Metropoles.com

באיטליה חוקרים פרשות של הוצאת אזרחות בלתי חוקית לפי מוצא. לזרים הובטחה קבלת דרכון מואצת, זויפו מסמכים להוכחת שורשים איטלקיים, בוצע רישום מגורים פיקטיבי ואף הונפקו פסקי דין שאינם קיימים. בחלק מהמקרים מעורבים פקידים עירוניים, ועלות שירותי המתווכים הגיעה ל־10,000 אירו.

מפעל לאבות קדמונים איטלקיים בברזיל

במאי 2026 ערכה המשטרה הפדרלית של ברזיל מבצע נגד קבוצה החשודה בהנפקת מסמכים מזויפים לקבלת אזרחות איטלקית. חברי הרשת לכאורה יצרו אילנות יוחסין פיקטיביים: באמצעות תעודות לידה, נישואין ופטירה מזויפות הם קישרו בין המבקשים לבין אבות איטלקיים, שבפועל לא היו קיימים עבורם.

חיפושים נערכו באיטפמירין, מרטאיזס, ריו דה ז׳ניירו וגויאניה. השוטרים פעלו על בסיס שישה צווים והחרימו טלפונים ומסמכים. בית המשפט אישר גם להגביל את יציאתם מהארץ של חלק מהמעורבים, להחרים דרכונים ולנקוט צעדים בנוגע לרכוש. המבצע היה המשך לחקירה שנפתחה קודם לכן בחשד לזיוף רישומי מעמד אישי.

לצורך הכרה באזרחות לפי מוצא יש להוכיח באמצעות מסמכים קשר לאב קדמון איטלקי. תעודות מזויפות יוצרות מראית עין של קרבה שכזו. בברזיל עשויים החשודים לעמוד לדין בגין זיוף מסמכים רשמיים, שחיתות וסיוע להגירה בלתי חוקית.

פסק דין מזויף מבית משפט באיטליה

באוקטובר 2026 פורסמה תלונתה של אישה בת 36, ששילמה כמעט 10,000 אירו עבור הכרה משפטית באזרחות. סבה מצד אמה נולד באיטליה ובהמשך היגר לברזיל, תוך שמירה על דרכונו האיטלקי.

בשנת 2024 פנתה האישה למתווכת, שהמליצה לה על שני עורכי דין ברזילאים. מאוחר יותר נמסר לה כי ההליך בבית המשפט בפוטנצה הסתיים בהצלחה ונשלח אליה פסק דין חיובי כביכול. אחד התשלומים הבאים עמד על 8,707 אירו. דרישות כספיות נוספות עוררו את חשדה, והיא פנתה לעורכי דין אחרים.

בדיקה העלתה אי־התאמות: בבית המשפט לא נמצא כל פסק דין לפי מספר התיק שצוין. עורכי הדין הטילו ספק בכך שתביעה כלל הוגשה. לא מן הנמנע שהמסמך נוצר באמצעות בינה מלאכותית, אך אין לכך הוכחות. בספטמבר 2026 פנתה האישה באמצעות עורך דין למשטרת איטליה. על החקירה לברר האם ההליך המשפטי התקיים ולאן הועבר הכסף.

רישום פיקטיבי בלומברדיה

בלומברדיה בודקים החוקרים חשד לרשת של הנפקת אזרחות בהליך מואץ דרך עיריית קוליו שבנפת ברשה. מתוך 408 בקשות שנבדקו, 170 עוררו חשד לזיוף, לפי דיווח ב־La Repubblica. להערכת החוקרים, חברי הרשת יכלו להרוויח יותר מ־1.2 מיליון אירו. עבור הליך בודד גבו מהמבקשים סכומים שנעו בין 3,700 ל־10,000 אירו.

לפי גרסת גורמי אכיפת החוק, מתווך מברזיל ארגן את הגעת הלקוחות באשרות תייר. לאחר מכן נרשמו הזרים בכתובות של ארבעה נכסים, על אף שבפועל לא התגוררו בהם. הדבר אפשר את הנפקת האזרחות דרך הרשות המקומית באיטליה. פחות מ־1% ממקבלי המסמכים נשארו בפועל במדינה.

החשדות התעוררו בעקבות מספר חריג של ברזילאים שנרשמו כתושבי עיירה קטנה. בתיקים שונים נמצאו מחיקות, הוספות ומספרי רישום החשודים כמזויפים. שני עובדי עירייה הושעו מתפקידם. בין המעורבים — ראש עיריית קוליו מירלה דזאניני, הדוחה את ההאשמות. בסך הכל נחקרים עשרה מעורבים בפרשה. הרשת פעלה ככל הנראה החל משנת 2016.

החוקרים בודקים גם הלבנת הון אפשרית של לפחות 200,000 אירו דרך חשבונות באיטליה ומחוצה לה. עם זאת, החשדות נגד עובדים ומתווכים מסוימים אינם מהווים קביעה של בית המשפט לגבי אשמתם.

שחיתות בסיציליה

בנפת אגריג׳נטו נחקר חשד לרשת של הנפקת אזרחות איטלקית בלתי חוקית ליוצאי ברזיל. באוקטובר 2026 דרשה התביעה להעמיד לדין 22 בני אדם. ביניהם — ראש עיריית קמסטרה דאריו גאליו, עובדי עירייה, שוטרים, עורך דין ונציגי סוכנויות שפעלו מול מבקשים זרים.

לפי החשד, מתווכים הגיעו להסכמות עם פקידים בנוגע לרישום מגורים פיקטיבי של לקוחות וזירוז הטיפול בבקשותיהם. מקרים כאלה נבדקים בקמסטרה, קומיטיני ופורטו אמפדוקלה. לפי דיווחי התקשורת המקומית, עבור שירותים אלו נגבו סכומים של 3,500–5,000 אירו.

החוקרים בדקו 314 בקשות, שרובן הוגשו באמצעות שתי סוכנויות ברפדאלי. בעבר דרשה התביעה צעדי מעצר נגד חלק מהחשודים. אשמתם טרם הוכחה בבית משפט.

כיצד השתנו הכללים לקבלת אזרחות איטלקית

לפני הרפורמה, צאצאי מהגרים איטלקים יכלו לקבל דרכון גם על סמך קרבת משפחה רחוקה, בכפוף לדרישות החוק. במרץ 2025 החמירו הרשויות את התנאים: אזרחות איטלקית לפי מוצא הפכה לזמינה עבור מעגל מצומצם יותר של מבקשים. במאי הפך הצו לחוק. השינויים נגעו בראש ובראשונה לאנשים שנולדו בחו״ל ומחזיקים באזרחות של מדינה אחרת.

הוחרגו מקרים שבהם לאחד ההורים, הסבים או הסבתות יש אזרחות איטלקית בלבד, או שהחזיק בה בעת פטירתו. אפשרות נוספת היא מגורים רצופים של ההורה באיטליה במשך שנתיים לפחות לאחר רכישת המעמד ולפני לידת הילד. הוראות מעבר מגינות גם על חלק מהבקשות והתביעות המשפטיות שהוגשו עד 27 במרץ 2025.

הרפורמה צמצמה את מעגל הזכאים הפוטנציאליים, אך לא עצרה את פעילותם של מתווכים בלתי ישרים. בחקירות עולים אילנות יוחסין מזויפים, פסקי דין מפוקפקים וחשדות למתן שוחד לפקידים. אם יוכח ביצוע תרמית, ההחלטה על הכרה באזרחות עשויה להתבטל, והמעורבים עלולים לעמוד לדין פלילי.