הבנק המרכזי של טורקיה מחדש את עסקאות הריפו השבועיות שהופסקו בתחילת מרץ, ומחזיר את ערוץ הנזילות הבנקאי העיקרי לריבית המדיניות הרשמית של 37%. אין מדובר בהורדת הריבית עצמה: היא נותרה ללא שינוי מאז ינואר. עם זאת, ההחלטה מסירה חלק מההידוק הנוסף, שבזכותו נשמרו שיעורי שוק הכספים בחודשים האחרונים סמוך לגבול העליון של מסדרון הריבית — 40%. היקף הירידה בפועל בעלויות המימון יהיה תלוי כעת בהיקפי המכרזים השבועיים ובמצב הנזילות של המערכת הבנקאית.
הבנק המרכזי של טורקיה מחדש את עסקאות הריפו השבועיות
הבנק המרכזי של הרפובליקה הטורקית הודיע ב-23 באוגוסט על חידוש מכרזי הריפו לתקופה של שבוע אחד. פעולות אלו הושעו ב-1 במרץ 2026. הרגולטור לא הכריז על שינויים נוספים בהודעה הקצרה — ההחלטה הרשמית של הבנק המרכזי של טורקיה.
עסקת ריפו היא פעולה שבה הבנק המרכזי מספק לבנקים מסחריים נזילות לטווח קצר כנגד ביטחונות של ניירות ערך. בטורקיה, ריבית הריפו השבועי משמשת גם כריבית המדיניות הרשמית. כעת היא עומדת על 37%.
לכן, לא ניתן להגדיר את ההחלטה מ-23 באוגוסט כהורדה חדשה של ריבית המדיניות. מדובר בשינוי של הכלי שבאמצעותו מנהל הרגולטור את מחיר הכסף בשוק לטווח קצר.
הבדל זה עומד בבסיס הדיווח של Bloomberg: חידוש המכרזים השבועיים אמור לכוון את עלויות המימון הבנקאי חזרה לעבר הריבית הרשמית, לאחר מספר חודשים שבהם שיעורי השוק לטווח קצר שהו סביב רמה של 40%.
ריבית המדיניות של טורקיה נותרת ברמה של 37%
הפעם האחרונה שבה שינה הבנק המרכזי את הריבית הרשמית הייתה ב-22 בינואר 2026, כאשר הוריד אותה באחוז אחד — מ-38% ל-37%. במקביל, ריבית ההלוואות הבין-בנקאיות ליום אחד הופחתה מ-41% ל-40%, וריבית הפיקדונות ללילה ירדה מ-36.5% ל-35.5%.
לאחר מכן הותירה הוועדה את הפרמטרים ללא שינוי. בישיבה ב-23 ביולי נשמרה שוב ריבית המדיניות על 37%, הגבול העליון של מסדרון הריבית עמד על 40%, והתחתון על 35.5%. הרגולטור הצביע על ירידה קלה במגמת האינפלציה הבסיסית ביוני, האצה זמנית ביולי, ביקושים מקומיים חלשים וסיכונים חדשים הקשורים לעליית מחירי האנרגיה.
החלטת הריבית המתוכננת הבאה נקבעה ל-10 בספטמבר. לפיכך, בעקבות ההחלטה מ-23 באוגוסט, מסדרון הריבית הרשמי נותר בעינו. השינוי חל במיקום שבו נקבע המחיר בפועל של הנזילות לטווח קצר בתוך המסדרון.
מדוע מומנו הבנקים קרוב ל-40%
המכרזים השבועיים הופסקו ב-1 במרץ בעקבות התגברות התנודתיות בשווקים הפיננסיים. בהסבר מאוחר יותר של המדיניות המוניטרית, קשר הרגולטור תקופה זו לעלייה באי-הוודאות הגיאופוליטית ולתנודות חדות במחירי הנפט, הגז הטבעי וסחורות נוספות.
לאחר סגירת הערוץ השבועי, השתמש הבנק המרכזי בכלי ניהול נזילות באופן פעיל יותר, כך שהעלות הממוצעת של המימון שסופק שהתה סביב 40% — ריבית ההלוואות ליום אחד. במקביל ביצע הרגולטור עסקאות עתידיות במט״ח עם סליקה בלירות כדי לצמצם את סיכוני התנודתיות החדה בשוק המטבע. מנגנונים אלה מפורטים בסקירת המדיניות המוניטרית לחודש מרץ.
ההשפעה הכלכלית הייתה שוות ערך להידוק תנאים נוסף של שלוש נקודות אחוז ביחס לריבית המדיניות, אך ללא העלאה פורמלית של הריבית עצמה מ-37% ל-40%.
עם זאת, חשוב לא לפרש פער זה כ״הורדת ריבית של שלוש נקודות״ אוטומטית לאחר 23 באוגוסט. הבנק המרכזי רק פותח מחדש את הערוץ השבועי. העלות הממוצעת בפועל של הכסף תהיה תלויה בהיקפי הפעולות, בצרכי הנזילות של הבנקים ובפעולות נוספות של הרגולטור.
שיעורי שוק הכספים שהו סביב 40%
נגיד הבנק המרכזי, פתיח קראהאן, אישר ב-13 באוגוסט כי המכרזים השבועיים לא נערכו עד לאותו מועד, וכי צורכי הנזילות של השוק נענו במידת הצורך דרך הגבול העליון של מסדרון הריבית. מדיניות זו אפשרה לשמר את שיעורי שוק הכספים סביב רמה של כ-40%.
קראהאן דיווח גם על שיפור ניכר במצב היתרות. יתרות המט״ח הכוללות גדלו מ-155 מיליארד דולר ב-27 במרץ ל-185 מיליארד דולר ב-12 באוגוסט. היתרות נטו ללא עסקאות החלף (סוואפ) גדלו באותה תקופה ב-35 מיליארד דולר והגיעו ל-56 מיליארד דולר.
במקביל נרשמה האטה בקצב האשראי. הצמיחה הכוללת בהלוואות ירדה מ-34.6% בסוף פברואר לכ-25%. קצב הגידול בהלוואות מסחריות וצרכניות בלירות ירד לסביבות 35%, וההלוואות במטבע חוץ — אל מתחת ל-10%. שיעור הפיקדונות בלירות עלה ל-62%. נתונים אלה מופיעים בנאומו של קראהאן מחודש אוגוסט.
הרגולטור מציין במיוחד כי הריביות על פיקדונות והלוואות מסחריות קשורות לעלות הממוצעת המשוקללת של המימון שלו. עבור אשראי צרכני הקשר מורכב יותר: עליו משפיעות בנוסף מגבלות מאקרו-יציבותיות וסיכון אשראי.
לכן, החזרת הריפו השבועי אכן מסוגלת לחלחל בהדרגה לשיעורי השוק הבנקאי, אך אין פירושה הפחתה אוטומטית של שלוש נקודות אחוז בכל שיעורי הריבית על הלוואות.
האינפלציה ירדה ל-31.75%
ההחלטה על נרמול ניהול הנזילות מתקבלת תוך ירידה מתמשכת, אם כי איטית, באינפלציה השנתית.
ביולי עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.78% ביחס ליוני וב-31.75% במונחים שנתיים. ביוני עמדה האינפלציה השנתית על 32.11%, והחודשית על 0.99%.
סעיפי ההוצאה הצרכנית הגדולים ביותר ממשיכים להציג קצבי עליית מחירים גבוהים. מחירי המזון והמשקאות הלא-אלכוהוליים עלו ב-37.53% משנה לשנה, הוצאות הדיור, המים, החשמל, הגז ודלקים אחרים — ב-40.32%, והתחבורה — ב-30.83%.
מדד הליבה C, שאינו כולל מוצרי אנרגיה, מזון ומשקאות לא-אלכוהוליים, אלכוהול, טבק וזהב, עלה ב-29.91% בשנה. נתונים אלה פורסמו על ידי המכון הטורקי לסטטיסטיקה.
מכאן שהאינפלציה השנתית מתמתנת, אך העלייה החודשית במחירים ביולי שוב הואצה. זו אחת הסיבות לכך שאין לראות בהחזרת כלי מימון זול יותר תחילתו האוטומטית של מחזור מהיר של הורדות ריבית מדיניות.
הבנק המרכזי העלה את תחזית האינפלציה ל-28%
באוגוסט עדכן הרגולטור כלפי מעלה את תחזיתו לסוף השנה. הערכת האינפלציה לסוף 2026 הועלתה בשתי נקודות אחוז, ל-28%.
הבנק המרכזי צופה האטה נוספת בעליית המחירים ל-15% בסוף 2027 ול-9% בסוף 2028. לאחר מכן אמורה האינפלציה להתקרב ליעד לטווח בינוני של 5%.
בין הסיבות לעדכון התחזית ציין הרגולטור את הסולר, הגז הטבעי, סחורות נוספות, הערכה גבוהה יותר לאינפלציית המזון ומחירים המפוקחים על ידי המדינה, על פי תחזית האינפלציה של הבנק המרכזי של טורקיה.
הפער בין 31.75% בפועל לבין היעד של 5% נותר משמעותי. לפיכך, הבנק המרכזי ממשיך להגדיר את מדיניותו המוניטרית כמרסנת ומהודקת, גם לאחר ההחלטה להחזיר את עסקאות הריפו השבועיות.
השוק צפה ריבית של 37% בספטמבר טרם ההחלטה
סקר אוגוסט בקרב משתתפי המגזר הפיננסי והריאלי מספק נקודת ייחוס נוספת למדיניות העתידית. האינפלציה הצפויה לסוף 2026 עמדה על 29.43%, בעוד 12 חודשים — 23.69%, ובעוד 24 חודשים — 18.03%.
הערכת הריבית הממוצעת לישיבה הקרובה עמדה בדיוק על 37%. לישיבה השנייה שאחריה תמחרו המשתתפים כ-36.13%, ולשלישית — 35.25%. תחזית הריבית לסוף 2026 עמדה גם היא על 35.25%.
ציפיות שער הדולר לסוף השנה עמדו על 51.6567 לירות, ובעוד 12 חודשים — 57.4278 לירות. תחזית צמיחת התמ״ג של טורקיה לשנת 2026 הייתה 3.1%.
קיימת הסתייגות תזמון חשובה: סקר הבנק המרכזי של טורקיה לאוגוסט נערך בין ה-10 ל-12 באוגוסט, כלומר לפני פרסום דוח האינפלציה החדש ב-13 באוגוסט ולפני ההחלטה על חידוש המכרזים השבועיים ב-23 באוגוסט. לפיכך, ציפיות אלה אינן משקפות עדיין את השינוי האחרון במשטר המימון.
היתרות העניקו לרגולטור מרחב תמרון רחב יותר
החזרת הריפו השבועי מתרחשת בעת שיתרות המט״ח חזקות משמעותית מאשר באביב. עובדה זו מפחיתה את אחד הסיכונים המגבילים את יכולתו של הבנק המרכזי הטורקי להקל על התנאים המוניטריים: הצורך לשמור במקביל על האטרקטיביות של נכסים נקובים בלירה ולהימנע מעלייה חדה בביקוש למט״ח.
גורם נוסף נותר הביקוש המקומי החלש. הבנק המרכזי מציין כי תנאי הביקוש ברבעון השני תמכו בתהליך הדיסאינפלציה. הירידה בקצב האשראי וההוצאות בכרטיסים מקטינה את הסיכון שכסף זול יותר לטווח קצר יוביל מיד לזינוק חדש בצריכה.
עם זאת, האיזון נותר שברירי. עליית מחירי האנרגיה העולמיים מגדילה את הוצאות היבוא של טורקיה, מחלישה את מאזן הסחר ועלולה להאיץ את האינפלציה המקומית דרך עלויות הדלק, התחבורה והייצור.
אנליסטים צפו את החזרת המימון לריבית המדיניות
עוד לפני ההחלטה מ-23 באוגוסט ראו אנליסטים בחידוש המכרזים השבועיים שלב ראשון אפשרי בנרמול המדיניות.
בתחילת אוגוסט ציינו ב-ING כי ירידת הסיכונים הגיאופוליטיים והתאוששות היתרות עשויות לאפשר לבנק המרכזי להחזיר את עלות המימון בפועל לריבית המדיניות במהלך אוגוסט או ספטמבר. האנליסטים העריכו את רכישות המט״ח, בניכוי שינוי שווי הזהב, בכ-14.8 מיליארד דולר ביוני וב-9 מיליארד דולר ביולי. תרחיש הבסיס שלהם אפשר תנועה של ריבית המדיניות לעבר 35% ברבעון הרביעי, בהינתן המשך שיפור בתמונת האינפלציה. ניתוח ING
ההחלטה האחרונה מממשת את חלקו הראשון של תרחיש זה — שינוי במנגנון המימון — אך אינה מבטיחה דבר לגבי הכיוון העתידי של הריבית הרשמית.
ניתן להפוך את חידוש הריפו השבועי במהירות יחסית אם מצב המטבע או האינפלציה ישובו להידרדר. זו הסיבה שיש להפריד בין פעולות הרגולטור כעת לבין מחזור מלא של הורדות ריבית מדיניות.
כפי שמדווחים מומחי International Investment, החלטת הבנק המרכזי של טורקיה אכן מקלה חלק מההידוק הנוסף שהיה בתוקף מאז מרץ, אך הגדרתה כהורדת ריבית של שלוש נקודות אחוז תהיה בלתי מדויקת. ריבית המדיניות נותרת על 37%, והחזרת המכרזים השבועיים רק יוצרת את התנאים לקירוב שיעורי השוק לטווח קצר לרמה זו. לרשות הרגולטור עומד כעת מרחב תמרון רחב יותר הודות להתאוששות היתרות והתקררות האשראי, אולם אינפלציה סביב 32%, האצת קצב עליית המחירים החודשי ותלותה של טורקיה באנרגיה מיובאת משמרות את הסיכון להידוק מחודש. המבחן העיקרי יהיה תגובת הלירה, הריביות על פיקדונות וציפיות האינפלציה בעקבות החזרת ערוץ הנזילות הזול יותר.
שאלות ותשובות: ריבית הבנק המרכזי של טורקיה וריפו שבועי
האם הבנק המרכזי של טורקיה הוריד את ריבית המדיניות ב-23 באוגוסט 2026?
לא. ריבית המדיניות נותרה ברמה של 37%. הבנק המרכזי רק חידש את עסקאות הריפו השבועיות, שהושעו ב-1 במרץ.
מדוע ההחלטה נחשבת להקלה במדיניות המוניטרית?
מאז מרץ כיוון הבנק המרכזי את שיעורי שוק הכספים לטווח קצר סביב הגבול העליון של מסדרון הריבית — 40%. החזרת המימון ב-37% מאפשרת להפחית את ההידוק הנוסף הזה.
האם הריבית בפועל תרד מיד מ-40% ל-37%?
לא בהכרח. התוצאה תלויה בהיקפי המכרזים השבועיים, במאזן הנזילות של המערכת הבנקאית ובפעולות נוספות של הבנק המרכזי.
מהי ריבית המדיניות הנוכחית בטורקיה?
ריבית הריפו השבועי הרשמית עומדת על 37%. היא נמצאת ברמה זו מאז ינואר 2026.
מהו שיעור האינפלציה הנוכחי בטורקיה?
ביולי עמדה אינפלציית המחירים לצרכן על 31.75% במונחים שנתיים ועל 1.78% ברמה החודשית.
מהי תחזית האינפלציה של הבנק המרכזי של טורקיה לסוף 2026?
הרגולטור צופה 28%. לסוף 2027 הוא צופה 15%, ולסוף 2028 — 9%.
מתי תתקיים הישיבה הבאה של הבנק המרכזי של טורקיה?
החלטת הריבית הבאה מתוכננת ל-10 בספטמבר 2026.
האם השוק צופה הורדת ריבית בספטמבר?
בסקר שנערך בין ה-10 ל-12 באוגוסט, צפו המשתתפים שמירה על הריבית ברמה של 37% בישיבה הקרובה. הסקר נערך לפני ההחלטה מ-23 באוגוסט, ולכן אינו משקף את תגובת השוק לחידוש המכרזים השבועיים.