English  עברית  ქართული  Русский  

שווייץ דנה בהחמרת Lex Koller — מכירת נדל״ן לזרים

שווייץ דנה בהחמרת Lex Koller — מכירת נדל״ן לזרים

ממשלת שווייץ מציעה להרחיב את המגבלות על רכישת נדל״ן על ידי גורמים הנחשבים לרוכשים זרים לפי חוק Lex Koller. ההצעה נוגעת למגורים לשימוש עצמי, נכסים מסחריים, נדל״ן נופש, מניות של חברות דיור ויחידות השתתפות בקרנות, אולם היא נמצאת כעת בשלב דיונים וטרם נכנסה לתוקף.

שווייץ בוחנת מחדש את כללי רכישת הנדל״ן על ידי זרים

המועצה הפדרלית של שווייץ העבירה ב-15 באפריל 2026 להתייעצות תיקונים לחוק Lex Koller — החוק הפדרלי המסדיר רכישת נדל״ן על ידי גורמים בחו״ל. שלב ההתייעצות הסתיים ב-15 ביולי, ולאחריו על הרשויות לבחון את עמדות הקנטונים, המפלגות, איגודי התעשייה וגורמים נוספים.

ההצעה עוררה מחלוקת עמוקה. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ומפלגת העם השוויצרית תמכו בהידוק הפיקוח, וקשרו בין הון זר לעליית מחירי הדיור. נציגי המגזר העסקי, מפלגת המרכז וקבוצת העבודה השוויצרית לאזורים הרריים התנגדו להגבלות מסוימות. כמה חברות אף העלו אפשרות של מחיקה מהמסחר בבורסה אם תיחסם גישתם של משקיעים זרים למניותיהן, כך דיווח SWI swissinfo.

המחלוקת אינה נוגעת לאיסור גורף על עסקאות של אזרחי מדינות אחרות, אלא להגדרה המשפטית של ״גורמים בחו״ל״. קטגוריה זו אינה כוללת אזרחים של האיחוד האירופי ושל איגוד הסחר החופשי האירופי המתגוררים בשווייץ, וכן אזרחי מדינות אחרות שקיבלו תושבות קבע מסוג C.

מי יידרש לאישור לרכישת דירת מגורים עיקרית

שינוי מהותי מתוכנן עבור אזרחי מדינות שמחוץ לאיחוד האירופי ולאיגוד הסחר החופשי האירופי, המתגוררים בשווייץ על בסיס אשרת שהייה זמנית מסוג B וטרם קיבלו אישור C.

על פי ההסדר הקיים, רוכש כזה רשאי בתנאים מסוימים לרכוש דירה אחת או בית פרטי למגורי קבע ללא אישור מיוחד. הנוסח המוצע מנהיג חובת קבלת אישור לעסקה מרשויות הקנטון.

לאחר מעבר דירה או הפסקת השימוש בנכס כמקום מגורים עיקרי, יידרש הבעלים למכור אותו בתוך שנתיים. חובה זו תבוטל אם הבעלים יקבל תושבות קבע מסוג C וימשיך להתגורר בנכס שנרכש.

מוצע לחייב את רשויות הרישום לדווח לגופים המפקחים על עסקאות נדל״ן על כל שינוי במקום מגוריו של בעלים זר. רכישת נדל״ן עדיין לא תעניק זכות מגורים או זכאות לקבלת אשרת שהייה.

הערכת ההשפעה הרגולטורית מנתה כ-1,051 רכישות של דירות מגורים עיקריות בשנה, שעשויות להיכלל במסגרת משטר האישורים החדש. מדובר בהערכה משוערת המבוססת על נתונים מחמישה קנטונים, ואין פירושה שכל העסקאות הללו ייאסרו או יבוטלו.

השקעות בנדל״ן מסחרי יוגבלו

כיום גורמים בחו״ל יכולים לרכוש ללא אישור נכסים לפעילות עסקית: מבני תעשייה, משרדים, חנויות, מסעדות, בתי מלאכה, קליניקות רפואיות ומלונות. הפטור חל גם על נכסים המושכרים לעסק אחר לשימוש מסחרי.

הממשלה מציעה לשמר את הרכישה החופשית של נדל״ן הנדרש לרוכש לצורך פעילותו העצמית. עם זאת, רכישת נכס מסחרי אך ורק לצורך השכרתו לצדדים שלישיים תחייב אישור או שלא תיכלל עוד תחת הפטור הקיים.

השינוי עשוי להשפיע על חברות ביטוח זרות, קרנות פנסיה, משרדי ניהול עושר משפחתי ומשקיעים מוסדיים המשקיעים במשרדים, מרכזים מסחריים, מחסנים ומלונות בשווייץ ללא ניהול פעילות עסקית עצמאית במדינה.

בה בעת, השכרה רגילה של דירות למגורים כבר כיום אינה נחשבת לפעילות עסקית לצורכי Lex Koller. דיור להשקעה מוסדר בצורה מחמירה בהרבה ממבנים המשמשים עסקים.

חברות ציבוריות וקרנות יעמדו בפני איסור

אחד הצעדים השנויים ביותר במחלוקת קובע איסור על גורמים בחו״ל לרכוש מניות של חברות הנסחרות בבורסה, שעיקר פעילותן קשור לנדל״ן למגורים בשווייץ.

כמו כן, מוצע להחיל את ההגבלה על יחידות השתתפות הנסחרות באופן סדיר בקרנות נאמנות לנדל״ן ובחברות השקעה בעלות הון משתנה, אם הן מחזיקות בנכסים שוויצריים. חברת השקעה בעלת הון משתנה היא מבנה מניות להשקעות קולקטיביות, שמספר מניותיו והיקף הונו עשויים להשתנות בהתאם להזרמת כספים או משיכתם על ידי משקיעים.

הערכת הממשלה זיהתה 16 חברות נדל״ן שוויצריות הנסחרות בבורסה עם תיק נכסים כולל של כ-58.5 מיליארד פרנק. שמונה מהן סווגו מראש כחברות שעיקר פעילותן בתחום המגורים, ותיקיהן הוערכו בכ-20 מיליארד פרנק.

עבור עשר החברות שנבדקו, שיעור זכויות ההצבעה הזרות הרשומות עמד על כ-6.5%. היקף ההון הזר הוערך בכ-1.2 מיליארד פרנק בחברות ובעוד כ-5.3 מיליארד פרנק בקרנות נדל״ן — סך הכל כ-6.5 מיליארד פרנק.

מחברי ההערכה הזהירו כי האיסור עלול לדחוף חלק מהחברות להימחק מהמסחר בבורסה. הדבר עלול לפגוע בסחירות מניותיהן, לצמצם את שקיפות השוק ולהקשות על גיוס הון לפרויקטי בנייה גדולים. כמו כן, המסמך מטיל ספק ביכולתו של הצעד לצמצם באופן ממשי את השליטה הזרה בדיור השוויצרי.

המכסות לדירות נופש יקוצצו

פרק נפרד ברפורמה עוסק בבתי נופש ובדירות קיט הנרכשים על ידי גורמים בחו״ל. תקרת המכסה החוקית מוצעת לצמצום מ-1,500 ל-750 נכסים בשנה.

מתוך התקרה הכוללת, 150 אישורים יישארו בעתודה הפדרלית. עד 600 נכסים יוכלו להתחלק מדי שנה בין 17 הקנטונים המשתתפים במערך. לפיכך, המכסה שתחולק תחילה לקנטונים תהיה נמוכה ב-60% מהתקרה הנוכחית של 1,500 נכסים.

התקרה הצפויה לקנטון ואלה תקוצץ מ-330 ל-132 נכסים, לגראובינדן — מ-290 ל-116, לטיצ׳ינו — מ-195 ל-78, לוו — מ-175 ל-70, ולברן — מ-140 ל-56.

כל רכישה של נכס נופש בידי גורם זר תיספר במסגרת המכסה, לרבות מכירה חוזרת מבעלים זר אחד למשנהו. בשנים 2016–2025 עמד הממוצע השנתי של עסקאות אלו, כולל מכירות חוזרות, על כ-796 עסקאות בשנה.

לפי חישובי הממשלה, הרפורמה עשויה להפחית את מספר הרכישות השנתי בלפחות 196 עסקאות. הירידה עלולה להתקרב ל-300 עסקאות אם אישורים שלא נוצלו לא יחולקו מחדש בין הקנטונים.

אזורי ההרים חוששים מירידה בביקוש

בקנטונים התיירותיים הביקוש הזר תומך בבנייה, בשיפוצים, בענף המלונאות, במסחר הקמעונאי ובשירותים מקומיים. לכן, נציגי אזורי ההרים חוששים שקיצוץ המכסות ישפיע לא רק על המחירים, אלא גם על התעסוקה והכנסות הרשויות המקומיות.

מתנגדי התוכנית מציינים כי התקרה הכלל-ארצית הקיימת לא נוצלה במלואה בעשור האחרון, אפילו בשקלול מכירות חוזרות בין זרים. עובדה זו מעמידה בספק את הנחיצות לקצץ את המכסות בחצי ברמה הפדרלית.

עבור עסקי מלונאות בשליטה זרה נקבעה הקלה. קנטונים יוכלו לאשר להם לרכוש מגורים לעובדים ללא הליך האישור הרגיל. אם הנכס יחדל מלשמש לשיכון עובדים, בדרך כלל יידרש למכור אותו בתוך שנתיים.

מחסור בדיור נמשך בערים הגדולות

הדיון מתקיים על רקע היצע מוגבל. נכון ל-1 ביוני 2025 נספרו בשווייץ 48,455 דירות ובתים פנויים. שיעור הדיור הפנוי עמד על 1%, ומספר הנכסים הפנויים ירד בתוך שנה ב-3,519, שהם 6.8%.

בז׳נבה עמד הנתון על 0.34%, בצוג — על 0.42%, ובציריך — על 0.48%. ב-15 קנטונים עמד שיעור הדירות הריקות מתחת ל-1%. מספר הדירות הפנויות המיועדות להשכרה ירד ב-8% ל-37,194, כפי שעולה מנתוני הסטטיסטיקה הרשמית של שוק הדיור.

שיעור הדיור הפנוי הנמוך מעיד על מצוקת השוק, אך כשלעצמו אינו מוכיח כי השקעות זרות הן הגורם העיקרי לכך. על ההיצע משפיעים גם מחסור בקרקע לבנייה, משך קבלת ההיתרים, עלויות הבנייה, שיעורי הריבית ומגבלות תכנון ובנייה.

המגזר העסקי מערער על יעילות הרפורמה

ארגונים כלכליים סבורים כי הכללים החדשים עלולים לצמצם את זרימת ההון, מבלי להביא לגידול מקביל בהיצע הדיור בר-ההשגה. ארגון economiesuisse דחה את התוכנית, והזהיר מפני תופעות לוואי שליליות ומצמצום אפשרי בהיצע הנדל״ן.

דאגה מיוחדת מעורר האיסור על מניות ויחידות השתתפות בקרנות. חברות ציבוריות מחויבות בגילוי נרחב יותר של מידע מאשר גופים פרטיים. יציאתן מהבורסה עלולה להפוך את השוק לפחות שקוף, מבלי שבהכרח ישתנו הבעלים הסופיים של הנכסים.

מנגד, תומכי הרפורמה רואים בנדל״ן משאב לאומי מוגבל, ודורשים למנוע מצב שבו ביקוש נוסף להשקעות יאיץ את עליית המחירים באזורים שבהם כבר קיים מחסור.

מתי עשויים הכללים החדשים להיכנס לתוקף

סיום שלב ההתייעצות אינו מעיד על אישור החוק. על המועצה הפדרלית לעבד את ההערות שהתקבלו ולהחליט אם לשנות את נוסח ההצעה. לאחר מכן תוכל הממשלה להגיש את הצעת החוק ודברי ההסבר למועצה הלאומית ולמועצת הקנטונים — שני בתי הפרלמנט.

אם הפרלמנט יאשר את השינויים, עשוי להיפתח נגדם הליך משאל עם אופציונלי. רק לאחר השלמת ההליך הפוליטי יוכלו הרשויות לקבוע את מועד כניסת החוק לתוקף ואת תקנות הביצוע הנדרשות. נכון לעכשיו אין לוח זמנים מדויק, מציינת PwC Switzerland.

שאלות נפוצות

מהו Lex Koller?

Lex Koller הוא שמו הבלתי רשמי של החוק הפדרלי השוויצרי המגביל רכישת נדל״ן על ידי גורמים בחו״ל. תחולת החוק תלויה לא רק באזרחות, אלא גם בסוג אשרת השהייה, במקום המגורים, בסוג הנכס ובמטרת הרכישה.

האם ההצעה אוסרת לחלוטין על זרים לקנות דירות בשווייץ?

לא. ההצעה קובעת אישורים והגבלות נוספים לקטגוריות מסוימות של רוכשים. אזרחי האיחוד האירופי ואיגוד הסחר החופשי האירופי המתגוררים בשווייץ, וכן אזרחי מדינות אחרות בעלי תושבות קבע C, אינם נחשבים ברוב המקרים לגורמים בחו״ל.

מה ישתנה עבור בעלי אשרת שהייה מסוג B?

אזרחי מדינות שלישיות בעלי אשרה B יידרשו לאישור לצורך רכישת מגורים עיקריים. במקרה של מעבר דירה, יהיה עליהם למכור את הנכס בתוך שנתיים, אלא אם יקבלו תושבות קבע C וימשיכו להתגורר בו.

האם המכסה לדירות נופש תצטמצם ל-600?

התקרה החוקית הכוללת מוצעת להיקבע על 750 נכסים. מתוכם 150 יישמרו בעתודה, ועד 600 יחולקו תחילה בין הקנטונים.

האם הרפורמה תחול על אזרחי האיחוד האירופי החיים בשווייץ?

בדרך כלל לא. אזרחי האיחוד האירופי ואיגוד הסחר החופשי האירופי המתגוררים במדינה כדין ובפועל אינם מוגדרים כגורמים בחו״ל לפי חוק Lex Koller.

האם רכישת בית מעניקה זכות מגורים בשווייץ?

לא. הזכות לרכוש נדל״ן והזכות לשהות במדינה מוסדרות בנפרד. רכישת דירה או בית אינה מהווה עילה אוטומטית לקבלת אשרת שהייה.

האם המגבלות כבר נכנסו לתוקף?

לא. מדובר בהצעת חוק שעברה את שלב ההתייעצות. לפניה עדיין עומדים בחינה ממשלתית, הליך פרלמנטרי ואפשרות למשאל עם.

כפי שמדווחים מומחי International Investment, התוכנית שואפת להפחית את לחצי ההשקעות, אך השפעתה הישירה על מחירי הדיור עשויה להיות מוגבלת. הערכת הממשלה אינה מאשרת כי איסור על מכשירים בורסאיים יחליש באופן משמעותי את השליטה הזרה, ובמקביל מתריעה על סיכונים לנזילות, לשקיפות ולמימון הבנייה. ללא האצת קצב הבנייה למגורים, פישוט הליכי הרישוי והגדלת ההיצע, המגבלות על רוכשים זרים עשויות להסיט את הביקוש, אך לא לפתור את המחסור המבני בדיור.