English  עברית  ქართული  Русский  

פורטוגל מתקשה לעמוד בקצב בניית הדיור

פורטוגל מתקשה לעמוד בקצב בניית הדיור

פורטוגל צברה גירעון של יותר מ-300 אלף בתים ודירות מאז 2014, שכן מספר משקי הבית החדשים צמח מהר יותר מבניית הדיור. המחירים כמעט הוכפלו מאז 2019, והעלייה בהיקף היתרי הבנייה שהונפקו טרם הבשילה לכמות מספקת של דיור מוכן.

מחסור הדיור חצה את רף 300 אלף הנכסים

הסיכון המרכזי בשוק הפורטוגלי אינו ירידת מחירים אפשרית בנדל״ן, אלא המשך היקפי הבנייה הנמוכים באופן כרוני. הערכה זו הוצגה על ידי ראש סוכנות Casaiberia, פאולו לופש, בטור דעה עבור The Portugal News. מסקנתו מבוססת על מחקר של Morningstar DBRS, שהישווה בין היווצרות משקי בית חדשים לבין מספר הפרויקטים שהושלמו. החישובים מראים כי מאז 2014 הפער עלה על 300 אלף בתים ודירות.

אין לראות במחסור זה מספר מדויק של משפחות שנותרו ללא קורת גג. הנתון משקף את הפער המצטבר בין הצורך ביחידות דיור נוספות לבין הבנייה בפועל. חלק מהביקוש נענה באמצעות דירות קיימות, מגורים משותפים של מספר דורות, שכירת חדרים ומעבר לאזורים מבוקשים פחות. עם זאת, הפער המתמשך מסביר מדוע אפילו תקופות של משכנתאות יקרות יותר לא הובילו לירידת מחירים ניכרת.

הביקוש בשנים הקרובות עשוי להאט. ההגירה עשויה לצמוח בקצב מתון יותר, הבנקים מחמירים את הדרישות מלווים, ומחירי הנדל״ן הגבוהים כבר דוחקים חלק מהמשפחות ממעגל הרוכשים. אולם אין בכך די כדי להשיב את האיזון במהירות: מחסור בעובדים, חומרי בנייה יקרים, היצע מוגבל של קרקעות מפותחות ועיכובי אישורים ימשיכו לבלום את ההיצע.

המחירים זינקו מהר יותר מהבנייה ומההכנסות

מדד מחירי הדיור בפורטוגל עלה ב-2025 ב-19%. מחירי נדל״ן יד שנייה עלו ב-18.9%, בעוד דירה מקבלן התייקרה ב-14.2%. במהלך השנה נמכרו 169,812 נכסים בשווי כולל של 41.2 מיליארד אירו. מספר העסקאות גדל ב-8.6%, וסך שוויין עלה ב-21.7%, נתון המצביע על עלייה משמעותית בתקציב הרכישה הממוצע.

מדד נוסף, המבוסס על המחיר החציוני של עסקאות רשומות, הגיע ל-2,076 אירו לכל מ״ר — עלייה של 16.8% לעומת רמת שנת 2024. ההבדל בין עליית המדד לעליית המחיר החציוני נובע מהמתודולוגיה: המדד בוחן שינויי מחירים בנכסים ברי-השוואה, ואילו החציון מושפע מהמיקום הגאוגרפי, השטח והרכב הדירות שנמכרו.

ברבעון הרביעי טיפס המחיר החציוני ל-2,198 אירו למ״ר, זינוק של 17.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עליות המחירים הקיפו 24 מתוך 26 האזורים הסטטיסטיים במדינה. היוצאים מן הכלל היו אלטו טאמגה א בארוזו ומדיירה, אולם תנודות רבעוניות באזורים מסוימים לא שינו את תמונת המחסור הכוללת.

המגמה נמשכה גם בשנת 2026. ברבעון הראשון עלה מדד המחירים ב-17.8% בחישוב שנתי, אף שמספר העסקאות ירד ב-8.7%. שילוב זה מראה כי הירידה במכירות אינה מאלצת כרגע את בעלי הנכסים להוריד מחירים באופן משמעותי: ההיצע נותר מוגבל, וקונים פעילים מתחרים על מספר מצומצם יחסית של נכסים.

פורטוגל השלימה כ-30 אלף דירות בלבד

נתוני הבנייה אמנם החלו להשתפר, אך היקף המסירות עדיין אינו משתווה למחסור המצטבר. בשנת 2025 הושלמה במדינה בנייתם של כ-30,425 בתים ודירות, עלייה של 8.7% לעומת השנה הקודמת. במקביל, מספר הבניינים שהושלמו במלואם ירד ב-3% ועמד על 16,964. מגמות מנוגדות אלו עשויות להיות מוסברות בריבוי דירות בכל בניין חדש ובגידול בחלקם של פרויקטים רבי-קומות.

הרשויות המקומיות הנפיקו היתרי בנייה עבור 48,844 יחידות דיור — עלייה של 14.6% לעומת 2024, והנתון הגבוה ביותר מאז 2011. סך הבניינים שאושרו עלה ב-1.4% בלבד, ל-26,227. הפער בין כמעט 49 אלף דירות מאושרות ל-30 אלף נכסים שהושלמו מעיד על פוטנציאל להאצת הבנייה, אך קבלת היתר עדיין אינה מבטיחה שהפרויקט יזכה למימון ויושלם במועד.

גם בהנחה שיישמר קצב של כ-30 אלף יחידות מוכנות בשנה, כדי למחוק באופן רשמי גרעון של 300 אלף יחידות יידרש עשור שלם של בנייה נוספת מעבר לביקוש השוטף. בפועל התקופה תהיה ארוכה בהרבה, שכן האוכלוסייה, מספר משקי הבית והצורך בהחלפת מבנים ישנים ממשיכים לגדול.

הנתונים הראשונים לשנת 2026 מצביעים על המשך מסירת פרויקטים: ברבעון הראשון הושלמה בנייתן של 6,931 יחידות דיור חדשות. עם זאת, מספר ההיתרים ירד, עובדה המזכירה כי התאוששות ענף הבנייה עלולה להיות בלתי אחידה לאחר התוצאות החזקות של 2025.

היתרי הבנייה נותרו המכשול העיקרי

באופן רשמי, חוקי הבנייה בפורטוגל תואמים תקנים בינלאומיים רבים, אך יישומם המעשי נותר מורכב. לרשויות המקומיות חסרים כוח אדם וכלים דיגיטליים, תקנות מקומיות נוספות מסרבלות את ההליכים, וזמני הטיפול בבקשות אינם ניתנים לחיזוי. העיכובים פוגעים במיוחד בכל יזם קטן או חדש שאינו מסוגל לממן קרקע במשך שנים ללא פתיחת מכירות.

ארגון ה-OECD מצביע אף הוא על השקעות נמוכות בבניית דיור, מחסור בעובדים מיומנים ופריון עבודה נמוך בענף. שינויים בתכנון המרחבי צמצמו את זמינות הקרקעות לבנייה ותרמו לייקורן. במטרה להגדיל את ההיצע, הארגון ממליץ לפשט את הליכי הרישוי, להגמיש את התכנון ולבחון מחדש את מיסוי הנכסים שאינם בשימוש.

עלויות הבנייה ממשיכות לעלות. במאי 2026 עלו הוצאות הבנייה למגורים ב-6.9% בחישוב שנתי. התייקרות זו מצמצמת את כדאיותם הכלכלית של פרויקטים רבים ודוחפת את היזמים לפלח היוקרה, שבו קל יותר לגלגל את עלויות החומרים וכוח האדם על הרוכשים.

כתוצאה מכך, המדינה סובלת ממחסור דווקא בדיור בר-השגה, גם כאשר אתרי בנייה ועגורנים נראים היטב לעין. פרויקט המיועד לרוכש מקומי אמיד או למשקיע זר מרחיב טכנית את מלאי הדירות, אך אינו מסייע למשפחות שאינן מסוגלות לעמוד במחירי השוק.

הזרים אינם הגורם הבלעדי לתנודות השוק

רוכשים מחו״ל מוצגים לעיתים קרובות כאחד הגורמים המרכזיים לעליית מחירי הנדל״ן בפורטוגל. השפעתם בולטת בליסבון, באלגרבה, בפורטו ובמדיירה, אך הסטטיסטיקה הארצית מציגה תמונה מורכבת בהרבה.

בשנת 2025 רכשו תושבי חוץ לצורכי מס 8,471 נכסים בהיקף של 3.4 מיליארד אירו. מספר עסקאות אלו ירד ב-13.3%, ושוויין ירד ב-2.1%. תושבי החוץ היוו כ-5% בלבד מכלל הנכסים שנמכרו, אף שחלקם בהיקף הכספי היה גבוה יותר בשל רכישת נכסים יקרים יותר. לפיכך, הביקוש המקומי, המחסור בהיצע ותנאי האשראי נותרו גורמים משמעותיים לא פחות.

הטלת מגבלות על רכישות זרות עשויה להפחית את התחרות באזורים יוקרתיים מסוימים, אך כשלעצמה לא תיצור דירות חדשות. דירה במרכז התיירותי של ליסבון ובית משפחתי בפרברים שייכים לפלחים שונים לחלוטין. כמו כן, מיסוי נוסף על תושבי חוץ עלול לפגוע בהיקף השקעות בהתחדשות עירונית, אלא אם הרשויות יבדילו בין רכישות ספקולטיביות של נכסים מוכנים לבין מימון בנייה חדשה.

רמת המינוף אינה מבשרת על משבר דומה לעבר

העלייה המהירה במחירים מעוררת חשש מבועה, אולם מבנה השוק שונה מהותית מהתקופה שקדמה למשבר החובות. יחס חובות משקי הבית להכנסה הפנויה צנח מכ-100% בשנים 2008–2012 לכ-50% בלבד ב-2025. ב-Morningstar DBRS מעריכים כי מוקדם לדבר על בועה קלאסית שמקורה במינוף מופרז.

אין בכך כדי להעיד על היעדר סיכונים. מחירי הנדל״ן עדיין מנותקים מרמת ההכנסה, והנגישות לדיור מידרדרת. הבעיה עלולה להתבטא לא במשבר בנקאי ובאי-עמידה המונית בתשלומים, אלא בירידה בניידות עובדים, עזיבה מאוחרת יותר של בית ההורים וחוסר יכולת של משפחות לעבור לערים בעלות הזדמנויות תעסוקה טובות יותר.

רוכשים הנכנסים לשוק במחיר המקסימלי האפשרי עבורם תוך הסתמכות על ערבויות מדינה עלולים להיות פגיעים במיוחד. במקרה של הרעה במצב הכלכלי יהיה להם קשה יותר לעמוד בתשלומי המשכנתה, גם אם המערכת הבנקאית בכללותה תשמור על יציבות.

הריבית הממוצעת על הלוואות לדיור קיימות ירדה במאי 2026 ל-3.065%. במקביל, שומות הבנקים לנכסי מגורים עלו ב-17.1% בחישוב שנתי. הירידה בעלות שירות החוב תומכת בביקוש בר-פירעון, אך הערכות שווי גבוהות יותר מאפשרות מתן הלוואות גדולות יותר, מה שמגביר את לחץ המחירים לנוכח היצע מוגבל.

מחירי השכירות עולים בעקבות מחירי הרכישה

חוסר היכולת לרכוש דירה מותיר משפחות רבות בשוק השכירות. דמי השכירות החציוניים בחוזים חדשים עמדו ב-2025 על 9.29 אירו למ״ר. ברבעון הראשון של 2026 הם עלו ל-9.46 אירו, תוספת של 9.1% בשנה. בליסבון, בפורטו ובמוקדי תיירות, המחירים בפועל גבוהים משמעותית מהחציון הארצי.

שוק השכירות בפורטוגל נותר קטן ומפוצל. בשנת 2022 רק כ-12% ממשקי הבית התגוררו בשכירות — מהשיעורים הנמוכים ביותר בקרב הכלכלות המפותחות. שינויי רגולציה תכופים, פערים בין חוזים ישנים לחדשים ושכיחות השכרות בלתי מוצהרות מפחיתים את הוודאות הן עבור בעלי הנכסים והן עבור השוכרים.

הטלת תקרות מחיר על שכירות עשויה להגן זמנית על דיירים קיימים, אך בהיעדר היצע חדש היא עלולה לצמצם את מלאי הדירות לשוכרים חדשים. פתרון בר-קיימא דורש בניית דיור להשכרה ביוזמה פרטית וציבורית, כללים יציבים וסיוע ממוקד למשפחות בעלות הכנסה נמוכה.

סיוע לרוכשים מתדלק את הביקוש

תוכנית Construir Portugal כוללת הטבות מס לרוכשים מתחת לגיל 35 וערבות מדינה לחלק מהמשכנתה. ברכישת דירה ראשונה למגורים, צעירים זכאים לפטור מלא ממס רכישה וממס בולים עד לשווי נכס של 324,058 אירו, ופטור חלקי עד לשווי של 648,022 אירו. ערבות המדינה יכולה לכסות 15% מההלוואה לנכסים בשווי של עד 450 אלף אירו.

תמיכה זו מפחיתה את ההוצאות הראשוניות ומאפשרת למשפחות מסוימות להיכנס לשוק במהירות רבה יותר. אולם כאשר מספר הנכסים קבוע, חלק מההטבה מתגלגל למוכרים בדמות מחיר גבוה יותר. לפיכך, תוכניות לתמרוץ הביקוש חייבות להיות מלוות בהאצת הבנייה, שכן אחרת הן רק מחלקות מחדש את המחסור בין הקונים מבלי לפתור אותו.

כמו כן, פורטוגל נדרשת להרחיב את מלאי הדיור הציבורי ובר-ההשגה. עשורים של השקעות ממשלתיות נמוכות הותירו את היקף הדיור הציבורי כאחד הנמוכים ביותר במדינות ה-OECD. שינוי המצב אינו יכול להתרחש בן לילה: הרשויות המקומיות זקוקות לקרקעות, מימון, קבלנים ויכולות ניהול של הנכסים שייבנו.

מחסור בדיור הופך לסיכון כלכלי

משבר הדיור חורג מגבולות שוק הנדל״ן. חברות מתקשות לגייס עובדים בליסבון, בפורטו ובאזורי תיירות כאשר שכר הדירה שואב חלק ניכר מהמשכורת. מוסדות אקדמיים מתמודדים עם מחסור במעונות סטודנטים, ומומחים צעירים עשויים לבחור בהגירה במקום ברכישת דירה או שכירתה בארצם.

בסקר שנערך בשנת 2023, 44% מהנשאלים שקלו לעזוב את פורטוגל בשל הקושי למצוא דיור בר-השגה. נתון זה אינו תחזית הגירה מדויקת, אך הוא ממחיש עד כמה עלויות הדיור משפיעות על החלטות בנושאי עבודה, השכלה והקמת משפחה.

עבור קהל המשקיעים, מחסור כרוני אמנם שומר על ערך הנכסים הקיימים, אך במקביל מגביר סיכונים פוליטיים ורגולטוריים. ככל שהמחירים מתרחקים מהכנסות התושבים, כך גוברת הסבירות למיסים חדשים, להגבלות על השכרה לטווח קצר ולהרחבת ההגנות על שוכרים.

לדברי מומחי International Investment, השוק הפורטוגלי אינו מתמודד עם מחסור מחזורי רגיל בנכסים, אלא עם פער מבני מצטבר. העלייה במספר ההיתרים ובתוכניות הסיוע הממשלתיות אינה מספיקה כעת: על המדינה לתרגם פרויקטים מאושרים לדיור מוכן בקצב מהיר יותר מקצב גידול משקי הבית. סבסוד משכנתאות ללא הרחבה מקבילה של ההיצע עלול להזניק את המחירים עוד יותר, ולכן המדד האמיתי להצלחת מדיניות הדיור אינו מספר הצעדים המוכרזים, אלא צמיחה יציבה במסירת בתים ודירות ברות-השגה.