ישראל הגבילה את הטיסות עד 16 באפריל: המלחמה במזרח התיכון

Anadolu Agency

רשות שדות התעופה של ישראל האריכה את המגבלות על השימוש במרחב האווירי של המדינה עד אמצע אפריל. ההחלטה קשורה להמשך המבצע הצבאי במזרח התיכון. על חברות תעופה זרות נאסר בפועל להפעיל טיסות. במדינה נרשמות תקיפות מרובות של טילים וכטב״מים מצד איראן, כולל לעבר נמלי תעופה.

רשויות ישראל מדגישות כי הארכת תוקף המגבלות כשלעצמה אינה מטילה איסורים חדשים, אלא רק מעגנת רשמית את הסטטוס-קוו הקיים מאז תחילת ההסלמה הנוכחית בסכסוך. הכללים עשויים להשתנות בכל רגע בהתאם להתפתחויות.

תעופה מסחרית בישראל

המרחב האווירי של ישראל נסגר בפועל לטיסות מסחריות סדירות ב-28 בפברואר 2026. הדבר התרחש לאחר תחילת התקיפות המשותפות של ישראל וארה״ב בשטח איראן, שהובילו להסלמה חדה במתיחות באזור.

בתחילת מרץ נפתח המרחב האווירי באופן חלקי, אך עם סייגים משמעותיים. טיסות הותרו רק לחברות תעופה ישראליות ובלוח זמנים מוגבל. המטרה העיקרית של טיסות אלה היא השבת אזרחים וביצוע משימות מדיניות חיוניות.

לקראת 8 במרץ הופעלו חלק מההמרות עם מספר נוסעים מוגבל — בין 70 ל-100 איש, עם רישום אלקטרוני חובה ושהייה מינימלית בטרמינלים.

המתקפה על תחנת הרכבת ונמל התעופה בתל אביב

ב-18 במרץ ביצעה איראן מתקפת טילים משולבת לעבר תחנת הרכבת סבידור בתל אביב והאזורים הסמוכים לנמל התעופה בן-גוריון. נעשה שימוש בחימושי מצרר, מה שהוביל לנזק כבד לרציפים, למסילות ולמבני התחנה. שני בני אדם נהרגו ברמת גן, ועשרות נפצעו. תנועת הרכבות הופסקה כליל, והחזרה החלקית לשגרה נמשכה מספר שעות.

חברות התעופה הבינלאומיות הגדולות — American Airlines, Lufthansa, Air France, Delta Air Lines — השעו את הטיסות לתל אביב לתקופה שבין ימים ספורים לשבועיים. חברת התעופה הישראלית El Al שמרה על לוח זמנים מוגבל, תוך התמודדות עם עלייה בהוצאות התפעול. רמת התפוסה בטרמינלים ירדה ביותר מ-60%.

החמרת כללי הטיסה בנמל התעופה בן-גוריון

ב-23 במרץ 2026 הוחמרו כללי הפעילות בנמל התעופה בן-גוריון: הותרה רק המראה אחת בשעה, עד 50 נוסעים במטוס, וגם הנחיתות הוגבלו. את עיקר העומס נושאות חברות התעופה הישראליות — El Al, Arkia, Israir, Air Haifa. חברות זרות טרם חידשו את הקווים הסדירים. Arkia מתכננת קווים דרך מצרים (טאבה) וירדן (עקבה), ו-El Al מציעה להשתמש בנמל התעופה רמון כנמל חלופי.

ב-25 במרץ נרשמו בבן-גוריון 53 ביטולי טיסות, שפגעו בחברות כגון El Al, United Airlines, American Airlines, British Airways, Lufthansa, Air France ו-Turkish Airlines. המובילה הלאומית El Al פועלת בתפוסה של כ-5% בלבד מפעילותה השגרתית.

חברות זרות תחת איסור

עבור חברות תעופה זרות המצב נותר ללא שינוי. ה-NOTAM התקף אוסר בפועל על מובילים זרים להפעיל טיסות לשער הכניסה האווירי הראשי של המדינה — נמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון (תל אביב).

בנוסף, סוכנויות בטיחות התעופה האירופית (EASA) והאמריקאית (FAA) ממשיכות לפרסם אזהרות לחברות תעופה, וממליצות בתוקף שלא לטוס באזור העימות. הדבר מעכב עוד יותר את חידוש הטיסות הבינלאומיות עם ישראל. מומחים מעריכים כי התאוששות מלאה של תנועת הנוסעים לרמה שלפני המשבר עשויה להימשך לפחות חצי שנה.

לנוסעים המתכננים נסיעות לישראל או מעבר בשטחה מומלץ לעקוב בקפידה אחר העדכונים באתרי האינטרנט הרשמיים של רשות שדות התעופה והנציגויות הקונסולריות. ייתכן ביטול מוקדם של המגבלות במקרה של רגיעה, כמו גם הארכתן לתקופה ממושכת יותר.

השלכות ארוכות טווח

הארכת המגבלות על הטיסות עד 16 באפריל משקפת את חוסר היציבות המתמשך באזור ושומרת על רמת סיכון גבוהה. ענף התיירות בישראל ניצב בפני משבר חסר תקדים: בתי מלון, מסעדות ואתרי סיור נותרו ריקים כמעט לחלוטין, והזמנות לאביב מבוטלות. בכלל המזרח התיכון, ענף התיירות מפסיד עקב המלחמה לפחות 600 מיליון דולר מדי יום. בשנת 2026 תנועת התיירות באזור עשויה להצטמצם ב-11%–27%, מה שיוביל לנזק של 34–56 מיליארד.

הגבלת תנועת המטוסים מצמצמת את הפעילות העסקית ומקשה על השינוע, וירידת תנועת התיירים משפיעה על התעסוקה ועל הכנסות מגזר השירותים. מטיילים כבר בוחרים ביעדים בטוחים יותר, כולל דרום אירופה וגאורגיה, שבהן נשמרת אווירה רגועה ותשתית מפותחת. המגבלות על הטיסות ורמת האיומים הגבוהה יוצרות אפקט שלילי ארוך טווח לתדמיתה של ישראל ומדינות המזרח התיכון בכלל כיעד תיירותי בטוח.