English  עברית  ქართული  Русский  

עסקאות הנדל״ן למגורים באיחוד האירופי במגמת עלייה

עסקאות הנדל״ן למגורים באיחוד האירופי במגמת עלייה

בשנת 2025 נרשמה עלייה במכירות הדיור ברוב מדינות האיחוד האירופי שלגביהן קיימים נתונים. השוק החל לצאת מהשפל של 2024, אך ההתאוששות נותרה בלתי אחידה: סלובניה, ליטא ואוסטריה הציגו צמיחה של מעל 20%, בעוד שבקרואטיה, בולגריה ופולין נמשכה הירידה.

שוק הדיור באיחוד האירופי עבר לצמיחה במספר העסקאות

סוכנות Eurostat דיווחה כי בשנת 2025 עלה מספר עסקאות הנדל״ן למגורים במרבית מדינות האיחוד האירופי שלגביהן קיימים נתונים ברי-השוואה. הנתונים הסטטיסטיים מקיפים 18 ממדינות האיחוד וכוללים עסקאות בנכסי מגורים חדשים וקיימים — דירות ובתים, שבהם הרוכש הוא משק בית. המדינות מוסרות את נתוני המכירות באופן וולונטרי, ולכן המדגם אינו מכסה את כלל האיחוד האירופי.

ירידה במספר העסקאות בשנת 2025 נרשמה רק בשלוש מתוך 18 המדינות. בקרואטיה צומצמו מכירות הדיור ב-4,1%, בבולגריה — ב-2,5%, ובפולין — ב-1,1%. העלייה החדה ביותר נרשמה בסלובניה, שם גדל היקף העסקאות ב-29,9%. אחריה מדורגות ליטא עם צמיחה של 22,8% ואוסטריה עם עלייה של 21,4%.

עבור השוק האירופי זהו איתות משמעותי לאחר תקופה של הלוואות משכנתה יקרות וזהירות מצד הרוכשים. העלייה במספר העסקאות מעידה על כך שחלק מהביקוש שנכבש חזר לשוק, אולם מבנה ההתאוששות מצביע על נקודות פתיחה שונות: בחלק מהמדינות הרוכשים חזרו לפעילות לאחר צניחה חדה, בעוד שבמדינות אחרות השוק המשיך להצטנן.

לאחר שנת 2024 חלשה, הביקוש התאושש באופן סלקטיבי

בשנת 2024 התמונה הייתה עגומה יותר. אז, בהשוואה לשנת 2023, מכירות הדיור ירדו בשש מדינות ועלו ב-12. הירידות המשמעותיות ביותר נרשמו בסלובניה — ירידה של 17,7%, בקרואטיה — ירידה של 13,9%, ובצרפת — ירידה של 9,4%. את הצמיחה החזקה ביותר ב-2024 הציגו לוקסמבורג — עלייה של 47,1%, הונגריה — עלייה של 34,8%, והולנד — עלייה של 17%.

סלובניה מהווה לפיכך דוגמה מובהקת לזינוק חזרה: לאחר צניחה של כמעט 18% בשנת 2024, השוק זינק בכמעט 30% בשנת 2025. תפנית זו עשויה לשקף את חזרתם של הרוכשים לאחר פסק זמן, ירידה ברמת אי-הוודאות ופעילות נמרצת יותר של אשראי בנקאי. יחד עם זאת, קרואטיה, למרות הירידה החדה ב-2024, נותרה בין המדינות בעלות המגמה השלילית גם ב-2025.

גם פולין ובולגריה חורגות מהתמונה הכללית. במדינות אלו התרחשה ירידה בהיקף העסקאות על רקע התייצבות אירופית רחבה יותר. עבור המשקיעים, המשמעות היא שמגמה אירופית אחידה אינה מבטלת גורמים מקומיים: שיעורי הריבית על משכנתאות, זמינות ההיצע החדש, הכנסות התושבים, משטר המס, הגירה וציפיות המחיר.

מחירי הדיור עלו מהר יותר מדמי השכירות

העלייה בהיקף העסקאות בשנת 2025 לוותה בהמשך התייקרות הדיור בתחילת 2026. ברבעון הראשון של 2026 עלו מחירי הדיור באיחוד האירופי ב-5,1% בחישוב שנתי, בעוד שדמי השכירות עלו ב-3%. בהשוואה לרבעון הרביעי של 2025 התייקר הדיור ב-1,2%, ודמי השכירות — ב-0,7%.

השוואה לממוצע השנתי של 2025 מעידה כי ברוב המדינות מחירי הדיור עלו בקצב מהיר יותר מדמי השכירות. ב-19 ממדינות האיחוד האירופי שלגביהן קיימים נתונים, עליית מחירי הדיור הקדימה את שיעור עליית השכירות. הזינוק החד ביותר במחירי הדיור נרשם בפורטוגל — תוספת של 10,3%, בבולגריה — תוספת של 9,4%, ובסלובקיה — תוספת של 9,1%. ירידות מחירים נרשמו רק בצרפת — ירידה של 0,5%, ובפינלנד — ירידה של 1,8%.

דמי השכירות עלו כמעט בכל מדינות האיחוד האירופי. החריגות היו סלובניה, שבה ירדו דמי השכירות ב-0,9%, ופינלנד, שבה הם נותרו ללא שינוי. בין שאר המדינות, הזינוק החד ביותר בשכירות נרשם בקרואטיה — עלייה של 21,9%, ואחריה בולגריה — עלייה של 6,4%, ויוון — עלייה של 5%.

יותר עסקאות אינן מעידות על דיור בר-השגה

העלייה במספר העסקאות כשלעצמה אינה מעידה על נגישות הדיור. כאשר המכירות עולות במקביל למחירים, השוק עשוי להפוך לפעיל יותר, אך לא בהכרח לנגיש יותר עבור רוכשים בעלי הכנסה ממוצעת. במצב כזה, מי שחוזר לשוק הם בעיקר רוכשים בעלי הון צבור, משקיעים ומשפחות שהצליחו להשיג משכנתה בתנאים סבירים.

הבעיה בולטת במיוחד במדינות שבהן מחירי הדיור עולים מהר יותר מדמי השכירות. עבור משקיעים, הדבר עלול להוביל לשחיקת תשואת השכירות ביחס לעלות הרכישה, במידה ותשלומי השכירות אינם מדביקים את מחיר הנכס. עבור משקי בית, משמעות הדבר היא דרישה להון עצמי גבוה יותר, נטל חוב כבד יותר ותלות גוברת בריביות.

הפער בין היקף העסקאות, המחירים והשכירות מהותי גם עבור ערים בעלות ביקוש גבוה. במוקדים אלה, עלייה במכירות עשויה להחריף את התחרות על היצע מוגבל במקום לפתור את המחסור בדיור. ברמת האיחוד האירופי, שוק הדיור הופך לסוגיה פוליטית: התעוררות העסקאות מיטיבה עם ענף הבנייה, הבנקים והתקציבים הציבוריים, אך אינה מפיגה את המתח סביב סוגיית הדיור בר-ההשגה.

מזרח ודרום אירופה מציגות איתותים שונים

הנתונים לפי מדינות מלמדים כי הפערים האזוריים נותרו משמעותיים. ליטא התברגה בין שלוש המובילות בגידול בעסקאות, בולגריה הציגה בעת ובעונה אחת ירידה במכירות ועלייה חדה במחירי הדיור, ואילו קרואטיה רשמה ירידה בעסקאות לצד זינוק בדמי השכירות. שילוב זה מעיד על כך שהביקוש, ההיצע ושיעורי התשואה אינם נעים בסנכרון.

עבור מרכז ומזרח אירופה, תנאי המשכנתאות והכנסות האוכלוסייה הם גורמים קריטיים. בכלכלות בעלות צמיחה מהירה יותר, עליות שכר עשויות לתמוך בביקוש, אך היצע מוגבל בערים הגדולות מתורגם במהירות לעליית מחירים. עבור שווקי התיירות של דרום אירופה, השכרה לטווח קצר וביקוש מצד רוכשים זרים ממשיכים להוות גורם השפעה נפרד.

אוסטריה, שהציגה עלייה של 21,4% במספר העסקאות, מהווה אף היא דוגמה חשובה להתאוששות לאחר תקופה קשוחה יותר בשוק המשכנתאות. עבור מדינות בעלות רמת הכנסה גבוהה ומערכת בנקאית מפותחת, אפילו שיפור קל בתנאי האשראי עשוי להחזיר לשוק רוכשים שהשהו את החלטתם בשנים 2023–2024.

השוק האירופי נכנס לשלב חדש

השורה התחתונה של 2025 היא חזרת הנזילות. היקף העסקאות גדל, השוק הפסיק להיראות קפוא, והרוכשים החלו לקבל החלטות באופן פעיל יותר. עם זאת, את העלייה במספר המכירות עדיין לא ניתן להגדיר כהתאוששות בת-קיימא של נגישות הדיור. המחירים ממשיכים לעלות, השכירות מתייקרת, ובמדינות מסוימות פעילות הרוכשים נותרה חלשה.

עבור בנקים ויזמים מדובר באיתות חיובי: יותר עסקאות פירושן יותר בקשות למשכנתה, עמלות, מיסים וביקוש לבנייה חדשה. עבור הרוכשים התמונה מורכבת יותר. כאשר המחירים מאמירים, אפילו שוק תוסס יותר עלול להאיץ את המרוץ אחר היצע מוגבל, בפרט בערים הגדולות ובאזורי התיירות.

כפי שמדווחים מומחי International Investment, שוק הדיור האירופי חזר לתנועה בשנת 2025, אך לא לשיווי משקל. הגידול בעסקאות משקף התעוררות בביקוש ולא פתרון למצוקת הדיור בר-ההשגה. הסיכון הקריטי לשנת 2026 הוא מעבר מצמיחה של התאוששות לגל חדש של התחממות יתר: אם המחירים ימשיכו להקדים את ההכנסות ואת דמי השכירות, העלייה במכירות לא תהיה סימן לשוק בריא, אלא עדות להעמקת הפער בין רוכשים בעלי הון לבין משקי בית הנותרים בשכירות.