התמ״ג של ישראל זינק לאחר הירידה בתחילת השנה
Calcalist
ברבעון השני של 2026 כלכלת ישראל חזרה לצמיחה לאחר הירידה בינואר–מרץ. התמ״ג עלה ב-3,5% לעומת שלושת החודשים הראשונים. אם תימשך מגמה זו לאורך 12 חודשים, הנתון עשוי להגיע ל-14,9%. התמיכה העיקרית הגיעה מהביקוש המקומי ומההוצאה הממשלתית, כך מדווח Globes בהסתמך על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל.
כלכלת ישראל במחצית הראשונה
ברבעון הראשון של 2026 ירד התמ״ג של ישראל ב-1,7%. בתחילה העריכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הירידה ב-2,2%, אך בהמשך עדכנה את הנתונים. זו הייתה התקופה החלשה ביותר במחצית הראשונה של השנה.
ברבעון השני עלה המדד ב-3,5% לעומת ינואר–מרץ וב-14,9% בחישוב שנתי של 12 חודשים. ההערכה הראשונית הייתה מעט גבוהה יותר — 15,4%. הצריכה הפרטית עלתה ב-3,5% וב-15% בהתאמה, ההוצאה הממשלתית — ב-5,1% וב-22,2%, וההשקעות בנכסים קבועים — ב-1% וב-4,1%. יצוא הסחורות והשירותים ללא חברות הזנק ויהלומים עלה ב-3,9% ברבעון וב-16,6% בחישוב שנתי, והיבוא ללא אספקה ביטחונית, מטוסים, אוניות ואבני חן — ב-5,6% וב-24,4%.
בסיכום המחצית הראשונה עלה התמ״ג ב-3,5% בהשוואה למחצית השנייה של 2025. ללא פעילותן של חברות הרשומות בישראל עם ייצור ומכירות בחו״ל, הגידול עמד על 1,1%. הפער ממחיש כי הפעילות הבינלאומית חיזקה משמעותית את התוצאה הכוללת.
הגורמים להתאוששות כלכלת ישראל
אחד הגורמים המרכזיים לעליית כלכלת ישראל היה חזרת הפעילות העסקית לאחר הירידה ברבעון הראשון. במהלך המבצע נגד איראן, פעילות החברות הוגבלה בשל ירי רקטות, סגירת מוסדות חינוך וגיוס אנשי מילואים. הדבר פגע בייצור, בצריכה ובתעסוקה. עם הקלת ההגבלות החלו העסקים ומשקי הבית לחזור לשגרה.
תמיכה ניכרת סיפקה ההוצאה הציבורית. לאחר עדכון הנתונים הסטטיסטיים התברר כי תרומתה הייתה גבוהה מההערכות הראשוניות, במיוחד בשל הצריכה הביטחונית. רכיב זה צמח בקצב מהיר יותר מההשקעות ומתחומים נוספים, וחיזק את קצב ההתאוששות הכולל.
גורם נוסף היה התעוררות הביקוש המקומי. חודשו רכישות משקי הבית, פעילות המפעלים ויבוא מוצרים ומשאבי ייצור. היצוא וכן השקעות בישראל התאוששו בקצב איטי יותר, והמומנטום העיקרי ברבעון השני הגיע בראש ובראשונה מהשוק המקומי ומההוצאות התקציביות.
תחזית לעתיד כלכלת ישראל
צפויה עלייה של התמ״ג של ישראל ב-4% בסיכום שנת 2026, הערכה מעט גבוהה מזו של מרץ — 3,8%. לשנת 2027 צופה הבנק המרכזי האצה ל-5,5%. הרגולטור מעריך כי לכך יתרמו הסרת מגבלות ההיצע בהדרגה, חזרת אנשי המילואים לשוק העבודה ועלייה במספר העובדים הזרים. הצריכה הפרטית עשויה לעלות ב-3% בתקופה הנוכחית וב-6,5% בתקופה הבאה.
גם עם שיפור המדדים העיקריים, הכלכלה בסוף 2027 עלולה להישאר מתחת למסלול שלפני המלחמה. לפי חישובי בנק ישראל, על ההתאוששות ממשיכים להשפיע מחסור בכוח אדם, שירות מילואים ממושך, חזרה חלקית בלבד של נפגעי הלחימה לתעסוקה ומאזן הגירה שלילי. במחצית השנייה של 2026, לפי הערכת הרגולטור, האבטלה הרחבה עשויה להתייצב על כ-3%.
בין הסיכונים העיקריים נותרו העומס התקציבי והרעה אפשרית במצב הגיאופוליטי. בתרחיש הבסיס, הגירעון התקציבי של ישראל מוערך ב-4,9% מהתמ״ג ב-2026 וב-4,2% ב-2027, והחוב הציבורי — בכ-69% מהכלכלה. אנליסטים מ-International Investment מציינים כי חישובים אלה מניחים היעדר עימות רחב היקף נוסף ושמירה על הוצאות הביטחון במסגרת המתוכננת. הוצאות צבאיות נוספות עלולות להחמיר את מצב הכספים הציבוריים ולהגביר את הלחצים האינפלציוניים.