בנק ישראל הוריד את הריבית ל-3.75%: התחזקות השקל וסיכוני הכלכלה

Times of Israel

בנק ישראל הוריד את ריבית הבסיס ב-0.25 נקודות אחוז — ל-3.75%. ההחלטה התקבלה על רקע התמתנות האינפלציה, התחזקות השקל ונתונים מקרו-כלכליים יציבים של המדינה. לצד זאת, הרגולטור הזהיר מפני סיכונים גיאופוליטיים מתמשכים והאפשרות להאצה מחודשת של האינפלציה, כך מדווח העיתון הכלכלי Globes.

הורדת ריבית שלישית מאז סוף 2025

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בראשות הנגיד, פרופ׳ אמיר ירון, הורידה את הריבית ב-0.25%. מרבית הכלכלנים צפו החלטה זו בדיוק.

זוהי כבר הורדת הריבית השלישית מאז נובמבר 2025. לפני ההחלטה הנוכחית, הוריד הרגולטור את הריבית פעמיים ברציפות ב-0.25 נקודות אחוז — בנובמבר ובינואר. בשתי הפגישות האחרונות הותיר בנק ישראל את הריבית ללא שינוי עקב אי-הוודאות הקשורה למצב הביטחוני.

ההחלטה הנוכחית קשורה לירידה בלחצים האינפלציוניים, נתונים מקרו-כלכליים חזקים בישראל והתחזקות ניכרת של המטבע המקומי. מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל התחזק ב-8.3% מול הדולר האמריקאי, ב-7.2% מול האירו וב-7.4% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי. שקל חזק מסייע בדרך כלל לבלימת האינפלציה, שכן הוא מוזיל את עלויות מוצרי הייבוא וחומרי הגלם.

איומים להאצה מחודשת של האינפלציה

ההקלה במדיניות המוניטרית לא ביטלה את עמדתו הזהירה של הרגולטור. בבנק ישראל הדגישו כי אי-הוודאות הגיאופוליטית נותרה גבוהה הן ברמה המקומית והן בזירה הבינלאומית. האינפלציה בישראל נמצאת כעת בערך במרכז יעד היציבות של 1–3%. עם זאת, מאז החלטת הריבית הקודמת חלה בעולם התגברות חדה של הלחצים.

הסיכונים להאצה מחודשת של האינפלציה עדיין קיימים. בין גורמי הסיכון: התפתחויות גיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות הכלכלית, מחירי האנרגיה, וכן עלייה בביקושים אל מול מגבלות היצע.

המלחמה עם איראן וכלכלת ישראל

המבצע הצבאי ״שאגת האריה״ נגד איראן השפיע על כלכלת המדינה. נתוני החשבונות הלאומיים לרבעון הראשון של 2026 מראים כי התמ״ג של ישראל התכווץ ב-3.3%. הרגולטור ציין כי ההאטה הייתה מתונה יותר מהתחזיות המוקדמות, וגם פחות משמעותית מזו שנרשמה במהלך המבצע ביוני 2025.

החוליה החלשה ממשיכה להיות ענף התיירות. תנועת הנוסעים הזרים באפריל 2026 הייתה נמוכה משמעותית מרמות טרום המלחמה, דבר שפוגע במיוחד בבתי מלון, מסעדות, תחבורה ועסקים קטנים. נרשמת גם השפעה שלילית של העימות על שירותי הצריכה, הבנייה, התחבורה והעסקים הקטנים. אפילו חוסנו של מגזר ההייטק וההזמנות הנוספות לתעשיות הביטחוניות אינם מפצים עד כה על היחלשות הביקוש המקומי.

אופק ההתאוששות של כלכלת ישראל

ההוצאה הממשלתית תומכת חלקית בכלכלה, בעיקר דרך המגזר הביטחוני, הלוגיסטיקה והביטחון, אך הנטל על התקציב גדל, דוחק הוצאות אזרחיות ומגביר את הסיכונים להעלאת מיסים עתידית או לקיצוץ בתוכניות. עם זאת, האינדיקטורים הנוכחיים מצביעים על התאוששות בפעילות הכלכלית לאחר סיום המבצע הצבאי. בפרט, לאחר ירידה זמנית נרשמה שוב עלייה בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי, שכעת עוקפות במעט את המגמה ארוכת הטווח.

מומחי International Investment מציינים כי אפילו בסיס טכנולוגי חזק אינו יכול לפצות לחלוטין על השלכות המלחמה, הביקוש המקומי החלש והאשראי היקר. המשך העימות או התאוששות איטית של הצריכה עלולים לבלום את הכלכלה יותר מהמצופה. קצב ההתאוששות במחצית השנייה של השנה יהיה תלוי בראש ובראשונה במצב הביטחוני.

התנהגות המשקיעים הישראלים

מחירי הדיור הגבוהים ואי-היציבות הכללית באזור דוחפים יותר ויותר אזרחים ישראלים לחפש הזדמנויות עבור השקעות בחו״ל. גורם נוסף היה המלחמה במזרח התיכון, שהגבירה את העניין בשווקים ובנכסים צפויים יותר, המסוגלים לשמר הון בטווח הארוך.

אחד היעדים המבוקשים ביותר נותר גאורגיה. הביקוש לקרקעות לבנייה ולענפי נדל״ן אחרים בטביליסי ובבתומי עלה ב-20%, על פי נתוני הפורטל ״וסטי קבקזה״. הפעילות העיקרית בשוק מובלת על ידי רוכשים ממדינות המפרץ הפרסי ומישראל. יחד עם זאת, בבתומי משקיעים זרים בוחנים לעיתים קרובות נדל״ן לא למטרות מגורים, אלא כמכשיר השקעה — מתוך ציפייה לעליית ערך הנכסים ולקבלת הכנסה משכירות באתר נופש פופולרי על חוף הים השחור.

במקביל, גורמים בשוק מצביעים על שינוי במבנה הביקוש. התשואה משכירות למגורים יורדת בהדרגה עקב גידול בהיצע ותחרות גוברת. מנגד, העניין במלונאות הולך וגובר, ומגזר זה מציג רווחיות גבוהה יותר. פרויקטי מלונאות יוקרתיים שומרים טוב יותר על יציבות בעת תנודות בביקושים ובמחירים, ומאפשרים למשקיעים ליהנות מתזרים מזומנים יציב יותר.

קבלו ייעוץ בנושא השקעות נדל״ן ממומחי International Investment