English  עברית  ქართული  Русский  

בנק אנגליה מקל בדרישות ההון של הבנקים

בנק אנגליה מקל בדרישות ההון של הבנקים

בנק אנגליה הציע להקל בחלק מדרישות ההון של הבנקים, על אף שבעצמו הצביע על התגברות הסיכונים ליציבות הפיננסית: עלייה במינוף בשוקי המניות, פגיעות של נכסים יקרים, לחץ בחוב הריבוני, באשראי הפרטי ואיומים תפעוליים חדשים מצד בינה מלאכותית. ההחלטה נוגעת ליחס המינוף — מגבלה פשוטה המציגה כמה הון מחזיק הבנק ביחס לסך נכסיו ללא שקלול סיכון.

בנק אנגליה מכין הקלה ממוקדת לבנקים

Bloomberg דיווחה כי בנק אנגליה הציע להקל בחלק מכללי ההון של הבנקים, חרף עליית הסיכונים במערכת הפיננסית. מדובר בבחינה מחדש של יחס המינוף: מדד המגביל את גודל המאזן הכולל של הבנק ביחס להון רובד 1 ואינו תלוי במידת הסיכון המיוחסת לנכסים בודדים.

Financial Times כותב כי הוועדה למדיניות פיננסית של בנק אנגליה שוקלת להפחית את הנטל לפי כלל זה בכ-0.2 נקודת אחוז מנכסי הבנקים הבריטיים. המטרה היא להרחיב את יכולתם של הבנקים להעניק אשראי למשק ולתמוך בפעילותם של שווקים מרכזיים בתקופות של לחץ. לצד זאת, חלק מחברי הוועדה חוששים כי ההקלה עלולה להגביר את המינוף מחוץ למערכת הבנקאית, במסגרת מימון מבוסס שוק.

יחס המינוף הונהג כרשת ביטחון לאחר משבר 2007–2008. בשונה מדרישות המחושבות לפי סיכון, הוא אינו מאפשר לבנק להגדיל בחדות את המאזן רק משום שנכסיו מוגדרים פורמלית כבעלי ״סיכון נמוך״. בבריטניה, בנקים גדולים ואגודות בנייה כפופים לכלל זה כאשר פיקדונות הריטייל שלהם עולים על £50 מיליארד או שנכסיהם בחו״ל עולים על £10 מיליארד; דרישת הבסיס עומדת על 3.25% בתוספת כריות ביטחון נלוות.

מדוע יחס המינוף הפך לשנוי במחלוקת

הרגולטור הודה כבר בסקירת ההון של דצמבר כי כלל המינוף החל לפעול בצורה נוקשה יותר משנחזה במקור. עם השקת המסגרת הבריטית בשנת 2015, הציפייה הייתה שהמגבלה העיקרית תהיה לרוב הדרישות המשוקללות בסיכון. בעקבות ירידת משקלות הסיכון הממוצעים של הבנקים, יחס המינוף הפך למגבלה מחייבת או כמעט מחייבת עבור מספר גדול יותר של מלווים גדולים. בשלושה מתוך שבעת הבנקים הגדולים בבריטניה, דרישות המינימום וכריות הביטחון של יחס המינוף כבר הפכו למגבלת ההון המרכזית ברמה המאוחדת.

באפריל 2026 כינס בנק אנגליה נציגים של בנקים, אגודות בנייה, משקיעים, סוכנויות דירוג, אנליסטים, אנשי אקדמיה וגורמי ממשל לדיון במסגרת ההון. במרכז עמדו שלושה נושאים: יכולת השימוש בכריות הביטחון, אופן פעולתו של יחס המינוף ומורכבות הדרישות הקשורות לאשראי מקומי. המשתתפים היו חלוקים בהערכותיהם: חלקם הצביעו על אי-ודאות מאקרו-כלכלית וגיאופוליטית מוגברת והתנגדו להפחתת ההון, בעוד אחרים סברו כי צמיחת האשראי החלשה מאז המשבר בולמת את הפריון.

PwC מציינת בניתוח סקירת ההון כי הדרישות הבריטיות דומות באופן כללי לאלו של גוש האירו ונמוכות מהאמריקאיות בהשוואה נכונה, אך בנקים בריטיים מסוימים הפונים לשוק המקומי נתקלים במגבלות מחמירות יותר ביחס המינוף בשל כריות ביטחון נוספות. הדבר משמעותי במיוחד עבור מלווים הפועלים מול לקוחות פרטיים ועסקים קטנים.

ההקלה מגיעה לצד אזהרה מפני סיכוני שוק

הסקירה הפיננסית החדשה של הרגולטור פורסמה ב-7 ביולי 2026. בה ציינה הוועדה למדיניות פיננסית כי נקודות התורפה בתמחור נכסים מסוכנים, בשוקי החוב הריבוני, בהלוואות בסיכון גבוה ובאשראי פרטי מוסיפות להתקיים, וחלק מאיומים אלה נעשה בולט יותר מאז דצמבר 2025. דגש מיוחד הושם על עלייה משמעותית במינוף בשוקי המניות.

WSJ Pro מדווח כי הרגולטור הבריטי זיהה עלייה בסיכון לנפילה חדה במחירי המניות בשל הגידול בפוזיציות הממונפות של משקיעים. במקרה של אכזבה מרווחי חברות הקשורות לבינה מלאכותית, גלי המכירות עלולים להאיץ ולהתרחב לשווקים נוספים, ובכלל זה לאיגרות חוב ממשלתיות.

סיכון זה קריטי דווקא בעת הנוכחית: דרישות ההון של הבנקים מוקלות ברגע שבו הרגולטור מצביע על מבנה שווקים שביר יותר. פורמלית, ההקלה נוגעת לבנקים, אך טלטלה בשווקים מגיעה לעיתים קרובות דרך המגזר הלא-בנקאי — קרנות, עסקאות ריפו, מכשירים נגזרים וסגירת פוזיציות בהולה. מנקודת מבט של יציבות פיננסית, המשמעות היא שיש לבחון את כושר העמידה של הבנקים ואת התנהגות שחקני השוק כמכלול, ולא בנפרד.

בינה מלאכותית הפכה לגורם חדש ביציבות הפיננסית

בדו״ח יולי ציין הרגולטור גם כי ההתקדמות המהירה של מערכות בינה מלאכותית מתקדמות העצימה את הסיכונים הקשורים לחוסן סייבר ולאמינות תפעולית של המגזר הפיננסי. אין מדובר כאן בספקולציות סביב מניות טכנולוגיה, אלא באיום מעשי: מודלים חזקים יותר עלולים להאיץ איתור חולשות, להפוך מתקפות לאוטומטיות ולהגביר את העומס על בנקים, בורסות, מערכות תשלומים וספקי תשתית פיננסית.

עבור הבנקים מוסיף הדבר רובד נוסף למחלוקת על ההון. מצד אחד, הרגולטור מעוניין להפוך את מערכת הדרישות ליעילה יותר ופחות עודפת. מצד שני — רשימת הזעזועים האפשריים מתרחבת: לשיעורי הריבית, שוקי החוב והגיאופוליטיקה מתווספות מתקפות דיגיטליות ותקלות טכנולוגיות, העלולות להתפשט במהירות רבה יותר מבעיות אשראי קלאסיות.

Basel 3.1 והתחרותיות הבריטית

במקביל נערכת בריטניה ליישום Basel 3.1 — מערך כללים בינלאומי לבנקאות המדייק את חישוב הסיכונים וההון בעקבות המשבר הפיננסי העולמי. רשות הרגולציה הפרודנציאלית של בנק אנגליה דחתה את השקת התקנים במדינה ל-1 בינואר 2027, ונימקה זאת באי-ודאות לגבי לוחות הזמנים ליישום בתחומי שיפוט מרכזיים אחרים, לצד שיקולי תחרותיות וצמיחה.

חלק נפרד העוסק בסיכון שוק וקשור למודלים הפנימיים של הבנקים ייכנס לתוקף מאוחר יותר — החל מ-1 בינואר 2028. הרגולטור מדגיש כי הכללים הסופיים נועדו לתקן ליקויים שנחשפו במשבר, כולל דרישות הון רובד 1 בלתי מספקות בתחומים מסוימים ושונות רבה בחישוב משקלות הסיכון.

עבור לונדון אין זו רק סוגיה של יציבות הבנקים. לאחר פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, הפכו הכללים הפיננסיים לחלק מהתחרות על הון, פעילות מסחר ומטות חברות. ככל שהדרישות נוקשות יותר, כך כושר העמידה גבוה יותר, אך רווחיותן של פעילויות מסוימות נשחקת. ככל שהדרישות מקלות יותר, נפתחות הזדמנויות רבות יותר לאשראי ולפעילות בשווקים, אך גובר הסיכון שהמערכת תפגוש את הזעזוע הבא עם כרית הגנה מצומצמת יותר.

מה ישתנה עבור שוק האג״ח והאשראי

אחת ההשלכות המעשיות של הבחינה מחדש היא ההשפעה האפשרית על שוק איגרות החוב הממשלתיות של בריטניה, או הגילטים. בנקים ועושי שוק ממלאים תפקיד מפתח בשימור הנזילות בשוק זה: הם קונים, מוכרים ומחזיקים ניירות ערך במאזן באופן זמני. כאשר יחס המינוף מגביל את המאזן בצורה נוקשה מדי, הבנקים נרתעים מנטילת פוזיציות כאלה, במיוחד בתקופות של תנודתיות.

Economic Times מציין בהסתמך על הערכות שוק כי שינוי הכללים עשוי לתמוך בביקוש לגילטים ובאופן תיאורטי להוזיל את עלויות גיוס החוב הממשלתי ביותר מ-£1 מיליארד בשנה, אם כי רגולטורים לשעבר מזהירים מפני סכנת החלשת מנגנוני ההגנה של המערכת הבנקאית.

גם באשר למתן אשראי, ההשפעה אינה אוטומטית. נטל הון נמוך יותר עשוי להעניק לבנקים מרחב רב יותר למתן הלוואות למשקי בית ולחברות. עם זאת, אין פירוש הדבר זינוק מיידי בהיקף ההלוואות: הביקוש תלוי בריביות, באיכות הלווים, במחירי נדל״ן, בביטחון העסקי ובציפיות הכלכליות. בדיון שנערך באפריל רשם הרגולטור בעצמו הערכות שונות: חלק מהמשתתפים ראו בשוק האשראי תחרותי דיו, בעוד אחרים הצביעו על הצטברות אשראי חלשה ביחס לתמ״ג מאז המשבר.

בנק אנגליה מהמר על כיול עדין ולא על פירוק הרפורמה שלאחר המשבר. ואולם, העיתוי שנבחר טומן בחובו סיכון: הרגולטור מצביע בעת ובעונה אחת על שווקים יקרים, עלייה במינוף ואיומים חדשים מצד בינה מלאכותית. כפי שמציינים מומחי International Investment, השאלה המרכזית כעת אינה אם ההקלה תספק לבנקים אפשרויות נוספות, אלא האם הרגולטור יצליח לשמור על הגבול בין יעילות לבין הפחתה מוקדמת מדי של ההגנות. אם ההקלות יגבירו את נזילות שוק הגילטים ולא יובילו לזינוק במינוף סמוי, הרפורמה תיראה פרגמטית. אם בנקים וקרנות ינצלו את חלון ההזדמנויות להגדלת סיכונים לקראת תיקון נוסף, בריטניה תיתקל שוב באותה בעיה מוכרת: ההון נראה מספק בדיוק עד לרגע שבו השוק מתחיל לתמחר מחדש את הסיכון במהירות.