האטה בקצב עליית מחירי הדיור בהולנד
מחירי הדיור מיד שנייה בהולנד עלו ב-4,1% ביוני 2026 בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. קצב העלייה נותר נמוך משמעותית מזה של השנה שעברה, אך המחירים ממשיכים לעלות: בחישוב חודשי הם הוסיפו 0,6%, מספר העסקאות שנרשמו עלה ב-7,9%, והמחיר הממוצע לנכס שנמכר התקרב ל-€500 אלף.
העלייה הרשמית במחירים עמדה על 4,1%
בכותרת של NL Times עוגלה העלייה ביוני ל-4%. על פי הנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהולנד והקדסטר, בתים ודירות מיד שנייה המיועדים למגורי בעלים התייקרו ב-4,1% בהשוואה ליוני 2025.
במאי עמדה העלייה השנתית על 4,4%, באפריל — 4,3%, ובמרץ — 5%. לכן, לא ניתן לתאר את המגמה כירידה חודשית רצופה: במאי נרשמה עלייה קלה, שלאחריה נרשמה ירידה מחודשת ביוני. בהשוואה רחבה יותר ההאטה ברורה לחלוטין — ביוני 2025 עלו מחירי הדיור ב-9,3% בחישוב שנתי.
בהשוואה למאי 2026 עלו המחירים ב-0,6%. משמעות הדבר היא שהשוק לא עבר לירידות: קצב ההתייקרות מואט, אך לא שווי הדיור עצמו.
המדד הרשמי מקיף נכסים קיימים הממוקמים בהולנד, אשר נמכרו לרוכשים פרטיים ומיועדים למגורי קבע. דירות מקבלן, נכסים מסחריים ומחירי שכירות אינם נכללים במדד זה.
ביוני היה מדד המחירים גבוה ב-17,3% משיא השיאים הקודם שנקבע ביולי 2022. לאחר אותו שיא ירדו מחירי הדיור, אך מיוני 2023 חזרה המגמה להיות חיובית.
מחיר העסקה הממוצע התקרב ל-€500 אלף
המחיר הממוצע של נכס מיד שנייה שנמכר ביוני עמד על €496 235. אין להשתמש בנתון זה כתחליף למדד המחירים או לפרש אותו כעלות של בית ״טיפוסי״ במדינה.
הסכום הממוצע תלוי בהרכב העסקאות שבוצעו. אם בחודש מסוים נמכרים יותר בתים גדולים ברשויות מקומיות יקרות, הנתון עולה גם ללא עלייה מקבילה בשווי של כל נכס ונכס. לעומת זאת, עלייה בחלקן של דירות קטנות עלולה להוריד את המחיר הממוצע.
המדד הרשמי מתקן הבדלים אלה באמצעות מאפייני הדיור שנמכר ושווי השומה שלו. מדד זה הוא המשמש לקביעת העלייה השנתית בשיעור של 4,1%.
לפיכך, הקביעה לפיה ״הבית ההולנדי הממוצע עולה כעת כמעט €500 אלף״ מחייבת סייג. מדובר בסכום הממוצע של העסקאות שנרשמו ביוני, ולא במחיר שוק אחיד לכל אזור וסוג נכס.
מספר העסקאות צמח בכמעט 8%
ביוני רשם הקדסטר 20 378 עסקאות מכירה של דיור מיד שנייה. מדובר בעלייה של 7,9% בהשוואה ליוני 2025.
בששת החודשים הראשונים של 2026 נמכרו 114 901 נכסים מיד שנייה — 5,5% יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. הדינמיקה החודשית נותרה תנודתית: במאי ירד מספר העסקאות ב-2,5% בחישוב שנתי, וביוני שב ועלה.
ברבעון השני נרשמו 58 952 עסקאות, 2,7% יותר מהתוצאה אשתקד. המחירים ברבעון זה עלו ב-4,2% בחישוב שנתי וב-0,9% בהשוואה לשלושת החודשים הראשונים של 2026.
הגידול במספר המכירות במקביל להתמתנות עליות המחירים מעיד על גידול בהיצע ושיפור במחזור הפעילות בשוק. הרוכשים נהנים ממבחר רחב יותר של אפשרויות, אך הביקוש נותר מספק כדי שמחירי הנכסים ימשיכו לטפס.
חרונינגן הובילה את העליות בין המחוזות
המחירים באזורים השונים משתנים בקצב שונה. ברבעון השני נרשמה העלייה השנתית המהירה ביותר במחוז חרונינגן — בשיעור של 7,9%.
בדרנתה התייקר הדיור ב-5,7%, בחלדרלנד — ב-5,6%, ובפריסלנד — ב-5,3%. העלייה המתונה ביותר בין המחוזות נרשמה בצפון הולנד — 2,4% בלבד.
מספר העסקאות גדל בקצב המהיר ביותר בפלבולנד — ב-13,6%. צפון הולנד היה המחוז היחיד שבו נרשמה ירידה במכירות בשיעור של 1,1%.
מבין ארבע הערים הגדולות הובילה האג, שבה עלו מחירי הדיור מיד שנייה ב-4,5%. ברוטרדם נרשמה עלייה של 3,2%, באוטרכט — 2,2%, ובאמסטרדם — 0,8% בלבד.
בהאג גדל מספר העסקאות ב-3,5%. ברוטרדם הוא ירד ב-0,4%, ובאמסטרדם — ב-2,8%. הדינמיקה המתונה של המחירים בבירה עשויה להיות קשורה הן לרמת המחירים הגבוהה מלכתחילה והן לגידול בהיצע של קטגוריות דירות מסוימות.
בתים פרטיים צמודי קרקע ובתים דו-משפחתיים התייקרו בשיעור החד ביותר בהשוואה לקטגוריות אחרות — ב-5,5%. בתים פינתיים הוסיפו 4,4%, בתים טוריים — 4%, ודירות — 3,2%. מכירות הבתים הטוריים עלו ב-4,6%, בעוד מספר העסקאות בבתים פרטיים צמודי קרקע ירד ב-0,4%.
דירות שכורות לשעבר הרחיבו את ההיצע
אחת הסיבות להאטה בקצב עליית המחירים הייתה העלייה במספר הנכסים שהוצעו למכירה. ברבעון השני הגיעו לשוק באמצעות מתווכים החברים ב-NVM כ-56 700 בתים ודירות מיד שנייה. זהו שיא מאז תחילת המעקב בשנת 1995 ועלייה של כמעט 9% בהשוואה לשנה הקודמת.
חברי האיגוד מכרו כ-45 200 נכסים — 6,6% יותר מאשר ברבעון השני של 2025. המחיר הממוצע לעסקה במדגם שלהם עמד על €506 אלף, עלייה של 3,4% ברבעון ו-2,1% בחישוב שנתי.
העלייה הרבעונית במחיר הממוצע מוסברת בחלקה בכך שבאביב נמכרים יותר בתים גדולים ויקרים. הנתון השנתי משקף טוב יותר את ההאטה הכללית בשוק, אף שאינו זהה למדד שמפרסמים הגופים הממשלתיים.
ההיצע הנוסף קשור בין היתר להמשך מכירת נכסים שיועדו קודם לכן להשכרה. עם זאת, יהיה זה פשטני מדי להסביר את כל העסקאות הללו אך ורק בהחמרת חוקי השכירות. על החלטות הבעלים משפיעים גם עלויות המימון, המיסוי, הוצאות האחזקה, התשואה הצפויה ונסיבות אישיות.
נתוני המתווכים והסטטיסטיקה הרשמית נבדלים במתודולוגיה שלהם. NVM סופר חוזים שנחתמו על ידי חבריו, בעוד המדד הממשלתי מבוסס על שטרי מכר נוטריוניים הרשומים בקדסטר. בין חתימת החוזה להעברת הבעלות המשפטית עובר לרוב זמן מה.
מכירת דירות להשכרה בולמת את המחירים באופן זמני
כניסתן של דירות שכורות לשעבר לשוק מגדילה את אפשרויות הבחירה עבור הרוכשים ומפחיתה את התחרות על נכסים עירוניים מסוימים. ההשפעה בולטת במיוחד בפלח הדירות הקטנות, שמחירן בדרך כלל נמוך מזה של בתים למשפחות.
מצב זה מסביר מדוע מספר העסקאות גדל בעוד שהעלייה השנתית במחירים מתמתנת במקביל. ללא ההיצע הנוסף, המחסור המבני בדיור היה עלול להוביל להתייקרות מהירה בהרבה.
עם זאת, לשינוי מבני זה בשוק ישנו גם צד שני. דירות עוברות ממאגר השכירות למגזר הבעלות, ולכן האפשרויות העומדות בפני שוכרים מצטמצמות. משק בית שאינו יכול לקבל משכנתה אינו מפיק תועלת ישירה מכך שדירה מוצעת למכירה.
בנוסף, זרם הנכסים המושכרים לשעבר הוא מוגבל. לאחר שהמשקיעים ימכרו את מרבית הנכסים שהחליטו שלא להשכיר עוד, היקף ההיצע הנוסף עשוי להצטמצם. אם הבנייה החדשה לא תואץ עד אז, לחצי המחירים עלולים להתגבר שוב.
מכירות הדירות מקבלן נותרות חלשות
פלח הדירות מקבלן מציג ביצועים נמוכים מאלה של שוק הדיור מיד שנייה. ברבעון הראשון של 2026 נמכרו 5 126 דירות מקבלן — 19,1% פחות מאשר שנה קודם לכן. הירידה נמשכה זה הרבעון השלישי ברציפות.
באותה תקופה נמכרו כמעט 56 אלף בתים ודירות מיד שנייה, 8,7% מעל הרמה אשתקד. בסך הכל רכשו הקונים 61 075 נכסים חדשים וקיימים בשווי כולל של יותר מ-€30 מיליארד.
המחיר הממוצע של דיור מיד שנייה בסטטיסטיקה רבעונית זו עמד על כ-€492 אלף, ושל דירה מקבלן — €516 אלף. מחירי הדירות מקבלן עלו ב-4,6% בחישוב שנתי, ומחירי הדיור מיד שנייה — ב-5,2%.
הירידה במכירות של דירות מקבלן אינה מעידה בהכרח על היעדר ביקוש. על השוק משפיעות עלויות בנייה גבוהות, מחירי הקרקע והמימון, הליכי אישור ממושכים, מחסור בתשתיות ופרק הזמן הארוך שחולף בין רכישת הנכס להשלמתו.
נתונים עדכניים יותר של מתווכים מצביעים על שיפור רבעוני מסוים: ברבעון השני נמכרו דרך חברי NVM כ-6 100 דירות מקבלן, 6% יותר מאשר בשלושת החודשים שקדמו לכך. עם זאת, התוצאה נותרה נמוכה ב-7% מזו של השנה שעברה. אין לחבר נתונים אלה ישירות עם הסטטיסטיקה הרבעונית הרשמית בשל הבדלים בהיקף הכיסוי ובמועדי הרישום.
היתרי בנייה טרם מבשילים לכדי דירות מוכנות
ברבעון הראשון של 2026 הונפקו בהולנד היתרי בנייה לכ-23 500 בתים חדשים. נתון זה גבוה מזה של השנה שעברה, אך נמוך ב-900 יחידות דיור מהרבעון הרביעי של 2025.
באותה תקופה הושלמה בנייתם של כמעט 14 אלף בתים. הפער ממחיש עד כמה מתנהל לאט המסלול שעוברים פרויקטים חדשים מרגע קבלת ההיתר ועד להגעת הדיור לשוק.
הנפקת היתר בנייה אינה מבטיחה תחילת עבודות מיידית. המימוש עלול להתעכב בשל התנגדויות משפטיות, חיבור לרשת החשמל, דרישות סביבתיות, מחסור בכוח אדם, התייקרות חומרי הגלם ושינוי בתנאים הפיננסיים.
לכן, נתוני ההיתרים משמשים מדד להיצע העתידי, אך אינם פותרים את המחסור הנוכחי. בין אישור הפרויקט למסירת המפתחות לרוכש או לשוכר עלולות לחלוף שנים.
ההאטה לא הפכה את הדיור לבר-השגה
עלייה של 4,1% נמוכה במידה ניכרת מהקצב הדו-ספרתי שנרשם ב-2024 ובמחצית הראשונה של 2025. ואולם, ההאטה אינה מעידה על חזרתה של נגישות הדיור.
המחירים נותרים גבוהים ב-17,3% משיא יולי 2022. בנוסף, על הרוכש לשלם עבור שמאות, ייעוץ, רישום העסקה, הובלה ושיפוצים אפשריים. בהולנד נפוצות הצעות מחיר מעל המחיר המבוקש, אף שתוספת הנכסים בשוק ממתנת בהדרגה נוהג זה בפלחים מסוימים.
מצבם של רוכשים יחידים, בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות ומשקי בית ללא הון עצמי ממכירת בית קודם נותר מורכב במיוחד. שכר גבוה יותר מאפשר לקבל משכנתה גדולה יותר, אך במקביל מגדיל את כוח הקנייה ותומך ברמות המחירים.
כניסתן של דירות שהושכרו בעבר מרחיבה את ההיצע עבור חלק מהקונים, אך אינה מהווה תחליף לבניית דיור בר-השגה בסמוך למוקדי תעסוקה, תחבורה, בתי ספר ותשתיות חברתיות.
הבנק המרכזי צופה עלייה של 3–4%
De Nederlandsche Bank צופה כי בשנים 2026–2028 יעלו מחירי הדיור בכ-3–4% מדי שנה. מדובר בקצב נמוך משמעותית בהשוואה לשנים קודמות.
את העלייה מרסנות ריביות משכנתה גבוהות יותר, ירידה באמון הצרכנים והיצע נוסף של דיור שהושכר בעבר. במקביל, השכר ממשיך לעלות, ולכן יכולות האשראי של משקי הבית אינן נשחקות כליל.
הבנק המרכזי אינו צופה שיפור ניכר בנגישות הדיור. המחירים צפויים לעלות בערך באותו קצב שבו תעלה התקרה המרבית של ההלוואות שמשקי בית יכולים לקחת. גידול בהכנסות יאפשר לקבל משכנתה גדולה יותר, אך חלק ניכר מכוח הקנייה הנוסף יתגלגל אל שווי הנכסים.
על התחזית משפיעים גם סיכונים חיצוניים. עליית ריביות השוק והחרפת אי-הוודאות הכלכלית עלולות למתן את הביקוש. לעומת זאת, ירידה בריביות המשכנתה או עליית שכר מהירה יותר עשויות להאיץ מחדש את עליות המחירים.
כפי שמדווחים מומחי International Investment, העלייה בשיעור 4,1% מאשררת את התקררות השוק ההולנדי, אך לא את מעברו למצב של דיור בר-השגה. הגידול במכירות וכניסתן של דירות שכורות לשעבר מרחיבים זמנית את אפשרויות הבחירה, אך המחירים עדיין גבוהים בהרבה משיא 2022, ומכירות הדירות מקבלן ממשיכות לרדת. הסיכון המרכזי טמון בכך שמקור ההיצע הזמני יתמצה בטרם תספק הבנייה כמות מספקת של נכסים חדשים לשוק. במקרה כזה, עליית המחירים עשויה לשוב ולהאיץ, בעוד השוכרים יתמודדו במקביל עם צמצום נוסף של מאגר הדיור הזמין.
