English  עברית  ქართული  Русский  

בית המשפט העליון של ארה״ב שמר על אזרחות מלידה ודחה את צו טראמפ

בית המשפט העליון של ארה״ב שמר על אזרחות מלידה ודחה את צו טראמפ

POLITICO

בית המשפט העליון של ארה״ב אישר את הזכות לאזרחות מלידה ודחה את ניסיונו של דונלד טראמפ לשנות את הכלל, התקף במדינה מזה כמעט 130 שנה. ההחלטה התקבלה בתגובה לצו הנשיאותי שהגביל את הנפקת הדרכונים לילדי זרים, כך מדווח POLITICO.

צו טראמפ בנושא אזרחות ארה״ב מלידה

דונלד טראמפ חתם על צו לביטול האזרחות מלידה בתחילת כהונתו הנשיאותית השנייה — ב-20 בינואר 2025. המסמך קבע שלילת אזרחות מילדי מהגרים בלתי חוקיים, כמו גם מזרים השוהים בארה״ב באשרות זמניות. לקטגוריה זו נכללים סטודנטים, עובדים ותיירים.

בין הנימוקים צוינה העלייה החדה במספר המהגרים למדינה. לפי נתוני המכון למדיניות הגירה (MPI), שיעור הילדים שנולדו למשפחות מהגרים בשטח ארה״ב עלה מ-77% בשנת 1990 ל-86% בשנת 2023. שיעור הילדים שלפחות אחד מהוריהם הוא מהגר עלה מ-13% ל-26%. המרכז לחקר ההגירה ציין כי בשנים האחרונות נולדים בארה״ב מדי שנה בין 225 ל-250 אלף ילדים להורים ללא מעמד חוקי. מדובר בכ-7% מכלל הילודים.

סתירה לתיקון ה-14 לחוקת ארה״ב

כמעט מיד לאחר מכן הטילה השופטת הפדרלית דבורה בורדמן במדינת מרילנד צו מניעה מקדמי כלל-ארצי נגד הצו הנשיאותי. הנימוק לכך היה סתירה לתיקון ה-14 לחוקת ארה״ב, לתקדים משפטי רב-שנים ולנוהג ההיסטורי של המדינה.

התיקון ה-14 לחוקת ארה״ב התקבל בשנת 1868, לאחר מלחמת האזרחים. מטרתו המקורית הייתה להבטיח אזרחות לילדי עבדים לשעבר. בהמשך הפך התיקון לבסיס העיקרון שלפיו כמעט כל הילדים הנולדים בשטח ארה״ב מקבלים דרכון. בלשון התיקון נקבע כי אזרחים ייחשבו כל האנשים שנולדו או התאזרחו בארה״ב ונמצאים תחת סמכות השיפוט שלה.

החלטת בית המשפט העליון של ארה״ב בשנת 2026

בסוף יוני 2026 קבע בית המשפט העליון כי גישתו של טראמפ אינה חוקתית. נשיא בית המשפט ג׳ון רוברטס דחה את הטיעונים שלפיהם הזכות לאזרחות חלה רק על ילדי הורים המתגוררים דרך קבע בארה״ב ושומרים על נאמנות למדינה. ההחלטה זכתה לתמיכת שופטים נוספים, אשר הדגישו כי הצו עומד בסתירה לחקיקה הפדרלית.

סמואל אליטו הדגיש כי גם בהיעדר ערובה חוקתית, סוגיית המעמד צריכה להיות מוכרעת על ידי הקונגרס. הוא ציין כי לילדי מהגרים רבים שגדלו בארה״ב יש זכות מוסרית להישאר במדינה, אך אין הדבר נוגע לסמכותו של התיקון ה-14.

עם זאת, חלק מנציגי בית המשפט הציגו נימוקים הקרובים לעמדת ממשל טראמפ. הם השוו את הדחייה לתמיכה בהגירה בלתי חוקית.

ההקשר הפוליטי ועמדתו של טראמפ

ההחלטה היוותה מכה קשה שנייה לאג׳נדה הפוליטית של טראמפ מצד בית המשפט העליון בשנת 2026. קודם לכן בוטלו מכסי ייבוא נרחבים, שהיוו את הבסיס לאסטרטגיית הסחר שלו.

טראמפ עצמו קידם באופן פעיל את הרעיון לבחון מחדש את עיקרון האזרחות מלידה. הוא טען כי הנוהג מעודד הגירה בלתי חוקית ואת תופעת ״תיירות הלידה״, שבה זרים מגיעים לארה״ב במיוחד כדי ללדת ילדים בעלי דרכון אמריקאי.

באפריל נכח הנשיא באופן אישי בדיונים בבית המשפט העליון, מה שהיווה מקרה נדיר עבור ראש מדינה מכהן. מאוחר יותר הוא הגביר את הלחץ הציבורי על בית המשפט באמצעות הרשתות החברתיות והצהיר כי הוא צופה תוצאה שלילית, כשהוא מכנה את מערכת המשפט ״מוטה״.

משמעות ההחלטה עבור זרים בארה״ב

החלטת בית המשפט העליון עיגנה למעשה את הנוהג הקיים ואישרה כי הזכות לאזרחות מלידה נותרה ללא שינוי עבור רוב הילדים הנולדים בשטח ארה״ב.

בד בבד, קודם לכן הרחיב המוסד את סמכויות הממשל במדיניות ההגירה. ב-23 ביוני תמך בית המשפט בהרחבת סמכויותיהם של שירותי הביטחון לגירוש בעלי גרין קארד — בגין ״הפרת נורמות מוסריות״ (moral turpitude), דבר שמרחיב את העילות לגירוש אפילו עבור תושבי קבע.

ב-25 ביוני הותר להפסיק את פעילותה של תוכנית ההגנה הזמנית (Temporary Protected Status, TPS) עבור אזרחי האיטי וסוריה. תוכנית זו אפשרה במשך למעלה מעשור לאנשים ממדינות שנפגעו ממלחמות, משברים פוליטיים ואסונות טבע, להתגורר ולעבוד באופן חוקי בארה״ב.

באותו יום אושר חידוש מדיניות ה״מכסות״ (metering) בגבול עם מקסיקו. היא מעניקה לשירותי משמר הגבול את היכולת להגביל ולדחות את קבלת בקשות המקלט ממהגרים המגיעים לגבול.

סיכום

האנליסטים של International Investment מציינים כי שימור המסורת ארוכת השנים של הענקת אזרחות ארה״ב מלידה נראה כהקלה נדירה על רקע ההחמרה הכללית במדיניות ההגירה. מאז שנת 2025 מקדם ממשל טראמפ יוזמות המכוונות להגבלות. ביניהן — הרחבת הנוהג של דחיית בקשות מקלט, החזרת הליכים מגבילים בגבול עם מקסיקו, וכן בחינה מחדש של תוכניות הגנה זמניות. עבור מדינות מסוימות הוטלו אשרות ואגרות נוספות, עבור אחרות, כגון רוסיה, הוגבלו נקודות הנפקת המסמכים.

בארה״ב בודקים את העילות שלפיהן הונפקו בעבר אשרות וגרין קארד, ומרחיבים את העילות לגירוש. כתוצאה מכך נוצרת מערכת פיקוח הגירה נוקשה ובררנית יותר, שבה פסיקות שיפוטיות יכולות להגביל יוזמות נקודתיות, אך אינן משנות את כיוון הפעולה העיקרי של הממשל.