כלכלת מצרים האיצה לקצב צמיחה של 5.1%

כלכלת מצרים צמחה ב-5.1% בשנת הכספים 2025/2026 לעומת 4.4% שנה קודם לכן. ההאצה נבעה מענפי התעשייה היצרנית, המסחר והתקשורת, שהיו אחראים יחד ל-48% מתוספת התוצר. במקביל החלה התאוששות בתעלת סואץ, ענף זיקוק הנפט חזר לצמיחה, ומגזר התיירות שמר על מגמה חיובית. התוצאה הייתה גבוהה מהתחזיות האחרונות של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, אך אשראי יקר, נטל חוב ופגיעות ההכנסות ממקורות חיצוניים עדיין מכבידים על הכלכלה.

הצמיחה בתוצר של מצרים הגיעה ל-5.1%

התוצר המקומי הגולמי הריאלי של מצרים עלה ב-5.1% בשנת הכספים שהסתיימה ב-30 ביוני 2026. בשנת 2024/2025 צמחה הכלכלה ב-4.4%. ברבעון הרביעי, שבין אפריל ליוני, עמדה הצמיחה על 4.7%.

המנוע המרכזי של ההאצה היה ענף התעשייה היצרנית שאינה נפט. במהלך שנת הכספים צמח הענף ב-9% והיווה את התרומה הגדולה ביותר לגידול בתוצר. ענפי התעשייה, המסחר והתקשורת הניבו יחד 48% מכלל הצמיחה הכלכלית. תעלת סואץ רשמה עלייה של 33.8% בפעילות ברבעון הרביעי ו-23.3% בשנה כולה, ענף זיקוק הנפט עלה בהתאמה ב-22.4% וב-8.7%, וענף המלונאות וההסעדה הוסיף 6.5%. נתונים אלה הוצגו על ידי שר התכנון והפיתוח הכלכלי, אחמד רוסתום, בישיבת הממשלה ב-3 בספטמבר.

פרסום של Ecofin Agency מדגיש דווקא את השינוי במבנה הצמיחה: ההתאוששות נשענת על תעשייה ומגוון שירותים מסחריים, ולא רק על פרויקטי תשתית ממשלתיים גדולים. יחד עם זאת, חלק משיעורי הצמיחה הגבוהים במיוחד, לרבות בתעלת סואץ ובזיקוק הנפט, נובעים מהשוואה לתקופה של שפל משמעותי.

התעשייה הפכה למנוע הצמיחה המרכזי

המגזר התעשייתי ביסס את מעמדו לאורך כל שנת הכספים. כבר ברבעון הראשון של 2025/2026 צמחה התעשייה היצרנית ללא נפט ב-14.5%. ייצור הרכבים עלה בכ-50%, המוצרים הכימיים בכמעט 44%, המשקאות ב-37%, הרהיטים ב-34%, התרופות ב-19% וההלבשה המוכנה ב-17%.

באותה תקופה צמחו ההשקעות הפרטיות ב-25.9% והיוו 66% מכלל ההשקעות שבוצעו בפועל. השקעות המגזר הציבורי היוו את ה-34% הנותרים. משרד התכנון מקשר זאת להגבלת חלק מההשקעות הממשלתיות ולניסיון לפנות מרחב פעולה גדול יותר למגזר הפרטי.

עבור מצרים לפרופורציה זו משמעות מיוחדת. לאורך העשור הקודם תפסו פרויקטי תשתית ממלכתיים גדולים חלק ניכר מפעילות ההשקעות. הממשלה שואפת כעת להגדיל את נתח ההון הפרטי ובמקביל לתעל את הצמיחה לענפי יצוא וייצור.

תעלת סואץ מתאוששת לאחר ירידה חדה

הגידול של 23.3% בפעילות תעלת סואץ במהלך השנה נראה כאחד ההישגים הבולטים, אך בסיס ההשוואה היה נמוך. קודם לכן איבדה התעלה חלק ניכר מהתנועה בשל השיבושים בשיט בים האדום, כאשר מובילים ימיים רבים הפנו ספינות סביב כף התקווה הטובה.

סימני התאוששות ראשונים נראו כבר במחצית הראשונה של שנת הכספים. מספר כלי השיט שעברו בתעלה עלה אז ב-5.8%, המשקל הנקי ב-16%, וההכנסות ב-18.5% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2024/2025. מתחילת 2026 ועד 8 בפברואר עברו בתעלה 1,315 ספינות וההכנסות עמדו על 449 מיליון דולר לעומת 1,243 ספינות ו-368 מיליון דולר שנה קודם לכן, על פי דיווחי רשות תעלת סואץ.

גם לאחר ההתאוששות, התנועה וההכנסות נותרו רגישות לסוגיית הביטחון בנתיב הים האדום. עבור מצרים מדובר בנושא קריטי, שכן התעלה משמשת באופן מסורתי כאחד ממקורות מטבע החוץ המרכזיים לצד תיירות והעברות כספים של אזרחים העובדים בחו״ל.

זיקוק הנפט חזר לצמיחה

ענף זיקוק הנפט צמח ב-8.7% בשנת הכספים לאחר ירידה של 1.9% שנה קודם לכן. ברבעון הרביעי הגיעה הצמיחה ל-22.4%. הממשלה מייחסת את השיפור לעלייה בייצור ולהשלמת עבודות תחזוקה בבתי הזיקוק.

בתחום הפקת הנפט והגז המצב מורכב יותר. ברבעון הראשון של 2025/2026 הצטמצם המגזר ב-5.3%: הפקת הנפט ירדה ב-6.6% והפקת הגז הטבעי ב-10.9%. לקראת הרבעון הרביעי חזרו ענפי ההפקה למגמה חיובית לראשונה מאז הרבעון השני של 2022/2023, בעקבות שיפור בביצועי סקטור הנפט והגז.

מפנה זה אינו פותר עדיין את בעיות האנרגיה של המדינה. מצרים נדרשת בו-זמנית לספק את הצריכה המקומית, לשקם את ההפקה העצמית ולממן יבוא דלקים. לפיכך, מידת היציבות של ההתאוששות בתחום זה תתברר רק לאחר מספר רבעונים רצופים של צמיחה.

התקשורת והשירותים הדיגיטליים האיצו

מגזר טכנולוגיות המידע והתקשורת צמח ב-24.3% ברבעון הרביעי והיה לאחד התחומים הצומחים ביותר במשק. הצמיחה נתמכה בעלייה בהכנסות מפעילי התקשורת, יצוא שירותים דיגיטליים, פיתוח תשתיות אינטרנט והשקעות הון חדשות.

ברבעון הראשון הוסיף המגזר 14.5%. מצרים מפתחת יצוא שירותי פיתוח תוכנה, תמיכה טכנית ושירותים עבור חברות בינלאומיות, תוך ניצול שוק עבודה רחב ועלויות תחרותיות.

הקצב הגבוה אינו מעיד על כך שהיקף ענף התקשורת משתווה לתעשייה או למסחר, אך תפקידו כמקור ליצוא שירותים ולמקומות עבודה הולך וגדל בעקביות.

התיירות שמרה על מומנטום חיובי

ענף המלונאות ושירותי ההסעדה צמח ב-6.5% בשנת הכספים. ראש הממשלה מוסטפא מדבולי מסר כי בשנת 2025/2026 ביקרו במצרים כ-19.3 מיליון תיירים, נתון שעלה על יעד התוכנית הממשלתית שעמד על כ-19 מיליון איש.

התיירות ממשיכה להוות מקור חיוני להכנסות במט״ח. בשנת 2025 הקלנדרית ביקרו במצרים כ-19 מיליון תיירים זרים, עלייה של 21% לעומת 2024. הצמיחה נתמכה בהרחבת קווי התעופה, הגדלת היצע חדרי המלון ופתיחת אתרי תיירות חדשים.

עבור מאזן התשלומים, צמיחת התיירות חשובה במיוחד בתקופות שבהן הכנסות תעלת סואץ נשחקות או כאשר נדרשת הוצאה מוגברת על יבוא אנרגיה.

מצרים עקפה את תחזיות קרן המטבע והבנק העולמי

הצמיחה בפועל בשיעור של 5.1% הייתה גבוהה מהתחזית המעודכנת של קרן המטבע הבינלאומית. ביולי צפתה הקרן עלייה של כ-4.6% בתוצר של מצרים לשנת הכספים 2025/2026, בעוד שבפועל הצמיחה בתשעת החודשים הראשונים כבר עמדה על 5.2%.

הקרן צופה התמתנות לקצב של 4.4% בשנת 2026/2027, ומונה בין הסיבות השקעות מתונות יותר, עלויות מימון גבוהות ואי-ודאות מתמשכת. כמו כן מצביעה הקרן על צורכי מימון ממשלתיים כבדים ועל הצורך להאיץ את צמצום מעורבות המדינה במשק.

הבנק העולמי צפה באפריל צמיחה של 4.3% לשנת 2025/2026, תוך ציון אינפלציה דו-ספרתית, הוצאות ריבית תקציביות גבוהות וסיכונים למגזר החיצוני. תשלומי הריבית של הממשלה המרכזית בשנת הכספים 2024/2025 הוערכו ב-10.6% מהתוצר, שווה ערך ל-87.1% מהכנסות המסים.

לפיכך, הנתון המעיד על עקיפת התחזיות דורש הבחנה: התוצאה אכן עלתה על ההערכות האחרונות של קרן המטבע והבנק העולמי, אולם התחזיות נבנו בנקודות זמן שונות ועל בסיס מתודולוגיות נפרדות.

עלות הכסף הגבוהה נותרה חסם בפני השקעות

האצת הפעילות הכלכלית מתרחשת במקביל למדיניות מוניטרית מרסנת. ב-20 באוגוסט הותיר הבנק המרכזי של מצרים את הריבית על פיקדונות ליום אחד על 19%, על הלוואות על 20%, ואת ריבית הפעילות העיקרית על 19.5%.

הבנק המרכזי מסביר את הריביות הגבוהות בצורך לבסס את ירידת האינפלציה. עם זאת, הסיכונים עודם קיימים: מחירי האנרגיה, שינויים בשער החליפין וצעדים תקציביים עלולים לתדלק מחדש את עליות המחירים.

עבור המגזר העסקי, ריביות ברמה של כ-20% מייצגות עלות הון גבוהה, המכבידה בעיקר על חברות הפועלות בשוק המקומי ללא נגישות למימון מט״חי מוזל. במקביל, הריביות הגבוהות מגדילות את עלות שירות החוב הממשלתי.

העברות הכספים מחו״ל הגיעו לשיא של 47.3 מיליארד דולר

את מצב הפיננסים החיצוניים מחזקות העברות הכספים של אזרחי מצרים העובדים מחוץ למדינה. בשנת הכספים 2025/2026 הגיע היקפן לשיא של 47.3 מיליארד דולר, זינוק של 29.6% לעומת 36.5 מיליארד דולר שנה קודם לכן. בחודש יוני לבדו נרשמה עלייה של 15.6% לרמה של 4.2 מיליארד דולר.

הכנסות אלו, יחד עם התיירות וההתאוששות ההדרגתית של תעלת סואץ, תורמות להזרמת מטבע חוץ למשק. גם יתרות המט״ח גדלו והגיעו בסוף יולי ל-56.29 מיליארד דולר.

עם זאת, מצרים נותרה יבואנית גדולה של מזון, דלקים ומוצרים תעשייתיים, מה שמותיר את מאזן התשלומים תלוי במחירים העולמיים ובשער המטבע המקומי.

הממשלה מכוונת לצמיחה של 5.4%

התוכנית לשנת הכספים 2026/2027 מציבה יעד צמיחה של 5.4% בתוצר, כאשר עד 2029/2030 מקוות הרשויות להאיץ לקצב של 6.8%. חמישה ענפים אמורים לספק 64% מהצמיחה המתוכננת: תעשייה יצרנית (29%), מסחר (11.3%), תיירות (9.3%), בנייה (7.2%) וחקלאות (7%).

היקף ההשקעות הכולל מתוכנן לעמוד על 3.7 טריליון לירות מצריות, מתוכן 2.2 טריליון (59%) מצופים מהמגזר הפרטי ועוד 1.5 טריליון מהמגזר הציבורי.

יעד הממשלה גבוה מתחזית קרן המטבע העומדת על 4.4%. כדי להגיע ל-5.4%, תידרש מצרים לשמר את הצמיחה התעשייתית גם לאחר דעיכת אפקט בסיס ההשוואה הנמוך, להמשיך בשיקום תעלת סואץ ולהגדיל את היקף ההשקעות הפרטיות בסביבת ריבית מאתגרת.

כפי שמציינים מומחי International Investment, העלייה של 5.1% בתוצר מאשרת את התאוששות הכלכלה המצרית, אך ניתוח המבנה מחייב זהירות. התעשייה והשירותים הדיגיטליים אכן מתרחבים, אך חלק מהנתונים הגבוהים בתעלת סואץ ובזיקוק הנפט נובעים מתיקון לירידות חדות קודמות. לצד זאת, הריביות נותרות סביב 20%, נטל שירות החוב כבד, וחלק ניכר מהכנסות המט״ח תלוי בתיירות, בהעברות מחו״ל ובשיט הבינלאומי. עבור משקיעים, המדד המכריע יהיה יכולתם של התעשייה וההון הפרטי להמשיך לצמוח גם לאחר סיום שלב ההתאוששות הראשוני.

שאלות ותשובות

בכמה צמחה כלכלת מצרים בשנת 2025/2026?

התוצר הריאלי עלה ב-5.1% לעומת 4.4% בשנת הכספים הקודמת. ברבעון הרביעי עמדה הצמיחה על 4.7%.

אילו ענפים הובילו את צמיחת הכלכלה במצרים?

ענפי התעשייה, המסחר והתקשורת היו אחראים יחד ל-48% מתוספת התוצר. התעשייה היצרנית ללא נפט צמחה ב-9% והייתה המנוע הבודד הגדול ביותר.

מה מצב הפעילות בתעלת סואץ?

הפעילות בתעלה עלתה ב-23.3% במהלך שנת הכספים וב-33.8% ברבעון הרביעי, בעקבות התאוששות מהירידה החדה שנבעה משיבושי השיט בים האדום.

בכמה צמח מגזר התקשורת במצרים?

מגזר טכנולוגיות המידע והתקשורת גדל ב-24.3% ברבעון הרביעי הודות לעלייה בהכנסות המפעילים, יצוא שירותים דיגיטליים והשקעות בתשתיות.

כמה תיירים ביקרו במצרים?

בשנת הכספים 2025/2026 קיבלה מצרים כ-19.3 מיליון תיירים.

האם מצרים עקפה את תחזיות קרן המטבע הבינלאומית?

כן. התחזית האחרונה של הקרן עמדה על כ-4.6%, בעוד שהנתון בפועל הגיע ל-5.1%.

מהו יעד הצמיחה לשנת 2026/2027?

הממשלה מתכננת צמיחה של 5.4%, בעוד שקרן המטבע צופה כ-4.4%.

אילו סיכונים עדיין מאיימים על כלכלת מצרים?

הסיכונים המרכזיים כוללים עלויות אשראי גבוהות, חוב ציבורי כבד ועלויות שירותו, תלות ביבוא, תנודתיות במחירי האנרגיה ופגיעות של הכנסות התיירות ותעלת סואץ.