שלטון החוק: על פי נתונים חדשים גאורגיה מקדימה את אלבניה, מולדובה ואוקראינה
בטורקיה הורדה תקרת העלאת שכר הדירה למגורים
צחאלטובו זקוקה לאסטרטגיה חדשה למשיכת תיירים: מספר הנופשים בירידה
המלדיביים בודקים את כתובות הדוא״ל של תיירים
נוכלים תקפו את פארקי הנופש של אוסטרליה
סרביה מקימה מאגר מודעות נדל״ן מאוחד
הפורטל האנליטי World Population Review פרסם דירוג מעודכן של מדינות העולם לפי צריכת אלכוהול לנפש. הדירוג מתבסס על נתוני ארגון הבריאות העולמי אודות צריכת אלכוהול טהור בקרב בני 15 ומעלה. בממוצע, כל אדם בעולם צורך 5,5 ליטר אלכוהול בשנה.
10 המדינות המובילות בצריכת אלכוהול
הרשימה אישרה פעם נוספת מגמה ותיקה: מזרח אירופה ביססה היטב את מעמדה המוביל בצריכת משקאות חריפים.
רומניה – 17,1 ליטר בשנה. המדינה מובילה את הדירוג בפער ניכר מרודפיה הקרובים ביותר. הצריכה הגבוהה כאן מקושרת באופן מסורתי למשקאות חריפים בייצור מקומי ויין המושרש עמוקות בתרבות היומיומית.
גאורגיה – 15,5 ליטר בשנה. המקום השני ברשימה. זוהי מדינה עם תרבות ייצור יין עתיקה ביותר – כ-8000 שנה.
לטביה – 14,7 ליטר בשנה. הרפובליקה הבלטית נמנית עם המובילות בצריכה – בעיקר של אלכוהול חזק ובירה. תרבות שתיית היין כאן נפוצה פחות.
מולדובה – 14,1 ליטר בשנה. כאן היין מהווה חלק מהזהות הלאומית, ושותים אותו אפילו ילדים.
צ׳כיה – 13,7 ליטר בשנה. מדינה בעלת אחת מתרבויות הבירה העתיקות והמפותחות בעולם – דווקא כאן נרשם נתון שיא של צריכת בירה לנפש.
ליטא – 12,2 ליטר בשנה. רפובליקה בלטית נוספת בעלת רמת צריכה גבוהה באופן מסורתי של משקאות חריפים.
נמיביה – 12,0 ליטר בשנה. המדינה הלא-אירופית היחידה בעשירייה הראשונה – חריגה בולטת מהמגמה המזרח-אירופית הכללית.
פולין – 11,9 ליטר בשנה. משקאות חריפים, בראש ובראשונה וודקה, נותרים חלק בלתי נפרד מתרבות האירוח והשולחן.
אוסטריה – 11,8 ליטר בשנה. המדינה היחידה ממערב אירופה בעשירייה המובילה – תרבות צריכת היין והבירה המפותחת נותנת את אותותיה.
בולגריה – 11,5 ליטר בשנה. סוגרת את עשרת המובילים, כאשר בצמוד אליה ניצבות בלארוס, סנט לוסיה ואיי סיישל – כל שלוש המדינות הציגו תוצאה של 11,4 ליטר.
האנליסטים של World Population Review מציינים כי אזור מזרח אירופה תופס בעקביות במשך עשורים את המקומות הראשונים בדירוגים העולמיים של צריכת אלכוהול – הדבר מקושר לשילוב של מסורות היסטוריות בייצור יין ומשקאות חריפים, זמינות האלכוהול ומאפייני התרבות החברתית של סעודות ואירוח.
כלכלות גדולות ואסיה
בין המדינות המפותחות מובילות גרמניה, צרפת, אוסטרליה ופורטוגל – עם 11,2 ליטר כל אחת, ואחריהן בריטניה – 10,9 ליטר, אירלנד – 10,5 ליטר, קנדה ודנמרק – עם 10 ליטר כל אחת. ארצות הברית הציגה 9,8 ליטר – פחות מהמדינות שצוינו, אך עדיין מעל הממוצע העולמי.
בין מדינות אסיה, וייטנאם הציגה את התוצאה הגבוהה ביותר באזור – 10,7 ליטר. לשם השוואה, דרום קוריאה הציגה 8,4 ליטר, ויפן – נתון צנוע בהרבה של 6,3 ליטר.
רוסיה מוקמה במרכז הדירוג העולמי – 10,5 ליטר אלכוהול טהור לאדם בשנה, נתון התואם בקירוב את רמתן של אירלנד ואסטוניה.
מי שותה הכי פחות
בקוטב השני של הדירוג – מדינות עם רמת צריכה נמוכה היסטורית, שבהן נורמות דתיות ותרבותיות משחקות תפקיד מכריע.
נתונים כמעט אפסיים נרשמו במספר מדינות בעלות אוכלוסייה מוסלמית בעיקרה: כווית, איראן, פקיסטן, מצרים וסוריה הציגו תוצאה ברמה של 0,1 ליטר בשנה.
רגולציה מחמירה או איסור חלקי על מכירת אלכוהול במדינות אלה מגבילים באופן משמעותי הן את זמינות המשקאות והן את קבילותם החברתית.
עושר ואלכוהול: יש קשר, אך הוא אינו מוחלט
מחברי הדירוג מציינים חוקיות: מדינות בעלות רמת הכנסה גבוהה יותר מציגות באופן כללי גם צריכת אלכוהול גבוהה יותר – זמינות המשקאות ותעשיית אירוח ובידור מפותחת משפיעות על כך. גרמניה, צרפת, אוסטרליה, בריטניה וקנדה הן דוגמאות בולטות למגמה זו.
עם זאת, לכלל זה ישנם חריגים בולטים. מדינות אמידות מסוימות, כגון סינגפור ומספר מדינות במפרץ הפרסי, שומרות על רמת צריכה נמוכה הודות לנורמות תרבותיות, מדיניות ממשלתית או מסורות דתיות.
לפיכך, התמונה הכוללת של צריכת האלכוהול במדינה כזו או אחרת מורכבת משילוב של גורמים כלכליים, היסטוריים, רגולטוריים וחברתיים – ואינה מסתכמת ברמת העושר בלבד.