רילוקיישן לגאורגיה: זרים מוצאים נישות חדשות לעסקים

גאורגיה מושכת עם דרישות מינימליות לכניסה ומגורים, משטר מס מקל ואקלים חם. אנשי עסקים ונציגי מגזר ה-IT רבים מגיעים למדינה. יש גם גולים שממתינים עד יעבור זעם בתקופות "רעות". אספנו סיפורים אמיתיים של אנשים שבחרו ברילוקיישן לגאורגיה.

"ללא גברים לא מתקבלות החלטות"

נטליה פרוצנקו — ילידת מוסקבה. במשך עשר שנים עסקה בעסקים, פתחה בית ספר לריקוד לילדים, עבדה כמשקמת – עזרה לאנשים להתאושש מפציעות. עם הזמן התעייפה, היא עצמה קוראת לזה שחיקה. התעורר רצון לשנות אווירה. חברה קרובה מאוקראינה חיה כבר שנה בגאורגיה לאחר גירושים קשים. אליה נסעה נטליה ב-14 בפברואר 2019 – כעת זהו חג מיוחד עבורן.

- הגעתי עם ילד ושלוש מזוודות, - מספרת היזמית. - יומיים גרתי אצל חברה, ואז שכרתי דירה ממול. חצי שנה לא עשיתי כלום. ישבתי במרפסת עם כוס יין והסתכלתי לשמיים. לקראת הסתיו התחילה להופיע אנרגיה. חזרתי לעבוד כמשקמת. הלקוחות היו בעיקר גולים (אקספטים). הגאורגים מזלזלים למדי בבריאותם. ואז פגשתי במקרה איש עסקים, דיברנו על אורח חיים בריא. הוא שאל מה חסר לי בגאורגיה. עניתי שוויטמינים. כך בצירוף מקרים התחלנו עסק משותף. כתבנו לחברות יצרניות והפכנו לנציגים הראשיים של מותגים אמריקאיים באזור הקווקז.

חברת התרופות נקראת "ויטה-מרקט". יש בה שני בעלים ומנהלים בעלי זכות חתימה שווה. נטליה אומרת שללא שותף גאורגי שום דבר לא היה יוצא לפועל. היא לא יודעת את השפה ויש השפעה לספציפיות של ניהול עסקים במקום. בגאורגיה קשה לאישה לנהל משא ומתן, "ללא גברים לא מתקבלות החלטות".

בתחילה בנו חנות אינטרנטית. היא כתבה טקסטים ברוסית, ואז בחורות מקומיות תרגמו הכל לגאורגית. ואת חלק התכנות ביצעו אנשים ממוסקבה. מה ששימח אותה הוא שתשלומי המס וההפרשות האחרות התבררו כנמוכים פי שניים מאשר בפדרציה הרוסית. שם סך התשלומים הגיע ל-43-46%, וכאן – סביב 20%.

- עבדנו קצת על קידום האתר, ואז אנשים כבר באו אלינו בעצמם, - מציינת נטליה. - העסק מתפתח בהצלחה, אבל אם משווים למוסקבה, אז אני יכולה להגיד שמעולם לא עבדתי כל כך קשה בשביל להרוויח כל כך מעט. ובהתחלה היו הרבה סכסוכים הקשורים לצוות העובדים. תושבים רבים בגאורגיה לא אוהבים לקבל החלטות ולקחת עליהן אחריות, במיוחד נשים. לאדם עשויה להיות השכלה גבוהה, הידע והכישורים הדרושים, אך במקרה של בעיות קלות הוא או היא ימשכו זמן, יחכו, במקום לחשוב איך להתגבר על הבעיה. יש מעט מאוד אנשים יוזמים שאפשר לסמוך עליהם לחלוטין. קשה למצוא עובד מיומן שיוכל לנהל בעצמו משא ומתן עם אמריקה, להכין מסמכים ולגבש הסכמים. צריך לבזבז הרבה מאוד זמן על פיקוח.

כיום נטליה כבר התרגלה לסגנון התנהגות זה והפכה לרגועה יותר. פתאום הבינה שקודם לכן לא הכירה שום דבר מלבד "המרוצים של מוסקבה". וכאן – "slow life" וזה נותן הזדמנות להרגיש את טעם החיים. הכל שקט, מדוד, מעבר לכביש יש גן ילדים ומשרד.

- אפילו חשבתי שאני מוכנה לגור בבית פרטי, למרות שקודם זה נראה לי טירוף, - הודתה היזמית. - אמא שלי באזור מוסקבה כל הזמן עם את חפירה ביד, פעם חופרת שלג, פעם בוץ. וכאן הבנתי שאפשר ליהנות מבית פרטי. מחירי החינוך מתאימים לי, הקרבה לכל מה שצריך, האקלים הנוח. בטוח הייתי נשארת כאן לעוד עשר שנים, אבל עכשיו לא ברור מה יהיה הלאה. כולנו קפאנו, יושבים ומחכים...

"זה לא נכון להתחיל מאפס"

נורדאולט סייסנבייב הגיע לגאורגיה מאלמטי בשנת 2019. תחילה גר בבאטומי ועדיין אוהב את העיר הזו, אבל בטביליסי, הוא אומר, יש קהילה עסקית פעילה יותר. דווקא בבירה צריך לעשות עסקים.

בקזחסטן הייתה לנורדאולט חברת הימורי ספורט משלו. לפני ארבע שנים החליטה הממשלה להלאים את העסק הזה ולסגור את כל החברות הפרטיות. אז הוא נאלץ לחפש אפשרויות אחרות. בגאורגיה הבין מיד שצריך להתחיל עסק שמכוון לשווקים בינלאומיים.

- קודם כל שקלתי את קזחסטן, - הסביר היזם. - הרי חייתי ועבדתי שם שנים רבות, למדתי את השוק, אני יודע איך עובדת חקיקת המס וכיצד המערכת בנויה בכלל. אני חושב שזה לא נכון להתחיל מאפס. השקעת שנות חיים וצריך לנצל למקסימום את הניסיון שנצבר.

נורדאולט ניתח סוגים שונים של עסקים שיכולים להתקיים בין גאורגיה לקזחסטן. כולל מחזור אלכוהול ואספקת מזון. ואז הבחין שרבים מבני ארצו מגיעים כדי לקנות רכב. אפילו בהתחשב בהוצאות, מכונית בגאורגיה עולה 25-30% פחות מאשר בקזחסטן.

- לאזרח מן השורה קשה למצוא אפשרות מתאימה, לקנות, לשלוח, לשחרר ממכס, - מציין איש העסקים. - יש הרבה ניואנסים לא ברורים ומעטים יעזו להסתכן. שמתי לב שסוחרים עוזרים למבקרים, אך מעט חברות עושות זאת במסגרת החוק. נותר רק לתפוס את הנישה הריקה והגדולה הזו ולפתור את הכאבים של הלקוחות. אנחנו חותמים על חוזה רשמי, נותנים מידע ואחריות. מצאנו שותפים בגאורגיה שעוסקים באיתור, הערכה וביצוע בדיקות נחוצות. במידת הצורך הם יכולים להביא רכב ממכרז בארה"ב.

חברת Adal Avto פועלת בפלח צר של רכבי יוקרה, מכיוון ששחרור ממכס של מכוניות ישנות הוא יקר. אם הרכב בן פחות משנתיים, המחיר יורד מיד. גישה זו מעוגנת בחקיקה. המשרד ממוקם במרכז העבודה המשותף (Co-working) "טרמינל", שנורדאולט מאוד אוהב. יש שם משרדים, חללים פתוחים, בית קפה ואינטרנט טוב. רואה החשבון עובד במיקור חוץ ושירותיו עולים החל מ-500 לארי לחודש. עובדים רבים אחרים - גם כן עובדים מרחוק. אגב, משמעות המילה Adal בקזחית היא "כנה". זהו אחד מעקרונות החיים של בעל החברה.

- בגאורגיה הכל קל, - בטוח היזם. - עם זאת, טוב לחיות בכל מקום אם אתה יודע להרוויח, להשתלב ולהתאים את עצמך לשוק. אני לומד גאורגית ומשתדל לעבוד עם שותפים אחראים. קורה שאנשים מאכזבים. אני מתקשר איתם, מנסה להניע, מסביר שעם גישה אחרת תהיה הצלחה כלכלית. אני מתכנן להמשיך לחיות בגאורגיה. כרגע אני שוכר דירה ברובע ואקה, וחושב על קניית נכס משלי.

נורדאולט אומר שכעת העסק התחיל להתפתח אפילו טוב יותר. הרי בתנאי הסנקציות קזחסטן הפכה לאטרקטיבית יותר עבור רוסים. חלק מעבירים לשם עסקים, אחרים נוסעים לקנות מכוניות מיובאות. הביקוש גדל. האמת היא, שגם המחירים.

נקודת קפה לטביליסי

דריה טורבייבה התגוררה בעבר במוסקבה, עבדה שבע שנים בחברת Swarovski – עסקה בלוגיסטיקה, עבדה מול מעצבים ויצרנים. היא ביקרה בטביליסי ובבאטומי בנסיעות תיירותיות, ובתחילה המדינה לא קיבלה אותה בסבר פנים יפות. דאשה עדיין זוכרת איך ב-2015 רימו אותה בשדה התעופה – לקחו 60 לארי על מונית לעיר. זמן מה לאחר מכן הוטל עליה לפתח את העסק בחבר העמים ובגאורגיה. החלו נסיעות עסקים ארוכות, ב-2019 היא חיה בטביליסי ארבעה חודשים והוקסמה.

- בשנת 2020 החלה המגפה שהובילה לשינויים גלובליים בחברה, - מספרת דריה טורבייבה. - היו צפויים קיצוצים והתברר שצריך לחפש עבודה אחרת. חשבתי שזה זמן מתאים לשנות לא רק את תחום העיסוק, אלא גם את מקום המגורים. החלטתי לעבור לגאורגיה. הבנתי שקשה למצוא עבודה בלי לדעת את השפה, אז תכננתי לפתוח עסק משלי. זכרתי כמה היה חסר לקחת כוס קפה ולצאת לטייל, תמיד היה צריך לשבת ליד שולחן. את הנישה הזו בדיוק רציתי למלא.

דריה התכוננה ביסודיות לרילוקיישן. היא סיימה בית ספר לבריסטות במוסקבה וקיבלה תעודה בינלאומית, למדה בסמינר לניהול ופתיחת בתי קפה. ואז הלכה לעבוד בבית קפה קטן, ולבסוף, נסעה לגאורגיה.

- המנהלת שלי מחברת Swarovski הציעה שנהיה שותפות, והסכמתי, - הבהירה היזמית. - היא פיננסיירית מעולה, ואני מבינה יותר את הניואנסים האדמיניסטרטיביים. מצאנו עורך דין, רואה חשבון, הכנו מסמכים ורשמנו חברה בע"מ. זה היה במרץ 2020 ואז הרישום עבר מהר מאוד, תוך יומיים. אחר כך תוך כמה דקות פתחנו חשבון בנק, הלכנו לרשות המסים.

הבנות תכננו ליצור מעין נקודת קפה, כמו בסנט פטרבורג ובמוסקבה – בצורת קיוסק קטן. התברר שקשה לאשר פרויקט כזה מול העירייה. שקלו אפשרות של שכירת שטח בקניון, אבל חיפשו מקום בקומת הקרקע, והציעו להן רק מתחמי מזון למעלה. בנוסף, עקב המגפה, החלו להטיל הגבלות בקניונים. בסופו של דבר, היזמיות שכרו חלל נפרד ברחוב לסלידזה, בעיר העתיקה. עשו שיפוץ. אמן ידוע בטביליסי, גושה דימיטריוק, צייר חתולים שכולם הצטלמו איתם אחר כך. בחורה רוסייה אחת ציירה אותיות מסוגננות. הכל היה נהדר, רק לא הצליחו להציב שלט. ללקוחות היו קשיים במציאת בית הקפה.

- לא לקחתי בחשבון ניואנס חשוב בעת הבחירה, - משתפת דריה מניסיונה. - הבניין היה בשלב הפרטה ולא היה קיים מבחינה משפטית. מלכתחילה לא היה שלט, ולא יכולנו לקבל אישור להציב אחד. ובתקופה הראשונה, ההוצאות כמובן עלו על ההכנסות. האמת היא שחוקי גאורגיה מניחים תמיכה בעסקים. כאן במקרים כאלה עושים החזר מע"מ.

בית הקפה נקרא Kava Minda, פותח סגנון ממותג, על הכוסות הוצב לוגו עם דגל גאורגיה. היו הרבה מבקרים – רובם תיירים, שהעריכו את הקפה הטעים, הציוד המודרני והמוצרים האיכותיים.

- עבדו אצלנו רק מקצוענים, - אומרת דאשה. - אני בעצמי הלכתי לעבודה בשבע בבוקר, מדי פעם הכנתי קפה. וגם ערכתי ספירת מלאי, פתרתי בעיות עם אספקה. הן למרבה הצער, קרו. למשל, ספק החלב שכח לפעמים להביא חלב.

בית הקפה נפתח מוקדם, שגם זה היה יוצא דופן לטביליסי. היזמיות שילמו את כל המסים, ניהלו רישום קפדני, ערכו דוחות, כי, כפי שהסבירה דריה, הן מכבדות את המדינה ואת חוקיה. התשלומים יצאו גבוהים – 20% מעלות השכירות על שירותים, ועוד משכורות, הפרשות לקרן פנסיה. עם זאת, רווח טוב כיסה את ההוצאות.

- עבדתי מהבוקר עד השעות המאוחרות של הערב, - נזכרת היזמית. - במשך 8 חודשים יצאתי רק פעם אחת לחמישה ימים עם אמא שלי לים. הכל הלך מצוין, ובסתיו החלה ירידה בתיירות. החלטנו שצריך להיות פחות תלויות במבקרים וכדאי לבחור מקום אחר. השכונה היוקרתית ביותר בטביליסי נחשבת לוואקה, לשם גם פנינו. שוב התחלנו בשיפוץ, כשאני נתקלת בחוסר אמינות, ואחר כך גם ברמאות מצד הקבלנים. נשפכו הרבה דמעות, אבל בדצמבר 2021 הצלחנו לפתוח את בית הקפה ברחוב צ'בצ'בדזה. ופתאום התברר שלגאורגים שירות טוב הוא לא כזה חשוב. הם בוחרים מוסדות לפי עקרונות אחרים. הגיעו אלינו רק גולים (אקספטים), וזה היה מעט מדי. לקראת השנה החדשה התברר שנקבל לא הכנסות, אלא הפסדים. דיברנו עם עמיתה והחלטנו לסגור, תוך שמירה על המותג.

דריה כעת בטוחה שהמעבר היה טעות. בעוד שנתיים היא מתכננת לפתוח שוב בית קפה בעיר העתיקה. בינתיים היא עובדת מרחוק בתחום החינוך המקוון – כאשת שיווק. היא מאוד מתגעגעת לדלפק הבר.

עברה לאונליין

ז'אנה אוסקמבייבה הגיעה לגאורגיה מקזחסטן, שם במשך 11 שנים עסקה בעסקים הקשורים למכירת בגדי קשמיר. החנויות שלה פעלו באלמטי ובאסטנה, וב-2016 פתחה כיוון שני – בתחום ה-IT, התעניינה בתוכנה ליזמים בשם UDS.

- התוכניות היו להרחיב את עסק הקשמיר שלי בעזרת UDS ולעבור לרמה חדשה, מכיוון שראיתי פרספקטיבות חדשות, - מספרת ז'אנה. - התברר שלא חייבים להיות כבולים למשרד או לנקודות מכירה פיזיות. עם התוכנה הזו אפשר לעבוד ולשלוט בעסק מרחוק. השתכנעתי בכך כשאפליקציית UDS בנייד עזרה לי להגדיל את המכירות. זהו הרי המקבילה האלקטרונית ל"שיווק מפה לאוזן", שעדיין יעיל יותר מקמפיינים רבים של יחסי ציבור.

ב-2019 עברה היזמית למכירות סיטונאיות של בגדי קשמיר דרך מילאנו ובאותה שנה סגרה את החנויות הקמעונאיות בקזחסטן. לצורך מעבר שקלה מדינות שונות באירופה, התכוונה לנסוע לצפון קפריסין. היה חשוב משטר מס לא נוקשה, אינטרנט נגיש. רצתה גם אקלים מתון, ים וטבע ציורי. הבת זרקה רעיון על גאורגיה, שם בילו פעם בחופשה, והאפשרות הזו מצאה חן בעיניהן. מספר חודשים לאחר המעבר הגיעה ההכרה בנכונות הדרך שנבחרה.

- אני שמחה שסגרתי את החנויות לפני המגפה, - אומרת ז'אנה. - עברתי לחלוטין לאונליין ואני מפתחת את תוכנת UDS עבור יזמים. לעבודה כעת דרושים רק מחשב, טלפון ואינטרנט. אני גרה בגאורגיה זו השנה השלישית. רואה כאן הזדמנויות עצומות לפיתוח ויכולה לעבוד ברחבי העולם.

עסק עצלן

איגור פונומריוב התגורר במוסקבה לפני הרילוקיישן לגאורגיה. הוא לימד סטודנטים במכללה על מבנה ותחזוקת רכבים. בסתיו 2021 החלו קיצוצי שכר. השינויים הללו השפיעו על איגור די חזק. ההכנסות צנחו מ-50 אלף רובל בחודש ל-30.

- החלטתי להתפטר ולקחת פסק זמן, לחשוב, אולי אפילו להעביר את החורף באיזו מדינה חמה, - סיפר הרוסי. - שקלתי עם בת הזוג שלי את טורקיה, גאורגיה ותאילנד. בחרנו בגאורגיה, שנראתה מובנת יותר, קרובה ומוכרת יותר. באוקטובר כבר היינו בטביליסי. מצאנו דיור שבעל הבית שלו התברר כאדם נפלא. אנחנו נוסעים איתו לעשות על האש, הוא מייעץ, עוזר במצבים קשים.

איגור תכנן לעבוד בצ'אט תמיכת הלקוחות של "טינקוף", אבל התברר שלבנק יש דרישה נוקשה – חייבים לגור ברוסיה. הוא נאלץ לחפש דרכים אחרות. בהתחלה רצה לפתח עסק של אריחים, אבל התברר שלפתוח ייצור בגאורגיה זה קשה, והחומרים באיכות נמוכה. ניסה להגיע להסכם עם יזם מקומי על רכישת אריחים למכירה חוזרת. זה לא הגיע לכדי מעשה. ואז איגור עבר לנדל"ן. עוזר למתווכים, לבעלי דירות ולאלו שרוצים לשכור דירה.

- התחלתי לעסוק בזה באופן פעיל במרץ, כשהמתווכים המקומיים לא הספיקו לעבוד עם כל הלקוחות, - הסביר איגור. - אני משתף איתם פעולה, משכיר דירות במהירות ואנחנו מתחלקים ברווח חצי-חצי. היתרונות שלי – מוכנות לעבוד מהר, ללא עיכובים, כאן מעריכים את זה, כי עסקים מתנהלים באיטיות, הייתי אפילו אומר בעצלות. תכונות חשובות נוספות – ידיעת אנגלית ורוסית, היכולת ליצור יחסי קרבה ולנהל משא ומתן. בשבוע אני משכיר בממוצע 3 דירות, יוצא יותר מ-400 דולר. כלומר בגאורגיה אני מרוויח פי כמה יותר מאשר במוסקבה.

איש העסקים ציין שהביקוש המוגבר לשכירות דיור הוא כמובן זמני. צריך להתרחב ולעסוק במכירת נדל"ן. מפתח גם פרויקטים אחרים שיתחילו להניב הכנסה קבועה. עם זאת, לא בטוח שהמימוש יקרה בגאורגיה. איגור צריך לחזור למוסקבה.

מסין ועד ארגנטינה

בני הזוג אירינה וולרי הם אזרחי בלארוס, עובדים בתחום ה-IT. עזבו את מינסק לטביליסי לפני שנה בגלל המצב הפוליטי. בחרו בגאורגיה כי במדינה זו אין צורך בוויזות, תנאי הכניסה פשוטים מאוד, ולעובדי הייטק הונהגו תנאי מס מועדפים. בנוסף, כל הליכי הרישום פשוטים יותר מאשר בבולגריה ובגרמניה, שם יצא לבני הזוג לגור. ביטוח בריאות סודר על ידי החברה בה הם עובדים. ולרי הספיק לבדוק כיצד המערכת עובדת – טיפל בשן כמעט בחינם, שילם רק 9 לארי, את השאר כיסה הביטוח. הקושי היחיד שנתקלו בו לאחר המעבר הוא השפה, אבל הם למדו את האלפבית. ולרי מרחיב את אוצר המילים, ולאירינה בינתיים אין מספיק זמן וכוח לכך.

- אני מנהלת פרויקטים, העומס די גדול, - הסבירה אירינה. - הלו"ז אינו קבוע, אף אחד לא מפקח, העיקר - להשיג תוצאה. לפעמים צוות הלקוח פזור במדינות שונות - מסין ועד ארגנטינה. בהתאם לכך, אצל עובד אחד לילה, אצל אחר בוקר מוקדם. אני דבקה בלוח זמנים מסוים, אולי רק מבחינת תחילת יום העבודה. בדרך כלל אני יושבת ליד המחשב מעשר בבוקר. אני יכולה לסיים בשבע בערב, ובעשר, ובשתים עשרה.

לבני הזוג יש שלושה מחשבים – שניים סופקו על ידי החברה ואחד אישי. עובדים מרחוק. הולכים הרבה ברגל. הם כבר למדו להסתכל לצדדים בכבישים בכל רמזור, כי בגאורגיה "לא נותנים זכות קדימה להולכי רגל במעברי חציה ברצון רב כמו בבלארוס". ולרי לא ממש אוהב את חום הקיץ, ואירינה נרתעת מהארבה, שיכול לעוף גם לקומה ה-11. היה מפחיד גם בזמן רעידת האדמה שהתרחשה בחורף. עם זאת, הרעידות הסתיימו תוך שניות ספורות.

בני הזוג אומרים שבמרץ 2022 המצב בטביליסי השתנה. על רקע ההסתערות על השכרת דירות, בעל דירת שני החדרים שהם שוכרים העלה את שכר הדירה. למרבה המזל, רק ב-50 דולר. עכשיו הם משלמים 500$ לחודש.

- בעבר המדינה הזולה ביותר מבין אלו שחייתי בהן הייתה בולגריה - בהתחשב במחירי המוצרים, השכירות, החשבונות והנסיעות בתחבורה הציבורית, - אומר ולרי. - במקום השני הייתה גאורגיה, ובמקום השלישי בלארוס. עכשיו גאורגיה מובילה ביוקר המחיה. הדוגמה הפשוטה ביותר: בסופיה שכרנו דירה ב-350 יורו. יחד עם זאת, הדירה הייתה ראויה יותר מזו שאנו גרים בה עכשיו. בבולגריה גם הפירות והבשר זולים יותר.

ברשתות החברתיות ובצ'אטים של ערוצי טלגרם מתפרסמים פוסטים על גילויי עוינות כלפי רוסים ובלארוסים. בני הזוג לא הרגישו בכך. כולם עדיין ידידותיים. למעט פעם אחת שהופיע עלון במעלית שהסביר שבגאורגיה צריך לדבר בשפה המקומית או באנגלית ויש כאלה שלא רצויים כאן. הוא נעלם מהר.

- בגדול אנחנו אוהבים את המדינה, - ציין ולרי. - האנשים ברובם ידידותיים ונעימים. במשך שנה נוצרו הרבה מכרים טובים, כולל בין גאורגים, כי אני חבר של החברים שלהם ולכן, גם התקבלתי למעגל הקרובים. עם זאת, היינו רוצים לחזור הביתה, לבלארוס, שם ההורים, החברים. רק שעכשיו זה לא הזמן הכי מתאים לזה. יש לנו דירה גם בבולגריה. אנחנו שוקלים את האפשרות הזו, אם המדינה תשמור על התוכנית לקבלת רישיון ישיבה קל לפנסיונרים. שם, אגב, נעים להעביר את החורף, והקיץ מתון יותר מאשר בגאורגיה.

דיור תמורת קריפטו

מערכת International Investment שוחחה גם עם נציגי חברת הייעוץ Apriori Georgia, המסייעת למבקרים להתמקם, להעביר עסקים, להסדיר מעמד חוקי, ומעניקה סיוע ברכישת דיור. שותפה בחברה, קארה ביוול, מציינת שבאביב עלה בחדות הביקוש לנדל"ן. יתרה מכך, חלק רוכשים דירות מרחוק, לאחר שהכירו רק את מצגת הפרויקט, כלומר מבלי לראות את הדירה פיזית.

אנשים שואפים להעביר הון מרוסיה לגאורגיה, כיוון שהם רואים במדינה זו אמינה יותר ובעלת אקלים השקעות נוח. אחד היזמים הגדולים בגאורגיה החל לקבל תשלום אפילו במטבעות קריפטוגרפיים. עם זאת, עקב גל ההגירה הגדול נוצר עומס משמעותי על המגזר הבנקאי. עלה הביקוש לגני ילדים, בתי ספר, חוגים ופעילויות דוברות רוסית. נפתחות חברות חדשות - שירותי ניקיון, ייצור ותיקון רהיטים ועוד, המכוונות במיוחד ללקוחות דוברי רוסית.

- זרים רבים רוצים לחיות דווקא בטביליסי, - מציינת קארה. - בבירה יש את הפעילות העסקית הגבוהה ביותר, אך גם המחירים כאן גבוהים יותר. בתקציב מוגבל אנו ממליצים לשים לב לערים כמו באטומי או קוטאיסי.

מדי חודש בשנת 2022 עולה מספר הנוסעים הבינלאומיים בגאורגיה. נתוני הצמיחה במרץ עלו על 200%. סטטיסטיקה מפורטת פרסמנו בעבר כאן.

מומחי International Investment מציינים את ההתפתחות המהירה של כל ענפי המדינה ואת המגמה של חזרה לרמות שלפני הקורונה. הם רואים במשיכת יזמים זרים צעד חיובי ונכון. אחרי הכל, אלו השקעות חדשות, מקומות עבודה ורמת שירות אחרת. גאורגיה שומרת על תנאים נוחים לעסקים כבר שנים רבות — במדינה יש מסים נמוכים ואין בירוקרטיה.

טטיאנה בורודינה