English  עברית  ქართული  Русский  
מכירות הדיור ירדו בתשע ממדינות האיחוד האירופי

שוק הדיור האירופי נחלש בתחילת שנת 2026 לאחר התאוששות ניכרת שנה קודם לכן. מספר הבתים והדירות שנמכרו הצטמצם בתשע מתוך 16 מדינות האיחוד האירופי שמסרו נתונים רבעוניים ל-Eurostat. קרואטיה, בולגריה ופינלנד הציגו את הירידה החדה ביותר, אך מחירי הדיור המשיכו לעלות כמעט בכל רחבי האיחוד האירופי.

קרואטיה רשמה את הירידה החדה ביותר

ברבעון הראשון של 2026, מספר עסקאות הדיור פחת בתשע מתוך 16 המדינות הנסקרות באיחוד האירופי בהשוואה לתקופה שבין ינואר למרץ 2025. בקרואטיה המכירות צנחו ב-42.2%, בבולגריה — ב-18.5%, ובפינלנד — ב-11.8%. צמיחה נשמרה בשבע מדינות, כאשר התוצאות הטובות ביותר נרשמו בקפריסין עם עלייה של 13.6% ובדנמרק — של 8.4%.

הסטטיסטיקה כוללת עסקאות של דירות מקבלן ודירות יד שנייה, וכן בתים פרטיים, כאשר הרוכש הוא משק בית. היא אינה מקיפה את כלל מחזור השקעות הנדל״ן, עסקאות בין חברות ורכישת תיקי דיור בהיקף גדול על ידי משקיעים מוסדיים.

אין להשליך את הנתונים על כלל האיחוד האירופי ללא סייגים. המדינות מעבירות נתוני מכירות ל-Eurostat באופן וולונטרי, ולכן ההשוואה הרבעונית כוללת רק 16 מתוך 27 מדינות האיחוד. בהתאם לטבלאות השונות, המידע נמסר על ידי 15 עד 21 מדינות, וכן נורווגיה.

השוק נחלש לאחר ההתאוששות של שנת 2025

ברבעון השני של 2025 עלו המכירות בכל 17 המדינות שעבורן היו נתונים זמינים. ברבעון השלישי חלה ירידה רק בקרואטיה, שבה ירד מספר העסקאות ב-16%. ברבעון הרביעי ציין Eurostat ירידה בלוקסמבורג ב-31.3%, בקרואטיה ב-13.7% ובפורטוגל ב-3.6%. יחד עם זאת, נוסח הפרסום מדבר על ארבע מדינות אך אינו נוקב בשמה של הרביעית, דבר המהווה חוסר עקביות פנימי במסמך.

בסיכום שנת 2025 כולה, מספר הבתים והדירות שנמכרו עלה ב-15 מתוך 18 המדינות שמסרו נתונים. המובילות היו סלובניה עם צמיחה של 29.9%, ליטא — עם 22.8% ואוסטריה — עם 21.4%. ירידות נרשמו בקרואטיה בשיעור של 4.1%, בבולגריה ב-2.5% ובפולין ב-1.1%.

לפיכך, תחילת 2026 נראית כאובדן מומנטום בולט, אך רבעון אחד אינו מספיק כדי להסיק על מיתון כלל-אירופי ממושך. על רישום העסקאות עשויים להשפיע שינויי מס, סיום תוכניות סיוע לרוכשים ולוחות הזמנים של הטיפול המשפטי בחוזים.

הרבעון הראשון הוא בדרך כלל החלש ביותר

ב-14 מתוך 17 המדינות שנבדקו, החלק הנמוך ביותר של עסקאות שנתיות בממוצע לשנים 2015–2025 נרשם ברבעון הראשון. החריגות היו סלובניה, הונגריה ופולין. בעשר מדינות, התקופה הפעילה ביותר הייתה בדרך כלל הרבעון הרביעי.

עונתיות רגילה אינה מסבירה את מלוא הירידה, שכן Eurostat משווה את הרבעון הראשון של 2026 לתקופה המקבילה ב-2025. בולטת במיוחד קרואטיה, שבה נמשכה המגמה השלילית שלושה רבעונים ברציפות והחריפה בחדות בינואר–מרץ 2026.

שווקים קטנים עשויים להציג תנודות רבעוניות חזקות. דחיית רישום של כמה פרויקטים גדולים או שינוי בהליך מנהלי עשויים להשפיע באופן ניכר על האחוז השנתי.

המחירים המשיכו לעלות על רקע צמצום העסקאות

מחירי הדיור באיחוד האירופי עלו ברבעון הראשון של 2026 ב-5.1% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2025 וב-1.2% לעומת הרבעון הקודם. בגוש האירו עמדה העלייה השנתית על 4.7%, והרבעונית — על 1%.

מתוך 26 מדינות האיחוד עם נתוני מחירים זמינים, ירידה שנתית נרשמה רק בפינלנד — בשיעור של 2%. קצב ההתייקרות המהיר ביותר היה בפורטוגל — 17.8%, בבולגריה — 14.8% ובסלובקיה — 14.4%.

בבולגריה ירד מספר העסקאות ב-18.5%, אך המחירים עלו ב-14.8%. בקרואטיה צנחו המכירות ב-42.2%, בעוד הדיור התייקר ב-14.3%. פינלנד הציגה התקררות שגרתית יותר: העסקאות פחתו ב-11.8%, והמחירים — ב-2%. בדנמרק עלו במקביל המכירות ב-8.4% והמחירים ב-8.3%, ובקפריסין — ב-13.6% וב-3.4% בהתאמה.

הפער בין היקף המכירות לבין רמות המחירים אינו מוכיח כשלעצמו סיבה אחת מסוימת. הוא עשוי לשקף היצע מוגבל, חוסר נכונות של מוכרים להפחית ציפיות, שינוי בהרכב הנכסים שנמכרו או ריכוז הביקוש בפלח שוק יקר יותר.

ירידה במכירות אינה מבטיחה דיור זול

צמצום במחזור העסקאות אינו מוביל תמיד לירידת מחירים. בעלי נכסים יכולים להסיר נכס מהשוק אם הצעות הרוכשים אינן לשביעות רצונם, וחברות יזמיות יכולות לעכב השקת פרויקטים חדשים. כתוצאה מכך, נסגרות בשוק פחות עסקאות, אך גם מספר הנכסים הזמינים אינו גדל.

על המדדים הממוצעים משפיע גם תמהיל המכירות. אם עסקאות בנכסים קטנים וזולים נעלמות מהר יותר, בעוד רוכשים ממשיכים לרכוש דירות מקבלן או דירות יוקרה, מדד המחירים עשוי לעלות אפילו בעת ירידה במספר המכירות הכולל.

מדד מחירי הדיור של Eurostat מודד את השינוי בשווי נדל״ן למגורים, בעוד שסטטיסטיקת המכירות משקפת את מספר העסקאות שנרשמו. מדדים אלה מתארים היבטים שונים של השוק ויש לנתח אותם במשותף.

שוק היד השנייה מהווה את עיקר המחזור

רק 11 מדינות סיפקו ל-Eurostat פילוח מכירות בין דירות מקבלן לנכסי יד שנייה לשנים 2024–2025. בכולן היו יותר עסקאות בדיור יד שנייה מאשר בדירות חדשות, ולכן שינויים בפלח זה השפיעו בעוצמה רבה יותר על השוק הכללי.

מכירות דירות מקבלן בשנת 2025 זינקו בעיקר בלוקסמבורג — ב-36.2% ובהונגריה — ב-33.6%. הירידה הבולטת ביותר חלה בפינלנד — ב-22.3% ובסלובניה — ב-11.6%.

בשוק היד השנייה הציגה סלובניה עלייה של 34%, וליטא — של 23%. ירידות נרשמו בקרואטיה בשיעור של 7.2%, בבולגריה ב-5% ובאירלנד ב-0.4%.

בחלק זה מכיל קובץ ה-PDF אי-התאמה פנימית נוספת. Eurostat מציין כי מספר העסקאות הכולל פחת בקרואטיה, בבולגריה ובאירלנד, אף על פי שהסיכום השנתי והתרשים נוקבים בפולין כמדינה השלישית. הנתונים לפי סוגי הדיור מראים כי באירלנד פחתו רק מכירות נכסי היד השנייה, בעוד שגידול בעסקאות דירות מקבלן אפשר לשמור על צמיחה כוללת קלה.

שווי העסקאות התאושש מהר יותר מהמחירים

Eurostat מעריך בנפרד את השינוי בשווי הכולל של הדיור שנמכר בגוש האירו. בשנת 2023 הוא ירד ב-17.1%, בעוד המחירים ירדו ב-1% בלבד. בשנת 2024 עלה שווי העסקאות ב-4.2%, והמחירים — ב-2.2%. בשנת 2025 עלו המדדים ב-16.5% וב-5.3% בהתאמה.

הפער ממחיש כי ההתאוששות של שנת 2025 הייתה קשורה לא רק לעליית שווי הנכסים, אלא גם להתרחבות היקף הפעילות בשוק.

מדד זה מהווה הערכה ולא נתון אגרגטיבי מלא של כל מדינות גוש האירו. בגוף הטקסט של ה-PDF מצוינים נתוני 15 מדינות, שייצגו כ-70% מהמשקל הכלכלי של גוש האירו בשנת 2022. הערת השוליים שמתחת לתרשים מזכירה במקביל 17 מדינות ו-71% מהמשקל בשנת 2025. בשל פער מתודולוגי זה, עדיף להשתמש במדד להערכת כיוון השוק ולא כערך כולל מדויק של כל עסקאות EA21.

שוק המשכנתאות נותר גורם מגביל

האינדיקטור המשוקלל של עלות הלוואות דיור חדשות בגוש האירו עלה במאי 2026 ל-3.48% בחישוב שנתי. מדד זה מאחד ריביות על סוגי משכנתאות שונים תוך שימוש במשקולות מוחלקות של היקפי אשראי חדש.

הריביות השתנו בהתאם לתקופת הקיבוע הראשונית. הלוואות בריבית משתנה או בקיבוע של עד שנה ניתנו בריבית ממוצעת של 3.60%, בקיבוע של שנה עד חמש שנים — ב-3.47%, מחמש עד עשר שנים — ב-3.65%, ומעל עשר שנים — ב-3.32%.

ברבעון הראשון החמירו מעט הבנקים בגוש האירו את תנאי מתן הלוואות הדיור. הביקוש למשכנתאות נותר ללא שינוי והיה חלש מציפיותיהם הקודמות של הבנקים. לרבעון השני חזו המוסדות הפיננסיים הקשחה ניכרת יותר של הקריטריונים וירידה בביקוש להלוואות לדיור.

ריביות המשכנתא נמוכות כעת משיאיהן הקודמים, אך הרוכשים נאלצים לממן נכסים שמחיריהם שוב עולים. שילוב זה מסוגל לבלום את מספר העסקאות ללא ירידה חדה במחירי הדיור.

קרואטיה מתמודדת עם ירידה בנזילות

מספר העסקאות בקרואטיה פחת ב-16% ברבעון השלישי של 2025, ב-13.7% ברבעון הרביעי וב-42.2% ברבעון הראשון של 2026. בסיכום שנת 2025 כולה ירדו המכירות ב-4.1%.

המחירים במקביל עלו ב-14.3% במונחים שנתיים וב-3.3% במהלך הרבעון הראשון. השילוב בין מחירים עולים לבין ירידה חדה במספר הקונים עשוי להעיד על פגיעה בנזילות: הבעלים שומרים על ציפיות גבוהות, אך עסקאות נסגרות לעיתים רחוקות יותר. זוהי מסקנה אנליטית ולא סיבה שנקבעה רשמית על ידי Eurostat.

הנתונים הכלל-ארציים אינם מאפשרים להעריך בנפרד את זאגרב, את החוף האדריאטי ואת אזורי פנים המדינה, שבהם המגמות עשויות להיות שונות מהותית.

בולגריה משלבת עליות מחירים עם מחזור עסקאות חלש

בבולגריה הצטמצם מספר העסקאות ב-18.5% ברבעון הראשון של 2026 לאחר ירידה של 2.5% בסיכום 2025. מכירות הדיור מיד שנייה אשתקד ירדו ב-5%, בעוד עסקאות של דירות מקבלן עלו.

המחירים עלו ב-14.8% בחישוב שנתי וב-6.2% בחישוב רבעוני. זו הייתה העלייה הרבעונית הגבוהה ביותר מבין מדינות האיחוד האירופי.

המגמה עשויה לשקף הסטה של הביקוש לפרויקטים חדשים ויקרים יותר, היצע מצומצם או חוסר נכונות של בעלי דירות יד שנייה להוריד מחירים. כדי לאתר את הסיבות נדרשים נתונים לאומיים ברמת האזורים וסוגי הנכסים.

אוסטריה חתמה את שנת 2025 עם צמיחה בעסקאות

אוסטריה נמנתה עם המובילות של שנת 2025: מספר נכסי המגורים שנמכרו עלה ב-21.4%. ברבעון הרביעי הגיעה העלייה השנתית ל-20.2%.

מחירי הדיור באוסטריה עלו בקצב מתון יותר — ב-4.2% ברבעון הראשון של 2026 בהשוואה לשנה קודמת וב-1.6% לעומת הרבעון הקודם.

יחס זה נראה מאוזן יותר מאשר בשווקים של קרואטיה ובולגריה: העלייה במחזור לוותה בהתאוששות מתונה במחירים. פרסום Eurostat אינו כולל סטטיסטיקה נפרדת עבור וינה, זלצבורג ואזורים נוספים באוסטריה.

רוכשים ומשקיעים ניצבים מול סיכונים שונים

עבור הרוכש, ירידה במספר העסקאות אינה מבטיחה הופעה אוטומטית של הנחות גורפות. אם ההיצע נותר מצומצם, הבעלים יכולים להחזיק במחירים המקוריים גם כאשר משך הזמן עד למכירה מתארך.

עבור המשקיע, מחזור חלש מעיד על שוק פחות נזיל. המחיר האחרון שנרשם אינו מעיד תמיד על הסכום שבו ניתן יהיה למכור נכס דומה באופן מהיר.

עבור יזמים, האטה במכירות מגבירה את הסיכון להצטברות דירות לא מכורות. בד בבד, צמצום בהתחלות בנייה חדשות עלול להגביל עוד יותר את ההיצע ולתמוך במחירים בשנים הבאות.

סיכום

Eurostat תיעד הרעה ניכרת במגמות לאחר ההתאוששות של שנת 2025: המכירות ירדו בתשע מתוך 16 המדינות שמסרו נתונים רבעוניים. הירידה החדה ביותר נרשמה בקרואטיה, בבולגריה ובפינלנד, בעוד שקפריסין ודנמרק שמרו על צמיחה.

המאפיין הבולט ביותר של השוק הוא הפער בין כמות העסקאות לבין רמות המחירים. הדיור באיחוד האירופי התייקר ב-5.1%, וירידת מחירים התרחשה אך ורק בפינלנד. קרואטיה ובולגריה הציגו במקביל ירידה דו-ספרתית במכירות ועלייה דו-ספרתית בשווי הנדל״ן.

כפי שמדווחים מומחי International Investment, הנתונים אינם מעידים בשלב זה על קריסה כלל-אירופית של שוק הדיור. הם מצביעים על ירידה בנזילות ועל המשך האתגרים בנגישות הכלכלית: מימון המשכנתאות נותר יקר יחסית, הרוכשים חותמים על פחות עסקאות, אך המחירים נתמכים על ידי היצע מצומצם, הרכב המכירות וציפיות בעלי הנכסים. המגמה בהמשך תהיה תלויה בריביות המשכנתא, בדרישות האשראי של הבנקים, בהיקפי הבנייה ובנכונות המוכרים להתאים את המחירים.