת החלטה על מעבר.
עלייתן של שווייץ, ספרד, גרמניה וכן אוסטרליה בדירוג השנה משקפת את המצב במדינות שבהן ניתן לאזן בהצלחה בין גורמים רבים. ככלל, במדינות אלה קיימות הזדמנויות תעסוקה טובות ורמת חיים גבוהה. עם זאת, אין יעד אחד שמתאים לכולם. הבחירה הנכונה תלויה בסדרי עדיפויות אישיים, בצורכי המשפחה וביעדים ארוכי טווח.
האנליסטים של International Investment מציינים כי הדירוג הסופי מושפע משילוב של תנאים כלכליים, איכות המוסדות, ביטחון ותשתיות סוציאליות. המדינות המובילות הן אלו שבהן רכיבים אלה יוצרים מודל מאוזן יחסית, המשלב הכנסות, רמת חיים ונגישות לשירותים בסיסיים. בסך הכל, המדד מבטא שינוי מגמה: מחיפוש אחר יתרונות נקודתיים לעבר יציבות וחוסן כוללים.
