ישראל מגרשת רוסים ואוקראינים
Unsplash
בישראל הפסיקו להאריך אשרות שהייה זמניות לאזרחי רוסיה ואוקראינה. מבקשי מקלט נדרשים לעזוב את המדינה בתוך שבעה ימים, אף שהחזרה עלולה לחשוף אותם לרדיפה ולענישה פלילית במולדתם. חברת הכנסת אלכס ריף דרשה להקפיא את הגירושים ולבחון מחדש את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה.
סירובים להארכת מסמכים
אזרחי רוסיה ואוקראינה נתקלים יותר ויותר בסירובים להארכת אשרות שניתנו להם לתקופת בחינת בקשותיהם לקבלת מקלט בישראל. חלקם נדרשים לעזוב את המדינה בתוך שבעה ימים. החלטות דומות נוגעות גם לאזרחי בלארוס. תחת סכנת גירוש מצאו עצמם אזרחים זרים שהמתינו במשך מספר שנים להחלטה בעניינם.
השינויים החלו כבר ביוני 2026, כאשר רשות האוכלוסין וההגירה החלה לבדוק באופן אינטנסיבי יותר תיקים ישנים ולהזמין מגישי בקשות לראיונות. בספטמבר סיפר עורך הדין אלכס זרנופולסקי לכלי התקשורת ״НАновости״ על ריבוי הסירובים בעקבות ראיונות אלה. בעבר, הטיפול בבקשות עשוי היה להימשך שנים, ובמהלכן המשיכו הזרים להתגורר במדינה באופן חוקי. כעת, החלטה שלילית מלווה לעיתים קרובות בדרישה לעזיבה בתוך זמן קצר.
הבסיס לשהייה הזמנית הוא אשרה 2א5, המוכרת כ״טופס הכחול״. המסמך מאפשר לשהות במדינה עד לסיום בחינת הבקשה, אך אינו מעניק מעמד פליט או זכות לתושבות קבע. הארכת האשרה במשך מספר שנים אינה מבטיחה הכרעה חיובית בתיק. לאחר סירוב מתעורר סיכון לגירוש, וערעור על כך דורש פנייה לערכאות משפטיות.
פניית חברת הכנסת
חברת הכנסת אלכס ריף דרשה להקפיא את הליך הגירוש מישראל של אזרחי רוסיה ואוקראינה שבקשתם להארכת המסמכים הזמניים נדחתה. מכתב בנושא נשלח על ידיה למנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה, בועז יוסף. חברת הכנסת עומדת על הצורך בבדיקה מחודשת של ההחלטות שהתקבלו ביחס למבקשי המקלט.
בפנייה מצוין כי חזרה לרוסיה עלולה לחשוף חלק ממגישי הבקשות לרדיפה פלילית ולגיוס כפוי. עבור אזרחי אוקראינה קיימים סיכונים ביטחוניים ואיום ממשי על חייהם. ריף סבורה כי יש להביא בחשבון נסיבות אלו בעת בחינת כל מקרה לגופו, בטרם נדרשים האזרחים הזרים לעזוב את הארץ.
כמו כן, דרשה חברת הכנסת הבהרות בנוגע לסיבות לריבוי הסירובים ולקריטריונים המנחים את רשות האוכלוסין וההגירה. דרישה נפרדת נוגעת לגיבוש מנגנון להסדרת מעמדם של אזרחים זרים שאינם יכולים לשוב בבטחה לארצם. גישה כזו תאפשר לבחון את הפניות באופן פרטני, במקום להחיל צעדים גורפים על כלל המבקשים.
אלפי בקשות מקלט
בשנים 2022–2025 הגישו אזרחי רוסיה 4,017 בקשות לקבלת מקלט בישראל. במדד זה תפסה המדינה את המקום הראשון לאורך תקופה של ארבע שנים. שנת השיא הייתה 2023, שבה נרשמו 1,862 פניות. בשנת 2022 נרשמו 1,012, בשנת 2024 — 700, ובשנת 2025 — 443. כך, בשנתיים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר אזרחי הפדרציה הרוסית שפנו בבקשת הגנה.
|
שנה |
מספר בקשות |
|
2022 |
1 012 |
|
2023 |
1 862 |
|
2024 |
700 |
|
2025 |
443 |
|
סך הכל |
4 017 |
לצד זאת, סך כל הפניות של מבקשי מקלט בשנת 2025 זינק ב-53% — ל-9,335. הגידול העיקרי נבע ממהגרי עבודה מאסיה. אזרחי סרי לנקה הגישו 2,815 בקשות, והודו — 1,016. שתי מדינות אלו היוו 41% מכלל הבקשות. זרים רבים הגיעו תחילה תחת אשרות עבודה, ומאוחר יותר ניסו לשנות את מעמדם החוקי.
ביוני 2026 נדונה מדיניות ההגירה של ישראל בוועדות הכנסת. נציגי הרשות המוסמכת דיווחו על 29,600 תיקים הממתינים לבחינה. כדי לקצר את ההליך הוצע להרחיב את רשימת המדינות הבטוחות, שאזרחיהן עוברים תהליך בדיקה מזורז. רשימה זו כבר כוללת את הודו, מלאווי, קניה וסרי לנקה. הרשויות מקוות להביא בדרך זו לקיצור זמני קבלת ההחלטות ולהפחתת העומס המוטל על הצוותים.
הגנה מפני גירוש
סירוב להארכת אשרה זמנית אינו מחייב בהכרח עזיבה מיידית של ישראל. ההשלכות המשפטיות תלויות באזרחותו של הזר ובעילות שהייתו במדינה. עבור חלק ממבקשי המקלט חלות הגנות נוספות, בעוד אחרים נאלצים להיאבק על בדיקה מחדש של ההחלטה באופן פרטני.
אזרחי רוסיה אינם זכאים להגנה קולקטיבית מפני הרחקה. כל בקשה נבחנת לגופה, תוך התחשבות בנסיבות הרדיפה האפשרית במולדת. במקרה של החלטה שלילית הרשויות רשאיות לדרוש עזיבה, והשגה על כך מחייבת פנייה לבית המשפט. יש לזכור כי מגורים ממושכים של שנים בארץ אינם מקנים זכות אוטומטית לקבלת מעמד פליט.
עבור אזרחי אוקראינה קיים מתווה מיוחד, שהוארך עד 31 בדצמבר 2026. עורך הדין אלכס זרנופולסקי מסביר כי ההגנה מפני גירוש הקיימת נשמרת גם לאחר סירוב להארכת מסמך 2א5. משמעות הדבר היא כי פקיעת האשרה האישית אינה מבטלת את ההגנות הכלליות.
|
קריטריון |
רוסים |
אוקראינים |
|
הגנה קולקטיבית |
אין |
עד 31 בדצמבר 2026 |
|
בחינת בקשת מקלט |
פרטנית |
פרטנית, לצד הגנה קולקטיבית |
|
לאחר סירוב להארכה |
עשויים להידרש לעזוב |
ההגנה הקולקטיבית נשמרת |
|
תושבות קבע |
אינה מובטחת |
אינה מובטחת |
אופקים עבור מהגרים
אנליסטים של International Investment מציינים כי המצב בישראל משקף מגמה עולמית של החמרת מדיניות ההגירה. השינויים בולטים במיוחד באירופה ובארצות הברית, שם הרשויות מגבירות את הפיקוח על זרים, בוחנות מחדש את תנאי הענקת המקלט ומזרזות הליכי גירוש. האפשרויות לשהייה ממושכת ללא מעמד משפטי יציב הולכות ומצטמצמות. אפילו מגורים חוקיים של מספר שנים אינם מבטיחים את הארכת המסמכים.
עבור אוקראינים בחו״ל התנאים נוחים יותר, ובאיחוד האירופי חלה הגנה זמנית קולקטיבית, אך גם שם הכללים משתנים תדיר תוך צמצום אפשרויות השהייה. אזרחי רוסיה משוללים הגנות מסוג זה ונאלצים להסדיר נושאי אשרת שהייה באופן פרטני. הניסיון הישראלי ממחיש עד כמה עלול להיות פגיע מעמדם של מהגרים הבונים על הארכה אוטומטית של אשרותיהם.
קבלת מקלט הפכה בשנים האחרונות למסלול הפחות אמין להסדרה חוקית. מסלולים המבוססים על תעסוקה, יזמות וקשרי משפחה מסתמנים כבעלי אופק ברור יותר. עם זאת, עבור הקבוצות הפגיעות ביותר בקרב האזרחים הזרים, אפשרויות אלו עשויות להיות בלתי נגישות, דבר המעלה את הסיכון למעבר כפוי למדינות שלישיות או לגירוש.
