בוסניה הגבילה את הנפקת אשרות העבודה לארבע מדינות
Fena.ba
בוסניה והרצגובינה השעתה את הנפקת אשרות העבודה לאזרחי הודו, בנגלדש, נפאל וסרי לנקה לפחות עד ל-6 בינואר 2027. הסיבה לכך היא חריגה אפשרית ממכסות גיוס כוח האדם הזר והיעדר נתונים מדויקים על ההיתרים שהונפקו. במקביל, בתשעת החודשים של 2026 עלה מספר המהגרים הרשומים בכמעט 40%, בעיקר עקב זרמי מעבר (טרנזיט).
nבעיות ברישום עובדים זרים
nבבוסניה והרצגובינה התעוררו חילוקי דעות בין רשויות המדינה בנוגע לשימוש במכסות לגיוס כוח אדם זר. המגבלות השנתיות מאושרות על ידי מועצת השרים, בעוד שאת היתרי העבודה לזרים מנפיקים שירותי התעסוקה של הפדרציה של בוסניה והרצגובינה, רפובליקה סרפסקה ומחוז ברצ׳קו. מערכת כזו דורשת החלפת מידע בין דרגי ממשל שונים, אולם לא הושג רישום מתואם של המסמכים שהונפקו.
nהמכסה שנקבעה להבאת עובדים זרים עלולה הייתה להסתיים כבר באמצע 2026, אך השירותים המקומיים המשיכו להנפיק היתרים, כך מדווחת סוכנות FENA בהסתמך על משרד החוץ של בוסניה והרצגובינה. השגרירות ביקשה נתונים על ניצול המכסות, אך לא קיבלה את המידע הדרוש. הבעיות במתן השירותים הקונסולריים החלו מוקדם יותר: מספר התורים הזמינים לראיונות הצטמצם בהדרגה.
nשאלות נוספות עוררה החלטת השגריר לעצור את הנפקת אשרות העבודה. שר החוץ הוא המוסמך להשעות זמנית את קבלת הבקשות, מציין אתר Klix. הבסיס המשפטי לפעולותיו העצמאיות של הדיפלומט נותר לא ברור. העיתונאים לא מצאו אישור פומבי לתיאום הצעד מול הנהלת המשרד.
nמספר המהגרים עלה ב-40%
nבחודשים ינואר–ספטמבר 2026 עלה מספר המהגרים הרשומים בבוסניה והרצגובינה בכמעט 40%, והגיע ל-13,603, כך מסר מנהל השירות לענייני זרים, ז׳ארקו לקטה, לסוכנות SRNA. מבין המגיעים, 9,960 הצהירו על כוונתם להגיש בקשה למקלט מדיני.
nהקבוצות הגדולות ביותר כללו אזרחי סודאן (2,404), מצרים (2,276) ואפגניסטן (2,170). אחריהם הגיעו יוצאי טורקיה (1,239) ובנגלדש (1,140). נכון ל-30 בספטמבר, במרכזי השהייה הזמניים בלאז׳וי וליפה שהו 1,154 מהגרים.
nבמהלך תשעת החודשים קיבלו הרשויות 3,172 החלטות על גירוש אזרחים זרים, ביטלו 521 היתרי שהייה ושללו את תוקפן של 32 אשרות. עם זאת, מספר צווים אלו אינו משקף את ההיקף הממשי של הגירוש בפועל.
nכללים חדשים לעבודה בבוסניה
nהכללים להנפקת היתרי עבודה עבור זרים בבוסניה משתנים. ב-2 בנובמבר חתם שר העבודה והרווחה עדנאן דליץ׳ על תקנות המבהירות את רשימת המסמכים, לוחות הזמנים וחובות השירותים הממשלתיים. התקנות הועברו לפרסום ברשומות הרשמיות; הודעת המשרד אינה מאשרת שהמסמך כבר נכנס לתוקף.
nהשינוי העיקרי נוגע למקצועות במחסור. אם תחום עיסוק נכלל רשמית ברשימה המתאימה, המעסיק לא יידרש לחפש מראש מועמדים מתאימים בקרב המובטלים הרשומים. עבור שאר המשרות הבדיקה נשמרת. אם יימצאו מועמדים מקומיים מתאימים, היתר לאזרח זר יוכל להינתן רק לאחר סירוב מתועד לעבודה מצידם.
nהכללים החדשים של העסקת זרים קובעים החלטה של שירות התעסוקה הקנטונלי תוך לא יאוחר מ-30 יום מקבלת חבילת המסמכים המלאה. מובהרים לוחות הזמנים לאינטראקציה מול השירות הפדרלי, וכן התנאים להגשת בקשה באמצעות נציג מוסמך מטעם המעסיק. מטרת השינויים היא לצמצם עיכובים מנהליים עבור ארגונים ועסקים הסובלים ממחסור בעובדים.
nהנוהל החדש חל על הפדרציה של בוסניה והרצגובינה ואינו חל באופן אוטומטי על רפובליקה סרפסקה ומחוז ברצ׳קו. היתר עבודה אינו מהווה תחליף לאשרת כניסה קונסולרית ולזכות לשהייה זמנית. עבור אזרחים מארבע המדינות שהושפעו מההשעיה בניו דלהי, פשטות ההליך התעסוקתי כשלעצמה אינה פותרת את בעיית הכניסה למדינה.
nשכר נמוך ומחסור בכוח אדם
nאנליסטים של International Investment מציינים כי העלייה במספר המהגרים הרשומים אינה מעידה על עלייה באטרקטיביות של בוסניה והרצגובינה כיעד לתעסוקה. המדינה ממשיכה לשמש נתיב מעבר לאיחוד האירופי, בעוד שהשוק המקומי מציע הכנסות נמוכות יחסית. באוגוסט 2026 השכר הממוצע בבוסניה והרצגובינה עמד על 1,701 מארק בר-המרה – כ-870 יורו נטו לאחר ניכוי מסים.
nהכלכלה המקומית סובלת במקביל ממחסור חמור בכוח אדם. קשיים בגיוס עובדים נרשמו ב-44.5% מהחברות בפדרציה של בוסניה והרצגובינה וב-37.4% מהמפעלים ברפובליקה סרפסקה, על פי מחקר של ה-OECD על שוק העבודה. בין הסיבות לכך — הגירת אנשי מקצוע מקומיים ואי-התאמה בין כישורי מחפשי העבודה לדרישות העסקים.
nכוח אדם זר יכול לפצות חלקית על המחסור בעובדים בענפי הבנייה, התעשייה והשירותים. יחד עם זאת, השכר הנמוך מגביל את היכולת למשוך מומחים מיומנים ממדינות מפותחות יותר. המקור העיקרי להשלמת משאבי האנוש יישאר, ככל הנראה, מדינות בעלות רמת הכנסה נמוכה. כתוצאה מכך, בוסניה מסתכנת בשימור התלות בכוח עבודה זר, במקביל לאובדן כוח האדם המקומי שלה.
