ההוצאות הצבאיות העולמיות הגיעו לשיא של 2.9 טריליון דולר: דירוג המדינות

ההוצאות הצבאיות העולמיות ממשיכות לגדול זה השנה ה-11 ברציפות. בשנת 2025 מגמה זו התחזקה והגיעה לשיא היסטורי. כמו כן, נרשמת הסטה של מוקד צמיחת ההוצאות מארה״ב לעבר אירופה ואסיה, כך עולה ממחקר של המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם (SIPRI).

דינמיקת המיליטריזציה הגלובלית

בשנת 2025 הגיעו ההוצאות הצבאיות העולמיות ל-2.887 טריליון דולר, עלייה של 2.9% במונחים ריאליים ושל 11% לפי הערכות נומינליות שוטפות בהשוואה לשנת 2024. תקציבי הביטחון העולמיים גדלים כבר 11 שנים ברציפות.

נתח ההוצאות הצבאיות עלה ל-2.5% מהתמ״ג העולמי — הרמה הגבוהה ביותר מאז 2009. יחד עם זאת, הוא נמוך משמעותית מהנתון של 2024 (9.7%), אף שהעומס על הכלכלה העולמית מצד הוצאות הביטחון ממשיך להתגבר. ההאטה מוסברת במידה רבה בצמצום ההוצאות הצבאיות של ארה״ב. מחוץ לארה״ב, סך ההוצאות בשנת 2025 עלה ב-9.2%. המובילות בקצב הגידול הן אירופה (+14%), וכן מדינות אסיה ואוקיאניה (+8.1%).

חוקר תוכנית SIPRI שׂיאו ליאנג ציין כי מדינות הגיבו בצורה זו לסכסוכים בחלקים שונים של העולם, לזעזועים גיאופוליטיים ולאי-ודאות. לדעתו, המגמה צפויה להימשך לאורך כל שנת 2026 ומעבר לכך, על רקע המשברים הנוכחיים והיעדים ארוכי הטווח של מדינות רבות.

ארה״ב קיצצה בהוצאות לאחר הקצאות שיא

ההוצאות הצבאיות של ארה״ב בשנת 2025 עמדו על 954 מיליארד דולר, ירידה של 7.5% בהשוואה לשנת 2024. נתון זה הפך לגורם המרכזי בהאטת הצמיחה הכוללת של הוצאות הביטחון בעולם. הסיבה העיקרית לצמצום היא היעדר חבילות סיוע צבאי חדשות לאוקראינה. קודם לכן, בשלוש השנים שחלפו, אושרו למטרות אלו כ-127 מיליארד דולר, מה שהגדיל באופן משמעותי את תקציב הביטחון האמריקאי.

לצד זאת, הקו האסטרטגי של ארה״ב נותר ממוקד בבניית הפוטנציאל הצבאי. וושינגטון ממשיכה להגדיל את ההשקעות בנשק גרעיני וקונבנציונלי, תוך שימת דגש על בלימת סין באזור האינדו-פסיפי ושמירה על עליונות צבאית בחצי הכדור המערבי.

מנהל התוכנית להוצאות צבאיות וייצור אמל״ח ב-SIPRI, נאן טיאן, מציין כי הירידה בהוצאות ארה״ב בשנת 2025 היא ככל הנראה זמנית. מסלול התקציב המאושר לשנת 2026 צופה עלייה לרמה של מעל טריליון דולר, מה שעשוי להחזיר את המדינה למסלול של צמיחה מואצת בהוצאות הביטחון.

אירופה מאיצה את ההתחמשות מחדש עקב הסכסוך באוקראינה

בשנת 2025 עלו ההוצאות הצבאיות של מדינות אירופה ב-14% והגיעו ל-864 מיליארד דולר. זו הייתה התרומה העיקרית לגידול הכולל בהוצאות הביטחון בעולם, בעיקר בשל המשך הסכסוך באוקראינה ובחינה מחדש נרחבת של מדיניות הביטחון של מדינות נאט״ו. 29 החברות האירופיות בברית הוציאו יחד $559 מיליארד. במקביל, 22 מדינות חצו לראשונה או מחדש את רף 2% מהתמ״ג לביטחון. בגרמניה ההוצאות הצבאיות זינקו ב-24% — ל-$114 מיליארד (2.3% מהתמ״ג). ספרד הגדילה את ההוצאות ב-50% — ל-$40.2 מיליארד, ועברה לראשונה מאז 1994 את ה-2% מהתמ״ג, הנתון בצרפת עלה ב-1.5%, ל-$68 מיליארד, ואילו בבריטניה ירד ב-2.0%, ל-$89.0 מיליארד.

רוסיה הגדילה את ההוצאות הצבאיות ב-5.9% — ל-$190 מיליארד, המהווים 7.5% מהתמ״ג. אוקראינה הגדילה את תקציב הביטחון ב-20% — ל-$84.1 מיליארד, שהם כ-40% מהתמ״ג, מה שהופך אותו לאחד התקציבים ה״מיליטריסטיים״ ביותר בעולם לפי חלקן של ההוצאות.

התעצמות תוכניות ההתחמשות הובילה לזינוק החד ביותר בתקציבי הביטחון במרכז ומערב אירופה מאז תום המלחמה הקרה. חוקר תוכנית SIPRI לורנצו סקראצאטו מציין כי עם המשך הסכסוך, מגמת הגידול צפויה להימשך גם בשנת 2026, בין היתר בשל גידול בהכנסות התקציב של רוסיה מייצוא נפט והתמיכה הכספית הצפויה לאוקראינה מצד האיחוד האירופי.

חוקרת תוכנית SIPRI ז׳אד גיברטה ריקאר הוסיפה כי בשנת 2025 ההוצאות הצבאיות של החברות האירופיות בנאט״ו גדלו בקצב המהיר ביותר מאז 1953. היא מייחסת זאת לשאיפתה של אירופה לעצמאות רבה יותר בתחום הביטחון במקביל להגברת הלחץ מצד ארה״ב, הדורשת חלוקה שוויונית יותר של נטל ההוצאות הצבאיות בתוך הברית.

אסיה ואוקיאניה מגבירות את המודרניזציה הצבאית

בשנת 2025 גדלו ההוצאות הצבאיות במדינות אסיה ואוקיאניה ב-8.1% — ל-681 מיליארד דולר. זהו הנתון הגבוה ביותר באזור מאז 2009. המניע העיקרי נותר סין עם עלייה של 7.4%, ל-336 מיליארד דולר — זוהי שנת הצמיחה ה-31 ברציפות. בייג׳ינג ממשיכה במודרניזציה רחבת היקף של הכוחות המזוינים ובמקביל מנהלת קמפיינים נגד שחיתות בתחום הרכש הביטחוני.

יפן הגדילה את ההוצאות הצבאיות ב-9.7% — ל-$62.2 מיליארד או 1.4% מהתמ״ג, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1958. טייוואן הגדילה את תקציב הביטחון ב-14% — ל-$18.2 מיליארד או 2.1% מהתמ״ג, הגידול המשמעותי ביותר לפחות מאז סוף שנות ה-80, הנובע מתמרונים צבאיים קבועים של סין סביב האי. הודו, המדורגת במקום החמישי בעולם בהוצאות צבאיות בשנת 2025, הגדילה אותן ב-8.9%, ל-92.1 מיליארד דולר. פקיסטן — ב-11%, ל-11.9 מיליארד דולר.

לפי הערכתו של החוקר הבכיר ב-SIPRI דייגו לופס דה סילבה, הגידול בתקציבי הביטחון באזור נובע לא רק מסכסוכים אזוריים ארוכי טווח, אלא גם מאי-ודאות גוברת לגבי התמיכה העתידית מצד ארה״ב. הוא מציין כי הלחץ מוושינגטון על בעלות בריתה להגדיל את ההוצאות הצבאיות מהווה גורם נוסף להאצת המיליטריזציה.

המצב במזרח התיכון נותר יציב

בשנת 2025 הסתכמו ההוצאות הצבאיות במזרח התיכון בכ-$218 מיליארד, עלייה של 0.1% בלבד בהשוואה לשנת 2024. באופן כללי, האזור הציג יציבות יחסית למרות הסכסוכים והמתיחות המתמשכים.

ישראל הפחיתה את ההוצאות הצבאיות ב-4.9% — ל-$48.3 מיליארד עקב ירידה בעוצמת הלחימה בעזה לאחר הסכם הפסקת האש בינואר 2025. עם זאת, רמת ההוצאות הכוללת נותרה גבוהה כמעט פי שניים מזו של שנת 2022.

טורקיה, לעומת זאת, הגדילה את תקציב הביטחון ב-7.2% — ל-$30 מיליארד. העלייה נקשרה להמשך הפעילות הצבאית בעיראק, סוריה וסומליה. ערב הסעודית הגדילה את ההוצאות הצבאיות ב-1.4%, ל-83.2 מיליארד דולר, והפכה למדינה השמינית בעולם במדד זה.

איראן הפחיתה את ההוצאות הצבאיות ב-5.6% — ל-$7.4 מיליארד במונחים ריאליים, מה שמוסבר באינפלציה גבוהה שהגיעה ל-42%, אך במונחים נומינליים הוצאות המדינה בכל זאת עלו. החוקרת זוביידה כרים סבורה כי הנתונים הרשמיים מציגים הערכת חסר של ההוצאות הצבאיות הריאליות של איראן, שכן חלק מהמימון עובר מחוץ לתקציב, לרבות הכנסות מייצוא נפט המשמשות לתוכניות צבאיות, כולל ייצור טילים וכטב״מים.

באביב 2026 השתנה המצב במזרח התיכון באופן קיצוני עקב מלחמת עיראק, ארה״ב ועיראק. המתיחות באזור נמשכת גם בתחילת מאי 2026.

אפריקה ואמריקה הלטינית מגדילות את תקציבי הביטחון

בשנת 2025 עלו ההוצאות הצבאיות של אפריקה ב-8.5% והגיעו ל-$58.2 מיליארד, דבר המיוחס להתגברות אי-היציבות הפנימית ולהתחזקות ארגונים חמושים בכמה מדינות. הדינמיקה הבולטת ביותר נרשמה בניגריה, שבה ההוצאות הצבאיות זינקו ב-55% והסתכמו ב-$2.1 מיליארד עקב איומים מצד תנועות מורדים וארגוני קיצון.

באמריקה הלטינית אחד המקרים המובהקים ביותר היה גיאנה, שבה ההוצאות הצבאיות גדלו ב-16%, ל-$248 מיליון. השפעה שלילית נבעה מהיחסים המתוחים עם ונצואלה עקב הסכסוך הטריטוריאלי סביב אזור אסקיבו. לצד זאת, הנתונים לגבי ונצואלה נותרו חלקיים עקב היעדר דיווח פומבי שקוף, מה שמקשה על הערכה מלאה של המאזן הצבאי באזור.

סיכום ומשמעות המגמות

אנליסטים של International Investment מציינים כי סכסוכים ממושכים, התגברות עימותים אזוריים ומיליטריזציה מואצת של הכלכלות המובילות הופכים את תקציבי הביטחון לרכיב ארוך טווח בפוליטיקה העולמית. קצב הגידול מוסט מארה״ב לאירופה ואסיה, אך מגמות אלו עשויות להשתנות בשנת 2026. נתוני המחקר מצביעים על אותות של ארגון מחדש ארוך טווח של מערך הביטחון הבינלאומי.

התמונה הגלובלית הופכת פחות צפויה ויותר תלויה בשילוב של גורמים פוליטיים וכלכליים. בד בבד נוצר סיכון לטשטוש הגבולות בין הוצאות צבאיות לבין סעיפים רחבים יותר הקשורים לביטחון. דבר זה, מצידו, עלול להפחית את שקיפות התקציבים ולהקשות על הערכת הפוטנציאל הצבאי האמיתי של מדינות, לרבות באירופה.