English  עברית  ქართული  Русский  

בפולין נרשמה עלייה חדה במספר התקיפות נגד אוקראינים

בפולין נרשמה עלייה חדה במספר התקיפות נגד אוקראינים

Rzeczpospolita

בפולין נרשמה עלייה במספר פשעי השנאה נגד אוקראינים, כך מדווח העיתון Rzeczpospolita בהסתמך על נתוני מטה המשטרה הכללי (KGP). מומחים מעריכים כי היקף התופעה בפועל עשוי להיות רחב אף יותר, שכן נפגעים רבים נמנעים מלפנות לרשויות אכיפת החוק.

מה קרה לאוקראינים בפולין

מגמות הפשיעה

בשנת 2024 דיווחו אוקראינים בפולין על 267 מקרים של פשעי שנאה. בשנת 2025 נרשמו 275 תקיפות. במהלך ששת החודשים הראשונים של שנת 2026 תועדו כבר 180 תקריות כאלו — נתון הגבוה ביותר מ-30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אם יימשך הקצב הנוכחי, עד סוף דצמבר עשוי הנתון להגיע לכדי 360 מקרים.

במשטרה מדגישים כי הסטטיסטיקה משקפת את מספר התלונות שהוגשו, ולא עבירות שהוכחו באופן סופי. לאחר בירור נסיבות האירועים, ייתכן שחלקם יקבלו סיווג משפטי שונה.

העלבת נשים וילדים

בחודש יולי בעיר ביילסקו-ביאלה, גבר בן 54 העליב באוטובוס שתי ילדות אוקראיניות בנות 11 תוך שימוש בביטויים בעלי גוון לאומני. אחת התלמידות תיעדה את התקרית בווידאו, והתיעוד עורר הד ציבורי נרחב. התוקף, שעבד בעבר כנהג בחברת התחבורה העירונית MPK, נעצר והוגש נגדו כתב אישום בגין העלבה פומבית ממניע לאומני. הגבר הודה באשמה, אך הפרקליטות לא חשפה את הסבריו. בעקבות התקרית הוא פוטר מעבודתו והושם תחת פיקוח משטרתי.

בתחילת יולי, באוניברסיטה לכלכלה בפוזנן, שני גברים צילמו עובדת מאוקראינה והפנו אליה שאלות על סטפן בנדרה. לאחר פרסום הסרטון ברשת סבלה האישה מהטרדות ומהסתה. מאוחר יותר התברר כי אחד ממשתתפי הצילום הואשם בעבר בריגול לטובת רוסיה.

תקיפה אלימה בוורשה

בחודש מאי בוורשה תקפה חבורת בני נוער בני 15 עד 18 שלושה נערים אוקראינים על גשר שוויינטוקז'יסקי. הפציעות הקשות ביותר נגרמו לארטיום בן ה-16, שאובחן עם שבר בגולגולת. החקירה בודקת האם המניע לתקיפה היה קשור למוצאם הלאומי של הקורבנות.

כמו כן, בפרברי פוזנן תלו שני אזרחים פולנים שלט אנטי-אוקראיני. עם זאת, חקירת אירוע מתוקשר אחר בעיר ביטוב הראתה כי לא כל העימותים שבהם מעורבים אוקראינים נובעים מעוינות לאומנית: המשטרה בוחנת מניע של סכסוך אישי בקטטה שהסתיימה במותו של פולני בן 36.

הלכי רוח אנטי-אוקראיניים בפולין

מחברי הדו״ח ״ניטור שיח השנאה״ מטעם איחוד האוקראינים בפולין מציינים כי העלייה בביטויי עוינות ובפשעים נגד אוקראינים מתאפיינת בגליות. להערכתם, התפרצויות כאלו קשורות לאירועים פוליטיים וחברתיים וכן למסעות תעמולה ומידע המכוונים נגד אוקראינה.

המחקר מצביע על מספר תקופות של החרפת הרגשות השליליים, בהן האירועים שלאחר ״מהפכת הכתומים״ בשנת 2005, הדיונים סביב יום השנה ה-80 לטרגדיית ווהלין בשנת 2013 ויציאת הסרט ״ווהלין״ בשנת 2016. גל חדש של תוקפנות נרשם בשנת 2025 במהלך מערכת הבחירות לנשיאות בפולין, כאשר בין הגורמים לכך היו הצהרות פוליטיקאים בדבר הצורך בהגבלת הטבות מסוימות לאזרחי אוקראינה.

מחקר של ארגון Demagog והמכון לניטור תקשורת העלה כי בין אפריל ליולי 2025 אותרו באינטרנט הפולני כ-94,000 פרסומים אנטי-אוקראיניים, עם היקף חשיפה של למעלה מ-32 מיליון מגעים. תפקיד בולט בהפצת הרגשות השליליים מילא גז'גוז' בראון, אשר במהלך מערכת הבחירות לקח חלק בהסרת דגל אוקראינה מבניין העירייה בביאלה פודלסקה, פעולה שבעקבותיה נערכו מהלכים דומים בערים נוספות בפולין.

מחלוקות בין פולין לאוקראינה

גדוד UPA

בשנת 2026 החריפה המתיחות בין המדינות בשל חילוקי דעות מחודשים סביב הזיכרון ההיסטורי. הרקע לכך היה החלטתו של וולודימיר זלנסקי להעניק לאחד הגדודים את הכינוי ״גיבורי UPA״. בעקבות זאת שלל נשיא פולין, קרול נברוצקי, ממנהיג אוקראינה את עיטור הנשר הלבן. מחלוקות נוספות התעוררו סביב העברת טכנולוגיות כטב״מים, אספקת מטוסי קרב פולניים מדגם מיג והשתתפות בקואליציית ההגנה נגד טילים בליסטיים.

השינוי ביחס הציבור הפולני כלפי האוקראינים השתקף בסקר שערך מכון IBRiS ביולי עבור Rzeczpospolita: 33.6% מהמשתתפים העידו כי יחסם לקהילה האוקראינית החמיר בעקבות המחלוקת סביב UPA. שיפור ברגשות ציינו 1.8% בלבד, בעוד ש-60.7% השיבו כי דעתם לא השתנתה.

נוסף על כך, 56% מהנשאלים הטילו על וולודימיר זלנסקי את האחריות למשבר ביחסים בין שתי המדינות. 20% סברו כי האחריות רובצת באופן שווה על נשיאי שתי המדינות, ואילו 19.7% הצביעו על קרול נברוצקי כאחראי לכך.

ניסיון לפתור את המשבר

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נקט צעדים להרגעת המתיחות ביחסים עם פולין, כך מדווחת סוכנות רויטרס. הוא כינס דיון מיוחד והצהיר על הצורך בהרחבת חקירת הפשעים שביצע צבא המורדים האוקראיני (UPA) נגד האוכלוסייה הפולנית במהלך מלחמת העולם השנייה. כמו כן הורה לפתוח ארכיונים הקשורים לחומרי הטבח ההמוני של פולנים אתניים בווהלין.

הנשיא הדגיש כי לשיפור היחסים עם ורשה חשיבות מכרעת בשל התמיכה הנרחבת שפולין מעניקה לאוקראינה. ״כולנו באירופה זקוקים ליחסי שכנות טובים, שוויוניים ומועילים לשני הצדדים, המושתתים על כבוד הדדי״, כתב זלנסקי ברשת X.

ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, בירך על דברי המנהיג האוקראיני וציין את הנכונות לקיים ״דיאלוג רציני וידידותי״ בסוגיות המאחדות את שתי המדינות, כמו גם בנושאים המעוררים מחלוקת.

באוקראינה רואה חלק מהציבור ב-UPA תנועת שחרור לאומית שלחמה נגד גרמניה הנאצית והכוחות הסובייטיים. מנגד, היסטוריונים מצביעים על כך שצבא זה וארגונים לאומניים שפעלו לצדו היו מעורבים בשנים 1943–1945 ברצח של בין 70,000 ל-100,000 פולנים באזור ווהלין, כאשר אלפי אוקראינים נהרגו בפעולות תגמול.

עמדות המומחים: מה מתרחש בפולין

הסוציולוג ונשיא המכון לענייני ציבור, יאצק קוכרצ׳יק, סבור כי הנתונים הרשמיים אינם משקפים בהכרח את התמונה המלאה. חלק מהנפגעים אינם מדווחים על מקרים כאלה בשל חשש מפנייה לרשויות החוק. המומחה מציין כי הרטוריקה העוינת כלפי אוקראינים, הזוכה לתפוצה בדיון הפוליטי ובאינטרנט, מחלחלת בהדרגה לחיי היומיום. לדעתו, נוצרת תחושת לגיטימיות למעשים כאלה, ואצל חלק מהאנשים תוקפנות כלפי אוקראינים נתפסת כהתנהגות מקובלת. כגורם נוסף מונה הסוציולוג את פעילותם של טרולים רוסיים ברשת, המעצימים את הרגשות השליליים הקיימים בציבור.

הקרימינולוג, פרופסור ברונון הוליסט, מעריך כי יחס החברה הפולנית לאוקראינים השתנה לאחר החודשים הראשונים של הלחימה. אם בראשית הסכסוך הכולל שלטו גילויי אמפתיה ותמיכה, הרי שכעת יש בחברה יותר תסכול ותוקפנות. על הלכי הרוח משפיעות הצהרותיהם של פוליטיקאים ואישי ציבור: כאשר נשמעות טענות על כך שיש יותר מדי אוקראינים בפולין, חלק מהציבור מפרש זאת כהצדקה ליחס עוין כלפי זרים. בנוסף, הגידול בקהילה האוקראינית הבליט מקרים בודדים של התנהגות בלתי חוקית, ותקריות מעין אלו עשויות להשפיע על תפיסת הקבוצה כולה.

אירופה מחמירה את הכללים עבור אוקראינים

מומחי International Investment מצביעים על מגמה כלל-אירופית של החמרה הדרגתית בתנאי שהייתם של אוקראינים. לאחר הקליטה ההמונית של פליטים בשנת 2022, מדינות האיחוד האירופי בוחנות מחדש את תוכניות הסיוע שלהן. הרשויות מקצצות בקצבאות מסוימות, מגבירות את הפיקוח על הזכאות להטבות סוציאליות ודורשות השתלבות פעילה יותר בשוק העבודה.

אחד הכיוונים המרכזיים בשינוי המדיניות הוא המעבר מתמיכה זמנית לשילוב ארוך טווח. האוקראינים מתמרצים למצוא עבודה במהירות, ללמוד את השפה המקומית ולעבור לעצמאות כלכלית. חלק מהמדינות כבר הגבילו את התשלומים למצטרפים חדשים או שינו את כללי הדיור. בגרמניה, פולין, צ׳כיה ומדינות נוספות נידונים צעדים להפחתת הנטל על התקציבים ועל התשתיות החברתיות.

חל שינוי גם בגישה כלפי מעמד ההגנה הזמנית. האיחוד האירופי אמנם האריך את תוקף מנגנון ההגנה הזמנית לאוקראינים, אך במקביל המדינות החברות נערכות לאסטרטגיה ארוכת טווח — החזרת חלק מהאנשים לאוקראינה עם תום הסכסוך או מעבר למעמדות שהייה אחרים. כמו כן נידונות מגבלות על קליטת גברים, מתוך הנחה שעליהם לשרת בצבא ולא לקבל מעמד של הגנה זמנית.