תאילנד מקצרת את השהייה ללא ויזה מ-60 ל-30 יום
תאילנד ביטלה את משטר השהייה המורחב ללא אשרה, שהיה בתוקף מאז 2024. משך השהייה ללא אשרה לתיירים ממדינות רבות, כולל אזרחי רוסיה, קוצר מ-60 ל-30 יום. הכללים החדשים פורסמו ב-31 באוגוסט 2026 וייכנסו לתוקף תוך 15 יום, לפי נתוני ה-Royal Gazette.
כיצד השתנתה מדיניות האשרות של תאילנד
משטר פטור מאשרה למשך 60 יום החל לפעול בתאילנד ב-15 ביולי 2024. רשימת המשתתפות בתוכנית הורחבה מ-57 ל-93 מדינות. התנאים החדשים אפשרו הגעה למטרות תיירות ולנסיעות עסקיות קצרות טווח, ובעת הצורך הארכת השהייה ב-30 יום נוספים באמצעות שירות ההגירה.
הצעד היה חלק מליברליזציה רחבה יותר של מדיניות הוויזות. אותה חבילה כללה את הרחבת תוכנית Visa on Arrival וכן את השקת Destination Thailand Visa לעובדים מרחוק, פרילנסרים ומשתתפים בתוכניות לימודיות, ספורטיביות ואחרות ארוכות טווח. הרשויות תכננו למשוך בדרך זו יותר מטיילים זרים ולתמוך בכלכלת הממלכה.
באוגוסט 2026 החליט משרד הפנים של תאילנד לוותר על ההסדר המורחב. במסמך הרשמי נקשר עדכון הכללים במצב הנוכחי, בסוגיות של ביטחון כלכלי ובפיתוח ענף התיירות.
מי יכול לנסוע ללא אשרה לתאילנד
משרד הפנים אישר רשימה של מדינות וטריטוריות שאזרחיהן יוכלו להיכנס לתאילנד ללא אשרה למטרות תיירות לתקופה של עד 30 יום. הרשימה כוללת 60 מדינות וטריטוריות, בהן שווקים מרכזיים מאירופה, אסיה וצפון אמריקה, כגון ארה״ב, קנדה, בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, סין, הודו, יפן, דרום קוריאה ואוסטרליה. ממדינות ברית המועצות לשעבר נכללו גאורגיה, קזחסטן, לטביה, ליטא ואסטוניה.
רוסיה אינה מופיעה ברשימה, אך עבור אזרחיה תקופת השהייה ללא אשרה קוצרה אף היא ל-30 יום במסגרת הסכם בילטרלי נפרד. עד 14 בספטמבר 2026 אזרחי רוסיה עדיין יכולים להיכנס לפי המתווה הקיים של 60 יום, והחל מה-15 בחודש יחול ההסדר הקודם.
לכניסה דרך גבול יבשתי נקבעה מגבלה נפרדת לכל הזרים. ניתן להשתמש במשטר הפטור מאשרה בדרך זו לא יותר מפעמיים במהלך שנת לוח. הכלל אינו חל על נציגי מלזיה, ברוניי, אינדונזיה וסינגפור. יש לקחת בחשבון שהרשויות עשויות להרחיב את רשימת החריגים.
הסיבות לשינויים בתאילנד
אחת הסיבות לשינוי הכללים הייתה שימוש לרעה במשטר הפטור מאשרה של תאילנד. בממשלת תאילנד ציינו כי שהייה ממושכת ללא היתרים יוצרת פתח לפעילות בלתי חוקית ולנסיעות שאינן קשורות לתיירות. בעת בחינת התנאים מחדש שקלו הרשויות גם סוגיות ביטחוניות, אינטרסים כלכליים של המדינה, יחסים בינלאומיים ואת עקרון ההדדיות. הממלכה החליטה גם לפשט את מערכת הכניסה: עבור כל מדינה יחול משטר אחיד ללא אשרה, מה שימנע סתירות בין כללים ותקופות שהייה שונות.
בכוונת הרשויות להדק באופן כללי את הפיקוח על תנועת זרים. לשם כך ייעשה שימוש בנתוני כרטיס ההגעה הדיגיטלי Thailand Digital Arrival Card, שאותו ממלאים המטיילים לפני הכניסה למדינה. מידע על נסיעות קודמות, מעברי גבול ומטרת הביקור המוצהרת יסייע לאתר במהירות הפרות ומקרים של שימוש בלתי הולם במשטר הפטור מוויזה.
מודל התיירות החדש של תאילנד
תנועת התיירות לתאילנד מצטמצמת, אולם המדינה מהדקת במקביל את כללי הכניסה ובוחנת מחדש את הגישה לפיתוח הענף. הרשויות מקוות להגדיל את ההכנסות באמצעות הוצאה גבוהה יותר במהלך הביקורים ומשיכת קהל בעל יכולת כלכלית. ב-24 באוגוסט הוצגה התוכנית The Year of Transformation לשנת 2027, הצופה צמיחה בהכנסות של 5% לפחות, קידום אזורים מוכרים פחות ועבודה אינטנסיבית יותר מול שווקים זרים חדשים.
אנליסטים של International Investment מציינים כי עבור ענף התיירות המסורתי הקיצור משמעותי פחות, שכן חופשות אינן נמשכות בדרך כלל יותר מ-30 יום. התנאים החדשים משפיעים בראש ובראשונה על זרים המעוניינים בשהיות ממושכות לחורף או לעבודה מרחוק. קיצור התקופה ל-30 יום יגדיל את מספר הארכות השהייה, היציאות מהמדינה לצורך חידוש או הנפקת אשרות ארוכות טווח, וחלק מקהל זה עשוי לבחור ביעדים אחרים בדרום-מזרח אסיה בעלי תנאי שהייה פשוטים יותר.
כתוצאה מכך תיתכן ירידה בביקוש להשכרת מגורים, חללי עבודה משותפים, בתי קפה ושירותים נוספים הנמצאים בשימוש נרחב בקרב זרים השוהים חודשים ספורים. עתידו של המודל החדש ייקבע לפי האיזון בין הגידול בהוצאות התיירים לבין ירידה אפשרית במספר השהיות הארוכות.