משבר קרנות ההשקעה בטורקיה: 455,000 בעלי יחידות השתתפות ממתינים לתשלומים
בטורקיה החריף משבר קרנות ההשקעה: 131 מהן הועברו להליך פירוק, ולמעלה מ-455,000 בעלי יחידות השתתפות ממתינים לתשלומים. הבעיות החלו לאחר בריחת הון חדה ומחסור בנזילות לצורך החזרת כספים ללקוחות. מימוש מהיר של נכסים האיץ את ירידות השערים, ולאחר מכן התערבו הרגולטורים ורשויות אכיפת החוק. הרשויות מגבשות במקביל שינויים ברגולציה של הענף.
כיצד החל משבר קרנות ההשקעה בטורקיה
בסוף אוגוסט 2026 הטילה מועצת שוקי ההון של טורקיה (SPK) מגבלות חדשות על קרנות השקעה שבתיקי הנכסים שלהן היה שיעור ניכר של מניות בעלות סחירות נמוכה. הרגולטור קבע תקרות להשקעות אלו והחמיר את הדרישות מחברות הניהול. הכללים החדשים אילצו חלק מהפעילים בשוק לבחון מחדש את מבנה התיקים ואת צורכי הנזילות, כך לפי Reuters.
הקשיים החריפו באמצע ספטמבר. הראשונה שהודיעה על חוסר יכולת לבצע חלק מבקשות הפדיון של יחידות ההשתתפות הייתה Pusula Portföy. זמן קצר לאחר מכן דיווחה על קשיים דומים גם Tera Portföy. הקרנות החלו למכור את ניירות הערך הנזילים ביותר כדי לעמוד בהתחייבויות ללקוחות, שכן נכסים אחרים היה קשה לממש במהירות ללא הפסד ערך מהותי. מהלך זה הגביר את ירידות השערים וגרר גל חדש של בקשות למשיכת הון.
בתוך שבוע איבד מדד BIST 100 המוביל בבורסת איסטנבול יותר מ-8% — התוצאה השבועית הגרועה ביותר מאז מרץ 2025. בעקבות הנפילה החדה החלו הרשויות לנקוט צעדים לייצוב השוק, ו-SPK הורתה על פירוקן של 131 קרנות השקעה המנוהלות על ידי שבע חברות.
טורקיה מפרקת 131 קרנות השקעה
ב-17 בספטמבר 2026 קיבלה מועצת שוקי ההון של טורקיה (SPK) החלטה על סגירת 131 קרנות בניהול שבע חברות והפסיקה את המסחר בהן באמצעות הפלטפורמה האלקטרונית TEFAS. לפי נתוני סוכנות הרישום המרכזית (MKK), בקרנות אלו הוחזקו כספים של 455,758 לקוחות ייחודיים. הוראות קנייה ופדיון של יחידות השתתפות שהוגשו ביום הסגירה וטרם בוצעו — בוטלו.
תחילה הוקצו שלושה חודשים להשלמת ההליך, אך ב-21 בספטמבר האריכה SPK את התקופה המרבית לשישה חודשים. ברשות הסבירו את ההחלטה בהרכב התיקים ובצורך להתחשב במצב השוק בעת מימוש הנכסים, על מנת לצמצם הפסדים אפשריים. שישה חודשים הם המועד המרבי — ההתחשבנות עשויה להסתיים מוקדם יותר. ב-28 בספטמבר הבהירה SPK כי לקוחות שנותרו עם בקשות לפדיון יחידות השתתפות שלא בוצעו ב-17 בספטמבר, שומרים על זכאותם לתשלומים. הכספים יחולקו בהתאם לקצב מימוש נכסי הקרנות, באופן יחסי לחלקו של כל משקיע בנכסים שנותרו.
הפרקליטות בטורקיה חוקרת פעילות בקרנות ההשקעה
פרקליטות איסטנבול קיבלה פניות ממועצת שוקי ההון של טורקיה (SPK), וב-17 בספטמבר ביקשה מהרשות לחקירת פשעים פיננסיים (MASAK) מידע הנוגע למנהלי Pusula Finans Holding, Tera Yatırım Menkul Değerler, Hedef Holding ו-Bulls Yatırım Menkul Değerler, וכן לחברות המשתייכות לקבוצות אלו, לפי דיווח של Anadolu.
נכון ל-26 בספטמבר הקיפה החקירה פעולות של 46 תאגידים, 18 קרנות ו-42 אנשים פרטיים. שר המשפטים של טורקיה, אקין גורלק, הסביר כי נבדקים חשדות לביצוע עבירות על חוקי ניירות ערך ושוק ההון, הונאה והלבנת הון. נגד 37 חשודים הוטלו אמצעי פיקוח שיפוטיים. מדובר בחשדות במסגרת החקירה, והמסקנות הסופיות יתקבלו בבית המשפט.
ב-27 בספטמבר הוציא בית המשפט צווי מעצר נגד מנכ״ל Tera Yatırım, אמיר מוניר סארפינר, ויו״ר הדירקטוריון של Tera Portföy, ארדין אוזל. כבר ב-28 בספטמבר הודיעה הפרקליטות על ביטול צווי התפיסה הזמניים מ-45 חברות ומ-19 קרנות בטורקיה, לאחר הערכה מחדש של המידע שהתקבל מ-SPK ומגורמים נוספים. החקירה עצמה נמשכת במקביל.
טורקיה מגבשת כללים חדשים לקרנות השקעה
נשיא טורקיה רג׳פ טאיפ ארדואן הצהיר ב-24 בספטמבר כי הרשויות אינן רואות באירועים איום על המערכת הפיננסית או על כלכלת טורקיה בכללותה. לפי הערכתו, הבעיות ממוקדות במגזר מצומצם של השוק. עם זאת, הוא הורה לחקור ביסודיות את נסיבות המקרה ולהכין שינויים חוקיים ומנהליים שיפחיתו את הסיכון להישנות מקרים דומים.
שר האוצר מהמט שימשק מסר ב-28 בספטמבר כי גופי המדינה ממשיכים לנקוט אמצעים להגנה על זכויותיהם החוקיות של הפעילים בשוק. הרשויות גם מספקות את הנזילות הנדרשת ופועלות למנוע את זליגת הבעיות למערכת הפיננסית ולמגזר הריאלי של הכלכלה. שימשק הדגיש כי אין לנקוט צעדים כלפי יחידים או תאגידים שאינם קשורים לפעילות הפוגעת בתפקוד השוק.
השלב הבא יהיה דיון בנושא ברמת הממשלה. בעיתון Habertürk דווח כי החקירה סביב פעילות קרנות ההשקעה בטורקיה תהיה אחד הנושאים המרכזיים בישיבת הממשלה ב-28 בספטמבר בראשות ארדואן. הממשלה מתכוונת לבחון את התקדמות הבדיקה ואת ההצעות לצעדי חקיקה ואסדרה.
מה המשמעות עבור המשקיעים
אנליסטים מבית International Investment מציינים כי משבר הקרנות מוסיף סיכונים חדשים להון זר בטורקיה, שבה הביקוש הבינלאומי לנדל״ן כבר רשם ירידה משמעותית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של טורקיה (TÜİK), בשנת 2022 רכשו זרים 72,342 דירות ונכסי מגורים, לעומת 22,980 בלבד בשנת 2025 — צניחה של כמעט פי שלושה. בתקופה שבין ינואר לאפריל 2026 צנח היקף העסקאות ב-11.6% נוספים בהשוואה לשנה שלפני כן. על העניין בנדל״ן השפיעו העלאת רף הזכאות לקבלת אזרחות באמצעות רכישת דירה ל-$400,000, שינויים בתנאים לזרים, החמרת הכללים להשכרה לטווח קצר ורעידות האדמה.
המצב בקרנות ההשקעה מעמיק את אי-הוודאות עבור משקיעים זרים. לגורמי המאקרו והמטבע נוספו בעיות נזילות במכשירים פיננסיים ספציפיים, איכות ניהול הנכסים ופדיון כספים בזמן. בטווח הקצר עלול הדבר להוביל לגישה זהירה יותר כלפי השקעות בטורקיה. ההתפתחויות בהמשך יהיו תלויות במידה רבה בצעדי הרשויות. פיקוח הדוק יותר עשוי לחזק את הענף, אך שינוי תכוף של הדרישות מקשה על תכנון לטווח ארוך ועלול לרפות את ידיהם של משקיעים חדשים.
קבלו ייעוץ בנושא השקעות נדל״ן ממומחי International Investment