סין קולטת יותר תיירים, אך הם מוציאים מעט

סין חווה את ההתאוששות הגדולה ביותר בתיירות הנכנסת מאז מגפת הקורונה: במחצית הראשונה של 2026 ביצעו אזרחים זרים 22.91 מיליון כניסות למדינה, עלייה של 20.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וכמעט 17.82 מיליון כניסות היו ללא צורך בוויזה. עם זאת, הגידול החד בזרם המבקרים מעניק לסין בעיקר אפקט תדמיתי, ולא תועלת פיננסית התואמת את היקף כלכלתה. תחת סעיף ״נסיעות״ במאזן התשלומים קיבלה המדינה מתושבי חוץ $33.3 מיליארד במהלך שישה חודשים, בעוד תושבי סין הוציאו בחו״ל $120.2 מיליארד. הגירעון הגיע ל-$86.9 מיליארד, מה שממחיש כי גל התיירות מחזק משמעותית את האטרקטיביות הבינלאומית של סין, אך טרם הפך למנוע צמיחה כלכלי מרכזי.

כניסות הזרים לסין צמחו ב-20%

רשות ההגירה הלאומית של סין דיווחה כי במחצית הראשונה של 2026 טיפלו שירותי ביקורת הגבולות בשיא של 369 מיליון מעברי גבול — עלייה של 10.8% לעומת השנה הקודמת. אזרחי סין היבשתית היוו 176 מיליון נסיעות, תושבי הונג קונג, מקאו וטייוואן — 147 מיליון, ו-45.91 מיליון מעברים נוספים בוצעו על ידי אזרחים זרים.

מספר הכניסות של אזרחים זרים בפועל הגיע ל-22.91 מיליון וגדל ב-20.4%. מתוכן, 17.82 מיליון נרשמו במסגרת כניסה ללא ויזה — עלייה של 30.6% לעומת המחצית הראשונה של 2025. בסך הכל, 77.7% מכלל כניסות הזרים נעשו ללא ויזה.

מדינות המוצא המובילות של הזרים הנכנסים היו דרום קוריאה, רוסיה, מלזיה, וייטנאם, תאילנד, סינגפור, ארה״ב, יפן, מונגוליה ואוסטרליה. עשר מדינות אלו היוו 62% מכניסות הזרים.

עם זאת, אין לקרוא את הנתונים הסטטיסטיים ישירות כמספר התיירים הזרים. נתוני ההגירה סופרים מעברי גבול, ולכן אדם אחד יכול להירשם בסטטיסטיקה מספר פעמים. קבוצת הנכנסים כוללת גם אנשי עסקים, משתתפי תערוכות, סטודנטים, אנשים המבקרים קרובי משפחה וקטגוריות נוספות של זרים.

פטור מוויזה לסין הוחל על אזרחי 50 מדינות

הרחבת משטר הפטור מוויזה הפכה לאחד הגורמים המרכזיים בהתאוששות זרם הנכנסים. נכון לשנת 2026, אזרחי 50 מדינות המחזיקים בדרכונים רגילים יכולים להיכנס לסין ללא הנפקת ויזה מראש למטרות תיירות, עסקים, ביקור קרובים וחברים, חילופי תרבות ומעבר (טרנזיט).

רשימה זו כוללת, בין היתר, את צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, הולנד, שווייץ, אוסטרליה, ניו זילנד, יפן, דרום קוריאה, ברזיל, ארגנטינה, רוסיה, קנדה ובריטניה. עבור רוב המשתתפות בתוכנית, משך השהייה המותר הוא עד 30 יום.

קנדה ובריטניה צורפו למשטר הפטור החד-צדדי מוויזה החל מ-17 בפברואר 2026. הרחבת התוכנית התרחשה במקביל לחידוש הטיסות הבינלאומיות ולמאמץ הרשויות להסיר את החסמים שחשו מטיילים זרים לאחר המגפה.

בנוסף לפטור הרגיל מוויזה, סין מפתחת משטר מעבר חופשי מוויזה למשך של עד 240 שעות. עד קיץ 2026 הוחל משטר זה כבר ב-65 נקודות ביקורת גבולות.

סין שמה דגש על ערי תיירות חדשות

בלומברג, בדיווח ששימש בסיס לכתבה זו, מפנה את תשומת הלב לשינוי באופי הנסיעות עצמן. מטיילים זרים נוסעים יותר ויותר לא רק לחומה הגדולה, לעיר האסורה או לצבא הטרקוטה, אלא גם לערים שזכו לפופולריות בזכות סרטוני וידאו ברשתות החברתיות.

אחת הדוגמאות הבולטות היא צ׳ונגצ׳ינג. הבנייה הרב-מפלסית, קווי הרכבת העוברים דרך בניינים, האדריכלות הצפופה לגובה והתאורה הלילית הפכו את העיר לסמל תיירותי בולט של סין באינטרנט. פופולריות רבה צוברות גם שנז׳ן, צ׳נגדו, חארבין, יונאן ושינג׳יאנג.

מבקרים זרים מגלים עניין גובר בחיי העיר היומיומיים: רכבות מהירות, תחבורה אוטונומית, רכבים חשמליים סיניים, חנויות דיגיטליות, מסעדות, מותגי קוסמטיקה מקומיים ומרכזי קניות ענקיים.

על פי הנתונים שפורסמו, בשנת 2025 ביקרו בסין כ-35 מיליון תיירים זרים. הוצאותיו של תייר זר בודד נאמדו בכ-$2,240 — כ-40% מהנתון המקביל בארה״ב. גם סך ההכנסות מתיירות בינלאומית פיגר משמעותית אחר הנתונים האמריקאיים.

סין מייצרת אפקט תיירותי באמצעות הרשתות החברתיות

התאוששות התיירות הנכנסת לוותה בזינוק חד בהיקף תוכן הגולשים אודות סין. מטיילים זרים מפרסמים סרטונים לא רק על אתרי תיירות, אלא גם על הרכבת התחתית, הרכבות המהירות, שירותי משלוחי המזון, החנויות, המלונות, השירותים הרובוטיים והתשתית העירונית.

עבור סין, הדבר יוצר ערוץ קידום בינלאומי השונה מהפרסום הממשלתי המסורתי. המשתמש בוחר בעצמו את מושא הצילום ופונה ישירות לקהל במדינתו.

מסיבה זו בדיוק, לגידול בתיירות הנכנסת יש חשיבות למה שמכונה ״עוצמה רכה״. מונח זה מבטא את יכולתה של מדינה להגביר את השפעתה הבינלאומית בזכות המשיכה של תרבותה, החברה, הטכנולוגיות, החינוך ואורח החיים שלה, ולא באמצעות לחץ פוליטי או כלכלי.

עם זאת, העלייה במספר הנסיעות כשלעצמה אינה מוכיחה כי היחס כלפי סין משתנה אך ורק בשל התיירות. קשה להפריד את הקשר בין נסיעות לדעת הקהל מהשפעות של גיאו-פוליטיקה, מסחר, סכסוכים בינלאומיים ושינוי בעמדות כלפי מעצמות אחרות.

היחס כלפי סין השתפר במדינות רבות

סקר בינלאומי עדכני של Pew Research Center מספק הקשר נוסף. המחקר נערך בין 8 בפברואר ל-13 במאי 2026 בקרב 45,658 נשאלים ב-37 מדינות.

השיעור החציוני של המשיבים בעלי יחס חיובי לסין הגיע ל-51%, בעוד 39% העריכו את המדינה באופן שלילי. במספר מדינות נרשמו נתונים הקרובים לשיאים היסטוריים. באיטליה, 51% מהנשאלים הביעו עמדה חיובית כלפי סין, לעומת 45% ב-2025 ו-31% ב-2022. בספרד הגיע הנתון ל-54%, עלייה של 17 נקודות אחוז בתוך שנה.

הערכות גבוהות או קרובות לשיא נרשמו גם בקולומביה, יוון, הונגריה, אינדונזיה, מלזיה, מקסיקו, ניגריה, פרו, סינגפור, סרי לנקה וטורקיה.

עם זאת, התמונה נותרה בלתי אחידה. ביפן, רק 11% מהמבוגרים העריכו את סין בחיוב. במדינות העשירות של אירופה, צפון אמריקה ומזרח אסיה, היחס בממוצע צונן בהרבה מאשר במדינות רבות בעלות שווקים מתעוררים.

סין הכניסה $33.3 מיליארד תחת סעיף ״נסיעות״

המגבלה המשמעותית ביותר להערכת האפקט הכלכלי משתקפת במאזן התשלומים. המינהל הממלכתי למטבע חוץ פרסם ב-14 באוגוסט נתונים ראשוניים למחצית הראשונה של 2026.

בסעיף ״נסיעות״ קיבלה סין מתושבי חוץ 229.2 מיליארד יואן, שהם $33.3 מיליארד. במקביל, תושבי סין הוציאו בחו״ל במסגרת סעיף זה 829 מיליארד יואן, שהם $120.2 מיליארד. הגירעון הנקי עמד על 599.8 מיליארד יואן, או $86.9 מיליארד.

כך, ההכנסות הנכנסות היוו פחות מ-28% מהוצאותיהם של תושבי סין בחו״ל.

ברבעון השני בלבד קיבלה סין בסעיף ״נסיעות״ כ-$18.1 מיליארד, בעוד הוצאות התושבים עמדו על $57.7 מיליארד. הגירעון לרבעון הגיע ל-$39.6 מיליארד.

סטטיסטיקה זו מעידה רבות על היקף הנסיעות הבינלאומיות, אך אין להגדירה אך ורק כ״הכנסות מתיירות״.

מאזן התשלומים מודד לא רק תיירים

סעיף ״נסיעות״ במאזן התשלומים הבינלאומי מקיף את הוצאותיהם של אנשים בעת שהייתם מחוץ לכלכלת מקום מגוריהם הקבוע. הוא כולל לא רק נסיעות תיירותיות קלאסיות, אלא גם חלק מהוצאותיהם של אנשי עסקים, סטודנטים, מטופלים רפואיים ותושבי חוץ אחרים השוהים במדינה באופן זמני.

לפיכך, לא ניתן להשוות ישירות את הנתון של $33.3 מיליארד עם כלל ההערכות הרשמיות להכנסות ענף התיירות.

הדבר מסביר גם את הפער מול הנתונים הרחבים יותר של סין לגבי תיירות נכנסת. תוכנית הפיתוח הממשלתית של הענף מדווחת כי בשנת 2025 נרשמו במדינה יותר מ-150 מיליון ביקורי תיירות נכנסת, וההוצאות הנלוות אליהם חצו את רף ה-$130 מיליארד.

סטטיסטיקה זו מבוססת על מתודולוגיה שונה וכוללת מעגל רחב יותר של תיירות נכנסת, לרבות נסיעות של תושבי הונג קונג, מקאו וטייוואן. לכן, אין להשוות באופן מכני בין הסכום של $130 מיליארד ל-2025 לבין נתוני מאזן התשלומים כערכים זהים.

התיירות עדיין קטנה מדי עבור כלכלת סין

היקף הכלכלה הסינית הופך אפילו עשרות מיליארדי דולרים של הכנסות מתיירות לקטנים יחסית.

התוצר המקומי הגולמי (תמ״ג) של סין במחצית הראשונה של 2026 הגיע ל-69.57 טריליון יואן וצמח ב-4.7% במחירים קבועים. ברבעון הראשון עמדה הצמיחה על 5%, וברבעון השני הואטה ל-4.3%.

הערך המוסף של מגזר השירותים הגיע ל-41.37 טריליון יואן וצמח ב-5.2%, ומגזר התעשייה והבנייה הגיע ל-25.05 טריליון יואן עם צמיחה של 3.9%.

הכנסות של 229.2 מיליארד יואן בסעיף הנסיעות הבינלאומיות מהוות כ-0.33% מהתמ״ג הנומינלי של סין למחצית הראשונה. אין פירוש הדבר שתרומת התיירות הנכנסת לתמ״ג שווה ל-0.33%: הכנסות מאזן התשלומים והערך המוסף מחושבים בדרכים שונות לחלוטין. ההשוואה מציגה רק את ההיקף היחסי של תזרימי הכספים.

התיירים חשובים לחנויות יותר מאשר לתמ״ג

ברמה הלאומית, התיירות הזרה עדיין מצומצמת, אך השפעתה עשויה להיות משמעותית עבור חברות ספציפיות ואזורים עירוניים מסוימים.

בחנות הדגל של Miniso ברחוב נאנג׳ינג בשנגחאי, זרים מהווים בשעות מסוימות עד 70% מתנועת המבקרים. החברה מקשרת את הפופולריות הבינלאומית, בין היתר, לתפוצת התוכן של מטיילים זרים על חנויות ומוצרים סיניים.

אזרחים זרים מגדילים גם את הביקוש למלונות, מסעדות, טיסות פנים, כרטיסי רכבת, מוזיאונים, מוקדי בידור, קוסמטיקה ומותגי צריכה מקומיים.

השפעה זו חשובה במיוחד כעת, שכן הצריכה המקומית בסין צומחת במתינות. במחצית הראשונה גדלו המכירות הקמעונאיות של מוצרים ב-1.1% בלבד, והכנסות מפעלי ההסעדה ב-2.8%. המכירות הקמעונאיות של שירותים צמחו מהר יותר — ב-5.3%.

לפיכך, הביקוש הזר מסוגל להוות גורם בולט עבור מקטעי שירותים מסוימים, גם אם ברמת הכלכלה כולה הוא נותר קטן.

תיירות הפנים בסין גדולה בהרבה

שוק התיירות העיקרי של המדינה נותר תושביה שלה. משרד התרבות והתיירות דיווח כי במחצית הראשונה של 2026 ביצעו אזרחי סין 3.463 מיליארד נסיעות תיירות פנים, עלייה של 5.4% לעומת השנה הקודמת.

תושבי הערים ביצעו 2.594 מיליארד נסיעות, גידול של 5.8%. תושבי האזורים הכפריים רשמו 869 מיליון נסיעות, 4.3% יותר מהשנה הקודמת. ברבעון הראשון נרשמו 1.901 מיליארד נסיעות פנים, וברבעון השני — 1.562 מיליארד.

ההוצאות על נסיעות פנים הגיעו לכ-3.21 טריליון יואן ועלו ב-2% בלבד. מספר הנסיעות צומח אפוא מהר משמעותית מההוצאות, מה שמעיד על זהירות הצרכנים ועל דינמיקה חלשה יחסית של ההוצאה לנסיעה בודדת.

עבור הכלכלה הלאומית, דווקא לתיירות הפנים יש היקף גדול בהרבה מזה של הוצאות המבקרים הזרים.

בייג׳ינג שואפת להגדיל את ההוצאה של כל תייר זר

בחודש מרץ אישרו תשעה משרדי ממשלה תוכנית ייעודית לעידוד ייצוא שירותי תיירות וצריכה נכנסת.

המסמך מתווה הרחבה נוספת של משטר הפטור מוויזה, שיפור כללי המעבר, בחינת האפשרות להנהגת אשרות אלקטרוניות ומילוי מסמכי כניסה דרך האינטרנט.

הרשויות מתכוונות גם להקים פלטפורמת מידע אחידה למטיילים מחו״ל, להגדיל את מספר השפות הזרות בשירותי התיירות, להקל על הזמנת כרטיסים על ידי זרים ולהרחיב את השימוש בכרטיסי אשראי בינלאומיים ובאמצעי תשלום נוספים.

התוכנית כוללת יצירת מסלולים משולבים המחברים תחבורה, אטרקציות, מלונות וקניות. מתוכנן לקשור את הצריכה התיירותית עם הופעות, תחרויות ספורט, שירותי רפואה, תערוכות והשכלה.

כלומר, המדיניות הממשלתית עוברת בהדרגה מהיעד הפשוט של ״הגדלת מספר התיירים״ ליעד של ״הגדלת ההוצאות ומשך השהייה״.

התשלומים והשירותים הדיגיטליים נותרו מכשול

למרות השיפור המהיר בתשתית התיירותית, אזרחים זרים ממשיכים להיתקל במאפיינים הייחודיים של הסביבה הדיגיטלית בסין.

בערים הגדולות, חלק ניכר מהתשלומים היומיומיים, הזמנות המזון, הזמנת הנסיעות ורכישת הכרטיסים תלוי באפליקציות מובייל. בשנים האחרונות הקלה סין משמעותית על זרים בחיבור כרטיסי אשראי זרים למערכות התשלום המקומיות, אולם הצורך להשתמש באפליקציות לא מוכרות עדיין עלול ליצור קשיים.

בעיה נוספת נותרה סביבת השפה. ממשקים באנגלית אינם זמינים בכל מקום, במיוחד מחוץ למרכזי התיירות הגדולים. הרשויות כללו במפורש את הגדלת השילוט הרב-לשוני, שיפור פעולתם של כרטיסי אשראי זרים ופיתוח גרסאות רב-לשוניות של אפליקציות בתוכנית לפיתוח הצריכה הנכנסת.

מגבלות אלו משמעותיות במיוחד עבור מטיילים עצמאיים, אשר עשויים לשהות במדינה זמן רב יותר ולהוציא יותר מאשר קבוצות תיירים מאורגנות.

סין הציבה יעד של 190 מיליון ביקורי תיירות

הממשלה מצפה להגדיל משמעותית את היקף השוק עד סוף העשור. תוכנית החומש החדשה צופה הגעה ל-190 מיליון ביקורי תיירות נכנסת בשנה עד שנת 2030.

יעד ההוצאות של תיירים נכנסים נקבע על למעלה מ-$150 מיליארד מדי שנה. מדובר בעלייה של כ-26% במספר הביקורים בהשוואה לנתוני 2025, וברמה הגבוהה בכ-15% מהיקף ההוצאות המדווח.

במקביל, סין שואפת להגדיל את מספר נסיעות תיירות הפנים ל-8.3 מיליארד בשנה, ואת הוצאות תיירות הפנים — ל-7.7 טריליון יואן.

כדי לעמוד ביעדים אלה, מתכננות הרשויות להרחיב את קווי התעופה והרכבת הבינלאומיים, לשפר את שירותי התשלומים, התקשורת והאירוח, להגדיל את מספר החנויות המציעות החזר מס ולפתח מרכזי צריכה בינלאומיים.

הגירעון התיירותי נותר עצום

אפילו הצמיחה המהירה בזרם הנכנס אינה משנה לעת עתה את המאפיין היסודי של שוק הנסיעות הסיני: תושבי המדינה מוציאים בחו״ל משמעותית יותר מאשר תושבי חוץ בתוך סין.

במחצית הראשונה של השנה עמד הגירעון הכולל של סין בסחר בשירותים על $112 מיליארד. מתוך סכום זה, $86.9 מיליארד יוחסו לקטגוריית הנסיעות — כמעט 78% מכלל המאזן השלילי בשירותים.

לשם השוואה, העודף העצום בסחר בסחורות אפשר לסין לשמור על עודף בחשבון השוטף בסך $379.4 מיליארד. העודף בסחר בסחורות הגיע ל-$526.3 מיליארד.

נתון זה מסביר מדוע אפילו זינוק חד בתיירות הנכנסת כמעט אינו מורגש עדיין במודל המאקרו-כלכלי הכולל של המדינה. סין נותרה בראש ובראשונה ענקית תעשייה וייצוא, בעוד התיירות הבינלאומית ממלאת תפקיד קטן בהרבה.

עוצמה רכה מעניקה לסין תועלת נפרדת

עם זאת, הסטטיסטיקה הפיננסית אינה משקפת את מלוא התוצאות של מדיניות התיירות.

מטייל זר שרואה לראשונה את שנגחאי, צ׳ונגצ׳ינג או שנז׳ן המודרניות, זוכה לחוויה שאי אפשר להחליף במלואה באמצעות פרסום, חדשות או דיפלומטיה רשמית. הנסיעות מאפשרות לזרים להתרשם באופן עצמאי מרמת התחבורה, הביטחון האישי, המחירים, הטכנולוגיות, המסעדות וחיי היומיום.

עבור סין, לאפקט זה יש ערך פוליטי בתנאים של תחרות בינלאומית גוברת. בד בבד, ההשפעה יכולה לפעול לשני הכיוונים: המטיילים רואים לא רק תשתית מפותחת ונוחות עירונית, אלא גם את מאפייני הפיקוח הממשלתי, מגבלות הסביבה הדיגיטלית והיבטים נוספים במדינה.

משום כך, יש לראות בתיירות הנכנסת הרחבה של המגע הישיר של קהל זר עם סין, ולא ניצחון תעמולתי מובטח. הרושם הסופי של כל תייר נותר אינדיבידואלי.

כפי שמציינים מומחי International Investment, הגאות התיירותית הנוכחית בסין מהווה בראש ובראשונה הצלחה במיתוג הבינלאומי, אך טרם הפכה למנוע מאקרו-כלכלי עצמאי. נתון המפתח הוא הגירעון בסעיף ״נסיעות״ שעמד על $86.9 מיליארד במחצית הראשונה: תושבי סין הוציאו בחו״ל יותר מפי שלושה ממה שתושבי חוץ השאירו בסין לפי סעיף מקביל במאזן התשלומים. עבור הכלכלה, מדד היעילות הבא אינו צריך להיות מספר הכניסות, אלא הגידול בהוצאה למבקר זר, משך השהייה ושיעור הכסף שנשאר בבתי המלון, במסעדות, בחברות התחבורה ובחנויות הקמעונאות הסיניות. אם הרשויות יצליחו לתרגם את הפופולריות הוויראלית של ערי סין לנסיעות ארוכות יותר ולהוצאות גבוהות יותר, התיירות תחל למלא תפקיד כלכלי בולט בהרבה. בינתיים, התוצאה המהותית ביותר שלה היא מיליוני זרים המגבשים דעה על סין מתוך ניסיונם האישי, ולא אך ורק מתוך רקע תקשורתי חיצוני.