שלטון החוק: על פי נתונים חדשים גאורגיה מקדימה את אלבניה, מולדובה ואוקראינה
בטורקיה הורדה תקרת העלאת שכר הדירה למגורים
צחאלטובו זקוקה לאסטרטגיה חדשה למשיכת תיירים: מספר הנופשים בירידה
המלדיביים בודקים את כתובות הדוא״ל של תיירים
נוכלים תקפו את פארקי הנופש של אוסטרליה
סרביה מקימה מאגר מודעות נדל״ן מאוחד
שיעור האבטלה בצרפת ברבעון השני של 2026 עלה ל-8.3% — השיא מאז הרבעון השלישי של 2020. מספר המובטלים הגיע ל-2.677 מיליון איש, גידול של 62 אלף ברבעון ושל 261 אלף בשנה. במקביל הצטמצמה התעסוקה, גדלה האבטלה הממושכת, והמגזר הפרטי איבד כמעט 80 אלף מקומות עבודה בשנה. חלק מההרעה בנתונים קשור לקבוצות שהושפעו מרפורמת France Travail, אולם נתוני INSEE אינם מאפשרים לייחס את העלייה באבטלה להשפעה טכנית בלבד.
האבטלה עלתה ל-8.3%
המכון הלאומי לסטטיסטיקה ומחקרים כלכליים של צרפת דיווח ב-7 באוגוסט כי ברבעון השני שיעור האבטלה על פי מתודולוגיית ארגון העבודה הבינלאומי עלה ב-0.2 נקודת אחוז — מ-8.1% ל-8.3%. בחישוב שנתי עלה המדד ב-0.7 נקודה.
מספר המובטלים עמד על 2.677 מיליון איש. בתוך שלושה חודשים הוא גדל ב-62 אלף, ולעומת הרבעון השני של 2025 — ב-261 אלף. INSEE מעריך את שיעור האבטלה עצמו ואת השינוי הרבעוני בסטיית תקן של כ-±0.3 נקודת אחוז, נתון שחשוב להביא בחשבון בעת פרשנות של שינויים מתונים.
הנתון של 8.3% מהווה שיא מאז הרבעון השלישי של 2020, עת שוק העבודה הושפע מעיוותי מגפת הקורונה. אם מנטרלים תקופה חריגה זו, רמה דומה נרשמה לאחרונה ב-2019: ברבעון השלישי אז עמדה האבטלה על 8.4%, וברבעון הרביעי — על 8.2%. יחד עם זאת, הרמה הנוכחית נותרה נמוכה ב-2.2 נקודות אחוז משיא הרבעון השני של 2015.
אבטלת הצעירים עלתה ל-21.6%
ההרעה השפיעה על כל קבוצות הגיל העיקריות.
בקרב בני 15 עד 24 עלתה האבטלה ב-0.4 נקודת אחוז ברבעון, ל-21.6%. בחישוב שנתי עמדה העלייה על 2.5 נקודות. מספר המובטלים בקבוצת גיל זו הגיע לכ-740 אלף איש.
בקבוצת הגיל 25 עד 49 עלה המדד מ-7.3% ל-7.5%, והגיע לשיא מאז הרבעון הראשון של 2021. בקרב בני 50 ומעלה עלתה האבטלה מ-5.2% ל-5.5% — הרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת 2022.
לפיכך, לא ניתן להסביר את העלייה רק בקשיים של עובדים צעירים או של ענף מסוים. ההרעה מקיפה כמעט את כל קשת הגילים של כוח העבודה.
אבטלת הנשים עלתה מהר יותר
בקרב נשים, שיעור האבטלה עלה ברבעון ב-0.4 נקודת אחוז והגיע ל-8.2%. בקרב גברים הוא נותר ללא שינוי — 8.5%.
הרעה בולטת במיוחד נרשמה בקרב נשים בנות 25–49: המדד עלה ב-0.5 נקודה ל-7.5%. לעומת זאת, בקרב גברים באותה קבוצת גיל הוא ירד ב-0.2 נקודה — גם כן ל-7.5%.
במונחים שנתיים עלתה אבטלת הגברים והנשים בשיעור זהה — בכ-0.8 נקודת אחוז.
האבטלה הממושכת המשיכה לעלות
מספר האנשים שנותרו ללא עבודה וחיפשו אותה במשך שנה לפחות הגיע ל-671 אלף. מדובר ב-36 אלף יותר מאשר ברבעון הראשון, וב-116 אלף יותר מאשר לפני שנה.
שיעור האבטלה הממושכת עלה ל-2.1% מכוח העבודה — שיא מאז הרבעון השני של 2022. בחישוב שנתי עלה המדד ב-0.4 נקודת אחוז.
העלייה באבטלה הממושכת היא איתות משמעותי במיוחד. היעדרות ממושכת משוק העבודה מגבירה את הסיכון לאובדן מיומנויות מקצועיות ומקשה על חזרתו של האדם לשוק התעסוקה בעתיד.
שיעור התעסוקה ירד ל-69%
ברבעון השני ירד שיעור התעסוקה בקרב בני 15 עד 64 ב-0.3 נקודת אחוז, ל-69%. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד הוא ירד ב-0.5 נקודה.
בקרב צעירים בני 15–24 ירדה התעסוקה ל-33.8%, בקרב בני 25–49 — ל-82.4%, ובקבוצת הגיל 50–64 — ל-69.1%. בכל שלוש הקטגוריות ירדו המדדים הן ברמה הרבעונית והן ברמה השנתית.
יוצאת דופן בקרב הגילים המבוגרים הייתה קבוצת בני 60–64: שיעור התעסוקה עלה ב-1.2 נקודת אחוז בשנה והגיע ל-45.8%.
ממצא זה תואם מגמה ארוכת טווח של הגברת השתתפותם של אזרחים צרפתים מבוגרים בשוק העבודה.
ההשתתפות בכוח העבודה נותרה קרובה לשיא
למרות הירידה בתעסוקה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר ברמה היסטורית גבוהה.
ברבעון השני עמד שיעור ההשתתפות הכלכלית בקרב בני 15–64 על 75.4%, ירידה של 0.1 נקודת אחוז בלבד. ברבעון הראשון הוא הגיע לשיא של 75.5% — הרמה הגבוהה ביותר מאז החלו מדידות INSEE בשנת 1975.
בהשוואה לסוף 2019, המדד נותר גבוה ב-2.7 נקודות. בקרב בני 55–64 הגיעה ההשתתפות ל-65.9%, ובקבוצת בני 60–64 — ל-48.7%.
היבט זה קריטי להבנת נתוני האבטלה: כאשר מספר האנשים המעוניינים לעבוד גדל מהר יותר ממספר המשרות המוצעות, שיעור האבטלה יכול לעלות גם ללא גל פיטורים המוני.
France Travail משפיעה במידה ניכרת על הדינמיקה
אחת ההבהרות המתודולוגיות המרכזיות נוגעת לחוק התעסוקה המלאה שהתקבל בשנת 2023.
מתחילת 2025 כוללת המערכת רישום שיטתי ב-France Travail של מקבלי קצבת RSA ובני זוגם, חלק מהצעירים המלווים על ידי שירותי תעסוקה מקומיים, וכן אנשים מסוימים עם מוגבלויות. מהלך זה הגדיל באופן מכני את מספר הרשומים במערך התעסוקה הממלכתי.
עם זאת, רישום ב-France Travail ואבטלה לפי מתודולוגיית ארגון העבודה הבינלאומי אינם זהים. כדי להיחשב מובטל לפי מתודולוגיית ה-ILO, אדם חייב להיות חסר עבודה, לחפש אותה באופן פעיל ולהיות זמין להתחיל לעבוד בהקדם.
INSEE מעריך בנפרד את תרומתן של הקבוצות שהושפעו מהרפורמה לשינוי במדדים.
כמעט מחצית מהעלייה קשורה לשתי קבוצות — מבחינה מתמטית
מסוף 2024 ועד לרבעון השני של 2026, עלה שיעור האבטלה הכולל בכ-0.98 נקודת אחוז.
מתוך עלייה זו, כ-0.31 נקודה נבעה ממשקי בית המקבלים RSA, ו-0.11 נקודה נוספת — מצעירים בני 15–29 הרשומים ב-France Travail ואינם משתייכים לקבוצה הראשונה. התרומה המשולבת עמדה על כ-0.44 נקודה — כמעט מחצית מכלל העלייה.
אך INSEE מדגיש ומזהיר: מדובר בפירוק מתמטי ולא בהערכת השפעה סיבתית של הרפורמה. ניתוח זה אינו מאפשר לקבוע איזה חלק מההרעה נגרם ישירות משינוי כללי הרישום, ואיזה חלק משקף פגיעה ממשית במצבן של קבוצות אלו בשוק העבודה.
לכן, שתי הפרשנויות הקיצוניות אינן נכונות: לא ניתן לייחס את כל גידול האבטלה לתנאים הכלכליים, אך גם לא ניתן לטעון שכמעט מחצית מהעלייה קיימת רק ״על הנייר״.
בקרב מקבלי RSA הגיעה האבטלה ל-48.6%
בקרב משקי בית המקבלים RSA המשתתפים בכוח העבודה, הגיעה האבטלה ל-48.6%.
מסוף 2024 עלה המדד ב-7.9 נקודות אחוז. ברבעון השני בלבד נרשמה עלייה של 1.7 נקודות. שיעור התעסוקה בקבוצה זו ירד במקביל ל-24.5%.
נתונים אלה מסייעים להסביר מדוע הרחבת הכיסוי של מערך התעסוקה הממלכתי משפיעה באופן ניכר על הסטטיסטיקה הכללית. למעקב הרשמי נכנסות באופן פעיל יותר קבוצות שעמדתן ההתחלתית בשוק העבודה חלשה משמעותית.
INSEE כלל לראשונה את מיוט בסדרה הראשית
החל מהפרסום לרבעון השני, מערך המדדים הראשי של INSEE מקיף את כל צרפת, לרבות מיוט. בעבר התייחסה הסדרה הרבעונית הסטנדרטית לצרפת ללא מיוט. הנתונים ההיסטוריים חושבו מחדש לאחור כדי לשמור על אפשרות השוואה.
הכללת מיוט מעלה את שיעור האבטלה ברבעון השני בכ-0.06 נקודת אחוז ומורידה את שיעור התעסוקה של בני 15–64 בכ-0.17 נקודה. לאחר עיגול, מדדי הכותרת נותרים זהים: האבטלה עומדת על 8.3%, והעלייה הרבעונית עומדת על 0.2 נקודה.
לפיכך, השינוי הגאוגרפי במתודולוגיה אינו מסביר את עיקר ההרעה.
המגזר הפרטי איבד 19.3 אלף מקומות עבודה
סטטיסטיקת תעסוקה נפרדת מאשרת כי בעיות שוק העבודה אינן מסתכמות בשינוי מתודולוגי בלבד.
בחודשים אפריל–יוני ירד מספר העובדים במגזר הפרטי ב-19.3 אלף, או בכ-0.1%. ברבעון הראשון עמדה הירידה על 13.9 אלף מקומות עבודה.
בהשוואה לרבעון השני של 2025, ירדה התעסוקה במגזר הפרטי ב-79.7 אלף איש, או ב-0.4%. זהו כבר הרבעון השישי ברציפות שבו המדד נמוך מרמתו שנה קודם לכן.
ענף הבנייה איבד ברבעון כ-6.1 אלף מקומות עבודה, התעשייה ללא עובדים זמניים איבדה 3.2 אלף, והשירותים העסקיים כולל תעסוקה זמנית איבדו 9.7 אלף.
עם זאת, התעסוקה במגזר הפרטי נותרה גבוהה בכמיליון משרות, או בכ-5%, מרמתה בסוף 2019. לכן מדובר בהתקררות לאחר תקופה ממושכת של צמיחה, ולא בחזרה למשבר ימי המגפה.
הכלכלה צמחה ב-0.2% בלבד
החולשה בשוק העבודה מלווה בקצבי צמיחה כלכלית נמוכים.
התוצר המקומי הגולמי של צרפת עלה ברבעון השני ב-0.2% לאחר ירידה של 0.1% ברבעון הראשון. הצריכה הפרטית של משקי הבית עלתה ב-0.2%, אך צבירת ההון הקבוע הגולמי, כלומר השקעות בנכסים קבועים, ירדה שוב — ב-0.3%.
סחר החוץ הוסיף 0.6 נקודת אחוז לצמיחה הרבעונית, בעוד שהשינוי במלאי גרע שיעור זהה של 0.6 נקודה. הביקוש המקומי הסופי ללא מלאי תרם רק 0.1 נקודת צמיחה.
מבנה זה אינו מעיד על מיתון עמוק, אך ממחיש כי הביקוש המקומי וההשקעות עדיין אינם חזקים דיים ליצירה מהירה של מקומות עבודה.
התעשייה נותרה חלשה
ביוני ירדה התפוקה בתעשיית הייצור ב-1.1% לאחר ירידה של 1% במאי. בהשוואה ליוני 2025, הייצור היה נמוך ב-1.7%.
האקלים העסקי השתפר מעט ביולי ל-97 נקודות, אך נותר מתחת לממוצע ארוך הטווח העומד על 100. בתעשייה עמד המדד על 101, בשירותים — על 98, ובענף הבנייה — על 95.
מכלול נתונים זה תואם יותר תרחיש של צמיחה איטית וגיוס עובדים זהיר מאשר נסיגה כלכלית חדה.
צרפת במצב גרוע משמעותית מהממוצע בגוש האירו
לצורך השוואה בינלאומית מדויקת, עדיף להשתמש בסטטיסטיקה החודשית המתואמת של Eurostat, ולא לערבב אותה עם הנתון הרבעוני של INSEE.
ביוני 2026 עמד שיעור האבטלה החודשי המתואם בצרפת על 8.2%, בעוד שבגוש האירו עמד על 6.3%, ובאיחוד האירופי — על 6%.
בקרב צעירים הפער רחב אף יותר: בצרפת עמד המדד על 21.1%, בגוש האירו על 14.8%, ובאיחוד האירופי על 15.5%.
נתונים אלה שונים במעט מהמדדים הרבעוניים של 8.3% ו-21.6% של INSEE בשל תדירות ושיטות חישוב שונות, ולכן אין להחליף ביניהם ישירות. Eurostat משתמש בנתונים מתואמים להשוואה בין מדינות, בעוד ש-INSEE מסתמך על מדגם שוק העבודה הלאומי הרבעוני.
הנציבות האירופית צופה הרעה נוספת
תחזית האביב של הנציבות האירופית צופה כי שיעור האבטלה הממוצע בצרפת יעמוד על 8.3% בשנת 2026 ויעלה ל-8.7% בשנת 2027.
מספר השכירים, לפי התחזית, ירד ב-0.4% ב-2026 וב-0.1% נוסף ב-2027. התעסוקה הכוללת, כולל עצמאים, צפויה להצטמצם קלות ב-2026, בעוד שכוח העבודה יגדל ב-0.7%. ב-2027 צפוי גידול נוסף של 0.6% בכוח העבודה.
הכלכלה, לפי התחזית, תצמח ב-0.8% בלבד ב-2026 וב-1.1% ב-2027. הנציבות צופה כי יצוא מוצרי תעופה וביטחון יתמוך בצמיחה, בעוד שמחירי אנרגיה גבוהים יותר יפעילו לחץ על ההכנסות הריאליות ועל הצריכה.
האבטלה מעצימה את הסיכון התקציבי
ההיחלשות בתעסוקה מתרחשת בעת שהכספים הציבוריים של צרפת כבר נתונים תחת לחץ כבד.
הנציבות האירופית צופה גירעון תקציבי בשיעור של 5.1% מהתמ״ג בשנת 2026. החוב הציבורי, לפי הערכתה, יעלה מ-115.6% מהתמ״ג ב-2025 ל-118.1% ב-2026 ויחצה את רף ה-120% ב-2027 ללא שינוי במדיניות.
העלייה באבטלה עלולה להפחית במקביל את ההכנסות ממס הכנסה ומהפרשות סוציאליות, ולהגדיל את הוצאות המדינה על תמיכה באוכלוסייה ובשוק העבודה.
מצב זה מגביל את יכולתן של הרשויות לפצות על חולשת התעסוקה באמצעות תמריצים תקציביים רחבי היקף.
כפי שמדווחים מומחי International Investment, את העלייה באבטלה בצרפת ל-8.3% לא ניתן להסביר בגורם יחיד. רפורמת France Travail שינתה באופן מהותי את הרכב כוח העבודה והגדילה את התרומה הסטטיסטית של קבוצות בעלות שיעורי אבטלה גבוהים מאוד, אך הירידה בשיעור התעסוקה, אובדן המשרות במגזר הפרטי והעלייה באבטלה הממושכת מאשרים התקררות ממשית של השוק. הסיכון המרכזי נעוץ בשילוב של שלוש מגמות: צמיחה כלכלית חלשה, עלייה במספר המשתתפים בכוח העבודה ויכולות תקציביות מוגבלות של המדינה. בהינתן שילוב זה, תחזית הנציבות האירופית לאבטלה של 8.7% ב-2027 נראית מציאותית, והתאוששות שוק העבודה תדרוש בראש ובראשונה האצה של יצירת מקומות עבודה, ולא רק שינויים במערכות הרישום.