שלטון החוק: על פי נתונים חדשים גאורגיה מקדימה את אלבניה, מולדובה ואוקראינה
בטורקיה הורדה תקרת העלאת שכר הדירה למגורים
צחאלטובו זקוקה לאסטרטגיה חדשה למשיכת תיירים: מספר הנופשים בירידה
המלדיביים בודקים את כתובות הדוא״ל של תיירים
נוכלים תקפו את פארקי הנופש של אוסטרליה
סרביה מקימה מאגר מודעות נדל״ן מאוחד
האינפלציה השנתית בטורקיה האטה ביולי 2026 ל-31,75% לעומת 32,11% בחודש הקודם, והגיעה לרמתה הנמוכה ביותר מאז מרץ. עם זאת, דינמיקת המחירים הנוכחית התבררה כפחות מעודדת: במהלך החודש התייקר סל הצריכה ב-1,78% לאחר עלייה של 0,99% ביוני, ואינפלציית הליבה רשמה האצה קלה. התייקרות הדלק, החשמל והמזון מקשה על משימתו של הבנק המרכזי, המותיר את הריבית במשק ברמה של 37%.
האינפלציה השנתית ירדה זה החודש השני ברציפות
מדד המחירים לצרכן ביולי היה גבוה ב-31,75% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ביוני עמד הנתון על 32,11%, ובמאי על 32,61%. הנתון של יולי הוא הנמוך ביותר מאז חודש מרץ, אז נרשמה אינפלציה בשיעור של 30,87%.
התוצאה בפועל הייתה נמוכה במעט מציפיות השוק. כלכלנים שנשאלו חזו בממוצע אינפלציה שנתית של כ-31,8% ועלייה חודשית של כ-1,82–1,83%.
מתחילת השנה עלו המחירים לצרכן ב-19,86%. האינפלציה המחושבת לפי הממוצע הנע של המדד ב-12 החודשים האחרונים עמדה על 31,9%. נתון זה משמש בחוזים ובחישובים מסוימים, אך הוא מגיב באיטיות רבה יותר לשינויי המחירים האחרונים.
האינפלציה החודשית הואצה ל-1,78%
במהלך חודש יולי עלו המחירים ב-1,78%, לעומת 0,99% ביוני. זהו הנתון החודשי הגבוה ביותר מאז אפריל: במאי עמדה האינפלציה על 1,71%, וביוני על 0,99%.
הדינמיקה השנתית והחודשית יכולות לנוע בכיוונים מנוגדים. ביולי 2025 עלו המחירים ב-2,06%, ואילו ביולי 2026 ב-1,78%. הנתון הגבוה יותר מהשנה שעברה יצא מחישוב האינפלציה השנתית והוחלף בנתון נמוך יותר, ולכן האינפלציה השנתית ירדה — אף שקצב העלייה החודשי הנוכחי הואץ במידה ניכרת.
לפיכך, השיפור בנתון השנתי נובע בחלקו מאפקט בסיס ההשוואה. נתוני יולי עדיין אינם מעידים על חזרה יציבה של האינפלציה החודשית לרמות העולות בקנה אחד עם עליית מחירים שנתית חד-ספרתית.
דיור ומזון מתייקרים מהר יותר מהסל הכללי
סעיף הדיור, המים, החשמל, הגז וסוגי דלק אחרים התייקר במהלך השנה ב-40,32%. מוצרי מזון ומשקאות קלים רשמו עלייה של 37,53%, והתחבורה עלתה ב-30,83%.
סעיף המזון תרם 8,94 נקודות אחוז מכלל האינפלציה השנתית. תרומת התחבורה עמדה על 5,22 נקודות, וסעיף הדיור ושירותי הדיור תרם 5,21 נקודות. היקף התרומה תלוי הן בקצב ההתייקרות של הסעיף והן במשקלו בסל הצריכה.
בחודש אחד בלבד זינקו הוצאות התחבורה ב-2,59%, הוצאות הדיור ב-2,25%, ומחירי המזון ב-1,61%. עליות מחירים נרשמו ב-117 מתוך 174 תת-קטגוריות הנמצאות במעקב. ירידות מחירים נרשמו ב-50 תת-קטגוריות, ובשבע לא חל שינוי.
ההתפשטות הרחבה של גל ההתייקרויות מלמדת כי הלחץ האינפלציוני אינו מוגבל לנפט או לתעריפים מפוקחים מסוימים. העלייה משפיעה על חלק ניכר מהמוצרים והשירותים שמשקי הבית צורכים באופן שוטף.
אינפלציית הליבה רשמה האצה קלה
מדד אינפלציית הליבה, שאינו כולל כמה מהרכיבים התנודתיים והמפוקחים ביותר, עלה ביולי ל-29,91% לעומת 29,84% ביוני. מדד המחירים לצרכן ללא רכיבים אלה עלה במהלך החודש מ-128,65 ל-130,97 נקודות.
השינוי היה מתון, אך אין בו כדי להעיד על התמתנות ברורה של לחצי המחירים המקומיים. האינפלציה הכללית ירדה הודות לבסיס ההשוואה ולהאטה בכמה סעיפים מרכזיים, בעוד שמדד הליבה נותר כמעט ללא שינוי.
סגן נשיא טורקיה, ג׳וודט יילמאז, הצהיר כי האינפלציה השנתית בסחורות הליבה ירדה ל-16,82%. מדובר במדד צר יותר, שאין לבלבל בינו לבין מדד הליבה הכללי הכולל מגוון רחב בהרבה של מוצרים ושירותים.
האנרגיה נותרה הסיכון העיקרי
הרשויות בטורקיה קישרו את האצת האינפלציה החודשית לעליית מחירי הנפט, לעדכון תעריפים מפוקחים ולהתייקרות הירקות והפירות הטריים. מחירי האנרגיה המקומיים, שרשמו ירידה במאי וביוני, שבו לעלות ביולי בעיקר בשל התייקרות הדלק והחשמל.
טורקיה תלויה ביבוא נפט וגז טבעי. עליית המחירים בעולם מגדילה את הוצאות החברות על דלק, חשמל, שינוע וייצור. היחלשות הלירה מייקרת עוד יותר את חומרי הגלם הנרכשים בדולרים.
הבנק המרכזי ציין עוד טרם פרסום מדד יולי כי מחירי האנרגיה החלו לעלות מחדש. הרגולטור הזהיר כי אי-הוודאות הגיאופוליטית עלולה להשפיע על האינפלציה דרך עלויות הייצור, הפעילות הכלכלית וציפיות הציבור והמגזר העסקי.
סיכון נוסף כרוך בסיומו ההדרגתי של מנגנון מיסוי הדלק הגמיש. מנגנון זה אפשר לקזז חלקית את עליית מחירי הנפט בעולם באמצעות הפחתת מס הקנייה המיוחד. בבנק המרכזי סבורים כי ביטול המנגנון במקביל להתייקרות מחודשת של הנפט פוגע בתחזית האינפלציה.
אינפלציית המזון שוב עלתה
העלייה השנתית במחירי המזון והמשקאות הקלים הואצה מ-35,45% ביוני ל-37,53% ביולי. המזון נותר הגורם הבודד הגדול ביותר לאינפלציה הכללית.
אינפלציית מזון גבוהה מורגשת במיוחד בקרב הציבור, שכן מדובר ברכישות תכופות המהוות נתח משמעותי מהוצאותיהן של משפחות בעלות הכנסה נמוכה. היא משפיעה גם על דרישות השכר ועל ציפיות האינפלציה.
לצד זאת, נתוני יולי שיקפו תמונה מורכבת. ירידת מחירים בחלק ממוצרי המזון הלא-מעובדים מיתנה את התוצאה הכוללת, אך ירקות ופירות טריים, מחירים מפוקחים וסעיפים שאינם מזון יצרו לחץ כלפי מעלה.
הבנק המרכזי הותיר את הריבית ברמה של 37%
ב-23 ביולי החליטה הוועדה למדיניות מוניטרית להותיר את הריבית לשבוע על עסקאות ריפו ברמה של 37%. ריבית ההלוואות הבין-בנקאיות ללילה נותרה ברמה של 40%, וריבית הפיקדונות על 35,5%.
הרגולטור ציין התמתנות קלה במגמת האינפלציה הבסיסית ביוני, אך צפה מראש האצה זמנית ביולי. במקביל, הביקוש המקומי המשיך להאט, מה שאמור להגביל בהדרגה את יכולתן של החברות להעלות מחירים.
הבנק המרכזי לא התחייב להפחית את הריבית בישיבתו הבאה. החלטות מתקבלות לגופן בכל מפגש, והבנק אינו פוסל הידוק מוניטרי נוסף אם תחזית האינפלציה תורע באופן ניכר ומתמשך.
הישיבה הבאה מתוכננת ל-10 בספטמבר. עד אז יעמדו לרשות הבנק נתוני האינפלציה של אוגוסט, וב-13 באוגוסט יוצג דוח האינפלציה הרבעוני החדש.
הריבית הרשמית אינה משקפת במלואה את מידת הריסון
ריבית הבסיס גבוהה ב-5,25 נקודות אחוז משיעור האינפלציה השנתי האחרון. עם זאת, הפחתה פשוטה של נתוני האינפלציה מהעבר מהריבית הנומינלית אינה מספקת תמונה מלאה של מידת הריסון המוניטרי.
הבנק המרכזי מתמקד בעליית המחירים הצפויה ובמגמת האינפלציה המרכזית. נוסף על כך, בעקבות התגברות הסיכונים החיצוניים, הגביל הבנק את אספקת הנזילות בעסקאות שבועיות והשתמש בכלי מימון יקרים יותר. לפיכך, התנאים המוניטריים בפועל עשויים להיות מרוסנים יותר מכפי שמשתמע מרמת הריבית של 37% בלבד.
האצת האינפלציה החודשית, עליית מחירי המזון ואי-הוודאות בשוק האנרגיה מצמצמות את מרחב התמרון להקלה מהירה. הפחתת ריבית עלולה להגביר את הביקוש למטבע חוץ, להפעיל לחץ על הלירה ולהאיץ את גלגול עלויות היבוא אל המחירים לצרכן.
פער בין התחזית ליעד הביניים
במאי קבע הבנק המרכזי תחזית אינפלציה בסיסית לסוף שנת 2026 ברמה של 26%. לסוף 2027 צופה הבנק 15%, ולסוף 2028 — 9%. יעד האינפלציה לטווח הבינוני נותר על 5%.
במקביל העלה הבנק את יעדי הביניים שלו ל-24% לסוף 2026, ל-15% לשנת 2027 ול-9% ל-2028. התחזית ויעד הביניים משרתים מטרות שונות: הראשונה משקפת את המסלול הסביר ביותר תחת הנחות יסוד נתונות, בעוד שהשני משמש כמדד מנחה לקביעת המדיניות המוניטרית.
בדיווחים קודמים צוינו שני הנתונים, אך ההבדל ביניהם דרש הבהרה מדויקת יותר. אין להציג את התחזית הרשמית כאילו היא עומדת בעת ובעונה אחת על 24% ועל 26%.
השגת היעד דורשת בלימה חדה של המחירים
עד סוף יולי עלו המחירים לצרכן ב-19,86% בהשוואה לדצמבר 2025. כדי לסיים את השנה עם אינפלציה של 26%, העלייה המצטברת מאוגוסט ועד דצמבר צריכה לעמוד על כ-5,1% בלבד. הדבר משקף קצב ממוצע של כ-1% בחודש. החישוב מתבסס על נתוני העלייה מתחילת השנה ועל תחזית הבנק המרכזי מחודש מאי.
האינפלציה החודשית של יולי (1,78%) חורגת באופן משמעותי מקצב זה. היעד עדיין בר-השגה מבחינה מתמטית אם תחול האטה ניכרת בעליית המחירים בסתיו, אך התייקרות האנרגיה והשירותים המפוקחים מצמצמת את מרווח הביטחון.
דוח האינפלציה החדש יחשוף אם הבנק המרכזי יבחר לדבוק בתחזית של 26% לאחר ההאצה ביולי והזינוק המחודש במחירי הנפט.
האינפלציה ליצרן התמתנה קלות
מדד המחירים ליצרן עלה ביולי ב-1,5%, לאחר עלייה של 1,8% ביוני. במונחים שנתיים ירדה האינפלציה ליצרן מ-28,09% לכ-27,83%, הרמה הנמוכה ביותר מזה חמישה חודשים.
יותר ממחצית מהעלייה החודשית במדד המחירים ליצרן נבעה מייצור ואספקת חשמל וגז. נתון זה מאשר כי הוצאות האנרגיה מוסיפות להוות מוקד מרכזי של לחצים עתידיים על המחירים לצרכן.
הירידה בנתון השנתי אינה מבטלת עדיין את הסיכון לגלגול עלויות. חברות עשויות לספוג את התייקרות האנרגיה לזמן מה באמצעות צמצום שולי הרווח, אך זעזוע מתמשך מוביל על פי רוב לעדכון מחירי המכירה לצרכן.
הערכות חלופיות ממשיכות להיות גבוהות מהרשמיות
קבוצת המחקר העצמאית ENAG העריכה את האינפלציה החודשית ב-3,07%, ואת האינפלציה השנתית ב-50,49%. ביוני עמד הנתון השנתי של הקבוצה על 51,49%.
לשכת המסחר של איסטנבול דיווחה על עלייה של 2,06% במחירים הקמעונאיים בעיר במהלך החודש, ועל עלייה של 35,2% בחישוב שנתי. מדד זה מתמקד באיסטנבול ומתבסס על סל מוצרים עצמאי, ולכן לא ניתן להשוותו ישירות למדד הלאומי.
הפערים נובעים מהבדלים בסלי המוצרים, במשקלי הסעיפים, במקורות הנתונים ובשיטות האיסוף. המדד הרשמי נותר הבסיס הממלכתי המרכזי, אך הפער הניכר מול ההערכות החלופיות ממשיך להזין את הדיון הציבורי סביב יוקר המחיה האמיתי.
כפי שמציינים מומחי International Investment, נתוני יולי מאשרים את המשך תהליך הדיסאינפלציה השנתי, אך אינם מוכיחים שיפור מובהק בדינמיקה הנוכחית. המדד הכללי ירד ל-31,75% בעיקר הודות לאפקט הבסיס, בעוד שהעלייה החודשית הואצה ל-1,78% ואינפלציית הליבה רשמה עלייה קלה. הבנק המרכזי קיבל חיזוק לעמדתו לשמר את המדיניות הקיימת, אך אין בכך כדי להצדיק הפחתת ריבית מהירה. האיום המרכזי על יעד ה-26% נותר סקטור האנרגיה: התייקרות נוספת של הנפט, פיחות בלירה או העלאת תעריפים מפוקחים עלולים לקזז במהירות את השפעת בסיס ההשוואה הגבוה מהשנה שעברה.