יוון מאטה בעקבות התייקרות האנרגיה
כלכלת יוון תשמור על צמיחה מעל הממוצע באיחוד האירופי, אך הקצב יחל להאט עקב הלם האנרגיה, היחלשות הצריכה וסיום מחזור ההשקעות האירופי. התחזית החדשה מציגה את המדינה במצב יציב יותר מאשר לאחר משבר החוב, אך עם אותן נקודות תורפה: ייבוא יקר, גירעון במאזן החיצוני, אבטלה ממושכת גבוהה ותלות בקרנות האיחוד האירופי.
צמיחת התמ״ג של יוון מאבדת מומנטום
הנציבות האירופית צופה האטה בכלכלת יוון לאחר שלוש שנים של צמיחה יציבה. בשנת 2025 עלה התוצר המקומי הגולמי ב-2.1%, אך ב-2026 הקצב צפוי לרדת ל-1.8%, וב-2027 — ל-1.6%. תוצר מקומי גולמי הוא השווי הכולל של הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה לאורך תקופה מסוימת.
עבור יוון אין מדובר במיתון או בחזרה למסלול המשבר. הצמיחה נותרה מעל הממוצע באיחוד האירופי, והכלכלה ממשיכה להיתמך בהשקעות, בתעסוקה ובכספים אירופיים. ואולם, התחזית מצביעה על שינוי כיוון: ההתאוששות ממשבר החוב והמגפה עוברת לשלב איטי יותר, שבו כל אחוז צמיחה נוסף דורש פריון גבוה יותר ותלות פחותה בתמריצים חיצוניים.
הסיבה המרכזית להאטה היא הלם האנרגיה. עליית מחירי מוצרי האנרגיה שוחקת את ההכנסה הריאלית של משקי הבית, כלומר ההכנסה בהתחשב באינפלציה, ובולמת את הצריכה. עבור מדינה שבה הביקוש המקומי הוא עדיין מנוע כלכלי משמעותי, מדובר במכה מורגשת.
הלם האנרגיה מאיץ שוב את האינפלציה
האינפלציה ביוון צפויה להאיץ מ-2.9% בשנת 2025 ל-3.7% בשנת 2026. אינפלציה היא עלייה מתמשכת ברמת המחירים הכללית, השוחקת את כוח הקנייה של הכסף. בשנת 2027 המדד צפוי לרדת ל-2.4%, אך לחץ המחירים הבסיסי יישאר מורגש.
המקור העיקרי להאצה הוא הזינוק החד במחירי האנרגיה. בתחילה הוא בא לידי ביטוי בחשבונות הדלק, החשמל, התחבורה והחימום, ולאחר מכן זולג בהדרגה למחירי סחורות ושירותים שבהם האנרגיה מהווה חלק מעלויות הייצור. תופעה זו נקראת גלגול הלם מחירים: התייקרות של משאב מפתח אחד מתפשטת בכל רחבי המשק.
עבור משקי הבית ביוון המצב כואב במיוחד, מכיוון שההוצאות על דיור, אנרגיה, תחבורה ומזון תופסות נתח ניכר מתקציב המשפחה. גם אם השכר הנומינלי עולה, כוח הקנייה הריאלי עשוי להישחק אם המחירים עולים מהר יותר מן ההכנסות.
הצריכה נחלשת, אך התקציב מרכך את המכה
הצריכה הפרטית צפויה להאט, שכן הלם האנרגיה מקטין את ההכנסה הפנויה של האוכלוסייה. הכנסה פנויה היא הסכום שנותר בידי משק הבית לאחר מסים ותשלומי חובה, וניתן להפנותו לצריכה או לחיסכון.
הממשלה מנסה למתן את ההשפעה באמצעות מדיניות פיסקלית מרחיבה. התחזית משקללת הפחתת מס הכנסה ליחידים, העלאות שכר במגזר הציבורי, הגדלת קצבאות פנסיה, צעדי סיוע בתחום האנרגיה, סובסידיות דלק למשקי בית, תמיכה בענפי התחבורה והחקלאות, ומענקים חד-פעמיים למשפחות עם ילדים.
מדיניות זו תומכת בביקוש, אך אינה פותרת את שורש הבעיה. כל עוד האנרגיה נותרת יקרה, תשלומי הממשלה מפצים רק בחלקם על הפגיעה בהכנסה הריאלית. במקביל, התקציב נושא בנטל נוסף, גם אם המאזן הכללי נותר חיובי.
ההשקעות נשענות על קרנות האיחוד האירופי
פעילות ההשקעות ביוון צפויה להישאר חזקה בשנת 2026 הודות להזרמת כספים ממנגנון ההתאוששות והחוסן של האיחוד האירופי. מנגנון זה הוא תוכנית למימון רפורמות והשקעות, שהוקמה בעקבות המגפה במטרה לתמוך בכלכלות מדינות האיחוד.
עבור יוון הפכו כספים אלה למקור מרכזי למודרניזציה. הם מוזרמים לתשתיות, לדיגיטציה, לאנרגיה, למיזמים עסקיים ולרפורמות ממשלתיות, ומסייעים בשימור התעסוקה, פעילות הבנייה, הביקוש לציוד וצמיחת החברות.
עם זאת, בשנת 2027 ההשפעה תתחיל להיחלש עם סיום יישום התוכנית. זוהי אחת הסיבות לכך שצמיחת התמ״ג צפויה לרדת ל-1.6%. עבור המשק זהו מבחן מכריע: האם המגזר הפרטי יצליח להחליף את הקרנות האירופיות כמקור השקעות, או שהמדינה תיקלע שוב למשבר השקעות.
התלות בייבוא מעמיקה את הגירעון החיצוני
החשבון השוטף במאזן התשלומים של יוון נותר שלילי. הגירעון צפוי לגדול מ-6.0% מהתמ״ג בשנת 2025 ל-7.1% בשנת 2026, ולאחר מכן להצטמצם ל-6.1% ב-2027. החשבון השוטף משקף את הסחר בסחורות ובשירותים, הכנסות מהשקעות והעברות שוטפות בין המדינה לשאר העולם.
אחד הגורמים לגירעון הוא התלות הגבוהה של ההשקעות בייבוא. כאשר המדינה בונה בהיקפים נרחבים, משדרגת תשתיות ורוכשת ציוד, חלק ניכר מהביקוש מופנה לחו״ל דרך ייבוא מכונות, חומרי גלם, טכנולוגיות ואנרגיה. תהליך זה תומך בצמיחה, אך בד בבד פוגע במאזן החיצוני.
עבור יוון אין זו בעיה חדשה. הכלכלה מפיקה תועלת רבה מתיירות, מספנות ושירותים, אך תלויה בייבוא מוצרי אנרגיה, ציוד תעשייתי ומוצרי צריכה רבים. כאשר מחירי האנרגיה מטפסים, הגירעון החיצוני מתרחב עוד יותר.
התיירות נותרת איתנה, אך חשופה לסיכונים
התחזית מצביעה על כך שהסיכונים לכלכלה נוטים כלפי מטה, במיוחד אם משבר האנרגיה יתארך ויפגע בייצוא השירותים, ובראשם ענף התיירות. התיירות נותרה אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של יוון, התורמת תזרים מט״ח ותעסוקה משמעותיים.
עונת תיירות חזקה תומכת בבתי מלון, מסעדות, תחבורה, מסחר, נדל״ן ותקציבים אזוריים. עם זאת, הענף רגיש לעלויות הטיסות, להכנסות הצרכנים באירופה, לחוסר יציבות גיאופוליטית ולמחירי הדלק. אם האנרגיה תישאר יקרה, חופשות יהפכו יקרות יותר לתיירים, והוצאות העסקים יתנפחו.
עבור האיים והיעדים המבוקשים מדובר בסיכון כפול. מחד גיסא, זרם התיירים מניב הכנסות. מאידך גיסא, הוא מגביר את הלחץ על הדיור, התשתיות, משק המים, התחבורה והמחירים עבור התושבים המקומיים.
שוק העבודה יציב, אך בעיות מבניות נמשכות
האבטלה ביוון תוסיף לרדת: מ-8.9% בשנת 2025 ל-8.3% בשנת 2026 ו-7.9% בשנת 2027. מדובר בשיפור ניכר לעומת שנות משבר החוב, שבהן הייתה האבטלה אחת הבעיות החברתיות הקשות במדינה.
למרות זאת, שוק העבודה טרם הבריא לחלוטין. ברבעון האחרון של 2025 ירדה האבטלה ל-8.4%, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2008, אך עדיין נותרה מעל הממוצע באיחוד האירופי. שיעור האבטלה הממושכת נותר סביב 5%, הגבוה ביותר באיחוד.
אבטלה ממושכת היא מצב שבו אדם אינו מצליח למצוא עבודה במשך שנה ומעלה. היא מסוכנת במיוחד מכיוון שהמחפשים מאבדים מיומנויות, קשרים עם שוק העבודה ומוטיבציה, ולמעסיקים קשה יותר לשלבם מחדש. ביוון הדבר קשור למחסור במיומנויות מתאימות, למערך חלש של טיפול בילדים ובקשישים ולפערים אזוריים.
התיירות והבנייה סובלות ממחסור בכוח אדם
חרף האבטלה שעדיין גבוהה, ענפים מסוימים כבר מתמודדים עם מחסור בעובדים, במיוחד בתיירות ובבנייה. מספר המשרות הפנויות מצטמצם, אך השוק נותר הדוק, שכן הביקוש לעובדים אינו תואם תמיד את כישוריהם ואת מיקומם של דורשי העבודה.
עבור ענף הבנייה הדבר משמעותי בשל הגידול בהשקעות, המחסור בדיור והצורך בחידוש מלאי המבנים הישן. עבור ענף התיירות — בשל העונתיות, העומס באיים והתחרות על עובדים. כאשר חברות אינן מוצאות עובדים, הן נאלצות להעלות שכר או להוריד את רמת השירות, מה שמזין את האינפלציה ומגביל את הצמיחה.
המחסור בכוח אדם משפיע ישירות גם על שוק הנדל״ן. מחסור בפועלי בניין, מהנדסים ומומחי שיפוצים מייקר את הפרויקטים, מעכב מסירת נכסים חדשים ומסבך את חידוש הדירות הקיימות.
התקציב שומר על עודף
למרות צעדי התמיכה המרחיבים, מצב הקופה הציבורית ביוון מפגין עמידות. העודף התקציבי עמד על 1.7% מהתמ״ג בשנת 2025 וצפוי לרדת ל-0.8% ב-2026 ו-0.6% ב-2027. עודף תקציבי משמעותו שהכנסות המדינה עולות על הוצאותיה.
התוצאה החזקה של 2025 נבעה מהוצאות נמוכות יותר והכנסות גבוהות יותר, בעיקר מגביית מס ערך מוסף. מס ערך מוסף הוא מס עקיף הכלול במחיר מוצרים ושירותים. הגידול בגבייה משקף שיפור בציות למס ומאבק מוצלח בהעלמות מס.
בשנת 2026 נאמדת ההשפעה התקציבית של חבילות הסיוע בכ-0.6% מהתמ״ג, והחל מ-2027 ההשפעה הקבועה של הצעדים המרחיבים תעמוד על כ-0.8% מהתמ״ג. פירוש הדבר הוא שהמדינה משתמשת באופן מודע בחלק מהמרווח התקציבי לתמיכה בהכנסות הציבור ובמשק.
החוב הציבורי ממשיך להצטמצם
החוב הממשלתי של יוון נותר גבוה, אך יורד בקצב מהיר ביחס להיקף הכלכלה. בשנת 2025 הוא עמד על 146.1% מהתמ״ג, בשנת 2026 הוא צפוי לרדת ל-140.7%, ועד סוף 2027 — ל-134.4%.
יחס חוב-תוצר משווה את היקף החוב הציבורי לתוצר השנתי של המדינה. ככל שיחס זה נמוך יותר, קל יותר למדינה לשרת את התחייבויותיה בהינתן תנאים דומים. עבור יוון, צמצום החוב הוא נדבך קריטי בשיקום אמון המשקיעים לאחר המשבר.
הירידה נשענת על צמיחה נומינלית של המשק ועל עודפים ראשוניים בתקציב. צמיחה נומינלית משקללת הן את הצמיחה הריאלית והן את האינפלציה. עודף ראשוני משמעותו שהתקציב חיובי עוד לפני חישוב תשלומי הריבית על החוב.
הוצאות הביטחון בעלייה
התחזית משקללת גידול בהוצאות הביטחון מ-2.4% מהתמ״ג ב-2025 ל-2.6% ב-2026. ביוון אין מדובר בסעיף משני: המדינה שומרת על תקציב ביטחון גבוה בשל אתגרי ביטחון אזוריים, מחויבות לברית נאט״ו והמתיחות במזרח הים התיכון.
העלייה בהוצאות הביטחון מצמצמת את המרווח התקציבי לתחומים אחרים, ובהם דיור, תשתיות, רווחה וחינוך. ואולם, עבור הממשלה מדובר במרכיב יסוד של מדיניות הביטחון וההתחייבויות הבינלאומיות.
המאזן הפיסקלי נותר חיובי הודות לצמיחה, להכנסות ממסים ולשיפור הגבייה. עם זאת, ככל שיותר הוצאות קבועות מעוגנות בתקציב, כך קטנה הגמישות בעת הלם חיצוני עתידי.
שוק הדיור יחוש בלחץ המקרו-כלכלי
תחזית הנציבות האירופית אינה מסמך העוסק ישירות בדיור, אך למסקנותיה השלכות ישירות על שוק הנדל״ן. התמ״ג מאט, האינפלציה מאיצה, ההכנסה הריאלית נשחקת, וההשקעות עדיין נתמכות בקרנות אירופיות. כל אלה משפיעים על הביקוש, השכירות, המשכנתאות, הבנייה וההתחדשות העירונית.
אם הכנסות הציבור עולות לאט יותר מהמחירים, נגישות הדיור נפגעת. אם האנרגיה מתייקרת, דירות ישנות בעלות יעילות אנרגטית נמוכה הופכות יקרות יותר לאחזקה. ואם ההשקעות תלויות בקרנות האיחוד האירופי, הבנייה עלולה להאט עם סיום סבב המימון הנוכחי.
בשוק השכירות פירוש הדבר המשך הלחץ. משקי בית המתקשים ברכישת דירה נשארים כשוכרים זמן רב יותר. לצד היצע מוגבל, הדבר שומר על רמת מחירי שכירות גבוהה, בעיקר באתונה, בסלוניקי ובאזורי התיירות.
מה זה אומר עבור המשקיעים
עבור המשקיעים התחזית משקפת תמונה מעורבת. יוון שומרת על צמיחה, מצמצמת חובות, מחזיקה בעודף תקציבי ונהנית מזרימת כספים אירופיים משמעותית. נתונים אלה מחזקים את האמון במדינה ומפחיתים את הסיכון לחזרה למשבר של העשור הקודם.
מנגד, נקודות התורפה ברורות. הצמיחה מאיטה, האינפלציה נותרת מעל לרמה הרצויה, הגירעון החיצוני רחב, והאבטלה הממושכת מעידה על כשלים מבניים. ענפי התיירות והבנייה ממשיכים להיות אטרקטיביים, אך שניהם תלויים במחירי האנרגיה, זמינות עובדים ורגולציה.
עבור משקיעים בתחום הנדל״ן, המסקנה המרכזית היא שהביקוש ימשיך להיתמך בתהליכי עיור, בתיירות ובהיצע מוגבל, אך כוח הקנייה של המקומיים יישאר תחת לחץ. לפיכך, פרויקטים של דיור בר-השגה, שיפוץ והשבחה, יעילות אנרגטית והשכרה לטווח ארוך עשויים להתגלות כיציבים יותר מאשר הימורים ספקולטיביים על עליות מחירים חדות.
הכלכלה נכנסת לשלב של צמיחה מאתגרת יותר
הכלכלה היוונית השלימה את שלב ההתאוששות וכעת ניצבת בפני שלב מורכב יותר. בעבר, בסיס ההשוואה הנמוך לאחר המשבר, פריחת התיירות, ההשקעות והסיוע האירופי העניקו תנופה מהירה. כיום גורמים אלה מוסיפים להתקיים, אך עוצמת השפעתם הולכת ופוחתת.
השלב הבא מחייב הגדלת הפריון, שדרוג כישורי העובדים, האצת קצב הבנייה, מודרניזציה במשק האנרגיה, דיגיטציה של המגזר העסקי וצמצום התלות בייבוא. ללא צעדים אלה המדינה תוסיף לצמוח, אך בקצב איטי מכדי לגשר במהירות על הפער מול הכלכלות המובילות באיחוד האירופי.
כפי שמציינים מומחי International Investment, תחזית הנציבות האירופית אינה מציגה עוד את יוון כמשק מוכה משבר, אלא כמדינה שהחזירה לעצמה את היציבות הפיננסית ומתמודדת עם מערכת מגבלות חדשה. העודף התקציבי והירידה בחוב יוצרים מרווח ביטחון, אולם הלם האנרגיה, שחיקת כוח הקנייה והתלות בקרנות האיחוד האירופי מגבילים את איכות הצמיחה. עבור שוק הנדל״ן משמעות הדבר היא שהביקוש עשוי להישאר גבוה, אך החוסן לא יאפיין כל נכס, אלא בעיקר נכסים המותאמים לכלכלת ההוצאות החדשה: יעילים אנרגטית, מתאימים להשכרה לטווח ארוך ונגישים לרמת ההכנסה הריאלית של משקי הבית.
קבלו ייעוץ בנושא השקעות בנדל״ן ממומחי International Investment
שאלות ותשובות על תחזית הנציבות האירופית ליוון
מהו שיעור הצמיחה הצפוי לכלכלת יוון בשנת 2026?
הנציבות האירופית צופה צמיחה של 1.8% בתמ״ג של יוון בשנת 2026, לאחר 2.1% בשנת 2025. בשנת 2027 צפויה הצמיחה להאט ל-1.6%.
מדוע כלכלת יוון מאטה?
הגורם המרכזי הוא הלם האנרגיה, השוחק את ההכנסה הריאלית של משקי הבית ומחליש את הצריכה. גורם נוסף הוא סיומו ההדרגתי של תמריץ ההשקעות מקרנות ההתאוששות האירופיות.
איזו אינפלציה צפויה ביוון?
האינפלציה צפויה לעלות ל-3.7% בשנת 2026 עקב התייקרות האנרגיה. בשנת 2027 היא צפויה לרדת ל-2.4%, אך לחץ המחירים הבסיסי יישאר גבוה.
מה צפוי לקרות לחוב הציבורי של יוון?
החוב הממשלתי צפוי להמשיך לרדת: מ-146.1% מהתמ״ג ב-2025 ל-140.7% ב-2026 ו-134.4% ב-2027. הירידה נתמכת בצמיחה נומינלית ובעודפים תקציביים ראשוניים.
כיצד משפיעה התחזית על שוק הנדל״ן ביוון?
האטת הצמיחה והאינפלציה הגבוהה לוחצות על הכנסות הרוכשים והשוכרים, ואנרגיה יקרה מייקרת את תחזוקת המבנים הישנים. עם זאת, המשך ההשקעות וההיצע המוגבל ממשיכים לתמוך בביקוש לנכסים איכותיים ובעלי יעילות אנרגטית גבוהה.
