ארה״ב הטילה ערבות של עד $20 000 על תיירים מ-50 מדינות
החל מ-3 באוגוסט 2026, פועלת תוכנית ערבויות קבועה עבור אזרחי 50 מדינות בעת הגשת בקשה לקבלת אשרות לארה״ב למטרות תיירות ועסקים. הסכום נע בין $10 000 ל-$20 000 בהתאם להחלטת הקונסול, כך מדווחת מחלקת המדינה.
כיצד פועלת תוכנית ערבויות הוויזה בארה״ב
תוכנית הפיילוט של ערבויות הוויזה החלה לפעול באוגוסט 2025 ותוכננה במקור ל-12 חודשים. בעקבות תוצאות הניסוי, החליטה מחלקת המדינה להשאיר מנגנון זה על בסיס קבוע. הכללים החדשים נכנסו לתוקף ב-3 באוגוסט 2026.
הדרישה חלה על אזרחי מדינות שבהן נרשמות חריגות תכופות מתקופת השהייה המותרת בארה״ב. גיבוש הרשימה מביא בחשבון גם את איכות שיתוף המידע עם הרשויות האמריקאיות, היכולת לאמת זהויות ורישומים פליליים, מהימנות המסמכים ומערכות בקרת הנוסעים.
גובה הערבות נקבע על $10 000, $15 000 או $20 000. הקונסול רשאי לקבוע סכום נמוך או גבוה יותר בהתאם לנסיבות המבקש. נלקחים בחשבון מטרת הנסיעה, הכנסה, תעסוקה, השכלה, כישורים וקשרים לארה״ב. הרף המקסימלי נועד למקרים שבהם סכום נמוך יותר ייחשב כערבות בלתי מספקת לעזיבה בזמן.
לאחר עמידה בתנאי הנסיעה מוחזר הכסף למבקש, ללא תוספת ריבית. אם הנוסע נשאר במדינה מעבר לזמן המותר או מבצע הפרה מהותית אחרת, ייתכן שהערבות תחולט במלואה. המשתתפים בתוכנית מחויבים להיכנס לארה״ב ולצאת ממנה דרך נמלי תעופה מסחריים — מעברי גבול יבשתיים וימיים אינם מורשים עבורם.
כיום משתתפות בתוכנית 50 מדינות. חלק ניכר מהרשימה כולל מדינות באפריקה, כולל אלג׳יריה וניגריה. בין שאר המשתתפות: בנגלדש, גאורגיה, קירגיזסטן, טג׳יקיסטן, טורקמניסטן, מונגוליה, נפאל, פיג׳י וטונגה. רוסיה אינה מופיעה ברשימה.
הרכב המשתתפות עשוי להשתנות. על הוספת מדינה מחויבת מחלקת המדינה להודיע לפחות 15 ימים מראש, בעוד שהחלטה על גריעת מדינה נכנסת לתוקף באופן מיידי. החל מאוקטובר 2027 מתוכנן לעדכן את סכום הערבות המקסימלי בהתאם לאינפלציה, ולאחר מכן לבחון אותו מחדש מדי שבע שנים.
הסיבות לשינויים: הפרות של אזרחים זרים בארה״ב
אחת הסיבות להחמרת הכללים שמציינות הרשויות היא חריגה ממשך השהייה החוקי בארה״ב. על פי נתוני מחלקת המדינה, במשך למעלה מעשור מאות אלפי אנשים לא עזבו את המדינה בזמן. בשנת הכספים 2024 נרשמו 45 488 מקרים כאלה בקרב אזרחי 50 המדינות.
לאחר הפעלת המנגנון החדש השתנתה התמונה באופן ניכר. במהלך 10 החודשים הראשונים להפעלת תוכנית הפיילוט נרשמו פחות מ-50 מקרים דומים בקרב אזרחי מדינות אלו. במקביל, הנפקת אשרות התיירות והעסקים מסוג B-1/B-2 צנחה ב-83% בהשוואה לתקופה המקבילה שנה קודם לכן. הרשויות רואות בנתונים אלה הוכחה ליעילות הערבות הכספית, על אף שפרקי הזמן המושווים שונים באורכם.
היקף הניסוי עלה באופן משמעותי על התחזיות המוקדמות. הרשויות ציפו לכ-2 000 מבקשים שיידרשו להעמיד ערובה, אך הדרישה חלה בסופו של דבר על כ-20 000 פניות. כספים הופקדו בכמעט מחצית מהמקרים, והסכום הכולל הגיע ל-$115 מיליון. מועמדים רבים אחרים בחרו שלא להמשיך בהליך. במחלקת המדינה מודים כי התנאים החדשים הפחיתו משמעותית את העניין בנסיעות לארה״ב בקרב אזרחי המדינות שברשימה המקורית.
תוכנית ערבויות הוויזה עשויה להתרחב
בענף התיירות חוששים כי הדרישות עלולות להתרחב למספר גדול בהרבה של זרים. נשיא איגוד הנסיעות של ארה״ב (U.S. Travel Association), ג׳ף פרימן, מסר לרויטרס כי נבחנת האפשרות לכלול מדינות נוספות, ובעתיד — את כלל המבקשים ממדינות שאזרחיהן נדרשים לאשרה לכניסה לארה״ב. להערכתו, החלטה שכזו עלולה לפגוע קשות בתיירות ובכלכלה. מחלקת המדינה לא השיבה לסוכנות הידיעות על שאלות בנוגע לתוכניות הרחבה עתידיות.
כיום, 50 המדינות הנכללות בתוכנית מייצגות פחות מ-2% מתנועת התיירות הזרה. יחד עם זאת, מספר הכניסות הזרות לארה״ב כבר נמצא בירידה: בחודשים ינואר–יוני ירד הנתון ב-4.3%, וביוני, במהלך גביע העולם בכדורגל, ב-1.8%. בענף התיירות קיוו שלאחר הטורניר יתמקדו הרשויות במשיכת אורחים זרים ולא בהקשחת תנאי הכניסה.
בספטמבר הצטרפו לדיונים נציגים של מדינות שכבר מתמודדות עם הדרישות החדשות. סגן מזכיר המדינה כריסטופר לנדאו אמר ל-1News בשולי פורום איי האוקיינוס השקט כי סוגיית הערבויות הגבוהות עלתה בכמה פגישות דו-צדדיות. הוא הדגיש כי הצעד אינו מכוון ספציפית נגד אזור זה, אלא מהווה חלק ממדיניות רחבה יותר של ארה״ב למאבק בהפרות משך השהייה.
החלטה רשמית על הרחבת הדרישות לכלל התיירים הזרים טרם התקבלה. מחלקת המדינה שומרת על רשימת 50 המדינות, אך הכללים הנוכחיים מאפשרים להוסיף לה שמות נוספים. היקף ההרחבה האפשרי של התוכנית ולוחות הזמנים שלה טרם נקבעו.
סיכום
אנליסטים מ-International Investment מציינים כי מדיניות ההגירה נותרה אחד מקווי המדיניות הנוקשים ביותר של ממשל דונלד טראמפ. הרשויות הגבילו קליטת פליטים וגישה למקלט מדיני, האיצו גירושים, הרחיבו הרחקת זרים למדינות שלישיות והידקו את הפיקוח בגבולות.
כעת מגמה זו פוגעת באופן ברור יותר גם במבקרים זמניים. תנאים מחמירים יותר מוטלים על סטודנטים, משתתפי תוכניות חילופין, אנשי עסקים ותיירים. ערבויות הוויזה ממחישות כי גם נסיעות קצרות טווח נבחנות יותר ויותר מנקודת מבט של סיכון פוטנציאלי לשהייה בלתי חוקית.
עבור ענף התיירות הדבר יוצר ניגוד מובהק. ארה״ב מעוניינת בגידול במספר המבקרים הזרים, אך המחסומים החדשים הופכים את הנסיעות ליקרות ומורכבות יותר. אם ההגבלות ימשיכו להתרחב, סדר היום בתחום ההגירה ישפיע בעוצמה גוברת על האטרקטיביות של המדינה בעיני נוסעים מחו״ל.
