פרו משנה את הגישה למאצ׳ו פיקצ׳ו כדי לשקם את התיירות

פרו מגבירה את המאמצים לשיקום התיירות הבינלאומית באמצעות הרחבת קישורי התעופה, ניסיון להפחית את התלות בלימה ועדכון מערך הכניסה למאצ׳ו פיקצ׳ו. הממשלה שואפת לקלוט 4 מיליון תיירים זרים בשנת 2026, אך הנתונים המפורטים האחרונים מצביעים על קצב איטי: בינואר–מאי ביקרו במדינה 1,369,992 תיירים זרים — עלייה של 0.6% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ורק 75.1% מהתוצאה של אותה תקופה ב-2019. במקביל, תנועת הנוסעים הבינלאומית בנמל התעופה של לימה כבר עברה את הרמה שלפני המגפה, מה שממחיש את הפער בין התאוששות התעופה לבין תיירות הנכנסת בפועל. ב-14 באוגוסט דיווח Travel Daily News על כוונת הרשויות לשנות את ניהול הגישה למאצ׳ו פיקצ׳ו, לפתח טיסות בינלאומיות מהמחוזות ולהאיץ הקמת מוקדי תיירות חלופיים.

פרו שואפת לקלוט 4 מיליון תיירים זרים

משרד סחר החוץ והתיירות של פרו מסר כי ברבעון הראשון של 2026 קלטה המדינה 823,863 תיירים זרים — עלייה של 3.5% לעומת ינואר–מרץ 2025. באותה עת אישר המשרד את היעד להגיע לתנועה שנתית של 4 מיליון איש. צ׳ילה היוותה 208,792 כניסות, שהן 25.3% מהשוק, ארה״ב — 143,435, אקוודור — 67,429, בוליביה — 52,545, קולומביה — 39,628, וברזיל — 32,818. שש מדינות אלו היוו 66.1% מכלל הכניסות.

לקראת סוף מאי הקצב הואט באופן ניכר. בחמשת החודשים נרשמו 1,369,992 תיירים זרים לעומת כ-1.362 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול עמד על 7,857 איש, או 0.6%. היקף תיירות הנכנסת הגיע ל-75.1% בלבד מהתוצאה של ינואר–מאי 2019.

שיא התקופה שלפני המגפה נותר גם הוא גבוה מהיעד הממשלתי הנוכחי. במהלך כל שנת 2019 קלטה פרו 4,371,787 תיירים זרים. אפילו עמידה ביעד של 4 מיליון איש תותיר את השוק בכ-8.5% מתחת לנתון זה.

לאחר תוצאות חמשת החודשים הראשונים, כדי להגיע ליעד השנתי על המדינה למשוך כ-2.63 מיליון תיירים מיוני עד דצמבר. מדובר בחישוב אריתמטי ולא בתחזית רשמית, אך הוא מדגים עד כמה נדרשת האצה חדה במחצית השנייה של השנה.

צ׳ילה וארה״ב מספקות יותר מ-40% מתנועת התיירים

לפי נתונים שפרסמה סוכנות הידיעות הממלכתית Andina על בסיס נתוני תיירות והגירה, בינואר–מאי הגיעו מצ׳ילה כ-303 אלף תיירים. המדינה היוותה 22.1% מכלל תנועת הנכנסים, אף שמספר הנסיעות ירד ב-3.1% משנה לשנה. מארה״ב הגיעו כ-255 אלף תיירים — 18.6% מסך הכול ועלייה של 5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

מאקוודור הגיעו כ-114 אלף איש, מבוליביה — 75 אלף, מקולומביה — 67 אלף ומברזיל — 66 אלף. דרום אמריקה כולה היוותה 50.2% מתיירות הנכנסת, צפון אמריקה — 24.1%, אירופה — 16.6%, אסיה — 5%, ומרכז אמריקה — 2.6%.

מבנה זה הופך את פרו לתלויה בשני סוגי ביקושים במקביל. המדינות השכנות מספקות תנועה אזורית גדולה, כולל דרך מעברי גבול יבשתיים, בעוד שמטיילים מארה״ב, אירופה ושווקים רחוקים אחרים חשובים במיוחד עבור שהיות ממושכות יותר.

לימה קולטת כמעט שני שלישים מהתיירים הזרים

נמל התעופה חורחה צ׳אבס נותר שער הכניסה הראשי. בינואר–מאי הגיעו דרכו כ-871 אלף תיירים זרים — 63.6% מכלל תנועת התיירות הבינלאומית. מעבר הגבול סנטה רוסה בטקנה סיפק עוד 229 אלף כניסות, או 16.7%, מתחם טומבס — 104 אלף, והמעברים דסאגואדרו, קרנקס ומרכז הגבול הדו-צדדי בפוקו — כ-68 אלף.

במקביל, ענף התעופה התאושש מהר בהרבה מהתיירות. משרד התחבורה והתקשורת דיווח כי ברבעון הראשון עברו דרך חורחה צ׳אבס 3.19 מיליון נוסעים בינלאומיים — עלייה של 1.9% לעומת התקופה המקבילה ב-2019. יותר מ-491 אלף מתוכם היו נוסעי מעבר (טרנזיט) בינלאומיים.

אין להשוות נתונים אלו ישירות למספר התיירים הזרים: נתוני נמל התעופה כוללים תנועת נוסעים רחבה יותר. אך הפער משמעותי — תשתיות התחבורה של לימה כבר חזרו אל מעבר לנפח שלפני המגפה, בעוד שתיירות הנכנסת בפועל שחזרה בחמשת החודשים הראשונים רק שלושה רבעים מרמת 2019.

פרו מרחיבה את הטיסות הישירות לאירופה

אחד השינויים הבולטים ב-2026 היה השקת הקו הישיר לימה–ברצלונה. חברת LEVEL החלה להפעילו ב-3 ביוני שלוש פעמים בשבוע במטוסי Airbus A330-200. בקו מוצעים יותר מ-4,000 מושבים בחודש לכל כיוון.

משרד התחבורה דיווח גם על הגדלת טיסות Air France בין פריז ללימה משבע לעשר בשבוע. חברת Air Transat מוסיפה תדירויות בין טורונטו ללימה, LATAM מרחיבה את הקישור לסאו פאולו, Boliviana de Aviación — לסנטה קרוס ולה פאס, Plus Ultra עוברת לטיסות יומיות למדריד, ו-United Airlines מקיימת קו ישיר לניוארק. לימה מקושרת ל-49 יעדים בינלאומיים; במהלך 2026 הגיעה פרו להסכמי ליברליזציה תעופתית עם 11 מדינות.

הגידול במספר הטיסות פותר בעיקר את בעיית הנגישות הבינלאומית למדינה. אך הוא עדיין אינו פותר את הבעיה השנייה — ריכוז תנועת התעופה בבירה.

קוסקו נותרת תלויה בקונקשנים דרך לימה

שר סחר החוץ והתיירות, רוג׳רס ולנסיה, הגדיר את הקישוריות הבינלאומית האזורית החלשה כאחד החסמים של שוק התיירות. להערכתו, קוסקו וצ׳יקלאיו יחד מספקות פחות מ-3% מהקישוריות האווירית הבינלאומית של המדינה. בין היעדים לפיתוח הוא ציין את קוסקו, צ׳יקלאיו ואיקיטוס.

בנפרד נבחנת האפשרות לקו ישיר סאו פאולו–קוסקו. נתיב זה חשוב במיוחד לשוק הברזילאי, שכן הוא יאפשר לתיירים להגיע ישירות לאזור התיירות הראשי של האנדים ללא צורך בעצירת ביניים בלימה. נכון לאוגוסט 2026, זוהי הצעה בלבד ולא קו טיסות סדיר קיים.

עבור פרו, לביזור יש חשיבות מעבר לפן התחבורתי בלבד. טיסות בינלאומיות ישירות למחוזות מסוגלות להגדיל את מספר הלינות מחוץ לבירה ולקצר את הזמן שהתייר מבזבז על טיסות פנים.

נמל התעופה צ׳ינצ׳רו יחל לפעול לא לפני 2029

הפתרון התשתיתי המרכזי עבור קוסקו נותר נמל התעופה הבינלאומי צ׳ינצ׳רו. התקדמות הבנייה הפיזית שלו מוערכת ב-38.86%, והיקף ההשקעות — בכ-3.98 מיליארד סול. סיום עבודות הבנייה העיקריות מתוכנן לשנת 2028, ותחילת הפעילות — ל-2029. הקיבולת הראשונית צפויה לעלות על 7.5 מיליון נוסעים בשנה.

חוזה נפרד להקמת מגדל הפיקוח מוערך ב-47.9 מיליון דולר. המגדל יכלול שבע קומות וגובהו יהיה כ-36.8 מטר. המתחם תוכנן לניהול תנועה של עד 15 כלי טיס בו-זמנית וכולל 12 גשרי עלייה למטוס. סיום שלב זה צפוי לקראת סוף 2027.

לפיכך, צ׳ינצ׳רו מהווה גורם צמיחה לטווח הבינוני, אך כמעט ואינו משפיע על היכולת לעמוד ביעד התיירות לשנת 2026. בעונות הקרובות תמשיך קוסקו להסתמך על נמל התעופה הקיים על שם אלחנדרו ולסקו אסטטה, על טיסות פנים ועל מספר מצומצם של קווים בינלאומיים ישירים.

מאצ׳ו פיקצ׳ו קולט עד 5,600 איש ביום

משרד התרבות של פרו קבע לשנת 2026 קיבולת יומית מרבית במאצ׳ו פיקצ׳ו של 5,600 מבקרים בתאריכי שיא הביקוש: 1 בינואר, 2–5 באפריל, מ-19 ביוני עד 2 בנובמבר ו-30–31 בדצמבר. בשאר הזמן נשמרת המגבלה הבסיסית של 4,500 איש. לפיכך, באוגוסט חלה מכסת עונת השיא — עד 5,600 כניסות ביום.

המכירה המקוונת מתבצעת דרך הפלטפורמה הממשלתית TuBoleto. המכסות מחולקות בין מסלולים וטווחי זמן, מה שמאפשר לווסת לא רק את מספר האנשים הכולל ביממה, אלא גם את התנועה בתוך חלקים מסוימים של המתחם הארכיאולוגי.

עם זאת, אין לבלבל בין הנתון של 2,400 איש, המופיע בהצעות של ולנסיה, לבין המכסה היומית הרשמית. מדובר בהערכה לנוכחות בו-זמנית מותרת בתוך האתר, בעוד שמספר הביקורים היומי מחולק לפי חלונות זמן.

חלק מהכרטיסים נשמר לרכישה במאצ׳ו פיקצ׳ו פואבלו

עבור מטיילים נקבעה גם אפשרות לרכישה פרונטלית. במרכז התרבות של מאצ׳ו פיקצ׳ו פואבלו מוקצים מדי יום 1,000 כרטיסי כניסה הנרכשים ישירות על ידי המבקרים. מקומות אלו שייכים לקיבולת הכוללת המאושרת של האתר ואינם יוצרים מכסה נפרדת מעבר למקסימום שנקבע.

שמירה על מנגנון זה מסייעת למטיילים עצמאיים שלא הצליחו לקנות כרטיס מראש, אך במקביל פוגעת בוודאות של הנסיעה הבינלאומית. התייר נאלץ להגיע לאזור ללא ביטחון מוחלט שיוכל לבקר באתר המרכזי.

מסיבה זו הרשויות דנות בשינוי המערכת המקוונת באופן שיפריד בבירור בין רוכשים פרטיים לבין חברות תיירות, ויקשה על שריון המוני של כרטיסים באמצעים אוטומטיים. שינויים אלה מהווים כרגע הצעה בלבד ולא נוהל חדש שנכנס לתוקף.

מאצ׳ו פיקצ׳ו טרם חזר לתנועת המבקרים של 2019

בינואר–אפריל 2026 קלט האתר ההיסטורי של מאצ׳ו פיקצ׳ו 391,128 מבקרים. נתון זה מהווה 87.7% מתוצאת התקופה המקבילה ב-2019. לצד זאת, 79.4% מהמבקרים היו זרים ו-20.6% — תושבי פרו.

מגמה זו מראה כי קצב התאוששות המבקרים בסמל התיירות הראשי של המדינה מהיר יותר מתנועת הנכנסים הכוללת, אך טרם הגיע לרמה שלפני המגפה.

הגדלת כמות הכרטיסים מוגבלת לא רק על ידי הביקוש המסחרי. מאצ׳ו פיקצ׳ו הוא אתר ארכיאולוגי ובמקביל חלק משמורת טבע מוגנת, ולכן כושר הנשיאה תלוי במצב המבנים, המסלולים, הסביבה הטבעית ויכולות הפיקוח על המבקרים.

הערכת קיבולת חדשה בעלות של 1.8 מיליון סול

כבר בנובמבר 2025 סיכמו רשויות התיירות, התרבות והגנת הסביבה על ביצוע מחקר חדש בנושא כושר הנשיאה והשינויים המותרים באתר ההיסטורי של מאצ׳ו פיקצ׳ו. לעבודה זו הוקצו 1.8 מיליון סול. מטרתה לעדכן את המחקר משנת 2015 ולהביא בחשבון ניהול בר-קיימא של השטח כולו.

עד להשלמת המחקר, יש לראות בהצעות להגדלת מספר המבקרים תרחישים אפשריים בלבד, ולא הרחבת מכסות מאושרת.

הסתייגות זו עקרונית עבור השוק: קיבולת נוספת עשויה להגדיל את הכנסות התיירות של קוסקו, אך עומס יתר מגביר את הסיכונים לאתר המורשת העולמית ועלול להוביל לרגולציה מחמירה יותר בעתיד.

המסלולים חנאן ואורין נותרו בגדר הצעה

ולנסיה הציע לפשט את מערך הביקורים הקיים וליצור בעתיד שני מסלולים עיקריים. חנאן מאצ׳ו פיקצ׳ו יכסה את האזור העליון, ואורין מאצ׳ו פיקצ׳ו — את התחתון. כמו כן מוצע לפתח מסלולים נוספים דרך הטרסות המזרחיות, מגשר סן מיגל לאינקראקאי ואל המערה הגדולה.

לפי הערכה ראשונית של השר, נתיבים חלופיים עשויים להוסיף פוטנציאל של כ-1,000 ביקורים ביממה. אולם נתון זה אינו מהווה מכסה רשמית חדשה ואין להוסיפו אוטומטית ל-5,600 המקומות הקיימים. שינוי המסלולים דורש פתרונות טכניים ואישורים.

נכון לאוגוסט 2026, על המטיילים להסתמך על המסלולים והמגבלות שכבר אושרו ועל מערכת מכירת הכרטיסים הממשלתית.

צ׳וקקיראו מוכשרת כמוקד תיירות חלופי

פרו מנסה במקביל לפזר את הביקוש התיירותי בין מספר רב יותר של אתרים ארכיאולוגיים. הסוכנות לקידום השקעות פרטיות ProInversión מעריכה את פרויקט הפיתוח של צ׳וקקיראו ב-411.55 מיליון דולר. מסכום זה, 294.5 מיליון דולר מיועדים להוצאות הון, ועוד 117.05 מיליון דולר — לעלויות תפעול ותחזוקה משוערכות בעשר שנות הפעילות הראשונות. תקופת השותפות הציבורית-פרטית עומדת על 25 שנה.

הפרויקט כולל מערכת רכבלים המורכבת משני מקטעים בחלק הצפוני ומקטע אחד בחלק הדרומי. מטרתו המרכזית היא להקל משמעותית על הגישה למתחם הארכיאולוגי, שההגעה אליו כיום מורכבת בהרבה בהשוואה למאצ׳ו פיקצ׳ו.

הפרויקט נמצא בשלב ההתקשרות. לוח הזמנים הנוכחי קובע הכנת נוסח סופי של הסכם הזיכיון ברבעון השלישי של 2026 והענקת הפרויקט ברבעון הרביעי.

משום כך, צ׳וקקיראו עשויה להפוך לכלי חשוב לגיוון שוק התיירות, אך אין ביכולתה להשפיע באופן מהותי על מספר הכניסות בשנה הנוכחית.

פרו מרוויחה יותר כסף מפחות תיירים

המדדים הפיננסיים התאוששו מהר יותר ממספר המטיילים. סוכנות PROMPERÚ מעריכה את התנועה הבינלאומית בשנת 2024 בכ-3.3 מיליון תיירים, שהם כ-74% מרמת 2019. עם זאת, הכנסות מט״ח מתיירות נכנסת כבר עברו את הנתון שלפני המגפה בכ-3%.

תייר זר ממוצע שהה בפרו 12 לילות והוציא כ-1,417 דולר ללא כרטיסי טיסה בינלאומיים או תחבורה יבשתית אל המדינה. בשנת 2019 עמדה ההוצאה המקבילה על כ-1,219 דולר.

עבור שוק ההשקעות מדובר בתפנית מהותית. החזרה למספר התיירים של 2019 נותרה חשובה לתפוסת המלונות, המובילים ועסקי ההסעדה, אך התוצאה הכלכלית תלויה יותר ויותר במשך השהייה ובהוצאה לכל מטייל.

הדבר מחזק גם את הטיעון בעד גיוון. כאשר תייר שמגיע למאצ׳ו פיקצ׳ו מאריך את שהותו כדי לבקר בארקיפה, איקה, פונו, האמזונס או צ׳וקקיראו, המדינה זוכה להכנסה נוספת ללא הגדלה יחסית של העומס על האתר הארכיאולוגי הראשי.

היעד של 4 מיליון תיירים דורש האצה

פרו נכנסת למחצית השנייה של 2026 עם נתונים סטטיסטיים מעורבים. תנועת התעופה הבינלאומית דרך לימה כבר עלתה על רמת 2019, קווים חדשים נפתחים, וההכנסה לתייר זר גבוהה מזו שלפני המגפה. בה בעת, סך התיירים מחו״ל בחמשת החודשים הראשונים מהווה רק 75.1% מהתוצאה המקבילה ב-2019.

מרבית הפתרונות התשתיתיים הגדולים לא יניבו השפעה מיידית. צ׳ינצ׳רו יחל לפעול רק ב-2029, צ׳וקקיראו עדיין נמצא בהליכי זיכיון, והמסלולים החדשים במאצ׳ו פיקצ׳ו נמצאים בשלבי הצעה והערכה טכנית.

לפיכך, העמידה ביעד של 4 מיליון איש תהיה תלויה בראש ובראשונה בתשתיות הקיימות, בתפוסת הטיסות החדשות, בפעילות יציבה של מערך התחבורה בקוסקו וביכולת המתווה הנוכחי במאצ׳ו פיקצ׳ו לתת מענה לביקושים ללא שיבושים נוספים.

כפי שמדווחים מומחי International Investment, החסם העיקרי לשיקום התיירות בפרו אינו נעוץ במידת המוכרות של המדינה, אלא בכושר הנשיאה של כלל שרשרת הנסיעה. תנועת הנוסעים הבינלאומית בלימה כבר התאוששה, אך הדבר טרם התורגם לחזרת היקף התיירים הזרים הקודם; מאצ׳ו פיקצ׳ו נדרש לספק בו-זמנית נגישות צפויה ולהגן על האתר מעומס יתר, ופרויקטי התשתית הגדולים ביותר ישפיעו על השוק רק בעוד מספר שנים. עבור המשקיעים, מדדים משמעותיים יותר יהיו ההוצאה לתייר, משך השהייה, תפוסת המלונות מחוץ ללימה וקוסקו והשקת קווים אזוריים חדשים בפועל, ולא רק הגעה לרף של 4 מיליון כניסות.